דף_פתיחה‏ leaf מה_חדש‏ leaf מפתח_נושאים‏ leaf הוראות_שימוש‏ leafemailleaf חיפוש:
חשוב לתעד, למען ידעו הדורות הבאים האם שמן קיק מזרז לידה או סתם המצאה חולנית של גבר שוביניסט במיוחד שרצה להתעלל בנשים הרות... (חנה_חננה? מתוך שמן_קיק_כזירוז_דחוף‏)

ברוך בואך לאתר באופן_טבעי‏ flower

ביקור ראשון שלך?
אולי בכלל הייתי צריכה לכתוב ב פשטות_מרצון‏, אולי אם הייתי מתאמצת ממש הייתי מוצאת דף מתאים במקום לפתוח עוד אחד. אז אם את מוצאת, עורכת יקרה, דף שאפשר להעביר אליו אחר כבוד את דברי הלא-חשובים-בכלל-לאנושות, אשמח לעשות זאת.

ולאחר פתיחה מתישה זו, אגש לעניין עצמו.
לפני שבוע וחצי בערך התקלקל לי המקרר. אצתי רצתי לשכנים מלמעלה וקיבלתי טלפון של טכנאי מקררים (היה לזה שם מקצועי יותר, אבל שכחתי). אבל אז... נזכרתי שבעצם אני מנסה להיפטר ממוצרי חשמל עודפים בחיי.
למעשה, החלטתי שמלבד הבלנדר ותנור האפייה (רק ללחם ולעוגיות) אני נפטרת ממוצרי חשמל.
הופ! הזדמנות!
אז זהו. המקרר באיוורור, בקרוב, כשיהיה לי אומץ, גם יצא ויפנה לי שטח מחייה (מקרר משפחתי מפלצתי). אבל איך חיים בלי???

הנה כמה דברים שכבר נתקלתי בהם:

  1. החמסין. עוד שניה קיץ והחמסין האחרון לימד אותי ששאננות ולהשאיר את החומוס מהבוקר עד הערב בלי קירור עולים ביוקר. לירקות-פירות אני מתכוונת לקנות כלי חרס גדולים, לעטוף בבד ולהרטיב מידי פעם, כך שישארו קרירים. אבל האם לא ניתן לשמור חומוס למשך יממה בלי מקרר?
  2. האם יש איזה-שהוא פיתרון חלופי לאסידופילוס, לזרעי פשתן, לשמרים יבשים? האם די להם בקרירות, או שבלי מקרר זה לא עובד?
  3. ושאור? כל כך רציתי להתחיל להכין שאור... האם יש תקנה לשאור ללא מקרר?
1 - חומוס, בקיץ - עם יותר טחינה (=שמן - משמר), ועם המון שום (אנטיבקטריאלי קטלני), הייתי מחזיקה בכלי חרס לח כמו שתיארת.
2 - נדמה לי ששמרים יבשים יכולים להיות בלי מקרר. מוכרים אותם (בואקום) לא מקוררים. כך או כך - אולי עדיף לקנות חבילת שמרים בשותף עם מישהו.
3 - שאור? מקרר? מה הקשר? אני משערת שכשחם התהליכים מהירים יותר, אבל אני מאמיהנ שניתן למצוא שו"מ חדש. פיתות דרוזיות (לימדה אותי השבוע זוטא_לבנה‏) אופים בלי שמרים. גם זה פתרון. (גם בלי תנור...)
(אגב, גם לבנה שומרים בשמן בלי קירור)
אם יש לך כח - אשמח אם תשתפי בהמשך. נשמע לי מענין מאוד.
פיתות דרוזיות.
יש לך מתכון?

מוכרים אותם (בואקום) לא מקוררים.
כן, אבל כתוב שצריך לשמור בקירור לאחר הפתיחה.
לקנות במשותף זה פתרון מעולה. תודה.

ליאת,
איך תביאי מים קרים מחר לטיול? blink

<במיינסטרים לא מסוגלים בלי מקרר>

פעם היו מוכרי קרח עוברים ברחובות עם בלוקים ענקיים של קרח ומוכרים חתיכות קרח למי שצריך. אולי תוכלי להתחיל טרנד חדש כזה? happy

לדעתי יש מאכלים רבים שאנחנו רגילים אליהם היום שנולדו בעצם כשיטות שימור ללא מקרר. למשל ריבות, בשרים מיובשים/נקניקים וכדומה. אולי אפילו הקמח עצמו הוא תוצאה של נסיון לשמור את החיטה גם לעונה שהיא לא צומחת.

בכל מקרה שיהיה בהצלחה, וגם אני אשמח אם תשתפי בהמשך. נשמע לי מענין מאוד.


הנה כמה דברים שמצאתי בשבילך בגוגל:
http://www.newmediaexplorer.org/chris/2004/04/14/cool_fridge_without_using_electricity.htm
http://www.varsity.co.nz/flatting/articles.asp?id=213
http://www.madsci.org/posts/archives/nov99/941723540.Sh.r.html
http://www.motherearthnews.com/library/1976_July_August/We_Make_Do_Without_A_Refrigerator

ויש עוד הרבה.

ליאת, אם יורשה לי לשאול - למה את לא קונה מקרר קטן וזול (מהמשופצים שמוכרים בתחנה המרכזית הישנה בגרושים)? כך תוכלי ליהנות משני העולמות - גם לא להוציא הרבה כסף על מקרר וגם שלא ייקח הרבה מקום, ובכל זאת לא לקנות כל יום מחדש את כל מוצרי החלב, הממרחים והשתיה הקרה. אם בכל זאת את מעדיפה כך, אוליי תארגני לך קופסא כמו של מוכרי גלידה בים, עם קרח יבש, שתוכלי לשמור בה דברים קטנים וחשובים. (אין לי מושג איך משיגים קרח יבש אבל בטח מישהו אחר פה באתר יידע).
בהצלחה!
שיטות שימור ללא מקרר.
מלח, סוכר, שמן, ייבוש ועישון – כולם אמצעי שימור. המקרר, גם זה שפועל על קרח, הוא המצאה חדשה יחסית (בשמת ודאי תוכל לגלות לנו ממתי). לפני כן היו כובשים ירקות, ממליחים מייבשים ומעשנים בשר ודגים, מבשלים פירות למרקחות, מייבשים פירות, ירקות ותבלינים ומתסיסים פירות ליין. גרעיני דגנים וקטניות נשמרים זמן רב בלי קירור. הקמח איננו אמצעי לשמור חיטה. להפך. קמח מתקלקל הרבה יותר מהר מגרעיני החיטה. לכן לא טחנו מראש את כל הגרעינים.
תודה על ההרחבה והתיקונים.
כשאני חושבת על זה,
הקושי העיקרי בחיים בלי מקרר אינו מה-נאכל (אחרי הכל, מוצרי חלב הם לא שיא הבריאות, חומוס אפשר לבשל בדיוק כמה שתאכלי היום, ואף אחד לא אמר שחייבים לטחון אותו לממרח וכו'), אלא - מבחינת אוכל - ההרגל של לאכול קר, לשתות קר כשנוחתים בבית אחרי שהיינו בחוץ החם וכו'
כלומר, הקושי העיקרי הוא ההרגל להעזר במכשירי חשמל כדי לחיות באקלים נוח, מה שמאפשר לנו (לגופנו) להתחמק מהצורך להתאקלם לקיץ.
זוכרים שבילדותנו לא היו בכלל מזגנים בתבי הספר?
זוכירם את ההרגשה של חום, בלי המחשבה "נו, עוד דקה אני חוזרת למקום ממוזג"?
זה.
אבל אז... נזכרתי שבעצם אני מנסה להיפטר ממוצרי חשמל עודפים בחיי
ליאת, כל הכבוד לך!
כשראיתי את שם הדף חשבתי, על מה עוד יחשבו הבאופנים האלה, מילא בלי_טלוויזיה‏ (אני לא יכולה לדמיין מצב כזה) אבל לחיות_בלי_מקרר‏?! וואו, אני לא יכולה לחשוב על זה בכלל.
עודד - תודה על הקישורים!

למה את לא קונה מקרר קטן וזול (מהמשופצים שמוכרים בתחנה המרכזית הישנה בגרושים)?
כי יש לי עניין להפסיק את התלות שלי במוצרי חשמל. כפי שכתבתי למעלה, יש שני מכשירים שאני עדיין לא מנסה להיפטר מהם - בלנדר (כי איך אני אכין את החומוס???) ותנור אפייה (לפחות עד שתהיה לי חצר גדולה דיה לאכלס תנור שמש). חשמל זו אנרגיה יקרה, מלכלכת והשליטה עליה בידי גורמים כוחניים מאוד, שמעכבים את השימוש באנרגיות חלופיות. אני רוצה עצמאות וזה חלק מתהליך ההיפרדות שלי מתלות בגורמים חיצוניים מסוג זה.

ובכל זאת לא לקנות כל יום מחדש את כל מוצרי החלב, הממרחים והשתיה הקרה.
זו לא הבעיה. מוצרי חלב אני לא אוכלת, ממרחים אני מכינה לבד ואני לא שותה שתיה קרה, רק מהברז. היחידה שמתלוננת זו בתי, שאוהבת למצוץ קרח. אז נקנה קרטיבים במכולת השנה ולא נכין לבד, ניחא.

הקושי מתחלק לשניים - כמה דברים שאני צורכת שזקוקים לקירור (כמו אסידופילוס, בעיקר בקיץ, כי אני נוטה לבעיות מעיים), זרעי פשתן (שבינתיים הבנתי שיישמרו לזמן מה שלמים בלי קירור - כך שאפשר לקנות מעט כל פעם). החלק השני הוא להכין *כל* יום את האוכל של אותו יום בלי יכולת לשמור. מכיוון שאנחנו טבעוניות ישנה תלות בבישול קטניות, לפחות פעם ביום. יחד עם זה אני עובדת ולומדת ומגדלת ילדה, לכן אני מחפשת דרך לשמור בכל זאת מעט מזון מיום אחד למשנהו.

לגבי השאור, קראתי שוב את המתכונים ובכולם כתוב שיש לשמור אותו בקירור...

האמת יש לי רגשות מעורבים.
מצד אחד :כל הכבוד לך! והרהור על כך שבירושליים יש בתים עם קירות עבים מאד ששומרים על קרירות בקיץ.
מצד שני: הרעלות מזון הנן משהו לא נעים בהחלט ועלול להיות אף מסוכן. מקרר ופריזר עוזרים לנו לחסוך ולשמור אוכל לימים אחרים(בין היתר לימים בהם איננו יכולים לדאוג לאוכל כי אנחנו לא מרגישים טוב למשל)
דווקא לחם אפשר לאפות בטבון למשל אם יש לך גינה(לי אין....). מקרר נראה לי חשוב, ולו מסיבה תברואתית. כדי שאוכל ישמר ללא קירור(בעיקר חומוס!) יש להוסיף הרבה מלח\חומרים משמרים\סוכר - תלוי במזון ובעיני זה מתנגש עם דברים חשובים יותר.
ההורים של גיא גדלו בהודו ולא היה להם מקרר בבית. הם בישלו כל יום אוכל טרי, מלבד בשבת.
הנה כמה שיטות לשמור על אוכל שלא יתקלקל:
  1. להוסיף חומץ בעת הבישול, למשל לכוס אורז מוסיפים 1 כף חומץ.
  2. תבלינים: פפריקה חריפה, פלפל שחור וכורכום.
  3. ארון שסגור רק עם רשת - מגן מפני זבובים אך אינו צובר חום. הארון ממוקם ליד דלת או חלון.
חשמל זו אנרגיה יקרה, מלכלכת והשליטה עליה בידי גורמים כוחניים מאוד, שמעכבים את השימוש באנרגיות חלופיות. אני רוצה עצמאות וזה חלק מתהליך ההיפרדות שלי מתלות בגורמים חיצוניים מסוג זה.
ראוי להערצה yes מישהי שלא רק חושבת אלא גם עושה. אני מוריד את הכובע!

כי איך אני אכין את החומוס???
כשהחומוס רך לא נראה לי שצריכה להיות בעיה לטחון אותו ביד (למשל במכתש ועלי). הרי עשו חומוס גם לפני המצאת הבלנדר החשמלי.

חשמל זו אנרגיה יקרה, מלכלכת והשליטה עליה בידי גורמים כוחניים מאוד, שמעכבים את השימוש באנרגיות חלופיות. אני רוצה עצמאות וזה חלק מתהליך ההיפרדות שלי מתלות בגורמים חיצוניים מסוג זה.

כל הכבוד לך.
וגם אני אשמח אם תשתפי בהמשך. נשמע לי מענין מאוד

זוכרים את הפרק מסיינפלד שקרמר החליט לחיות_בלי_מקרר‏ ?

<דקל חייבת להכניס את המיינסטרים לכל חור>

נשמע מרתק.

יש משהו מפתה בלהכין כל יום אוכל מחדש...
מצדשני, כאשר אני מחליטה לבשל כל יום (ככה חייתי ברוב השנה שעברה) יצא שבשלתי רק דברים פשוטים, כי כל דבר שלקח לי מעל חצי שעה הרגיש לי כמו השקעה גדולה מידי (לעבוד שעתיים, לאכול חצי שעה, ונגמר?)...
וגם- נדמה לי שהשיטה של מזון טרי כל יום רלוונטית בעיקר למי שחי/ה בקבוצה גדולה... (כשאמא שלי היתה ילדה חיו- בשיא- 12 נפשות בבית... כולם אכלו פחות או יותר אותו הדבר. אוכל אף פעם לא נשאר למחר... בבית שלי אנחנו ארבעה, ולכל אחד העדפות שונות ומשונות... לבשל כל יום מחדש....). מה גם שאז מלאכת הבישול יכולה להתחלק בין יותר אנשים...

