תרגיל בהקשבה

רינ_צ'י*
הודעות: 281
הצטרפות: 31 מרץ 2003, 09:12
דף אישי: הדף האישי של רינ_צ'י*

תרגיל בהקשבה

שליחה על ידי רינ_צ'י* »

אז ככה: מכר מלמד מוסיקה באקדמיה. לא סתם מוסיקה - ליווי. הוא מרגיש שלא מצליח להעביר לתלמידים שלו את מהות הליווי, לתפיסתו: הקשבה ודיאלוג. המלווה עוקב כל הזמן אחרי הסולן, רגיש לשינויי קצב ועוצמה, מתאים עצמו אליהם, לרגעים לוקח את ההובלה על עצמו.
מחפש תרגילים שיוכלו להעביר לתלמידיו את התחושה של הקשבה גמישה, מלווה, לא שיפוטית; את התחושה של הצד שמקשיבים לו - מוביל, שומר על חוט הקשב גם מצידו, מלוטף; את הדיאלוג הדינמי בין שני הצדדים, את החלפות התפקידים ביניהם.
עולים בראש תרגילים פיזיים - תרגיל שהכיר אצל עמוס חץ בו אדם אחד על הרצפה ואחר עומד, והם שומרים על קשר עין ביניהם תוך כדי תנועה; סטיקינג שעושים בטאי-צ'י. הבעיה שמדובר במסגרת אקדמית, וקשה לו (ובכלל) לעשות משהו כל כך חריג.

וכאן אני פונה אליכם: מישהו מכיר, יודע, מדמיין תרגילים כאלו?
אפשר מכל תחום, לפתוח את הראייה, ואחר כך נראה מה אפשר לקחת מתוכם לתוך האקדמיה בלי לזעזע יותר ממה שנכון עבורו.

<הבטחתי לו שכל האנשים ששווה לשאול אותם על דברים מהסוג הזה מרוכזים כאן, ב"באופן" ;-) >
ד_קדברה*
הודעות: 54
הצטרפות: 20 ינואר 2005, 08:09
דף אישי: הדף האישי של ד_קדברה*

תרגיל בהקשבה

שליחה על ידי ד_קדברה* »

התרגיל הכי מיידי [שאני חושב עליו] הוא תרגיל המראה. זה תרגיל תנועתי [שוב], כאשר אחד מוביל והשני עוקב אחריו בתנועה כאילו היה מראה. התרגיל גם לא דורש המון מרחב כי אפשר לעשות אותו עם תנועת ידיים בלבד.
מעבר לזה - ליווי הוא סוג של בגרות וויתור על אגו. לכן, מן הסתם, יש כאן מימד פסיכולוגי. איך אתה לרגע אחד עומד בצל ומוחא כפיים.
בג'אז פותרים את זה מעולה- כל אחד לוקח סיבוב בתורו.
אז לאלתר בתורות זה גם תרגיל טוב.
סיגל_ב*
הודעות: 3017
הצטרפות: 29 פברואר 2004, 08:57
דף אישי: הדף האישי של סיגל_ב*

תרגיל בהקשבה

שליחה על ידי סיגל_ב* »

לא כל כך מבינה במוסיקה, אבל יש דבר שנקרא הקשבה אקטיבית. אני אספר על תרגיל בהקשבה אקטיבית (שטוב בכלל לחיים) ואתם כבר תראו אם יש בזה משהו שיתאים לכם.
בתחילה רצוי שהמרצה (נקרא לו Y) יעשה את התרגיל עם מישהו שבא בסוד העיניינים. נקרא לו X כרגע.
התרגיל:
X יושב ומספר ל-Y סיפור כלשהו. נגיד, על תלאותיו מול הרשויות בניסיון לבטל דוח חנייה לא הוגן.
בשלב הראשון של התרגיל Y מתפרץ לדבריו של X כל פעם עם תובנות מעניינות משלו על הנושא, אסוציאציות שלו ועצות שלו. כל זה תוך כדי הסיפור של X, מבלי שהזדמן ל- X לסיים את הסיפור.
עושים הפסקה.
מדברים על מה שראינו.
חוזרים להמשך הסיפור של X, הפעם המרצה בפאזה אחרת.
הוא מקשיב גם עם הגוף. כולו מרוכז בסיפור ולא אומר מילה.
כש- X מסיים את הסיפור Y חוזר על הסיפור כמעט מילה במילה. מה שנקרא "שיקוף". מחזיר לו תמונת ראי מדויקת של מה שהוא שמע (בלי ניתוח, בלי תובנות, בלי תוספות): "אתה מספר שביום חמישי החנת את רכבך ברחוב... וכשראית... הרגשת איך הכעס עולה בך..." וכו'.
כעת שואלים את הכיתה איך זה נראה להם ואיך זה הרגיש.
ושואלים את X איך הוא הרגיש הפעם.
כדי לעזור לכיתה להפנים יותר טוב את ההשפעה של הקשבה כזו, אפשר לחלק את הכיתה לזוגות ושהזוגות יתרגלו ביניהם או כל זוג לפני הכיתה:
אחד מספר סיפור, השני מקשיב, ובתום הדברים "משקף" חזרה את מה שהוא שמע בצורה הנייטרלית ביותר.
ואז לנתח את ההשפעה של זה.

