תוספת ברזל לתינוק יונק

אנונימי

ראו גם: מדור הנקה, ויטמינים ותוספי תזונה

_{דף לעריכה}

שליחה על ידי דנה* » 20 יולי 2002, 02:10

האם תינוק יונק זקוק לתוספת ברזל? האם זה מועיל ? מיותר ? מזיק ? מחפשת חיזוקים לתחושת בטן כדי לא להמנע מלתת סתם כי זה מגעיל אותי.. או שאתן מתוך שכנוע שזה נחוץ..

אני חשבתי שלא, והנקתי עד עכשיו כמה שהילד רוצה (שנה ותשע) ללא תוספות ברזל. לפני כמה חודשים הרופא הקונבנציונאלי הבאמת מקסים שלנו, אמר שאם הילד שמנמן וחיוור זה יכול להעיד על חוסר ברזל. והמליץ לתת לו לאכול כבד עוף ובשר אדום.
ניסיתי לתת לו כבד עוף והוא לא אכל, ומזה הסקתי שלא חסר ברזל. (הרי "התינוק יודע"). הוא כן אכל הרבה טחינה.
לאחרונה הלכנו למדקרת סינית שבקשה שנעשה בדיקת דם.
הבדיקה עצמה היתה פחות נוראה ממה שחששתי. דקירה קטנה באצבע, ומעט לחיצות לטיפטוף מעט דם.
התגלתה אנמיה. 9.5 במקום 11.5 או משהו כזה. המטפלת הסינית שלנו אמרה שאנמיה בגיל הזה יכולה ממש לגרום נזק. מאז הוא מקבל ברזל בטיפות, אנחנו קוראים לזה "פטל ברזל" כי זה קצת אדמדם, הוא מת על זה, וגומר את כל הכמות שהוא צריך לקבל, פעמיים ביום.
בהמשך נכניס לו לתזונה שקדיה ומשמשים מיובשים שנחשבים מקור להמון ברזל.

אנונימי

אז כמה צריך לתת?

זה תלוי בילד ולא רק בהנקה.

שליחה על ידי רותי* » 21 יולי 2002, 21:20

דנה, לא כתבת בן כמה התינוק והאם הוא רק יונק או גם אוכל וכו'..

בעיקרון נשים תינוקות וילדים בארץ מועדים לחוסר ברזל. חוסר בברזל פוגע בהתפתחות, לכן זה נושא שלא כדאי להזניח.

יש מינון שמומלץ על ידי משרד הבריאות מגיל 4 חודשים ועד שנה.
רופאים ממליצים לאמהות שלא נותנות ברזל לערוך בדיקת דם בגיל 9 חודשים ולפי התוצאה רואים אם צריך לתת או לא.

הבת שלי בת שנה ו-8 חודשים יונקת הרבה ואוכלת מעט. בשיחה שהיתה לי עם דר' ליבוביץ שהיא רופאה וגם יועצת הנקה היא אמרה לי שהדבר היחיד שעלול להיות בחסר אצלה הוא ברזל. עשיתי לה בדיקת דם, התברר שחסר לה קצת והיא מקבלת ברזל בטיפות ואוהבת את זה.

כמו שיונת כתבה, המינון תלוי בגיל התינוק, במשקלו, ובתוצאות הבדיקות. בגיל צעיר (מס' חודשים) יש מינון למניעה שמוכתב על ידי משרד הבריאות (אפשר לברר בטיפת חלב או באתר של רופאי הילדים). במקרה שלי הילדה כבר לא כ"כ קטנה והיא קיבלה מינון לטיפול (ולא למניעה) ולכן הוא גבוה יותר.

רותי, למה "נשים ותינוקות בארץ" מה אין לנו שיש לאחרים?

שליחה על ידי רותי* » 22 יולי 2002, 10:50

ענת,
בארה"ב למשל יש פחות אנמיה מאשר בארץ.
סיבה אפשרית תולה את זה בכך ששם אוכלים יותר בשר בכלל ובשר אדום בפרט.

לכן כדאי לבחון בזהירות המלצות תזונה / תוספים של מדינות אחרות.

שליחה על ידי בשמת* » 23 יולי 2002, 16:01

רופאים רבים סבורים שרבים ממקרי האנמיה נובעים מבעייה בספיגה, לא מאכילה לא מספקת של ברזל.

שליחה על ידי דנה* » 23 יולי 2002, 21:50

התינוקת בת ארבעה וחצי חדשים, בטיפת חלב המליצו על שתי טיפות ברזל ביום..אבל שמעתי מתישהוא שהברזל המלאכותי מקלקל את הספיגה של הברזל מההנקה. הבן שלי ינק וקיבל ברזל "כרגיל" ובכל זאת בגיל שנה גילו שחסר לו והכפילו לו וכל מיני.. אז חשבתי שאולי קילקלתי עם זה את מה שהוא יכל לקבל מההנקה לכן אני מתלבטת..

בארץ יש המון אנמיה בגלל הכמות המופרזת של מוצרי חלב שאוכלים בעיקר הילדים. מוצרי חלב פרה מחבלים ביכול הגוף לספוג ברזל.
לבתי היה תמיד קצת נמוך ונתנו ברזל עד שהורדנו מוצרי חלב ומאז יש לה 11.5 שזה לא קרבי אבל בסדר, בגבול הנורמה.
לבני שלא נכנס אצלו מוצר חלב אחד ולא אצלי אז גם דרך ההנקה הוא לא קיבל, אין בעיה למרות שלא קיבל טיפות אף פעם.

שליחה על ידי דנה* » 26 יולי 2002, 01:06

שלום דנה!

לדרור עשינו בדיקת דם בערך בגיל 7-8 חדשים, והתברר שחסר לו ברזל. ההמוגלובין שלו היה 9.6 שזה לא בקנטים אבל גם לא ממש מלהיב (כך אמר חבר שהוא רופא ילדים). הרופא הקונבנציונלי המליץ על ברזל סינתטי כמובן, וההומאופת המליץ על כבד בקר וטמפה. אני הוספתי לו בנוסף לכבד וטמפה תוספת ברזל טבעית בשם פלורויטל, ולאחר 3 חדשים ההמוגלובין עלה ל-11.3!
מה שאת אוכלת גם הוא חשוב! תאכלי את הרבה מזונות עשירים בברזל, כמו טחינה, ירקות ירוקים, שקדים.... תשתי תה סרפד.
לדעתי אם התינוקת יונקת בשמחה, חכי לגיל 6-7 חדשים. אם היא לא תתלהב מאוכל (כמו דרור למשל שלא רצה לאכול כלום עד גיל שנה בערך) אז תשקלי בדיקת דם, ולפי התוצאות תחליטי מה לעשות.
אני ממליצה על הפלורויטל, אצלנו זה עבד וגם זה די טעים! זה נוזל, ודרור לא היה מוכן לשתות לא מכוס ולא מכפית, ולבסוף מצאתי שיטה - לתת לו במזרק, ואת זה הוא ממש אהב.
את יכולה לקרוא עוד בדף שנקרא חוסר ברזל.
בהצלחה (ואל דאגה מהאחיות בטיפת חלב. הם מצוינות בלדאוג ולגרום ללדאוג - זה סוג של גישה לחיים, שאני מעדיפה שלא לאמץ, אז לפני טיפת חלב אם אני בכלל הולכת, אני מבהירה לעצמי בדיוק את מטרת הביקור ודואגת להתחזק...)

