איך מפסיקים הנקה לילית

גוונים*
הודעות: 1638
הצטרפות: 23 מרץ 2010, 16:12

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי גוונים* »

מצטרפת לדברי בשמת על הכנסת אלמנטים נוספים להרדמה. אצלנו זה עבד מעולה.
לקראת גיל שנתיים הקטנטנה שלי הפסיקה לינוק בלילה, לפני שזה קרה שילבנו טכניקות אחרות בנוסף לציצי. כמובן שעם אבא זה עבד הרבה יותר טוב, היא התרגלה להירדם כשהוא שר לה ומלטף אותה (באמת התרגלה, עד כדי כך שלפעמים אני הייתי ישנה לידה, והיא היתה קוראת לאבא שעדיין ער בחדר אחר ולא רוצה לינוק אפילו כשהצעתי לה!) איתי היה קצת יותר מורכב ולרוב רצתה לינוק, אבל כן לפעמים הצליחה גם להירדם עם ליטופים או עלי.
וככה זה היה תהליך ממש ממש הדרגתי של ויתור על הנקות במהלך הלילה. לאורך תקופה ארוכה אם היא התעוררה הייתי מנסה קודם בצורות שונות (או אבא היה מנסה) ואם היתה מתקשה הייתי מניקה, לרוב היתה מצליחה להירדם חזרה יותר בקלות ממה שציפיתי. בהנקה של לפנות בוקר היה קשה יותר אבל בסוף היא פשוט ויתרה עליה מעצמה...
(אני מתייחסת כאן רק להנקות לילה, הנקה של לפני השינה, נראית לי סיפור אחר לגמרי, ואכן היא המשיכה לינוק את הנקת לפני השינה חודשים אחרי שנגמלה לגמרי בלילה).
חול_לבן*
הודעות: 35
הצטרפות: 09 יוני 2018, 22:01
דף אישי: הדף האישי של חול_לבן*

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי חול_לבן* »

גוונים, תודה על השיתוף מנסיונך האישי, זה מעודד ומחזק ממש.
אני מאוד מתחברת להכנסת אלמנטים נוספים להרדמה ואנסה לקחת באיטיות וברגישות את התהליך עבור שתינו.
מיכל_בז*
הודעות: 2179
הצטרפות: 14 יוני 2010, 16:49
דף אישי: הדף האישי של מיכל_בז*

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי מיכל_בז* »

אני עדיין מרדימה על הציצי לפני השינה ומניקה פעם אחת באחת עשרה בערך, אבל בלילות שאני רוצה לישון, יואב (1.4) ישן עם אבא שלו. למרבה ההפתעה הוא מסוגל לישון ככה כל הלילה וגם אם הוא מתעורר זה לזמן קצר. איתי הוא מתעורר כל הלילה כי מריח את החלב.
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

בלילות שאני רוצה לישון, יואב (1.4) ישן עם אבא שלו

ובלילות שאת לא רוצה לישון (סתם... שואלת ברצינות!) הוא נשאר איתך?

תודה על הדיון.
שלי בת שנה וחצי, יונקת כל הלילה. אני לא מתכוונת להפסיק עכשיו, בגלל שלל סיבות, אבל אשמח לשמוע איך הולך לך, חול לבן.
בהצלחה!
מיכל_בז*
הודעות: 2179
הצטרפות: 14 יוני 2010, 16:49
דף אישי: הדף האישי של מיכל_בז*

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי מיכל_בז* »

ובלילות שאת לא רוצה לישון (סתם... שואלת ברצינות!) הוא נשאר איתך?

טוב, זה לא מנוסח טוב. בלילות שאני רוצה לישון קצת יותר. כי האופציה האחרת היא לישון עם אחותו שקמה כל לילה מסיוטים ואז צועקת עליי רבע שעה.
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

כי האופציה האחרת היא לישון עם אחותו שקמה כל לילה מסיוטים ואז צועקת עליי רבע שעה

אויש, מוכר... אצלינו בדיוק אותו דבר. אבל אני ישנה בין שתיהן...
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

את יכולה להוסיף עוד אלמנט להרדמה
אצלנו עזר להניח יד אחת מתחתיו, ויד שניה מעליו. נחות, ככה, מגע עמוק ויציב. ליטופים ושירים עצבנו אותו. לפעמים הייתי מוסיפה לסנדוויץ' המהום עמוק מונוטוני. זה עבד טוב.

ומסכימה על לעשות את הדברים שלב שלב - קודם גמילה מהנקות לילה ואחר כך מהירדמות בהנקה - או להיפך. מה שנראה לך נכון.

אמא עייפה כרונית, נשמע קשה...
כפתרון זמני, הייתי מציעה לך לעשות תורנויות לילה עם בעלך - שלילה אחד היא תישן אתך והוא יהיה לחלוטין מחוץ לתחום (בחדר אחר נעול, אם צריך), ולילה שני את תהיי מחוץ לתחום. המטרה היא פשוט לאפשר לך שיקום כלשהו של התאים במוח שנגמרים לך ממחסור בשינה.

ואחר כך, אחרי כמה לילות שבהם הצלחת לישון ואת מצליחה לחשוב מחשבה אחת מורכבת רצוף, מהתחלה עד הסוף - להתחיל לחשוב על אסטרטגיה.
לדעתי, הצעד הראשון המתבקש הוא שתעשו שניכם רשימה, מה כל אחד מכם מוכנ/ה לתת לה בלילה ומה אתם לא מוכנים.
(אפשר רשימות שונות לאבא ולאמא. לגיטימי)
נניח: ציצי - לא. לא בשום מצב, לא בא בחשבון.
נדנודים וערסולים - ממה שאת מספרת נשמע שגם לא, כי זה מעיר אתכם ולא מאפשר לכם לישון (אני מניחה שאם נדנוד היה מרדים אותה תוך שתי דקות, הייתם עושים את זה, כי זה עובד. תקני אותי אם אני טועה).
שיר או המהום? כן או לא?
סיפור-הרדמה?
חיבוק?
טפיחות וליטופים?
כוס מים?
וכן הלאה, כל דבר שאתם יכולים לחשוב עליו.

כשהרשימה הזאת מגובשת, ואת יודעת מה כן ומה לא, צריך להחליט איך מגיבים אליה כשהיא רוצה משהו מרשימה ה"לא" ואיך לכון אותה אל ה"כן".

אז קודם כל, להכין היטב את הקרקע: לכתוב סיפור עליה הולכת לישון, ולתאר בו מה קורה כשהיא מתעוררת, מה היא רוצה, מה היא יכולה ולא יכולה לקבל, ואיך בסוף היא מסתפקת באפשרויות הלגיטימיות, מתכרבלת עם מה שיש, וחוזרת לישון. ואיך זה נהיה יותר קל ונעים מלילה ללילה.
תכתבי תסריט של מה שאת רוצה ללמד אותה, בשפה שמתאימה לה. כמו סיפור אמיתי עליה.
לחילופין, משחק בבובות/דובים/דינוזאורים/הצעצוע החביב עליה, שמשחק ומלמד אותה את אותו תסריט.
ואז, את טוחנת את הסיפור / המשחק, כמה פעמים ביום במשך נניח שבוע (ילדים מתים על סיפורים על עצמם), עד שאת רואה שהיא מפנימה את התסריט ויודעת בכל שלב מה יקרה עכשיו.

ואז - להוצי אאת התסריט לפועל.

עכשיו, אני שותפה לנקודת הנחה של בשמת שיש פה תינוקת שזקוקה להורים, חום, בטחון והגנה בלילה.
אני גם חושבת שכדי להפוך את התהליך לקל יות רועם סיכויים גדולים יותר, טוב לחשוב במונחים של איך לספק את הצרכים שלה ולעזור לה להרגיש טוב, מוגנת וכן הלאה.
אבל אני גם חושבת במונחים התנהגותיים: צריך לתעל אותה למה שאתם מוכנים לתת. ולפעמים זה אומר שאם היא מתעקשת על משהו באופן שהורס לך את הלילה ומפריע לכם לישון - היא תקבל עוד פחות.
נניח, את מסכימה לתת לה חיבוק והמהום.
היא רוצה יותר, ציצי או נדנודים או משהו, ואת אומרת לה מה שאפשר, מנגישה לה את מה שאפשר, ואז מתעלמת לחלוטין מכל ניסיון שלה לקבל יותר מזה. אצל רוב הילדים זה יעבוד.
אבל לפעמים, עם פעוט עקשן מאוד, שמוכן לקפוץ עלייך ולהתעקש ולא לוותר במשך פרק זמן נכבד, עד שיתיש אותך - השלב הבא הוא לצאת מהחדר, לסגת לחדר הנעול ולהישאר שם איזה חמש דקות. או להוציא אותה מהחדר, לחמש דקות.

קשה, יהיה בכי ותהיה אומללות גורפת, אבל יש ילדים שעד שלא יגיעו לנקודה הזאת - לא יתגמשו, ולא יגלו שהם בעצם מסוגלים להסתדר מצוין "רק" עם המגע והקרבה והחיבוק. (היה לי אחד כזה, לכן אני אומרת. יש הרבה ילדים שאמא ישנה-לא-מגיבה (אחרי ההסבר הראשוני) מעבירה להם את המסר, והם יקבלו את זה אחרי ניסיון או שניים. איזה יופי. אבל העקשניים יותר - לא).

אני גם חושבת במונחים גלובליים: המשפחה זקוקה לאמא מתפקדת. אמא עייפה כרונית מותשת מתפקדת הרבה פחות טוב מאמא שהיא רק עייפה-בינונית-נורמלית. שוב, אני הייתי שם, ואני יודעת איך מחסור בשינה אוכל לך את השכל. אצלי זה הגיע למצב שנהייתי תגובתית, לא מסוגלת להוביל את המשפחה ולנווט אותה, מסוגלת רק להגיב לטווח הקצר לכל מה שנפל עלי בכל רגע נתון, והילדים סבלו מזה. וכמובן גם אני.
אז להיות "קשוחה" בעניין הזה של השינה, כשלב מעבר, ביחד עם הבנה ואמפתיה לצרכים שלה בלילה, בסופו של דבר משרת את כולם.

