דף סיפור לידה ללא ליווי
סיפור הלידה הראשונה של גילית ט - דף סיפור לידה בבית חולים
גילית ט (2008-02-20T21:00:24):
סיפור הלידה ה 1 שלנו
יומים לפני הלידה
גרנו באנגליה, לונדון.
תכננתי לידת בית, טבעית, ללא אפידורל או כל חומר אחר,קיבלתי מהרופא מרשם למורפיום, שיהיה אם אצטרך להזרקה בבית? למרות שלא האמנתי שאני אשתמש בזה אי פעם.
באנגליה, בלידת בית נשלחת הביתה מיילדת, הבודקת מה מצב הבית, אם יש מים זורמים, ניקיון וכו'
ביום חמישי הגיע המיילדת, בדקה, נתנה רשימה לציוד נדרש כמו סדינים, מזרון,סדין מפלסטיק וכד'
ולבסוף נתנה אישור ללידת בית ... הידד!!!
נפגשתי כבר באותו יום עם תומכת לידה מהשכונה, שאמרה שלא משנה מה אני מתכננת הכל יכול להשתנות.
בלידת בית מגיעות ללידה 2 מיילדות + ציוד + פינוי מיידי באמבולנס במקרה של הסתבכויות
ביה"ח היה במרחק של 5 דקות נסיעת אמבולנס מביתנו. והכל בחינם!!!
יום לפני הלידה
ביום שישי קמתי כהרגלי בסביבות 9:30 בבוקר אכלתי את דייסת הבוקר לפני העבודה, ולפתע טלפון מבה"ח, המיילדת רוצה שאני אגיע כמה שיותר מהר לביה"ח, כי בדיקות הדם שעשיתי בתחילת השבוע לא יצאו תקינות.
הודעתי לבעלי, לקחתי את התיק של העבודה איתי, במחשבה שאחרי חצי שעה אני אהיה שוב באוטובוס בדרך חזרה, אבל הכל השתנה....
אני מתחילה שבוע 37
בביה"ח הכניסו אותי לחדר עם מייעץ לידה, המתינו להגעת בעלי, ורק אז נאמר לנו שיש לי פרה אקלימפסיה (סוג של רעלת הריון) שהתבטאה בל"ד גבוה וכבר ראו בבדיקות דם פגיעה בתפקודי הכבד והכליות.
"הומלץ" לנו להישאר בביה"ח ולעשות עוד בדיקות דם, מעקב ל"ד ובדיקת רנטגן.
בבדיקת הרנטגן ראו תינוק בריא שכבר בתעלה בדרך החוצה, מוכן ללידה ובמשקל 3 ק"ג.
כבר אין יציאה מביה"ח למעט יציאה לאוכל, לפתע סימנו אותי בצמיד בי"ח והכל השתנה.
גברת, את חייבת ללדת היום, אחרת את בסיכון, או שאת או שהתינוק מת, שערותיי סמרו, דמעותיי זלגו ללא הפסקה, מה עם לידה טבעית??? מה יקרה אם נמות???
טלפון לתומכת לידה, שמבררת אצל מייעצי הלידה הרופאים, וחוזרת אלי, אין מה לעשות את חייבת להקשיב למה שהם אומרים אחרת תמותי, ככה בלי הקלות...מה באמת?
טלפון לאימא בישראל, שמיד אומרת יופי תתקשרי אחרי הלידה,
ואני בשוק, הייתי בדרך לעבודה... מרגישה מצוין כל הלידה, ללא בחילות, הקאות, חולשות, כאבים, כלום, הכל ממש כרגיל רק הבטן שמעט גדלה ומשקל שקצת עלה 6-8 ק"ג ופתאום אני הולכת למות? האם זה ייתכן?
טוב חייבים להמשיך, מכניסים אותי לחדר לידה פרטי (ככה זה באנגליה סוויטה עם שירותים ומקלחת)
ומיד חוברתי לכל המכשירים, בודקים ל"ד פעימות לב למספר שעות...
בינתיים בעלי מביא "ציוד", מזל שבעצת חברה יום לפני כן הכנתי תיק ליולדת, לתינוק ותיק עם התרופות הטבעיות עם הוראות הפעלה לבעלי. שמים מוסיקה שקטה ו...
רגע לפני
מחכים לפינוי הלחץ מחדרי הלידה לפני התחלת הטיפול בי, לאחר מספר שעות (כבר 12 בלילה) איום ונורא, הבדיקות דם מהיום חזרו, והן יצאו יותר גרועות מהבדיקה של 4 ימים לפני,
זהו הוחלט על זירוז, שוב מחכים מספר שעות, נכנסת האחות שבודקת ורוצה לשים ג'ל לזירוז , אך מבדיקה גופנית התגלה שאני בפתיחה של 2 ולכן היא שלפה את ה"שיפוד" לפינצור המים, לקינוח תוספת זריקת זירוז, המיילדת יוצאת, בעלי מוציא את ערכת התרופות הטבעיות שהכנתי, שמים מוסיקה שקטה ו...