שליחה על ידי רותי* » 26 יולי 2002, 21:37

מה כל כך נורא בלתת ברזל "רגיל"?
מה ההבדל בינו לבין הברזל הטבעי ?
וכבד? לא יודעת, אומרים שזה גם לא בריא, מסנן את כל הרעלים בגוף ..?

בנושא הברזל, חשוב להקפיד גם על ויטמין C העוזר באופן משמעותי לספיגת הברזל, כך שאם הילד רק יונק כדאי שהאם תקפיד על מזונות העשירים בויטמין (פירות וירקות טריים, בעיקר כל פירות הקיץ: ענבים, סברס, אבטיחים, מנגו, קיווי וגם בחורף ההדרים, תותים, וכו', פלפלים, עגבניות, נבטים למיניהם, מיץ עשב חיטה וכו'). אם הילד גם אוכל בנוסף ליניקה, או רק אוכל אפשר להקפיד שהוא יאכל מזונות העשירים בויטמין. אם קשה עם האוכל תמיד אפשר ליטול תוספת מזון. יש בכל מיני צורות, גם בכדורים וגם נוזלי וגם למציצה (כמו סוכריות).
חשוב לא להזניח את זה כי לעתים חוסר הספיגה תהה הסיבה העיקרית למחסור הברזל גם אם אוכלים את כל המזונות ה"נכונים"..

האם ברזל גורם לעצירות?

הרבה פעמים כן. במיוחד ברזל ממקור שאינו טבעי.

בנושא הברזל, חשוב להקפיד גם על ויטמין C העוזר באופן משמעותי לספיגת הברזל
לאו דווקא ויטמין C, אלא כל דבר חומצי (מיץ תפוזים למשל).
הברזל מצוי בצורת יון Fe דו ערכי (2+) או תלת ערכי (3+). למיטב זכרוני הצורה הדו ערכית היא זו שנספגת טוב יותר. צורה זו מתקיימת בסביבה חומצית. בסביבה בסיסית (חלב למשל) היון הופך לתלת ערכי (בתגובת חמצון או חיזור - נדמה לי שחיזור) ולא נספג טוב.

טרה רוסה!
בגללך הגבתי עכשיו להודעה שנכתבה לפני שנה!
העלית את הדף הזה ל מה חדש, ואני לא קלטתי שהתאריך הוא לפני שנה (אם כי היה לי מוזר שיש כבר הודעות מאוקטובר...)

שרון, אל תדאגי, אנשים קוראים את הדפים האלה כל הזמן, וזה לא מידע שמתקלקל

שרון ג, שוב תודה @}
מהיום למוש הפירות של הבוקר יתווסף גם מיץ תפוזים.
הקטון שלנו יונק ולכן חשבתי שלא צריך לתת לו ברזל אבל חברה שהיא אחות הסבירה מה עלול לקרות אם לא נותנים (בעיקר לדבריה כיוון שהעולל כה בהיר וג'ינג'י) והבהילה את האיש,
כך שעכשיו הוא נותן ברזל
ואני אתן מיץ תפוזים

כיוון שהעולל כה בהיר וג'ינג'י_
יש קשר בין צבע שיער לרמת הברזל בגוף? האירי נא את עיניי...

ואני אתן מיץ תפוזים
משד ימין או משד שמאל?

למוש הפירות של הבוקר יתווסף גם מיץ תפוזים.
אם יש שם בננה או שאר פירות שיוצרים PH בסיסי אזי זו ברכה לבטלה.
תני לו לשתות מיץ תפוזים/קלמנטינות מתישהו במהלך היום יחד עם מתן הברזל.

החברה טוענת שלשקופים יש נטיה לחסר בברזל- - הידעת??
ותודה- נפריד המיץ מהבננה

מאיפה אנחנו אמורים לדעת את כל זה???

אבל אם הוא בן פחות משנה, עדיף לא לתת פרי הדר...

כן, אבל כדאי לא לתת עם החלב...

הידעת??
ממש לא.

אז:
את הברזל עם מיץ מפרי הדר (אבל רק אחרי גיל שנה)
חלב לא עם הברזל
וברזל אם בכלל - לא בגלל שאנחנו שקופים

ההנקה לא אמורה לענות על הצורך בברזל??

וברזל אם בכלל - לא בגלל שאנחנו שקופים

את הרי ודאי יודעת שילדים ג'ינג'ים נולדים לאמהות עם צירים חלודים...

ההנקה אמורה לענות על הצורך בברזל, אבל היא לא (ואני לא יודעת לומר לך למה)

את הרי ודאי יודעת שילדים ג'ינג'ים נולדים לאמהות עם צירים חלודים...

ההנקה אמורה לענות על הצורך בברזל, אבל היא לא (ואני לא יודעת לומר לך למה)
בעבר האבולוציוני שלנו תינוקות החלו לזחול על הרצפה בגיל כ- 6 חודשים, ובין היתר להכניס לפה אדמה, אבנים וכד' - ובזה היה ברזל. כיום כמובן שהם זוחלים רק על שמיכות צבעוניות ורצפות שטופות, ומכניסים לפה צעצועי פלסטיק נקיים. בכל אלה תכולת ברזל נמוכה מאד. מאגרי הברזל של התינוק מההריון, יחד עם הברזל הנספג מאד טוב מחלב אם, מספיקים בערך עד גיל חצי שנה. לאחר מכן מאד תלוי אם התינוק מתחיל לאכול מזונות עשירים בברזל, או שהוא מאלה שלא מתלהבים מאוכל. תינוק שעולה מהר במשקל גם צריך יותר ברזל - פשוט כי נפח הגוף, שכולל כמובן את נפח הדם, גדולים יותר, ולכן דרוש יותר ברזל.
זה פחות או יותר ההסבר לשאלה הנ"ל.
נמצא שאצל תינוקות שנוזונים מחלב פרה, או פורמולה מחלב פרה, יש הרבה יותר איבוד ברזל, כי יש נטיה לאיבוד דם מזערי במעי. ולכן הפורמולות מועשרות בברזל. אצל תינוקות יונקים יש פחות נטיה לאנמיה, כי יש פחות איבוד ברזל, ובנוסף ברזל בחלב אם נספג הרבה יותר טוב.