נדמה לי שהשיטה של מזון טרי כל יום רלוונטית בעיקר למי שחי/ה בקבוצה גדולה...
ואללה.
מחזיר שוב ללהתחלק, ולקהילה.
נדמה לי שהשיטה של מזון טרי כל יום רלוונטית בעיקר למי שחי/ה בקבוצה גדולה...
יש בזה הרבה.
זו גם דרך ללמוד לבשל מעט, מה שהוא זר לחלוטין למנטליות הפולנית שגדלתי עליה. בבית אמי יש שני מקררים ודיפ-פריז. חבר פעם אמר לי שיש אצלה בערב שבת יותר אוכל מאשר אצלם בליל הסדר... חלק מהעניין זה להוריד ממני את הצורך לאגור ולצבור ולהכין אוכל שיספיק לגדוד.
מעבר לזה, עודפי בישול זו סיבה טובה להזמין חברים לעזור ולחסל. רב החברים שלי הם ללא ילדים עדיין ומאוד שמחים לקבל אוכל איכותי ומבושל ללא מאמץ (למעשה גם כמה מחבריי בעלי הילדים שמחים...).

יצא שבשלתי רק דברים פשוטים
ממילא אני בעניין של בישולים פשוטים ביותר. אני משרה את רב הדגנים והקטניות מראש, או אפילו מנביטה, כדי לקצר זמני בישול. בכלל, עכשיו זה הזמן לעבור לאכול הרבה יותר אוכל חי ופחות מבושל. פירות וירקות יכולים, אני מקווה, להחזיק שבוע בקירור של כלי חרס. ייבדק לאחר פסח ואדווח.

הרעלות מזון הנן משהו לא נעים בהחלט ועלול להיות אף מסוכן
נקודה למחשבה, בהחלט.
למרות שרב האנשים שאני מכירה, שסבלו מהרעלת מזון שלא מאוכל מחוץ לבית, דווקא חיים עם מקרר.
בואי ננסה להפוך את הבעיה לפתרון - לא לאגור מזון, שמאבד את ערכיו התזונתיים ונהרס בקירור, אלא לאכול כמה שיותר טרי.
בין היתר לימים בהם איננו יכולים לדאוג לאוכל כי אנחנו לא מרגישים טוב למשל
עוד סיבה לחיות בקהילה.

יוחננית,
תודה על הטיפים, הם בטח עובדים על כל סוגי הדגנים. אנסה ואספר לך אם זה עובד גם בארץ הקודש.

אני מוריד את הכובע!
חבל, אם יהיה לך חם, אין לי אפילו כוס מים קרים להציע happy
אין כאן עניין של כבוד או של הערכה, אני נפטרת מעול, לא מוסיפה כזה, ורק מחפשת את הדרך הטובה לעשות זאת.

מעניין לקרוא. תמיד חשבתי שדווקא מקרר הוא אחד המכשירים החשמליים שצורכים הכי פחות חשמל (הבנתי שהזללנים הם מכונת כביסה, ייבוש, מדיח כלים וכו').
באנגליה הסטנדרט הוא מקרר קטן (אני מדברת על פצפון, פחות מחצי של מקרר ישראלי ממוצע). בהתחלה חשבתי שזה סוף העולם ואי אפשר לחיות בלי מקרר ענק. אחר כך הבנתי שהכל עניין של תפיסה - המקרר הקטן יכול בהחלט להספיק, אם משנים אם הגישה הכללית (ועושים הרבה קניות קטנות). מה גם שצריך לקרר כאן פחות דברים, בגלל מזג האוויר. כך שאני בטוחה שאפשר גם בלי מקרר בכלל. אבל נראה לי שהעניין עם קופסת הקרח היבש יכול להיות פתרון נחמד, לא?
לגבי השאור, קראתי שוב את המתכונים ובכולם כתוב שיש לשמור אותו בקירור...
זה מעורר אצלי סימני שאלה.
בזמנים העתיקים, כאשר לא היו מקררים, היו אופים לחם משאור או ללא התפחה, כמו פיתה דרוזית.
ברור שאז לא שמרו את השאור בקירור. אז איך כן שמרו אותו?
או שהשם "שאור" משמש היום למשהו אחר מאשר אז?
אם הבנתי נכון, שאור הוא חתיכת בצק שתפח, והוא משמש להתפיח בצק חדש. זה נכון?
בזמנים העתיקים, כאשר לא היו מקררים, היו אופים לחם משאור או ללא התפחה, כמו פיתה דרוזית.
זה מה שאני אומרת.
בטוח-בטוח אפשר להסתדר עם שאור בלי מקרר, ויותר מזה - כמו שארמת, ליאת - להפוך את החסרול ליתרון - צריך יהיה להשתמש בפחות שאור ולהתפיח פחות זמן.
נסי, מה יכול להיות?

שאור הוא חתיכת בצק שתפח, והוא משמש להתפיח בצק חדש
נדמה לי שלא בצק, אלא רק שמרים (מהאוויר, נדמה לי - או משאור "התחלתי" כלשהו), מים, וסוכר.

בזמנים העתיקים, כאשר לא היו מקררים, היו אופים לחם משאור או ללא התפחה, כמו פיתה דרוזית.

אני חושבת, ולא בטוחה, שהעניין עם השאור הוא כזה: כשהוא מחוץ למקרר הוא מהר מאוד מתרבה עד כדי כך, שהוא ממלא את הכלי. בגלל זה שמים במקרר - *כדי להאט את ההתרבות הטבעית*. כשאופים לחם שאור (ואת זה אני יודעת!) כדאי להוציא את השאור יום-יומיים לפני מהמקרר כדי להאכיל אותו כל יום ולהפוך אותו ל"עצבני" יותר (חמוץ יותר, עובד יותר, טעים יותר).

לדעתי, אם כל יום תקפידי להוציא נניח חצי מהכמות, ותוסיפי מים וקמח חדשים, זה יהיה בסדר גמור. אבל אז זה נהיה כבר קטע קצת כלכלי (די הרבה קמח).

צריך לברר את זה, אבל שאור בחוץ לא אמור להתקלקל עד כמה שהבנתי.

אומרים להאכיל שאור פעם בשבוע - זה ממש מעט מדי! אם רוצים לחם אמיתי כזה, חמוץ, ושאור שעובד טוב, הכי כדאי להאכיל כל יום או לפחות פעם ביומיים...

אם את רוצה שאור ואין לך מאיפה, אז לאחי יש. ואנחנו מגיעים לפעמים לירושלים.

אני, מטעמי קנאות דתית לחומוס, אוכל חומוס רק טרי טרי. חומוס שעמד מבוקר עד ערב הוא מבחינתי חומוס לקומפוסט. אבל כאמור, אני קנאי.
מה עם האפשרות של קירור בתוך האדמה? האם זה יכול לעכב התרבות של שאור?
מעניין שאני נתקלת בדף הזה, בדיוק עכשיו שהחלטנו לקנות מקרר. כרגע יש לנו מקרר קטן (משרדי).
אנחנו באמת לא שומרים אוכל, אבל עם קטנטנים בבית לפעמים זה נחמד שאפשר להכין אוכל לכמה ימים ולא לבשל כל יום ששני קטנטנים תלויים עלי.

אנחנו אוכלי בשר. והבנים במשפחתי (שהם הרוב hilarious ) אוכלים בשר. הרבה בשר.

טוב עכשיו ששיתפתי בהירהורים שלי, אספר שחיינו חודשיים באיטליה בלי מקרר. היה חורף והטמפ' בחוץ לא עלתה על 5 מעלות. אז המרפסת היתה המקרר. הירקות נשמרו טריים בצורה מדהימה.
נשארנו רק עם בעיה הגדרתית. שהילד יצא למרפסת. לא ידענו מה לומר תצא מהמקרר או תכנס מהמקרר כי קר ...

האם יש איזה-שהוא פיתרון חלופי לאסידופילוס, לזרעי פשתן,
היום משווקים סוגים שונים של אסידופולוס שלא דורשים קירור (בכמוסות). או הסוג של סאנריידר שמצופה בפקטין תפוחים ובא בשקיות אטומות קטנות (כשפותחים חייבים לגמור הכל וזה לרוב לא נורא).
זרעי פשתן לא טחונים אפשר להחזיק בכלי אטום הרבה הרבה ימים ואף יותר... ובכל מקרה אחרי שטוחנים אותם הם טובים רק 4 ימים, אז כדאי פשוט לטחון לכל יום.
נשמע מרתק! בהצלחה
אני פה יושב וקורא ובפנים אני נסער ונרגש, רעיון לתוכנית ההתנתקות מחברת החשמל הוא פשוט מדהים. אינני יכול שלא לשים לב לרשימת הפריטים החשמליים שאת מונה שנשארו בדירתך: בלנדר ותנור (רק ללחם ולעוגיות) -
אם כן, כיצד רשמת שורות אלה? איך תגיבי להודעות פה? הרי יש לך גם מחשב צורך חשמל - וחמור לא פחות: את מחוברת לרשת האינטרנט הגדולה והמשחיתה.
אבל אני בהחלט מסיר את הכובע בפני הרעיון....
הרי יש לך גם מחשב צורך חשמל - וחמור לא פחות: את מחוברת לרשת האינטרנט הגדולה והמשחיתה
מחשבים ואינטרנט יש בספריות ציבוריות וכד'.
למה אינטרנט משחיתה?
לא ידענו מה לומר תצא מהמקרר או תכנס מהמקרר כי קר ...
hilarious
אם כן, כיצד רשמת שורות אלה? איך תגיבי להודעות פה? הרי יש לך גם מחשב צורך חשמל -
המחשב של ליאת עובד על דלק ביו-דיזל, אנרגיה סולרית וקסמי פיות.

למה לא תנור גז? יש כאלה שגם החלק של האפיה הוא על גז, והאוכל יוצא הרבה יותר טעים (כן, מניסיון).
לגבי הבלנדר - צדק מי שאמר לגבי מכתש ועלי, ככה עושים בחומוסיות "השוות". אפשר גם לטחון במטחנת בשר ידנית, כמו של פעם. בטח יש לך.

ומה עם מכונת כביסה? יש לך?

<שואלת ברצינות>

רגע!!!
אני מחוברת לחשמל, נקודה.
זה שאני נפטרת מהמקרר, זה רק צעד קטן בדרך להנתקות. לעומת שרון, תסלחו לי על עירוב הפוליטיקה המכוערת, יש לי יעד סופי מאוד ברור והוא - הנתקות מוחלטת. אבל זה עוד רחוק.
בעיקרון, אם פאנלים סולאריים היום זולים יותר, יכולתי לעבור לאנרגיית השמש, אך לא כך הוא. זו אנרגיה סופר-יקרה ועוד לא מספיק יעילה, מכיוון שצריך שטח גג די גדול לספק תצרוכת ביתית ואני, מה לעשות, גרה בעיר הקודש הצפופה.

אז כן,
יש לי מנורות חשמל (למרות שיש מנורות שלא זקוקות לפאנלים סולאריים ויכולות לעבוד במהלך היום בלבד על אנרגיית שמש - לא ללילה), יש לי מחשב מחובר לחשמל (אבל עובד בעיקר על קסמי פיות ומכשפות) ויש לי מכונת כביסה.

כפי שכתבתי, לרב הדברים אני מצליחה לחשוב על פתרונות כאלו ואחרים. ראיתי מכונת כביסה מגניבה אצל טליה שניידר ויום אחד, כשתהיה לי חצר גדולה או בית גדול יותר, אאמץ את הרעיון. מישהו לקח תוף של מ. כביסה והרכיב אותו על אופניים ובפידול מסובבים את התוף.
לגבי תנור - עלו הרעיונות הבאים: תנור גז (עדיין מחובר לרשת אנרגיה בבעלות פרטית), טאבון (מי שהציעה לא יודעת איך נראית החצר המאוד עירונית פיצפונית שלי) ותנור שמש (שוב, דורש קצת יותר חצר). כל אלו פתרונות פרקטיים, השניים האחרונים טובים בעיני, רק שכרגע לא ישימים. חוצמזה, אני מחפשת פתרונות-מודל. לא משהו שרק אני, עם השגעונות שלי, אוכל ליישם, אלא שיהיה ישים למס' גדול של א/נשים. טאבון ותנור שמש דורשים חצר, או לפחות מרפסת גדולה בכיוון הנכון וזה לא ישים לרב הא/נשים בעיר. עוד רעיונות יתקבלו בברכה.

בלנדר: בדיוק אתמול חשבנו (אני וקרוב המשפחה היחיד שיש לי בירושלים) על מטחנת בשר. הוא, קרוב המשפחה, מוכן לקנות לי אחת חדשה, אם אתן לו את הבלנדר בתמורה happy . מכתש ועלי זה נחמד, יש לי, אני משתמשת בו לכמויות קטנות של כתישה, אבל זה ה-מ-ו-ן עבודה בכמויות גדולות. כאמור, אני מנסה להיות יעילה ולא ליצור מצב שבו אני מכלה חצי יום בהכנת אוכל.

