מתחילה להיבנות דף חדש

מתחילה_להיבנות*
הודעות: 150
הצטרפות: 22 דצמבר 2009, 18:44

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי מתחילה_להיבנות* »

שלום לכולכן!!! כיף ונחמד לחזור. יש לי כל כך הרבה לספר!
חוזרת בדף חדש ובבניה מחודשת מהדף הקודם שלי עזרה בזוגיות בעייתית

היום קיבלתי גט!
ולפני כן, קדמו לגט ניסים וניסי ניסים. פשוט דברים מדהימים שעברתי.
אני רוצה לספר על הכל, לאט לאט לאט. מקווה שיש לכן סבלנות.
אה, וחזר לי האינטרנט לבית :-) אבל אני לא מתכוונת להתמכר :-) כך, שאם אני לא כותבת הרבה זמן, זה כי אני מסרבת להתמכר.

פותחת דף חדש ומתחילה לבנות את עצמי מחדש, עם הרבה חיוך ושמחה ואופטימיות, שואבת כוחות ומסרבת לשקוע בדכדוכים למיניהם שמזומנים לעיתים לנשים במצבי שעברו נישואין לא קלים.
אז ברוכה הבאה לעצמי :-)
ומזל טוב!
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

מזל טוב! מזל טוב!
מחכה לקרוא או שתעשי טלפון...

בהצלחה בכל ההתמודדויות החדשות.
רחל
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי בשמת_א* »

מזל טוב!!!! איזה יופי! ראיתי את שם הדף במה חדש וישר קלטתי שזו את!
מחכה בכיליון עיניים לקרוא את כל הסיפור שלך!
(())
אלף חיבוקים ונשיקות {@
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי בשמת_א* »

נ.ב. ראית את מלים הורגות יומן קריאה?
עוד אחד מהדפים שאת היית ההשראה לפתוח אותם {@ לשירות הציבור |בלונים|
ממ*
הודעות: 1322
הצטרפות: 11 ינואר 2006, 19:32

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי ממ* »

ברוכה השבה!
מחכה בכיליון עיניים לקרוא את כל הסיפור שלך!
קוראת*
הודעות: 1643
הצטרפות: 26 מאי 2003, 23:12

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי קוראת* »

_מחכה בכיליון עיניים לקרוא את כל הסיפור שלך!
hug_
מתחילה_להיבנות*
הודעות: 150
הצטרפות: 22 דצמבר 2009, 18:44

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי מתחילה_להיבנות* »

תודה רבה על כל המזלטובים, בהחלט מגיע לי.
אני חייבת לשתף. זה פשוט מדהים. אף פעם לא חשתי כך ולא האמנתי שקיימת כזאת תחושה.
אני מסבירה.
חז"ל אומרים שכאשר זוג נשוי מתגרש, זה כמו שכרתו לו איבר. כמו לעבור ניתוח הפרדה בין תאומים סיאמים. משהו כזה. ולכן, ישנה תחושה לאחר הגירושין של חוסר, ולפעמים של אבל.
לאחר הגט, לא חשתי כלום.
אבל יום אחרי, אני פשוט לא מבינה את זה ולא יודעת איך להסביר את זה, אבל זה פשוט נכון!
אכן, אני חשה שעברתי ניתוח. ניתוח רוחני.
אלא...
שבניתוח הזה לא כרתו לי איבר משמעותי, אלא הפוך! אני חשה כמו מי שהוציאו לה גידול!!!!
ועוד לא החלטתי אם זה גידול שפיר או ממאיר....

ומעבר לכך, אני חשה ממש אחרת. אני פשוט חשה משוחררת. זה לא יאומן. אף פעם לא חשבתי שקיימת כזאת תחושה.
אנחנו פרודים כבר כמה חודשים, הוא לא גר בבית בכלל, ובכל זאת, רק עכשיו אני ממש חשה משוחררת.
ולא, זה לא פסיכולוגי! מבטיחה לכן.
זוהי תחושה רוחנית לחלוטין שאיננה ברורה לי כלל וכלל ואין לי יכולת להסבירה במילים.

מצד אחד, ביום שהוא עזב את הבית (או יותר נכון הועזב על ידי המשטרה), התחלתי לחוש הקלה. הרגשה שהנה אני אחראית לחיי בלי מישהו שיטפל אלי בכל רגע נתון.
ואולי חשבתי שכך ארגיש תמיד.
אבל היום אני חשה שזה הרבה הרבה יותר מזה. עכשיו אני חשה שחרור אמיתי, רוחני. שום דבר לא קושר אותי אליו יותר, כלום!
נכון שגם לפני יומיים זה היה כך, אבל, ממש קשה להסביר, עכשיו זה פשוט אחרת.
וכנראה שמי שלא חוותה, גם לא תבין.
ואני לא מאחלת לאף אחת להגיע למצב שלי בו היא תרצה להבין...
שכל הנשואות יחיו באושר ובכבוד עם בעליהן.
ושכל הרווקות יזכו להינשא לאדם טוב.
ושכל הגרושות יפתחו פרק ב' שיהא חוויה מתקנת.
וכו' וכו'.

כדי לא לסקרן אתכן יתר על המידה, אני כבר רוצה לספר שהמהלך היה ניסי לחלוטין.
היו לנו שני דיונים.
בדיון הראשון יצאתי עם ידי על העליונה.
בשני הוא הגיע עם עורכת דין ואני הייתי לבד.
אבל באופן ניסי לחלוטין עורכת הדין שלו שמה לו בדיוק את הרגליים איפה שהיה צריך באופן כזה ששוב יצאתי וידי על העליונה.

היו לי דיינים מדהימים.
ואב בית הדין היה לצידי מהרגע הראשון.
ואחר כך גם לי היתה עורכת דין - מקסימה ומדהימה.
והוא גם איים שלא יתן לי גט.
ובכיתי מול נרות החנוכה - בחג שכולו על הניסים.
וקיבלתי גט.


זוהי תמצית מרוכזת של סירופ מתוק מכל מה שעברתי.
המשך יבוא.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי בשמת_א* »

וואו וואו! מחכה לפירוט שלך, ומאושרת בשמחתך! (())
קוראת*
הודעות: 1643
הצטרפות: 26 מאי 2003, 23:12

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי קוראת* »

ומעבר לכך, אני חשה ממש אחרת. אני פשוט חשה משוחררת. זה לא יאומן. אף פעם לא חשבתי שקיימת כזאת תחושה.
את מדהימה.
_כדי לא לסקרן אתכן יתר על המידה, אני כבר רוצה לספר שהמהלך היה ניסי לחלוטין.
היו לנו שני דיונים.
בדיון הראשון יצאתי עם ידי על העליונה.
בשני הוא הגיע עם עורכת דין ואני הייתי לבד._
רק גרמת לי להיות עוד יותר סקרנית :-)

את באמת מדהימה. לומדת ממך המון
tאמא*
הודעות: 390
הצטרפות: 02 מרץ 2005, 16:22

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי tאמא* »

כל הכבוד לך! תעצומות הנפש שלך והיכלת שלך לקדם את עצמך ומשפחתך מדהימות. מאחלת לך שתמשיכי להיבנות ולבנות עד שתבני לך בית חדש וזוגיות חדשה טובה ומכבדת שראויה לך ולילדייך.
עוקבת*
הודעות: 96
הצטרפות: 16 ינואר 2006, 12:39

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי עוקבת* »

כל הכבוד לך! תעצומות הנפש שלך והיכלת שלך לקדם את עצמך ומשפחתך מדהימות
גם אני מחכה לסיפור שמלמד את כולנו כל כך הרבה.
מתחילה_להיבנות*
הודעות: 150
הצטרפות: 22 דצמבר 2009, 18:44

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי מתחילה_להיבנות* »

אני מאושרת. ממש מאושרת. אושר שאינו תלוי בדבר. זה מדהים.
אני רוצה לספר לכן שיש מידה כנגד מידה בעולם. ה' הראה לי כל כך הרבה ניסים, וכמעט כולם נופלים תחת הקטגוריה של מידה כנגד מידה. כשם שעשה, כן יעשה לו, בדבר אשר זדו עליהם.
לדוגמא, איך שהוא לא היה נותן לי לדבר. תמיד היה אומר לי: "תשתקי, תלמדי לשתוק. עכשיו אני מדבר!"
ובבית הדין, הוא ניסה לדבר, אפילו הביא איתו עורכת דין (שאגב, גם איתה היה לי מידה כנגד מידה מדהים), אבל בבית הדין אמרו לו: "אני לא מקשיב לך, עכשיו אתה לא מדבר!"
והוא התלונן על כך שלא נותנים לו לדבר, אבל האב"ד בכלל לא הקשיב לו והתעלם לחלוטין מדבריו.
מידה כנגד מידה.
והעורכת דין שלו, אתם יודעים מי היא היתה????
אני כבר לא זוכרת אם סיפרתי בדף הקודם שהלכתי לייעוץ בנעמת והיתה שם עורכת דין גועלית שבכלל לא ענתה לי על אף שאלה ובסוף אמרה לי בקור רוח ובאכזריות:"זמנך תם!" וניסיתי בכל זאת לשאול אותה משהו והיא: "זמנך תם!"
והנה, אני מגיעה לדיון השני ואותה עורכת דין מתייצבת לצד בעלי (עכשיו לשעבר).
ובבית הדין היא מנסה לדבר, והיא מגמגמת. היא מנסה שוב, והאב"ד פשוט קוטע אותה כדי להקשיב - לי.

ואני ניגשת אליה ואומרת לה במתק שפתיים: "שלום ט', מה שלומך? את זוכרת אותי? הייתי אצלך בפגישת ייעוץ. אני מאוד מודה לך, עזרת לי מאוד. אני כל כך שמחה שי' לקח דווקא אותך, לפחות אני יודעת שיש לו עורכת דין הגונה..."
והיא - המומה, מתנצלת, היא לא ידעה, לא זוכרת אותי בכלל, וכן, זה נכון שהיא עורכת דין הגונה....
ואחר כך, כאשר בית הדין קורא לה להיכנס לבד ומבהיר לה שם בפנים שאין שום סיכוי שבעולם שאני אתן לי' את הכסף שהוא מבקש, ושאם הוא יתעקש, אזי האב"ד בעצמו יחפור לו בכל הכספים ועוד יוציא ממנו המון לטובתי, אז היא יוצאת במפח נפש ואומרת לבית הדין: " יש לה מזל שהיא היתה אצלי בפגישת ייעוץ וקיבלה ממני את כל העצות הטובות!" ויוצאת עצבנית.
איך אני יודעת?
הקלטתי הכל.
והמכשיר נשאר בחדר הדיונים גם כשלא הייתי שם. אני יודעת מה נעשה שם מאחורי הקלעים.
ובאותו מעמד, בדיון השני, בדיוק כפי שהתפללתי - בית הדין למעשה הכריח את י' לחתום על הסכם כפי שרציתי, ולא זו בלבד שהעורכת דין שלו לא יכלה לעזור לו, אלא בעצם נוכחותה, היא דווקא עזרה לי, כי היא זו שהיתה צריכה להסביר לי' שאין לו ברירה אלא להסכים לדרישותיי....
וצחוק הגורל - בית הדין שלח אותה מייד לבקש סידור לגט. וכך יצא שדווקא הוא זה שתבע את הגט ולא אני. וכמובן שמכזה דבר יותר קשה לסגת מאשר אילו אני הייתי דורשת זאת. וחוץ מזה, איני יודעת אם יש אגרה לכזה דבר, אבל לא אני שילמתי אותה (רק את האגרה הסופית לקבלת התעודה של הגט).

אמשיך בפעם אחרת, צריכה לרוץ להכין ארוחת צהרים.
נשיקות לכולן, ושתדעו דבר אחד - תמיד רק לשמוח ולהודות על הכל, על הטוב והמוטב. רק השמחה הצילה אותי מרדת שחת.
יערה*
הודעות: 635
הצטרפות: 02 אוקטובר 2003, 19:37

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי יערה* »

איזה יופי! שימחת אותי!! אשרייך וטוב לך!!!
הגלגל תמיד מסתובב לו...
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

הדף הזה עשה לי חשק לקוסקוס... כמה מיים שמים??
קיזי_הילדה_הצוענייה*
הודעות: 577
הצטרפות: 06 אוקטובר 2007, 18:33

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי קיזי_הילדה_הצוענייה* »

מתחילה, כמה טוב לשמוע ממך! כל כך כל כך שמחה לקרוא אותך במציאות חדשה ונהדרת...

שיהיה לך רק טוב ותמשיכי לספר... את נותנת כוח להמון אנשים ונשים שחושבים שאי אפשר אחרת.
@} @}
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי בשמת_א* »

נפלא! כשיהיה לך זמן, אני אשמח לשמוע עוד המון פרטים וסיפורים משמחים כאלה.
מעניין אותי איך הדיינים ידעו מה האמת? מה עזר להם להבין את המצב לאשורו? הרי זה לא תמיד כך.
מתחילה_להיבנות*
הודעות: 150
הצטרפות: 22 דצמבר 2009, 18:44

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי מתחילה_להיבנות* »

מעניין אותי איך הדיינים ידעו מה האמת? מה עזר להם להבין את המצב לאשורו? הרי זה לא תמיד כך.
נכון. זה לא תמיד ככה. אבל גם בבית המשפט זה לא תמיד ככה.
אז ראשית - סיעתא דשמייא.
שנית - המון תפילות.
שלישית - אני זוכרת ששוחחתי על כך עם הרב שלי. שאלתי אותו מה לומר, איך לומר, איך הם ידעו מה האמת? הוא הקשיב לי, ואחר כך אמר בנחישות - זה יהיה בסדר, סבלת מספיק.
והמשפט הזה נתן לי כוח, ואולי גם אישור. אכן סבלתי מספיק ובוודאי רואים את זה עלי. לכן, אין לי צורך להתאמץ יותר מדי כדי לצייר את סיפורי בצבעים שחורים מדי, וגם אין לי מה לבוא עם איזה עורך דין תותח שיסביר להם את המצב. עלי לבוא עם עצמי, בפשטות, מתוך אמת. מתוך כך שמה שאני מספרת להם הוא האמת ותו לא.
כמובן שגם עזר לי מאוד שהמשטרה העיפה אותו מהבית. בזכות זה לא הייתי צריכה להסביר יותר מדי, פשוט, בשניה ששאלו אותי אם אני רוצה להתגרש, ישר הראיתי להם את התלונה מהמשטרה וזה הסביר הכל.

ועוד משהו מדהים. איזו סיעתא דשמייא....
העורכת דין שלי אמרה לי לא מזמן שאב בית הדין עצמו ישר קלט את י' כי למעשה יש לו נסיון אישי וכואב עם הנושא. מסתבר שבתו היתה נשואה לאדם מתעלל, ולכן לא היה לו קשה לקלוט את הטיפוס.
אכן, בכל זמן הדיון, גם הראשון וגם השני יצאתי בהרגשה מוזרה אך נעימה שהדיינים מתייחסים אלי בחמלה רבה ובאהבה רבה. ואב בית הדין עצמו התייחס אלי כאילו הייתי בתו.... עכשיו גם ברור לי למה.
ובאמת היו לי דיינים נפלאים.
אב בית הדין עצמו, אדם שאינו נושא פנים לאיש. תקיף והולך ישר לעניין. לא נתן לי' לפטפט יתר על המידה. מהרגע שאמרתי לו שיש לי הסכם ושי' לא מסכים איתו, ישר שלח אותי עם דיין ועם י' לנסח את ההסכם מחדש. הדיין הזה היה ממש נחמד, אחד כזה כמו אבא. באמת! היחס שלו, הסבלנות. פשוט מדהים.
עם הדיין השלישי לא היה לי ממש עסק ישיר, אבל הבחנתי במבטים שלו אלי ויכולתי לקרוא מהם הרבה חמלה, הרבה רצון לעזור.

עורכת הדין שלו, כאשר יצאנו מבית הדין אמרה לי שלא חסר לי בכלל בטחון עצמי. היא היתה המומה מהיכולת שלי לייצג את עצמי.
היא לא ידעה איך התייבשה לי הלשון (ממש!) בשניה שקלטתי שהיא זאת מנעמת ושהיא זאת שמייצגת את בעלי (לשעבר).
באותם רגעים האמונה שלי התערערה, אבל רק לשניה. אחר כך נזכרתי שכל מה שעושה הקב"ה זה רק לטובה, ולכן התחזקתי ואמרתי "גם זו לטובה", התקשרתי לעורכת הדין שלי שהנחתה אותי מאוד יפה בדיוק מה לומר ואיך.
ולא התבלבלתי והצלחתי להשתיק אותה. היא היתה פשוט המומה.
יש לי את ההקלטה ואני מקשיבה לה מדי פעם, והאמת היא שגם אני המומה איך ידעתי מה לומר בכל רגע. כי היו פעמים שהדיינים שאלו משהו וממש לא ידעתי מה לומר (לפחות בדיעבד, כששמעתי את ההקלטה, תהיתי לשניה מה עניתי להם, ואז שמעתי את עצמי אומרת דברים מופלאים...).
לדוגמא, הם רצו לדון בנושא הכספים והמוטו שלי היה שאני רוצה ייצוג משפטי כי הוא בא עם עו"ד ואני לא מיוצגת. אז הדיין שאל אותי אם אני מתירה לו לדון בנושא הזה.
אז אמרתי לו (ממש הזוי, לא מבינה מאיפה הבאתי את זה) שלפני שהוא דן בנושא הזה הוא חייב להבין כמה דברים, ופה סיפרתי על הרגלי הצריכה של י' ועל הכספים שהוא מוציא לכאן ולכאן.
אבל מה הקשר? הוא שאל אותי רק אם אני מתירה לו, או לא.
אלא שלא קלטתי כנראה באותו רגע את השאלה, רק שמעתי כספים והתחלתי לדקלם משהו בנושא כספים...
ובסוף הוא כן פסק - לטובתי.

אגב, המון אמרו לי שבכלל לא יקשיבו לי בבית הדין, שלא שומעים את האשה, שרק מקשיבים לגבר ושבכלל לא משנה מה האמת, וכו' וכו'. וזה די הפחיד אותי. אבל זה לא היה כך בכלל בכלל!
בדיון השני, עורכת הדין שלו ניסתה לטעון שבעצם המצאתי את כל הסיפור על ההתעללות ושטפלתי עליו שקרים (איזו מנוולת, גם היא אשה והיא עוד באה לייעץ לנשים בנעמת, נשים שבוודאי גם חוו התעללות, איזה רוע זה להגן על בעל רשע. כסף או לא כסף, איפה ההגינות???). אבל היא לא הספיקה לסיים את המשפט ואב בית הדין השתיק אותה ואמר לה שכבר הנושא נדון בדיון הראשון ושי' כבר הודה ושהכל כתוב בפרוטוקול ושהעניין סגור. מבחינתם היתה התעללות. נקודה.
כמובן שי' טען שבכלל הוא לא הודה בכלום ושבכלל לא נתנו לו לדבר, אבל אב בית הדין הורה לו לשבת ולשתוק. (אגב, זה נכון, הוא באמת לא הודה בכלום וגם לא כתוב שום דבר כזה בפרוטוקול, אבל משמיים סתמו לו את הפה, מידה כנגד מידה).