בהצלחה! (())
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי בשמת_א* »

אבל לפעמים, עם פעוט עקשן מאוד, שמוכן לקפוץ עלייך ולהתעקש ולא לוותר במשך פרק זמן נכבד, עד שיתיש אותך - השלב הבא הוא לצאת מהחדר, לסגת לחדר הנעול ולהישאר שם איזה חמש דקות. או להוציא אותה מהחדר, לחמש דקות.
אני דווקא ממש ממש ממש לא מסכימה לשיטה הזאת, כמובן (-:
יולי_קו
הודעות: 3248
הצטרפות: 03 אוגוסט 2014, 09:09
דף אישי: הדף האישי של יולי_קו

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי יולי_קו »

לפעמים הנוכחות והמעורבות של ההורה השני עוזרים לפעוט להרגיש מצד אחד בטוח ומטופל, ומצד שני מונעים מתקפה על הציצי.
בקיצור - אבא יש רק אחד.
חול_לבן*
הודעות: 35
הצטרפות: 09 יוני 2018, 22:01
דף אישי: הדף האישי של חול_לבן*

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי חול_לבן* »

"היא רוצה להרגיש רגועה, בטוחה, מוגנת, שמורה.
ואת רוצה להתחיל להרגיל אותה למשהו חדש, לפני שהיא מבטאת בשלות או רצון לשינוי בעצמה."
בשמת א, האם את יכולה בבקשה להסביר לי יותר מה כוונתך?
כלומר האם לדעתך ההרדמות בהנקה יכולה להפסק מיוזמתה בדרך טבעית?
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי בשמת_א* »

האם לדעתך ההרדמות בהנקה יכולה להפסק מיוזמתה בדרך טבעית?
ברור D-:
איפה האייקון הזה מהווטסאפ הצוחק עם הדמעות שמשפריצות ממנו מרוב צחוק D-: בטח שהירדמות בהנקה תיפסק מיוזמתה בדרך טבעית, אם תניחי לה. אבל זה יכול לקחת שנים D-: חחח D-:
יאללה, אחזור לרצינות:
אני, לא התעסקתי בגמילה של אף אחד. אני עצלנית, תעזבו אותי באמא'שלכם. רק לחשוב על גמילת לילה וכל המאמץ הנדרש, ועוד צריך לגייס את הבעל, שהדבר היחיד שהוא אהב בהנקה זה את העובדה שהכל נופל עלי (אז מה נראה לך, שהוא יתגייס? פחחחחח)...
וקצת יותר ברצינות: לא רציתי לגמול אף אחד. חיכיתי המון שנים להיות אמא, נהניתי מההנקה, ובלילה רציתי לישון. לא לעבוד קשה. אבא שלי קם בלילה לאחותי ולי עד גיל שנתיים, לתת בקבוק באמצע הלילה. כי התעוררנו רעבות (ינקנו רק בחודשים הראשונים, וגם אז עם בקבוקים). רק לחשוב על זה, קיבלתי חום. תודה, לי יש הנקה, לא קמה באמצע הלילה למטבח.
לכן, נתתי לילדים שלי לגמול את עצמם.
וזה לקח כמה שנים.
יש לי היכרות קרובה עם הרבה מאוד אמהות שעשו אותו דבר, וגיל הגמילה הטבעי של הילדים נמצא על סקאלה מאוד רחבה, מאלה שגמלו את עצמם בגיל שנתיים עד אלה שגמלו את עצמם בגיל 6-7 (עם התחלפות שיני החלב, שקוראים להן שיני חלב כי הן השיניים של ההנקה...).

לכן אני צוחקת: הרי גם את במשוואה הזאת! אמהות שרואות את התהליך המקסים וההדרגתי של הגמילה הטבעית הן אמהות שנהנות מזה. שזה לא מפריע להן בשום צורה. שנהנות מהקסם, שנהנות להניק, כולל הצדדים המציקים יותר. אבל אם את לא נהנית ככה? ואם רק לחשוב שיכול להיות שהיא תפסיק מיוזמתה להירדם בהנקה בגיל ארבע, עושה לך פריחה בכל הגוף? הנקה היא מערכת יחסים הדדית. דגש על הדדית. ומערכת יחסים. את חצי ממנה. אין אף ילד שיונק בגיל 10 P-: ולא שחלק מאיתנו לא ניסו D-: (אני מתלוצצת כמובן). זה פשוט הולך ודועך. הם מבקשים יום כן יום לא, אחר כך נזכרים רק אחרי שלושה ימים. אחר כך פעם בשבוע. וכך זה ממשיך, ויום אחד את תופסת את עצמך תוהה, רגע, מתי היתה הפעם האחרונה שהיא נרדמה בהנקה? מתי היתה הפעם האחרונה שינקה בכלל? לא שמנו לב, זה פשוט נעלם ולא שמנו לב כי זה כמו המלקוש. את לא יודעת שזה הגשם האחרון לפני הקיץ. לא כתוב עליו שלא יהיה עוד אחד אחריו...
אמא_של_מוש*
הודעות: 552
הצטרפות: 15 יוני 2017, 21:53
דף אישי: הדף האישי של אמא_של_מוש*

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי אמא_של_מוש* »

כלומר האם לדעתך ההרדמות בהנקה יכולה להפסק מיוזמתה בדרך טבעית?
אמנם לא שאלת את דעתי אבל אספר מנסיוני האישי ומכירה עוד כמה.
הבן שלי לקראת גיל שנה וחצי בערך הפסיק להרדם בהנקה ואז לאט לאט נכנסו ההרדמות בטיול בעגלה כי עד אז הוא נרדם רק בהנקה או על הידיים והוא הפסיק להרדם בהנקה כאמור וכבר היה כבד לידיים.
אחרי תקופה של טיולים בעגלה תפסתי את עצמי בידיים והחלטתי שהגיע הזמן להרדם במיטה, הרגשתי שהוא בשל לזה.
מאז ועד היום אנחנו נכנסים למיטה, הוא יונק, אומרים קריאת שמע, אני מספרת סיפור ואז יש פטפוטים, חיבוקים, התהפכויות, קפיצות עד שהוא נשכב ונרדם.
בהתחלה הוא לא הבין בכלל את הרעיון שאפשר לשכב במיטה ולהרדם, ככל שעברו הימים הוא הפנים את זה מצוין ועכשיו הוא יודע שאנחנו נכנסים למיטה למטרת שינה.
נדיר שהוא נרדם בהנקה ישר, רק אם הוא ממש עייף ולפעמים כל הסיפור יכול לקחת גם שעה.
אני מקווה שעם הזמן כשיגדל הטקס יתקצר וההירדמות תהייה מהירה יותר, זה קורה גם עכשיו כשהוא עייף אבל עדיין לא בתדירות גבוהה.

גם אני בהתלבטות לגבי הפסקת הנקה לילית.
כרגע מניקה פעוט בן שנתיים ואני בסוף חודש חמישי, אשמח להניק 2 ביום אבל אין מצב שאניק 2 בלילה.
הוא נמצא בתהליך ארוך מאוד שהתחיל מאז הוספת האוכל המוצק של הפחת הנקות, תהליך שקורה באופן טבעי לגמרה על ידו.
ההתעוררויות בלילה הלכו פחתו עד שהגענו למצב שהוא בד"כ יונק פעם אחת בלילה, גג פעמיים וההנקה מתרחשת לרוב בסביבות 5 בבוקר כשיש כבר אור.
בנוסף הוא מתעורר עוד איזה פעם בדרך כלל בתחילת הלילה ומבקש לשתות מים ונרדם ישר.
ההתלבטות שלי היא האם לתת לתהליך להמשיך בתקווה שעד הלידה זה יהיה קבוע או לתת לזה את הפוש האחרון.
אמא_של_מוש*
הודעות: 552
הצטרפות: 15 יוני 2017, 21:53
דף אישי: הדף האישי של אמא_של_מוש*

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי אמא_של_מוש* »

אמהות שרואות את התהליך המקסים וההדרגתי של הגמילה הטבעית הן אמהות שנהנות מזה.
כן, כן, בדיוק לזה התכוונתי!
לא נראה לי שאני אהנה מלהניק 2 בלילה P-:
לכן אני מתלבטת אם להתערב בתהליך הטבעי ולתת לו דחיפה קטנה, אני בטוחה שאנחנו עוד שניה שם גם ככה אבל חוששת שהלידה תהיה לפני השניה הזאת (-:
חול_לבן*
הודעות: 35
הצטרפות: 09 יוני 2018, 22:01
דף אישי: הדף האישי של חול_לבן*

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי חול_לבן* »

בשמת א, פתחת לי את הראש (וגם את הלב), תודה רבה!!!
אמא של מוש, תודה גם לך ובהצלחה!
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי בשמת_א* »

חול לבן (-:

אמא של מוש, כשיש יילוד שיונק, השני צריך לחכות, ואז מה שקורה, שהוא פשוט נרדם בזמן שהוא מחכה... אפשר להתכרבל ביחד, ולשיר בשקט שיר ערש לשניהם או משהו כזה. בכל אופן סדר העדיפויות הברור (היילוד יונק קודם) בדרך כלל גורם לזה שבאופן טבעי, נוצר הרגל הרדמה חדש. וגם, אולי יש אבא תומך בתמונה? שישמח להקדיש צומי לילד הגדול בזמן שהיילוד יונק?
גוונים*
הודעות: 1638
הצטרפות: 23 מרץ 2010, 16:12

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי גוונים* »