תודה על המחשבות שלכן/ם!
איזה כיף לקבל פה ליווי.
תמשיכו, בבקשה.

אפרופו ביו דיזל,
היכולת הטכנית שלי, לצערי הרב, ירודה מאוד. אי לכך, אני מחכה לכמה חבר'ה שעובדים על בניית מתקן ייצור ביו-דיזל כבר הרבה זמן. כהם יסיימו, אהיה הראשונה לרכוש אותו (לא לבית, לגינה הקהילתית) ולהתחיל ליישם. לא למחשב, אבל כן לרכב ולהסקה.

לגבי מחשב -
אכן מחובר לרשת (החשמל והאינטרנט). לגבי חשמל - הפתרון בסוף יהיה סולארי (כשמישהו - אנחנו למשל - נצליח לשבור את המונופול של ח. החשמל ולגרום לכך שאפשר יהיה "להחזיר חשמל" למערכת ולקבל החזר על החשמל המוחזר). לגבי רשת האינטרנט - אין לי פתרון יותר טוב לזרימת מידע חופשית, עם כל הזבל שזורם בה.

טוב, אז דיברתי עם אחשלי שהוא גם טבח. אין בעיה להשאיר את השאור בחוץ, כל זמן שמאכילים אותו כל יום. לא צריך לזרוק חצי כמו שאמרתי קודם, אלא אפילו פחות משליש. אני חושבת ששתי כפות קמח ליום יעשו את העבודה. אם את אופה לחמים קטנים (או לחמניות) כמעט כל יום, אז זה משתלם לגמרי. אם לא - אז תצטרכי לזרוק חלק בכל זאת.

השורה התחתונה - שאור לא מתקלקל מחוץ למקרר.

לגבי קירור - יש גם את השיטה עם חיתולי טטרה רטובים. בעיקר עם הרוח הירושלמית. אפשר לשים על אדן החלון כלי חרס ולכסות בחיתול רטוב. או ממש לעשות וילון מחיתול רטוב (עם אטבי כביסה למשל) שדרכו עובר האוויר פנימה ומתקרר.

אנחנו חיינו חודש על אי בודד (כמעט) באיי אנדמן. זה היה רק בישול טרי. קניית מצרכים מתושבי האי (ביצים, קצת ירקות, דגים) ופעם בשבוע נסיעה על סירה לקניית מצרכים בעיר הגדולה באי אחר. זה היה ממש כיף, מצד שני היה לנו המון זמן וכבר בבוקר היינו מתכננים מה נבשל בערב. כל היום היינו עסוקים בזה. האוכל והבישול הפך כמעט לדבר המרכזי, בלי מקרר, בלי תנור, בלי כלום - רק מדורה, סיר, מחבת ופינג'ן. ומים מהמעיין.

מה רע בגז? זה נחשב לאנרגיה נקיה יחסית (או אפילו נקיה ממש)?
ולא חייבים להיות מחוברים לספק, אפשר בבלונים.
יש גם מכונות כביסה שעובדות על גז, רק לידיעתך.
מאוד מאוד מעניין הדף הזה.
מה רע בגז?
אני לא חושב שהיא התכוונה שהגז עצמו רע אלא שזו רשת אנרגיה בבעלות פרטית
אפשר לשים על אדן החלון כלי חרס ולכסות בחיתול רטוב.
בילדותי, כשעדיין לא היו מים זורמים בחדרי החברים בקיבוצי, עמדה בחדר הורַי ג'ארה מחרס מלאה מים, מכוסה בחתיכת בד שתפורים אליה צדפים כמשקולות. המים היו תמיד קרירים, גם כשהמים בברזים (בבית הילדים, למשל) היו חמים מחום האויר.
בטיול בסיני לפני שנים, כשבדהב היו רק סככות צל ומקלחות בחוץ, ולנו היו מים רק במיכלי פלסטיק ועל צידניות עדיין לא שמענו, הרטבנו מגבות ועטפנו בהן את המיכלים. הן קיררו את המים לטמפרטורת שתייה.
לעשות וילון מחיתול רטוב (עם אטבי כביסה למשל) שדרכו עובר האוויר פנימה ומתקרר.
כשבני היה תינוק, ובבית הילדים לא היה מזגן, קיררנו את חדר התינוקות בעזרת וילונות רטובים ושלולית מים על הרצפה.
מה רע בגז?
שהוא עדיין יוצר תלות משמעותית בגורמים כוחניים בעלי אינטרסים כלכליים.
חוצמזה, אולי הגז עצמו לא מזהם, אבל ההובלה שלו ממקום למקום מזהמת בהחלט.
וכשיגמר הנפט? הוא לא יבוא.

אגב, גם חשמל הוא לא רע לכשעצמו, אם מפיקים אותו בדרכים נקיות, כמו בעזרת פאנלים סולאריים.

השורה התחתונה - שאור לא מתקלקל מחוץ למקרר.
יש!!!! תודה.

ממש לעשות וילון מחיתול רטוב.
את שיטת הוילונות הרטובים הכרתי לפני כמה וכמה שנים בחצבה, כשגרתי בחדר עם דזרט-קולר, המצאה מבריקה וחסכונית לעומת מזגן. הוא עובד על אותו עיקרון של וילון רטוב (על חשמל, כמובן).
באילת גם ראיתי מקום שיש בו ממש טפטוף קבוע של מים בחלונות.
כשבתי נולדה היה מאוד חם ויבש, אבל לא רציתי לייבש אותה ואותי במזגן, אז ניסיתי את השיטה והיא עבדה מצויין, כולל השלוליות.
פעם, ככה מספרים ותיקי אילת, רצו לקרר את כל העיר עם מסכי מים כאלו. לקראת ביקור רה"מ (בן גוריון) הכינו מסגרות ענק עם מתזים תלויים עליהם ובדקו אם זה עובד. זה עבד. אלא שעם הרוח הראשונה הרבה אילתי נרטבו והפתרון החינני נגנז. אני לא חותמת על זה שהסיפור אמיתי.

נצליח לשבור את המונופול של ח. החשמל.
אני שואלת באמת כי לא הבנתי - האם הכוונה שלך היא להפריט את חברת החשמל?
שלום לך,
בהצלחה, וכל כל כל הכבוד.
רק לספר שגם אני מנסה להקטין את התלות במוצרי חשמל, ולמעשה תקופות ארוכות בחיי לא היה לנו כלום חוץ ממנורות.
אבל בחום של הקיץ (גרנו אז בבקתה לוהטת בעמק) הילדים סבלו כל הזמן מבעיות קיבה, וגם אני.
מניחה שיכולתי להתארגן טוב יותר, ובכל אופן אחרי סשן ארוך ומבהיל במיוחד של מחלות התחלתי להעזר במקרר של השכנים...
מאחלת לך שתצליחי טוב ממני flower
מאמר על הפסקת החשמל הגדולה בארה"ב באוגוסט 2003, והרהורים על חיוניות החשמל בעקבותיה.
http://www.heschelcenter.org/text_files/blackout.html
נראה לי שהייצור של פאנלים סולריים הוא מאוד מזהם.
מה רע באנרגיית הרוח ?
נראה לי שקשה להתייחס לאמירה כזו שזרוקה באויר.
מה רע בלתת איזה מראה מקום?
מה רע באנרגיית הרוח ?
לא בכל מקום יש מספיק רוח. לא בכל מקום אפשר להעמיד שבשבת ענקית, גבוהה ומרעישה. פאנלים סולריים, לעומת זאת, מתאימים בכל מקום בארץ, ולא מפריעים לאף אחד.
נראה לי שהייצור של פאנלים סולריים הוא מאוד מזהם.
אני אשמח לדעת יותר, אם יש לך מידע על כך.
וכשיגמר הנפט? הוא לא יבוא.
גז טבעי (זה שמתמשים בו לבישול אחרי שמוסיפים לו ריח) לא מיוצר מנפט. יש בארות שמוצאים בהן גז ושואבים אותו בנפרד, כשהוא יגמר, הוא פשוט יגמר. (סתם פריקית של פרטים, רציתי לתקן טעות)
התכוונתי לומר שכשיגמר הנפט אי אפשר יהיה להוביל את הגז. לא היתה טעות.
אהה! פשוט לא הבנתי אותך.
לגבי האין-מקרר: עלי והצליחי, ואל תשכחי לחזור לספר לנו איך הולך.
לגבי הפקת חשמל ירוקה: הרעיון שלי היה ליצור מצבר חשמלי שנטען מתנועה (אנרגיה קינטית) ולחבר אותו לילדים כשהם משחקים. כנראה שלא אצליח לעשות כך את המיליונים, כי מסתבר שיש איזושהי חברה באוסטרליה שפיתחה את זה כבר: ‏http://www.worldchanging.com/archives/002323.html‏.
וואלה יונת hilarious
האמת היא שתמיד חשבתי שבטוח אפשר לעשות את אותו הדבר בחדר כושר. כלומר, למה לא לחבר מצבר כזה לסטפרים ולשאר מכשירי העינויים סטייל ימי הביניים, ולהאיר עם זה את המקום (או להפעיל את המזגן)? אני לא מבינה בזה כלום, אבל נראה לי שזה מצבור אנרגיה מבוזבז.
שכשיגמר הנפט אי אפשר יהיה להוביל את הגז
יובילו את הגז על ידי משאיות הממונעות בעזרת גז.
בזמנים עברו התנאים היו שונים. האוכל גדל בחצר בחוץ, והיתה פרה לחלוב אותה, היתה באר והחיטה היתה מיובשת ומאוחסנת בשקים במקומות מוצלים. כאשר הכינו כמות גדולה הכינו רק מדברים שאפשר לשמר אותם כמו פירות מיובשים, בשר מיובש, בשר ודגים מעושנים מהעשן של הארובה. כל יום בישלו כמות שהספיקה לאותו היום. לא היה כזה דבר לשים אוכל מבושל בשביל 'מחר' אז רוב התזונה התבססה על ירקות ופירות חיים, חלב פרה חי , בשר טרי, והשאר יובש ועושן.. כל בוקר היו אופים פיתות או לחמים או בשיטה הישנה של שאור..

אם אין את כל התנאים האלו, אין מנוס ממקרר אם רוצים תזונה מגווונת

אפשרות אחרת היא לגור קרוב לשוק ולקנות כמויות קטנות, בשילוב אמצעי קירור אלטרנטיבים. הזמנים בהם לא היו מקררים לא כל כך רחוקים. נראה לי ש'במקום' מקרר (ומכונת כביסה) היתה 'משרה' של עקרת בית, או עובדי משק בית, שהכינו, קנו, שימרו, בשלו.
ראיתי פעם ב"הארץ" על איזו המצאה שדומה למה שיונת הזכירה. נדמה לי שזה היה קשור לנדנדה. אחפש את גזיר העיתון.
ראיתי פעם ב"הארץ" על איזו המצאה שדומה למה שיונת הזכירה

נדמה לי שזה היה על באר בדרום אפריקה, שהמשאבה שלה מחוברת לנדנדה או קרוסלה של ילדים.
זה היה במקום שאין בו חשמל.

לא, לא זה.
זה היה בכתבה של סיכום שנה, 20 ההמצאות הטובות, או משהו כזה.
אפשרות אחרת היא לגור קרוב לשוק ולקנות כמויות קטנות.
אפשר גם כל יום להזמין משהו אחר: פיצה, הודית, תיאלנדית, פלאפל, סושי...
הם אפילו מביאים שתיה קרה

<עודד רעב!!>

happy
לא חשבתי על זה, אבל הסבירות לכך גבוהה, כשאין מקרר.

<מרי אנטואנט>

להורי לא היה מקרר בצעירותם. היה ארגז קרח שלפעמים דלף ולפעמים לא, ואיש עם אופניים וארגז שמכר קרח פעם בכמה ימים. הגיע היום והם חבקו בת, ובאותו זמן לא נהוג היה להניק למרחקים ארוכים, ובטח שלא להשבית עבודה בשביל זה. נפלו בין הכסאות. בבוקר הגיע החלבן עם הבקבוקים שלו, ועד הערב הספיק החלב להתקלקל בארון הקרח המתעתע. הילדה חטפה הרעלה, הרופא נזף והפחיד את הורי העניים, ואלו לקחו הלוואת ענק וקנו מקרר.