אמשיך אחר כך.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי בשמת_א* »

הכל נראה כמו נס משמים!

לגבי עורכת הדין שלו: אני הייתי מתקשרת לנעמ"ת, ואומרת להם שאת באת אליהם כקורבן התעללות להתייעץ מה לעשות, שעורכת הדין שהם הפנו אותך אליה התייחסה אלייך ברוע לב, ואחר כך פגשת אותה בבית המשפט מגינה על בעלך המתעלל! שלדעתך, אסור להפנות לעו"ד כמוה נשים במצב הזה. שימחקו אותה מההמלצות שלהם.
מתחילה_להיבנות*
הודעות: 150
הצטרפות: 22 דצמבר 2009, 18:44

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי מתחילה_להיבנות* »

לגבי עורכת הדין שלו: אני הייתי מתקשרת לנעמ"ת, ואומרת להם שאת באת אליהם כקורבן התעללות להתייעץ מה לעשות, שעורכת הדין שהם הפנו אותך אליה התייחסה אלייך ברוע לב, ואחר כך פגשת אותה בבית המשפט מגינה על בעלך המתעלל! שלדעתך, אסור להפנות לעו"ד כמוה נשים במצב הזה. שימחקו אותה מההמלצות שלהם.
את צודקת. וגם שקלתי לעשות זאת כמה פעמים. גם בלי קשר לכך שיצגה את בעלי (לשעבר) המתעלל. האמת היא שסיפרתי על כך ברווחה ושם אמרו לי שאני לא הראשונה שמתלוננת על עורכת הדין של נעמת...
והקטע הוא שהקלטתי אותה (בידיעתה, היא ראתה שאני מקליטה) והמון זמן שמרתי את ההקלטה. אחר כך, ממש יום לפני הדיון השני, בו היא הופיעה לראשונה כעורכת דין של בעלי (לשעבר) החלטתי למחוק את ההקלטה, כי לא ראיתי בה כל צורך, וגם הייתי צריכה להכין מקום במכשיר להקלטה של יום המחרת, ולא היה לי אז מחשב להוריד אליו את ההקלטות. אז הקשבתי שוב לחלק מן השיחה, אחר כך שוב חשבתי כמה שהיא מנוולת ורעה ומחקתי אותה.
למחרת ראיתי אותה...
אבל לא נראה לי שהיתה עוזרת הקלטה. אני פשוט אשוחח עם מנהלת נעמת בעיר ואסביר לה את המצב. זה באמת לא בסדר להעסיק אותה כאשר כל מה שהיא "מייעצת" זה לקחת עורך דין (רצוי אותה), אחרת אין לך סיכוי לכלום.

כנראה שמתעלל נשאר מתעלל. אבל זה ממש טירוף. בין הדיון הראשון לשני, ובין השני עד לשלישי (שהיה בעצם חתימה על הסכם, לא ממש דיון, וכניסה לבית הדין לאשר אותו) ובין השלישי עד לגט, הוא לא הפסיק לאיים עלי! איומים שקשורים לדיונים בבית הדין. הוא מאיים כאילו מישהו בכלל שם עליו משהו, כאילו התייחסו אליו ברצינות!
ואחר כך, כשלא מצליח לו, הוא זוקף זאת לזכותו. "ויתרתי לך ברוב טובי" הוא מעז לומר, כאילו לא הסבירו לו הרגע יפה שפשוט אין לו סיכוי...

אבא שלי מאוד עמד על כך שאפגש עם עורכת הדין שלי. זה היה גם משהו די ניסי בפני עצמו.
היא לכתחילה ניסחה לי הסכם, עוד לפני הדיון הראשון. אבל י' בכלל לא רצה לשמוע על זה.
באיזשהו שלב ראיתי שלא הולך אז לא פניתי אליה יותר.
וכל הזמן אבא שלי מתקשר אליה להתייעץ.
ואני מנסה להוריד אותו מזה.
הוא ממש לחץ עלי שאקח אותה לייצוג בבית הדין ואני לא רציתי בשום אופן.
היה נראה לי שאם אביא ייצוג, כל הרושם שעשיתי יעלם, ואת זה לא רציתי.
מה גם שהייתי בטוחה במליון אחוז שאין לי' עורך דין בכלל, אז לא רציתי להראות כמי שגם מצליחה להטות את בית הדין לטובתה ועוד מוסיפה עורך דין.
ואז, שבוע לפני הדיון, שבוע וחצי ליתר דיוק, הייתי ברווחה וסיפרתי לעו"סית שם איך שי' תקע אותי עם חשבון בנק מוגבל ושאני לא יודעת מה לעשות.
אז היא אמרה לי: "מתחילה, אולי כדאי שתשקלי לקחת עורך דין מהסיוע המשפטי? בואי נמלא ביחד טופס, נגיד שזה דחוף, שיש לך דיון שבוע הבא וכו' ואולי יעזרו לך."
הסכמתי ומילאנו ביחד טופס. היא שלחה להם בפקס ותוך יומיים התקשרו אלי וקבעו לי פגישה.
נסעתי לשם, ובדרך פגשתי אשה שגם נוסעת לשם.
מדבריה מסתבר שלא כזה פשוט לקבל עורך דין בחינם ושהיא כבר כמה חודשים רודפת אחריהם.
"זו פעם ראשונה שלך פה? אהה, את עוד תראי מה זה".
שתקתי. הרגשתי שאני ממשיכה לדבוק באמונה ולא מתכוונת לרדוף אחרי אף אחד ושאם לא יתנו לי עורך דין, אז לא צריך.
אבל בכל אופן הטריד אותי מה שהיא אמרה.
אז אמנם נכון, ישבתי שם שעות בתור, אע"פ שנקבעה לי פגישה לשעה מדוייקת והגעתי בול בזמן.
אחר זמן רב נכנסתי לעורך דין שלקח ממני את כל הפרטים ולא ממש נתן ייעוץ. הוא טען שהוא רק בודק שבאמת מגיע לי סיוע חינם ואחר כך יצור איתי קשר עורך דין וגם יבוא איתי לדיון.
הבהרתי לו שאני לא רוצה שאף עורך דין יבוא איתי לדיון.
הוא הביט בי נדהם ושאל למה בכלל באתי, ושאין כזה דבר, אם לוקחים סיוע אז העורך דין חייב להיות בדיון.
הוא גם אמר לי שהוא הולך לדחות לי את הדיון כדי להשיג לי עורך דין.
בכלל לא מצא חן בעיני שמתחילים להתערב לי בעניינים, אז רק אמרתי טוב טוב בסדר והחלטתי בליבי לא לקבל את הסיוע.
פתאום עלה על דעתי לשאול אותו אם עו"ד פלונית גם כן בסיוע והוא אמר שכן (זו היתה עורכת הדין שלי), אז ישר ביקשתי אותה וכבר ידעתי שאסתדר איתה איכשהו.
אז הוא הסכים ורק אמר שצריך לבדוק שהיא פנויה לדיון וכו'.
אמרתי לו שזה בסדר ושאני אדבר איתה.
הוא עוד ביקש ממני ללכת לבית משפט להחתים שופט על טופס.
יצאתי בלי להחתים אף אחד.
אחר כך התקשרתי לעורכת דין שלי ואמרתי לה שלקחתי אותה מהסיוע, אבל אולי אוותר על זה.
והיא נזעקה ואמרה - למה? בטח שתקחי אותי מהסיוע.
וכך יצא שגם לא הייתי צריכה לשלם לה, וגם סידרנו ביחד את העסק באופן כזה שהיא לא תבוא לדיון והיא כבר תסתדר עם הסיוע.
וזה היה די מבדח. בעוד אני אצלה בפגישה, מתקשר אלי העורך דין לומר לי שהוא לא מצליח להשיג אותה ושימנו לי עורך דין חדש. ואני אומרת לו שזה בסדר וכבר דיברתי איתה, והוא די נבוך ושואל אותי אם יש לה זמן להיפגש איתי ואני אומרת לו שזה בסדר וכבר קבענו, וכל זה בזמן שהיא ממש מולי.
תוך כמה שניות הוא מתקשר אליה ושואל אותה והיא גם עונה לו שהכל בסדר.
היה די משעשע כל הסצינה הזאת.

והפגישה אצל עורכת הדין היתה מעולה. יומיים לפני הדיון השני ישבנו כמה שעות ופשוט רשמנו על דף בדיוק מה לומר ומתי.
אחר כך בבית הכנתי קלסר עם ניילונים. בתוך כל ניילון הכנתי מסמכים שמוכיחים את מה שאני אומרת.
לפני כל ניילון כתבתי באותיות מודגשות וגדולות ראשי פרקים של מה שאני הולכת לומר ואיזה מסמכים עלי לשלוף.
ממש קלסר יפה. אני כמעט מצטערת שרק דף אחד ממנו ניצלתי...
בתוך מחברת כתבתי באריכות כל מה שעלי לומר וישבתי ללמוד את זה.
אחר כך שמעתי גם את ההקלטה של השיחה שלי איתה ולמדתי גם את הטון בהם הדברים יאמרו.

היו כמה משפטי מפתח וגם כמה טונים שאימצתי לי, והיה מדהים לראות כמה שהם תפסו.
למשל, עניין המזונות. ביקשתי סכום לא מבוטל.
הדיינים כצפוי שאלו אותי אם זה לא הרבה מדי.
ואני: "אני לא הולכת להתעשר מזה. יש לי ילדים לגדל!"
בהקלטה אחר כך אני שומעת איך הדיינים חוזרים על המשפט הזה שוב ושוב. "היא לא הולכת להתעשר מזה" כך אמרו לעורכת הדין שלו שטענה בפניהם שזה יותר מדי.
או למשל: "הייתי בסיוע משפטי ואמרו לי שם שזה לא הגיוני שאדם מנהל חשבון פרטי עם כל כך הרבה חובות וכו'..."
שזה גם מאוד תפס.
[במאמר מוסגר. אם יש כאן מישהי שמזהה אותי על פי הסיפור, בבקשה הודיעי לי. אני כותבת כאן המון פרטים מזהים, ומי שמכיר אותי ידע בדיוק מי אני].

וכמובן כאשר ראיתי את ט' העו"דית שלו, ישר התקשרתי לשלי ושאלתי אותה מה עושים.
היא ישר אמרה לי שדבר ראשון עלי לומר להם כך: "כבוד הדיינים, לפני שהדיון מתחיל, אני חייבת לומר לכם שלא ידעתי שבעלי יבוא מיוצג, ולי אין ייצוג. אני מבקשת לעצור את הדיון עד שאמצא לי ייצוג. " ובאותה נשימה גם לספר להם שניסיתי שוב להגיע איתו להסכם והוא סירב ושאולי יעזרו לי הם לשכנע אותו להסכים וכו'.
וזה בדיוק מה שעשיתי ומתוך כך יצא שהם שלחו אותי עם העו"דית שלו לנסח הסכם, והיא ניסתה כמובן לסובב אותי, אבל העו"דית שלי כבר הכינה אותי לאפשרות הזאת ואמרה לי בדיוק מה לומר.
בקיצור, הייתי מאוד מוכנה. אבל למרות זאת, הייתי יכולה להתייבש, לגמגם, להתבלבל. היה לי נס משמיים שהכל זרם בדיוק כפי שתוכנן.
(אגב, זה גם כוחו של דמיון מודרך. כל כך עשיתי חזרות לדיון הזה, שאולי הדמיון הזה הוביל גם למציאות).

האמת היא, שבסופו של הדיון הזה, כבר יצאתי עם הסכם ופסק דין, אלא שביקשתי מהם שיתנו לי אפשרות להראות את זה לעורך דין כדי לוודא שהכל בסדר. אם לא כן, הייתי מקבלת גט באותו היום, כי כבר שלחו את העורכת דין שלו לפתוח תיק לסידור גט. מה שנקרא "מחטף גט", זה מה שניסו לעשות לי, אבל כמובן שלא הייתי יכולה לחשוב על כל הפרטים לבד, והיו הרבה, ולכן הייתי חייבת לדחות את הכל.

ואגב, בין סוגריים, סיפור מדהים שקרה במקביל לשלי. בבית הדין בצפת.
הגיעה לשם אשה שבעלה מתעלל בה 30 שנה. עד שאזרה אומץ לתבוע גט.
בעלה כל הזמן אמר לה שהוא לא יתן לה גרוש, ושלא יאמינו לה ושהיא תצא בלי כלום.
אבל היא בסוף חשבה לעצמה שאפילו אם לא תצא עם הרבה, זה שווה. העיקר שתזכה בחירותה.
בבית הדין היא היתה לבד, והוא בה מיוצג עם עורך דין.
לפני הדיון עורך הדין שלו אמר לו: "אתה תשב בשקט, רק אני אדבר, גם אם שואלים אותך משהו, אל תענה".
בקיצור, האשה עומדת לפני בית הדין ומגוללת לפניהם סיפור התעללות של 30 שנה.
בית הדין שואל את הבעל - זה נכון? מה יש לך להגיד על זה?
ולכו תדעו מה היה לו בראש כשאמר את המשפט המזעזע הבא: "כן, היא היתה כמו זונה אצלי".
זהו. בית הדין סיים באותו רגע את הדיון. פסק לאשה כתובה, חצי מנכסיו של הבעל (שהיה סכום לא קטן), פיצויים על התעללות ושלח את שניהם לקבל גט באופן מיידי.
עורך הדין של הבעל ניסה לומר משהו, אבל בית הדין השתיק אותו. המשפט של הבעל הספיק להבהיר להם במה מדובר. לא צריך יותר.
וכך קרה, שהדיון התחיל ב12 בצהרים, והאשה קיבלה גט ב 2. שעתיים לאחר מכן!
סיפור אמיתי, שמעתי אותו מפי חברה טובה שלי, שאותה אשה היא מכרה שלה.

ואני חשבתי שהסיפור שלי מדהים :-)
ממ*
הודעות: 1322
הצטרפות: 11 ינואר 2006, 19:32

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי ממ* »

לדעתי, לא מדובר בנסים. מדובר בכך שאת פשוט, בלי שאת יודעת, משדרת כנות, חכמה, אומץ ואנושיות. כנראה שבבית המשפט אי אפשר היה להתעלם מכל התכונות הללו. התכונות הללו ניכרות גם בדף. שימי לב כמה קוראות אותך.
מעבר לזה, ניהלת את העניינים בתבונה והתכוננת היטב. את מדהימה. אלו יכולות יש לך!

גם אני מזועזעת מהסיפור על עורכת הדין המכחישה.

אנא ספרי איך הכל התחיל. כלומר, הדף הקודם הסתיים בזה שהבנת שהוא חסר תקנה ורצית להתגרש. מה קרה מאז? איך הגעת לכך שהוא מחוץ לבית וגם מסכים לחתום על גט?
אמא_נמרה*
הודעות: 1872
הצטרפות: 07 אפריל 2003, 19:23

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי אמא_נמרה* »

כמה מדהים! איזה כוחות יש לך וכמה סיעתא דשמיא! את יכולה לכתוב את שמות הדיינים הנחמדים? שומעים דברים כל כך רעים על בי"ד הרבני וגירושין שלצערי אני ממש מופתעת לשמוע על הליך הוגן וצודק.
מתחילה_להיבנות*
הודעות: 150
הצטרפות: 22 דצמבר 2009, 18:44

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי מתחילה_להיבנות* »

היום ביקרתי בנעמ"ת. שוחחתי שם עם המנהלת וסיפרתי לה על עורכת הדין שלהם. היא שאלה אותי למה באתי רק עכשיו ואמרה לי שאף אחת לא התלוננה אף פעם. הסברתי לה שנשים שקיבלו שירות לא טוב (וכמו שאמרו לי ברווחה, שכך דווח להם), לא יבואו להתלונן כי אולי התלונה לא תתקבל, אולי ינזפו על התלונה שלהן. במיוחד נשים שעברו התעללות, בדרך כלל לא מתלוננות כי הן כבר "רגילות" ליחס מחפיר.
אמרתי לה שאם היא באמת רוצה לדעת מה קורה, כדאי שתבקש מכל אישה לכתוב משוב, שיהיו שם שאלות מאוד מדוייקות ומכוונות, ושיחייבו כל אשה לכתוב כזה משוב. רק כך ניתן יהיה לדעת אם הנשים מרוצות או לא.
היא קיבלה את דעתי וגם אמרה לי שהיא תזמן את עורכת הדין לבירור בנושא.
אנא ספרי איך הכל התחיל. כלומר, הדף הקודם הסתיים בזה שהבנת שהוא חסר תקנה ורצית להתגרש. מה קרה מאז? איך הגעת לכך שהוא מחוץ לבית וגם מסכים לחתום על גט?
אספר, אבל לא ברגעים אלו. לאט לאט.
כמה מדהים! איזה כוחות יש לך וכמה סיעתא דשמיא! את יכולה לכתוב את שמות הדיינים הנחמדים? שומעים דברים כל כך רעים על בי"ד הרבני וגירושין שלצערי אני ממש מופתעת לשמוע על הליך הוגן וצודק.
קודם כל, תודה! שנית, אני לא ממש רוצה לכתוב את שמותיהם. אם את ממש מתעקשת, אפתח בשבילך תיבת מייל ואבקש ממך לשאול אותי שם ולא בפורום אינטרנטי פתוח.
אגב, לפני שאשכח: דף מוצנע
וכן, גם ההורים שלי התחננו בפני שאלך לבית משפט ולא לבית דין, וגם העורכת דין שלי שהיא דתיה הבהירה לי שבית הדין לא יפסוק לטובתי. אבל הנה, בכל זאת יש ניסים :-)

טוב, אקדיש עוד כמה דקות לענות ל ממ.
מה קרה מאז שהבנתי שצריך להתגרש?
היו כמה מהלכים ואסכם אותם בקצרה, אחר כך אפרט.
נסעתי לבני ברק, שם יש ארגון בשם "צופיה" שעוזר לנשים להתגרש. שוחחתי שם עם הרב והוא בעצם זה שהסביר לי שלא כל כך כדאי לי לקחת עורך דין, כי הם מושכים את הדיונים, מבטיחים המון ובסוף עד שמקבלים גט, בינתיים מתרוששים לטובת עורכי הדין. הוא גם אמר שעורכי הדין מכירים אחד את השני ומסכמים ביניהם את הדיון הבא באופן כזה שפעם אחד ינצח ופעם השני, וכך ימשכו הדיונים לעד ולנצח נצחים.
עלי לציין שהעורכת דין שלי לא היתה כזאת. היא גם הצהירה בפני שהיא לא מתכוונת למשוך דיונים (ואגב, העו"דית שלו כן התכוונה למשוך, אבל שלי לא נתנה לה), וגם אני עמדתי עם יד על הדופק לוודא שהיא לא מורחת אותי.
לאחר מכן הבנתי שהרב הזה לא ממש עוזר. כל שאלה ששאלתי אותו יצא שהוא בכלל מסכים עם בעלי (לשעבר) כמעט בכל, ולי זה לא ממש נראה טוב.
אז החלטתי לא להיעזר בו יותר.
אחר כך הלכתי לבית הדין לתבוע גירושין.
אחר כך חיכיתי שההזמנה לבית הדין תגיע לי'.
אחר כך הוא עדיין לא עזב את הבית, המשיך לגור בו ולבסוף הגיע רק שבתות הביתה.
כל שבת היתה איומה. עוד אספר על כך.
אחר כך, שבת אחת מיוחדת נורא, הוא שתה המון והשתולל וקראתי למשטרה.
המשטרה לקחה אותו.
ואחר כך היה לו צו הרחקה לשבועיים.
ואחרי כל זה, יכולתי להוציא לו עוד צו, אבל החלטתי שלא.
והוא לא ניצל זאת לרעתי ושוב לא חזר הביתה.
ואז בעצם הייתי פרודה, חייתי על מי מנוחות ונפגשנו בדיונים ובזמנים של הסדרי הראיה.
ואת הכל אפרט לאט לאט.
תודה על הסבלנות.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי בשמת_א* »

את באמת מדהימה, ואני נפעמת מסיפורך!