עוד נושא שרלוונטי, זה נושא חיתוך חבל הטבור. תינוק בריא, שחבל הטבור שלו נותק רק לאחר שחדל לפעום, סיכוייו לאנמיה נמוכים משמעותית משל תינוק שחבל הטבור שלו נותק מיד. לצערי, רוב התינוקות שנולדים בביה"ח (אם לא נדרש אחרת ע"י ההורים), מנותקים מיד.
אישית, היה לי חשוב שלא לתת תוספת ברזל בתקופת היניקה המלאה. התחלתי לתת ברזל בסביבות גיל 9 ח', מתוך מחשבה שבגיל הזה (כשהוא כבר אוכל-כל כמעט) התוספת, במינון הנמוך, לא תזיק, ועשויה להועיל.

אבל כמה מקרי אנמיה אצל תינוקות יונקים יש בכלל? לא עדיף לחכות לסימפטומים לפני שנותנים את התרופה?

לסימפטומים? לא חבל? כשיש סימפטומים זה כבר די חמור. בדרך כלל אנחנו בכלל לא מרגישים בסימפטומים כשהם עוד קטנים.
אפשר בקלות לעשות בדיקת דם בגיל 9 חודשים ולבדוק.
(כמובן, לפעמים התינוק אלרגי לטיפות הברזל, ואז אנחנו יודעים שהוא אנמי ולא יודעים מה לעשות (-; )
<בשמת יודעת היום בדיוק מה לעשות אילו היו נותנים לה לחזור אחורה ולתקן את העבר<

לא עדיף לחכות לסימפטומים לפני שנותנים את התרופה?
הסימפטומים הם למשל ירידה בריכוז ובהשגים הלימודיים.
לא חבל?

הסימפטומים הם למשל ירידה בריכוז ובהשגים הלימודיים.
אצל תינוק???
בגיל הזה, לעניות ידיעתי, הסימנים הם צבע שפתיים וירידה בעירנות ובפעלתנות -- דברים שאפשר לעלות עליהם בביקור בטיפ"ח, אני חושבת.

מאד קשה לזהות סימנים של חוסר ברזל, עד שהמצב כבר די חמור. ירידה בעירנות ופעילות הוא כבר שלב מאד מאוחר. מאחר וחוסר הברזל מתפתח בהדרגה, ולא בבת אחת כמו דימום לאחר פציעה, הגוף מסתגל. ילדים יכולים להסתובב עם המובלובין של 7, ובקושי ישימו לב. רק לאחר שיתחילו טיפול, פתאום ישימו לב שהם פעילים יותר, עצבניים פחות, ישנים טוב יותר, תאבון טוב יותר ועוד. הטעון הוא שחוסר ברזל משפיע על מערכות רבות בגוף, לא רק על ספירת הדם, כלומר, הברזל דרוש לתהליכים נוספים בגוף, ויתכן אפילו המובלובין כמעט תקין, עם מחסור די משמעותי בברזל, שעלול לגרום לנזקים לטווח ארוך, כמו קשיים בלימידה בעתיד, גם לאחר תיקון רמת הברזל וההמוגלובין. לכן כדאי לטפל בחוסר ברזל לפני שהוא מגיע לרמה של פגיעה ב צבע שפתיים וירידה בעירנות ובפעלתנות .
אני לא בעד לטפל באופן גורף בכולם, אבל גם לא בעד לחכות עד להופעת הסימנים החמורים.

אני לא בעד לטפל באופן גורף בכולם, אבל גם לא בעד לחכות עד להופעת הסימנים החמורים
אז איך להבחין?

Wow, I am feeling like a terribly neglectful mom now..

None of my 3 kids have ever received iron, and as far as I know, neither have the rest of the Japnese babes.

Oh, well, as someone wrote, babies were intended to eat the dirt off the floor, and in my home they DO so I guess I can go back into my worryless mode!

אז איך להבחין?
כפי שכתבתי למעלה יש תינוקות שיותר צריכים ברזל, ואצלם כדאי לבדוק רמת ברזל, או פשוט לתת ברזל כפי שממליצים באופן מונע.
מאגרי הברזל של התינוק מההריון, יחד עם הברזל הנספג מאד טוב מחלב אם, מספיקים בערך עד גיל חצי שנה. לאחר מכן מאד תלוי אם התינוק מתחיל לאכול מזונות עשירים בברזל, או שהוא מאלה שלא מתלהבים מאוכל. תינוק שעולה מהר במשקל גם צריך יותר ברזל - פשוט כי נפח הגוף, שכולל כמובן את נפח הדם, גדולים יותר, ולכן דרוש יותר ברזל.
אני ממליצה לבדוק רמת ברזל אם תינוק לא מתחיל לאכול מוצקים באופן סביר בסביבות גיל חצי שנה, או תינוק גדול במיוחד. אני ממליצה על טיפול בברזל אם ההמוגלובין יורד מתחת ל-10 או גודל הכדורית (MCV) קטן מ-70 .
תינוקות שנולדו מוקדם גם כן זקוקים ליותר ברזל כי יש להם פחות מאגרים שמצטברים בעיקר בסוף ההריון.
>למען הגילוי הנאות - מעולם לא בדקתי ברזל לילדי, ומעולם לא נתתי ברזל<
(עשה מה שהרופא אומר לך, לא מה שהרופא עושה...)

טיפול בברזל אם ההמוגלובין יורד מתחת ל-10 או גודל הכדורית (MCV) קטן מ-70
את מחכה ל MCV 70??
אני ראיתי ילדים גם עם MCV 75 וחסר אדיר במחסני ברזל כפי שהתבטא בפריטין.

לכן אני לא ממש סומכת על הספירה, וטורחת לקחת לילדים חשודים גם רמת ברזל. (למה בעצם לא לקחת לכולם בגיל שנה? בין כה דוקרים בשביל הספירה, אז באותה הנשימה אפשר גם ברזל-טרנספרין-פריטין)

_>למען הגילוי הנאות - מעולם לא בדקתי ברזל לילדי, ומעולם לא נתתי ברזל<
(עשה מה שהרופא אומר לך, לא מה שהרופא עושה...)_
גם אנחנו, איזה מזל שאבא רופא.... (הסנדלר הולך יחף)

ליזה ליזה.