מתחילים משלב 1- צמח לזירוז צירים, והנה הצירים מגיעים, כאבים בלתי נסבלים בגלים, אבל בעלי משקה אותי בתרופה הומופטית מהערכה, לוחץ בנקודות הדיקור, ומוריד את הכאב, ואני נושמת ממכשיר גז (כמו של צלילה) ומנסה להירגע,
אחרי 3 שעות פתיחה של 8 (מרוצים מהתוצאות, האחות ציפתה לתוצאות רק למחרת, כנראה שהצמח בכל זאת עבד) , וכבר אומרים לי שרואים את הראש של התינוק, והמיילדת אומרת תדחפי הראש בחוץ, עיסוי, נשימה, לחיצה, גז, שתייה, ואני כבר מזמן מותשת, נזכרת בכושית שעבדה איתי ואמרה שעד שהיא לא קיבלה אפידורל היא חשבה על איך היא מטפסת על הקיר עם הציפורנים, מרוב כאבים, אך אני עדיין בכלל לא בכיוון של אפידורל...
שואלת אם יש ברכה, בתוכנית לידה שלי ,שנשארה בתיק רציתי להשכיר ברכת מים או ללדת באמבטיה, אז אם כבר בבה"ח אז שיהיה בג'קוזי, אך גם זה לא הולך הברכה בשיפוץ היום.
אחרי 3 שעות דחיפה, לחיצה, נשימה, ראש וכד' קוראים למייעץ לידה עם מכשיר רנטגן שמיד אומר למיילדת הראשית שליוותה אותי כל הלילה שהיא סתם בזבזה לי זמן יקר של כאב לחיצות ואנרגיה, וברנטגן רואים שהתינוק החליט להתהפך על הצד ואין סיכוי שיצא עם דחיפות, בלי הרבה שאלות הועברנו ל
Theater Room
מה זה? חדר מנתחים, מוצאים את הדפים ומחתימים אותי שאם משהו מסתבך יש להם רשות לעשות לי ניתוח קיסרי!!! מה??? אני???
אני כבר מותשת!!! לא יודעת מה לעשות!!! מה עם הלידה הטבעית? איך זה יכול להיות? מה עוד ישתבש היום? נחתום, אין לי שום פתרון בראש כרגע, בעלי המום!! שואל אם אני בטוחה?? אני ממש לא מרגישה בטוחה ומחכה לרגע שאוכל ללכת הביתה ולישון!!!
בחדר התאטרון, משכיבים אותי על מיטת ענקים, עם מלא אורות, מלא אנשים, רופאים מרדימים, אני מוקפת בצוות רחב, מחברים אותי לאפידורל (אפידורל, הו לא, ממש לא) למזרזים באינפוזיה (שוב) ולפתע אני כבר לא צריכה לסבול שום כאב, אני חצי מנומנמת, איבדתי תחושה ברגליים באגן, אני ממש לא מבינה איפה אני , איך הגעתי למצב הזה, השונה כ"כ מהמתוכנן, ואז לפתע אומרים לי ללחוץ!! ואני מה ללחוץ?? אני לא מרגישה את הצירים , כלום ואני עושה בכאילו, לוחצים לי גם בבטן
והופ הוא יוצא עם מלקחים, ואני חושבת על איך מלידה טבעית במים בבית הגענו לצד הקיצוני השני!
ומתחילה להבין שהחיים הם לא רק מה שאני מתכננת אה?
והתינוק, ממבט ראשון, אני חושבת שהוא הכי יפה, חמוד ומקסים שיש, קרח (עד גיל חצי שנה) עם עיניים כחולות ואני לא מאמינה כמה ייצור כזה חי יכול להיות כזה קטן וחמוד.
ובניגוד לאולטרסאונד הוא שוקל רק 2.43 ק"ג
....וכבר חושבת על איך בפעם הבאה זה יהיה שונה
והשינוי בחיינו מתחיל שבת בבוקר השעה 6:48 לונדון 24/12/05
בחוץ יורד שלג של ערב קריסמס
לידה שניה כחוויה מתקנת
ניצן אמ (2008-02-20T21:21:03):
רצה לקרוא את סיפור הלידה השניה!!!
מזל טוב!
@}
ריחות של יסמין (2009-04-21T21:25:47):
מזל טוב! (קצת באיחור...
) גם אני ממשיכה ישר ללידה השניה!+}
סיפור הלידה השנייה של גילית ט - דף סיפור לידה בבית חולים דף סיפור לידת פג
גילית ט (2008-02-20T21:04:11):
יום שבת – יומיים לפני
קמתי בבוקר עם צורך עז, לצאת מהבית, לפני שלא יהיה זמן, הצלחתי להזיז את אבא אילן וילדנו מהמיטה, ולשכנע אותם לנסוע לשוק שבת של טירה, לקנות כל מיני דברים קטנים ללידה לבית וסתם שטויות, ולהתחמש בלחם ופיתות מהמאפייה.
שחזרנו מהשוק עדיין הייתה שמש, אחרי מנוחה קצרצרה, עלינו על האופניים ועשינו סיבוב במושב, שאני מרכיבה כהרגלי את בנינו על האופניים בכיסא הקדמי.
אחרי סיבובונצ'יק, התחלתי להרגיש תחושה קלה של מועקה בבטן , חזרנו הביתה לשנ"צ.
יום ראשון – יום לפני
בוקר,
במהלך היום שיחקנו בחצר, שקלתי אם לנסוע למפגשים בכפר סירקין אצל חלוקית נחל, אך החלטתי לנוח בחצר, ולבלות בזמן איכות 1:1 עם בננו הבכור.
במהלך היום התלבטתי אם אני עייפה מדי פתאום, והאם לקרוא לאבא הביתה מהעבודה, אך החלטתי לדחות את הטלפון.