ומחכה לשמוע עוד ועוד מעלילותייך המרגשות ומלאות ההשראה.

לגבי האשה מצפת והנס שנעשה לה:
בעלה ישב שם בבית המשפט ושמע איך נותנים לאסקופה הנדרסת את רשות הדיבור. ככל שהיא דיברה ודיברה (בוודאי זו הפעם הראשונה בחייו שהוא מקשיב לה כל כך הרבה זמן) כך גברו הבוז, הזלזול וההתנשאות שלו כלפיה.
הוא היה מלא שנאה ורצון לרמוס אותה עד העצם, כשהיא כבר גמרה לדבר.
ולכן, כשהדיינים שאלו אותו, כל מה שהוא רצה היה לבטא את כל השנאה, הבוז והרצון לרמוס.
תראי מה הוא אמר! את הדבר שנראה לו הכי משפיל, הכי פוגע בכבודה!
איך בכמה מלים בודדות הוא ביטא את כל הרצון שלו להפוך אותה לעפר ואפר לרגליו!

זה כל כך מעיד עליו כמתעלל, כי אדם נורמלי היה קודם כל חושב, מה כדאי לי להגיד למען המטרות שלי.

אבל המרעיל, הוא כמו העקרב מהמשל על הצב והעקרב:
הוא לא יכול לפעול בניגוד לטבע שלו, אפילו כדי להציל את חייו!
הוא חייו לעקוץ את הצב באמצע הנהר! חיייייייב!!!!! זה יוצא ממנו בלי שליטה, לא מסוגל לחכות רגע, לא יכול אפילו לדאוג שהוא עצמו יהיה בטוח על שפת הנהר לפני שהוא הורג את הצב. חייב לעקוץ! עכשיו, הרגע!!!!!

זה מה שהוא עשה.
ירה לעצמו ברגל.
זה פשוט סיפור קלאסי ומאלף, שמעיד כאלף עדים על נפשו של המתעלל.
ממ*
הודעות: 1322
הצטרפות: 11 ינואר 2006, 19:32

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי ממ* »

היום ביקרתי בנעמ"ת. שוחחתי שם עם המנהלת וסיפרתי לה על עורכת הדין שלהם. היא שאלה אותי למה באתי רק עכשיו ואמרה לי שאף אחת לא התלוננה אף פעם. הסברתי לה שנשים שקיבלו שירות לא טוב (וכמו שאמרו לי ברווחה, שכך דווח להם), לא יבואו להתלונן כי אולי התלונה לא תתקבל, אולי ינזפו על התלונה שלהן. במיוחד נשים שעברו התעללות, בדרך כלל לא מתלוננות כי הן כבר "רגילות" ליחס מחפיר.
כל הכבוד לך, מתחילה. את פשוט מודל ומופת לכולנו. כל הכבוד שלא שתקת, שחשבת על נשים אחרות. מדהימה.

תודה על כל הפירוט. אחכה בסבלנות. קוראת אותך בצמא.
קוראת*
הודעות: 1643
הצטרפות: 26 מאי 2003, 23:12

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי קוראת* »

תודה על כל הפירוט. אחכה בסבלנות. קוראת אותך בצמא.
גם אני קוראת אותך בצמא, וגם אני מחכה בסבלנות לעוד פרטים. אני לומדת המון ממה שאת כותבת.
מתחילה_להיבנות*
הודעות: 150
הצטרפות: 22 דצמבר 2009, 18:44

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי מתחילה_להיבנות* »

ככה בין לבין, אני בחוסר זמן ובעשיה מרובה, אז מרפרפת על דפים שונים שקשורים באלימות מילולית.
אני קוראת למשל על איך לעצור בן זוג, איך לבלום אותו מלדבר לא יפה, איך לשים לו גבולות. והאמת היא שמתוך נסיון, לשים גבולות לבן זוג מתעלל עלול להוביל להסלמה, לכן לא תמיד זה רעיון טוב.
מה שכן, עכשיו כשאני כבר לא אשתו, ולא צריכה ממנו כלום (רק מזונות, אבל זה לא יהפוך אותי לתלויה בו), החלטתי לשים סוף וקץ לכל מילה מתעללת אחת בצורה מאוד מאוד קשוחה.
לפני שבוע "שוחחנו" בטלפון על דברים בקשר להסדרי הראיה והוא שוב התחיל להגיד לי כל מיני מילים יפות על מה שאני ומי שאני וכו'. עצרתי אותו מייד ולא נתתי לו להמשיך לדבר והבהרתי לו שאני לא מוכנה לשמוע ממנו יותר מלה אחת של השפלה, בוז, זלזול ובכלל כל מה שהוא חושב עלי שישמור לעצמו. הוא הגיב כמובן בסדרת השמצות אבל צעקתי עליו שאני לא שומעת אותו ושאם הוא ימשיך אנתק.
אחר כך ניתקתי.
והוא שוב התקשר.
אמרתי לו שאם הוא ממשיך כך, אתעלם לחלוטין מהשיחות שלו ולא אקרא את ההודעות שלו, ושאם הוא רוצה שיתוף פעולה מצידי, שישמור על פיו.
הייתי מאוד מאוד נחרצת ומאוד קשוחה, ואפילו צעקתי עליו (כדי להתגבר על קולו החזק ולא לשמוע אותו בעיקר), והיה מאוד קשה, אבל משתלם!
מאז הוא פשוט נחמד! שואל אותי מה שלומי, מתעניין איך אני מסתדרת. וואלה!
אז מה אני רוצה להגיד בזה?
שקודם כל, צריך לשים למתעללים גבולות מאוד חדים.
אה, ועוד משהו, מסתבר שאיומים עובדים עליו. לפני כמה שבועות, כשהכנסתי אינטרנט הביתה וביקשתי מבזק חיבור, אמרו לי שיש אצלי כבר מודם בבית ושאחזיר אותו קודם.
אז חיפשתי בכל הבית ולא מצאתי וישר הבנתי שהוא לקח.
אז ביקשתי ממנו שיחזיר והוא אמר לי שאין לו.
היה לי ברור כשמש שהוא משקר.
חיכיתי.
אחרי יומיים הוא ביקש ממני שאביא לו משהו מהבית.
אמרתי לו שאין בעיה, הוא יביא לי את המודם או כסף תמורתו ואני אביא לו מה שיבקש.
הוא התרגז ואמר שהמודם לא אצלו ושהוא לא חייב לשלם על כך, אבל הוא יחפש....
ואתם יודעים מה?
הוא מצא!!! חחחחחחח

אז רק ככה זה עובד איתו. לא יודעת אם גם לגבי אחרים, אבל איתו זה רק ככה. וזה די סיוט לחשוב שכל דבר שארצה ממנו אצטרך לסחוט ממנו באיומים. והקטע הוא שגם הוא עובד ככה, אלא שאני אף פעם, וגם לא פעם אחת נתתי לאיום שלו לעבוד עלי ולפעול. פשוט הבנתי שפעם אחת לוותר לו תהיה פעם אחת יותר מדי.
אז הוא איים עלי כל כך הרבה פעמים שהוא ינתק לי את הפלאפון (שעל שמו), ואמרתי לו שמצידי הוא יכול לנתק.
הוא לא ניתק אף פעם.
וכן הלאה.
מה שכן, כל פעם כזאת שאני שמה לו גבולות חדים, סוחט אותי נפשית.
אבל זה שווה, כי אחר כך יש לי מנוחת הנפש לאורך זמן.

אגב, בשמת, בקשר למה שאמרת על ההוא מצפת. נכון, את צודקת. בראש היה לו רק איך הוא עכשיו מבטל את כל מה שסיפרה לבית דין. הוא רצה בעצם לגרום לבית הדין לחשוב שאשתו היא סתם זונה, אחת שאולי לא מתפקדת, אחת לא שווה. אבל התפלק לו ה"אצלי". אם היה רק אומר "היא סתם זונה", גם בית הדין היה רואה זאת בחומרה, אבל אני מאמינה שהיה יכול להמשיך את המשפט ולהבהיר להם שהיא אחת כזאת שיוצאת עם כל גבר, למשל.
אבל עצם זה שהוא הוסיף את המילה "אצלי" - "היא היתה כמו זונה אצלי", הפיל אותו עמוק לתוך התהום.

והסיפור הזה אמור לעודד הרבה נשים שפוחדות להתגרש מכל מיני סיבות.
הייתי אפילו מזמינה נשים כאלו לכאן כדי לעזור להן להתגבר על הפחדים שלהן.
גם אני פחדתי נורא, אבל הנה, אני פה ואני ממש שמחה.
מי צריך זוגיות מתעללת?
עד כאן, עלי להתחיל לעבוד.
מתחילה_להיבנות*
הודעות: 150
הצטרפות: 22 דצמבר 2009, 18:44

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי מתחילה_להיבנות* »

רגע, אבל התחלתי לומר משהו ולא סיימתי.
אמרתי מצד אחד שמסוכן לשים למתעלל גבולות כי המצב עלול להסלים. ומצד שני שחייבים לשים להם גבולות מאוד חדים וברורים.
אז איך עושים את זה בלי להסתכן?
לא יודעת. שכל אחת תרגיש בעצמה.
אולי שלפני שהיא שמה לו גבולות חדים, שתבדוק שיש לה לאן לברוח. באמת!
אבל לא לשים אף פעם גבולות מעורערים. אם כבר את שמה גבולות, שיהיו חדים ככל האפשר. עם אולטימטום ועם איומים.
נכון, יש בזה אלימות. אבל זו אלימות לצורך התגוננות. הבא להרגך, השכם להורגו. אם מישהו בא לאדם עם סכין מול הפרצוף, לא יעזור אם רק ידבר אליו יפה, רצוי שיתקוף אותו חזק יותר כדי להינצל.
כמובן שזו לא אמורה להיות התנהגות קבועה במערכת יחסים. אם זה מגיע לידי כך, כנראה שאין לכם מה לעשות ביחד יותר, אבל אם שום דבר לא עוזר, לא טיפולים, לא ניסיונות אחרים, חייבים להיות נחרצים ולפעול בתקיפות נגד אלימות מילולית.
אישית, אני חשה שהגרוש שלי מעריך אותי הרבה יותר היום.
ויש לי תחושה שההערכה אלי מצידו רק תגדל.
במיוחד אם לא אוותר לו על דרישותיו בקשר להסדרי ראיה (שגם זה נושא שעוד אדבר עליו).

דף בלוג
דף תמיכה
עוקבת*
הודעות: 96
הצטרפות: 16 ינואר 2006, 12:39

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי עוקבת* »

כמה שאת מדהימה!

העניין עם הגבולות הוא כל כך נכון!! עם מתעללים צריך את הגבולות הכי חדים.
_הסיפור הזה אמור לעודד הרבה נשים שפוחדות להתגרש מכל מיני סיבות.
הייתי אפילו מזמינה נשים כאלו לכאן כדי לעזור להן להתגבר על הפחדים שלהן._
באמת הזמנתי חברות לקרוא.

מי צריך זוגיות מתעללת?
אף אחת. מתעללים לא משתנים ואין שום סיבה לחיות איתם. מניסיון. זה סבל שלא נגמר עד שחותכים.
נגה*
הודעות: 350
הצטרפות: 24 יולי 2001, 01:01

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי נגה* »

פעם הלכתי בקינג ג'ורג' ויצאו שלוש בחורות צעירות מבית הדין ורקדו על המדרכה וזרק פרחים על אחת מהן - זו שהרגע התגרשה. זה היה אירוע מאוד שמח, אני מדמיינת אותך ככה.
התגרשה-התרגשה.
קן_לציפור*
הודעות: 1109
הצטרפות: 08 יולי 2005, 23:50
דף אישי: הדף האישי של קן_לציפור*

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי קן_לציפור* »

_מאז הוא פשוט נחמד! שואל אותי מה שלומי, מתעניין איך אני מסתדרת. וואלה!
אז מה אני רוצה להגיד בזה?_
נשמע כאילו שהוא "יכול להקשיב לך" ברגע שהתחלת לדבר בשפה שלו.

מאחלת לך ימים של שקט
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי בשמת_א* »

וואו, את מדהימה.
אני מסכימה איתך לגמרי.
וכמובן לגבי הגבולות שצריכים להיות מאוד ברורים בפנים. המתעלל מריח את הספק הקטנטן ביותר, וזה סדק שהוא ייכנס בו באלימות.
אבל כמובן יש דרגות שונות של התעללות, ובאמת כל אחת חייבת להרגיש את המים לפני שהיא מכניסה לשם רגל.
מתחילה_להיבנות*
הודעות: 150
הצטרפות: 22 דצמבר 2009, 18:44

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי מתחילה_להיבנות* »

פעם הלכתי בקינג ג'ורג' ויצאו שלוש בחורות צעירות מבית הדין ורקדו על המדרכה וזרק פרחים על אחת מהן - זו שהרגע התגרשה. זה היה אירוע מאוד שמח, אני מדמיינת אותך ככה.
פחחחחח, ממש לא.
הגעתי לבית הדין בתשע בבוקר, ויצאתי באחת בצהרים! רוב הזמן רב ישבתי על הכיסא וחיכיתי וכמובן הנוכחות הבלתי נסבלת של בעלי ואיזה פחד סמוי שמא הוא פתאום יקח את הרגליים ויתעופף, ועוד העורכת דין שלו באה לפטפט איתנו, כי היא בדיוק היתה בדיון אחר, וכמה שהיא עצבנה אותי.
יצאתי משם עייפה, מותשת והאמת שלא חשתי כלום.
התחושה של השמחה והאופוריה והניתוק התחילו יום למחרת.
נשמע כאילו שהוא "יכול להקשיב לך" ברגע שהתחלת לדבר בשפה שלו.
המממ. זה לא ממש השפה שלו. לא יודעת. לא נראה לי. כלומר, הצבתי לו גבולות, אבל לא תוך קללות. הגבולות הוצבו בתקיפות רבה, אבל לא תוך שימוש במילים מעליבות. נכון, היו איומים מצידי, לא ממש איומים, אלא משפטי אם - אז. זה לא נשמע כמו השפה שלו.
מה שכן, ברגע שעמדתי בתקיפות ובנחישות מולו, וכמו שבשמת אמרה המתעלל מריח את הספק הקטנטן ביותר, וזה סדק שהוא ייכנס בו באלימות , והוא לא מצא שום סדק בדברי, אז הוא קלט שה"שיטה" שלו כבר לא עובדת עלי יותר.
גם_אני_הייתי_שם*
הודעות: 2
הצטרפות: 19 אוקטובר 2008, 21:34

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי גם_אני_הייתי_שם* »

נכון, יש בזה אלימות. אבל זו אלימות לצורך התגוננות. הבא להרגך, השכם להורגו. אם מישהו בא לאדם עם סכין מול הפרצוף, לא יעזור אם רק ידבר אליו יפה, רצוי שיתקוף אותו חזק יותר כדי להינצל.

לא חושבת שגבולות חדים ותקיפים הם "אלימות". אחת הבעיות של נשים שנמשכות לבני זוג מתעללים זה הקושי לשים גבולות ונטיה לביטול העצמי. אל לנו לבלבל בין אלימות לאסרטיביות!
גם אני נמצאת בתהליכים מתקדמים של פרידה מבן זוג מתעלל וההרגשה היא נהדרת...שחרור אמיתי כמו שהגרת את זה.
בהצלחה וחיבוק :-)
מתחילה_להיבנות*
הודעות: 150
הצטרפות: 22 דצמבר 2009, 18:44

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי מתחילה_להיבנות* »

גם אני נמצאת בתהליכים מתקדמים של פרידה מבן זוג מתעלל וההרגשה היא נהדרת...שחרור אמיתי כמו שהגרת את זה.
שמחה לשמוע. אם את צריכה עזרה, אני פה.
מתחילה_להיבנות*
הודעות: 150
הצטרפות: 22 דצמבר 2009, 18:44

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי מתחילה_להיבנות* »

וואו, את מדהימה.
נו די, אני עוד עלולה להאמין לכן :-)
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

קראתי בהתרגשות ופליאה.. מחזקת אותך במסעך, ומאחלת לך רק טוב:)
מאמינה_בשפע*
הודעות: 180
הצטרפות: 08 ינואר 2009, 15:42
דף אישי: הדף האישי של מאמינה_בשפע*

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי מאמינה_בשפע* »

כן , כן , תאמיני ! את באמת מדהימה !
אכן סיפור ניסי מכל זוית שתספרי , אולם באמת מה שמרשים אותי זה כמה נחישות ועבודה והכנה את השקעת כדי שתשיגי את התוצאה הזו . זה לא בא מנסים בלבד כמובן , אלא הנסים היו מוכרחים לקרות כי כל כך הגיע לך , כל כך התאמצת והשקעת .
ברכות ! תהני מחייך החדשים .
מתחילה_להיבנות*
הודעות: 150
הצטרפות: 22 דצמבר 2009, 18:44

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי מתחילה_להיבנות* »

אולם באמת מה שמרשים אותי זה כמה נחישות ועבודה והכנה את השקעת כדי שתשיגי את התוצאה הזו
אני מאוד ותמיד הייתי נחושה לחיות חיים טובים, חיים שיש להם תכלית ומטרה. ברגע שהבנתי שעם בעלי (לשעבר) זה לא יקרה, הבנתי שצריך לשים לזה סוף.
אלא הנסים היו מוכרחים לקרות כי כל כך הגיע לך , כל כך התאמצת והשקעת .
ובגלל זה, כל כך חשוב להיות תמיד בשמחה! זו לא סתם עוד סיסמא של ברסלב, זה אמיתי וזה נכון! צריך להיות בשמחה כל הזמן ולהסתכל רק על הדברים הטובים שיש לנו. לפעמים אנחנו, במיוחד הנשים, נוטות להיכנס לדיכדוכים, או סתם להתלונן על הכל. אבל אסור לתת לזה לשלוט בנו, אסור לתת לזה אפילו פתח להיכנס. השמחה הזאת, היא שמחה שאינה תלויה בדבר, לא צריך שיקרה לי משהו כדי להיות שמחה, אני צריכה את השמחה מתוכי ואז כל דבר ישמח אותי, וזה מאוד לא קל ודורש עבודה.
אחד הטריקים להיות בשמחה זה לאמץ את מידת הזריזות. לא להיות כבדה, להזדרז ולעשות, לא לחשוב איך ומה, פשוט לעשות. אם זה בעבודה, אם זה בבית. ואם אין מה לעשות (יש מצב כזה???), אז לקחת ספר טוב ולקרוא, או לצאת לטיול באויר הצח. אבל לא ליפול למחשבות מדכדכות.
אני זוכרת את עצמי בהיותי רווקה. כמה פעמים נפלתי לבור של עצבות. וכל הזמן אמרתי לעצמי שבוודאי אהיה מאושרת כשאתחתן סוף סוף. הייתי יושבת שבתות שלמות ובוכה על בדידותי. הייתי יוצאת עם בחורים וחוזרת הביתה מאוכזבת עד לדמעות.
היום זה לא כך, ולא יהיה כך.
על הכל צריך להודות, לכל דבר יש תכלית וסיבה. עצם זה שקמתי הבוקר, פקחתי עיניים והצלחתי להזיז את כל גופי. עצם זה שהילדים שלי בריאים וקמו הבוקר עליזים ושמחים. עצם זה שיש לי קורת גג מעל ראשי, ובתוכה המון חפצים וגם כלי חשמל שמשרתים אותי נאמנה ועדיין פועלים. עצם זה שהמקרר שלי מלא ויש אוכל טעים. מה, לא צריך להודות על כל זה? ולהיות שמחים! מאושרים! כי יש לי ויש לי ויש לי!
וגם להודות על מה שנראה לנו לא כל כך טוב.
גם על הנישואין שלי הודיתי, והודיתי לא רק עכשיו אלא גם תוך כדי, וגם תוך כדי שבעלי ביזה והעליב אותי, כשהיה בעלי כמובן :-) כי עכשיו הוא לא :-D
להודות זה לא אומר שאני רוצה עוד מהלא טוב, זה להבין שכך היה צריך להיות ושבוודאי זה לטובה.
וכאשר מודים על מה שיש טוב, צריך לבקש שימשיך ושיהיה יותר.
וכאשר מודים, מקבלים שמחה עצומה כזאת וזה נותן כוח להמשיך הלאה.