מקווה שזה נותן איזה כיוון.
ד_קדברה*
הודעות: 54
הצטרפות: 20 ינואר 2005, 08:09
דף אישי: הדף האישי של ד_קדברה*

תרגיל בהקשבה

שליחה על ידי ד_קדברה* »

עוד תרגיל שנזכרתי [קצת יותר "מוזיקלי"] - מישהו מתחיל באומממממממממ ארוך ולאט לאט מצטרפים אליו, כל פעם מישהו אחר. לא חייבים את אותו הצליל דווקא אלא מה שבא. ממשיכים בזה כמה דקות. עם אימון הקבוצה הזמן יכול אף להתארך.
בפעמים הראשונות צץ [בד"כ] מישהו שמשתמש באוממממ הקבוצתי כמצע לסולו משלו ;-) אבל אח"כ התופעה הולכת ונעלמת.
[ואפשר גם לנסות לבד בבית ;-)]
נועה_ברקת*
הודעות: 895
הצטרפות: 30 יוני 2002, 17:11
דף אישי: הדף האישי של נועה_ברקת*

תרגיל בהקשבה

שליחה על ידי נועה_ברקת* »

שיקוף". מחזיר לו תמונת ראי מדויקת של מה שהוא שמע (בלי ניתוח, בלי תובנות, בלי תוספות): "אתה מספר שביום חמישי החנת את רכבך ברחוב... וכשראית... הרגשת איך הכעס עולה בך
אני לומדת עכשיו ביעוץ ביוגרפי לשקף. זה נשמע הדבר הכי פשוט נכון? רק לחזור מילה במילה על מה שנאמר. כולנו אנשים די אינטליגנטים ובכל זאת, פעם אחר פעם אנחנו נכשלים בפרשנות (הוא אמר למשל שהוא רצה להרוג את השוטר ואנחנו אומרים שהוא כעס נורא עד שהוא רצה להרוג את השוטר...)
סיגל_ב*
הודעות: 3017
הצטרפות: 29 פברואר 2004, 08:57
דף אישי: הדף האישי של סיגל_ב*

תרגיל בהקשבה

שליחה על ידי סיגל_ב* »

ובכל זאת, פעם אחר פעם אנחנו נכשלים בפרשנות
אבל כאן בדיוק נעוץ ההבדל. זו אינה פרשנות. שום דבר מאיתנו לא אמור להיכנס לשיקוף.
כשאני צריכה לשקף בחיי המקצועיים אני נעזרת בכתיבה. תוך כדי הסיפור של האדם שלפני אני כותבת לי בנקודות את מה שהוא אומר. זה עוזר להיצמד לסיפור.

אגב, שכחתי לציין שלצורך התרגיל של זוגות בכיתה, הם בהחלט יכולים וזה אף רצוי להיעזר בכתיבה. אין זה מבחן לזכרון או משהו כזה ואין צורך להכביד על הזכרון.
נועה_ברקת*
הודעות: 895
הצטרפות: 30 יוני 2002, 17:11
דף אישי: הדף האישי של נועה_ברקת*

תרגיל בהקשבה

שליחה על ידי נועה_ברקת* »

כשאני צריכה לשקף בחיי המקצועיים אני נעזרת בכתיבה. תוך כדי הסיפור של האדם שלפני אני כותבת לי בנקודות את מה שהוא אומר. זה עוזר להיצמד לסיפור.
עכשיו סקרנת אותי לגבי חייך המקצועיים...
גם אני עושה את זה, וזה באמת מאד עוזר לי, אבל... לפעמים מתגנבות לי מלים משלי.דומות למה שהוא אמר, אבל שלי. נניח הוא אמר מסריחה ולי יוצא מעופשת...
מסתבר שזה לא קל בכלל.
אפשר לעשות ניסוי כאן. נניח אני אספר אירוע מחיי ואת תחזרי עליו בשיקוף.... מעניין אם זה ייהיה יותר קל...
סמדר_נ*
הודעות: 2106
הצטרפות: 17 אוגוסט 2003, 20:40
דף אישי: הדף האישי של סמדר_נ*

תרגיל בהקשבה

שליחה על ידי סמדר_נ* »

קראו לי, אז באתי.