האם לדעתך ההרדמות בהנקה יכולה להפסק מיוזמתה בדרך טבעית?
רק מוסיפה עוד סיפור אישי, שגם אצלנו זה קרה ספונטנית עם ההנקה של ארבע - חמש בבוקר. אחרי תקופה ארוכה שזאת היתה ההנקה היחידה שנשארה בלילה (היא הפסיקה להתעורר כמעט בכלל במהלך הלילה ובהתעוררויות שהיו התרגלה להירדם בדרך אחרת בעדיפות עם אבא אבל הרבה פעמים גם איתי, כמו שכתבתי למעלה) ועם הזמן היא פשוט הפסיקה להתעורר את הפעם האחרונה הזאת בארבע - חמש. המשיכה לישון עד שש ומשהו שזה כבר בוקר ואחותה הגדולה גם בדיוק היתה מתעוררת וכבר קמים מהמיטה וכך זה התפוגג לו. נשארה כמובן הנקת הבוקר שאצלנו לא היתה במיטה כי היה צריך לעזור לאחותה (האמנם גדולה יותר אבל עדיין פצפונה בעצמה) לעשות פיפי ולתת לה משהו לאכול/לשתות ורק אז יכולתי להניק את הקטנה (כבר על הספה).
חול_לבן*
הודעות: 35
הצטרפות: 09 יוני 2018, 22:01
דף אישי: הדף האישי של חול_לבן*

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי חול_לבן* »

גוונים, תודה על החיזוקים :)
קרן_שמש_צהובה*
הודעות: 538
הצטרפות: 15 מאי 2016, 13:57
דף אישי: הדף האישי של קרן_שמש_צהובה*

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי קרן_שמש_צהובה* »

חברות,
ממש חיזקתן אותי בזמן הנכון
בשמת, גוונים, ו אמא של מוש תודה רבה לכן
וגם תודה לך חול לבן ששאלת והחכמתי בזכותך

אספר קצת על איך הולך אצלנו: אודי (אוטוטו שנתיים) היתה נרדמת בהנקה מאיזשהו שלב.
(אני כבר לא זוכרת בדיוק. זוכרת שהיה שלב של עוד לא ואחר כך שכבר כן)
הייתי מניקה אותה במיטה, היא היתה נרדמת, ואז היתי מניחה אותה במיטה ויכולה להישאר לישון או לצאת.
אחר כך היא הפסיקה להירדם תוך כדי הנקה, אז הייתי מניחה אותה לידי במיטה, ויושבת לידה, עד שתירדם.
ואז באיזשהו שלב זה פשוט התחרבש: היא היתה קמה, יורדת מהמיטה, חגיגה. זה היה ברור שהיא עיפה אבל איכשהו לא נכנסה לשינה בנינוחות.

בשלב הזה נכנסה לתמונה מיטה חדשה לאודי: הגב שלי כבר היא שבור מהלינה המשותפת (לצערי אנחנו בדירה שכורה וכרגע אין אפשרות למיטה אחרת. שנה הבאה בני חורין בעזרת השם!)
וחברה שלי חיפשה איפה לאחסן לול מהמם ששימש את הבת שלה שכבר גדלה בינתיים.
אז אספנו את הלול והחלטנו שננסה.
ההתחלה היתה מבטיחה.
אודי שהיתה מאוד עסוקה בשייכות: כשהוצאתי לה צלחת מהארון היא רצה להוציא עוד 2: לאבא ולאמא, היתה מולהבת מהמיטה החדשה:
מיד בסוף ההנקה היא היתה בצביעה על המיטה דלה, היינו נפרדות בנשיקה והיא היתה שוכבת במיטה שלה.
אני הייתי שוכבת לידה, ממש צמוד, אבל במיטה שהיא כל כולה שלי: מזמזמת שירים או מהממת להנאתי, עד שהיא נירדמת.
לפעמים היא היתה נותנת לי יד והייתי מחזיקה אותה עד שתירדם.

לאחר מספר שבועות ציפתי שהיא תהיה כבר יותר עצמאית בהירדמות ואיכשהו איבדתי סבלנות לכל הענין הזה.
הרגשתי שאני שוכבת במיטה אבל רוצה כבר לצאת לעינייני, ולאודי, איך לא, זה התחיל לקחת יותר זמן, והיא התחילה לבחור לי את השירים במקום שאבחר בעצמי,
וכך מצאתי את עצמי שרה במשך שעה את אותו השיר שוב, ושוב, ושוב, ובסוף יוצאות שתינו מתוסכלות מהחדר.

בהזדמנות הזו שמעתי על התניות והלקיתי את עצמי שיצרתי אצלה ערימות וניסיתי להסביר לה שהיא יודעת להירדם לבד...

יום אחד, בצהרים, במיקרה, שכבתי במיטה, אודי כסתה אותי בשמיכה, לחשה לי שששש...... סימנה עם היד כמו כרית מתחת ללחי, והמהמה מממממ.... ואז סימנה לי עם היד ביי ביי ויצאה בחינניות מהחדר.
צחקנו הרבה על הסיפור הזה ושחיזרנו אותו כמה פעמים, כשקלטתי שכך ככל הניראה היא נירדמת גן.
אז דיברתי איתה על זה והסברתי לה שהיא יודעת להירדם בעצמה ואחרי ההנקה אני אגיד לה ששש... מממ.... ביי ביי ואצא מהחדר
והיא תלך לישון
אבל זה לא כל כך עבד.

בהתחלה היא ממש אהבה את הרעיון. היתה עושה איתי ביחד ששש... ומנפנפת לי לשלום. אבל היא היתה שוכבת במיטה ולא נירדמת
מידי פעם הייתי נכנסת לחדר, או יושבת קרוב לפתחו בצורה שהיא יכולה לראות אותי
או מסדרת בינתיים דברים בבית שלא מרעישים אך יש בהם תנועה קלה כדי שתשמע שאני קרובה
היה לה קשה. לפעמים היא היתה נרדמת.
לפעמים היתה קוראת לי, הייתי באה ויושבת לידה עד שנרדמה.
ואז היא התחילה לבקש לעבור לעגלה
אני חושבת שהיא רגילה להירדם בעגלה בגן וזה מרגיש לה מקום מוכר ומוגן, למרות שניראה לי פחות נוח מאשר במיטה (היא לא באמת יכולה להתהפך בעגלה).

ואני עדיין מתלבטת עם עצמי: מה נכון? האם היא סתם מפונקת? עד מתי אני ארדים אותה שעה?

ועכשיו, פתאום כשקראתי את כולכן פה, הבנתי שערבבתי פה כמה דברים לא לי, וככל הניראה גם האצתי בטרם עת בהליך טבעי.
אני חושבת שנמשיך לנסות להניח את אודי במיטה אחרי ההנקה, ככל שאינה מתנגדת,
אבל כן אנסה להישאר לשבת לידה
אולי בלי לשיר כי זה מתיש אותי
או להסביר לה שאנחנו שרים פעם אחת שיר אחד

האמת שאת הרעיון של סיפור ממש אהבתי, חייבת לחשוב על קונסטלציה טכנית שתהיה לה מספיק מוחשית, אולי עם הבובות. כי עיצוב והדפסה של ספר ממש יכול להיות קצת גדול עלי, טכנית, כרגע.
אני עדיין מתלבטת איך להגיב אם וכאשר היא תבקש לעבור לעגלה
וכן אם וכאשר היא מבקשת טיול
נכון להיום אם היא ממש מתקשה להירדם אנחנו יוצאים איתה
לא בטוחה שאני אוהבת את זה
לפעמים גם אחרי חצי שעה של טיול היא לא נרדמת וזה כבר מעיק

אבל הדבר העיקרי שאני מזכירה לעצמי הוא: חיבוק, חיבוק, ושוב חיבוק
אני ממש רוצה למצוא דרך שתהיה כיפית לכולנו
כדאי שאמצא דרך לשבת לידה בלי לסבול
פעם לדג' הייתי מצחצחת שיניים ושוטפת פנים לפני, זה היה נותן לי תחושה רעננה, אולי זה רעיון טוב
פשוט לשחרר את זה שהיא חייבת לישון כבר באופן עצמאי
ולהיות איתה שם
בנוכחות ובאהבה

מודה שלא תמיד יש לי סבלנות אבל רוצה...

מה חושבות?
קרן_שמש_צהובה*
הודעות: 538
הצטרפות: 15 מאי 2016, 13:57
דף אישי: הדף האישי של קרן_שמש_צהובה*

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי קרן_שמש_צהובה* »

ואאוו,
יצא לי ארוך, מדברת על תהליך של הרבה זמן...
אמא_של_מוש*
הודעות: 552
הצטרפות: 15 יוני 2017, 21:53
דף אישי: הדף האישי של אמא_של_מוש*

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי אמא_של_מוש* »

ואז מה שקורה, שהוא פשוט נרדם בזמן שהוא מחכה
יש לי הרגשה שיש לזה פוטנציאל להיות לא פשוט בכלל, בכי וקושי שיהיו ממש לא נעימים באמצע הלילה.

מה היתרון בלחכות שהמציאות תקנה לו את ההרגל החדש על פני לעשות את זה עכשיו, קודם, כשאמא ואבא פנויים 100% לתמוך בו בתהליך הזה?
הרי גם ככה עכשיו רוב הלילות מעצמו הוא כבר לא קם להנקה, זה לא מרגיש לי התערבותי מידי.

וגם, אולי יש אבא תומך בתמונה? שישמח להקדיש צומי לילד הגדול בזמן שהיילוד יונק?
יש אבא תומך מאוד שחושב שכבר הגיע הזמן להפסיק עם ההנקות בלילה.

