מתוך כתבה מעמיקה על מחקרים ונזקים אפשריים בעקבות שימוש אולטסאנד
(לכתבה מלאה
http://www.gayamakom.co.il/PAGE42.asp)
- מחקרים שמדדו את תועלת בדיקות ה - US, לא מצאו שיפור בתוצאות לעובר.
- מחקרים על תאים גילו שינוי בהתפלגות תאים, שינוי אפשרי ב - DNA, ופגיעה במיאליניזציה.
- מחקרים על בעלי חיים ותאים מעידים על שינויי התנהגות, ירידה במספר תאי דם לבנים בפלזמה, פגיעה ברקמת הראה ומשקל לידה נמוך.
- מחקרים על בני אדם שנחשפו ל- US הצביעו על השפעות אפשריות כגון אלה: ביוץ מוקדם, לידה מוקדמת והפלות, משקל לידה נמוך, דיסלקציה,
איחור בהתפתחות השפה, ושכיחות גבוהה יותר של שמאליים (מה שמעיד על אפשרות לנזק מוחי קל).
גם אם חלק ממסקנות אלה הועלו בספק לאחר זמן, לא ניתן להגיד בוודאות ש - US לחלוטין אינו מזיק (כפי שמצהירים יצרני ה - US).
השינויים בטכנולוגיית ה - US והשימוש הנרחב בכלי זה כבר כמה עשורים, מחייבים בחינה תמידית של יעילות ובטיחות.
למרות שנעשו מספר מחקרים, עדיין לא ידוע אם החשיפה ל-US בגיל הריון ספציפי עשויה להשפיע על התפתחות העובר, האם ההשפעה מצטברת, ואם יש לכך קשר לעוצמות השידור של המכשיר או דוקה למשך החשיפה למתמר.
האם יתכנו "יותר מדי" סריקות?
ניכרת בשנים האחרונות עליה במספר הדיסלקטים ובעלי הפרעות למידה.
יש לבחון ברצינות את האפשרות שעליה זו היא תוצאה ישירה של חשיפה ל- US ברחם.
אחד החששות הגדולים בהקשר של US הוא המכשור החדש שטרם נחקר, אך כבר נמצא בשמוש.
יש צורך במחקרים נוספים על דופלר, US וגינלי, חשיפה ל- US בטרימסטר הראשון והשפעת חשיפה חוזרת וממושכת ל- Doptone ומוניטור למעקב בלידה.
לאור הסיכונים האפשריים, מומחי ה - US ממליצים לבצע סריקה רק כאשר יש לכך צורך רפואי. ניתן לבאר "צורך רפואי" ככזה המציל חיים או משפר אותם. כאשר אנו עומדים בפני החלטה אם לחשוף עובר ל- US, חייבת לעמוד נגד עינינו הנחת היסוד: First do no harm – קודם כל אין לגרום לנזק.