כאשר החלטתי להתגרש, התקשרתי לארגון צופיה וקבעתי פגישה עם הרב.
הפגישה נערכה יומיים לאחר מכן, ונסעתי עם חברה טובה.
סיפרתי שם את כל הסיפור שלי והרב אמר שהוא ידבר קודם כל עם בעלי ואולי ינסה להביא אותנו לשלום בית, כי רק כך הוא עוזר. הוא לא מוכן לעזור לאף אשה להתגרש מבלי שיהיה בטוח שאין פה סיכוי לשלום בית.
אז חיכיתי איזה שבוע ומשהו, ואז הוא התקשר לבעלי, וכמובן שבעלי סירב לשתף פעולה. אז הרב חזר אלי ואמר לי שהוא באמת נשמע תוקפני.
אחר כך שאלתי את הרב שאלות די בסיסיות לגבי תהליך הגירושין. האמת כבר לא ממש זוכרת איך, אבל איכשהו בסופו של דבר לא כל כך מצאה חן בעיני הגישה שלו והחלטתי שלא להיעזר בו.
באותו זמן החלטתי לספר לשתי רבניות שלי שאיתן הייתי בקשר על כל מה שקורה בינינו. אחת בכלל לא עודדה אותי להתגרש ואמרה לי שממש לא כדאי לי, כי בבית הדין לא יתנו לי כלום. אז כנראה שישנם מקומות בהם בית הדין לא ממש מקשיב לאשה. אצלי כאמור זה היה ממש דין צדק.
והשניה גם חשבה כמובן איך אפשר להשיג שלום בית ואז נתנה לי טלפון של רב, אחד האדמו"רים הגדולים בארץ ואמרה לי שכדאי לי להתייעץ איתו, כי הוא עוזר להמון אנשים.
התקשרתי אליו והוא מייד ענה לי. סיפרתי לו את הסיפור שלי והוא ישר אמר לי ללכת לבית דין ולתבוע גירושין.
הרבנית שלי היתה המומה, אבל אמרה לי שאם האדמו"ר בעצמו אמר לי כך ישר, סימן שבאמת אין מה לעשות.
ומאז התייעצתי איתו בכל מה שעשיתי.
הוא אמר לי שבלי הסכם, לא אקבל גט ועלי לעשות הכל כדי להגיע איתו להסכם.
והיה משפט מדהים שהוא אמר אחר כך לרבנית שלי כאשר ביקרה אצלו בסוכות.
זה היה אחרי הדיון הראשון. דבר ראשון הוא שאל עלי וגם אמר בשמחה לרבנית שלי "היה לה ממש נס בדיון".
אחר כך הוא אמר לה " יש לבעל של מתחילה דמיונות שהוא יקבל ממנה הרבה כסף..."
את המשפט הזה נצרתי, וידעתי שהוא יתגשם במלואו.
אכן לבעלי היו המון דרישות כספיות, אפילו דרישות שכביכול מעוגנות בחוק.
וגם ממש ממש בסוף, כמה ימים לפני שחתמנו על הסכם סופי, הוא עוד ניסה להוציא ממני כסף.
אבל אז עורכת הדין שלי אמרה לעורכת הדין שלו שאם הוא יתחיל שוב, אז היא מתחילה הכל מהתחלה, ואנחנו נתבע גם כתובה, גם מזונות אשה וגם פיצויים!
אז ההיא נבהלה והבהילה גם אותו, וכך יצא שמכל הדמיונות שלו לא נשאר כלום!
ואת זה אני כבר אז ידעתי.
שיהיה לכן שבוע טוב, אמשיך בפעם אחרת.
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

(()) את מדהימה את נשמעת אשה שמחה, חזקה ,חכמה,מודעת,מדוייקת... ובעיקר שמחה- תכונות שמאוד לא מובנות מאליהם בעיקר למישהי שעוברת גירושים שזה אומר מצב של התמוטטות\קריסה של משהו שהתחיל להיבנות ,שבטח היו זמנים של השקעה בבניתו,וכנראה שהגיעה הבנה שאי אפשר לבנות יותר וצריך להרוס- זה מצב מאוד קשה וכל נכבוד לך שאת מקבלת ומתמודדות בצורה מדהימה עם השיוניים בחיים... ורואה את הטוב- ואכן הוא פורץ ממך, יש תחושה שאת על הדרך הנכונה.
חיזקי ואימצי.
שבוע נפלא
מתחילה_להיבנות*
הודעות: 150
הצטרפות: 22 דצמבר 2009, 18:44

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי מתחילה_להיבנות* »

הוא אמר לי שבלי הסכם, לא אקבל גט ועלי לעשות הכל כדי להגיע איתו להסכם.
הכוונה היתה שבעלי לא יתן לי גט כל כך מהר. האדמו"ר אמר לי שבעלי מסוגל למשוך אותי כך עוד חמש שנים, עוד עשר. "את תהיי זקנה ממנו", כך אמר לי. לכן הוא מאוד לחץ עלי להגיע איתו להסכם.
ובאמת בדרך הטבע, לא הייתי מקבלת ממנו גט כל כך מהר. גם קחו בחשבון שלא היה לו שום אינטרס!
אני חייבת לספר בהקשר הזה, שהחלטתי לאמץ משהו שהרב אמנון יצחק תמיד מבקש מאנשים שמבקשים ממנו ברכה לאיזושהי ישועה. הוא תמיד אומר לנשים ללמוד שלושה חודשים מתוך הספר "שערי תשובה" לרבינו יונה, רצוף, כולל שבתות וחגים ויום כיפור, בלי הפסקה כלל וכלל, כל יום חצי שעה.
וזה היה נס בפני עצמו.
הייתי בירושלים עם הילדים אצל ההורים שלי. ההורים שלי עוד לא ידעו מכלום. בעלי אז הגיע להורים שלי כדי לקחת את הילדים אליו. (וואללה, אתן כבר יודעות שאני לא גרה בבני ברק וגם לא בירושלים...).
ניצלתי את זה שהילדים היו אצלו כל היום ושיש לי חופש ונסעתי לכותל.
ישבתי שם במשך שעתיים ואמרתי את כל ספר התהילים.
אחר כך הלכתי לרובע לאכול משהו לצהרים וחזרתי לבית הוריי לחכות לילדים.
זה היה יום קסום.
לפני הכותל הייתי ברחוב מאה שערים וקניתי שם שני ספרים.
ספר אחד של הרב ארוש - חכמות נשים. על שלום בית. מאוד הייתי סקרנית לקרוא מה הוא כותב על זה וממש בלעתי את הספר. אגב, מומלץ בחום.
ספר אחר - שערי תשובה לרבינו יונה.
היה זה ראש חודש אלול!
בו ביום החלטתי לאמץ את הסגולה והתחלתי ללמוד ממנו.
למחרת, היה זה יום שישי ולמדתי שוב עוד חצי שעה.
בלילה - ליל שבת, בעלי השתכר והתחיל להשתולל והזמנתי לו משטרה.
והוציאו לו צו הרחקה.
וכך קרה, שיום אחרי שהתחלתי ללמוד בספר - כבר קרה הנס הראשון והבקשה שלי להתגרש מהר ולהתפטר ממנו התגשמה בחלקה - בעלי כבר לא גר בבית איתי יותר וכבר לא יכול להציק לי!!!!!
פחות משלושה חודשים אחר כך, כבר היה לי פסק דין עם הסכם של בית דין - שהיה זמני בגללי, כמו שפירטתי למעלה.
ארבעה חודשים וחמישה ימים לאחר מכן, ואם רוצים לחשב לפי התאריך הלועזי - אזי ארבעה חודשים בדיוק לאחר שהמשטרה הוציאה אותו מהבית - קיבלתי את הגט.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי בשמת_א* »

מתחילה, את מכירה את האימרה, שאלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו?
את הדוגמא והמופת לאימרה הזאת. בחיי.
|Y|
ממ*
הודעות: 1322
הצטרפות: 11 ינואר 2006, 19:32

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי ממ* »

_מתחילה, את מכירה את האימרה, שאלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו?
את הדוגמא והמופת לאימרה הזאת. בחיי._
ממ*
הודעות: 1322
הצטרפות: 11 ינואר 2006, 19:32

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי ממ* »

_הכוונה היתה שבעלי לא יתן לי גט כל כך מהר. האדמו"ר אמר לי שבעלי מסוגל למשוך אותי כך עוד חמש שנים, עוד עשר. "את תהיי זקנה ממנו", כך אמר לי. לכן הוא מאוד לחץ עלי להגיע איתו להסכם.
ובאמת בדרך הטבע, לא הייתי מקבלת ממנו גט כל כך מהר. גם קחו בחשבון שלא היה לו שום אינטרס!_
אני לא כל כך מבינה. הרב התכוון שגם אם לא תקבלי גט, שלפחות יהיה לך הסכם? או שההסכם מקדם את הגט? ואם כן, למה? אז איך בעלך לשעבר הסכים כל כך מהר לתת גט?

את מדהימה וזהו. ותאמיני לזה.
מתחילה_להיבנות*
הודעות: 150
הצטרפות: 22 דצמבר 2009, 18:44

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי מתחילה_להיבנות* »

ההזמנה לדיון הגיעה יומיים אחרי שהגשתי את התביעה בבית הדין.
בכלל לא הייתי מוכנה לזה. בבית הדין אמרו לי שרק אחרי החגים יהיה לי דיון ובכלל לא חשבתי שאקבל הזמנה כל כך מהר.
למזלי הרב בעלי לא היה בבית. היה זה יום שישי וממש נס שהוא לא היה, כי אז הוא היה עלול להשתולל לי כל השבת.
קיבלתי את שתי ההזמנות. אחת לי ואחת לו.
שמרתי אותן אצלי.
התייעצתי עם האדמו"ר מה לעשות, איך לתת לו את ההזמנה.
והחלטנו שצריך להיות איתי מישהו.
איכשהו זה התעכב שבוע ומשהו, עד שהאדמו"ר אמר לי - "זהו, הגיע הזמן לתת לו!".
ביום שלישי בבוקר תכננתי לתת לו את ההזמנה. הוא בדיוק עמד לצאת והחלטתי שאז יהיה הזמן לתת לו. האמת אני לא ממש זוכרת, נדמה לי שדווקא רציתי להימלט מהבית באותו רגע, אבל לא כל כך ברור לי יותר.
בכל אופן, יצא כך שהוא החליט דווקא באותו יום לקחת את הילדים לגן, מה שאומר "שיבוש תוכניות" בשבילי. אז נמלכתי בדעתי ולקחתי איתי סל קניות ואמרתי לו שאני רוצה להצטרף אליו ושיקח אותי למכולת אחרי שנשים את הילדים בגן.
היינו בכסאח ממש רציני ובקושי דיברנו, היתה עוינות נוראית ברקע והמון אלימות מילולית מצידו, כך שלא היה בכלל מובן מאליו שהוא יסכים.
אבל נסענו יחד, שמנו את הילדים ואז נסענו.
שתיקה.
בשלב מסויים ראיתי שהוא סוטה מן הדרך ולא לוקח אותי למכולת.
"תיקח אותי למכולת!" הייתי לחוצה.
"את לא ראויה לרחמים" אמר לי בקור. "אבל אני בכל זאת מרחם עלייך, אני נוסע למשרד שלי ומשם תקחי את את האוטו".
נסענו בשתיקה.
האמת שגם זה קצת שיבש לי תוכניות, כי סך הכל רציתי לצאת מהרכב עם סל הקניות ומהחלון פשוט לתת לו את ההזמנה וללכת משם.
אז הייתי צריכה לחשוב איך עושים את זה אחרת...
הגענו.
הוא ירד מהאוטו ואני עברתי לצד של הנהג.
העברתי הילוך לראשון, הורדתי מעצור יד והייתי מוכנה לנהיגה.
הוא כבר התחיל ללכת.
הוצאתי מהתיק שלי את ההזמנה שלו ועמדתי להתקשר אליו כדי שיחזור.
אבל הוא עמד מרחוק ורק הביט בי.
הבטתי בו חזרה, אחזתי במעטפה והושטתי לעברו.
הוא חזר, לא מבין.
"מה זה?" הוא שאל.
"הנה, קח" אמרתי לו בתגובה (ואגב, כששאלתי את האדמו"ר מה לומר לו כשאתן לו את המכתב, הוא אמר לי, "הנה, קח", והחלטתי לאמץ בדיוק את המילים הללו).
הוא לקח ואני באותו רגע נתתי גז ועפתי משם. חחחח כל כך פחדתי....
אחרי כעשר דקות בערך הוא שולח לי הודעת טקסט לפלאפון: "אין לך גבול לרוע".
זהו.
אחרי כמה שעות הוא מתקשר אלי חצי מעולף. מספר שהלך ברגל את כל העיר ונתקע באיזו צומת וכבר לא יכול ללכת יותר, אם אוכל לבוא לקחת אותו עם האוטו. הוא לא רצה לקחת אוטובוס, אמר.
אז נסעתי לקחת אותו.

מסתבר שגם החבר שלו שוחח איתו באותו יום, והסביר לו שאם הגעתי לידי תביעת גירושין, עליו לקבל זאת. "אין מצב שאתן לה גט! מה פתאום!" כך אמר לו. אבל החבר שלו הסביר לו שחבל להילחם סתם.
כך סיפר לי החבר באיזשהו שלב.
גם זה עזר לו קצת להבין שזה רציני.
לילה טוב.
מתחילה_להיבנות*
הודעות: 150
הצטרפות: 22 דצמבר 2009, 18:44

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי מתחילה_להיבנות* »

אני לא כל כך מבינה. הרב התכוון שגם אם לא תקבלי גט, שלפחות יהיה לך הסכם? או שההסכם מקדם את הגט? ואם כן, למה? אז איך בעלך לשעבר הסכים כל כך מהר לתת גט?
הרב התכוון שאם אני רוצה גט, עלי להגיע איתו להסכם, אחרת הוא ימשוך דיונים. בהסכם, זה במקום דיונים על כל דבר. מחליטים ביחד על הרכוש, על החלוקה, הסדרי ראיה ועוד, ואז לא נותר לבית הדין אלא להביא אותנו לגט. זהו. איך הוא הסכים? לא יודעת. נס. באמת!
מתחילה_להיבנות*
הודעות: 150
הצטרפות: 22 דצמבר 2009, 18:44

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי מתחילה_להיבנות* »

איך הוא הסכים? לא יודעת. נס. באמת!
או איך שהאדמו"ר אמר לי בשיחה האחרונה שלנו לפני כשבועיים: "נו, אז את רואה שתפילות עוזרות?"
אגם*
הודעות: 61
הצטרפות: 02 מאי 2005, 12:28

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי אגם* »

ספר אחד של הרב ארוש - חכמות נשים. על שלום בית. מאוד הייתי סקרנית לקרוא מה הוא כותב על זה וממש בלעתי את הספר. אגב, מומלץ בחום.
אולי תשתפי גם אותנו?
כולנו משפחה אחת
מתחילה_להיבנות*
הודעות: 150
הצטרפות: 22 דצמבר 2009, 18:44

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי מתחילה_להיבנות* »

אולי תשתפי גם אותנו?
אין הרבה מה לשתף. אני מאמינה גדולה בנישואים על פי דרך התורה, ומאמינה שאם שני בני הזוג מחוייבים לזה, אזי ניתן לפתור בעיות בצורה פשוטה יותר. אין הדבר כן, כאשר נישאים למתעלל, שמתוך כך שהוא מתעלל, ממילא לא בדיוק הולך בדרך התורה, בלשון המעטה, אף על פי שהוא טוען שכן וחושב שכן וכו'.
אז מאוד רציתי לקרוא ספר שמבוסס על שיטת הרב ארוש, שהוא עצמו מתבסס על רבי נחמן מברסלב. קראתי את ספרו הקודם - בגן האמונה, ומאוד התחברתי, ואכן הספר "חכמות נשים" הולך באותו כיוון. קראתי את הספר מתוך רצון עז ליישם, כאשר יהיה לי על מי ליישם.
ככלל, הספר "בגן האמונה" הוא זה שנתן לי כל כך הרבה כוחות להתמודד מול בעלי לשעבר והספר "חכמות נשים" רק חידד לי את הדברים לנקודת המבט של מערכת זוגית.
מי שזה מעניין אותה שתיכנס לאתר http://www.myemuna.com, תחפש את הספר לפי שם, ותקרא עוד.
קוראת*
הודעות: 1643
הצטרפות: 26 מאי 2003, 23:12

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי קוראת* »

_"הנה, קח" אמרתי לו בתגובה (ואגב, כששאלתי את האדמו"ר מה לומר לו כשאתן לו את המכתב, הוא אמר לי, "הנה, קח", והחלטתי לאמץ בדיוק את המילים הללו).
הוא לקח ואני באותו רגע נתתי גז ועפתי משם. חחחח כל כך פחדתי...._
באמת די מפחיד. איזו גיבורה.

אחרי כעשר דקות בערך הוא שולח לי הודעת טקסט לפלאפון: "אין לך גבול לרוע".
כן... את בסוף הרעה. ממש. בדיוק מה שקרה כשהתגרשתי מבעלי הראשון. הוא היה המתעלל ואני יצאתי הרעה. אבל לא היה אכפת לי כבר.