קרן שמש צהובה
אני מנסה להסתכל על הילד שלי ולהבין מה המסוגלות שלו ולשלב את זה עם מה שאני מאמינה.
אני לא מאמינה שזה טוב להרגיל להרדם בעגלה וברגע שראיתי שזה קורה מידי פעמים והרגשתי שמוש מסוגל ללמוד להרדם לצידי במיטה עשיתי זאת.
זה לא היה קל ופשוט, בהתחלה זה לקח.
כמובן שהיה גם בכי והוא ביקש לישון בעגלה אבל אני חיבקתי אותו והסברתי לו והרגשתי שהוא מבין אבל בוכה מתסכול כי הכיר משהו אחד ולא רצה שינוי. אני האמנתי שהשינוי הזה טוב בשבילו והוא מוכן אליו אז תמכתי בו והכלתי את התסכול שלו ויחד התגברנו על הקושי וצמחנו.
אמא_של_מוש*
הודעות: 552
הצטרפות: 15 יוני 2017, 21:53
דף אישי: הדף האישי של אמא_של_מוש*

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי אמא_של_מוש* »

  • בהתחלה זה לקח זמן.
קרן יקרה,
כמובן שזה הכל ניסוי וטעיה, בדיקות וכשלונות וכו'.
קראתי שוב את מה שכתבתי ויצא כאילו אני איזה מומחית אז שלא תחשבי (-:
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי בשמת_א* »

מסכימה איתך. התהליך הטבעי של ההירדמות לוקח לתינוקות ופעוטות בסביבות השעה, חוץ מאשר לאלה של השכנים שנרדמים בצ'יק.
כנראה שהכי טוב פשוט לקבל את זה ולהפסיק להלחם.
לנצל את הזמן פשוט לנוח איתם, או להירדם... ממילא אנחנו במחסור כרוני של שעות שינה...
לשלי לקח תמיד שעה וחצי, ועם הקטן ממש חיכיתי שיסכים להירדם בהנקה (שאפשר לנוח, ולהירדם איתו...) כי בחודשים הראשונים הוא תבע בתוקף שאלך איתו על הכתף הלוך-ושוב. תשוו ללכת הלוך ושוב תוך כדי "אצא לי אל היער לראות את הקוקית" (בלופ אינסופי אחרת צורח) להרדמה בהנקה... לא זוכרת עד איזה גיל הריץ אותי ככה S-:
כשאחותי ואני היינו ילדות, אבא היה צריך לשיר הרבה שירי ערש ולספר עוד סיפור ועוד סיפור ועוד סיפור ועוד סיפור במשך... שעה? וזה לפחות עד שאני הייתי בת 10 ואחותי בת 7. לפחות. לדעתי גם אחרי זה. באיזשהו שלב אני החלפתי אותו והייתי מספרת לאחותי מיליון "סיפורים לפני השינה" (ישנו באותו חדר).
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי בשמת_א* »

אופס, הגבתי לקרן שמש צהובה... (-:
גוונים*
הודעות: 1638
הצטרפות: 23 מרץ 2010, 16:12

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי גוונים* »

קרן שמש צהובה אני מאוד מאוד מזדהה עם הרבה ממה שכתבת וואו, מרגישה שיש לי הרבה מה לכתוב לך ואין לי כל כך זמן. כותבת בלי כל כך לחשוב, מקווה שייצא מובן.
אצלנו פעוטה בת שנתיים ורבע. לפני חודש וחצי נגמלה (בקלות שאין לתאר) מהנקה של לפני השינה ומאז נרדמת ללא הנקה. וזה לא מאוד קל... רוטינת ההירדמות ללא הנקה מוכרת לה כי הייתה מתרחשת בלילות הרבה לפני שנגמלה מהנקת הערב ובכל זאת הרדמת ערב שונה מהירדמות בלילה. גם אצלנו בהרבה מהמקרים היא קמה ומתחילה להסתובב (ישנה על מזרן, ליד אחותה, המרדים, אני או האיש, שוכב/ת בינהן.) מתיישבת, מדברת, שרה.
לי ברור שבגיל הזה אני לא עוזבת אותה להירדם לבד. מצד שני מודה שלפעמים אני מתחרפנת כבר. אין לי סבלנות. למזלי תפקיד ההרדמה תשעים אחוז מהמקרים שייך לאבא והוא הרבה יותר סבלני ממני, אם כי גם הוא לפעמים מאבד את זה.
מה שלנו עוזר:
להגדיר לנו ולה מה כן ומה לא. ברור שהיא מתקשה להירדם, וצריכה את הזמן שלה לתהליך. ברגע שברור לי שהיא לא עושה לי דווקא (ואני ממש צריכה להזכיר לעצמי את זה כי הרבה פעמים זה לגמרי נראה שהיא עושה דווקא, או שזה באמת דווקא באותו רגע אבל כל המכלול נובע מזה שהיא באמת לא מצליחה להירדם) ופשוט בתהליך שבסיומו היא תישן אז יותר קל לי להכיל. אז להסתובב ולזוז במיטה כן, לפטפט כן (אבל בשקט כי זה יכול להעיר את אחותה שכמעט תמיד נרדמת לפניה) לקום ולהתחיל להסתובב בחדר - לא. זה גבול מאוד ברור, כל פעם שהיא קמה. מחזירים אותה למיטה מלווה בטקסטים שעכשיו הולכים לישון, נגמר היום, סיימנו לעשות וכאן פירוט של רשימת הדברים שעשינו היום ועכשיו סיימנו וכבר לא עושים. עכשיו לילה כולם הולכים לישון וכאן פירוט של כל מי שהולך לישון, בני משפחה, ילדים בגן, חיות וכו' וכו' וכו'. כל פעם שהיא מתחילה לקום חוזרים על הטקסטים האלו. לדעתי הרוטינה הזאת עוזרת. מודה שלפעמים אנחנו מתעצבנים והטונים קצת הופכים לחסרי סבלנות. לא תמיד זה רך ומכיל כמו שהייתי רוצה. אבל חושבת שאולי גם לטונים היותר נוקשים יש תפקיד להעביר לה את הגבול המאוד ברור מה אפשר לעשות ומה אי אפשר.

גם אני בשלב כלשהו מתחרפנת מלשיר. אז אני פשוט מפסיקה... ורק מלטפת ולפעמים גם מתחילה להיגמר לי הסבלנות לליטוף אז מפסיקה ורק שוכבת לידה. כי הבנתי שאם אני נהיית עצבנית זה עובר אליה ומעכב את ההירדמות שלה. עדיף לשכב לידה ולהפליג במחשבות או אפילו להתנתק. גם אם אני לא במאה אחוז מלווה אותה בתהליך ההרדמה ע"י ליטוף או שיר כי זה כבר יותר מדי בשבילי אני עדיין שם איתה בנוכחות שלי, בקרבה, בנשימות וכו'.
כל נושא העגלה לא קיים אצלנו כי היא מאז ומעולם לא אוהבת לישון בעגלה אבל עם הגדולה פחות או יותר בגיל הזה קצת נפלנו לעניין הזה, ובדיעבד הבנתי זה שיעבוד שהיה כדאי לא להיכנס אליו בכלל כי אז תמיד אם היא לא מצליחה להירדם יש משהו לחכות לו, משהו 'מלהיב' שעומד להגיע... היא צריכה להבין בכל הרמות שזהו, סוף היום, מה שמגיע עכשיו זה שינה.

ומה שהכי הכי הכי עוזר לי זה פשוט לוותר מראש. אם יש לי תכניות לערב, דברים שאני צריכה להספיק, משהו שבוער לי לכתוב בוואטסאפ או וואטאבר, זה משפיע מיידית. אם מראש אני אומרת לעצמי, זה מה שאת עושה עכשיו. כמה זמן שזה לא ייקח, גם אם יילך הערב, פשוט מכינה את עצמי לזה שזה ייקח זמן. כמעט תמיד אם אני מוכנה נפשית לזה שזה ייקח זמן והרבה, זה הולך מהר. כמעט תמיד שאני רוצה לגמור עם זה מהר, שאני באה עייפה, טרודה וממורמרת זה נמשך ונמשך ונמשך ומורט את העצבים של כולנו.

שולחת בלי לקרוא, מקווה שעזרתי ומקווה שלא יצא לי טון 'ידעני' ו'מייעץ' כי זה הפוך. אני ממש מזדהה ומתלבטת בעצמי.
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

אצלי היונקים נגמלו כשהייתי בהריון בסביבות חודש חמישי-שישי. התמעטות החלב הטבעית ככל הנראה גרמה להם לצמצם מאוד את ההנקות ולהיות פחות תלויים בהנקה עצמה שממילא כבר לא הרדימה. במקום זה פשוט המשכתי לשכב איתם במיטה בזמן ההרדמות, ואנחנו עושים ככה עד היום, כבר כמה שנים אחרי שהפסיקו לינוק, וזה נורא כיף לכולנו
ניחוח אדמה אחרי הגשם
הודעות: 807
הצטרפות: 20 אוקטובר 2007, 21:26
דף אישי: הדף האישי של ניחוח אדמה אחרי הגשם

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי ניחוח אדמה אחרי הגשם »

יכולה רק להוסיף לגבי ההרדמה והשכיבה במיטה ליד הילד - מה שממש עוזר לי, לא להתבאס על הזמן הזה - אני מאזינה באזניות לפודקאסטים או ספרים מוקלטים, או למוזיקה וככה מרגישה שממש נהנית מהזמן הזה
מבחינת הקטן - הוא כבר יודע שאחרי הנקה קצרצרה (באמת לא יותר מ5 דקות סה"כ) יש שיר/סיפור או שניים ואז רק שוכבים בשקט ו"אמא מקשיבה לפודקאסט ומלטפת"
לפעמים זה לוקח 10 דקות ולפעמים חצי שעה אבל בזכות זה שהפכתי את זה לזמן איכות נעים בשבילי אני לא מתבאסת.
לפעמים אני קוראת לבן הזוג שיבוא לחדר ואנחנו מדברים בשקט וככה אני גם נהנית מזמן זוגי (לא תמיד עובד אבל אם הקטן כבר די רדום הוא לא מנסה להצטרף לשיחה :) )
מעבר לזה אני מאד משתדלת לסיים כמה שיותר דברים לפני ההרדמה כדי שלא יהיו לי על הראש ולא אהיה בלחץ.
אמא_של_מוש*
הודעות: 552
הצטרפות: 15 יוני 2017, 21:53
דף אישי: הדף האישי של אמא_של_מוש*

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי אמא_של_מוש* »

תודה לכל מי שכתבה!
ממש כייף לשמוע שאצל עוד אנשים זה ככה (-:
(כי אצל הרוב זה פשוט לשים את הילד לישון וללכת).