אז לאלתר בתורות זה גם תרגיל טוב.
אם כי רצוי שהוא יהיה תחת הנחייה מסוימת.
משהו שנראה לי מאד לעניין, שראיתי פעם באיזה כנס: המנחה ביקש מהסטודנט המלווה לתת מסגרת הרמונית לאלתור של הסטודנט הסולן (במקרה זה, מה שהוצג היתה סימולציה של סשן טיפולי, אבל העקרון ישים גם לנגינה אמנותית).
אפשר גם להנחות לתת מסגרת ריתמית, ושהמלווה ידמיין את עצמו בתור ה"דופק" של הסולן.
בני כמה הסטודנטים? אם הם מאד צעירים, לא מפתיע שהם מגיעים עם איזושהי אגוצנטריות (ברוב המקרים, עם הזמן זה חולף, או נרגע, או מתעדן). במצב הזה אפשר לעשות מה ש סיגל ב הציעה, כלומר לתרגל שיקוף, אבל לא מילולי אלא מוסיקלי. הסולן מאלתר משפט מוסיקלי, והמלווה עונה אחריו בכלי שלו. ההנחייה למלווה צריכה להיות לשקף את הלך הרוח שיש במשפט, פשוט כי הרבה פעמים מאד מפתה לחזור גולמית על המשפט המוסיקלי, וזה לא מספיק (אם כי לפעמים זה טוב בתור נקודת התחלה. אני עצמי עושה את זה די הרבה). בדיוק כמו שבשיחה מילולית לא היינו חוזרים כהד בדיוק על מילותיו של בן השיח. זה מעצבן. אחרי שממשיכים בכך כמה דקות, אפשר בדרך כלל להבחין בכך שאיכות השיקופים משתנה, ונוספים להם ניואנסים שמשנים גם את הנגינה של הסולן.
יכול להיות שבתור התחלה אפשר לתת לשניים או יותר (מה גודל הכיתה?) לאלתר יחד, בלי הנחיות בכלל. הרבה פעמים אפשר באלתור כזה לזהות, לפחות בצורה ראשונית, את מקור הבעיה. האם לכל הסטודנטים יש בעייה בליווי, או ישנם כמה בעייתיים במיוחד ובהם כדאי למקד את העבודה? לפעמים גם המשתתפים עצמם מצליחים להגיע להבנות חשובות דרך התנסות כזו, במיוחד אם היו להם מעט מאד התנסויות כאלה בעבר, או בכלל לא. אפשר לדבר על חוויית האלתור ולשאול כל אחד איך חווה את מקומו ביחס לאחרים (לא חייבים. תלוי אם מתאים לאופי הכיתה. באופן כללי, יש אנשים שכדאי לפעמים להרדים קצת את השריר המילולי שלהם). אחר כך באמת אפשר לעבור לתרגילים מובנים יותר.
ד_קדברה*
הודעות: 54
הצטרפות: 20 ינואר 2005, 08:09
דף אישי: הדף האישי של ד_קדברה*

תרגיל בהקשבה

שליחה על ידי ד_קדברה* »

העניין בליווי הוא לא רק עצם ההקשבה לסולן. להקשיב זה לא תמיד מספיק.
ההקשבה חייבת להיות אקטיבית וגם בסיס לפעולה. כלומר אתה צריך להביא משהו מעצמך כפועל יוצא מן ההקשבה.
ואז הליווי הוא לא פסיבי.
אל תובנה מנטאלית כזאת אפשר להתחבר ביתר קלות, לא?
סיגל_ב*
הודעות: 3017
הצטרפות: 29 פברואר 2004, 08:57
דף אישי: הדף האישי של סיגל_ב*

תרגיל בהקשבה

שליחה על ידי סיגל_ב* »

נניח הוא אמר מסריחה ולי יוצא מעופשת...
:-D
(תודה על הצחוק שהעלת על פניי כרגע...)

_

אפשר לעשות ניסוי כאן. נניח אני אספר אירוע מחיי ואת תחזרי עליו בשיקוף.... מעניין אם זה ייהיה יותר קל...
אין לי מושג איך לעשות כאן שיקוף, כי בקלות אפשר לעשות CUT ו- PASTE.... ;-)

האמת היא שנוכחתי לדעת, שכמה שאני כותבת יותר - ככה יותר טוב. ויותר מזה: בפרט את המילים התיאוּרִיוֹת של המספר כדאי לכתוב. כדי להישאר נאמנה למקור כמה שאפשר.
אז מה שקרה במשך הזמן זה שלמדתי לכתוב וכמעט לא להסתכל על הדף. כלומר להצליח לכתוב כמעט את הכל, את הרוב (בלי מילות קשר וכאלה) ועדיין להסתכל לאדם שלפני בעיניים ולהישאר איתו גם פיזית, למרות שהיד ממשיכה לכתוב.
רינ_צ'י*
הודעות: 281
הצטרפות: 31 מרץ 2003, 09:12
דף אישי: הדף האישי של רינ_צ'י*

תרגיל בהקשבה

שליחה על ידי רינ_צ'י* »

אוקיי. הרבה חומר למחשבה.
ד קדברה - תרגיל מראה! איך לא חשבנו על זה קודם? זה עדיף מתרגילים פיזיים אחרים, כיוון שלא כרוך במגע או בסיטואציות לא נוחות. אני חושבת שיכול להתאים. בעניין דבריך שבסוף: נכון שההקשבה בסיס לפעולה, אבל זה לא עושה אותה אקטיבית, לפי מה שאני מבינה.
וזה בעצם קשור גם לדברים של סיגל ב ונועה ברקת - לא מדובר כאן בהקשבה פעילה. המקשיב לא אמור לעשות דברים כדי להבהיר ולא אמור לשקף. הוא אמור לפעול בו זמנית, לא בדיוק להגיב אלא לעשות את תפקיד הליווי שלו, אבל בהתייחסות לקצב ולעוצמה של הסולן. נדמה לי שאני לא מצליחה להבהיר בדיוק, אבל לתחושתי ממש לא מדובר בהקשבה פעילה. זאת אומרת, המאזין כאן לא עסוק כל-כולו בהקשבה ובנסיון להבין את הסולן, הוא בעשייה משלו, שקשורה למה ששומע אצל הסולן. (אולי לזה התכוונת, ד קדברה, בדברים שבסוף).
הרעיון של ה"אוממממממ" נשמע חינני.
רורי ב - אני לא בטוחה שאמורים בכלל לשמור על קשר עין כשמנגנים, כי צריך להסתכל בתווים, כי הפסנתרן מאחור והסולן מקדימה. אולי מעיפים מבט לעיתים. ובכלל, אולי אם כמו שאת מציעה היו שומרים על קשר עין כל הזמן, עולם המוסיקה היה שונה? ;-) (פשוט כולם היו מנגנים ג'אז..)
סמדר נ - התרגילים שאת מציעה כבר קרובים הרבה יותר לעבודה הממשית. יש בזה יתרון, שלא צריך העברה מורכבת אחר כך בשביל להבין איך זה מתיישם בנגינה, אבל מצד שני אלתור רחוק ברוחו מסוג החומר שהם עובדים עליו (לפני רגע - מוצרט, כרגע - קונצ'רטי רומנטיים, בעוד רגע - מודרניים), ויכול קצת להתנגש להם עם הקורס. מה שכן, התרגיל בו המלווה מדמיין שהוא הדופק של הסולן נשמע, לאוזני הלא מתמצאות, מצויין.
הסטודנטים הם בגיל של סטודנטים (עשרים ומשהו), ומובן שמרביתם חולמים להיות סולנים דגולים, ולא בא להם להשקיע בלהבין וללמוד ליווי..