אחה"צ,
שיחקנו עם הילדים בחצר, ושוב שקלתי מה מצבי,התחילו מעט כאבי גב (מה שלא אופייני לי, אך קישרתי את זה לתנוחה לא נכונה במיטה, ואולי הגיע הזמן להחליף מזרון).
ערב,
לפני שנרדמתי עיינתי בתנוחות בלידה של הספר לידה פעילה ולידה טבעית (שלוויתי מנשים באתר בשבוע האחרון), ושהאבא הגיע ביקשתי ממנו שיציץ, שאולי נשתמש בהם בלידה, וכדאי שידע מה מדובר שיוכל להזכיר לי.
חוצמזה הרגשתי דחף נוראי להכין תיק, שיהיה, כולל הכל כמעט בפנים.
לילה,
הלכתי לישון מוקדם, בערך ב 21:00, לפתע התעוררתי מכאב גב, הסתכלתי בשעון, והתחלתי במעקב, מה התקיפות? איפה הכאב? אופי הכאב? האם יש הקרנה? האם זה בא והולך?
מדי פעם התעוררתי לשירותים והשתנתי (עדיין חשבתי שזה בשל כמות המים ששתתי באותו יום), אך שקלתי מה קורה לי? שוב פתחתי ת'ספרים וחיפשתי מהם הסימנים ללידה (שוכחים מהר) אך לא עניתי לכל הקריטריונים, אז המשכתי לישון. בהמשך הלילה הלכתי שוב לשירותים והפעם קאקי, מה שלא אופייני לי בשעה כזאת, ואז נפל האסימון מעט, זה חשוד קאקי פיפי כאבים, אולי נלך לרופא, למל"רם, אך החלטתי לחכות כי בבוקר יש לי תור לטיפת חלב, והרופאה גם עובדת באותו בוקר אז נתראה ונשאל מה דעתה, אך בפעם הבאה כבר היה דימום בתחתונים, התחלתי לבכות מהלם, משהו לא בסדר, רק לא הפלה... יאללה לבה"ח ומהר!!!
הערתי את אבא שכבר היה דרוך במיטה, חצי ער מהסתובבויות הליליות שלי לשירותים.
ארגנתי סופית את התיק לבה"ח ותיק לתינוק, בזמן שאבא מעביר את הילדון בן השנתיים וחודש לשכנה לשנת לילה עד שנחזור.
בדרך,
פעם ראשונה ילדנו יושן בלעדינו, ונפרד ממני, מקווה שלא יתעורר, אנחנו באוטו, יש כאבי גב, ואין יותר מדי לאן לזוז, אך מגיעים מהר, אין פקקים בלילה, מגיעים למיון נרשמים ועולים למיון יולדות.
מכניסים אותי לחדר עם מיטה לניטור, אני מבקשת ניטור בתנועה, אך לא מסכימים, בשל השבוע המוקדם אומרים שלא ישמעו תנועות עובר ולא יקלטו את הצירים אם יש. אני על המיטה, הכאבים עולים אך נסבלים, מקפידה על נשימה עמוקה בזמן כל ציר וציר.
אחרי 30 דקות, כן ניחשתם נכון, יש צירים סדירים ועולים, מביאים את הרופא לבדיקה.
בבדיקת רופאה היא מתלבטת אם יש פתיחה או לא, אך חושבת שכבר הפתיחה החלה, אין זמן להשהיית הלידה/הצירים, הגעתי מאוחר מדי, אני כבר בחששות, בכי, הו לא רק לא פג??
מביאים רופאה נוספת לאישור האבחנה ותוך מספר דקות כבר הפתיחה עלתה מ – 1 ל – 5.
הרופאה מגיעה ואחרי שנייה של בדיקה ידנית ואולטראסאונד, אומרת זהו, אוטוטו יולדת, רצים להביא כיסא גלגלים ורצים לחדר לידה, המיטה כבר מוכנה עם המיילדת, תוך שניות אני כבר בחדר לידה.
מזמינים רופאה ואחות מהפגייה.
מגיעים עם האינקובטור ומתחילים לחמם.
אני מבקשת חדר טבעי, אך אי אפשר במצבי, רוצה בלי עירוי, אך אי אפשר, התינוק צריך לקבל כל מיני תוספות דרכי.
מבקשת לא לשכב על הגב, ושוב לא מסכימים, אני כבר חוששת, לא רוצה עוד פעם לידה כואבת, שאי אפשר לזוז, מחוברת לאינפוזיה ולמיטה, נזכרת בפעם שעברה, וכבר מתחילה לחשוש מהכאב, מוציאה את הערכה עם התרופות הטבעיות.
שמה לידי את הערכה, ולפתע הצירים היותר רציניים מתחילים, מבקשת מהר גז, מתחילה לנשום עמוק עם הגז ולהירגע, מורידים את הרופאה מהפגייה.
לוקחת רסקיו ועוד כל מיני דברים הומאופתיים.
ואבא מעסה בנאמנות את הגב התחתון עם שמן לזירוז צירים, אחרי מספר דקות, זהו העניינים מתקדמים מהר ושוב חוזרת לגז.
מתחילים בלחיצות בנקודות דיקור להקלה בכאבים בין ובזמן הצירים.
בינתיים המיילדת מכינה הכל ללידה ואומרת זהו, תלחצי ככה, תנשמי ככה, תדחפי ככה, והתינוק יצא.