רוצה לשמוע עוד איך הדברים התנהלו. את גיבורה.
מתחילה_להיבנות*
הודעות: 150
הצטרפות: 22 דצמבר 2009, 18:44

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי מתחילה_להיבנות* »

אז איכשהו הצלחתי להעביר את המסר לבעלי, שעדיף שנגיע להסכם ומסתבר שהוא די התלהב מהרעיון. התלהב כי היה בטוח שרק ככה הוא ישיג הכל בכל מכל כל....
החבר שלו הסכים לתווך בינינו ושוחח עם כל אחד מאיתנו באריכות.
באותו זמן התחלתי ללכת לייעוץ אצל עורכי דין.
הלכתי בראשונה לייעוץ חינם מטעם העיריה.
עורך הדין, היה חלקלק, לא ממש נתן לי ייעוץ, ואפילו נתן לי עצה שטותית ביותר.
יצאתי ממנו בהרגשת גועל.
אחר כך כבר לא רציתי בכלל עורכי דין.
אבל ההורים שלי מאוד מאוד לחצו, אז כבר סיפרתי להם שאנחנו מתגרשים והם ממש לחצו שאלך לייעוץ חינם בנעמ"ת.
אז הלכתי...
ואתן כבר יודעות מה היה שם.
עורכת הדין המהוללה, שכל כך מקפידה שיקראו לה "עורכת הדין ט'", יהירה ומתנשאת. אני יושבת מולה, מחברת עם שאלות פתוחה לפני, והשאלות שלי ספיציפיות, מדוייקות.
רוב התשובות שלה - בטון יהיר: "אני לא יודעת, את צריכה עורך דין".
או, "בעלך צודק, באמת מגיע לו הכסף שהוא מבקש".
ואז כשלחצתי אותה לקיר עם שאלה מסויימת, ניאותה לומר לי שיש לי אפשרות לעקל לו רכוש בבית דין וגם להוציא לו צו עיכוב יציאה מן הארץ.
ואחר כך: "זמנך תם!"

ואחריה באמת לא רציתי לשמוע יותר מעורכי דין.
לא זוכרת כרגע איך, אבל כנראה, בעיקר בגלל שהרב של צופיה איכזב אותי וכבר חשתי לגמרי לבד במערכה, החלטתי להתקשר לקו חם לנשים דתיות.
שוחחתי שם עם מישהי והיא נתנה לי כמה אפשרויות. יש קו סיוע משפטי חינם של בת מלך. מומלץ מאוד למי שרוצה וצריכה.
התקשרתי לשם. ענתה לי עורכת דין. שאלתי אותה בהיסוס רב אם מותר לי לשאול כמה שאלות ואם היא תוכל לענות לי עליהם.
היא היתה נחמדה מאוד ופתוחה ועודדה אותי לשאול.
אחר כך שוחחנו באריכות יותר מחצי שעה והיא ענתה לי על כל השאלות עד היכן שיכלה.
בסופו של דבר היא גם נתנה לי שם של עורכת דין שגרה בסביבתי ועודדה אותי ליצור איתה קשר, ואף לומר לה שהגעתי אליה דרך "בת מלך".
ואכן, התקשרתי אליה, וגם היא היתה נחמדה מאוד, צוחקת ומעודדת. שוחחה איתי ארוכות ואחר כך הסכימה לנסח לי הסכם. היא גם רצתה לשוחח עם בעלי, אבל אמרתי לה שכרגע אני לא רוצה שהוא ידע שיצרתי קשר עם עורכת דין.
בקיצור, היא כתבה לי הסכם ולקחה ממני מעט מאוד כסף. אפילו ציינה שאם לא יצא כלום מההסכם, היא לא רוצה לקחת ממני כסף בכלל.
אכן, ההסכם לא התקבל, והוא מצידו הביא הסכם אחר, ערוך בידי טוען רבני.
רק מאוחר יותר, כאשר כבר לקחתי את אותה עורכת דין, תחת לחצו של אבא שלי, כדי שתנסח לנו את ההסכם הסופי עליו גם חתמנו, רק אז שילמנו לה.

היה זה אז, כשניסחתי איתה את ההסכם, שנסעתי להוריי. הוא לקח אותי ואת הילדים, וכמובן שהיתה זו נסיעה לא פשוטה. ואז כשחזרנו הביתה, אז הוא תקף אותי.

היה זה שישי בלילה. הלכתי כבר לישון. כבר הייתי רגילה שהוא בא הביתה לישון רק שבתות, וגם אז ישן על הספה בסלון.
באותו לילה הוא ביקש ממני שאפריד את המיטות כי הוא רוצה לבוא לישון בחדר.
הלכתי לישון בלי להפריד מיטות. לא היה לי כוח. וחוץ מזה, חשבתי לעצמי שאם הוא יבוא ויראה שהמיטות לא מופרדות, אז הוא שהוא פשוט יזיז את המיטה שלו, או שהוא ילך שוב לישון בסלון.
אבל טעיתי.
הוא הגיע לחדר. הייתי רדומה, אך התעוררתי.
הביט במיטה, ראה שהיא לא מופרדת ואז היסס רגע, ועלה עליה כמו שהיא, בלי להפריד.
הייתי די המומה, אבל לא זזתי.
הוא שכב שם ככה כמה דקות ופתאום התחיל לגעת בי, לשלוח ידיים, ללטף אותי.
לא זזתי ולא הגבתי.
הוא התחיל לגעת יותר בכוח, ניסה להזיז אותי.
בשלב זה קמתי, העפתי אותו מעלי, הפרדתי את המיטות, השמצתי אותו על כך שהוא נוגע בי וחזרתי לישון כביכול.
אבל הוא לא ויתר. היה שיכור מדי.
נכנס למיטה שלי ונגע בי בכוח.
העפתי אותו שוב.
הוא ישב במיטה שלו והתחיל לקלל אותי, להגיד לי שאם אני רוצה, יש לי עוד הזדמנות. עלי רק לבחור בטוב ואז הכל יהיה בסדר ושהוא מוכן לסלוח על הכל.
לא הגבתי.
אחר כך שוב בא אלי למיטה.
קמתי משם, לקחתי חלוק והלכתי לאמבטיה להחליף בגדים.
בדרך חזרה למיטה, לקחתי פלאפון.
הוא לא היה בחדר.
חשבתי שאולי הוא ויתר.
חזרתי לישון.
הוא חזר.
שוב נכנס אלי למיטה.
החזקתי חזק בפלאפון.
הוא ניסה לתפוס את ידי.
עזבתי את הפלאפון כדי שלא ידע שהוא שם (החבאתי מתחת לכרית).
אחר כך העפתי אותו מעלי ואמרתי לו נחרצות שאם הוא לא מפסיק, אקרא למשטרה.
"תקראי", אמר בזחיחות.
חיכיתי.
ואז שוב הוא התחיל ואז לקחתי את הפלאפון וחייגתי 100.
בחדר נשמע צליל ברור של חיוג.
פעם. פעמיים.
הוא התעשת. קלט שאני באמת מתקשרת והתנפל עלי וחטף את הטלפון.
רצתי מהחדר למסדרון ולקחתי את הטלפון הרגיל, התחלתי לחייג.
הוא בא מאחורי, תפס את הטלפון וזרק אותו.
לקחתי טלפון אחר.
הוא משך את החוטים של הטלפון מחוץ לקיר.
מה שנותר לי היה להילחם על הפלאפון שלי.
אז ניסיתי לקחת ממנו, והוא לא נתן לי.
אחר כך תפס לי את הרגל וזרק אותי על הרצפה ולא נתן לי לזוז.
איכשהו קמתי משם.
רצתי לכיוון הדלת.
הייתי בטוחה שהוא ירוץ אחרי ולא יתן לי לצאת.
אבל הוא לא.
ויצאתי, לקחתי איתי את המפתח.
מחוץ לדלת שקלתי מה עושים.
דפקתי אצל השכנה.
השעה היתה שתיים בלילה.
היא ענתה לי. עדיין לא הלכה לישון.
למזלי היא היתה שם עם אחותה והילדים שלה לא היו שם.
"מה קרה לך?" שאלה בתדהמה ומייד הכניסה אותי הביתה.
לא עניתי לה, רק בכיתי.
היא הכניסה אותי וישר שאלה: "הוא היכה אותך?"
הנהנתי בראשי.
"לקרוא למשטרה?"
שוב הנהנתי.
אחר כך היא קראה למשטרה וישבנו לחכות אצלה.
היא היתה המומה. בכלל לא ידעה מה קורה אצלינו, ולמה לא סיפרתי לה אף פעם, וכמה זמן זה כבר ככה וכו'.
אחותה גם נכנסה ושאלה מה קורה.
אחר כך הגיעו השוטרים.
בחדר מדרגות קצת תיחקרו אותי ואחר כך שמעתי שי' פותח את הדלת.
הוא פתח כדי שלא יפרצו בכוח.
והם נכנסו.
כאן התחיל מסע שלם שלקח כמעט שעה.
אבל היה מדהים.
י' לא רצה להתפנות בשום אופן.
ותוך כדי התחיל לומר לי בשפה זרה ששנינו מכירים כל מיני מילים לא יפות וקללות.
השוטר חצץ בינו וביני בגופו ואמר לו: "דבר בשפה שאני מבין!"
אז י' שתק.
ואחר כך, בכל פעם שניסה להביט בי במבט מזרה אימים, השוטר פשוט עמד לו מול העיניים והזהיר אותו.
י' ביקש לומר לי כמה מילים, הרי אני אשתו וזכותו להגיד לי משהו.
אז השוטר אמר לו שעכשיו הוא שותק.
אחר כך הגיעה תגבורת. כי בעלי פשוט סירב ללכת לניידת.
היו לנו חמישה אנשים בדירה.
בנס היה זה קיץ והילדים ישנו בחדר עם מאוורר תקרה מרעיש, וכך לא שמעו כלום ממה שהולך בסלון.
בשעה שלוש לקחו אותו עם אזיקים.
עוד שמעתי אותו צועק מבחוץ שהוא לא מוכן להיכנס לניידת.
ואחר כך היה שקט.
אחרי כמה דקות בא השוטר ותיחקר אותי.
לאחר מכן הוא הלך.
נשכבתי על הספה. השעה היתה ארבע בבוקר.
השינה ממני והלאה. אבל הרגשה מדהימה אופפת אותי... "הוא הלך ולא ישוב עוד! אני לא צריכה לפחד יותר!"
לילה טוב.
מתחילה_להיבנות*
הודעות: 150
הצטרפות: 22 דצמבר 2009, 18:44

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי מתחילה_להיבנות* »

רוצה להוסיף עוד שהשוטר שהגיע כתגבורת, עוד יותר הגן עלי. אני הייתי ישובה שם על כסא, והם היו סביבו. אחר כך כשלקחו אותו, השוטר ממש הקפיד שהעיניים של י' לא יפגשו את שלי. וכמובן שי' ניסה כל הזמן להביט בי ולהגיד לי משהו, אבל השוטר הזה, היה ממש בסדר, פשוט חצץ בגופו ביני ובינו והזהיר אותו לא לומר לי מילה.
הרגשתי סוף סוף מוגנת. סוף סוף אני לא לבד.
איזו הקלה!
נינה*
הודעות: 345
הצטרפות: 01 נובמבר 2002, 19:58

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי נינה* »

((-)) ואוו אין לי מילים
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי בשמת_א* »

וואו. את באמת גיבורה כל כך! (())
קוראת*
הודעות: 1643
הצטרפות: 26 מאי 2003, 23:12

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי קוראת* »

מתחילה אמיצה, זה פשוט לא יאמן מה שעת עברת!
אין לי מילים
כל הכבוד לך שהוצאת את עצמך ואת ילדייך מזה. גיבורה!
אמא_נמרה*
הודעות: 1872
הצטרפות: 07 אפריל 2003, 19:23

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי אמא_נמרה* »

וואו. את באמת גיבורה כל כך!
ממ*
הודעות: 1322
הצטרפות: 11 ינואר 2006, 19:32

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי ממ* »

את משהו מיוחד. מודל ומופת לכולנו
חלוק_ביתי*
הודעות: 79
הצטרפות: 14 אוגוסט 2008, 23:06
דף אישי: הדף האישי של חלוק_ביתי*

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי חלוק_ביתי* »

את משהו מיוחד. מודל ומופת לכולנו
מתחילה_להיבנות*
הודעות: 150
הצטרפות: 22 דצמבר 2009, 18:44

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי מתחילה_להיבנות* »

את משהו מיוחד. מודל ומופת לכולנו תודה :-)
מתחילה_להיבנות*
הודעות: 150
הצטרפות: 22 דצמבר 2009, 18:44

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי מתחילה_להיבנות* »

הייתי באופוריה. צו הרחקה לשבועיים תמימים. איזה מדהים! שבועיים בהם אסור לו ליצור איתי קשר בשום אופן, אלא דרך אדם שלישי, וכן אסור לו להתקרב אלי ובטח לא לבית.
סוף סוף לקום בבוקר בלי לחשוש.
ללכת לישון בלילה בלי לתהות שמא יגיע ואיך יגיע.
לא לקבל שיחות טלפון ממנו וגם לא הודעות טקסט.
כשהשבועיים עמדו להיגמר, שקלתי אם להוציא לו עוד צו הרחקה או לא.
התייעצתי עם האדמו"ר והוא אמר שאין צורך.
ובאמת, י' לא ניצל זאת לרעה. לא מטוב ליבו, אני מאמינה שהוא פחד ממני.
הוא הבין שאם הוא ינסה לעשות משהו בניגוד לחוק, אין לי בעיה לקרוא למשטרה.
באותו זמן, ובעצם עד היום, אבל באותו חודש, חודש אלול, שמעתי הרצאה של הרבנית ימימה מזרחי בנושא אלול. היא אמרה משהו שכל כך תפס אותי, שמאז, זה המוטו שלי כמעט.
וכך היא אמרה (בערך): בחודש אלול הקב"ה בא כביכול לבקר אותנו. הוא בא אלייך ושואל אותך "מתחילה, מה שלומך?", ואז את עונה לו בתרעומת: "מה שלומי? גרוע! איזו שנה איומה היתה לי! בעלי תקף אותי פעמיים! ניסיתי הכל ולא הצלחתי! אני חיה בפחד, רע לי, קשה לי!"
"ככה??" שואל הקב"ה בפליאה. "חכי איזו שנה תהיה לך! הרבה יותר גרועה!"
אבל, אומרת הרבנית ימימה, אם את עונה לו: "מה שלומי? מצויין! איזו שנה נפלאה היתה לי! זכיתי להבין באיזו מערכת יחסים אני חיה, וקיבלתי המון חברות חדשות, גם וירטואליות וגם לא. הצלחתי להתקרב אליך יותר ולחיות באמונה, הצלחתי להבין שאני שווה הרבה יותר ממה שי' נתן לי להבין. התעליתי על עצמי ולמדתי לשים לו גבולות והחלטתי בסופו של דבר שהוא לא ראוי לי ושאני רוצה לחיות חיים טובים ושמחים! איזו שנה נפלאה בה הילדים שלי גדלו יפה, ולא ניכר שנפגעו כל כך מהמצב בבית. שנה בה הגעתי להחלטות חדשות ולתובנות חדשות. שנה מדהימה שציינה אצלי שינוי דרך!"
"ככה?" אומר הקב"ה. "חכי ותראי איזו שנה נפלאה עוד תהיה לך!"

וזה תפס אותי חזק! בכל פעם שחשתי קצת רע, קצת מסכנה, שמעתי מתוך תוכי את הקב"ה שואל אותי כביכול "מתחילה, מה שלומך?"
ואני מייד עונה לו: "מצויין! מקסים, היתה לי שנה נפלאה, תודה ה' תודה!"
ותוך כדי כך באמת מרגישה מצויין ומקסים ורואה את הדברים הטובים והנפלאים שקרו לי ומתרכזת בהם.
וכמו מתוך חלום, מדמיינת לעצמי את הקב"ה עונה לי בחיוך: "ככה? תראי איזו שנה נפלאה תהיה לך".

וכמה שזה נשמע לא מציאותי, זה באמת הצליח תמיד לשפר את מצב רוחי ולתת לי כוחות ושמחה.
ועד היום, אני כל הזמן מאמצת את זה ומיישמת את זה.

ובאמת עברו עלי חגים לא קלים. אבל היתה לי הרבה עזרה מהחברות שלי.
לראש השנה התארחתי קצת וגם הייתי קצת בבית.
בכיפור, הצום עבר ממש בקלות! לעומת שנה שעברה שכמעט התעלפתי, הפעם בכלל לא (טוב, גם הורדתי באופן משמעותי את כמויות ההנקה).
וסוכות היה מדהים.
חברה שלי ביקשה מבעלה שיבוא ויבנה לי סוכה. הוא אכן הגיע ובנה לי סוכה מקסימה ויפהפיה. קטנה אמנם, אבל מדהימה.
הלכתי וקניתי תמונות חדשות לסוכה וקישטתי אותה עם הילדים. ישבתי בסוכה הזאת כל כמה שיכולתי, היה לי כל כך טוב וכיף לחשוב שהנה, גם בלי הבעל שלי יש לי סוכה (ואגב, גם לפני שנישאתי תמיד דאגתי שתהיה לי סוכה, אבל הפעם זה היה משמעותי יותר בגלל הילדים). וגם קניתי ארבעת המינים ונטלתי את הלולב!! אני יודעת שלרבות מכן זה נשמע סינית, אבל ליטול את הלולב זו מצווה ששייכת לגברים, ונשים יכולות לקיימה גם כן, אבל לא חייבות.
אמנם גם כשהייתי נשואה הקפדתי ליטול את הלולב, אבל איכשהו זה היה תמיד ביחד עם בעלי והוא הסביר לי איך ליטול ומה עושים.
הפעם הייתי לבד והייתי צריכה ללמוד לבד איך נוטלים וגם לקנות לבד את ארבעת המינים.
אז ישבתי איזה יום וממש חקרתי לאיזה כיוון נוטלים, כי זה לא ממש פשוט לזכור.
שנים קודמות בעלי היה אומר לי - עכשיו לצד ימין, עכשיו למעלה, עכשיו לפה, עכשיו לשם.
הפעם למדתי את זה לבד.
וזו היתה כזאת הרגשה של סיפוק!
רק ערבות לא הצלחתי להשיג להושענא רבה, אבל באמת שלא הייתי חייבת. לא נורא.
שמחת תורה היה ממש כיף. הצלחתי להוציא את הילדים לשמחת תורה בבית הכנסת וגם למחרת, להקפות שניות. דבר שלא עשיתי שנים קודמות כי בעלי היה מאוד כבד בקטע הזה.
ובכלל דילגתי על הדיון הראשון.
אז אולי בפעם הבאה.
תודה לכן על התגובות. הן מחממות לי את הלב, אבל אני לא רואה את עצמי גיבורה או משהו. הייתי מגדירה את עצמי כנחושה. אני חושבת שכל אשה שנמצאת במערכת זוגית מתעללת, צריכה קודם כל להיות נחושה בדעתה שלה זה לא מגיע. ומתוך כך יגיע כל השאר, ואין בזה שום גבורה. }
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי בשמת_א* »

אוי, מתחילה, כמה גבורה יש בזה!
קודם כל אמרו רבותינו, איזהו גיבור? הכובש את יצרו.
ולזה בדיוק התכוונו: לא לפעול מתוך האוטומט, ככה להתפרץ, אלא לעשות את הדברים בשכל ומתוך עמדה של כבוד עצמי ומוסריות. לשם הבאת את עצמך כבר לפני חודשים, ומשם פעלת: ממקום של גבולות ברורים, מה ראוי ומה לא ראוי. מה תקין ומה לא תקין. מה הגון ומה לא הגון.
וכך שמרת על עצמך וידעת להציב תמרור עצור, ולהתנהג בכבוד עם אנשים ואלוהים. כמו שאת מספרת, את גם מתנהגת בכבוד עם אלוהים (-: (סיפור מקסים, מזכיר לי את הדיאלוג שלי עם אלוהים לגבי הולדת בתי הבכורה. מכירה את הסיפור? זה בדף אלוהים אדירים)
הנחישות במצב כל כך מפחיד - זו גבורה.
האמונה בעצמך כנגד כל הסיכויים, והרבה מאוד מסרים מחלישים - זו גבורה.