בשמת, טוב לדעת שזה הזמן שלוקח בערך לכולם וזה לגיטימי לגמרה.
גוונים, תודה שהעלת גם את הצד הפחות נעים, לצערנו אנחנו לא תמיד סבלניים כפי שאנו רוצים להיות אבל משתדלים מכל הלב. אני ממש מסכימה איתך שבהחלט אפשר ללמד שיונקים הנקה טובה אחת וזהו ומספרים סיפור 1-2 וזהו ולא קמים - כל אחד והכללים שלו. יש להם יכולת בגיל הזה להבין את זה יפה מאוד.
ניחוח, תודה על העצות והרעיון.

רציתי להוסיף שיש גם את העניין של לזהות מתי הילד עייף וללכת איתו לישון בזמן.
לא תמיד זה באמת עובד אבל למשל היום, זיהיתי שמוש עייף ולא נמרחתי איתו אלה ישר לקחתי אותו לישון.
נשכבנו במיטה, סיפור אחד שבסופו יש שיר שהארכתי בשירתו וזהו, מוש נרדם בפחות מ -10 דקות מהרגע שנשכבנו במיטה.
מיכל_בז*
הודעות: 2179
הצטרפות: 14 יוני 2010, 16:49
דף אישי: הדף האישי של מיכל_בז*

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי מיכל_בז* »

כי אצל הרוב זה פשוט לשים את הילד לישון וללכת

זה החלום, אבל אצל רוב מי שאני מכירה בגיל הזה ההרדמות לוקחות שנים עד גיל שלוש שמפסיקים לשנוץ. לדעתי זה העניין אגב. השנצ מתחיל להפריע אבל מוקדם מדי להפסיק איתו.
חול_לבן*
הודעות: 35
הצטרפות: 09 יוני 2018, 22:01
דף אישי: הדף האישי של חול_לבן*

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי חול_לבן* »

תודה יקרות על כל התגובות.
קרן_שמש_צהובה*
הודעות: 538
הצטרפות: 15 מאי 2016, 13:57
דף אישי: הדף האישי של קרן_שמש_צהובה*

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי קרן_שמש_צהובה* »

ווואו, חברות
חרגנו קצת מהנושא של הדף פרופר אבל זה היה ממש כיף לקרוא כל אחת מכן (בוא נמשיך עוד קצת, מקסימום אחר כך נעביר)
ממש שמעתי את אנחת הרווחה עם כל הודעה פה

מה? לא רק אצלנו זה לוקח זמן? לא רק אני מאבדת סבלנות לפעמים?

והתובנה הזו חידדה אצלי משהו שידעתי אבל לא היה לי מספיק ברור: ממש ממש חשוב להגיע לזמן הזה נינוחה ושמחה
ושיהיה לי נוח במהלך ההשכבה
אז היום כשהאיש לקח את אודי להתקלת הצעתי לו שלא ימהרו ונמנתי כמה דקות על הספה
אולי 10 דקות
ואחר כך צחצחתי שיניים (ביחד עם אודי, לפעמים היא מתנגדת צחצח אבל ביחד זה תמיד שמח) ושטפתי פנים
והגענו למיטה ממש נינוחות
היה לה קצת קשה להרדם אבל לי היה הרבה הרבה סבלנות
אז נהניתי מהזמן הזה ביחד ובסך הכל סיימנו בנינוחות
וזה היה כיף :)

כמה נקודות שאני מתלבטת בהן:
  • נכון לעכשיו יש לאודי מיטה משלה ואני ממש מעדיפה שהיא תישם שם ולא איתי. זה כבר לא נוח לי.
האם לאפשר לה להירדם איתי ולהעביר אחר כך? להתעקש על הירדמות במיטה? ומה עם התעוררות באמצע הלילה?
  • אודי מבקשת להירדם בעגלה. ואחר כך מבקשת לפעמים טיול. הסכמנו שאין יותר טיול ונרדמים בחדר
האם לגיטימי להירדם בעגלה ואחר כך לעבור למיטה? שוב, התעקש על הירדמות במיטה? לנדנד אותה בחדר?

אשמח לתובנות...
תמי*
הודעות: 929
הצטרפות: 12 נובמבר 2001, 14:43

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי תמי* »

אני רוצה להגיד שגם בגילאים הרבה יותר גדולים נושא ההירדמות מורכב. וכל כך חשוב הביטחון שנבנה בילדות.
אני רואה אצל החברות של בנותיי, אלה ש״פשוט שמו אותן לישון״ איך הן משתמשות בטלויזיה כדי להירדם (שיטה של הרבה הורים לפעוטות שהופכת להרגל) או נמצאות על הסלולרי לתוך הלילה.
אנחנו היינו מאוד ברורים איתן כשהיו מאוד קטנות ואחכ גם גדולות - שהולכים לישון מוקדם, ותמיד במיטה, לא בעגלה ולא באוטו, בלי שום מסכים, ובלי שום אורות מהבהבים. אבל - היינו איתן. פעם אני ופעם בן זוגי, עד גיל מאוחר. מצחיק לי לקרוא כאן שאלות על בני שנתיים. אצלנו רק בסביבות גיל 7 הפסקנו ממש לשכב לידן עד שנרדמו.
אבל גם היום כשהן גדולות ממש אני משתדלת להיות איתן בחצי שעה שלפני השינה ביחד בחדר החשוך - זה זמן אינטימי של שיחות וחיבוקים.
לגבי השנים הללו של ההרדמות: אני לא הייתי שרה ולא מלטפת ולא כלום. אחרי שסיימנו כמובן את השלב של הסיפורים והשירים והחיבוקים והנעים בגב התפקיד שלי היה רק להיות באזור. נוכחות.
הייתי שוכבת לי בנינוחות, מארגנת מחשבות בראש, לעיתים קוראת מתחת לשמיכה או מקשיבה בשקט למשהו. או נרדמת. בכל אופן השתדלתי שיהיה זמן נעים.
תמי*
הודעות: 929
הצטרפות: 12 נובמבר 2001, 14:43

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי תמי* »

קרן שמש,
לדעתי התשובות לכל השאלות שלך צריכות להיות בהתאם לנוחות שלך / שלכם:
אם לא מפריע לך שתרגדם בעגלה ותצטרכי להעביר אותה - למה לא?
אם זה מציק כי לא מתאים לך להעביר, או שזה מעיר אותה, או כל סיבה אחרת - אז לא.
הבת הבכורה שלי היתה נרדמת שנים אצלנו במיטה (לידינו) ואז היינו מעבירים אותה למיטה שלה.
לנו זה היה נוח.
השאלה מה נוח לך?
בכל ענייני השינה הייתי מקבלת החלטות רק על בסיס נוחות ונעימות.
גוונים*
הודעות: 1638
הצטרפות: 23 מרץ 2010, 16:12

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי גוונים* »

תמי, תודה ענקית על הפרספקטיבה שאת נותנת!
הנעלם הגדול הזה שהוא עתיד מעסיק אותי מאוד בהקשר להרגלים והנוהגים שאנחנו מקיימים עכשיו. המון חושבת על ההשפעה העתידית של הדברים.
אצלנו רק בסביבות גיל 7 הפסקנו ממש לשכב לידן עד שנרדמו.
גם אצל אחותי וילדיה זה המצב ואני מאוד מאמינה בזה. מדי פעם בשיחות עם האיש (לו לפעמים יש מחשבות שמושפעות מהסביבה שאולי נצא וניתן להן להירדם לבד) אני אומרת לו שיש לנו עוד כמה שנים טובות של הרדמות כאלו ושכדאי שננצור את הרגעים האלה כי אח"כ בדיוק לזה נתגעגע.

אבל גם היום כשהן גדולות ממש אני משתדלת להיות איתן בחצי שעה שלפני השינה ביחד בחדר החשוך - זה זמן אינטימי של שיחות וחיבוקים.
מקסים כל כך. מתפללת שזה יקרה גם אצלנו.
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

האמת שאת הרעיון של סיפור ממש אהבתי, חייבת לחשוב על קונסטלציה טכנית שתהיה לה מספיק מוחשית, אולי עם הבובות. כי עיצוב והדפסה של ספר ממש יכול להיות קצת גדול עלי, טכנית, כרגע.
את חושבת בגדול מדי :-D
קודם כל, לא חייבים ספר, מספיק סיפור שתדעי בראש.
ילדים מתים על סיפורים על עצמם, והיא מספיק גדולה בשביל להחזיק סיפור כזה בראש.

ואם את מתעקשת על ספר - מספיק ממש גולמי כזה. כמה עמודים, תמונה שלה, תמונה של המיטה, תמונה של אמצעי ההירדמות שלה (דובי, עגלה, מובייל, you name it), אולי איזה אייקון של לב גדול בסוף, כדי לשמח את עצמך, וזהו.
אפשר לצלם את התמונות, אבל גם לעשות חיפוש זריז ב- Bing images, לפעמים זה יותר מתאים לעצלנים ;-)
וזהו. מסמך וורד רגיל, הדפסה במדפסת ביתית. לא לקחת את זה קשה.