ומה, מעניין כמה היו מחזיקים בלי אם הילדה היתה יונקת יותר mischievous

ועד הערב הספיק החלב להתקלקל כי זה היה חלב מפוסטר. אם זה היה חלב חי, זה היה מחמיץ ונהיה לבן

שמעתי על מישהי שיש לה בבית מכונת כביסה שמחוברת לאפניים ומופעלת על ידי דיווש. יש איש אחד שממציא דברים כאלה, אני אחפש את הטלפון שלו.
אם זו טליה שניידר ודרור צחורי, אז אנחנו כתבנו על אותם א/נשים.
שמעתי על מישהי שיש לה בבית מכונת כביסה שמחוברת לאפניים ומופעלת על ידי דיווש.
הרעיון זכור לי מילדותי, מחוברת ישנה של MotherEarth. לא מצאתי את הכתבה, אבל מצאתי שלל כתבות מעניינות אחרות happy

"מכונת כביסה מונעת על ידי רוח" ‏http://www.motherearthnews.com/library/1976_January_February/A_Simple_Wind_Powered_Washing_Machine_That_You_Can_Build

מיחזור:
"הפיכת תוף לאדנית" ‏http://www.motherearthnews.com/library/1981_July_August/Awash_in_Washing_Machines
"שימוש במכונת כביסה ישנה כשולחן עבודה" ‏http://www.motherearthnews.com/library/1981_July_August/A_Washing_Machine_Workbench
"כיצד לחסוך בכיבוס" ‏http://www.motherearthnews.com/library/1992_October_November/Taking_Yourself_To_The_Cleaner_s

יצירתיות:
הפיכת מכונת כביסה לאבניים
"הפיכת מכונת כביסה למערבל בטון" ‏http://www.motherearthnews.com/library/1980_September_October/Build_a_Low_Budget_Cement_Mixer_
שימוש במכונת כביסה למיים חמים למקלחת למי שאין דוד
"הפיכת מכונת כביסה למסחטת מיצים ענקית" ‏http://www.motherearthnews.com/library/1982_September_October/The_Maytag_Cider_Press

ברונית_ב‏‏ קרעת אותי מצחוק! hilarious
איזה להיט אני חייב כזה! hilarious
קיבלתי שאור מאחשלי, אם את רוצה אני יכולה "לגדל" אותו קצת ולהפריש לך.
עפרה, תודה!
מתי את מגיעה לירושלים?

<ליאת מהצפון הרחוק>

רק עכשיו גיליתי את הדף המעניין הזה.
יש לי שכן שחי שנתיים בלי מקרר. פשוט פעם התקלקל ולא היה לו כסף לתקן. בתחילה הוא חשב שיהיה קשה להסתדר, אבל עם הזמן הוא גילה שאפשר די בקלות. מסתבר שביצים ולבנה, ירקות ופירות וכו' ניתן לשמור גם מחוץ למקרר. לעומת זאת, המקרר המקולקל ממש טוב בתור ארון! יש כבר מדפים והכל.
מתי את מגיעה לירושלים?

בשבוע הבא מתישהו. אעדכן אותך. גם אנחנו נוסעים לכמה ימים.

לגבי הפקת חשמל ירוקה: הרעיון שלי היה ליצור מצבר חשמלי שנטען מתנועה (אנרגיה קינטית) ולחבר אותו לילדים כשהם משחקים.
מצאתי את גזיר העיתון!
אני מצטטת קצת "ראג' פנדיאן, פרופ' להנדסה ומדעי המחשב, הביט בילדים משחקים ולא שאל "מאיפה יש להם כל כך הרבה אנרגיה?", אלא "כיצד אוכל להפוך את האנרגיה הזו לכוח?"
הוא הדגים נדנדת קרש הבנויה מחומרים זמינים בכל חנות חומרי בניין, בה היו צילינדרים פניאומטיים מתחת למושבים, שהיו מחוברים למיכלים קטנים. הילדים התנדנדו מעלה מטה, והצילינדרים מפיחים אוויר למיכלים. מפוח ממיר את האוויר הדחוס במיכלים לאנרגיה חשמלית הנאגרת במצברים.
שני ילדים המתנדנדים חצי שעה מייצרים מספיק חשמל כדי להפעיל מחשב נייד 20-40 דקות. הוא הגיש פטנט לייצור נרחב שיאפשר התקנה בגני שעשועים וגנים בנדנדות וקרוסלות, בהם אפשר יהיה להשתמש בחשמל לתאורה או כל דבר אחר. "זאת בעצם אנרגיה חופשית. כל זמן שישנם ילדים שירצו לשחק, האספקה היא בלתי נדלית."
אני חושבת שכדאי לך לא להפטר מהמקרר הישן אלא להשתמש בו בתור ארון לאוכל

כי נראה לי שבגלל שיש לו איטום מאוד חזק גם כשהאוכל יהיה בתוכו בלי קירור הוא ישאר טוב
וגם בגלל שהחום מבחוץ לא יוכל לחדור פנימה.
אבל אני לא יודעת את מה שאני כותבת אני רק מרגישה אתזה
אולי פשוט קשה לי לדמיין פיזית מטבח בלי מקרר .
בהצלחה אנא ממך עדכני איך הולך
קישור | העבר | מחק אבישלום (09.05.2005 10:50):
איילה,
האיטום הוא רע, בחוסר אויר טרי גדלות פטריות ועובש ואני לא יודע מה
תלכי לחנות למקררים, פתחי דלת של מקרר שמעולם לא ראה לכלוך, תריחי.
לגבי חשמל - הפתרון בסוף יהיה סולארי (כשמישהו - אנחנו למשל - נצליח לשבור את המונופול של ח. החשמל ולגרום לכך שאפשר יהיה "להחזיר חשמל" למערכת ולקבל החזר על החשמל המוחזר).

זה מה שעושים כמה יישובים בגולן, מייצרים חשמל מרוח, ח. החשמל חייבת לקנות אותו מהם (על פי חוק), ואז הם קונים ממנה חשמל במחיר מוזל.

<או שאני מתבלבלת עם משהו אחר?>

הי, איך הולך עם ה"בלי"?

לא שכחתי את השאור. הוא מטופל. אתמול בפעם הראשונה שמתי אותו להתפחה ללחם שאני עומדת לאפות היום, לראות שהוא בסדר (פתאום לא הייתי בטוחה שהאכלתי אותו מספיק). עושה רושם שהוא מתפיח מצויין (אני אופה לקראת הערב).

אני אהיה בירושלים (עין כרם) ב 21.5 בטוח (אולי גם לפני, אבל לא בטוח). אז נהיה בקשר לקראת.

חלק מהדיון עבר לדף לחם_שאור‏
חזרתי מחופשה של כמה ימים ישר לתוך תסריטי האימים של בשמת...

זהו. מהיום מתחיל הניסוי. עד עכשיו סתם חיינו בלי מקרר והתפללתי שהאוכל יחזיק מעמד. מהיום יש מע' קירור חלופית.

הייתי בחופשה בצפון וקפצתי לרמה (הכפר רמה, לא רחוק מכרמיאל). קניתי שלושה מיכלי חרס (יעני, עציצים). לאחר מבט חטוף על המבחר ביקשתי עזרה מהבחורה הנחמדה שעובדת שם. בהתלהבותי הסברתי לה מה אני מחפשת ולמה. היא צחקה במבוכה ואמרה שעל זה עוד לא שמעה אפעם...
קניתי שלושה עציצים גדולים. אחד עמוק יחסית (אני חושבת שהוא פחות מתאים לי, אבל רציתי לנסות מגוון צורות. מקסימום הוא ימלא את יעודו המקורי ויהפוך לעציץ) ושניים צרים למטה ורחבים למעלה (מעין קערות, לא עמוקות במיוחד). השניים האחרונים לא שווים בגודלם - אחד גדול מהשני.
והצ'ופר - ג'ארה למים.

כל הכלים הגיעו בשלום לחלקה המערבי של בירת הנצח, נשטפו בחצר והוכנסו אחר כבוד למטבח.
העמוק שביניהם הונח על המדף שמול חלון המטבח (החלון פונה לתוך מחסן, אבל כמעט תמיד נושבת ממנו רוח קרירה), כוסה במגבת רטובה, שטבולה בקצה אחד שלה בצנצנת מים. זה הקירור העמוק. בינתיים מצטנן שם ממרח עדשים (דווקא הפעם יצא לי ממש טעים ובטח נחסל אותו לפני שיעבור די זמן כדי לבדוק את מידת השימור שלו בעציץ).

את הקערות שיכללתי קצת בהשראת אחד הקישורים שעודד מצא בתחילת הדף: ‏http://www.newmediaexplorer.org/chris/2004/04/14/cool_fridge_without_using_electricity.htm
הנחתי צלחת עמוקה וגדולה, עליה הנחתי את הקערה הגדולה (שיש לה חור באמצע, כי היא בכלל עציץ). לתוך החור של הקערה הגדולה דחפתי קצה של מגבת (מגבת רחצה גדולה) וביתר המגבת ריפדתי את דפנות הקערה. הספגתי אותה במים והנחתי מעליה את הקערה הקטנה יותר. מילאתי במים גם את הצלחת העמוקה שבתחתית. הרעיון הוא שהמגבת תישאר רטובה, תבודד ותקרר את האוכל שבקערה הקטנה יותר. בתוך הקערה הקטנה שמתי ירקות וכיסיתי במגבת רטובה טבולה בצנצנת מים בקצהה.

זהו. נראה אם יש שיפור בשימור האוכל בימים הקרובים. מה שבטוח - המטבח נראה הרבה יותר טוב עם כל כלי החרס האלו.
את המקרר אני מתכוונת לתקן ולמכור.
אני מתה כבר לפנות אותו. כל כך הרבה תכניות יש לי על המקום שהוא תופס עכשיו.

עברו כמעט 24 שעות.
הירקות נראים קצת מסכנים, אבל כך הם נראו כשהכנסתי אותם.
מסקנה: מע' הקירור שלי לא גורמת לירקות שנראים מסכנים מראש להיראות יותר טוב.

בעציץ העמוק שמול החלון לא נותר דבר, מלבד קופסת סחוג שמחזיקה מעמד יפה מאוד המון זמן בלי קירור.

מחר אני מתכוונת לקנות מד חום ולערוך מדידות. אין לי סבלנות לחכות עד שהאוכל יגיד את דברו. רוצה תוצאות מיידיות.

<ליאת בהתקף ילדותי של סיפוק מהיר...>

עוקבת בעניין ובמתח flower
שאור זה כמו טמגוצ'י אבל באופן_טבעי‏‏.
hilarious hilarious hilarious
עוקבת בעניין ובמתח
אני קוראת את הדף ולא מאמינה, חשבתי שאני נמצאת בדף שיכול להיקרא "מעבר לכל דמיון".
תגידו אתם רציניים?
לא. עבדתי על כולכם בעיניים. בעצם אני פריקית של מוצרי חשמל. זה נשמע לך נורמאלי?
תגידו אתם רציניים? מי זה אתם? למה להשמיץ את כולם, לי דווקא יש מקרר....
ליאת, את יכולה לשים את הבשר למנגל של שבת אצלי במקרר, אם את רוצה.
(נו זאת אני עם השלושה ילדים, שמחביאה את הממתקים כשאת באה).
קישור | העבר | מחק *פלונית* (19.05.2005 10:47):
אני לא טענתי שכולכם חיים בלי מקרר פשוט נראה שלקחתם את כל העניין הזה יותר מדי ברצינות.
רבאק מה כל ההתקפה הזאת עליי. פשוט זה נראה לי מוזר כל העניין הזה של לחשוב אפילו לחיות בלי מקרר.
הפלונית הנ"ל זאת אני
לא, את מבינה, כל האינטלגנטים פה באתר מחפשים דרכים איך להיות עוד יותר קיצוניים, ולכן לוקחים עניינים ברצינות.
נראה לך מוזר לחשוב על לחיות בלי מקרר? מה דעתך על לכתוב בלי נימוס?
נראה לי לא פחות מוזר.
אני לא טענתי שכולכם חיים בלי מקרר.
_פשוט זה נראה לי מוזר כל העניין הזה של לחשוב אפילו לחיות בלי מקרר_
אמא_לשלושה‏, סליחה. ברור שלא טענת שכולם חיים בלי מקרר... ובטח שלא התכוונתי להתקיף.
רק הצחיקה אותי קצת התדהמה שלך... עם הזמן תתרגלי שהאתר כאן מלא אנשים שעושים דברים "מוזרים"... flower

<אני זאת הפלוני אלמוני מלמעלה...>

תראו אני מבינה שקןראים לאתר "באופן טבעי" אני ממש אבל ממש לא חיה באופן טבעי, אבל מה אני אוהבת את האתר, את האנשים שכותבים פה ובכלל
את הרוח כאן. אולי אני לא כל כך מתאימה להלך הרוחות והדעות כאן, אבל זאת לא סיבה לא להיות סובלנים אלי, אני מקווה שאין לכם תנאי קבלה ואם יש פה באתר אנשים שלא חיים באופן טבעי אז אתם לא מקבלים אותם.
אבל זאת לא סיבה לא להיות סובלנים אלי,
כשאת כותבת דברים כמו:
אני קוראת את הדף ולא מאמינה, חשבתי שאני נמצאת בדף שיכול להיקרא "מעבר לכל דמיון".
תגידו אתם רציניים?

פשוט נראה שלקחתם את כל העניין הזה יותר מדי ברצינות.

פשוט זה נראה לי מוזר כל העניין הזה של לחשוב אפילו לחיות בלי מקרר.

זה נראה לי כמו חוסר סובלנות מצדך.אם יש לך תהיות ספציפיות תעלי אותם.
מה כל כך "מעבר לכל דמיון" ב-לחיות_בלי_מקרר‏? עד לא לפני הרבה שנים כולם עשו את זה. זה אולי יותר קשה ומסובך, אבל אפשרי.

לחיות בלי מקרר זה נורמלי? אז למה מקרר לא ואינטרנט כן? לא נשמע לך אבסורד?
אמא_לשלושה‏, האם מפריע לך שמישהו בוחר לחיות בלי מקרר? האם מפריע לך שכותבים על זה?
אם כן – למה?
אם לא – למה כתבת?
לאיזה מין תשובות את מצפה? מה את רוצה לדעת?
או. עכשיו את פותחת דיון מעניין (בעיני). קודם היתה לי תחושה שאת סתם תוקפת מה שנראה לך מוזר או יוצא דופן.
אני מבטיחה להיכנס בערב ולהעלות מחשבות לגבי השאלה הזו.
תודה שהבהרת שאת לא מתכוונת לתקוף. את מאוד מוזמנת להישאר פה ולהתדיין (פלונית עם ממתקים - להתדיין או להדיין??)
יונת,
אני חושבת שאמא לשלושה פשוט לא חשבה על האופציה הזאת. זה לא עניין של מפריע או לא.
אני חושבת שאפשר לענות לה ברצינות ומשם להמשיך.