אמא ל-5, תודה על התשובות!
בעבר האבולוציוני שלנו תינוקות החלו לזחול על הרצפה בגיל כ- 6 חודשים, ובין היתר להכניס לפה אדמה, אבנים וכד' - ובזה היה ברזל.
אני תוהה אם צריך להוסיף את זה לדף מעבר לאוכל מוצק...

את מחכה ל MCV 70??
אני לא "מחכה" ל- 70 , ואני בכלל לא מרבה להסתמך רק על תוצאות מעבדה. הכל לגופו של עיניין. אם זה תינוק שהחל לאכול מצוין, אוכל היטב בשר, ומרוצה - אמתין יותר, ואם תינוק שמסרב לחלוטין למוצקים, חודשים ארוכים - אתן יותר מהר טיפול. וגם אני מאד אוהבת לבדוק את מה שאני רוצה לבדוק - כלומר אם מעניינים אותי מחסני ברזל, כלומר פריטין, אני לא מסתמכת על MCV או המוגלובין. אבל מאחר וזו בדיקה קלה וזינה יוותר (מהאצבע) לעיתים אבצע אותה קודם כל.

טוב, אצלי היום אין אפשרות לס"ד מהאצבע, אז אם אני כבר דוקרת...

ממש לא כדאי לחכות לסימפטומים

כי קשה להבחין בהם, ואז זה גם מאוחר. רק כעת, אחרי שבובון האנמי (כבר בן שנה) מטופל בטיפות ברזל ובטיפות מצמחי מרפא לשיפור ספיגה, אני רואה מה השתפר, ומסיקה כמה עיוורת הייתי:
יש לו תאבון סוף סוף. קודם הוא בכלל לא רצה לאכול, רק לינוק.
הוא זוחל מהר יותר, הפסיק ליפול. (וזה לא רק בזכות שיפור מוטורי).
הרבה יותר עירני. ומתחזק במהירות.
קיבל צבע בשפתיים.

מה שעוד יותר מעציב ומכעיס אותי זה, שכשבובון היה בן שמונה חודשים בערך, רציתי שהרופא יפנה אותנו לבדיקת ברזל וספירת דם, טענתי שהוא חיוור, והרופא פטר אותי אחרי הצצה חטופה ב"הוא שמח וחייכן, לא נראה אנמי בכלל, הכל בסדר, לכי הביתה!". הוא ידע על הקושי באכילת מוצקים. כשאני קוראת את שרון ואמא ל-5, אני תוהה מה בדיוק חסך הרופא. אולי אומר לו משהו בביקור הבא.

אצלנו צוקי (בן שנה ו-4 )אנמי. הוא עדיין יונק.
מגיל 8 חודשים גילו שהוא אנמי ועדיין אין שיפור. הוא קיבל טיפות לטיפול, השתפר, הורידו לו מינון - חזרה האנמיה.
בבדיקת דם גילינו שהברזל ירד ל- 30 אבל ההמוגלובין עלה ל- 11.7 , הכיצד?
בבדיקה אחרונה - הברזל נפסל....

אבל ההמוגלובין שוב ממשיך לעלות - 12 משהו והפריטין בתחום הנורמה אבל נמוך...
הוא מקבל 14 טיפות ביום. מינון מעל זה גורם לו לעצירות איומה.

הוא אוכל כמעט כלום ובכמות של ציפור, ככה שאין באפשרותי לתת לו מזון עשיר בברזל (בבשר הוא לא נוגע כמעט).
עכשיו הוא היה חולה ולא נגע באוכל וירד במשקל, שגם ככה הוא לא מי-יודע-מה.
אוף. זה מתסכל לאללה.

מה עושים?

אולי יש לו דם סמוי בצואה? כי נשמע שהוא מאבד ברזל... (לא מקצועית, אבל זה אחד הפחדים שלי עם הצאצא, בעיקר כשהיה אלרגי ועם שלשולים)

ההמוגלובין עלה ל- 11.7 , הכיצד?

ראיתי כבר הרבה ילדים עם המוגלובין תקין וחסר בברזל. יכול להיות שהברזל מופנה קודם כל לייצור המוגלובין, ולכן המוגלובין נמוך יהיה הביטוי האחרון של חסר ברזל (אני לא ממש יודעת. סתם השערה).

מה עושים?
ממשיכים עם 14 טיפות לתקופה ממושכת יותר ממה שהיה צריך עם מינון שמתאים לו.

או -
מחפשים תכשיר ברזל שלא גורם לכאלה תופעות:

יש פרו-15 שהריכוז שלו נמוך יותר אבל עושה פחות תופעות לוואי לדעתי (יש גם פרו 23 אבל לא כ"כ נפוץ ולכן קשה להשיג אותו).
יש טיפות ברזל של הדס עם B12 וחומצה פולית. ריכוז הברזל זהה לזה של הפריפל-3.

דם סמוי בצואה ייצא כמעט תמיד חיובי בילד שנוטל ברזל (וגם במבוגר שאוכל בשר ואו נוטל תכשירי ברזל).

אולי יש לו דם סמוי בצואה?
לא בדקנו מהכיוון הזה.

אולי בגלל שהוא לא סובל מאלרגיות ושילשולים לא הציעו לנו בדיקה כזאת?

שרון תודה על התשובה.

יש טיפות ברזל של הדס עם B12 וחומצה פולית. ריכוז הברזל זהה לזה של הפריפל-3.
האם אני יכולה להחליף בין התכשירים? אני צריכה מרשם או שאפשר לקנות ישירות?
הפריפל ממש לא טוב לו ואני אשמח למצוא ברזל חלופי.
הוא שוקל בערך 10 קילו (עכשיו בטח קצת פחות..

), כמה טיפות אני צריכה לתת? להמשיך עם 14 ?

ושאלה אחרונה -
בבדיקה נמצאה גם היפרקלצמיה קלה (11.3 ), pth תקין, האם יש קשר בין זה לבעיית הברזל?

דם סמוי בצואה חובה לבדוק אצל מבוגר עם אנמיה.
אצל הילדים, החסר התזונתי כ"כ נפוץ, ומאידך גיסא הדימום למעי כל כך לא נפוץ, כך שלא ממש נוטים לבדוק דם סמוי אלא אם יש תסמינים נוספים שמעידים על אלרגיה לחלב למשל (לא כ"כ רלוונטי בילד יונק. ואל תתנו את הדוגמה של בשמת. זה באמת חד בדורו...)

כתבנו ביחד...

את יכולה להחליף בין התכשירים. אין צורך במרשם לאף אחד מהם (אלא שהפריפל זול יותר אם את קונה עם מרשם).