משנה תנוחת רגליים, מקרבת אותם לגוף שאני יושבת על המיטה, דוחפת והופ... התינוק בחוץ.
מכריזים 4/2/08 6:25 בבוקר 1.876 ק"ג נולד בן.
התינוק יצא, שמים אותו עלי, בעלי חותך את חבל הטבור.
ועוד לפני שאני שמה לב שהתינוק בחוץ, ממהרים לקחת אותו לאינקובטור.
אני רוצה לראות אותו, שוב מראים לי אותו דרך האינקובטור, אך אני לא רואה מי מציץ משם, התינוק כבר יוצא מהר מהחדר ומועבר לפגייה.
מספיקים לבקש רק בלי חיסונים ומוצץ.
מחכים ליציאת השלייה, היא יוצאת עם חמימות מעורבת בנוזלים נעימים, וגם ממנה בעלי חותך חתיכה למיצוי שלייה הומאופטי, (המיילדת צמחונית לא רוצה לעשות את זה לבד) שמים בכלי עם האלכוהול והשאר נשלח לבדיקה במעבדה.
אז מה היה לנו???
עוד לפני שהספקתי להראות למישהו את התכניות של הלידה שהדפסתי לפני שיצאתי מהבית, כבר ילדתי, רוב הדברים לא היו רלוונטיים / אפשריים למצב שלנו.
אבל הייתה לידה קלה, מהירה, מפתיעה ולא כל כך כואבת.
לטענתם בקושי הגעתי לבית החולים ועוד יכולתי ללדת בבית.
שוב תכניות לחוד מעשים לחוד
לפחות בלי אפידורל, טבעי...
לידה שניה כחוויה מתקנת
כנראה הביא מזל ללידה ה 2
גילית ט (2008-02-24T07:57:56):
סיפורי פגייה - הריון חוץ גופי
התינוקי יצא מגופי, אך לא איתי פיזית.
זה מאוד מוזר, לעבור לידה והתינוק לא אתך כל הזמן בביות מלא, שאפשר להסתכל עליו כל הזמן, לאכיל אותו כל הזמן או לישון לידו...
הופתעתי לגלות שבניגוד ללונדון, אימא מניקה לא מאושפזת עם ילדה, וכמו כולם אחרי 72 שעות מועפת מהביה"ח הביתה, והתינוק נשאר לבדו, בהשגחת הרופאים והאחיות בפגייה, חלק מ"האין תקציב" בישראל.
הרגע הקשה זה לצאת מהביה"ח עם הבעל והילדון ולהשאיר חצי מהילדים בביה"ח ולצעוד לאוטו הביתה וללכת לישון...
נכון, הוא בידיים טובות, אך אנחנו לא יכולים להיות איתו סביב השעון אלא רק מתי שאנחנו יכולים, עם התחשבות בזמן שצריך להשקיע בילד הראשון, זמן שינה, זמן שהבעל צריך ללכת לעבודה.
בננו הראשון לא הולך לגן, לכן יש צורך במישהו אחר פתאום שישמור עליו שהוא לא אני...
אחרי שנתיים האבא פתאום כמה ימים לא הולך לעבודה ומבלה יותר עם בנו, לפתע הסבא והסבתא באים לשמור על הראשון שאני אוכל ללכת לביה"ח לילד השני.
זה מאוד מוזר שהילד הראשון צריך להתמודד בלי אימא ועם אחרים שמנסים למלא את החסר עם כל הלב.
אך לפחות זה זמני, לזמן מוגבל, בכל זאת שבוע 32 במשקל "גדול " יחסית לפגייה.
אצל אחרים
למה "גדול"? יש תינוקות שנולדים החל משבוע 24 משקל 300 גר' או שבוע 27 משקל 600 גר' עם סיכוי לחיות של 20%, כשהסיכוי עולה בכל שבוע.
בפגייה יש גם ילדים שנולדים בשבוע רגיל, אך עם בעיות שונות שמצריכות ניתוח, כמו חורים במערכת העיכול, חסימות, בעיות לב וכדומה (לא עלינו).
אך מה שהכי מוזר, יש המון ערבים שלא באים לבקר את ילדם בכלל, אלא מחכים שהבה"ח יתקשר ויגיד להם לבוא לקחת הביתה, אחרי חודש - שלושה חודשים שהוא לבד בבה"ח.
יש הורים שלא רוצים להרים את הילדון על הידיים או בכלל לגעת בו.
רוב ההורים גם היהודים, לא באים הרבה , למרות שזה ילדם הראשון, הם נהנים מעוד כמה שעות שינה בבית וביקור על הדרך בפגייה, רק לי זה נראה מוזר??
טוב חייבת לרוץ לפגייה...
יפעת ו (2008-02-24T15:27:14):
יקירתי
שוב תוכניות לחוד מעשים לחוד
והמרגיעון אומר "הפרטים לא חשובים, חשוב הפרט", שיגדל ויתחזק הקטן
מאחלת לכם המון המון מזל טוב, בריאות, שהקטן יצא מהר מהר מבי"ח ישר לחיק המשפחה החמודה שלך.
מאמא מאוהבת (2008-02-26T10:29:31):
וואו, איזו חוויה היקום זימן לך! <או את זימנת מהיקום?
>שיהיה במזל טוב ומאלחת לכם את כל הבריאות והאושר והכוחות הנפשיים והפיזיים להכיל את כל המצב הלא פשוט הזה!