ככלל, נדמה לי שמה שקשור בדיבור הוא פחות הולם (כי יש אנשים שכדאי לפעמים להרדים קצת את השריר המילולי שלהם ). אבל בכל מקרה, אם יש עוד רעיונות פרועים למי מכם - אשמח לשמוע.
אמא_של_יונת*
הודעות: 2560
הצטרפות: 23 דצמבר 2002, 00:39
דף אישי: הדף האישי של אמא_של_יונת*

תרגיל בהקשבה

שליחה על ידי אמא_של_יונת* »

הבעייה היא לא רק של הסטודנטים.
לנגן יחד, להקשיב לזולת, להקטין קצת את האגו שלך, להתאים את עצמך לזולת, לפנות לו לפעמים את הבמה -- בזה נכשלים גדולים ומפורסמים.
לעניין זה, כדאי לקרוא את ספרו של ג'ראלד דארל, גדול המלווים במאה העשרים: "?Am I too loud"
סמדר_נ*
הודעות: 2106
הצטרפות: 17 אוגוסט 2003, 20:40
דף אישי: הדף האישי של סמדר_נ*

תרגיל בהקשבה

שליחה על ידי סמדר_נ* »

אלתור רחוק ברוחו מסוג החומר שהם עובדים עליו
בתיכון שלי (מגמת מוסיקה, תיכון לאמנויות) שיעורי אלתור היו נהוגים בכל שלוש השנים, ומטרתם המוצהרת היתה בדיוק זו: לאפשר לאנשים ללמוד הקשבה זה לזה ופעולה תוך כדי -- מיומנות חשובה לנגינה בצוותא, בהחלט גם של מוצרט, קונצ'רטי רומנטיים, קונצ'רטי מודרניים. (המטרה הפחות מוצהרת היתה לאפשר לנו להתפרע ולעשות שטויות. עבד מעולה) זה לא התנגש בכלל, אפילו תרם.
מצד שני, אם הוא מוגבל יותר מדי בזמן, אז זה באמת בעייתי. אין שיעורי אימפרוביזציה חובה באקדמיה לסטודנטים החולמים להיות סולנים דגולים?
היתרון של עבודת האימפרוביזציה הוא שהיא במידה רבה מנוטרלת מתכנים (ויהיו אלה שיחה מילולית, או טקסט מוסיקלי כתוב), ואז אפשר להתעסק נטו בתקשורת. וגם להרגיש את הכיף הגדול בלהיות מלווה.
ספציפית, התרגילים שהצעתי הם דווקא לא מהתיכון, אלא מהעבודה שלי היום, שהמטרות שלה אחרות.

ולא בא להם להשקיע בלהבין וללמוד ליווי..
בעיה שלהם. הם לא יצליחו למצוא עבודה אחר כך >:) , בעיקר אם הם פסנתרנים.
לא רק מפני שצר המקום לסולנים, והתחרות קשה ואכזרית, אלא גם מפני שהבנייה העצמית רק סביב סולנות היא לא כל כך בריאה מקצועית. בדרך כלל יוצאים מזה סולנים לא משהו (וזה נכון לא רק לגבי מוסיקה).

אגב, לגבי קשר עין -- ברור שאי אפשר לשמור על קשר עין רציף לחלוטין. אבל כן צריך לשמור עליו כמה שיותר. אנשים שמנגנים יחד הרבה זמן כבר מכירים ניואנסים בשפת הגוף של השותפים לנגינה ולכן מספיק לקלוט משהו ממש בזוית העין. לא חייבים להרים ממש את הראש מהפסנתר או מהתווים.
רינ_צ'י*
הודעות: 281
הצטרפות: 31 מרץ 2003, 09:12
דף אישי: הדף האישי של רינ_צ'י*

תרגיל בהקשבה

שליחה על ידי רינ_צ'י* »

אש"י - מסכימה לחלוטין. אולי דווקא לגדולים ומפורסמים זה מסובך, להקטין אגו, להקשיב ולפנות מקום.
וחוץ מזה: באמזון מצאתי ג'ראלד מור Moore שכתב את הספר שציינת. בטח לכך כיוונת.
בכל מקרה, תודה רבה!
רינ_צ'י*
הודעות: 281
הצטרפות: 31 מרץ 2003, 09:12
דף אישי: הדף האישי של רינ_צ'י*

תרגיל בהקשבה

שליחה על ידי רינ_צ'י* »