המינון הטיפולי הוא 6 מ"ג לק"ג ליממה - במקרה שלכם המדובר הוא על 60 מ"ג ברזל ליממה.
20 טיפות (1 מ"ל)= 50 מ"ג. ז"א שהמינון המתאים לבן שלך הוא 24 טיפות. כמעט פי שניים ממה שהוא מקבל היום.

היפרקלצמיה היא בד"כ טעות מעבדה. אם לא - זה יכול להיות קשור לרככת. PTH לא היה הדבר הראשון שהייתי מבררת אצל ילד עם היפרקלצמיה. קודם כל יש לברר את רמת הזרחן (פוספט) והאנזים פוספטזה-אלקלית (alkaline phosphatase - ALKP). אם הללו תקינים, זה יכול להיות טעות מעבדה או משהו משפחתי (ואז צריך לבדוק בשתן סידן, כי יש כאלה שבאופן משפחתי נוטים להפריש הרבה סידן בשתן). אם הם לא תקינים (הזרחן וה- ALKP) צריך לחפש סימני רככת (למשל צילום כף יד לא לגיל עצמות אלא לסימני רככת, וגם בבדיקה הגופנית).
אגב, רככת יכולה להגרם גם מחסר ויטמין D, אבל גם מעודף בו.

שהמינון המתאים לבן שלך הוא 24 טיפות.
24 ?!?....וואו, זה המון. כשניסינו לתת לו 18 טיפות הוא הגיב ב"קשיי יציאות" והתוצרת - גללי כבשים.

מה את מייעצת לעשות? (כמובן כשהמינון עלה זה נעשה במתינות).

היפרקלצמיה -
הסיפור הוא קצת יותר מורכב וארוך, אולי אני אכתוב לך במקום אחר (אצלך או אצלי?

) כי נראה לי שזה לא הדף המתאים.

נסי את ברזל מסוג אחר. נסי עליה בהדרגה. תני ביחד עם ויטמין C או עם מיץ תפוזים/קלמנטינות.

אצלך או אצלי?
איפושבאלך

מנג בין, רק להוסיף קצת מנסיוני:
א. התינוק שלי היה אלרגי לפריפל 3, אבל לא אלרגי לפרו 23. אז גם לפי נסיוננו הפרו עושה פחות בעיות.

ב. פרו15 הוא הסוג שנמכר בקופות החולים, ועם מרשם הוא אכן זול יותר. את הפרו23 הפסיקו לייצר לפני זמן קצר, ועדיין יש שאריות בכל מיני בתי מרקחת. הייתרון של ה-23 הוא, שמספיקה כמות קטנה יותר כי הוא יותר מרוכז (חשוב, כשצריך לתת מינון טיפולי, כי הטעם מגעיל).

ג. כשמתחיל הברזל להיספג בגוף, קודם כל עולה ההמוגלובין. מאגרי הברזל מתמלאים יותר לאט.

ד. סביר שיחד עם האנמיה יש איזושהי בעיית ספיגה, מאיזו שהיא סיבה. אני ממליצה מאוד על הטיפות של שרון קוצר בצמוד לסירופ הברזל. הוא יכין תכשיר מיוחד לילד שלך, לפי מה שאת מתארת. למשל, העצירות הקשה היא גורם שהוא ייקח בחשבון, וכן הלאה. גם אצלנו, הילד שלי אמנם לא היה אלרגי לפרו23 אבל הוא הגיב לזה לא טוב מבחינה גופנית (מייד לאחר שנתנו לו הוא איבד את התיאבון לחלוטין וחזר להנקה בלעדית למשל כל הימים שניסינו, איבד את השליטה על הסוגרים וכל הזמן ברח לו פיפי, ועוד תגובות, שכולן נעלמו ברגע שהפסקנו לתת). אחרי כשלושה שבועות עם הטיפות של שרון קוצר , הגוף שלו קיבל את הפרו23 היטב, ללא כל תופעת לוואי, והאנמיה הסתלקה במהירות.

ה. אני ראיתי שמה שהשפיע מיידית על ההתפתחות המוטורית, הדיבור והתיאבון היו הטיפות של שרון קוצר , עוד לפני שנתתי ברזל. ולדעתי הן גם איפשרו את הספיגה הטובה של סירופ הברזל.

בעבר האבולוציוני שלנו תינוקות החלו לזחול על הרצפה בגיל כ- 6 חודשים, ובין היתר להכניס לפה אדמה, אבנים וכד' - ובזה היה ברזל.

באמת תהיתי אם התשוקה הבלתי ניתנת לריסון של מתוקו לאדמה וחצץ (והם זמינים - מחוץ לדלת הבית הפתוחה רב הזמן) היא בעלת סיבה ומשמעות. למדתי לא להתרגש מהחצצים: הוא מכניס לפה ומוצץ כמו סוכריה. כשנמאס לו הוא יורק. לא היה אף מקרה "מפחיד" עם אבנים, רק פעם אחת עם מחט של אורן שלא ראיתי שהכניס לפה בזמן ופעם עם מלפפון.
כשעוד היינו בגרמניה, אגב, הרופאה גיחכה כששאלתי על תוספת ברזל. למה בעצם נותנים בארץ ולא במקומות אחרים? אני מתכננת ביקור ראשון בטיפת חלב ממש בקרוב ואז גם נבקש בדיקת דם, לראות אם האדמה עזרה...

איבי, האדמה של היום לא בהכרח מכילה ברזל. בעיקר היא מכילה רעלים...
בהחלט חכם לעשות בדיקת דם בגיל 9 חודשים, ולתת ברזל רק אם התוצאה לא מזהירה והתינוק עדיין לא אוכל הודו ובשר.

איבי, האדמה של היום לא בהכרח מכילה ברזל
ידעתי שהתפסן שעשה את השביל השאיר את המסמרים בגינה בכוונה.

אימא שלי אומרת שעדיף לתת לתינוק מי-תמרים (מים שהושרו בהם תמרים למשך יממה), חלב שקדים (שקדים טחונים עם מים ותמר) או חלב שומשום (שומשום טחון עם מים ותמר), במקום לתת ברזל בתכשיר. אם אפשר, לתת גם ירקות שמכילים ברזל (כגון חסה, פטרוזיליה וכו').
זאת לפי הגישה הטבעונית של בן-אורי ואחרים.
מה דעתכם?

הבעיה היא שהברזל הזה נספג הרבה פחות טוב.

בהחלט כדאי לתת את המזונות האלה כחלק מהאוכל (אגב, חלב שקדים מכינים בדרך כלל פשוט משקדיה ומים, התמר הוא תוספת של אמך). זאת תזונה בריאה וטובה מאוד, אבל כברזל טיפולי לאנמיה - זה לא מספיק.
גם שרון קוצר אומר שהטיפות שהוא מכין הן ממקור צמחי, ולכן עיקר העבודה שהן עושות היא בשיפור של ספיגת הברזל בגוף. ברזל בפועל יש שם מעט מאוד. ואכן, ראו את זה גם בבדיקת הדם (ועם זאת, אני מזכירה, אין ספק שהטיפות הצמחיות עבדו וגרמו לשיפור מדהים ומיידי. רק מאגרי הברזל לא קיבלו מזה כמעט כלום).