@} @} @} @} @} @} @}
גילית ט (2008-03-09T12:34:51):
"הלידה החוץ גופית הסתיימה לה אחרי 3 שבועות של מרתון מטורף בין הבית חולים, הבית השינה השאיבה וההנקה ועכשיו ההתמודדות האמתיים לגדל 2 בבית
המשך קנאת אחים בגיל הרך בחינוך הביתי
חלוקית נחל (2008-03-09T14:43:49):
איזה סיפור 0-:
את רצינית....
בהצלחה @}
ריחות של יסמין (2009-04-21T21:50:55):
קשה נורא הניתוק הזה
היה כבר מזמן אבל בכל זאת ![:-]](./images/smilies/blush.gif ":]"){kind=small}
+}
סיפור הלידה השלישית של גילית ט - דף סיפור לידת בית דף סיפור לידת בזק
גילית ט (2010-07-31T10:43:06):
סיפור לידה שלישית
במהלך ההריון אני נפגשת עם כל מיני אנשים במפגשי חינוך ביתי, שמדברים איתי על לידה, וכולם מתפלאים לשמוע שאני מתכוונת ללדת בביה"ח, חשבתי שאי אפשר ללדת בבית אם היסטוריה לידתית כמו שלי.
במהלך ההריון מדברים על לידת בית ואילן בנזוגי, אומר שהוא לא רוצה להיות שותף בחוויה הזו, אחרי ניסיון העבר עם הלידות שלנו.
חודש לפני הלידה, אני ואילן צופים בסרט של מירי ועמית על לידות בית, שממש מעורר בי את הרצון שוב ללדת בבית, לפתע זה נראה לי חוויה נהדרת שלא הצלחתי לממש עדיין בלידות הקודמות.
אחרי הסרט אילן מסכים ללידת בית.
מתחילים לקרוא ספרים בנושא.
אני מתקשרת לאילנה שמש שלא מאמינה שהגיע לשבוע 37 ומוכנה להיפגש איתי רק אז.
בשבוע 36 וכמה ימים אנחנו נפגשים, היא לא מאמינה שהגעתי עד היום, עם הנקה של 6 פעמים ביום של הילד הקטן.
אני יוצאת בהרגשה מהמפגש שהיא מקצועית אך לא תגיע בזמן (היא רק 10 דקות נסיעה ממני).
שבוע 36 יש לי כאב גב, מתקשרת לבעלי שיגיע, אני רוצה ללכת לרופא, מתחילה לפחד ששוב יש לנו פג ואולי אני אספיק לזריקת הפסקת צירים, מגיעה לבדיקת רופא נשים יש פתיחה של אחד.
עובר שבוע, אני בשבוע 37 המיוחל, יום חמישי בבוקר, יש לי כאב בטן ושלשול בשירותים.
אני מכינה רשימה לאילן של כל מה שנשתמש בזמן הצירים והלידה (הומופתי, מקומות לחיצה, שמנים, וכדומה).
נוסעת עם הילדים באוטו לשיננית וגם לסופר כמובן.
הולכים לישון צהריים, בחמש אני מתעוררת בהרגשת בלון מתפוצץ בפיפי, הולכת לשירותים משתינה עוד ספק פיפי/ מים.
מתקשרת למיילדת, אילנה שמש, שמבקשת שאעדכן אותה בהמשך לאן זה מתפתח, ולבעל שיגיע מהעבודה מיפו לרחובות, הוא כבר היה בדרך באוטובוס (האוטו אצלי).
אני מתחילה לפזז בבית, לסדר את הבית לטאטא, וחושבת שאילן יגיע הוא כבר ישטוף ויזיז את המזרנים לחדרים הרצויים וימלא את הברכה.
הבגדים לתינוק מוכנים, לא מכינה כלום לעצמי, מקסימום נשלוף משהו...
בוחרת סדין למזרן, מכינה הכל לאילן שיסדר בחדר המתאים, מביאה את כל ה"מכולת" הטבעית לסלון.
לפתע כאב הגב מתחזק, חושבת, איך יודעים מתי יש פתיחה של 5 שאפשר להיכנס לברכה???
מתחילה לחפש את הברכה ומבינה שהיא בארון גבוה מדי ואני לא יכולה להגיע אליה, ושוב שואלת את הבעל איפה הוא???
הכאב מתחזק אני מתקשרת לאילנה שתגיע עכשיו, כי אני לבד והעינינים מתקדמים מהר, והם בדרך....
לפתע כאב בלתי נסבל, אני רצה לטוש, מתחילה לשטוף את כל הגוף במיוחד את אזור הכאב, בבטן וגב תחתון, אני מתקשרת לחברה שתגיע לקחת את הילדים, והיא בדרך אך ייקח קצת זמן.
מתחילה לחשוב על עוד חברות שסיכמו שיגיעו כש..והכאב מתחזק.
לפתע אני מתחילה להילחץ מהכאב, אומרת לעצמי "איך חשבתי ללדת בבית? איך אני אסבול את הכאבים האלה שוב פעם, מה אני עושה עם הילדים? מי ייקח אותם? ומתי? שלא יפריעו בהמשך התהליך... אולי כדאי שאלך לביה"ח עכשיו? לא מצליחה לחייג לאף אחד, אני עדיין במקלחת, והכאב בלתי נסבל בגב.