(בגירסה שלי, "בא השטן בדמות הפחד". את זוכרת את כל האנשים, רבנים ועורכי דין ואחרים, שאמרו לך שאין סיכוי? ולא תקבלי דין צדק? ולא תצליחי? ומגיע לו ולא לך? זו גבורה להבחין מי שליח שקר ובמי לדבוק ולהאמין!).

בקיצור, זו גבורה.
ככה היא נראית.
וזה מזכיר לי מה שכתבה איין ראנד (זו שכתבה את "מרד הנפילים" ואת "כמעיין המתגבר" בין השאר) בפילוסופיה שלה: היא כתבה, שהבעיה עם הספרות המודרנית (והיא התכוונה גם לקולנוע וליתר האגדות המודרניות) היא שהיא לא נותנת לנו דמויות מופת.
פני החברה, כתבה ראנד, יהיו כפני דמויות הגיבורים שלה.
אם הגיבור הוא "אנטי גיבור", עלוב, מושחת, עקום, מעוות, פושע - זה מה שהחברה מעלה על נס. בזה היא ממקדת את העניין שלה, וכך ההתנהגויות האלה יגברו בחברה.
ואם הגיבור הוא אדם מוסרי, ישר, עשוי לבלי חת, פועל למען הצדק והאמת ומתנהג בכבוד עם עצמו ועם אחיו בני האדם - אז החברה כולה שמה פניה אל הנעלה והמרומם.

את נותנת מופת לנעלה ולמרומם, למאבק של הצדק לצאת לאור, למאבק של האדם למען צלם אנוש ולבלתי תת מדרך רגל לאלימות ולאופל.
זו גבורה.
מתחילה_להיבנות*
הודעות: 150
הצטרפות: 22 דצמבר 2009, 18:44

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי מתחילה_להיבנות* »

יווו בשמת, איזה נאום! אכן, את צודקת בכל מילה. יש לך כשרון על להגדיר דברים ולשים את הפוקוס במקומות הנכונים.
באופן אישי ביותר, דווקא הלידה הראשונה שלי, דווקא הלימוד שלי אודות לידות בית הוביל אותי למהלך הזה. וכל ההכנה שעשיתי בהריון השני והלידה המופלאה בעקבותיו לימד אותי כמה כוח יכול להיות לי, אם רק אתמקד בטוב. אני מאמינה שיש את הכוח הזה לכל אדם באשר הוא נברא בצלם אלוקים, ובמיוחד לכל אשה שנעשתה כרצונו. והרבה יותר לנשים מאשר לגברים דווקא. השילוב בין אסרטיביות ונחישות והרכות הנשית הטבעית, יכול להוביל אותנו הנשים לגבהים שלא רק שלא חלמנו שנגיע, אלא אפילו בניגוד גמור למסרים של החברה הגברית שרואה את האשה לרוב כסמל ליופי ולתענוג גופני ולא הרבה יותר (עם יוצאי דופן כמובן, רק אל תתנפלו עלי).
אני אכן חשה שנולדתי מחדש, שילדתי את עצמי. וללידה הזאת קדמה הכנה ממש טובה ללידה :-)
המסר שלי הוא לא לפחד, להאמין בעצמי מתוך כך שנבראתי בצלם, מתוך כך שה' נתן לי יכולות וכוחות, ולהאמין שה' רוצה רק בטובתי, ושכל מה שקורה לי הוא רק לטובה. ללכת ישר ולא עקום, אף על פי ולמרות הכל, וגם אם כולם אומרים לי שאני טועה (כל עוד אני מזהה שהאמירות האלו מקורן בפחד ולא במציאות).
טוב, אשאיר התפלספויות לזמן אחר. אמשיך אחר כך לגולל את עלילותיי, יום טוב.
פרודה_טרייה*
הודעות: 3
הצטרפות: 08 ינואר 2010, 10:30

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי פרודה_טרייה* »

מתחילה יקרה
רוצה להזמין אותך ל קבוצה לא וירטואלית לפרודות טריות וותיקות
מוזמנת בחום! @}
מתחילה_להיבנות*
הודעות: 150
הצטרפות: 22 דצמבר 2009, 18:44

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי מתחילה_להיבנות* »

לדיון הראשון הגעתי ראשונה. ישבתי שם וחיכיתי. המזכיר יצא ושאל אם גם בעלי הגיע. אמרתי שלא. אחרי כמה דקות הוא הגיע ואחרי עוד קצת זמן נכנסנו לבית הדין.
השאלה הראשונה היתה אלי, כי אני פתחתי את התיק: "האם את רוצה להתגרש"?
לא עניתי, ישר הוצאתי מהתיקיה שהכנתי את האישור מהמשטרה על הגשת תלונה בגין תקיפת בת זוג ומעשה מגונה והנחתי להם על השולחן תוך הסבר מפורט של מה זה ועל מה זה וכן הוספתי להם שהיה לו צו הרחקה למשך שבועיים.
אחר כך שאלו אותו את אותה שאלה והוא קישקש משהו שלא היווה תשובה ישירה ממש, אבל השתמע מדבריו שכן (הוא כמובן רצה קצת ללכלך עלי, אז סיפר כמה שאני רעה ובלתי נסבלת ולכן הוא לא רוצה לחיות איתי יותר, משהו כזה).
אחר כך שאלו אם אנחנו גרים ביחד וי' ישר קפץ ואמר ברוגזה: "היא זרקה אותי מהבית!!"
אחר כך אולי היתה עוד שאלה שאיני זוכרת את תוכנה, אבל יצא ששנינו התקרבנו בו זמנית לדוכן עם ההסכם שניסינו לעשות בינינו. אני עם ההסכם שהצעתי והוא עם ההסכם שהוא הציע.
מייד שלחו אותנו עם דיין אחר לחדר הפנימי כדי לנסות לעשות הסכם מייד בינינו.
ישבנו עם הדיין. אדם נחמד מאוד, נראה אדם חם וטוב לב, והוא בעדינות לקח דווקא את ההסכם שלו כדי להכין על סמך אותו הסכם - הסכם חדש.
לא התנגדתי כי רציתי להראות חיובית.
אבל בתוך ההסכם הערתי את תשומת לב הדיין לכמה דברים מאוד בעייתיים שעליהם לא אוכל לחתום והדיין ברוב המקרים או הסכים איתי, או שניסח כך שיהיה מקובל על שנינו.
ואז הדיין הגיע לנושא חלוקת הרכוש - שאצלינו עדיין מאוד בעייתי, כלומר, יש הסכם, אבל זה לא ממש סגור (לטובתי זה לא סגור, כי נתנו לי אופציה לשנות, אבל בגלל שזה לא סגור, עדיין יש מחלוקות בנושא הזה). י' בכלל לא הסכים להשאיר לי את הדירה ואני שאלתי את הדיין למה עלי לעזוב את הדירה עם שני ילדים קטנים בזמן שתשלום המשכנתא החודשי נמוך בהרבה ממחיר של דירה שכורה. אז הדיין סובב קצת את הדברים וסיפר על זוג שהחליט להתגרש, אבל רק כשהילדים יגיעו לגיל 18. ואני קפצתי על זה ואמרתי שמצידי זה לא סוף פסוק ושאני מוכנה לשלום בית.
הדיין התלהב וי' ממש האדים. הדיין שאל אותו מה דעתו וי' התחיל כמעט לבכות ואמר שהוא בכלל לא רוצה יותר לשמוע ממני, שעשיתי לו כל כך רע שאין לו חשק אפילו לנסות להגיע איתי לשלום בית.
אז המשכנו הלאה, ובשלב מסויים י' התחיל לומר עלי מילים מאוד לא יפות והדיין אמר לו: "אתה מדבר לא יפה, אם תמשיך כך, אוציא אותך!"
אז י' שתק ואחרי דקה ביקש מהדיין סליחה ואמר שהוא פשוט מאוד נרגש ושהוא אף פעם לא מדבר כך (אייקון מוציא לשון).
ואז הדיין שלח אותנו החוצה כדי לנסות להגיע להסכם לבד, כי הוא ראה שזה לא הולך.
אז יצאנו וניסינו לדבר, אבל היה מאוד קשה.
לאחר מכן חזרנו לבית הדין ושוחחנו על נושאים אחרים, גם כספיים. הסברתי לבית הדין את הטענות שלי, י' הסביר את שלו. תאמינו לי, אני כבר לא ממש זוכרת.
מה שאני כן זוכרת זה שהדיינים היו באופן ברור לצידי, גם עצם זה שרציתי שלום בית שיחק לטובתי.
י' ניסה לדבר על הסדרי ראיה ואני ישר ביקשתי פקיד סעד - ואושר לי במקום.
אחר כך שלחו אותנו הביתה וי' הלך לדוכן וטען שהוא הגיע היום רק בשביל הילדים ושיתנו לו פתרון! אז האב"ד אמר לו שלא הוא זה שפתח את התיק, אז הוא לא יכול לבוא בדרישות, ובאותה נשימה קרא לי ואמר לי ללכת לפתוח תיק בנושא רכוש, אחרת לא יוכלו לדון בנושא הזה.
אתן מבינות? אב בית הדין בעצם נתן לי טיפ - שאני אפתח ואני אתבע כדי שזה יצא לטובתי.
אגב, המשעשע הוא שבדיון השני עם עורכת הדין המהוללה ט', האב"ד שלח אותה לפתוח תיק לגט. חחחח. כך יצא שי' תבע את הגט ולא אני. מוצלח ומצויין! באופן כזה הוא כבל את עצמו לתת לי גט, וכמובן שעורכת הדין שלו בעצמה לא היתה נותנת לו להתחמק מזה, הרי השם שלה מוטל על המאזניים!
אני זוכרת שיצאתי מסוחררת מבית הדין, הרגשתי בעננים! בית הדין לא קיבל את הטענה של י' שלא היתה אלימות, לא נתן לו את הסדרי הראיה שרצה וגם בנושא הכספים רמז לו בבירור שלא בטוח בכלל שבית הדין יסכים איתו...
ואז לדיון השני הוא הגיע עם עורכת דין, ואמר לי: "לא היתה לי ברירה. הם בכלל לא הקשיבו לי שם".
אבל גם לה לא הקשיבו, את זה הוא לא לקח בחשבון.

האמת היא שבין הדיון הראשון לשני היה פרק זמן ארוך מדי. הרגשתי מאוד באויר. י' המשיך לעשות מה שהוא רוצה מבלי להתחשב בכלל בעובדה שבית הדין לא היה לטובתו. המשיך לאיים עלי באותם איומים, שאני חייבת לו כסף ושהוא לא יוותר לי וכו'.
עד שחברה אמרה לי שיש אפשרות לכתוב מכתב לבית הדין ואפילו לבקש הקדמת הדיון.
אז כתבתי להם מכתב אחד או שניים ושלחתי בפקס.
פחות משבוע אחר כך, אני חושבת שאפילו לא עברו יומיים וכבר קיבלנו זימון לדיון הבא. אמנם היה זה עדיין במרחק של חודש וחצי, אבל לפחות היה זמן מוגדר.
לא היה קל בזמן הזה.
התמודדויות עם האלימות המילולית שלו.
התמודדות עם הסדרי ראיה שבכלל לא קבענו בינינו.
והתהיות שלי לגבי איך זה ימשיך. האם בית הדין יטה לי חסד גם בדיון הבא? מי מבטיח לי בכלל?

אז פניתי לבורר וניסיתי דרכו להגיע להסכם עם י'.
היו באמת שבועיים של נסיון כזה, אבל הוא לא צלח.
ובינתיים הגיע זמן הדיון השני.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי בשמת_א* »

מחכה להמשכים המותחים!
את פשוט מדהימה בכל קנה מידה.
נינה*
הודעות: 345
הצטרפות: 01 נובמבר 2002, 19:58

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי נינה* »

נשמע שאת ממש נהינת מזה...
אשרך, כנראה את בדרך הנכוה.
כל טוב
ממ*
הודעות: 1322
הצטרפות: 11 ינואר 2006, 19:32

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי ממ* »

ואני קפצתי על זה ואמרתי שמצידי זה לא סוף פסוק ושאני מוכנה לשלום בית.
?? לא הבנתי, מתחילה יקרה, האם באמת התכוונת לזה?
ואם הוא היה מסכים?? הוא היה חוזר הביתה? איך לקחת את הסיכון??

אז האב"ד אמר לו שלא הוא זה שפתח את התיק, אז הוא לא יכול לבוא בדרישות,
אז מי שלא פותח את התיק הוא חסר זכויות?

מתחילה, את אמיצה וגיבורה. ואני מחכה לשמוע עוד. לומדת ממך.
קוראת*
הודעות: 1643
הצטרפות: 26 מאי 2003, 23:12

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי קוראת* »

מתחילה, את אמיצה וגיבורה. ואני מחכה לשמוע עוד. לומדת ממך
מתחילה_להיבנות*
הודעות: 150
הצטרפות: 22 דצמבר 2009, 18:44

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי מתחילה_להיבנות* »

_ושאני מוכנה לשלום בית.
?? לא הבנתי, מתחילה יקרה, האם באמת התכוונת לזה?
ואם הוא היה מסכים?? הוא היה חוזר הביתה? איך לקחת את הסיכון??_
וגם חזרתי על מילים אלו בדיון השני.
פחחחח, שכחתי לציין כמובן שהתניתי את השלום בית בכך שיעבור טיפול. וכן, התכוונתי לזה, כלומר, אילו היה מסכים לעבור טיפול נגד אלימות אולי הייתי מסכימה לנסות שוב. אבל ידעתי היטב שהוא ממש מסרב לעבור כזה טיפול, בדיוק כפי שסירב שנה קודם לכן. האגו שלו לא יתן לו.
_אז האב"ד אמר לו שלא הוא זה שפתח את התיק, אז הוא לא יכול לבוא בדרישות,
אז מי שלא פותח את התיק הוא חסר זכויות?_
לא יודעת. יתכן. למעשה, לאחר כמה ימים הוא הלך לפתוח תיק בנושא הסדרי ראיה גם כן והפך להיות התובע. כך יצא שבעצם, אם איני טועה, הוא התובע כרגע בענייני הילדים. אבל באותו רגע אני הייתי התובעת. זה באמת מוזר לי שהיוצרות התהפכו והוא הפך פתאום להיות התובע. או שהם מבולבלים שם, או שצריך לפתוח תיק נגד תיק כמו במשחק יריות. אבל בתכלס, ברגע שאחד מבני הזוג מבקש פקיד סעד, אסור לסרב לו וזה מה שאני ביקשתי. ייתכן שאילו לא היתה לי סיבה לבקש פקיד סעד והיה מדובר בגירושין נורמטיבים, היו מתחשבים בו. לא יודעת.
מתחילה_להיבנות*
הודעות: 150
הצטרפות: 22 דצמבר 2009, 18:44

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי מתחילה_להיבנות* »

_אז האב"ד אמר לו שלא הוא זה שפתח את התיק, אז הוא לא יכול לבוא בדרישות,
אז מי שלא פותח את התיק הוא חסר זכויות?_
עוד משהו לגבי זה.
האם יתכן מצב בו לא יתנו לאדם לדבר, וגרוע מזה - לא יתנו לעורכת הדין שלו לדבר? וזה בדיוק מה שקרה בשני הדיונים. איך ולמה? לא יודעת.
אולי האב"ד קלט אותו כל כך מהר שלא היה לו שום צורך לשמוע אותו.
אישית, אני רואה את זה כנס גלוי.
והאמת היא שבדרך הטבע זה היה עלול לקרות גם לי. וזה מה שאמרו לי כולם, שבבית הדין בכלל לא יקשיבו למה שיש לי לומר. אז מה? אני חסרת זכויות?
בקיצור, אין כאן כללים, וגם לא בטוח שבבית משפט היה יכול להיות אחרת.
אז אני לוקחת את זה כעובדה. כמשהו שהיה וזהו. לנסות לדון על כך יהיה כנראה חסר תועלת וישאר בגדר תעלומה.
מתחילה_להיבנות*
הודעות: 150
הצטרפות: 22 דצמבר 2009, 18:44

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי מתחילה_להיבנות* »

לנסות לדון על כך יהיה כנראה חסר תועלת
הכוונה היא שלנסות להבין את זה יהיה חסר תועלת.
ממ*
הודעות: 1322
הצטרפות: 11 ינואר 2006, 19:32

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי ממ* »

_האם יתכן מצב בו לא יתנו לאדם לדבר, וגרוע מזה - לא יתנו לעורכת הדין שלו לדבר? וזה בדיוק מה שקרה בשני הדיונים. איך ולמה? לא יודעת.
אולי האב"ד קלט אותו כל כך מהר שלא היה לו שום צורך לשמוע אותו.
אישית, אני רואה את זה כנס גלוי._
לדעתי זה לא נס. מדובר ביכולת שלך לגעת ללב ולעורר אמינות מוחלטת, ובחוסר היכולת של א' לעשות זאת. זה מאוד מעודד לשמוע שדיינים קולטים את זה. וזה גם מעורר שאלות לגבי הכריזמה שתמיד חשבת שיש לא'. אולי אין לו... או שאולי יש לו רק כשהוא במצב שבו יש מישהי שהוא כל הזמן משפיל אותה. אבל, כשהוא לא בעמדת כוח, מיד קולטים אותו. מעניין.

והאמת היא שבדרך הטבע זה היה עלול לקרות גם לי. וזה מה שאמרו לי כולם, שבבית הדין בכלל לא יקשיבו למה שיש לי לומר. אז מה? אני חסרת זכויות?
אז את רואה, את אחת שמקשיבים לה!
הרבנים הקשיבו לך, עורכת הדין הנחמדה הקשיבה לך, הדיינים ואב בית הדין הקשיבו לך, השוטרים הקשיבו לך, פה כולן הקשיבו לך (ויש פה דפים עם ויכוחים). וכולם קיבלו את גירסתך.
אז עכשיו זה ברור יותר מתמיד שאת משדרת חוכמה ואמינות!