לחיות בלי מקרר זה נורמלי? אמא לשלושה, אולי זו לא *הנורמה* בעולם המערבי , אבל בהחלט נורמלי .

פלונית עם ממתקים - להתדיין או להדיין??) צריכה ללכת לקחת ילדים.... הציצי במייל.
לחיות בלי מקרר זה נורמלי?
תגדירי "נורמלי". יש הרבה אנשים בעולם שעבורם זו מציאות נורמלית ונורמטיבית.

אני חייבת להגיד לך שלתחושתי יש באמירה הזו יותר משמץ של שיפוט. הרי ליאת לא אמרה שאת חייבת לחיות בלי מקרר. היא מנסה כאן משהו שמתאים להשקפת עולמה. אפשר לבקר, אבל אולי כדאי לחשוב על דרכים יותר ידידותיות לעשות זאת.

האם מפריע לך שמישהו בוחר לחיות...(עם/בלי/ככה וככה...)? האם מפריע לך שכותבים על זה?
אם כן ? למה?
אם לא ? למה כתבת?
לאיזה מין תשובות את מצפה? מה את רוצה לדעת?

זה שאלון לגמרי רציני, מכובד ומכבד בעיני,
הייתי שומרת אותו 'בכניסה לבית' או לפחות במקום בולט (שלא ילך לאיבוד) שיהיה קל למצוא ולהשתמש בשעת הצורך.

<כבר סקרנית להמשך הדיון בהשוואה לאינטרנט>

האם אני נורמאלית?
<היות ואתם לא מכירים אותי, אני יכולה לחסוך לכם את המתח - אני בכלל לא נורמאלית! אבל זה שייך כבר לדיון אחר. happy >

כמה עובדות:

  1. אני חיה לבד.
  2. יש לי מקרר אמנה 22, קיבלתי אותו בירושה מדודים שלי.
  3. הוא עצום ואני מנצלת בערך 10% מנפחו. [בקיץ, כשאני מחזיקה את הפירות והירקות בתוכו + מים קרים + קרח בפריזר. בחורף מדובר בהרבה פחות.] וכמו שדודה שלי אמרה לי כשהעבירה אותו אלי " את תצטרכי לקחת משכנתא כדי למלא את הפריזר שלו ". דודה שלי יודעת מה היא מדברת... hilarious
  4. היות והוא ישן אי אפשר לכוון את הטרמוסטט שלו והוא מכוון לקור מקסימלי - כלומר מקרר הרבה יותר מהרצוי. כלומר - צורך הרבה מאוד חשמל.
  5. הוא ענק ומכוער ותופס לי חלק ניכר מהחלל.
  6. אין לי כסף / רצון לרכוש מקרר קטן יותר.

תודות לדף הזה הבנתי שיש עוד אופציות, זה לא שמיד זרקתי את המקרר מכל מדרגות (גם אם הייתי רוצה הייתי צריכה לגייס לפחות מישהו אחד שיעזור, אם לא שלושה, ושיהיו מאוד חזקים.) אבל פתאום לחיות_בלי_מקרר‏ [כלומר עם יותר מקום בבית ופחות כסף בחשבון החשמל] ניראית לי אופציה לא פחות משוגעת מדרך החיים הנוכחית שלי...

< גם אני בינתיים עוקבת בעניין ובמתח >

קישור | העבר | מחק *פלונית* (19.05.2005 17:02):
יונת שלום:
א. לא מפריע לי שאנשים בוחרים לחיות בלי מקרר.
ב. שאלתי מכיוון שזו הפעם הראשונה שנתקלתי במצב כזה שאנשים חושבים לחיות בלי מקרר. מצטערת אני בחורה עירונית שרק מחפשת את הדברים הכי חדשים בטכנולוגיה כדי להקל לעצמי את החיים.
בקשר לשאלה שלך לאיזה תשובה את מצפה? אני לא מצפה לכלום אני רק רוצה להבין את אורח החיים והמחשבה שלכם.
הרי זה אחת המטרות של האינטרנט, לפתוח אותך לעולמות חדשים, טוב אז נפתחתי לעולם שלא הכרתי לפני כן וקיבלתי שוק.
אם אני אספר לך איך אני מגדלת את הילדים שלי {על ברכי הטכנולוגיה הפרסומות וכל השגעונות החדשים שיוצאים כל שבוע} גם את תחטפי שוק.
שוב אתם כל הזמן חושבים שמשהו בא לשפוט אותכם, אתם {שוב מצטערת על ההכללות} כל כך קנאים לאורח החיים שלכם.
אם אתם לא רוצים שאף אחד "ישפוט" את אורח החיים שלכם {שאותו אני מכבדת} אל תפתחו את הדיונים לכל אחד. בכל זאת אני מקווה שאוכל להמשיך לשוטט באתר כי אני מאוד נהנית כאן אבל קשה להגיב לדברים כאן, מפני שכל דבר שאני אומרת אני זוכה לתקיפות מכל מיני אנשים שונים.
אבל קשה להגיב לדברים כאן, מפני שכל דבר שאני אומרת אני זוכה לתקיפות מכל מיני אנשים שונים.
פלונית, היה צורך בסוג מיוחד של יצירתיות כדי לקרוא את דברייך כהבעת עניין כנה.
אולי זו הסיבה לתקיפות?
אורח החיים שלכם {שאותו אני מכבדת}

נראה לי ששוב עולה כאן אותה הבעיה של נימת הקול.
עכשיו אני שמה לב שאת המשפטים הבאים של אמא_לשלושה‏ / *פלונית* (תחליטיhappy) אפשר לקרא בנימה ידידותית מסתקרנת ובנימה עויינת ומציקה.

אני ממליצה לנסות את האפשרות הידידותית:
<נסו ותהנו>
אני קוראת את הדף ולא מאמינה, חשבתי שאני נמצאת בדף שיכול להיקרא "מעבר לכל דמיון".
תגידו אתם רציניים?

אני לא טענתי שכולכם חיים בלי מקרר פשוט נראה שלקחתם את כל העניין הזה יותר מדי ברצינות.
רבאק מה כל ההתקפה הזאת עליי. פשוט זה נראה לי מוזר כל העניין הזה של לחשוב אפילו לחיות בלי מקרר.

טוב כדי שלא יהיה אי אלו הבנות נוספות, אז אבהיר את עצמי: אף פעם בכל מה שכתבתי לא התכוונתי להיות עוינת/ שיפוטית/ מתנשאת או מציקנית
כל מה שאני כותבת או מגיבה זה מתוך סקרנות גרידא. מצטערת אם אתם מקבלים את הרושם המוטעה.
שמים וארץ ואללה כמו שאומרים אצלנו את "תותחית" {ולמען הסרת הספק, זו מחמאה
}
כל מה שאני כותבת או מגיבה זה מתוך סקרנות גרידא.
יופי, נעים לשמוע וטוב שהבהרת flower
רוצה גם להפנות את תשומת ליבך לנימה ה"תותחית" של יונת דווקא, שהציגה שאלון ידידותי ביותר.
נסי לקרא אותו שוב בנימה הנכונה happy
הציצי במייל.
אני לא מאמינה.
מילא שזורקים את המקרר אבל ככה אתם מיניקים???
<חבל על הזמן, אמא_לשלושה‏, בואי נעבור לנימה שיפוטית>

וברצינות שניה, חשוב לי לציין, בעיקר כמי שהציקה לשמיים וארץ לא מזמן על ענייני נימה ועלבונות, (בגלל הבעיה של איך טון עובר מסך) שאמא לשלושה נקראה לי בקלילות, בחיוך, בהפתעה מוחלטת. לא בוכחנות בכלל.
לעומת זאת, השאלות של יונת נשמעות קשות. ורק בגלל שאני מכירה את הסגנון שלה אני יודעת בוודאות שהיא שאלה את השאלות בקול רך ומתעניין באמת, בלי שום כוונה לפגוע, להפך.
בקיצור, כולם חמודים. זה כל מה שרציתי להגיד.

בקיצור, כולם חמודים. זה כל מה שרציתי להגיד. hilarious
עוד_קוראת?, מה זו נימת הפישור והאחווה הזאת? את מה זה מזכירה לי מישהי.... blink
מהעבר הרחוק... הא? חכי תקראי אותי בדף ההוא עם ההתייחסויות... אולי כאן המקום להבהיר (וואללה, תודה על הפתח) שאני היא *לא* "חברת קהילה תאמינו" ?
יש סיכוי שמי שצריכה לקרוא את זה תקרא את זה כאן לדעתך? כאילו, אני אמנם מכבסת את הכביסה המלוכלכת בחוץ, אבל בנחל, לא במכשירים חשמליים...happy
(שמישהו יגיד לי שזה לא קשור לנושא הדף.)
(שמישהו יגיד לי שזה לא קשור לנושא הדף.) אני, עם כל הממתקים שתקועים לי פה במקרר, אין לי זכות להגיד כלום. וגם קשה לי להקליד ביד אחת. (לא, לא מיניקה, סתם שותה קפה).

שאני היא לא "חברת קהילה תאמינו" ? נו, אולי כבר תכתבי את שמך המלא והזוהֵר כאן וזהו, עם תמונה ליתר ביטחון, למי שעוד לא בטוח לגמרי....

אני אמנם מכבסת את הכביסה המלוכלכת בחוץ, אבל בנחל, לא במכשירים חשמליים hilarious
אה, אז זה כן קשור לנושא הדף.

וגם קשה לי להקליד ביד אחת hilarious
ליאת, איך הולך?
ליאת, אני עושה ניסוי עכשיו שקשור גם אלייך. אני אכתוב את זה גם בדף של השאור ברגע שיהיה לי קצת יותר ברור מה בדיוק קורה. אבל מה שאני עושה זה במקום לגדל את השאור במקרר - אני מפרישה בכל פעם שאני אופה לחם קצת בצק מהשלב הראשון של ההתפחה. זה מין שאור מפותח כזה, שיש לו הרבה "מזון". הוא כבר קצת יותר בצקי כזה. על הבסיס של מה שאני מפרישה אני מגדלת שאור חדש בחוץ ליום, ואז מתפיחה איתו בצק חדש. שמתי לב שאני אוהבת לחמים חמוצים, ואחרי לחם מדהים שאפיתי לפני כמה ימים, שהיה בהתפחה בסך הכלל 36 שעות בערך, הבנתי שאני יכולה לאפות לחם כל יומיים בערך, ולהשתמש בכל פעם בחלק ממנו ללחם הבא.

במקביל אני ממשיכה לגדל שאור במקרר. פשוט הוא כל הזמן על סף קלקול. ונראה לי שחייבת להיות דרך אחרת לעשות את זה. ואני חושבת שזה קצת מזכיר יוגורט, ומכאן הרעיון שלי של להפריש בכל פעם במהלך התהליך. בינתיים עושה רושם שזה הולך טוב. זה לא התקלקל ועכשיו זה בהתפחה ללחם הבא.

זה כאילו מחייב אותי לאפות כל יומיים, אבל מקסימום אם לא בא לי - אני יכולה לאשפז את התערובת הזאת במקרר אחרי שאני מדללת אותה קצת. ככה אני חושבת. ואז לנהוג בה כמו בשאור רגיל. לדעתי לצרכים שלך זה יהיה ממש מתאים, כי אצלך בכל מקרה תצטרכי להאכיל הרבה להשתמש בהרבה קמח, אז אפשר להכניס את זה למין רוטינה כזאת של אםיה כל יומיים. זה לא דורש הרבה זמן הכנה - לכל לחם בסך הכל שני סשנים של לישה של בערך 10 דקות. פשוט המרווחים בין לישה ללישה מאד גדולים.

אני יודעת שיכול להיות שמה שאני כותבת לא ממש ברור. אני אשמח להסביר עוד ולפרט.

דווקא די ברור.
אני כבר מתה לנסות את השאור.

טוב, עדכונים.
רציתי לחכות קצת לפני שאני משוויצה בהצלחה המסחררת ולוודא שזה אכן עובד.
המקרר נותר מנותק, אבל הלחץ של "לגמור מהר את האוכל שלא יתקלקל" עבר. הכדים עובדים מצויין.
הירקות נשמרים במצב מעולה. חסה, שפעם היתה מדלדלת תוך יומיים-שלושה, נשמרת כעת שבוע במצב סביר+. אני שומרת גם ממרחים תוצרת עצמית ליומיים-שלושה ותבשילים ליום-יומיים. לא ניסיתי לשמור ליותר מזה.
המים בג'ארה - קרים בדיוק במידה הנכונה. לכל מי שלא אוהב לשתות מים קרים מידי מהמקרר, אני ממליצה לנסות את הג'ארה.