אני יוצאת מהטוש מנסה לקחת רסקיו מהפיפטה, ולא מצליחה, לוקחת שלוק ורצה שוב למקלחת.
בינתיים הקטן מגיע לעשות קאקי בשרותים שבמקלחת.
אני עומדת בטוש מולו מתחילה לדמם לחרבן והוא לא מבין מה קורה? אני מסבירה לו...
לפתע אני מרגישה כאב בלתי נסבל בגוף כמו כדור שמתכוון לצאת מפי הטבעת, אני כורעת ומתרוממת.
אני בשוק, חושבת שיש לי צניחת רחם / פי הטבעת, בודקת בפי הטבעת אם יוצא משם משהו ומגלה שאין מרווח, בודקת מקדימה מרגישה את הראש, בקושי רב מתקשרת לאילנה, שממליצה לי לשבת על השירותים ולכרוע על הרצפה על משהו רך, מרימה את הילד מהאסלה, מורידה את המים, מתיישבת וזורקת את כל מה שהגעתי אליו לרצפה, כורעת, והנה הראש בחוץ, אני בשוק!!! איפה הפנים? יש פנים או לא? למה אין בכי? צריך הנשמה? קוראת לגדול שיגיע לראות את הלידה.
לפתע אני בשיא הטבעיות מושיטה את הידיים ורואה את התינוק יוצא ישר לתוך הידיים שלי, אני מסתכלת המומה, מרימה את חבל הטבור מהצוואר למאוחרי הראש והתינוק מתחיל לבכות.
אני קמה בקלילות, הגדול מביא לי חיתולים לעטוף את התינוק, הולכת למטבח להביא קערה לשלייה, ומחכה למיילדת שעדין לא הגיעה, עם הילדים בסלון.
הילד הגדול לשם שינוי צופה בטלוויזיה ושקוע בא עד שהמיילדת הולכת.
?התינוק יונק,
מספרת לאבא בטלפון, שהתינוק יצא בשירותים, הוא שואל אם הוא מת? רגע מה אמרתי תינוק?... אז אני נזכרת שלא בדקתי אם זה בן או בת, אה בת!!!
המיילדת מגיעה עם הבעל בריצה, אני כורעת מעל הקערה והשלייה יוצאת.
האבא חותך את חבל הטבור המרוקן, ושומרים את השלייה למיצוי ולעץ.
אני עדיין בשוק טוטלי, לרגע לא חשבתי שזה יקרה לי!!!
ושוב כל התכנונים שכללו הפעם בין היתר לידת בית במים , החיים לוקחים אותנו למקום אחר
תודה לכל הרוחות והאנרגיות הילדים הבעל והמיילדת שעזרו לי בלידה המפתיעה והמופלאה הזו!!!
נולדה בת במשקל 2.450 18:17 יום חמישי 29/7/10
3/8/10 קמנו בבוקר עם שם, ירדן
זהו אפשר ללכת ל משרד הפנים
אחרי הלידה נשארתי לפחות שבוע עם הרגשת הפתעה, איך זה קרה? או איך זה לא קרה לפני זה? איך שטפו לנו את הראש, שחייבים מיילדת? בה"ח ? עזרה?
ניצן אמ (2010-07-31T10:52:37):
מ-ד-הים!!
וואו גילית איזו לידה ואיזו פנתרה את ואיזו זכות גדולה נפלה לך לידיים.
אלפי ברכות וימים רגועים ויפים לכל המשפחה.
טרה רוסה (2010-07-31T11:03:52):
וואו! מזל טוב!
רותם סנדק (2010-07-31T11:56:12):
איזה סיפור מקסים ומרגש!
הרבה מזל טוב.
עדי ל (2010-07-31T11:58:19):
אין לי מילים , מה כותבים אחרי סיפור עוצמתי ומרגש שכזה?
הכי הצחקת אותי במישפט
מרימה את הילד מהאסלה, מורידה את המים, מתיישבת
וגם
זורקת את כל מה שהגעתי אליו לרצפה, כורעת, והנה הראש בחוץ, אני בשוק!!! איפה הפנים? יש פנים או לא? למה אין בכי? צריך הנשמה? קוראת לגדול שיגיע לראות את הלידה.
את משהו את
נשיקות חמות מכולנו !!!
עולם חדש מופלא (2010-07-31T12:04:48):
מדהים!
שיהיה בטוב ובשמחה.
ענת הפלישתית (2010-07-31T12:31:08):
מזל טוב גילית! המון שמחה רוגע וחלב! וקוקיות ושמלות כמובן...
התרגשתי לקרוא ונקרעתי מצחוק מהטיימינג של הקטן. במקרה שלך האימרה
שתמיד הם צריכים לשרותים ברגע הכי לא נוח- זה אנדרסטייטמנט
טליה אלמתן (2010-07-31T13:25:33):
ואיזו זכות גדולה נפלה לך לידיים.
תרתי משמע!
מזל טוב!תזמורת הים (2010-07-31T14:10:20):
וואו! איזו דרמה!
המון מזל טוב. סיפור מדהים! הכי הרס אותי
אני קמה בקלילות, הגדול מביא לי חיתולים לעטוף את התינוק, הולכת למטבח להביא קערה לשלייה, ומחכה למיילדת שעדין לא הגיעה, עם הילדים בסלון.