אני בזמנו עשיתי לפשוש סיפור על איך מתחילים ללכת לגן, כשהוא היה בן שנתיים. במקרה הזה היה חשוב לי שיהיה ספר, כי הכנסתי לשם גם תמונות של הגננות שלו. אם תרצי, תשאירי לי את האימייל שלך בדפבית, ואשלח לך אותו, להשראה.
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

_השאלה מה נוח לך?
בכל ענייני השינה הייתי מקבלת החלטות רק על בסיס נוחות ונעימות._
|Y||Y||Y||Y||Y||Y||Y||Y|

לכן הפסקתי את ההנקה של הפשוש, בגיל הצעיר-מדי (לדעתו) של שלוש וחצי: כי היא כבר לא היתה נוחה ונעימה לי. לא ביום ולא בלילה.
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

ואני עדיין מתלבטת עם עצמי: מה נכון? האם היא סתם מפונקת? עד מתי אני ארדים אותה שעה?
מהפרספקטיבה הלגמרי אישית שלי: להרדים ביום פעוטות בגיל הזה זה גועל נפש. קשה להם וקשה אתם. איך שמחתי ששלי פשוט הפסיקו לישון אחרי הצהריים! פתאם היה הרבה יותר קל והרבה פחות מעייף!
(בערך בגיל שנתיים וחצי, פלוס-מינוס)
קיצור, כך או אחרת, עוד מעט זה יעבור לבד, לא משנה מה תעשי.
בינתיים - אסטרטגיות התמודדות, ומה שכתבו לך כל השאר ;-)

לפעמים גם אחרי חצי שעה של טיול היא לא נרדמת וזה כבר מעיק.
אז אולי כבר עדיף להתעלם משנ"צ ולהתחיל להתנהג כאילו היא לא קיימת? ואם היא קורסת באמצע היום מעייפות, אז שתקרוס. יותר טוב מלנסות להרדים.
או שאת מדברת על שנת הלילה?
קרן_שמש_צהובה*
הודעות: 538
הצטרפות: 15 מאי 2016, 13:57
דף אישי: הדף האישי של קרן_שמש_צהובה*

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי קרן_שמש_צהובה* »

חבר'ה ממש תודה על התשובות
אני ממש נהנית לדסקס ולהרגיש שיש עוד א.נשים שנושאים אלו בראש מעינייהן
זה בכל אופן מאוד מעסיק אותי כעת

נכון לעכשיו אני מדברת על הרדמה לשנת לילה
ההרדמה לשנצ היא במשמרת של הגננת ;)
דווקא שוחחתי איתה הבוקר בנושא כי הייתי מאוד סקרנית לדעת איך זה אצלה. היא אמרה שאודי מאוד מותשת ונרדמת תוך כמה דקות.
אני בהחלט מאמינה וחושבת שהיא עדיין זקוקה לשנצ. במשמרת שלי זה קורה בעיקר בשישי-שבת אבל זה שונה מהרבה בחינות אז פשוט נניח לזה כעת.

לענין השאלה מה נוח לי: למעשה, לא מפריע לי שתירדם בעגלה ואעביר אותה למיטה. בעצם גם לא מפריע לי שתירדם איתי ואעבירה אחר כך למיטתה.
כרגע פחות נוח לי כבר לישון ביחד כל הלילה ונכון לעכשיו אנחנו לא מחליפים את המיטה.
אז על מה ההתלבטות?
הבנתי שככל שהילד נרדם עצמאית בתחילת הלילה כך קל לו יותר להירדם מהתעוררות במהלך הלילה.
פה זה כבר יותר משמעותי.
אודי עוד מעט בת שנתיים ואני כבר ממש רוצה את הלילות לעצמי
היא עדיין מתעוררת פעם או פעמיים ויש את ההנקה של לפנות בוקר שהרבה הזכירו
אבל במידה מסויימת אני מרגישה תמיד קשורה-ולא משוחררת
היא מתעוררת לפעמים ב-11, לפעמים ב-2, היא צריכה אותי שם: פעמים רק לחיבוק, או להנקה, או שמגיעה למיטה שלי,
ולמען האמת זה כבר באמת מתיש
וגם ההרגשה הזו שההרדמה לוקחת לפעמים שעות, ואני כאילו בעוצר, לא יודעת מתי כל זה ייגמר... (אני מגזימה קצת, כן, אני שמה לב)

אז מה שחשבתי לעצמי, נכון לעכשיו, גם בעקבות מה שקראתי פה:
  1. אין טיול לפני השינה. טיול זה משהו כיף שיוצאים אליו אם רוצים. לא מסע לקראת הירדמות. היא כבר לא בגיל המתאים וזה סתם מתיש את כולנו. (לכל כלל יש יוצאים מן הכלל ובמיון למשל טיילנו איתה בחוץ כדי לעזור לה להירדם. וכן אצל סבא-סבתא. עדיין אני חושבת שרצוי לשמור את האופציה הזו לזמנים שהם גם כך לא שיגרתיים, ולא ליום יום). אגב, אתמול, אחרי שהיא נרדמה תליתי כביסה. חזרתי הביתה וגיליתי אותו ריק: הילדה התעוררה וביקשה טיול והאיש יצא איתה. הם חזרו עייפים ומרוצים אך לא ישנים. זה היה מתיש להתחיל שוב בהרדמה שניה לאותו הערב...
  2. סיפרתי לה את הסיפור כפי שהוא ברור אצלי בראש. המעניין הוא שהיא התנגדה לסיפור ממש כמו בהתנגדות שלה במציאות: כשסיפרתי שזה הזמן להיכנס למיטה היא התנגדה, לא, שיר. אז הסכמנו על איזה שיר ושאני אשיר אותו פעם אחת. למעשה היא רוצה הרבה יותר אז הסכמנו על שיר אחר שאני נהנית לשיר ולא מחרפן לי את המוח (השיר שהיא בחרה הוא נטול התחלה וסיום, פשוט חוזר על עצמו בלולעה, הרגשתי שאני מאבדת את עצמי לדעת...)
  3. אני ממש רוצה לחשוב על המיטה שלה: מלכתכילה היא לא גילתה התנגדות ואפילו שמחה לקראתה. היו ימים שאפילו היא מפורשות ביקשה להיכנס למיטה לאחר ההנקה. אני אפילו זוכרת הנקות ליליות שבסיומן היא מבקשת לחזור למיטה שלה. אבל עכשיו זה ניראה שהיא לא הכי מעדיפה אותה: מבקשת להירדם אצלי במיטה או בעגלה, וכשמתעוררת בלילה מבקשת להישאר אצלי במיטה . אני מתלבטת מה הנכון כעת: להתעקש שהמיטה שלה היא המקום לישון בו? להתגמש? מבחינתי אני לא רוצה את המיטה שלי כמקום השינה העיקרי שלה, אבל אם זה רק בחלק מהלילה או לקראת הבוקר אני לא אתעקש. כן חוששת שזה יזלוג לכל הזמן - וזה כבר קצת מעיק...
  4. הדבר הכי טוב ששמעתי פה שזה עומד להשתנות. באמת. כל פעם אני שוכחת. מתלבטת מתלבטת ופתאום מגלה שהענין שדשתי בו כה רבות פשוט מאחורינו.
  5. מזכירה לעצמי שהילדה שלי כן יודעת להירדם, ואפיו כמעט עצמאית. תקופה ארוכה היא היתה שוכבת במיטתי לאחר ההנקה, הייתי שרה לה קריאת שמע והיא היתה נרדמת עוד לפני שסיימתי. בתחילה שכבתי איתה, אחר כך ישבתי לידה, ואז חשבתי שהגענו לשלב של מיטה משלה. אולי זה היה לה מוקדם מידי. אולי זה היה טוב אבל עכשיו פחות מתאים לה מסיבה כלשהיא. אני מקשיבה לה ויודעת שבאיזשהו שלב זה יהיה יותר קל
ואשמח לתובנות על המונולוג שלי...
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי בשמת_א* »

הבנתי שככל שהילד נרדם עצמאית בתחילת הלילה כך קל לו יותר להירדם מהתעוררות במהלך הלילה.
זה טיעון טאוטולוגי במידת מה D-:
כלומר: ככל שהילד יודע להירדם עצמאית כך הילד יודע להירדם עצמאית, זה כל מה שזה אומר P-: את מבינה? (-:
וזה עניין של בשלות.
אפשר לאלף ילדים להכנע להורים שפשוט מסרבים למלא את הצרכים התינוקיים הבסיסיים שלהם. בטח שאפשר. ע"ע בתי יתומים וכל המשפחות שבהן מתעללים בילדים. לא קשה בכלל. לתינוק אפשר להרביץ, אפשר לסגור עליו את הדלת ולא להתייחס לבכי שלו, אפשר לעשות לו ה-כ-ל. כל מה שרוצים. אני מכירה אחד, היום כבר בן ארבעים ומשהו, שכשהיה תינוק ההורים שמו אותו בתוך תיק (ילקוט גב, כן?) ותלו אותו על כסא במטבח, כדי שלא ישמעו את הבכי שלו ולא יפריע להם. כי לא התחשק להם לטרוח להרדים אותו. וזה נראה להורים עד היום סיפור משעשע על "כש-ש. היה תינוק".

כיוון שאני לא באה מהמקום הזה, שמאמין באילוף תינוקות למחוק את הצרכים שלהם כדי לא להפריע להורים,
אז אני מאמינה שלתינוק יש צרכים ושתפקיד ההורים לעזור לו למלא את הצרכים האלה עד שיבשיל למלא אותם בעצמו.
ההבשלה מתרחשת בתחומים שונים בגילאים שונים.
למשל, יש גיל שבו התינוק בשל לזחול. בשל לשבת. בשל להכניס לפה מזון מוצק. בשל להליכה. בשל לריצה. בשל לקפיצה על רגל אחת. וכן הלאה.
דחיפה להקדמה גורמת לעתים קרובות לנזקים. לפני כמה שנים היתה אופנת הליכונים, ניסו לעודד תינוקות ללכת מוקדם יותר בעזרת הליכונים. התוצאה היתה קטלנית (הרבה תינוקות נפגעו או נהרגו כתוצאה מהמתקן הזה ומחוסר הבשלות להתמודד איתו) ולכן זה די נעלם מהשוק. אז אולי זה לא נוח לתת ידיים לתינוק בשלב תחילת ההליכה, ולא כיף שהוא מוליך אותך במעגלים, אבל יותר בטיחותי.
אז אותו דבר השינה:
כשהתינוק בשל להירדם עצמאית, הוא נרדם עצמאית...
אפשר לעזור לקדם את זה. למשל, חלק מהשיטות: לעייף אותה אחרי הצהריים בגני שעשועים ובחוץ באוויר הצח; ארוחת ערב שמכילה טריפטופן; המנעות מסוכרים פשוטים בארוחת הערב כי זה גורם להתעוררות באמצע הלילה; שעה קבועה לשינה כך שהגוף מתרגל לישון באותה שעה; טקס קבוע של שלבים לשינה: תמיד קודם ארוחת ערב, אחר כך מתרחצים, אחר כך לובשים פיג'מה ואומרים לילה טוב לכל הבובות (סתם ממציאה), אחר כך שיר ערש, אחר כך נשכבים ומהמהמים קצת לידה ועוצמים עיניים (כי גם את עייפה (-: ), או מחזיקים ידיים, או יונקים, או גם וגם (-: בקיצור, ככל שסדר הדברים יותר קבוע ושיגרתי, כך המעבר יותר קל לה. יש סדר. יש ביטחון. יש שלווה.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי בשמת_א* »