לדעתי, מתישהו את צריכה לפתוח סדנאות, או לעבוד באיזשהו מרכז לעזרה לנשים. יש לך כוחות. את משהו משהו.
מתחילה_להיבנות*
הודעות: 150
הצטרפות: 22 דצמבר 2009, 18:44

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי מתחילה_להיבנות* »

אז אחרי סוכות יצרתי קשר עם בורר. הבורר, כך הסתבר, הוא בעצמו אב"ד באחת הקהילות בחו"ל מטעם הרבנות בישראל, אבל מעבר לכך הוא גם ראש כולל וגם עוזר במצבים של חוסר שלום בית. שמעתי עליו הרבה דברים טובים, שהוא הקים על הרגליים כמה וכמה משפחות ושהוא מאוד תקיף וישר חותך דברים, יורד לעומקם של הבעיות במהירות ומסדר עניינים.
שוחחתי איתו קצרות בטלפון וקבענו פגישה.
בפגישה הראיתי לו את ההסכם אליו ניסיתי להגיע עם י' והסברתי לו את המצב.
אחר כך חיכיתי שהקשר עם י' יווצר ואולי כך נגיע להסכם מסודר.
גם נאמר לי שאם הבורר הזה יצליח לעשות בינינו הסכם, אזי בית הדין ישר יקבל את זה ואוכל לקבל גט מייד.
באותם ימים עדיין לא ידעתי כמה זמן כל התהליך יקח וחששתי למריחת זמן מיותר (למרות שאצל י' נתתי את הרושם שאני בכלל לא ממהרת לשום מקום, שברור לי שאף אחד לא מחכה לי שם בחוץ, ושכבר יש לי ילדים, אז בכלל אני לא לחוצה לגט. כל זה כדי שלא ינסה להלחיץ אותי ושלא יחשוב שעניין הגט כל כך חשוב לי, אלא שיבין שהעניינים הכספיים הרבה יותר חשובים לי. את המסר הזה העברתי לו הן דרך חברים שלו ובשלב מאוחר יותר, דרך העורכת דין שלו, שרצתה לסחוט ממני עוד כספים, והעורכת דין שלי אמרה לה שאם כך, אז היא תפתח שוב את התיק ונדון על הנושא באריכות ושבכלל מתחילה לא ממהרת לשום מקום וכו').

הבורר יצר איתו קשר, אבל י', עקשן כמו פרד ואף יותר, הולך עם הראש בקיר עד זוב דם ופשוט לא הסכים לשמוע על שום דבר. מדהים!
אז באמת היה לי נס שהוא לקח עורכת דין, בגלל שרק היא הצליחה להעמיד אותו במקום ולהסביר לו שאין בכלל טעם להתעקש.

אז כל הקטע עם הבורר נכשל.

הגענו לבית הדין לדיון השני.
סיפרתי על זה?
טוב, אספר שוב, אבל לאט.

אבא שלי היה מאוד לחוץ מהדיון הזה ויצר קשר עם העורכת דין שלי בנסיון לשכנע אותי להיפגש איתה ולקחת אותה איתי לדיון.
אמרתי לו שאין לי בעיה להיפגש איתה, אבל לא בטוח שאקח אותה לדיון.
בינתיים, י' הצליח להגביל לי את חשבון הבנק (איזה מנוול, יש לו חשבון פרטי וחשבון משותף איתי, והוא פשוט באופן שיטתי לא הפקיד כספים לחשבון המשותף ונתן לצ'קים לחזור ללא הרף עד שהגבילו לנו את החשבון. הוא עוד שיקר לי ואמר שגם את שלו הגבילו, אבל בדיקה פשוטה באתר בנק ישראל גילתה לי שלא הגבילו אותו לכלום. אבל נוצר מצב קשה בשבילי. אני מוגבלת, יש לי חשבון חדש אף הוא מוגבל, אין לי צ'קים ולא כרטיס אשראי ואף לא אפשרות לחריגה. ואמנם החריגה תיגמר עוד כמה חודשים, אבל תמיד תמיד יראו שפעם הייתי מוגבלת ולא יענו בקלות לבקשות שלי להלוואות, אם אצטרך, למשל למשכנתא, אם ארצה אי פעם לקחת. מבינות איזה מנוול הוא?).

אני נלחצתי מזה ושוחחתי על כך עם העו"סית שלי והיא ישר אמרה לי שכדאי לי לבקש סיוע משפטי, כי באמת אני לא יכולה לבד.
אז היא מלאה לי טפסים ושלחה בפקס ולמחרת כבר התקשרו אלי וקבעו לי פגישה יומיים אחר כך.
הגעתי לשם וחיכיתי בתור המון זמן.
אחר כך איזה עורך דין הסביר לי שאכן מגיע לי סיוע משפטי אבל הוא רוצה לדחות לי את הדיון.
אמרתי לו שאני בכלל לא רוצה ייצוג משפטי, אלא שיש לי בעיות אחרות לפתור ורציתי לקבל ייעוץ. אז הוא אמר לי שאין כזה דבר, אם אני לוקחת עורך דין, אז הוא אחראי על הכל, כולל הדיונים.
אוף.
פתאום נזכרתי שעורכת הדין שלי רצתה לקבוע איתי פעם בבית המשפט ואמרה משהו על כך שלפעמים היא מקבלת שם קהל. ישר קישרתי ושאלתי אותו אם הם עובדים גם עם העורכת דין הזאת. הוא אמר שאכן כן. אז ביקשתי אותה והוא אמר שזה בסדר, רק צריך לבדוק אם יש לה זמן (הוא לא ידע שכבר קבעתי איתה פגישה, וגם לא ידע שהיא לא יכולה לבוא איתי לדיון כי יש לה דיון בעיר אחרת באותו יום). אז אמרתי לו שבסדר, אין בעיה, שינסה ליצור איתה קשר ואני במקביל אנסה גם כן.
אחר כך יצאתי משם וחשבתי לעצמי שבכלל אין טעם לקחת סיוע משפטי, כי ממילא יש לי את העורכת דין הזאת, אז מה זה משנה.
בגלל זה גם לא עשיתי מה שאמר לי - ללכת לשלם אגרה, להחתים שופט, לרוץ לבית המשפט וכו'.
הלכתי הביתה ואחרי יומיים דיברתי איתה ואחר כך זרקתי לה כאילו בדרך אגב שקיבלתי סיוע משפטי חינם והבטיחו לי אותה, אבל נראה לי שאוותר על כך.
היא ישר נזעקה ואמרה שמה פתאום שאוותר, אם אישרו לי עלי לקחת ושזה מצויין וכו'.
אז לקחתי אותה דרך הסיוע. בשבילי ובשבילה זה לא שינה כלום. פרט לכך שאת הכסף היא קיבלה מהם במקום ממני.
אמשיך אחר כך, לילה טוב.
עוקבת*
הודעות: 96
הצטרפות: 16 ינואר 2006, 12:39

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי עוקבת* »

קוראת אותך בצמא ומחכה להמשך
מתחילה_להיבנות*
הודעות: 150
הצטרפות: 22 דצמבר 2009, 18:44

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי מתחילה_להיבנות* »

נסענו אליה, אבא ואני. צירפנו כל מיני מסמכים רלוונטים.
היא היתה מאוד חביבה, הצחוק שלה תמיד מזכיר לי את הרבנית ימימה. גם הרבנית ימימה היא עורכת דין בתחום אישות וכששוחחתי עם העו"ד הזאת בפעם הראשונה שאלתי אותה אם היא גם כמו ימימה. אז היא ממש צחקה. סיפרתי לה שהרבנית ימימה תמיד אומרת כך: "הרבה בנות שואלות אותי אם כדאי להן ללמוד עריכת דין, ואני תמיד אומרת שכדאי מאוד. למה? כי במוצאי שבת, כשאני עמלה על ניקוי סיר החמין ומגרדת ממנו את שאריות השעועית שנדבקו, אני מעיפה מבט לעבר התעודה שלי ואומרת לעצמי: "ימימה! את כן שווה!". אז היא נורא צחקה ואמרה שאכן ימימה היא משהו מיוחד.

טוב, אז נחזור אלי.
ישבנו והתחלנו לתכנן את המהלכים. ש' העו"ד דיברה הרבה, ובאיזשהו שלב אבא שלי הציע לי לכתוב הכל. אז נתתי לו דף ועט והוא רשם כמעט כל מילה.
היה לנו מהלך בערך כזה:
לומר שהייתי בסיוע משפטי ונתנו לי סיוע.
לספר ישר שניגשתי לבורר ושלא היו תוצאות.
אם משהו מסתבך ישר להגיד שאני מבקשת ייצוג משפטי.
להראות לבית הדין שי' הגביל לי את החשבון.
להסביר להם למה אני רוצה הרבה כסף למזונות.
ועוד ועוד.
היו משפטי מחץ: "הייתי בסיוע משפטי ושם אמרו לי שזה לא הגיוני ש...."
או: "אני לא הולכת להתעשר מהמזונות שלו, יש לי ילדים לגדל".
"אני לא יודעת היכן הוא החביא את כל הכסף שלו".
ועוד כמה שאיני זוכרת כרגע.
ישבנו יותר משעתיים ותכננו לפרטי פרטים 3 מהלכים, כאשר בכל שלב, אם אני חשה שמשהו משתבש, ישר לעצור.
אה, וכמובן, בעניין הבורר - לומר לבית הדין משפט כזה: "אני לא יודעת מה הוא רוצה! שבית הדין יעזור לי להבין, מה הוא רוצה? מה הוא רוצה??"
אגב, זה משפט שלא הצלחתי להוציא מהפה, איכשהו זה לא עבד, למרות שזה לפי דעתי כן משפט מחץ לא רע.

אחר כך היא סיכמה לי הכל והקלטתי אותה.
בבית ישבתי על הדף שאבא כתב לי ואחר כך הלכתי לחנות מתחת לבית וקניתי לי שם קלסר, דפים שקופים, מחברת ודפי כתיבה.
הכנתי בתוך הדפים השקופים מסמכים רלוונטים (למשל, דפים מהאינטרנט שמראים שחשבון הבנק שלו לא מוגבל ושלנו המשותף כן).
לפני כל חבילת מסמכים הוספתי דף שורות בו כתבתי בכתב יד גדול עם הדגשות כמה נקודות.
למשל:
  1. לומר לבית הדין שהייתי אצל בורר.
אחר כך במודגש: "מה הוא רוצה? אני לא יודעת מה הוא רוצה??"
ולמטה בתוך ריבוע: "להציג מסמכים פלונים."

בכל דף היו מקסימום שלוש נקודות ולאחריהם מסמכים רלוונטים.
בתוך המחברת ישבתי והעתקתי את מה שאבא סיכם לי, אבל הרבה יותר בפירוט, תוך חלוקת הנושאים לשלוש נקודות גדולות עיקריות והדגשות רצויות, כולל משפטי המחץ, כולל איזכור המסמכים.

עבדתי על כך כמה שעות ואחר כך התיישבתי על הספה והקשבתי להקלטה. הקשבתי המון פעמים עד שכמעט ידעתי בעל פה.
לאחר מכן עברתי שוב על המחברת וגם על הקלסר. וידאתי שיש לי הכל.
כמובן שלפני כן עשיתי עבודה רצינית של צילום מסמכים והזמנתם, צילום של פקסים, דפי חשבון, הכל!

לבית הדין הגענו למחרת. אני עם מחברת וקלסר והוא כמו סטודנט חופשי בלי כלום.
ופתאום אני גם קולטת שבעצם, זה שהוא לקח עורכת דין היה לו לרועץ בגלל שהוא הגיע לחלוטין לא מוכן, הוא סמך על עורכת הדין שאכן הגיעה מצויידת בקלסר עליו היו מודפסות המילים: "י' נגד מתחילה להיבנות" חחחחחח כמה מצחיק ומשעשע.
אבל גם היא לא היתה מוכנה כמוני. מעבר לזה היא בכלל לא ידעה מהן הטענות שלי ואיזה מסמכים אספתי.

כשראיתי את ט' וגם זיהיתי אותה כאותה עורכת דין מרושעת מנעמת, וכשאחר כך עוד קלטתי שהיא העורכת דין של י', ממש התייבשה לי הלשון. הרגשתי מובסת, הרגשתי שאין לי סיכוי. כל כך פחדתי שזהו, כל מה שתכננתי ירד לטמיון.
אחרי כמה שניות התעשתתי ואמרתי לעצמי: "גם זו לטובה". ולא האמנתי בזה בכלל! לא האמנתי, אבל ידעתי דבר אחד, כאשר אומרים את זה, וגם אם נראה שזה ממש הזוי ולא קשור, אז ה' רואה את זה ומגלגל חסד על אותו אדם. לא האמנתי בזה ובכל זאת התאמצתי.
אחר כך התיישבתי בדעתי וחשבתי מה לעשות.
התקשרתי לש' עורכת הדין שלי.
"את רואה, מתחילה? את רואה? ואת חשבת שאת לא צריכה עורכת דין? תלמדי פעם הבאה!"
כך היא אמרה, אבל לא מרוע או משהו, אלא מתוך דאגה אמיתית ואמונה שלה שבלי עורך דין אי אפשר.
"כן" מלמלתי, וישר שאלתי תכלס: "אז מה עושים?"
"תקשיבי טוב מתחילה" אמרה לי ש', "תקשיבי טוב! את נכנסת לשם, ותשמעי, אל תיבהלי, לא נורא, אל תדאגי, ה' איתך והוא בטוח יעזור לך. תיכנסי לשם ודבר ראשון, עוד לפני שהדיון יתחיל בכלל, ישר תגידי שלא ידעת שי' יגיע עם עורכת דין ושאת לא מיוצגת ושאת מבקשת לדחות את הדיון ולבוא עם עורכת דין. באותה נשימה תספרי להם שהיית אצל בורר ושהגשת לי' הצעה שהוא לא קיבל ותבקשי מבית הדין שיעזור לך. אם הם יעלו על זה וינסו לשכנע אותו, תמשיכי כמו שתכננו, כאשר בכל מקרה תמיד תוכלי להפסיק באמצע ולבקש ייצוג משפטי".

יצאתי מעודדת מהשיחה, אבל את דפיקות הלב הנורא מרעישות שלי שמעו בכל הבניין...
אמשיך אחר כך.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי בשמת_א* »

אוי, איזה נס... מה נס.... עבודה קשה קשה שלך, בשיניים ובציפורניים! באת מוכנה וסגורה פיקס מכל הצדדים! הכנת הכל!
לא אמרתי לך שאלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו? מאמא מיה, כמה שהתכוננת!
יש לך כמובן כשרונות של עו"ד אבל מהסוג המוצלח P-:

תקשיבי טוב! את נכנסת לשם, ותשמעי, אל תיבהלי, לא נורא, אל תדאגי, ה' איתך והוא בטוח יעזור לך. תיכנסי לשם ודבר ראשון, עוד לפני שהדיון יתחיל בכלל, ישר תגידי שלא ידעת שי' יגיע עם עורכת דין ושאת לא מיוצגת ושאת מבקשת לדחות את הדיון ולבוא עם עורכת דין. באותה נשימה תספרי להם שהיית אצל בורר ושהגשת לי' הצעה שהוא לא קיבל ותבקשי מבית הדין שיעזור לך. אם הם יעלו על זה וינסו לשכנע אותו, תמשיכי כמו שתכננו, כאשר בכל מקרה תמיד תוכלי להפסיק באמצע ולבקש ייצוג משפטי
אני מוכרחה להגיד לך שממש התרגשתי לשמוע את זה.
איזה נשמה טובה! איזה עו"ד מצויינת! גם נתנה תמיכה על המקום (אחרי התגובה הספונטנית... (-: ) וגם נתנה עצות מצויינות ופיקסה אותך שוב. איזה יופי! באמת מרגש!
ממ*
הודעות: 1322
הצטרפות: 11 ינואר 2006, 19:32

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי ממ* »

_צאתי מעודדת מהשיחה, אבל את דפיקות הלב הנורא מרעישות שלי שמעו בכל הבניין...
אמשיך אחר כך._
מתחילה יקרה, זה יפה ככה למתוח נשים טובות כמונו?? :-)

_עבודה קשה קשה שלך, בשיניים ובציפורניים! באת מוכנה וסגורה פיקס מכל הצדדים! הכנת הכל!
לא אמרתי לך שאלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו? מאמא מיה, כמה שהתכוננת!_
הדף הזה הוא כל כך חשוב. הוא ממש מאלף. את פשוט מראה לנו אלו תוצאות יש לעבודה קשה, להכנה, לביטחון עצמי, וחוסר התפשרות על חיים לא טובים.
אני לומדת ממך רבות.
מתחילה_להיבנות*
הודעות: 150
הצטרפות: 22 דצמבר 2009, 18:44

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי מתחילה_להיבנות* »

הגיע התור שלנו להיכנס. הגיע יחד איתנו גם הרב של השכונה שהוזמן עוד מהדיון הקודם על מנת לשפוך אור על המצב שלנו ואולי לסייע לנו להגיע לשלום בית או למצער - לעזור לנו להגיע להסכם.
התיישבתי מצד ימין. משמאלי התיישבה העו"ד ט' ומשמאלה י'. עוד יותר שמאלה, קרוב לדלת הכניסה התיישב הרב.
האב"ד פתח ואמר שהזמנו לכאן את הרב כדי (כל מה שכתבתי למעלה).
אחרי מה שהוא אמר, קמתי ואמרתי מה שש' אמרה לי לומר.
האב"ד: "אני לא יכול לסרב לבקשה שלך".
המשכתי וסיפרתי על הבורר.
האב"ד עצר אותי וביקש שוב מהרב לדבר.
אז הרב אמר שאין לו הרבה מה להגיד, שהוא לא ממש התוודע לסיפור בינינו, רק יודע שהיו בעיות, אבל אף אחד לא ביקש ממנו להתערב, אז הוא לא התערב, ושבכלל הוא לא יודע להתערב בכאלה מקרים (כאן האב"ד נזף בו קצת ושאל אותו למה הוא חושב הוא רב של שכונה, אם לא לכאלה מקרים), אז הרב אמר שהוא יותר מעביר שיעורים וכו'. בקיצור, הוא המשיך ותיאר כמה שאנחנו משפחה נפלאה ונורמטיבית וכו' וכו', אבל באמת שהוא לא יכול לעזור יותר.
אז האב"ד סיכם באמרו לרב שמבחינתו הוא משוחרר.
אבל הרב נשאר איתנו עד הסוף, וטוב שכך.

ואז, תוך כדי הדיבורים של הרב נזכרתי לחרדתי שעוד לא הפעלתי את ההקלטה, אז מיהרתי לעשות זאת מבלי שאף אחד ישים לב.
המכשיר היה בתיק שלי, והתיק שלי היה תמיד בתוך חדר הדיונים ולא יצא משם, עד אחרי שאני נכנסתי לבד אל בית הדין ואז הם שמו לב שהתיק שלי שם וביקשו ממני לקחת אותו (אז אין לי הקלטה של מה שהם דיברו ביניהם אחר כך, אבל לא נורא).

ובינתיים האב"ד חזר אלי ושוחח איתי על עניין הבורר. ט' העו"ד טענה שהנסיון לא הצליח כי ביקשתי יותר מדי מזונות וגם לא הגענו להסכמה בנושאי הכספים.
אז בית הדין שאל אותי אם אהיה מוכנה לצאת עם ט' ועם י' החוצה, לשבת באיזשהו מקום לבד ולנסות להגיע להסכם.
אמרתי שכן.

יצאנו החוצה.