ברור, לשבת עם 2 ילדים ותינוק בן 5 דקות בסלון לראות טלויזיה ולחכות למיילדת
ללא ספק זה הסיפור הכי קולי שקראתי אי פעם... (ואני מכירה כאלה שילדו במקלחת לבד).ד"ש גם מהאיש, שנינו שמחים לשמוע את החדשות הטובות
והכי חשוב- שמחה בשבילך שלא נולד פג!!!
ניצן אמ (2010-07-31T14:17:02):
_ואיזו זכות גדולה נפלה לך לידיים.
תרתי משמע!_
בהחלט לכך התכוונתי.
שני (2010-07-31T14:30:11):
מזל טוב! מרגש ומדהים!
ר ו ת ה (2010-07-31T16:23:05):
איזה סיפור! ואיזה גיבורה
ממש לידה רוחנית...(אפרופו הספר)
מצטרפת לברכות
טדליק נהנאנע (2010-07-31T18:24:56):
לא ייייייייאאאאאמממממן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
מזל-טוב-מזל-טוב-מזל-טוב!
סיפור לידה נפלא!
ואת עוד מסוגלת לשבת כבר ולכתוב אותו, בחיי שאת יחידה במינך.
עכשיו האיש בטח שמח שבחרתם בלידת בית, הרי לו נסעת לבית חולים היית יולדת ברכב... או במדרגות...
הקוסמת מארץ עוץ (2010-07-31T20:29:54):
וואווווווווו!!!!!!
מזל טוב!!!
בכלל לא ידעתי שאת בהריון.
איזו לידה מדהימהההההה.
המרגיעון - "המציאות היא החלום האולטימטיבי"...
אמא של דגיגונת (2010-07-31T20:49:33):
מזל טוב ענקי!
איזה סיפור לידה מרגש, הותרת אותי עם דמעות.
אלפי ברכות וימים רגועים ויפים לכל המשפחה.
רסיסים של אור (2010-07-31T21:10:00):
וואו אני קוראת אותך וכל-כך כל-כך שמחה בשבילך !!! תראי איזה דרך מדהימה עשית, החיוך לא יורד לי מהפנים !!!!!
אמא ללי (2010-07-31T21:27:32):
ואו מדהים!!!! איזה סיפור....
המון המון מזל טוב, אושר בריאות ושמחה
POOH והתוספות (2010-07-31T22:05:55):
_מזל טוב ענקי!
איזה סיפור לידה מרגש, הותרת אותי עם דמעות.
אלפי ברכות וימים רגועים ויפים לכל המשפחה._
בלה שנדמה לה (2010-07-31T22:26:13):
_ואו מדהים!!!! איזה סיפור....
המון המון מזל טוב, אושר בריאות ושמחה_
תמי אמא לשתיים (2010-07-31T23:10:59):
מזל טוב
סיפור נהדר
כל הכבוד לך על ההתמודדות
רק טוב, בריאות ומנוחה
ענת גיגר (2010-07-31T23:30:18):
וואו, גילית! אין כמוך!
@}שיהיה לכם המון כוח, ושמחה, וסבלנות, וחלב, ואהבה, והכל.
איילת מושל (2010-07-31T23:34:42):
מזל טוב!!!
סחתיין עליך, כל הכבוד לאפיק על התפקוד הקולי שלו...
דש לאילן ולילדים
ענבל (2010-07-31T23:52:03):
וואוו גיליתי. איזה סיפור מדהים ואיזו חוויה נעלה !
פשוט רוחני ועוצמתי ולחלוטין זכות עבור התינוקת ועבורך.
מאחלת המשך חיבור לעוצמה ולעזרה, שפע כל הכל מכל.
חיבוק לכולכם !
לוטם מרווני (2010-08-01T00:20:50):
מדהים. מדהימה.
פוסט פרטום קל והתאוששות רכה מהלידה.
זארו סובה (2010-08-01T01:09:18):
מדהים! כל הכבוד לך על הכוחות הנפשיים והפיזיים, על היוזמה ועל התמיכה המשפחתית
המון מזל טובים!תמר ס (2010-08-01T01:23:37):
מזל טוב גילית!!!!!
כל כך מתאים לך.
סלט פירות (2010-08-01T03:48:59):
מדהימה! לגמרי!
talk about טבעיות... היא זרמה לכם לחיים ככה בלי להתכונן.
שיהיה פוסט קל.
ה עוגיה (2010-08-01T07:29:17):
איזו לידה מופלאה! איזו אישה מופלאה!
ברכות @}
גילית ט (2010-08-01T13:45:44):
תודה על כל התגובות המגיבות והמחמאות!!! ממש מרגש ומשמח!
ההולכת בדרכים (2010-08-01T14:14:49):
וואו, איזה סיפור! את אלופת עולם... וגם הילדים
לא נותר לי אלא לחזור על כל מה שכתבו לך ובעיקר על
וואו אני קוראת אותך וכל-כך כל-כך שמחה בשבילך !!! תראי איזה דרך מדהימה עשית, החיוך לא יורד לי מהפנים !!!!!
מזל טוב לכולכם! @} @} @} {{}} {{}} {{}}
יער נורווגי (2010-08-01T15:13:56):
מדהים מדהים. מזל טוב!
הטירה הנעה (2010-08-01T15:38:52):
מזל-טוב!!!!
איזו לידה מופלאה!!!
את פשוט אישה מדהימה מוקפת בילדים נפלאים ובעל ...
פשוט ללא מלים : מדהים!