חסרונות: צריך להשקות לפחות פעמיים ביום, וכשאני שוכחת הכלי מתחיל להתחמם, במיוחד זה שאין לו שכבה כפולה.
בעיות: לחות גבוהה מידי. האוכל נמצא בתנאים לחים בהרבה מהאופטימלי ולא הצלחתי למצוא לזה פתרון בינתיים. ניסיתי לשים שקית בד עם אורז, אבל הוא ספח המון לחות בזמן קצר והתחיל להתעפש. אני צריכה למצוא משהו שיכולת הספיחה שלו היא גדולה יותר ולא אצטרך להחליף כל יום-יומיים. אני לא רוצה להיות משועבדת. יש רעיונות?

קוראת בעניין רב!

בקשר לדיון על יצור אנרגיה -
נראה לי שהייצור של פאנלים סולריים הוא מאוד מזהם.
מה רע באנרגיית הרוח ?

מה רע באנרגיית הרוח ?
לא בכל מקום יש מספיק רוח. לא בכל מקום אפשר להעמיד שבשבת ענקית, גבוהה ומרעישה. פאנלים סולריים, לעומת זאת, מתאימים בכל מקום בארץ, ולא מפריעים לאף אחד.

נראה לי שהייצור של פאנלים סולריים הוא מאוד מזהם
אני אשמח לדעת יותר, אם יש לך מידע על כך.

באחד הפרקים בעונה האחרונה (השישית) של הבית הלבן (אנחנו בלי_טלוויזיה‏, יש אינטרנט) אחד מפקידי הבית הלבן עורך ישיבה עם נציגים מכל הקבוצות המיצרות אנרגיה חלופית - דלק מתירס, רוח, שמש ועוד..
חילופי הדברים בשיחה שם הם בדיוק כמו מה שנוצר בדיון הקטן כאן - כל נציג מציג את היתרונות של שיטת הפקת האנרגיה שהוא מציג וכל השאר מציגים את החסרונות.
מעבר לעובדה שזה הופך את הכל למשעשע ביותר, מה שעולה מהדיון שם הוא שעדיין אין שיטה להפקת אנרגיה שמתאימה ליצירת כמויות האנרגיה שצורכת חברה מודרנית. המסקנה של הדיון היתה שרוב השיטות דורשות יותר אנרגיה (בנפט) מזו שניתן להפיק מהן.

תזהרי - לחות גבוה + אוכל יכול לגרום
לתופעוןת לא רצויות ובריאות (פטריות עובש למיניהם)
מה שאני עושה עם השאור עובד מצוין. אני חולה ומרגישה לא טוב, אז ואין לי כוח לפרט כרגע, אבל בקרוב... שמחה לשמוע שהולך טוב.
הציצי במייל
כלומר, שלחת ציצי בתור attachment? זה נראה אחלה פתרון להנקה לנשים עובדות...
שלום!
אני נכנסת לדף זה כעת בפעם הראשונה. לא פעם ולא פעמיים נכנסתי לאתר של "באופן טבעי" למטרה מסויימת, ונסחפתי לקרוא עוד ועוד על נושאים שבכלל לא ידעתי כמה הם יכולים להיות קרובים לליבי. גם הפעם אני נהנית לקרוא, בעיקר אני נהנית מההומור שיש פה לכמה אנשים ונשים.
אשתף אתכם בכך שהמפגש ביני לבין בן זוגי הוליד ומוליד וויכוחים על אורח חיינו בהווה ובעתיד בהקשר של שימוש במוצרי חשמל. מבין שנינו אני נחשבת ה"מפונקת": שימוש במקרר ובמכונת כביסה נראה לי תמיד מובן מאליו. המפגש איתו מעמיד את השימוש במוצרים הללו בסימן שאלה רציני. טיעוניו משכנעים, לרוב אני מתקנאת בו על כך ש"באופן טבעי" הוא חושב כך. אצלך, ליאת, המחשבה על חיים בלי מקרר עלתה גם היא בצורה נאה. אני לבדי בוודאי הייתי חושבת רק על רכישה חדשה...
בכל זאת, לשנינו חשובה מאד טריות המזון, ואנו משתדלים להכין כל יום טרי. המקרר שברשותינו משקף זאת: יש לנו מקרר פיצפון ממש, כזה של מכונית (!). אתוודה, כי מאז שאני הרה, הוא מלא יותר..... העניין הוא, שלכבוד הרחבת המשפחה, חשבנו להגדיל את קיבולת המקרר למקרר משרדי. ניגשתי אל חנות למוצרי חשמל, והמוכרת הבהילה אותי ממש, באומרה שהיא מסרבת למכור לי כזה מקרר אלא רק גדול יותר (לא משפחתי אמנם, אבל משהו באמצע), לאור העובדה שנצטרך לאחסן בו מזון לתינוק, ואולי לא יהיה לנו כוח להכין עבורינו אוכל כל יום מחדש... טוב, אז נבהלתי. אבל עכשיו, אחרי שקראתי את כל הדף, אני חושבת בכל זאת להישאר עם הרעיון המקורי שלנו, דהיינו מקרר משרדי ואולי בשילוב עם כמה כדי חרס! כבר הצליח להשפיע עליי הדף הזה!
לגבי ההודעה למעלה. כנראה שמישהי בטעות השתמשה בכינוי שלי.
חומר סופח לחות- החומר הכי יעיל הוא ג'ל סיליקה. מכירים את השקיקים הקטנים באריזות של מצלמות וכאלה? זה גם החומר שמשתמשים בו להגנה על פריטים במוזיאונים (סתם, שתדעו).
הקטע הוא שאין לי מושג איפה משיגים אותו. ונראה לי שלכד חרס גדול ולח צריך שקיק ממש גדול. והשקיק צריך להיות סגור הרמטית כדי שהאבקה לא תתפזר בכד ותגיע לאוכל- היא רעילה, אבל מחומר נושם שיכול לספוג לחות. בקיצור- לא יודעת אם זה ישים, אבל אולי שווה לברר.
קישור | העבר | מחק ציקודית (09.07.2005 21:03):
למה לשים אורז בקירור?
בנוגע לספיחת לחות: לנו יש ארון שבו יש עודף לחות כל הזמן. מצאנו באיזשהו סופר (לא יודע איפה, זו זוגתי שמצאה את זה) חומר מיוחד לכך. הוא בא באריזת פלסטיק עם חורים קטנים (כמו מסננת) כדי שהאויר הלח ייכנס. שמים את הכלי עם החומר בתוך הארון והוא פשוט מושך אליו את הנוזלים, ומתמלא נוזלים לאט לאט. כשהוא רווי צריך להחליף את החומר. אין לי מושג לגבי רעילות או ידידותיות לסביבה, אבל אני מניח שהוא לא מי יודע מה ידידותי. אני חי בהכחשה...

ליאת, עבר קצת זמן - אולי תעדכני אותנו מה שלום האוכל שלך?

למה לשים אורז בקירור?
יש לנו חנות תבלינים ביישוב, ובתקופת הקיץ הוא ממליץ לאחסן את כל הדברים היבשים בקירור (קטניות, אגוזים וכו') הוא טוען שבחום יכולות להתפתח בפנים תולעים או זחלים או אני לא יודע מה. במידה רבה זה כיסוי תחת מצידו - הוא אפילו אומר זאת במפורש "אני לא רוצה שאחר כך תבואו ותגידו שמכרתי לכם משהו עם תולעים". אבל מן הסתם יש בזה גם אמת. לגבי אורז, הוא דוקא לא אומר להחזיק בקירור, עד כמה שאני זוכר.

מה שלום האוכל שלך?
טוב, תודה!

לפני שבועיים נכנס עכבר/חולדה קטנה הביתה דרך החלון שמאוורר את כדי החרס. החלון נסגר וכדי החרס יצאו לחופש. רק לאחר כמה ימים תפסתי את העכבר (שוחרר ביער ירושלים) והחלון נפתח מחדש, אבל אחרי שהסתדרתי מצויין כמה שבועות עם כדי החרס, רציתי שוב לבדוק איך זה בלי שום קירור ועד כמה אני באמת זקוקה להם בכלל (וגם היה לחץ בעבודה ומבחן ועניינים טובים שהעסיקו אותי).
ובכן, בשבוע וחצי האחרונים לא השתמשנו בשום סוג של קירור. מן הראוי לציין שהבית שלנו בנוי קצת כמו מערה ושומר על קרירות יותר מבית ממוצע בקיץ.
התוצאות: אני חוזרת להפעיל את הכדים היום. הירקות לא זקוקים לשום קירור פה. רק צריך ללמוד אילו ירקות לא מחזיקים מעמד ולהשמש בהם ראשונים (אנחנו מקבלות משלוח אורגני פעם בשבוע מ"חובייזה") - בעיקר ירקות עלים.
הבעסה - בלי הכדים כל מזון מבושל החזיק חצי יום במקרה הרע ויום אחד במקרה הממש ממש טוב. לכן יחזור לעבוד כד אחד (הבודד שמול החלון) לקירור האוכל המבושל ונראה שוב עד כמה הוא ייעל את שימור המזון.

עוד קושי.
בגלל שהייתי כל כך עסוקה בשבועיים האחרונים, לא הספקתי לבשל *כל* יום משהו חדש והיו ימים שהסתפקנו בירקות טריים, לחם, אבוקדו וטחינה. זה לא טוב לנו, כי אנחנו זקוקות לחלבונים מלאים, דהיינו גם קטניות, שמתקלקלות מהר מאוד לאחר הבישול.
וגם - יחד עם זה שהייתי עסוקה, הופיעו בביתי הרבה חברות וחברים לארוחות לא מתוכננות (בין היתר כי באו להיות קצת עם הבת, שאוכל ללמוד למבחן). אם לא היה לי אבוקדו רך או שהם לא אהבו טחינה (יש לי חברים מוזרים שלא אוהבים טחינה...) היה קשה לשלוף ארוחה מהשרוול. למרבה הצער, גם הבת שלי לא אוהבת כל כך ממרח טחינה שאני מכינה וגם בשבילה אני צריכה תמיד למצוא פתרונות מזון בריאים ומזינים בימים עמוסים שכאלו.

לגבי חומרים סופחים -
אני לא רוצה להכניס לתוך הכדים חומרים רעילים, גם אם ארוזים היטב מכמה סיבות:

  1. אני לא רוצה לקרב רעל לאוכל.
  2. הליך הייצור של חומרים כאלו הוא לרב מזהם.
  3. הליך הייצור לרב מזהם גם את עובדי הייצור.
אם לא תהיה סיבה להכניס את הירקות לקירור, הבעיה תהיה פחותה בהרבה.

הוא טוען שבחום יכולות להתפתח בפנים תולעים או זחלים או אני לא יודע מה
אם התפתח משהו מאלו, סימן שהיו שם ביצים קודם...
בינתיים אני לא רואה סימנים ליצורים חיים בקטניות ובדגנים שלי. אמא שלי מעולם לא שמרה אותם בקירור ורק לעתים רחוקות מצאנו חיפושיות (חידקוניות, אם זכרוני אינו מטעני) בפסטה ובדגנים.

לגבי חומרים סופחים, חשבתי על עוד פתרון- מלח.

פתרונות מזון בריאים- אולי פסטה עם רוטב מהיר על בסיס ירקות- עגבניות, פסטו (בלי פרמזן)? לא מאד מזין, אבל קל להכין כשצריך לשלוף ארוחה מהשרוול.

גם אני ישר חשבתי על מלח.
אולי תנסי להניח קופסא עם מלח (גס) בתוך הכד ולראות אם היא משפרת את בעית הלחות?

ולגבי מזון מבושל,
הייתי מנסה לחפש חומר על אוכל ערבי מקומי. האוכל המקומי היה מיועד להישמר בתנאי מזג האוויר המקומיים.

רעיון נוסף (אולי לא נורא אקולוגי אבל שווה בדיקה) לנסות לקנות פעם בכמה ימים גוש קרח יבש. יש חברות שמיצרות אותו ולדעתי ניתן לקנות אותו בכמויות קטנות. גוש קטן כזה יכול להחזיק כמה ימים ולקרר את הכדים היטב.

תודה על הרעיונות והמחשבות!!

אני אנסה את המלח.

האוכל המקומי היה מיועד להישמר בתנאי מזג האוויר המקומיים
אני לא חושבת שהם שמרו אוכל מבושל בכלל. היו שיטות לשימור מזון, כמו ייבוש (פירות, עגבניות...), עישון וכו'.
לא נראה לי גם ששמרו לחם/פיתות מיום ליום.
אני כבר מכינה פיתות די מהר, כשיש לי כוח, עם סג' קטן על הגז. כשרק אני אוכלת, אין לי בעיה, כי יש טחינה ושמן זית ושום ודי לי באלו. הבת צריכה דברים אחרים וכאמור, אנחנו זקוקות לקטניות.
היה בעבר גם מקרר בבור באדמה או במרתף. גם אלו לא מעשיים בשבילי.

ממה עשוי קרח יבש?
אם זה ממש לא אקולוגי (יעני, חומרים כימיים כלשהם) אני מעדיפה להימנע.

איפה אפשר למצוא קרח יבש?
פה : ‏http://www.index.co.il/mazon/show_class.asp?category_id=913&index1=0

ממה שקראתי לא נראה לי שמדובר ברעל.
שווה לקרוא מעט יותר ולברר.