סמדר נ: אולי יש שיעורי אימפרוביזציה, אבל כאן מדובר, בכל אופן, בשיעור ליווי. והגמישות של מורה באקדמיה פחותה מזאת של מורים בתיכון, וכך גם הסובלנות של התלמידים :-(
מה שאמרת נשמע לי נכון מאד: לבנות את עצמך כנגן רק כסוליסט זה לא בריא; לבנות עצמך כאדם רק בתור סוליסט זה לא בריא. אני חושבת שזה מסר ששווה לו להביא אליהם (כי רב הזמן הוא מרגיש שהם קצת מזלזלים בתחום).
תודה!
לוונדר_סגול*
הודעות: 1068
הצטרפות: 24 ספטמבר 2004, 16:05
דף אישי: הדף האישי של לוונדר_סגול*

תרגיל בהקשבה

שליחה על ידי לוונדר_סגול* »

צריך לשנות את השם ל תרגיל בהקשבה למוסיקה
הייתי בטוחה שמדובר בהקשבה בין איש לרעהו
משהו שמתגלה לפעמים כבעייתי בפני עצמו ודורש תירגול.
סמדר_נ*
הודעות: 2106
הצטרפות: 17 אוגוסט 2003, 20:40
דף אישי: הדף האישי של סמדר_נ*

תרגיל בהקשבה

שליחה על ידי סמדר_נ* »

הייתי בטוחה שמדובר בהקשבה בין איש לרעהו
ואכן, בכך מדובר.
תרגיל בהקשבה למוסיקה זה בעייתי, כי אז חושבים שמדובר בהאזנה, כמו קהל בקונצרט או כמו בבית ליד המערכת. אולי תרגול ליווי מוסיקלי או משהו כזה (גם לא בטוחה שמספיק טוב). רינת?
רינ_צ'י*
הודעות: 281
הצטרפות: 31 מרץ 2003, 09:12
דף אישי: הדף האישי של רינ_צ'י*

תרגיל בהקשבה

שליחה על ידי רינ_צ'י* »

אני מתלבטת. מצד אחד, תרגול ליווי מוסיקלי זה שם ענייני ומתאים, מצד שני הוא סוגר את היריעה ולא פותח אותה. כי כמו ש רורי ב כותבת: מטרת התרגילים היא התנסות שונה בקשב_ וגם: _היופי הוא לקחת מתחומים שונים, (פסיכודרמה, יעוץ ביוגרפי, מדיטציה..) . דווקא בגלל זה אני רוצה להשאיר כמו שזה.
כן. משאירים. לפחות בינתיים.
ד_קדברה*
הודעות: 54
הצטרפות: 20 ינואר 2005, 08:09
דף אישי: הדף האישי של ד_קדברה*

תרגיל בהקשבה

שליחה על ידי ד_קדברה* »

אם אנחנו בעניין של ליווי כתוב- כמו מה שרינת תיארה- לפני רגע - מוצרט, כרגע - קונצ'רטי רומנטיים, בעוד רגע - מודרניים ,
אז קצת יותר קשה לצקת לכאן תוכן אישי מצד הנגן. כי יש כאן [לכאורה] רק את המימד הטכני.
"אני מבצע את מה שכתוב. אני לא נכנס פנימה".
וכאן הקושי. [ומכאן גם הזלזול] איך לגרום למלווה לחוש שהוא חשוב, שהוא כן תורם מעצמו למרות שהתפקיד שלו כתוב.
כתרגיל, אפשר לבקש מהתלמידים להקליט את עצמם מלווים, אולי אפילו בכמה גישות של ליווי, ואז לנסות לנגן על זה את הסולו.
אח"כ אפשר לנתח מה הרגישו כסולנים או מאזינים.
יוחנן_בצק*
הודעות: 341
הצטרפות: 28 מאי 2004, 09:33
דף אישי: הדף האישי של יוחנן_בצק*

תרגיל בהקשבה

שליחה על ידי יוחנן_בצק* »

הייתי בטוחה שמדובר בהקשבה בין איש לרעהו
ואכן, בכך מדובר. . לגמרי.

גם לי נראה שאין מתאים מג'אז לתרגיל כזה.
כשמנגנים במעגל ,הסולן לרגע צועד חצי צעד פנימה וקודמו חוזר לשורה.
יש בתנועה הזו משהו שגורם למלווים להיות יותר מלווים, ולסולן מלך ל-4 תיבות. פסיכולוגיה בגרוש.
ד_קדברה*
הודעות: 54
הצטרפות: 20 ינואר 2005, 08:09
דף אישי: הדף האישי של ד_קדברה*

תרגיל בהקשבה

שליחה על ידי ד_קדברה* »

בכלל לא בגרוש.
כשאתה יודע שגם תורך יגיע אתה לא לחוץ [או שכן?] ולא פוחד שמא קולך לא יישמע.
לכן יותר פנוי להקשיב. פחות נאבק לחפש את מקומך.