המנעות מסוכרים פשוטים בארוחת הערב כי זה גורם להתעוררות באמצע הלילה;
אבל גם: עד גיל שנתיים בערך, זה טבעי להרבה תינוקות להתעורר מרעב באמצע הלילה. עניין של מטאבוליזם, לא קשור למה שאת עושה.
לתינוקות טבעי להתעורר באמצע הלילה מהרבה סיבות: שן חדשה צומחת וזה מציק, הם מפתחים מחלה וזקוקים להנקות לילה (כי זה מרגיע מבחינת ניחומים, כי זה מקל מבחינת הבטן וההרגשה הרעה, וכמובן ביולוגית הם מפעילים ייצור של נוגדנים במערכת החיסון שלך ואת מעבירה להם את הנוגדנים בהנקה הבאה, ולכן יש לטבע אינטרס להגביר הנקות בכל מצב שהתינוקת לא מאה אחוז, כדי להבטיח את בריאותה והישרדותה, הם מתעוררים מפחדים שונים, ועוד ועוד. בעולם נורמלי זו לא היתה בעיה: התינוק מתעורר, מגשש, יונק, נרדם, הכל בסדר. אמא אפילו לא חייבת להתעורר... רק בעולם שלנו זו בעיה.
זו לא אשמת התינוקות.
זו אשמת התרבות שסידרנו לנו פה.
אמא_חדשה_לשניים*
הודעות: 22
הצטרפות: 20 יוני 2018, 19:07

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי אמא_חדשה_לשניים* »

רק בעולם שלנו זו בעיה
כמה שאני מסכימה איתך! אני זוכרת שהילד הגדול שלי היה מתעורר פעמיים ו לפעמים שלוש פעמים בלילה כדי לינוק ואני לא התלוננתי על חוסר שינה כי הוא פשוט היה ישן לידי אז כשהיתעורר היה פשוט יונק ואהינו ממשיכים לישון. רק בחודשים הראשונים אהיתי צריכה ממש להיתעןרר ולקחת אותו כדי להניק אחר כך הוא כבר למד להגיע אלי לבד... נראה לי שגם אמא מניקה לא ממש מתעוררת בהנקות הלילה אלא מין חצי ערה חצי ישנה. גם עכשיו שהוא לא יונק כבר הרבה פעמים פשוט מגיע למיטה שלנו ונשכב בשקט לידי בלי להעיר אותי..... רק הבעיה שהתינוק הקטן לא יכול בגלל זה לישון איתי אלא רק במיטת התינוק, אני מפחדת שהגדול יעלה עליו...
מיץ_חמוציות*
הודעות: 19
הצטרפות: 04 מרץ 2018, 21:49

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי מיץ_חמוציות* »

אני האמת לא יודעת איך מפסיקים הנקה לילית, אבל אני מעולה בהרדמות. זה הולך ככה- מקלחת, א. ערב וכו', נכנסים למיטה ביחד, קוראים סיפור, מסיימים, מתחבקים מכבים את האור ונרדמים ביחד (: כל הסיפור לוקח 20 דקות פחות או יותר. ואני לפעמים מקבלת ככה איזו חצי שעת שינה בשביל להמשיך את הערב. בהתחלה, ואני עושה את זה ממש מגיל צעיר, זה דרש נחישות מסויימת-לא קמים מהמיטה, לא מדליקים את האור, ואחרי כמה דקות גם לא מדברים יותר. להתחבק וללטף אפשר עד שנרדמים (:
תמי*
הודעות: 929
הצטרפות: 12 נובמבר 2001, 14:43

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי תמי* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

קרן שמש,
אני הגעתי למסקנה שכל הסיפור הזה על הקשר בין צורת ההירדמות ומה שקורה בהמשך הלילה הוא מיתוס חסר כל בסיס אמיתי.
אז ראשית - מניסיוני הפרטי.
עם הראשונה כאמור היינו מרדימים אצלנו ואז מעבירים למיטתה, או בכל מיני מקומות כשאנחנו נוכחים ואחכ מעבירים. לא ממש הירדמות עצמאית. קיבלתי המון אזהרות.
בפועל, מגיל מאוד מאוד קטן היא היתה ישנה רצוף ומעולה. בלי להתעורר בכלל. אז אני כמובן פיתחתי תיאוריה שדווקא בגלל שהיא תלויה בנו להרדמות היא ישנה מעולה. ברור.
עם השנייה התברר שאפשר להיות בלתי עצמאית בתהליך ההירדמות וגם להתעורר הרבה בלילה, התיאוריה קרסה (:
כיוון שזה העסיק אותי, ערכתי מחקר בקרב חברותיי והאימהות מסביבי וגם היום עוקבת אחרי האחים הקטנים וצורת ההירדמות ומצב השינה בלילה.
ממה שאני רואה, גם להורים הקשוחים ביותר שמתעקשים על הירדמות עצמאית (בנוסח התיק שבשמת סיפרה עליו) יש לעיתים ילדים שממשיכים להתעורר בלילה ולצרוח.
זה תלוי מערכת עצבים, ורגישויות, ודפוסי אכילה, ונטיות שונות ומשונות, וצרכים שונים.
וכך גם להורים הבאופנים - יש כאלה שמתעקשים שהשיטה שלהם מעולה כי יצאו להם ילדים נוחים שישנים עמוק כמו הבכורה שלי. ויש כאלה שלא מבינים מה הם עושים לא בסדר.
ואני אומרת - שחררי.
תבדקי מה הכי נוח לך במסגרת המטרה הכי חשובה שהיא לבנות את הביטחון של התינוקת שלך.
טיול בעגלה בלילה? ברור שלא - אם לא בא לך לצאת לטיול.
חשוב לך שהיא תישן במיטה שלה - כי ככה נוח לך(!) - אז ברור שלהתעקש על זה.
כל עוד את נוכחת כשהיא צריכה - אל תהססי בכלל להתעקש על כל הפרטים שמשפיעים על הכוחות והנוחות שלך, כשברור שהם לא פוגעים בילדה בשום דרך.
מעבר לזה, מהדברים שלך לגבי ההרדמה לי נשמע שהיא פשוט עוד לא עייפה מספיק. אני זוכרת הייטב תקופות כאלה. מציעה לקצר שנת צהריים ואולי להקדים. לא צריך לוותר לגמרי.
ואולי לדחות טיפה את זמן ההשכבה, לקרוא ביחד סיפור או משהו שמכין לקראת אבל להתכנס לשינה (חושך, מיטה שלה, שוכבים בשקט) - חצי שעה מאוחר יותר.
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

הבנתי שככל שהילד נרדם עצמאית בתחילת הלילה כך קל לו יותר להירדם מהתעוררות במהלך הלילה.
נה, לא מאוד מאמינה בזה.
לפעמים אולי כן, אצל תינוקות קטנים שמאלפים אותם...
אבל הילדים, שלי, בני חמש ועשר, ישנים מצוין בלילה, ועדיין רוצים ש"ירדימו" אותם, במובן הזה שהם מחפשים טאץ' של הורים ממש לפני השינה, התכרבלות, סיפור וכאלה.
נכון שאחר כך הם הולכים למיטה שלהם ועוצמים עיניים "לבד", אבל את רואה את הצורך הזה, ואם אני אומרת להם "לא היום", הם מתבאסים, והקטן מתמרד ולא מוכן ללכת ככה לישון בלי כלום.

גם כשהיה בן שנתיים וחצי וגמ"לנו - קודם גמלנו מהנקות אמצע הלילה, ורק אחרי שזה התבסס טוב סגרתי את הבאסטה על הנקות בהרדמה.
עבד מצוין. ואם הייתי רוצה להמשיך להניק בהרדמה, זה היה עובד גם.
רק שלא רציתי :-D

ואני רוצה לסייג את מה שבשמת אמרה: הכל כעיקרון נכון, על צרכים של ילדים וקשב לצרכים האלה, אבל יש ילדים שייצמדו לדברים מסוימים, יתעקשו עליהם וזה ייראה לחלוטין "צורך", ויהיו בטוחים שהם לא יכולים להסתדר בלי זה (למשל, עשר הנקות ביום, חמש יניקות ארוכות בלילה בגיל שנתיים וחצי) ורק אחרי שתגידי "לא" והם יריבו אותך על זה ויצרחו וייתקעו עם הראש בקיר (כי יש להם את האנרגיות והנחישות והם מוכנים ללכת רחוק ולהיתקע עם הראש בקיר), הם מגלים ש, וואללה, בעצם הם יכולים להסתדר מצוין גם בלי.

היה לי אחד כזה, ומהמקום הזה אני מדברת.
ילד שפשוט התבקש להיות מאוד מאוד נחרצים אתו באלמנט של "גבולות"
ילד שהיה עדיף להימנע ככל האפשר ממשא ומתן אתו, או מגמישות.
ילד שבחירה היתה גורמת לו לאבד את הצפון. אני מדברת ברצינות. עם הגדול שלי, "בחירה" היתה מילת הקסם של גיל הפעוטות המאתגר. "שב באוטו ואני אתן לך לבחור בין שני צעצועים". עבד כמו קסם. הוא תיכף שכח שהוא לא רוצה להיכנס לאוטו ורצה את אפשרות הבחירה. ועם הפשוש הצעיר - בחירה היתה פשוט זורקת אותו, מוציאה אותו מאיפוס. אתו, אם באמת הייתי רוצה לתת לו בחירה, הייתי אומרת "אז תיקח את הצעצוע האדום, זה עדיף" והוא תיכף היה בוחר בכחול, שמח ומאושר.
בשביל הילד הזה, הייתי צריכה לאמץ סגנון הורות אחר מזה שטבעי לי, וזה לא היה קל.
אבל זה עבד...