קראתי פעם מאמר מפורט של בן-אורי על תזונה לתינוקות קטנים. שם הוא המליץ על הפירות והירקות שצריך לתת לתינוקות מגיל חודש בלווית כל מיני הבלים, חלקם מסוכנים ביותר, לגבי הנקה ותזונת תינוקות רכים.
לצד זה היו לו כמה וכמה עצות טובות, במיוחד למבוגרים, אבל מאז אני מתייחסת מאוד מאוד בחשדנות לתיאוריות שלו. חלק מזה נכון, וחלק מזה פשוט הטעייה גסה של הציבור. הבעיה היא שצריך להבין מספיק כדי לדעת לאיזה חלק להקשיב ואיזה לדחות!

סליחה!
הוא המליץ על "מיץ פירות מדולל (עד גיל שבועיים)"!!! "ומגיל שבועיים אין צורך לדלל"!!!
המלצה מסוכנת ביותר. תינוק יכול למות מזה, ובכל מקרה זה ממש לא בריא. עד גיל חצי שנה לפחות התינוק בנוי לעכל אך ורק חלב אם. כל מזון אחר ( כל מזון אחר) אינו מתאים למערכת העיכול שלו ויגרום להפרעות קלות או קשות.

כי הטעם מגעיל
הבת שלי אוהבת את זה מאד. לא כל מה שדוחה אותנו, דוחה גם את הילדים.

חלב שומשום
למיטב ידיעתי שומשום הוא אחד המוצרים שעלולים לגרום לאלרגיות וכדאי להציגם בגיל מבוגר יחסית (ובודאי לא בגיל 4 חודשים שזה הגיל המומלץ להתחלת טיפול מניעתי בברזל).

כשעוד היינו בגרמניה, אגב, הרופאה גיחכה כששאלתי על תוספת ברזל.
בספרי הלימוד שלנו, שמקורם בארה"ב אך הם בשימוש בכל העולם, יש המלצה גורפת למתן טיפול מונע בברזל עד גיל שנה, והמלצה לשקול המשך טיפול בשנת החיים השניה לפי הצורך. לא ברור לי מה הגורם לגיחוך.

אני חושבת שקראתי בפורום אחר שגם בהולנד לא נותנים. גישה אירופאית?

גישה אירופאית?
גֵיי ווֵייס...

אולי האנטישמים האלה אומרים ככה רק ליהודים?

_כי הטעם מגעיל
הבת שלי אוהבת את זה מאד. לא כל מה שדוחה אותנו, דוחה גם את הילדים._
הבת שלך מקבלת פרו 23?
והיא בת כמה חודשים עד שנה ומשהו?
הבן שלי שונא את זה מאוד. מאוד. מתעב. "לא טעים לי" ויותר גרוע מזה. אז טעמתי: טעם מתוק מבחיל, כאילו שפכו שם טונה ממתיק מלאכותי. הבנתי למה הוא ממש לא רוצה לקבל את זה.

יש לזה טעם של חלודה מתוקה...
היא קיבלה את זה בינקותה וכעת שוב (בת 3.5 שנים)

הבכור שלי, בן 3, אוהב ללקק חול (וגם מלח), ואני תוהה האם זה מצביע על חסרים שיש לטפל בהם.

א-י-ו סיכוי לעשות לו ספירת דם, הוא ממש ממש ממש מתנגד לכל מזרק מתקרב ומתחיל לצרוח ממרחקים...
אה, והוא גם אוכל כמו ציפור... בהחלט ייתכן שיש לו חסרים...

לתת לו תוספים איכשהו?

שכחתי- הוא ינק עד גיל שנה ושבעה, והתחיל לאכול בשר ועוף רק בסביבות גיל שנה וחצי (עד אז קבל חלבונים מההנקה וקטניות. המון קטניות...).

סלעית, מאוד יכול להיות.
לגבי ספירת דם: ניסית תוך כדי הנקה? הבת שלי, היסטרית מבדיקות דם כמו אמא שלה, היתה רגועה לגמרי כשהחזקתי אותה בתנוחת הנקה (היא כבר לא ינקה) וסיפרתי לה באוזן סיפור מעניין על דמות אהובה. את המחט היא בכלל לא ראתה.

א-י-ן סיכוי לעשות לו ספירת דם
משחת הפלא EMLA כשעה לפני לקיחת הדם. יודה לך כל חייו על זה. בפעם הבאה כבר לא יפחד (והפעם הזאת צריך לעבוד טוב טוב על תיאור הקסמים המופלאים של המשחה).

שרון, גם לאמהות בוגרות מותר לבקש אמלה לפני בדיקת דם? (בשבילי, בשבילי!)

בקשי מרשם מהרופא שלך, כי זה יוצא ככה הכי זול.
נדמה לי שאפשר גם בלי מרשם לקנות בבית מרקחת.

אני מספרת להורים רבים על המשחה הזאת, ונותנת מרשמים (בסוף יעיפו אותי מהעבודה...)

תודה רבה!
דווקא יש לי אמלה בבית (קבלנו מהמרפאה לפני החיסון האחרון, שהיה לפני כחודשיים), אבל גם לזה הוא התנגד...

ובשמת- הקטנה באמת לא בוכה תוך כדי חיסונים וכד' בזכות העובדה שהיא יונקת תוך כדי... אבל הוא נגמל באמצע ההריון שלה, אז אי אפשר להשתמש בתרופת הפלאים...

סלעית, שימי לב: הגדולה שלי כבר לא ינקה. תראי את הסיפור המדוייק בדף הנקה בזמן בדיקת דם . אולי זה יעבוד גם אצלך?

בבדיקת דם גילינו שהברזל ירד ל- 30 אבל ההמוגלובין עלה ל- 11.7 , הכיצד?
גם אצלי באחת הבדיקות דם ההמוגלובין יצא תקין והברזל (פריטין) נמוך.