והאמת היא שגם זה לא תמיד נכון וכרגיל, כל כך תלוי באנשים. אתה יכול לחפף בליווי ולתת 20 אחוז מעצמך ואז כשמגיע התור שלך אתה פורץ בענק.
פשיווו, איזה סולו.
ואף אחד לא יגיד אח"כ: "יה אללה, שמעת איזה ליווי נהדר הנגן באס הזה הביא"
הכוונה היא לבוא מנקודת מבט כזאת של לא לחפש ולא לחכות ל"תודה". וזה מקום שקשה לאנשים, בטח לאמנים, ובטח לפרפורמרים להגיע אליו.
[ותרגילים אפשר לעשות לעד].
לך תלמד אנשים להיות בני אדם..
תבשיל_קדרה*
הודעות: 8851
הצטרפות: 10 נובמבר 2001, 08:15
דף אישי: הדף האישי של תבשיל_קדרה*

תרגיל בהקשבה

שליחה על ידי תבשיל_קדרה* »

אולי יש שיעורי אימפרוביזציה, אבל כאן מדובר, בכל אופן, בשיעור ליווי. והגמישות של מורה באקדמיה פחותה מזאת של מורים בתיכון
מה בדבר שיתוף פעולה עם המורה (סליחה, זה אקדמיה, מרצה ;-)) לאילתור?
אמא_של_יונת*
הודעות: 2560
הצטרפות: 23 דצמבר 2002, 00:39
דף אישי: הדף האישי של אמא_של_יונת*

תרגיל בהקשבה

שליחה על ידי אמא_של_יונת* »

ואף אחד לא יגיד אח"כ: "יה אללה, שמעת איזה ליווי נהדר הנגן באס הזה הביא"
בדרך כלל זה כך, אבל יש גם יוצאים מן הכלל.
זכיתי לשמוע פעם קונצרט של הצ'לן הנפלא רוסטרופוביץ. ליווה אותו הפסנתרן דדיוכין (שלא שמעתי עליו לא קודם ולא אחר-כך), שהתגלה כמלווה בחסד עליון. רוסטרופוביץ זכה כמובן למחיאות כפיים ותשואות רמות מהקהל. והנה, כשדדיוכין קם להחוות קידה התגברו מחיאות הכפיים לסערה ממש. אז בכל זאת, יש מי שמבחין ומעריך ליווי טוב.
ד_קדברה*
הודעות: 54
הצטרפות: 20 ינואר 2005, 08:09
דף אישי: הדף האישי של ד_קדברה*

תרגיל בהקשבה

שליחה על ידי ד_קדברה* »

[גם אני לא שמעתי על דדיוכין. טוב, גם על רוסטוביץ לא שמעתי. ;-) ]
בד"כ כשקהל אוהב את המלווה זה מהסיבות הלא נכונות...
לא ראיתי את המופע ולכן אני לא יכול כמובן לדבר על דדיוכין אלא באופן תיאורטי.
אולי הוא היה דומיננטי מאוד. אולי הוא השתמש בליווי באופן כל כך סולני שיצא שהוא מאוד בולט?
במקרה כזה, רק אם הסולן הוא באמת ענקי, התוצאה תישמע טוב.
ואני בכלל לא אומר שזה רע. זה דווקא בסדר.
אבל זה נוגד את המהות [המהוהה] שמאחורי הליווי.
כמו שכשכותבים מוסיקה לקולנוע - אם מישהו שמע את המוסיקה, זה סימן שהיא לא בסדר. כן כן.
[אני לא מדבר כמובן על השירים שבסרט. כאן דווקא יש עניין שהצופה יקשיב. גם כלכלי. ]
כי המוסיקה בסרט צריכה להביא בד"כ מימד נוסף דרך התת-מודע ולא באופן ישיר.
הכל תיאוריה.
אח"כ אפשר וצריך לשבור, לא?
אמא_של_יוני*
הודעות: 7
הצטרפות: 05 דצמבר 2004, 11:32
דף אישי: הדף האישי של אמא_של_יוני*

תרגיל בהקשבה

שליחה על ידי אמא_של_יוני* »

אח"כ אפשר וצריך לשבור, לא?
לא חייבים לשבור אפשר גם לקמט ולמעוך בדיוק כמו שעושים גריטה למכוניות.
רינ_צ'י*
הודעות: 281
הצטרפות: 31 מרץ 2003, 09:12
דף אישי: הדף האישי של רינ_צ'י*

תרגיל בהקשבה

שליחה על ידי רינ_צ'י* »

כמו שכשכותבים מוסיקה לקולנוע - אם מישהו שמע את המוסיקה, זה סימן שהיא לא בסדר
כמו איפור מוצלח, לא?
אמורים להגיד לך "איזה יופי אתה נראה היום!" ולא "איך התאפרתָ יפה! מאיפה האודם השווה?"

<רינ צ'י מודה ללא כל בושה שהציצה פעם באיזה גליון תועה של לאישה שנשכח באיזו מספרה, והספיקה ללמוד כמה כללים חשובים לחיים (של אחרים)>
ד_קדברה*
הודעות: 54
הצטרפות: 20 ינואר 2005, 08:09
דף אישי: הדף האישי של ד_קדברה*

תרגיל בהקשבה

שליחה על ידי ד_קדברה* »

:-)
כן. המוסיקה כאיפור..
כמו איפור, גם המוסיקה יכולה להבליט קווים יפים ולהסתיר אחרים- כאלה שמשוחקים ברישול, מעברים חדים מדי או חורים [בתסריט, חורים בתסריט..]
אבל אי אפשר להוריד אותה בערב. לא צמר גפן ולא אציטון ולא טרפנטין.
<וחוצמזה רינת, מכיוון שנראה ששנינו לא משתמשים באיפור (בינתיים), יעידו המתאפרים או המלחינים].
אמא_של_יונת*
הודעות: 2560
הצטרפות: 23 דצמבר 2002, 00:39
דף אישי: הדף האישי של אמא_של_יונת*

תרגיל בהקשבה

שליחה על ידי אמא_של_יונת* »