איזה יופי ליאת, קראתי ונהניתי. אני חדשה פה, בעיקר קוראת...
אני חייתי בחו"ל במשך שישה חודשים בלי מקרר והסתדרתי יופי. ירקות קניתי טריים כל יומיים בשוק הקטנטן בפינת הרחוב שלי (זה היה בהודו). אני לא משווה אמנם את המצב, כי את גם עובדת ומגדלת ילדה ואני הייתי שם בלי שום מחוייבות כמעט, אז זה שונה. אבל רוצה לחזק אותך, ולומר לך שאת נותנת השראה. אנחנו היינו עושים לבנה לבד (כי ההודים לא יודעים מה זה) - קונים יוגורט טרי ותולים אותו בחיתול בד, אח"כ שומרים בתוך שמן זית וזה מצויין.
לגבי אפיה, אפשר לאפות גם על גז. היינו אופים על גזיה לחם ואפילו עוגה (לחם קצת יותר מתוק). זה יוצא מעולה, והרבה יותר פשוט ממה שזה נשמע. את יכולה לנסות עם "סיר פלא". אבל גם עם סיר רגיל זה יעבוד. שאור שמרנו בחוץ, כמו שכתבו לך, וזה באמת לא מתקלקל.
ולגבי מכונת כביסה, יש לי הצעה לפתרון נחמד וכיפי מאוד, שמתאים מאוד לקיץ וגם לילדים:
יוצאים לחצר/ מרפסת.
לוקחים דלי גדול (רצוי ממתכת) או גיגית מלאה מים, שמים את הכביסה, מוסיפים קצת סבון, נכנסים פנימה עם שתי הרגליים ומתחילים לדרוך ולקפוץ. זה ממש עושה את העבודה. אם יש לך אמבטיה את יכולה להשתמש במים של המקלחת ולכבס באותה צורה אבל בחוץ יותר כיף... הכביסה יוצאת מאוד מכובסת וזה גם משחק.
נהניתי לקרוא אותך happy
רק רציתי להגיד שאני מאד נהנית לקרוא את הדף הזה.
אמנם באופן אישי אני בריגרסיה לעומת איפה שהייתי מבחינת שמירה על סביבה וחיים באופן טבעי, אבל הדף הזה בהחלט מעורר השראה.
אני מחכה לכמה חבר'ה שעובדים על בניית מתקן ייצור ביו-דיזל כבר הרבה זמן. כהם יסיימו, אהיה הראשונה לרכוש אותו – ליאת, גם אנחנו עשויים להיות מעוניינים. את יכולה בבקשה ‏לשלוח אלי‏ פרטי קשר שלהם?
האם מישהו ניסה לקרר את הבית בעזרת מצנן נייד (המוצב בתוך הבית)?
כדוגמת המצנן הזה: ‏http://www.p1000.co.il/p1000/hot_sale_product.asp?g_id=5227769
האם הם באמת מצליחים לקרר?


יש לי נסיון רק עם desert cooler שמוצב על קיר או חלון מכניס כול הזמן אוויר יבש פנימה. האויר היבש והחם סופח את המים מהמצנן והחדר הופך להיות קריר ולח (בגלל זה המכשיר טוב לאזורים מדבריים) . אני יודעת מנסיון שזה עובד.
לעומת זאת יש לי חשש שמצנן שמוצב בתוך הבית לא יהיה אפקטיבי מאחר ובשלב מסויים המצנן כבר מצנן את האויר בחדר והוא ממשיך לעשות סירקולציה של אויר לח וקריר (בגלל שלא נכנס אויר חדש פנימה). בשלב הזה האויר הלח לא יספח את המים מהמצנן באותה יעילות כמו קודם ואני חוששת שבשלב הזה המצנן יפסיק להיות אפקטיבי ולמעשה יפסיק לקרר. מה דעתכם?

קודם כל - דף מרתק!
בהצלחה לך ליאת ותעדכני.
לאחר שקראתי אותו התחלתי לחשוב קצת על מתכונים- אז למעשה פסטה מקמח מלא + שמן זית שמוסיפים לה+ כל ירק (אני למשל עושה את זה עם ברוקולי ושום, אפשר כרובית, אפונה, עגבניות וכו') היא ארוחה מאד מזינה שלא מצריכה הרבה זמן או שמירת הרכיבים בקירור.
ירקות ש"מקפיצים" ואוכלים (עם בשר שקונים באותו יום- אם אתם אוכלים בשר) ואורז - יכולים להיות גם ארוחה ממש חגיגית.
גם תפוחי אדמה.
והכי טעים - מג'דרה שמכינים מבצל, קטניות מונבטות (נבטוטים) ואורז מלא.
ארוחה מצוינת - שילוב של פחמימות מורכבות, קטניות= חלבונים מלאים (תחליף טוב לבשר), וסיבים תזונתיים.
כולם לא דורשים קירור - אורז , בצל - יבשים
קטניות - להנביט ולבשל
כולם לא דורשים קירור.
אבל כולם דורשים קירור כשהם מבושלים.
מצנן נייד

לא מבינה ולא נכנסת לכל ההסברים הטכניים. אבל באם כוונתך לאותם מזגנים קטנים ניידים, אכן רכשתי כזה כשעברתי למרכז לדירה לא ממוזגת.הוא עבד מצויין ושירת אותי נאמנה. יש לו צינור (כמו אלו של מייבשי הכביסה) הזורק את כל האוויר החם מהמנוע, לכן יש צורך להוציא צינור זה מהחלון/מרפסת וכו'. אני פשוט עשיתי חור עגול ויפה בדלת המרפסת והברגתי לשם את הצינור. (זה מתוכנן ככה), המים בעיקרון נקלטים במיכל בתוך המזגן וחלקם הגדול משמש (פה אני לא זוכרת - אולי לקירור המנוע?) כך שהמיכל בניגוד למה שחושבים לא מתמלא לעיתים דחופות. ואני מדברת על תל אביב בלחות וחום אוגוסט! החדר היה קריר ונעים ומעל לכל יבש. אני שונאת את הלחות. בוודאי שהוא מוגבל ביכולתו לקרר שטחים גדולים, כמו סלון גדול מאוד ופתוח, אבל אצלי הוא הספיק. היה בהחלט נעים.

בקיצור, המזגן עכשיו אצל אחי ומקרר את חדר השינה שלו.

איילת

אבדוק את עניין הצינור החוצה לעומק כי זה בדיוק מה שחסר לי שיהיה שם, חיבור לאויר החוץ (וזה בלי להכנס לפרטים הטכניים tongue
עכשיו השאלה היא האם באמת מדובר במזגן נייד או במצנן כמו שהראתי בלינק שצרפתי
http://www.p1000.co.il/p1000/hot_sale_product.asp?g_id=5227769

איכשהו נראה לי שמדובר במזגן נייד, אבל אני מקוה שטעיתי ואכן מדובר במצנן... כמה הוא עלה לך? (לפי המחיר אני יכולה לדעת אם זה מצנן או מזגן נייד....). מצנן יעלה בין 300-700 ש"ח. מזגן נייד יעלה יותר

החדר היה קריר ונעים ומעל לכל יבש
לא נשמע לי שמדובר במצנן, כיוון שהוא רק מוסיף ללחות הכללית ולא מייבש.
אני חושבת שמצנן כמו שאת מדברת עליו באמת לא בא עם צינור שמספק אויר מבחוץ, אבל כן אפשר לשים אותו ליד חלון פתוח (בדומה לdesert cooler שדיברת עליו). בכל מקרה, וכך גם כתוב במִפרט שבלינק שצירפת, מתאים רק לאזורים בהם אקלים יבש, ממש לא למישור החוף וסביבותיו.
ובכלל, נדמה לי שמאוורר עם חיתול רטוב עליו (שמרטיבים עוד מדי פעם) יעבוד אותו דבר, גם אם פחות נוח לתפעול.
רינ_צ'י‏

מסכימה איתך, גם לי זה נשמע כמו מזגן. מאוורר עם חיתול רטוב מזכיר לי אפשרות חביבה של התקנת מאוורר על החלון בצידו החיצוני. על החלון שמים מטלית רטובה או מארגנים טפטפת הפועלת לאיטה.
זהו מעין שדרוג של הdesert cooler הקיבוצי - שם השתמשו ברשת עם קש על חלון רטוב וחיכו לרוח שתבוא ותצנן את החדר... - אם יש מאוורר פועל לא צריך לחכות לרוח...happy
יתכן שאנסה את השיטה הזאת ממש בקרוב בקראוון ונראה האם זה עובד גם בתנאי קראוון בהר הנגב...

הי לכולם,

חייתי ארבע שנים בלי חשמל (פרט לסולארי 12 וולט) ובלי מקרר.
זה אפשרי. happy
מה שכן, אני מודה שבמשך תקופה ארוכה מאוד היו הרבה מאכלים שפשוט לא אכלנו, אלא רק בחוץ או אצל חברים.
מה שנורא כיף וגם די בריא זה לבשל כל יום ולגמור את זה באותו יום, ולא לשמור סיר למחר. נכון, זה קל יותר במשפחה של שני אנשים. happy
בינתיים עומד להיוולד לנו ילד, ובעקבות זה ובעקבות דברים אחרים עשינו שינוי מסוים באורח החיים שלנו. עכשיו יש לנו חשמל רגיל כמו לכולם, מקרר, מכונת כביסה, אפילו כבלים רחמנא ליצלן... בהרבה בחינות אני מרגישה שרמת החיים שלי ירדה.
דרך אגב, יש מקררים שפועלים על גז בישול. קשה להשיג אותם בארץ, אבל אפשר לקנות בחו"ל דרך הרשת. זה קצת יקר, אבל לדעתי שווה.

כפי שכבר הסברתי בעבר, אני לא מעוניינת להגדיל צריכה של גז, כיוון שגם הוא סוג של אנרגיה מזהמת ומושחתת בדרכה.
חוצמזה, פתרונות יקרים הם לא מעשיים לי וגם לא להרבה מהא/נשים שמעוניינים לחיות אקולוגי, מה שעושה אותם לא רלוונטיים.

בינתיים לא חזרתי להפעיל את מערכת הקירור שלי.
הירקות מחזיקים מעמד מצויין. מרגע שהתחלנו לאכול ירקות קיץ (אני אוכלת ירקות עונתיים, חוץ מגזר, שעליו אני לא מסוגלת לוותר גם בקיץ) הירקות מחזיקים מעמד במשך שבוע.
כמעט הפסקתי לשמור אוכל.
גיליתי שתבשילים שמתובלים כפי שהמליצה יוחננ_ית‏ מחזיקים מהצהריים עד הבוקר שלמחרת בלי בעיה, למעט חמסין קיצוני או עליה בלחות. חוץ מקינואה.
החיסרון הוא שאין מה לחטוף. אם אנחנו חוזרות הביתה רעבות ואין סבלנות להכין, זה מעצבן.
אז אני דואגת שיהיו פירות ואגוזים כחטיפים עד שהאוכל מוכן.

בגלל הקושי בשימור קטניות לאחר הבישול, שמתי לב שלאחרונה אכלנו פחות קטניות והתחלתי להרגיש מחסור בחלבון.
הבת התחילה לישון פחות טוב בלילות ולבקש הרבה מים במהלך הלילה.
עשיתי אחד ועוד אחד ואחרי יומיים שאכלנו ביצים (ביצי חופש ארגניות... פשרה שכזו) הרגשתי יותר טוב והשינה שלה השתפרה.
ואני הייתי בטוחה שזה קשור לשינויים בחיים שלנו. סתם היתה רעבה בלילה...

yes
נשמע טוב!

לגבי חטיפים - מה עם לחם או קרקר עם ממרח כלשהו? אצלנו יש ממרחים שאף פעם לא נמצאים במקרר, כמו ריבה, חמאת בוטנים ווג'ימייט.

(אפשר למחוק את הדיון על המזמן/מצנן ?)

מה עם לחם או קרקר עם ממרח כלשהו?
הממרחים שלנו מתקלקלים מהר.
ריבה נשמרת רק עם טונה סוכר ואנחנו לא אוכלות סוכר בכמויות כאלו (רק אצלכם... happy)
בטנים הם אלרגן חזק
ווג'ימייט??? זה כמו מרמייט? איכס.
יש טחינה, תודה לאל.
בגלל הקושי בשימור קטניות לאחר הבישול, שמתי לב שלאחרונה אכלנו פחות קטניות והתחלתי להרגיש מחסור בחלבון.
הבת התחילה לישון פחות טוב בלילות ולבקש הרבה מים במהלך הלילה.

לא הבנתי את זה. מזה שהיא ביקשה הרבה מים הבנת שחסר חלבון?

ליאת, בחשיבה של תכנון אקולוגי ובניה ירוקה יש כל מיני פתרונות. זה אולי דורש קצת יותר השקעה מכדי החרס שלך, אבל אם הבית שאתם חיים בוהוא שלכם אולי שווה להשקיע. אפשרות אחת היא ליצור חדר, אפילו בגודל של ארון, שעשוי מסה תרמית (בטון, אדמה דחוסה, שקי אדמה) ונמצא במקום מוצל, רצוי במרכז הבית ללא שום קיר חיצוני. אפשרות אחרת היא נושא הקירור הפסיבי - צינור אויר שעובר בעומק האדמה וחוזר לבית, במקרה שלך הוא צריך לחזור ישר לתוך ארון הקירור. ראיתי דברים כאלה כשלמדתי, אבל עוד לא יצא לי ליישם אותם, האמת שעוד לא הגיעו אלי הלקוחות שביקשו לתכנן בית בלי מקרר.
עודד, סליחה, לא ראיתי את התגובה שלך עד עכשיו. אני כבר מכירה את הבת שלי ועוד יותר טוב אני מכירה את עצמי. כשמתעוררת אצלי כמיהה לבשר, אני יודעת שחסר חלבון בתזונה. זה היה אחד ועוד אחד.