טילפנתי שוב לש' ועדכנתי אותה.
היא שוב תידרכה אותי היטב מה לעשות.
גם בחוכמתה יעצה לי להתייחס יפה לט' (סיפרתי לה שזאת העו"ד המרשעת מנעמת) ואמרה לי שאם היא תנסה למשוך אותי לשוחח על נושאי הכספים והחובות, שאומר לה שבלי יצוג אני לא אומרת כלום.

ואז הלכתי עם ט' וי' לאיזה בית קפה וישבנו שם. גם הרב הגיע איתנו.
י' נעלם לכמה דקות ואני ניגשתי לט' במתק שפתיים ואמרתי לה: "שלום ט', מה שלומך? האם אינך זוכרת אותי? הרי הייתי אצלך בפגישת ייעוץ."
ט' הביטה בי המומה, אמרה שאינה זוכרת וממש התנצלה שכך יצא.
אמרתי לה שלהיפך, אני דווקא מאוד שמחה שהיא זאת שמייצגת את י', כי היא אשה הגונה וגם נתנה לי המון עצות טובות בייעוץ.
היא ענתה: "נכון, אני באמת מאוד הגונה" (איזו יהירה!!!!!).

אחר כך י' נכנס, ט' היתה נרגשת מאוד וישר סיפרה לו שאני מכירה אותה ושהייתי אצלה בפגישת ייעוץ ושהיא בטוחה שנסתדר וכו'.
י' לא הגיב. מבטו היה אדיש ורע, על פניו היה צל שחור.

הוא התיישב איתנו אבל מאחור, כאילו כל הנושא לא נוגע אליו בכלל. התעלמתי ממנו ושוחחתי עם ט'. באיזשהו שלב הוא פלט משהו, אבל התעלמתי מזה לחלוטין.
אז שוחחנו, ואני הגשתי לט' איזושהי הצעה שעליה דנתי עם ש' יומיים קודם לכן. ט' ניסתה לשפר את ההצעה לטובת הלקוח שלה, אבל אני סירבתי.
בינתיים גם הרב התערב ואמר שהטענה שלי בדבר מחיר הדירה היא נכונה, גם הוא גר בשכונה שלי ומכיר את מחירי הדירות, ושלי לא שווה יותר ממה שאני מציעה.
וכך נסתם הגולל על טענותיו המופרכות של י' לעוד כסף ממני.
ובכל זאת, היא לא קיבלה את ההצעה ממש, טענה לפה ולשם.
הבטתי בה ארוכות ולא אמרתי כלום.
פתאום כמעט קפצתי ואמרתי לה: "את יודעת מה ט'? יש לי רעיון אחר! תשמעי, רק עכשיו עולה לי הרעיון הזה בראש, אני לא יודעת אם הוא טוב ואולי אתייעץ לגבי זה, אבל תשמעי. כל ההצעה שהצעתי, אתם לא מוכנים לקבל אותה? בסדר גמור. אני מוכנה לקבל אותה! שי' יתן לי את מה שאני מציעה לו ואני בתמורה אעשה מה שאני מצפה ממנו! מה את אומרת?"

זה היה מוקש מתוכנן. אחד המהלכים עליו שוחחנו עם ש'.
המוקש בא להראות שההצעה שלי כן טובה, עובדה שאני מקבלת אותה ללא היסוס.
אז ט' טענה שאין כאן כלום, שזו בדיוק אותה הצעה רק הפוך.
ואז כמובן ניסתה לדבר איתי בעינייני הכספים האחרים.
פה סתמתי את פי ואמרתי לה שבלי עו"ד אני לא אומרת כלום.
היא ניסתה למשוך אותי בלשון. ואני שותקת.
או מקסימום חוזרת כמו מנטרה על כך שאני לא מדברת בלי עו"ד.
היא התייאשה והציעה לחזור לבית הדין, ללא תוצאות כמובן.

מתחילה יקרה, זה יפה ככה למתוח נשים טובות כמונו??

סליחה, אבל עלי למתוח אתכן שוב. אמשיך בפעם אחרת.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי בשמת_א* »

נחכה ונשמע (-:
קוראת*
הודעות: 1643
הצטרפות: 26 מאי 2003, 23:12

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי קוראת* »

פתאום כמעט קפצתי ואמרתי לה: "את יודעת מה ט'? יש לי רעיון אחר! תשמעי, רק עכשיו עולה לי הרעיון הזה בראש, אני לא יודעת אם הוא טוב ואולי אתייעץ לגבי זה, אבל תשמעי. כל ההצעה שהצעתי, אתם לא מוכנים לקבל אותה? בסדר גמור. אני מוכנה לקבל אותה! שי' יתן לי את מה שאני מציעה לו ואני בתמורה אעשה מה שאני מצפה ממנו! מה את אומרת?"
לא הבנתי, אני חושבת. מה זאת אומרת שאת מוכנה לקבל את ההצעה שאת הצעת? ואיך את יכולה לעשות מה שאת מצפה ממנו?

מסובך!!
מתחילה_להיבנות*
הודעות: 150
הצטרפות: 22 דצמבר 2009, 18:44

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי מתחילה_להיבנות* »

לא הבנתי, אני חושבת. מה זאת אומרת שאת מוכנה לקבל את ההצעה שאת הצעת? ואיך את יכולה לעשות מה שאת מצפה ממנו?
אני יודעת, לא רציתי לפרט. היתה לי הצעה אליו שיכולתי להעביר אותה אלי באותה מידה. זהו.
קוראת*
הודעות: 1643
הצטרפות: 26 מאי 2003, 23:12

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי קוראת* »

אני יודעת, לא רציתי לפרט.
סליחה, לא התכוונתי לגרום לך לחוש לא בנוח.
אני קוראת אותך ולומדת הרבה מאוד מהדף הזה. הוא חשוב לי מאוד.
אהבת_עולם*
הודעות: 5866
הצטרפות: 12 ספטמבר 2008, 01:17
דף אישי: הדף האישי של אהבת_עולם*

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי אהבת_עולם* »

לא הבנתי, אני חושבת. מה זאת אומרת שאת מוכנה לקבל את ההצעה שאת הצעת? ואיך את יכולה לעשות מה שאת מצפה ממנו?

אני הבנתי שזה משהו בסגנון, כמו שהוא יעזוב את הבית והיא תשלם על זה כך וכך, או שהיא תעזוב את הבית והוא ישלם. או משהו מהסוג הזה - מבחינת היכולת של שני הצדדים למלא כל אחד מהצדדים במשוואה.

(מתחילה, אם כתבתי משהו שלא רצית, את יכולה למחוק).
מתחילה_להיבנות*
הודעות: 150
הצטרפות: 22 דצמבר 2009, 18:44

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי מתחילה_להיבנות* »

אהבת לא ידעתי שאת קוראת פה. נחמד לי לארח אותך בביתי הקט :-)
ולא, לא כתבת משהו שלא רציתי.
אבל את בהחלט בכיוון הנכון.
אהבת_עולם*
הודעות: 5866
הצטרפות: 12 ספטמבר 2008, 01:17
דף אישי: הדף האישי של אהבת_עולם*

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי אהבת_עולם* »

לא ידעתי שאת קוראת פה.
כן, את הדף הקודם קראתי רק בהתחלה ואחר כך הוא התפתח מאוד והתקשיתי לעקוב.
אבל את הדף הזה אני קוראת כל הזמן. ובהערכה.
נעים לדעת שנחמד לך שאני פה. :-)
{@
ב_עילום*
הודעות: 558
הצטרפות: 25 יוני 2005, 16:36

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי ב_עילום* »

וואו. איזה סיפור מעורר השראה. מדהים ומרגש.
שבוע טוב.
@}
מתחילה_להיבנות*
הודעות: 150
הצטרפות: 22 דצמבר 2009, 18:44

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי מתחילה_להיבנות* »

נכנסנו לבית הדין.
האב"ד שאל אותנו לאיזה תוצאות הגענו.
נתתי לט' לדבר.
היא הסבירה שיש לנו 2 נקודות מחלוקת ושאולי בית הדין יעזור לנו לגשר ביניהן.

אז בית הדין ברר מהן הנקודות, אני הסברתי את עמדתי והיא הסבירה את עמדת הלקוח שלה.
אחר כך בית הדין שאל אותי אם אני מסכימה שהם ידונו גם בנושא הכספים - נושא אותו בחרתי לא להעלות מאחר שלא היה לי יצוג.
וכאן היה קטע שעדיין לא ברור לי.
קודם כל, כנראה שלא בדיוק הבנתי מה הם שואלים. וממה שהבנתי כנראה לא שמתי לב שאני אמורה שלא להסכים.
כך או כך, יצא ממש לטובה. מסתבר שכן הסכמתי (בהקלטה אני שומעת את עצמי עונה לאב"ד תשובה על שאלה שלא נשאלתי, וזאת בתשובה לשאלה אחרת שהוא שאל אותי. בכלל לא ברור לי היום מה שמעתי ולמה אמרתי מה שאמרתי, אבל ממש ממש יצא לטובה, וזה מדהים בעיני).
ואז האב"ד ביקש מכולנו לצאת החוצה ושרק הרב ישאר (אותו רב שכונה שבא איתנו ושלמעשה "שוחרר" על ידי בית הדין, אך לבסוף נשאר).
הרב נכנס לכמה דקות, ואחר כך יצא. כולנו ניגשנו אליו, אבל אני הבנתי שהוא רוצה לשוחח רק עם ט' וי', אז כיבדתי וזזתי הצידה.
לא שמתי לב לשום דבר.
אולם לא היה להם יותר מכמה שניות לבד, כי מייד זומנה ט' פנימה.
היא יצאה גם כן אחרי שתי דקות אולי ולא ראיתי כלום על הפנים שלה.
אחר כך אני נכנסתי.
האב"ד הסביר לי את המהלך.
הוא אמר לי שהוא רוצה להוריד את י' מעניין הכספים שהוא רוצה ממני, אבל זה די קשה, אולם מה שבטוח זה שאם אתן לו משהו, זה לא יהיה יותר מ 30% ממה שהוא מבקש.
אחר כך הסביר לי שהוא לא יכול להשית עליו מזונות בסכום כל כך גדול כמו שאני מבקשת ולכן הוא מציע לי לרדת לסכום מסויים, אבל בתמורה לכך הוא יפסוק שי' ישלם הוצאות אחרות שבדרך כלל אמורות להיות חצי חצי, וכך אוסיף לעצמי עוד סכום של כסף אף על פי שלא אקבלו באופן ישיר.
הסכמתי לזה ואחר כך יצאתי.
נכנסנו כולנו.

האב"ד החל לדבר וביקש מהמזכיר שלו לכתוב.
להפתעתי הרבה ולשמחתי הוא פטר אותי לחלוטין מכל דרישת תשלום של י' והותיר אותו נדהם ועצוב (מגיע לו!).
אחר כך הוא הוריד אותי אפילו יותר במזונות, אבל בהחלט קבע שי' ישלם חלק שהיה אמור להיות חצי חצי כפי שסוכם איתי. אמנם לא הייתי מרוצה מסכום המזונות, אבל סברתי שבאמת לאור כך שאני לא צריכה לשלם לי' אפילו גרוש, עלי להיות שמחה.
ט' עוד ביקשה שיהיה כתוב שבאשר לתלונה שלי עליו במשטרה, שאעשה כל שביכולתי לעזור לו במשפט. הסכמתי. מה איכפת לי?
ובעצם זה היה הכל.
ואחרי כל זה, הלכנו לחתום וט' נתבקשה ללכת לפתוח תיק לסידור גט.
אני עוד ביקשתי את הרשות להראות את ההסכם הזה לעורכת דין וקיבלתי. היה כתוב בהסכם שהוא מותנה בהסכמתי הסופית.

וזה היה הכל.
באמת?
אז לא.

עברו יומיים. נזכרתי בהקלטה ההיא, וגם נזכרתי שבעצם השארתי את התיק עם המכשיר בתוך בית הדין, אז אולי אוכל לשמוע מה היה שם בהעדרי.
וכשהקשבתי להקלטה, הייתי המומה לחלוטין, באופן שאיני יודעת עד כמה אוכל להעביר במילים את תדהמתי ושמחתי וגודל הנס שנעשה לי שם ללא ידיעתי.

הרב היה הראשון לבד.
אני לא הצלחתי לשמוע מה אמר הרב, הוא דיבר די בשקט, אבל את אב בית הדין שמעתי מאוד ברור.
"החלטנו", כך אמר, "שמתחילה לא נותנת לי' אפילו פרוטה ממה שהוא מבקש!"
כאן הרב ניסה לומר משהו. כאמור, לא הצלחתי לשמוע.

"אני לא אסכים!!" אמר האב"ד בקול נחרץ ותוך הדגשה מרובה של המילה "אני". "אני לא אסכים!!" חזר ואמר. ונשמע היה שהוא לקח זאת באופן מאוד אישי, עד כדי שגם אם אחרים יסכימו, הוא בעצמו לא יתן.
"לגבי המזונות, היא לא מגזימה, אבל ננסה להוריד אותה. ראינו שכאשר הוא רוצה, יש לו כסף, והטענה שאין לו כסף לא אמיתית. יש מקרים בהם באמת אין לאדם כסף ואז אנחנו מתחשבים, אבל זה לא הסיפור פה."
ושוב הרב אמר משהו שלא שמעתי, אבל אז הוא יצא ונכנסה ט'.

האב"ד שוב אמר לה נחרצות שאין מה לדבר על הדרישות הכספיות של י'.
אותה דווקא שמעתי טוב.
"אבל לפחות חצי!! או אפילו 30%!!" אמרה בנסיון להשיג משהו בשביל הלקוח שלה.
"אין על מה לדבר!" פסק האב"ד, "ואם תתעקשו על כך, אני בעצמי אתן הוראה לבדוק לו היטב את חשבון הבנק ואז נגלה באמת מה קורה שם!"
ט' לא ענתה, היא היתה המומה.
"את, בתור עורכת הדין שלו, צריך להיות לך אינטרס שהכל יגמר מהר היום. לכן עלייך להסביר לו שלא כדאי לו להמשיך ולתבוע את הכספים הללו".
והאב"ד הוסיף ואמר: "היא כרגע לא מיוצגת, אבל אם היא תביא לכאן עורך דין, לא תהיה ברירה אלא לבדוק טוב את כל הנושא הזה של הכספים ואז אולי נגלה שדווקא הוא זה שחייב לה כסף"
וט' הגיבה על כך בצורה מדהימה:
"כן, זה ברור!!" אמרה בכעס, "היא היתה אצלי בפגישת ייעוץ ולקחה ממני את כל העצות הטובות!!!!" ויצאה כועסת.

מה דעתכן? מה, לא נפלתן מהכיסא?
כי אני כן.
ועד היום אני חושבת על המשפט הזה ולא מאמינה, איזו יוהרה, איזו חוצפה. והרי היא באמת לא נתנה לי שום עצה טובה!
ובכלל, עצם זה שהיא ייחסה את ההתנהגות שלי בבית הדין לפגישה שלי איתה! כאילו בפגישה אחת קצרה היא יכלה לתת לי כל כך הרבה עיצות טובות.
אז מסתבר שהנושא הזה מאוד הכעיס אותה. שככה באתי אליה ושאלתי אותה שאלות והיא כביכול ענתה לי ומתוך כך הצלחתי לבוא לא מיוצגת ואפילו לייצג את עצמי טוב יותר כאשר היא נמצאת מולי!
אני מוכחה לציין שהבחורה הזאת הזויה לחלוטין....
וגם גאוותנית נורא.
כי היא לא מסוגלת לקבל שיכול להיות מישהו שעושה דברים טוב ממנה. אחרת, איך יתכן שהצלחתי לייצג את עצמי מולה בלי עורכת דין?
אז ההסבר שלה לכך היה פשוט - היא זו שנתנה לי את כל העיצות הטובות, ורק ככה מסתבר לה שאצליח לייצג את עצמי.
ועל זה נאמר - מצא מין את מינו.
י' והיא ממש מתאימים זה לזו....

אה, ושכחתי עוד משהו.
היא גם דיברה איתו על המזונות.
וכששמעה שהוא נוטה להסכים, אמרה לו: "אבל אפילו בבית משפט לא היו נותנים לה יותר!" וחזרה על משפט זה כמה פעמים.

אחר כך, כשאני נכנסתי אליו, הוא אמר לי גם: "היא (ט') חושבת שבבית משפט כאילו יותר מתחשבים בנשים ובבית הדין לא. היא חושבת שפה זה הולך לפי הגברים וככה היא מייצגת את בעלך. אבל אנחנו בודקים כל מקרה לגופו ואין כאן אפליות".

אחרי ששמעתי את ההקלטה, הבנתי למה הוא אמר לי את זה. ט' ממש היתה טיפשה שאמרה לו כזה דבר. מה בדיוק היא חשבה להשיג בזה? בטח שלא סימפטיה....

וכך מסתבר, שמאחורי גבי, האב"ד הבין היטב שי' מתכוון להשאיר אותי בלי כלום ביד, והוא בעצמו עמד לימיני והגן עלי מפני המזימה הזאת (אגב, בבית משפט ככל הנראה היו מחייבים אותי בכך. כאשר בררתי עם עורכי דין, כולל ט' וכולל שלי ובכלל מה החוק אומר, מסתבר שהחוק לצידו של י', אבל בבית דין החליטו אחרת - אף על פי שזה לא מנוגד לחוק, אבל יש כזאת אפשרות בחוק).

ואני לא אשכח, ולא שכחתי את מה שהרב שלי אמר חצי שנה לפני כן: "יש לי' דמיונות שיוכל להוציא ממך כספים".
ואני ידעתי כבר אז, שאם הוא אומר "דמיונות", אז זה לא מציאותי, ולא משנה מה החוק אומר.

יצאתי באופוריה גדולה מאוד מבית הדין. עם הסכם ביד (למרות שעדיין רציתי לערוך אותו שוב עם ש' העורכת דין שלי) ועם תאריך לגט (שלבסוף נדחה).

ובפרק הבא....
(נשמע כמו טלהנובלה, לא? משהו בסגנון, "היפים והעציצים???")

עיצוב ההסכם, נסיון אחרון של י' לסחוט ממני עוד כספים, ההסכם נחתם, והגט.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי בשמת_א* »

יו איך את מותחת אותנו. אבל שווה.
ואני שוב אומרת: לא נס. הכל מהעבודה הקשה שלך, ובאת מוכנה, ואיך נאמר?
"ניכרים דברי אמת".
באמת ניכרים.
ונפלת על אב"ד עם שכל! חריף ואנושי! זה אולי הנס. באמת.
סנופקין*
הודעות: 31
הצטרפות: 24 ינואר 2010, 16:10

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי סנופקין* »

מתחילה אני רוצה לומר לך שקראתי את כל סיפורך (שני הדפים) בנשימה עצורה ובהמשכים, והייתי מרותקת כמו לספר טוב
ותמיד כשהוא מופיע במה חדש אני שמחה וממהרת להכנס
אני מאד שמחה ומזדהה איתך
ישר כוחך
אמא_נמרה*
הודעות: 1872
הצטרפות: 07 אפריל 2003, 19:23

מתחילה להיבנות דף חדש

שליחה על ידי אמא_נמרה* »

מה דעתכן? מה, לא נפלתן מהכיסא?

בהחלט נפלתי. מדהים.
שליחת תגובה

חזור אל “אלימות והתעללות בזוגיות”