ההשוואה לאיפור מצויינת.
ולמקרה שתיארתי:
אני מניחה שאינך מרבה לשמוע מוסיקה קלאסית, ולכן אינך מכיר את רוסטרופוביץ. מצד שני, יש גם כאלה שכן מקשיבים למוסיקה קלאסית וחושבים שהצ'לן הראשון בעולם הוא יו יו מא...
_אולי הוא היה דומיננטי מאוד. אולי הוא השתמש בליווי באופן כל כך סולני שיצא שהוא מאוד בולט?
במקרה כזה, רק אם הסולן הוא באמת ענקי, התוצאה תישמע טוב._
ציינתי שדדיוכין התגלה כמלווה בחסד עליון. התכוונתי בזה שהיו לו גם יכולת טכנית מצויינת; גם הכשרון המיוחד ללוות את הסולן במלוא מובן המלה: ללכת אתו, להתאים את הנגינה לנגינתו, לחשוב כמוהו ולהעביר את אותה הפרשנות ואותו הרגש שהוא מעביר; וגם הצניעות הנדרשת כדי לתת לסולן את קדמת הבמה.
ד_קדברה*
הודעות: 54
הצטרפות: 20 ינואר 2005, 08:09
דף אישי: הדף האישי של ד_קדברה*

תרגיל בהקשבה

שליחה על ידי ד_קדברה* »

[אני מניח את כל ערימת ההסתייגויות על השולחן שלפני: לא הייתי ולא שמעתי ואני כמובן מכבד את הצמד שדיברת עליו וגם אותך מאוד מאוד. אינצורך לומר אבל אני אומר]
ולא רוצה להיות קטנוני אבל כמובן שאהיה [אלא מה] - את לא היית אמורה לשים לב שדדיוכין מתאים את עצמו לרוסטרופוביץ. את לא יכולה להיות מרוכזת במלווה בזמן שמולך עומד גדול הצ'לנים. אז או שמר ר. רישל או שמר מ. התאמץ מאוד להישמע או ששפת הגוף שלו היתה מאוד בולטת.
רוצה לומר- אם הקשבת למר מ. [ולא מתוך ידיעה- "עכשיו אני מקשיבה רק למלווה"] שסימן שמשהו לא עבד.
ושוב- זה רק בתיאוריה. רק בשביל להביא את הדברים למהותם הבסיסית.

אני לא מרבה לזכור שמות. זה כן. מוסיקה קלאסית אני דווקא שומע. אבל לא המון, זה נכון,
[כשאני מצליח להשחיל איזו מוסיקה שאני אוהב בין 'סבא טוביה' לעוזי חיטמן זה ממש חגיגה עבורי]
ערכתי חיפוש בבית וגיליתי רק יו יו מאים. וגם, פחות קטעים קלאסיים להוציא את הסוויטות של באך.
יותר בכל מני שיתופי פעולה [לעיתים מקושקשים] חוצי תרבויות.
ענת_שן_לוי*
הודעות: 1278
הצטרפות: 26 ספטמבר 2001, 22:10
דף אישי: הדף האישי של ענת_שן_לוי*

תרגיל בהקשבה

שליחה על ידי ענת_שן_לוי* »

יש ספר מופלא בשם "להקשיב" שכתב וילאם אלאודין מאתיו, (בהוצאת פראג). מאתיו הוא גם מוסיקאי שהקים איזו מקהלה מפורסמת וגם... שייך סופי.
הספר מלא תרגילי האזנה ויצירת מוסיקה, ומעין מדיטציות האזנה מכל מיני סוגים. (לקולות אקראיים, למוסיקה, לאנשים, לנוף, וכו'...) הספר מיועד הן למוסיקאים מקצועיים והן למתעניינים.
כמה מוסיקאים שאני מכירה ממש מעריצים את הספר, כפותח צוהרים להקשבה וליצירה מוסיקאלית, אינסטרומנטלית ו-ווקאלית.
אילי בר, עורך "חיים אחרים" כתב בביקורת על הספר שהוא "פנינת הפנינות".
לא בטוח שאפשר להשיג אותו בחנויות, אבל אפשר להשיג אותו בהוצאה במחיר מוזל - 30 ש"ח. 1-800-773355
תמרול_ה*
הודעות: 1233
הצטרפות: 25 יולי 2004, 14:17
דף אישי: הדף האישי של תמרול_ה*

תרגיל בהקשבה

שליחה על ידי תמרול_ה* »

אולי לא בדיוק מתאים ללווי, אך רוצה להעלות זוית נוספת של הקשבה.
בפורום של לנדמרק היה בזמנו ביטוי "הקשבה כבר תמיד", שהמשמעות שלו היתה שאנחנו מקשיבים להרבה דברים מתוך "ידיעה" של מה אנשים שאנחנו מכירים הולכים להגיד, ולמה הם מתכוונים בדבריהם. למשל: אני מדברת עם בעלי, ויודעת כבר "איך הוא יקבל את זה" ומכוונת את דברי בהתאם. בכך, במידה מסוימת, אני מנציחה את המצב... הוא אכן יגיב "לפי המצופה".
הם מציעים שהקשבה במידה רבה יוצרת מציאות, ומציעים את האפשרות להקשיב בצורה מעצימה, להקשיב לאפשרויות אחרות שיכולות להופיע.
זה כמו "לעשות מקום" לדברים שאם לא עושים להם מקום בהקשבה, הם לא מופיעים.
מעניין כיצד מלווה יכול "להעצים" את המנגן הראשי, בהיותו קשוב גם למה "שיש שם", ואולי גם למה שמופיע אם עושים לו מקום בהקשבה, מקום להפתעה. זה מאתגר ומאפשר יצירתיות למלווה.
אמא_של_יונת*
הודעות: 2560
הצטרפות: 23 דצמבר 2002, 00:39
דף אישי: הדף האישי של אמא_של_יונת*