ההמוגלובין לא תמיד משקף את רמת הברזל.
יש מקרים רבים בהם ההמוגלובין תקין והברזל נמוך. כנראה שהגוף מפנה את משאבי הברזל שלו קודם כל להמוגלובין ואח"כ למקומות אחרים, כך שאם יש פגיעה בהמוגלובין זה כבר בשלב מתקדם יותר של חסר ברזל (אבל זו השערה שלי. לא בדקתי את זה. מהיכרות עם הפיזיולוגיה של הגוף זה קורה פעמים רבות - הגוף מפנה את משאביו קודם כל למקום בו הם נחוצים במידה הרבה ביותר)

כנראה שהגוף מפנה את משאבי הברזל שלו קודם כל להמוגלובין ואח"כ למקומות אחרים, כך שאם יש פגיעה בהמוגלובין זה כבר בשלב מתקדם יותר של חסר ברזל
כבר כתבתי למעלה שככה זה. מה, ההודעה שלי נפלה?
שרון ג , זו לא רק השערה שלך. זה גם ההסבר הרשמי שנמסר לי מאת רופאי הילדים בבית החולים "שלנו".

מה, ההודעה שלי נפלה?
מן הסתם לא.
אבל אני שוכחת דקה אחרי שאני קוראת משהו, ואין לי כח לקרוא כל פעם מחדש את כל הדף.
(לכן תמיד אני מבקשת מיעל צ שתזכיר לי באיזה דף דיברנו על..., ומי אמר למי ובאיזה נושא....)

אני כבר מבולבלת לגמרי....

אז מה עדיף? פרו15 , פרו23 , פריפל-3 או ברזל של הדס?
עכשיו הוא מקבל 8 טיפות פעמיים ביום והיציאות די בסדר (שחורות לאללה ובעלות ארומה "פריפלית" משהו....).
האם כשהיציאה נראית כמו הפריפל זה אומר שלמעשה כלום לא נספג?

כשהייתי אצל שרון קוצר בפגישה בשבילי צוקי היה איתי. הוא הסתכל עליו ואמר שהוא לא נראה לו אנמי

וזאת למרות שהוא כבר אובחן כאנמי.
פעמיים ביקשתי ממנו להכין את הטיפות לשיפור הספיגה ופעמיים הוא אמר שלדעתו אין צורך.
כמובן שהאנמיה החריפה.

בשמת,
מה דעתך על מתן כפית ויטמין c ביחד עם הברזל?
הוא לא מוכן בשום פנים ואופן לשתות מיץ תפוזים (וסבא סחט קנקן שלם!!).

גם האחיינית שלי אנמית (ברזל - 37 ) ושתי אימהות-חברות סיפרו לי (בייאוש) שבבדיקות דם התגלה חוסר ברזל, ופה מדובר על פעוטות שאוכלים בלי עין-הרע.
מה קורה כאן? איך זה שכל-כך הרבה פעוטות סובלים מאנמיה?

מה דעתך על מתן כפית ויטמין c ביחד עם הברזל?
אני יודעת שלא שאלת לדעתי, אבל אם לא תכעסי שאני מתערבת אוכל לומר לך שזה רעיון מצויין.

איך זה שכל-כך הרבה פעוטות סובלים מאנמיה?
כי התזונה לא מכילה מספיק ברזל.
כי מחסני הברזל שאגרו בהיותם עוברים לא מספיקים (כי לאמא יש חסר או מסיבות אחרות).
כי מצבים של אלרגיה למזון גורמים לדימום מיקרוסקופי למעיים....

אז מה עדיף? פרו15 , פרו23 , פריפל-3 או ברזל של הדס?
השניים האחרונים הם בעלי הריכוז הגבוה ביותר ולכן קל יותר לתת אותם (50 מ"ג במ"ל)(2.4 טיפות לכל ק"ג משקל גוף, לעגל כלפי מטה).
פרו 15 מכיל 15 מ"ג בחמישה מ"ל, כך שלא ריאלי לתת אותו כטיפול לחסר ברזל (ילד במשקל 10 ק"ג יזדקק ל- 20 מ"ל...). פרו 23 - 23 מ"ג בחמישה מ"ל. קשה להשיג אותו.
אגב גם פריפל 3 יש "מדולל" יותר (לא בטיפות אלא בסירופ בו כל מ"ל מכיל 10 מ"ג ברזל) - אולי תנסי אותו? (מינון של 0.6 מ"ל לכל ק"ג משקל גוף)

האם כשהיציאה נראית כמו הפריפל זה אומר שלמעשה כלום לא נספג?
להיפך. סימן שנספג. אם הוא סופג יפה את הפריפל ואין לו עצירות - אז תמשיכי בפריפל.
אבל תראי: 16 טיפות ביום הן מינון טיפולי מספיק בשבילו? אם כן, יופי. אם לא, אז אולי כדאי להחליף למשהו יותר מרוכז.

_פעמיים ביקשתי ממנו להכין את הטיפות לשיפור הספיגה ופעמיים הוא אמר שלדעתו אין צורך.
כמובן שהאנמיה החריפה._
אז תתעקשי שהוא כבר יכין לו טיפות, לא? תשאלי אותו למה הוא מתנגד להכין לו טיפות כשהבדיקות מראות חד משמעית שיש בעיה?

מה דעתך על מתן כפית ויטמין c ביחד עם הברזל?
עקרונית, מצויין. ברזל נספג הכי טוב עם ויטמין סי.

הוא לא מוכן בשום פנים ואופן לשתות מיץ תפוזים (וסבא סחט קנקן שלם!!).
והנה התשובה הלא עקרונית: הילד לא הסכים. אז אולי אפשר למצוא משהו אחר שמכיל ויטמין סי והילד כן אוהב? מיץ עגבניות הוא אוהב? עגבניה הוא אוהב? כרגע לא יכולה לבדוק, אבל יש לא מעט פירות וירקות שעשירים בויטמין סי, ולא מוכרחים דווקא תפוז.

מה קורה כאן? איך זה שכל-כך הרבה פעוטות סובלים מאנמיה?
מסתבר שזו ממש מגיפה, גם בקרב המבוגרים. המבוגרים בארץ סובלים גם ממחסור חמור ב-B12.
יש לזה קשר לאיכות המזון שלנו, שמכיל פחות ויטמינים ומינרלים, למזהמים שונים שגורמים לבעיות ספיגה, ולבעיות בגוף (מחלות, חוסרים שונים) שגורמים לבעיות ספיגה, וכן יש מזונות שמפריעים לספיגת הברזל.

הפעוטות יכולים לאכול "כמויות יפות" ועדיין אין שם כמות מספקת של ברזל, או שהברזל לא נספג.
אם הם אוכלים את הברזל בצמוד למוצרי חלב (חלב אם לא נחשב כל כך לעניין זה), אז זה מפריע לספיגה. כך גם קפאין, אז אם הם שותים תה או שוקו או משהו אחר שמכיל קפאין זה גם מפריע לספיגה. שכחתי מה עוד, אבל תמצאי את הפירוט בספרים על הריון ולידה במקום שכתובות ההנחיות לצריכת ברזל בהריון... (-;
אם הם אוכלים תמ"ל, אז הברזל ששם לא נספג טוב.
אם הם אלרגיים למשהו, ייתכן שיש אצלם דימום סמוי בצואה, שלא רואים אותו אבל הברזל "נוזל מהגוף" ככה.