יעל ש (2010-08-01T18:09:43):
וואו! את מדהימה! מזל טוב!
אמא בבית (2010-08-01T18:53:57):
איזה יופי! איזה כיף לקרוא!
הלידה הכי קולית בעולם.
המון אהבה ושמחה עם אילן והילדים @}
אפרת ו (2010-08-01T21:07:43):
מצטרפת לגלי ה"וואו"!!! ומצפה לראותכם עם התוספת המבורכת
מזל טוב!! @}
צפרדע ית (2010-08-01T21:40:49):
ואיך קוראים לה???
את משהו את
ץ
צפרדע ית (2010-08-01T21:45:03):
זה ניסה להיות
...ץ
מיכל מוטאי (2010-08-01T22:51:07):
שיהיה לכם המון המון מזל טוב!
נשמעת לידה מדהימה.
הרבה אושר לכל המשפחה.
לילה טוב (2010-08-01T23:09:27):
מזל טוב!! איזה כיף לך.. (הלידה, והילדה)
לימור (2010-08-03T16:19:28):
גילית, את פשוט השראה!
כל-כך טבעי...
מ ז ל - ט ו ב!
הדמעות אמנם ירדו אך החיוך לא......
ההולכת בדרכים (2010-08-04T00:01:13):
3/8/10 קמנו בבוקר עם שם, ירדן
שם מקסים!
הפעם גם בחירת השם הלכה מהר מהרגיל
איזה כיף @}במבי ק (2010-08-04T07:45:04):
מזל טוב גילית! איזה סיפור, פסיכי לגמרי (במובן הטוב של המילה, כן?)
את יכולה לבקש מהגדול לספר לנו את סיפור הלידה מנקודת המבט שלו? (רק אם מתחשק לך ולו)
גילית ט (2010-08-04T11:24:34):
במבי, ששואלים את הקטן מאיפה יצא התינוק הוא אומר מהפיפי, והגדול אומר מהשירותים ומתחיל לצחוק.. אני אשאל אותו...
פלוני אלמונית (2010-08-04T21:24:09):
גילית, איזה סיפור לידה נפלא! איזו לידה נפלאה! המון מזל טוב!!! @}
גילית ט (2010-08-07T11:10:53):
תודה פלונית... עכשיו נשאר לנחש מי את???
פלוני אלמונית (2010-08-07T12:15:58):
איזה קסם של סיפור לידה @}
המון מזל- טוב !!!
<אוד ליה>
יפעת ה (2010-08-14T21:40:54):
גילית, איזו לידה מהסרטים!
סיפור עוצר נשימה!
ואיזו תושיה יש לך! מדהים.
מזל טוב לכולכם,
ברוכה הבאה לעולם, ירדן,
אושר גדול ושפע חלב.
גינת שמש (2010-11-01T10:31:40):
רק עכשיו קראתי את סיפור הלידה.
את קולית ברמות, מדהימה!
את והאסיסטנט הצעיר שלך!
מזל טוב!
קרן מירושלים
ילדת טבע (2010-11-02T20:14:56):
אם יש ביטוח פלטיניום יש כיסוי של 2500 ש"ח (סל הריון לסך כל הלידות ) שיכול לכסות מה שרוצים.
האמנם? כמה זמן הכשרה צריך כדי לקבל את זה?
ובכלל, _המון מזל טוב. סיפור מדהים! הכי הרס אותי
אני קמה בקלילות, הגדול מביא לי חיתולים לעטוף את התינוק, הולכת למטבח להביא קערה לשלייה, ומחכה למיילדת שעדין לא הגיעה, עם הילדים בסלון._
מדהים... אני מנסה לדמיין את הילדים שלי שקועים בטלויזיה בזמן שאני יולדת לבד במקלחת... אפילו לעשות קקי בנחת הם לא נותנים לי...
גילית ט (2010-11-03T09:52:41):
נדמה לי שצריך הכשרה של 9 חד לפני הלידה, וזה לכל הלידות יחד , הסכום לא מתחדש, בקבלה כותבים לידה פרטית.
גילית ט (2010-11-03T09:53:34):
מדהים... אני מנסה לדמיין את הילדים שלי שקועים בטלויזיה בזמן שאני יולדת לבד במקלחת... אפילו לעשות קקי בנחת הם לא נותנים לי...
כנ"ל אך היה רגע של חסד, ובסוף הקטן הצטרף
גילית ט (2011-07-21T13:45:54):
עוד שבוע, כמעט שנה עברה, מדי פעם חווית הלידה הזו מהדהדת בי, קוראת סיפורי לידה אחרים, ומבינה כמה שלי שונה, כמה לידה יכולה להיות באמת טבעית בלי עזרה, עם אנרגיות עוצמתיות, חושבת על אם שוב אלד האם זה יהיה דומה הוא יותר קל, תמיד נזכרת בסיניות שמתכופפות ויולדות בשדה אורז.
מבינה את שתי קיצוניות הלידה ההתערבויות והלא ושנהם מניסיון אישי.
כשיוצא לי לספר על הלידה הזו, אנשים נשארים פעורי פה, ולא מאמינים שזה אפשרי בכלל שזה יקרה להם, זה די מעציב לראות עד כמה האנושות התרחקה מהטבע בנושא הלידות, ויש רצון רב כ"כ לאפידורל וביה"ח.
+}
סיפור הלידה הרביעית
|תינוק||תינוק||תינוק|