תרגיל בהקשבה

שליחה על ידי אמא_של_יונת* »

אם הקשבת למר מ. [ולא מתוך ידיעה- "עכשיו אני מקשיבה רק למלווה"]
זה בדיוק מה שאני עשיתי - הקשבתי בכוונה למלווה.
קורא_בין_הצלילים*
הודעות: 1
הצטרפות: 04 יולי 2006, 08:07

תרגיל בהקשבה

שליחה על ידי קורא_בין_הצלילים* »

באיחור של שנה וקצת....

אפשר להפריד "הקשבה" לסוגים שונים. למשל: הקשבה לזולת או הקשבה לפרטים.
תרגיל שאני משתמש בו הרבה בסדנאות ששייך לסוג הראשון - שיש לו אינסוף וריאציות וניאנסים שאפשר להתרכז בהם ולפתח אותם: יושבים (או עומדים) במעגל. ה"מטרה" היא להעביר צליל drone (צליל ארוך ממושך) בין חברי הקבוצה. אחד המשתתפים, בד"כ המנחה, מתחיל בשירת צליל ברור ומנסים להעביר את הצליל במעגל באופן שאין חפיפה בין שירה של אחד לשירה של שני, וגם אין פער או הפסקה: השני מתחיל בדיוק כשהראשון מסיים. קשה, אך אפשרי. כך "מעבירים" את הצליל במעגל.
בהתחלה, כמובן, מתאמנים ומנסים לשפר את "איכות העברת הצליל" (כלומר מקטינים את הפער או החפיפה במעברים השונים), אחר כך אפשר לחגוג עם וריאציות שונות, לדוגמא - לא מעבירים את הצליל במעגל, אלא כל אדם שהצליל מגיע אליו בוחר באמצעות קשר עין מישהו מהקבוצה שימשיך אותו. דוגמא אחרת - העברת שניים או שלושה צלילים במעגל במקביל.
צריך להקפיד על "איכות הצליל" שמעבירים, על הדינמיקה שלו ועל האופי שלו - וריאנט נוסף למשל - שכל אדם מנסה "לחקות" את איכות ואופי הצליל של קודמו

מלבד הקשבה - התרגיל גם מפתח יכולות תיאום באמצעים לא מילוליים, גם כן תכונה חשובה למלווים.

תרגיל נוסף, אנרגטי ופופולרי יותר שאני משתמש בו לעתים קרובות בסוף פעילות: לספור עד עשר. המנחה (או מישהו) מתחיל באחד, וצריך להגיע לפי הסדר ל 10 (זה מספיק קשה, אבל אפשר לנסות להגיע גם ל 15 או 20). אסור להתבלבל בסדר של המספרים (זה החלק הקל, אבל קורה), ואסור ששני אנשים יגידו את אותו מספר באותו זמן (זה קשה). באופן כללי, רצוי שפרט לאמירת המספרים אסור לדבר. כל רעש או טעות גורמים לזה שמתחילים מחדש את הספירה.

הקשבה מהסוג השני (הקשבה לפרטים): השמעתי לקבוצה את הפתיחה לסמפוניה ה ארבעים של מוצרט. רק את 15-20 השניות הראשונות. וביקשתי שיתארו מה הם שמעו. שמענו שוב ושוב (כ 15 פעם לפחות), וביקשתי מהם כל פעם לשים לב לפרטים אחרים. יש שם המון פרטים לשים לב אליהם. ראשית - גם מי שמכיר את היצירה (וזו יצירה מפורסמת למדי) גילה באותן 15 שניות דברים חדשים. ובאופן כללי, בהאזנה חוזרת מגלים כל כך הרבה פרטים, ובעיקר מגלים שניתן להאזין ביותר מדרך אחת לאותו קטע מוסיקלי.
אחרי התרגיל הזה, משמיעים לקבוצה את שאר הפרק הראשון של היצירה - התגובות מאלפות לעתים, ואנשים מקשיבים אחרת לגמרי ליצירה ומגלים בה דברים חדשים. תרגיל מצוין ולא שגרתי בתחום שנקרא "האזנה מודרכת", חוסך את הצורך לספר על היצירה ועל ההיסטוריה שלה, ומאפשר לכל אחד למצוא ביצירה משהו משל עצמו.

עם מוסיקאים (וגם עם קבוצות של לא מוסיקאים אשר התאמנו מעט על אלתור קבוצתי) אפשר גם לעשות תרגיל מורכב יותר של אלתור: מאזינים לקטע מסויים ומנסים לאלתר או לבנות יחד "גרסא מיניאטורית" שלו הקטע (משהו שנמשך בין 10-20 שניות). מפתיע לפעמים לגלות שכל אחד עושה רדוקציה אחרת לאותו דבר. כל מאזין מגלה דברים אחרים באותה מוסיקה, וכל אחד מיחס חשיבות שונה לפרטים השונים. כלומר - לא עצם העובדה שזה קורא מפתיעה, אלא העושר והיצירתיות שיש בהאזנה עצמה.

זהו...
שליחת תגובה

חזור אל “שירים ומוזיקה”