שרון ג, שוב יש חפיפה גדולה בתשובותינו (-:

אני יודעת שלא שאלת לדעתי,
וואי...וואי....מתנצלת, התכוונתי לכתוב בשמת ושרון... אני מאוד שואלת לדעתך!

16 טיפות ביום הן מינון טיפולי מספיק בשבילו?
לא.
הוא אמור לקבל 24 טיפות (הוא שוקל בערך 10 ק"ג) ואנחנו מעלים לו את המינון לאט-לאט. אני מקווה שאכן לא תהיה לו בעיה עם המינון המוגבר.
מה עושים במקרה והוא יגיב לא טוב לכמות כזאת גדולה?

וכן יש מזונות שמפריעים לספיגת הברזל
הוא מקבל "מנה" אחת בבוקר אחרי הנקה ופעם שנייה אחרי א.ערב. הוא אינו אוכל מוצרי חלב, לא שותה תה/שוקו ולא תמ"ל כך שאינני
רואה סיבה מדוע הברזל לא נספג טוב.

מה ההבדל בין מתן ויטמין c לטיפות של שרון קוצר ? זה נשמע לי כאילו שני הדברים עושים את "אותה העבודה".

ואנחנו מעלים לו את המינון לאט-לאט
יופי.

מה עושים במקרה והוא יגיב לא טוב לכמות כזאת גדולה?
אולי כדאי לחלק ל-3 פעמים ביום? זה פחות מרוכז, יש מספיק הנקות בין מנה למנה בשביל למתן את תופעות הלוואי.

מדוע הברזל לא נספג טוב
כי אולי יש דימום מיקרוסקופי מהמעי? כי יש דלקתיות במעי שמפריעה לספיגה (אלרגיה?)? כי יש סיבה אחרת להפרעה בספיגה?
התייעצתם עם גסטרו ילדים, אגב? (תסלחי לי על הסניליות שלי, אולי כתבת איפשהו ואני שכחתי... ) צליאק שללתם? (טוב, לפני גיל שנתיים התוצאה של הבדיקות לא קונקלוסיבית, אבל בכל זאת).

מה ההבדל בין מתן ויטמין c לטיפות של שרון קוצר ?
האחד הוא ויטמין שמחקרים גילו שמגביר את ספיגת הברזל בגוף אם הם נאכלים יחד, ואילו השני הוא שילוב ייחודי של תמציות צמחים שרוקח עבורך ההרבלוג, במיוחד עבור הבעיה של בנך.
בכל אופן, זה באמת עניין של כמויות. הוא צריך קודם כל לקבל את המינון הטיפולי, ורצוי במקביל למצוא למה יש כזה חסר. איפה הוא מאבד דם ולמה.

אחרי הנקה ופעם שנייה אחרי א.ערב
אני לא ממש משוכנעת שחלב אם לא מפריע לספיגה. הרי הבעיה היא ברמת החומציות (שבחלב אינה קיימת. החלב הוא בסיסי).
פריפל 3 פורסם ע"י חברת התרופות שלו כסירופ שניתן לתת עם כל אוכל ונספג מצויין ללא הפרעות. אני תמיד הייתי סקפטית בנושא.

מדוע הברזל לא נספג טוב
מר בין חושב שאני טועה והברזל כן נספג ושצוקי לא מאבד דם.
ה"תיאוריה" שלו - בזמנו כשהעלנו לצוקי את המינון גם רמת הברזל עלתה (התוצאה היתה 75 ),
תגובת הרופא היתה - "איזה יופי, תורידו מינון". הורדנו והברזל צנח ל- 30 .
בבדיקה האחרונה (לפני חודש) פסלו לנו את הברזל משום מה אבל הפריטין (מחסני הברזל) היו בתחום הנורמה לכיוון הנמוך.

ועכשיו בכלל התברר לנו שהמינון כל-כך נמוך....אז אנחנו מעלים.
בעוד כחודש הוא אמור לעבור בדיקה נוספת (מסכן שלי, הוא נדקר כל-כך הרבה בגלל זה

) -
אני מתפללת לתוצאה מרשימה!!

ורצוי במקביל למצוא למה יש כזה חסר
לדעתי, הוא פשוט לא קיבל את המינון הנכון ולכן הגוף נמצא בחוסרים.
אני צודקת?

ראיתי שכתבו פה לתת מי תמרים. לאחרונה תהיתי אם מותר לתת טעימות תמרים (נועה בת 7.5 חודשים יונקת ואוכלת גם פירות). יתרונותיו וחסרונותיו של תמר בגיל הזה...

_ה"תיאוריה" שלו - בזמנו כשהעלנו לצוקי את המינון גם רמת הברזל עלתה (התוצאה היתה 75 ),
תגובת הרופא היתה - "איזה יופי, תורידו מינון". הורדנו והברזל צנח ל- 30 ._
למה להוריד מינון? 75 זה מקום טוב באמצע, ויש עוד בהחלט מקום לשיפורים, בעיקר אם הפריטין וההמוגלובין עדיין לא במקום טוב. סימן שהמינון נכון וכדאי להמשיך בו, ולרדת - אולי 2 טיפות פחות ולראות אחרי חודש אם זה משפיע לרעה או לא.
בדברים האלה אני מאוד שמרנית (-;

מסכימה איתך שהוא לא מקבל את המינון הנכון.
אם את מוסיפה את 8 הטיפות החסרות במנה שלישית (לא בתוך הפעמים ביום שאת נותנת כרגע), כל יומיים עוד טיפה, אז תוך שבועיים תגיעי למינון מלא, לא? איך הקצב הזה נראה לך?

למה להוריד מינון?
שאלה טובה. אני חושבת שהרופא שלנו עשה טעות גדולה והכי מעצבן אותי - שאני לא למדתי מספיק את הנושא והקשבתי לתחושותיי.....

כל יומיים עוד טיפה
איזה רעיון גאוני!! איפה היית לפני חודשיים?....

נתחיל כבר היום בתוספת של טיפה אחת אחר-הצהריים, אחרי הנקה.
(הנקה נחשב כארוחה, נכון?)

איזה רעיון גאוני!!
ואני השתמשתי בו היום כשהתקשרה אליי אמא וסיפרה שלא מצליחה לתת לילד שלה שום תכשיר ברזל.

(כתבתי ומחקתי, כתבתי ומחקתי)
טוב, [-: , תודה.