(עכשיו הוא כמובן במקום אחר: כן פתוח למשא ומתן, חם ואוהב וגמיש, ומוצא דרכים נפלאות לתעל את הרצון והאנרגיה שלו)

לא שייך לנושא הדף, אבל בכל זאת.
דפנה*
הודעות: 654
הצטרפות: 22 ספטמבר 2001, 18:35

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי דפנה* »

תמרוש, מה שכתבת מתקשר קצת לקטע המשובח הזה - אל תשאלו
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

תמי מסכימה מאוד עם הגישה שלך, לכן אני מגיבה על דבר אחד קטן שכתבת.

מציעה לקצר שנת צהריים ואולי להקדים.
כמו שכתבת
זה תלוי מערכת עצבים, ורגישויות, ודפוסי אכילה, ונטיות שונות ומשונות, וצרכים שונים.
אז במקרה הפרטי שלי, זה ממש לא עבד, ואפילו די שיבש.

אם.ילדה
שקטה*
הודעות: 1157
הצטרפות: 25 ספטמבר 2012, 14:14

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי שקטה* »

לא יודעת אם דובר כאן על זה,אבל לאחרונה הפסקתי הנקת לילה על ידי זה שעברתי לבקבוק שאוב במקום. זה עדיין חדש אז מקווה שימשיך כך (טפו טפו טפו) אבל הלילות נעשו הרבה יותר שקטים. היה מתעורר ויונק 3-4 פעמים ועכשיו 1-2 פעמים בלבד.
שקטה*
הודעות: 1157
הצטרפות: 25 ספטמבר 2012, 14:14

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי שקטה* »

עכשיו ראיתי שזו אופציה שהוזכרה למעלה עם הערה שזה יוותר עבודה מלהניק. אני לא מסכימה,לפחות לא במקרה הפרטי שלי. שעות שינה רצופות בלילה זה לא יסולא בפז ובהחלט שווה את הטרחה של לשאוב עשרים דקות. בכל אופן זה רק שלב בתהליך כי אני מקווה לאט לאט לעבור לבקבוק יותר קטן / מדולל במים. כמו כן בשיטה הזאת אבא יכול להחליף אותי ללילה שלם של שקט (כלומר כך אני מקווה כי עוד לא ניסינו, אני מחכה שהוא יתרגל עוד קצת לסדר החדש). עוד יתרון: התינוק קצת התנגד בהתחלה אבל הסכים לזה הרבה יותר בקלות מלבקבוק מים או לבקבוק שאוב עם אבא כשאני לא נמצאת בסביבה. לדעתי שווה לשקול את זה. הוא עדיין מקבל את החלב כך שאם הוא רעב יש מענה, אבל זה מנתק את הקשר עם כל החלק הרגשי / הרגל שגורם לדעתי להתעוררויות מרובות.
מיכל_בז*
הודעות: 2179
הצטרפות: 14 יוני 2010, 16:49
דף אישי: הדף האישי של מיכל_בז*

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי מיכל_בז* »

תאחלו לי בהצלחה (או שלא, כל אחת לשיטתה), מחר אני גומלת את בן הדקה לשנה וחצי. אני מתרגשת וחוששת כי מדובר בנרקוציצי רציני, שמעולם לא לקח מוצץ ונרדם בהנקה גם בצהריים וגם בערב.

אני מלא זמן סביב זה אז אמן אמן אמן שיהיה קל יחסית ואמן אמן אמן יוביל ללילות שלמים כי אני ממש עומדת למות. מילים דרמטיות, אבל זאת התחושה בגדול.
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

וואו מיכל בהצלחה!! ממש מקווה שיילך מהר וקל. תחזרי לדווח. יש לך תוכנית לפעולה הדרגתית כלשהי? או שאת מתכוונת לעשות את זה cold turkey?
שקטה*
הודעות: 1157
הצטרפות: 25 ספטמבר 2012, 14:14

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי שקטה* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

זו הייתי אני בהודעה האחרונה.
אמא_של_מוש*
הודעות: 552
הצטרפות: 15 יוני 2017, 21:53
דף אישי: הדף האישי של אמא_של_מוש*

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי אמא_של_מוש* »

בהצלחה מיכל!!
האמת שגם אני ממש התלבטתי, בעיקר כי הפעוט שלי לילות שלמים ישן בלי לינוק כבר מעצמו אבל לקראת הלידה הקרבה ובאה חשבתי לעצמי שאפילו שיתעורר להנקה אחת בלילה בשבוע זה יהיה יותר מידי בשבילי.
אז באופן ספונטני לחלוטין אתמול כשהוא ינק בערב לפני השינה אמרתי לו שמעכשיו הציצי ישן בלילה וכשהשמש זורחת ונהייה אור הציצי קם ואפשר לינוק.
הוא הבין לגמרה וחזר אחרי אבל קם פעמיים אתמול וביקש לינוק שזה ממש נדיר! הזכרתי לו שוב והוא ממש קצת בכה והתחבקנו והתנשקנו והוא נרדם תוך כמה דקות בודדות.

בבוקר קמתי לפניו אז גם לא היתה הנקת בוקר אבל חזרתי איזה שעתיים אחרי שקם ואז הזכרתי לו שביקש בלילה והציצי ישן ועכשיו יש אור אז הוא יכול לינוק, הוא בא לינוק קצת והמשכנו ביום.
הערב שוב כשינק רציתי להזכיר לו אבל הוא נרדם לפני שהספקתי.
מעניין איך יהיה.

יש לי קצת יסורי מצפון וגם הרגשה כזאת של באסה שנגמר, אני אומרת לעצמי מה? זהו? לא נתכרבל יותר מתוך שינה והוא ינק?
אבל מזכירה לעצמי שהוא כבר בין שנתיים וחודש וכנראה שלא ממש זקוק להנקה בלילה כי ברוב הלילות הוא מעצמו בכלל לא מתעורר. הוא כבר היה נגיד ב 90% גמילת לילה מעצמו ואני רק יוזמת את ה 10% האחרונים.
בעוד 3 חודשים בעזרת ה' תהייה לי יונקת חדשה צמודה בלילות אז כן לנסות קצת להנות מהלילות הרצופי שינה שיהיו לי עד אז.
הוא ישן לידי ואנחנו עכשיו בסוג אחר של קרבה לילית וכמובן הסיבה הכי גדולה שהוא עדיין יונק במהלך היום ולפני השינה, זה לא נגמר ויש לי על מה להתרפק.

בהצלחה לנו (-:
גוונים*
הודעות: 1638
הצטרפות: 23 מרץ 2010, 16:12

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי גוונים* »

בהצלחה לכולכן!
מיכל_בז*
הודעות: 2179
הצטרפות: 14 יוני 2010, 16:49
דף אישי: הדף האישי של מיכל_בז*

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי מיכל_בז* »

עשיתי את זה! האמת שלא לגמרי בכוונה.

הנחישות שלי הלכה והתרופפה במשך היום בעיקר כי לבנז יש עיגולים שחורים עמוקים ואפלים מתחת לעיניים (כי עלמה בפחדי גיל ארבע וכל הזמן קמה)
והבנתי שיש מצב שאצטרך לעשות את זה לגמרי לבד.הוא קם בעשרה לאחת עשרה והלכתי דווקא להניק את העריץ ופתאום לא יכולתי לסבול את זה. הפטמות שלי ממש כאבו משימוש יתר, הצטרכתי פיפי והרגשתי שנמאס לי. כל כך נמאס לי.

אז הכנסתי את הציצי ואמרתי לו: "יואבי, ציצי הולך לישון." וזה פתח סאגה שבמהלכה אני ניסיתי לנמנם לידו והוא ניסה להירדם ולא הצליח. ולא הצליח. ולא הצליח. הוא לא בכה המון, יותר דיבר בלי סוף, געגע, פעה, געה, נבח, קפץ עליי ופחות או יותר שיגע את השכל. נתתי הרבה מים, חיבקתי הרבה, טפחתי על הטוסיק ואפילו ירדנו לאכול בננה אותה הוא די טרף.
באחת נכנעתי והערתי את אבא שלו שיהנה גם הוא ממופע הלילה האינסופי ואז כמובן שעלמה התעוררה כי נועדתי להלך כזומבי על פני האדמה.

בחמש נתתי לו לינוק על פי החוק שיש אור, יש ציצי. ולילה ראשון מאחורינו. אני רק מקווה שהוא למד משהו מהלילה. שהבין שאין ציצי בלילה ולא רק שאמא קפריזית. אינני יודעת, ימים יגידו.
שקטה*
הודעות: 1157
הצטרפות: 25 ספטמבר 2012, 14:14

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי שקטה* »

וואו מיכל, נשמע קשה... אבל לפחות הוא לא בכה. כל הכבוד!! את בדרך הנכונה. תמשיכי לעדכן!
אמא_של_מוש*
הודעות: 552
הצטרפות: 15 יוני 2017, 21:53
דף אישי: הדף האישי של אמא_של_מוש*

איך מפסיקים הנקה לילית

שליחה על ידי אמא_של_מוש* »

טוב אז אצלי זה לא ממש צלח...
שעה בערך אחרי שכתבתי פה את ההודעה מוש התעורר קודח מחום וכמובן הנקתי אותו. בהמשך הלילה התעורר מלא פעמים אבל לא ביקש לינוק אז גם לא הצעתי, הוא סתם בהה באוויר והתחבקנו ומידי פעם קשקש עד שנרדם והוא היה כל כך חם מסכנון שלי!

אחרי הלילה הוא קם כמו פנתר, בלי חום ומלא במרץ וכל היום היה כרגיל אבל אתמול לקראת הערב שוב עלה החום והפעם כל הלילה הוא היה רותח וכל הלילה ינק רצוף בערך והתעורר מליון פעמים ובכה וב"ה שיש ציצי. הבוקר שוב קם כמו נינגה והיה לו כמה פעמים שלשול אני מקווה שבזה זה נגמר וירגיש טוב!

כמובן שלעת עתה אפסנתי את הגמילה הלילית וננסה שוב בקרוב.
שליחת תגובה

חזור אל “שינה והנקה”