מיכל,
הבית לא שלי. כשיהיה לי אחד כזה אשמח מאוד לשמוע עוד רעיונות.

יונת, מהקישור הזה (שעודד שם בהתחלה) עלה הרעיון של כדי החרס.

מיכל, נשמע שימוש מצויין לממ"ד hilarious
ליאת, כדי לאכול קטניות את יכלה פשוט להנביט אותן ולאכול כנבטים. זה יכול להחזיק כמה ימים כי ניתן לאכול בכל מיני שלבים (אם אני לא טועה זה הכי בריא בשלב שזה ממש נבט קטן, אבל אני לא בטוחה). בכל מקרה זה סופר בריא, טעים ויכול לשמש גם כחטיפים. אם יהיו לך נניח שתיים או שלוש מנבטות, תוכלי להנביט דברים שנובטים מהר וכאלה שיותר לאט, ואז כל הזמן תהיי מסודרת עם קטניות זמינות. תמיד אפשר גם לבשל את הנבטים, ככה שבכל מקרה זה לא בזבוז. בזמן האחרון גיליתי שחלבון מלא מתקבל משילוב של דגן וקטניה (לא יודעת אם את יודעת את זה).
קראתי את הדף הזה והתלהבתי נורא. באופן פלאי, שבוע לאחר מכן התקלקל לנו המקרר ושמחנו על ההזדמנות שנפלה בחלקנו, לנסות גם. עשינו בדיוק כמו שהכושי הנחמד מראה בתמונה, וכמו שליאת הסבירה, אבל התוצאת היו קשות מנשוא. נוצרה כל כל הרבה לחות בתוך הכד, שכל יום העפנו עוד שני ירקות חללים לקומפוסטר. אני שונאת לזרוק אוכל וזה שיגע אותי. החלקים הצוננים הם דפנות הכד, אבל הם גם הכי לחים ואלו היו בדיוק נקודות ההשקה בין הפרי לכד שהעלו עובש ושאר פטריות. נראה לי שאם היינו משאירים את כל הירקות בחוץ על השיש, ולא בכד, זה כבר היה עדיף. אולי זה קשור לזה שאנחנו גרים בשפלה (בניגוד לליאת שגרנ בירושליים אם הבנתי נכון) ולכן האויר לח ממילא והמגבת לא יכולה להתאדות בקצב שיהיה מספיק מהיר בכדי לצנן. על כל פנים, כשלון מוחלט, בקיץ על כל פנים. גם בגלל הטמפ' וגם בגלל שהפירות הקיציים לא יכולים חהחזיק בלי קירור רציני. חשבנו אולי לחזור ולנסות בחורף, בלי הכד, פשוט להשאיר את הפירות והיקרות בחוץ. ליאת, יש לך רעיון איפה טעינו?
במבי,
קטניות מונבטות אינן עשירות בחלבון כמו קטניות יבשות. בתהליך ההנבטה הן מאבדות חלבון ומועשרות בויטמינים ומינרלים, כך שיש לנו צורך לאכול גם קטניות יבשות (לאחר בישול, כמובן). אני מכירה את השילובים של חלבון מלא. תודה!

אילת,
אם תעקבי אחרי כל השלבים שתיארתי בדף הזה, תשימי לב שגם אני סבלתי מעודף לחות בכלי החרס והפסקתי להשתמש בהם בשל כך. ירקות מחזיקים אצלי שבוע פחות או יותר, למרות שבשבועות האחרונים עלתה הלחות בירושלים ויותר קשה להם. פירות אני קונה כל שלושה-ארבע ימים. יש ירקן זול לא רחוק וזה מאוד עוזר.
נוסף לכל כתבתי כבר שיש לי בית שמאוד נוח לצורך כך, כיוון שהוא בנוי קצת כמו מערה והבית בכלל והמטבח בפרט קרירים למדי, גם בשעות צהריים רותחות.
תראי, כדי להצליח צריך להמשיך ולנסות עד שימצא הפתרון. אם יש לכם חצר, שווה להתחיל ולגדל ירקות ולאכול אותם טריים מאוד. אם לא, או לא מתאים לכם לעסוק בגינון, נסו מקרר אוויר. והמשיכו לחפש. התמזל מזלי והתנאים הפיסיים לטובתי. זה לא אומר שלא תצליחו גם אתם.

ניסיתם להניח מגבת נוספת מהצד הפנימי של הכד כדי שתספוג את הלחות מבפנים?

חשבנו אולי לחזור ולנסות בחורף, בלי הכד, פשוט להשאיר את הפירות והיקרות בחוץ.

בחורף אני מחזיקה את הפירות והירקות מחוץ למקרר, פשוט יותר נעים בשיניים כשהם לא קרים.

אנחנו קונים עגבניות בשלל גוונים מירוק לאדום ואוכלים אותן לפי סדר הבשלתן. עגבנייה ירוקה יכולה להחזיק קרוב לשבועיים מחוץ למקרר עד שהיא הופכת לאדומה ורכה. מדובר כמובן על העגבניות מהסוג המסורתי ולא באלה המגיעות באשכולות שהפכו לנפוצות בסופרים ובחנויות.
אני מחפשת מקרר שעובד על גז,
אנחנו עוברים לגור בקרוב במקום ללא חשמל וחייבים למצוא פתרונות ... הבנתי שישנם מקררים כאלו רק לא הצלחתי עד כה להבין איפה אני משיגה כזה (אפשר גם יש שניה).. אם משהו יכול לתת לי קישור אשמח. גם מכונת כביסה על גז..
בקיצור כל מה שידוע לכם..
אני עדיין לא הצלחתי לדמיין את עצמי חייה ללא מכשירי החשמל. יותר מידי שנים של חיים בנוחות. אולי עם הזמן אצליח ..
אולי במקום לחפש מכשירים מיוחדים כדאי לכם לקנות גנרטור ולהפעיל מכשירים על חשמל?
ליאת במקום אחר באתר נתתי מתכון לטורטיות קינואה שאני מכינה לעצמי. אצלי הן מחזיקות כמה ימים בחוץ בתנאי שהן עטופות היטב בנילון אטום.

2 כוסות קמח קינואה (אני טוחנת לבד בבית)
1 כפית מחוקה מלח
2 כפיות אבקת אפיה
1 כף שמן
1 כוס מים חמימים (או יותר בהתאם לצורך)

מערבבים הכל ביחד. לבצק גמיש ולא דביק.

על נייר פרגמנט מניחים כף מהתערובת. עליה עוד נייר פרגמנט ומרדדים לפיתה דקה (2-3 מ"מ)
מחממים מחבת שיכולה להכיל את הטורטיה בשלמותה על להבה בינונית ומשמנים טיפ טיפונת. מקלפים את נייר הפרגמנט העליון ובעזרת הנייר התחתון הופכים את הטורטיה על גבי המחבת. מהדקים את הטורטיה למחבת ומקלפים בעדינות את נייר הפרגמנט. ומשתמשים בו שוב לטורטיה הבאה.
"מטגנים" את הטורטיה מס' שניות מכל צד היא אמורה להישאר גמישה ולא להתקשות.
לשמור בערימה עטוף היטב בנילון.

זה מאד טעים וכיף לאכול וגם מאד פשוט להכנה.

ליאת, מצאתי בדף על_הנבטה_ונבטים‏ קטע שמסביר שנבטים מכילים יותר חלבון מאשר הקטניה היבשה. אצל ורד לב באתר קראתי שכאשר הנבט הוא נבטוט (בתחילת הנביטה) יש בו יותר חלבון מאשר בהמשך.
בקי,
איך את טוחנת? אפשר במטחנת קפה, או שצריך ריחיים? ניסיתי בעבר לטחון איזה דגן וזה לא הגיע לרמה של קמח במטחנת קפה.

במבי,
לוידעת. אני קיבלתי את המידע של מנטורופתית אחרת, שעם הזמן אני מגלה לא מעט סתירות בינה לבין הדברים של ורד לב. כשאני מחפשת מידע ברשת, אני מוצאת דברים לכאן או לכאן. לא מכירה עדיין אתר רציני מספיק על תזונה שיוכל ליישב את הסתירות (כי את שתיהן אני מאוד מעריכה ולא מצליחה להחליט בעצמי מה נכון).

העניין הוא שגנרטור מבזבז המון אנרגיה..
אני טוחנת במטחנת קפה חשמלית קטנה שקניתי פעם ממש בזול (פחות מ 100 ש"ח). זה לא יוצא חלק כמו קמח קנוי אבל לטעמי ומנסיוני זה מספיק לצורך הטורטיות.

אגב, פעם השתמשתי במטחנת קפה אחרת של חברה שלי. מטחנה יותר איכותית שעלתה לה פי ארבע ואכן התוצאות היו מרשימות יותר. אבל לא מספיק בכדי לשכנע אותי להשקיע ולקנות מכונה חדשה.

בקי,
2 שאלות:
א. האם אפשר לקנות את הקינואה טחונה ?
ב. האם את הטורטיות אפשר (וטעים) להכין מעוד סוגי קמחים?
אני חוזרת לעניין המצנן ויש לי כמה דברים להוסיף. לנו יש מצנן גדול אנחנו גרים באיזור חם והמצנן מצליח ללא קושי לצנן את 3 חדרי הקראוון. לצורך כך צריך לסגור את החלונות בחדר בו המצנן נמצא ולפתוח חריץ בחלון של חדר אחר אליו רוצים שהקור יגיע. כך האוויר רוצה לצאת החוצה וזורם לחדר השני. אותו כנ"ל לגבי מצנן נייד, כל הקטע בשונה מהמזגן (לשמחתי הרבה) הוא שצריך להשאיר חלון פתוח כי אחרת הוא באמת מפסיק לקרר. מצד שני לא נוצר המחנק האופייני לחדרים מקוררים במזגן. כמו כן המצנן מוריד את הטמפרטורה בכ-4-5 מעלות ולכן לא יוצר דמי מציאות כפי שהמזגן עושה אלא פשוט עושה אווירה יותר נעימה. וכמובן שהוא חסכוני באופן מדהים בחשמל יחסית למזגן.
לגבי שמרים יבשים - הם לא צריכים להיות במקרר! אולם החבילה הגדולה היא באמת גדולה והם מתחילים לעבוד קצת פחות טוב לאחר כמה זמן.
יש סופרים שמוכרים שמרים יבשים בחבילות קטנות ואז באמת אין שום בעיה.
הדס

אני לא ראיתי קינואה טחונה.

אפשר בהחלט להחליף את סוגי הקמח. מה שמשתנה הוא כמות המים הדרושה.
למשל בקמח רגיל הכמות הדרושה היא בערך 3/4 כוס מים.
הייתי מנסה בזהירות מתחילה מחצי כוס ומוסיפה לאט לאט עד שהבצק מגיע לרמת הגמישות הרצויה.

אם הטורטיה קצת יבשושית ונוקשה אפשר לרכך אותה קצת מעל אדים חמים או לחמם כמה שניות במיקרו.

ראיתי בחנויות גם קמח סויה וקמח אורז וכוסמין וכל מיני קמחים רגילים או משונים. את מוזמנת לנסות ולספר פה איך הלך.

ליאת
ספרי לי אם ניסית להכין ואם אהבתן את זה בבקשה

מחקתי את הודעתו של גיל מאינטרדן בהסכמתו. מי שרוצה מידע על החברה שלו, ודאי ימצא אותו ברשת.
ליאת, לגבי הקטניות המונבטות -
למיטב ידיעתי, שמסתמכת על קורס באגרוביולוגיה (טכניון, הנדסה חקלאית), בזרעים יש די הרבה עמילן - זו הדרך הכי יעילה לשמור מאגרי מזון. בהתחלת הנביטה, התהליך הראשון הוא תנועה של העמילן לכיוון המקום ממנו יצמח הנבט, ושימוש בו (כחומר גלם וכמקור אנרגיה) ע"מ לייצר חלבונים (למבנה וכאנזימים לתהליכים בצמח). כך, בשלב הראשון, יורדת כמות העמילן, ועולה כמות החלבונים (גם בקטניות, וגם בזרעים יותר עמילניים - של דגנים).
ליאת יקירתי, לדעתי צריך לחיות וזהו.....לא צריך להתנזר ממוצרי חשמל בגלל אידיאולוגיה כזו או אחרת, למה להתייסר אם אפשר שהכל יהיה פשוט?? אני גם חולה טבע והכל אבל זה נראה לי לא הגיוני לווותר על כ"כ הרבה.....
לחיות וזהו. אני בעד.
בלי לטנף, בלי לזהם, בלי להרוס ובלי להרוג.
מסכימה. רק שאנחנו רואים את "לחיות וזהו" קצת אחרת, כנראה.

ובפעם הבאה, אם יש לך מה להגיד לי, תוותר על הטון המתנשא.

עברתן את הקיץ עכשיו סתיו וחורף בפתח, נראה שיהיה הרבה יותר קל לשמר כל מיני דברים בלי שיתקלקלו hug
ממשיכה לעקוב ומתגעגעת.
קראתי את הדף ואת הגעגועים "לפעם". רואים שהם נכתבו ע"י אנשים שאינם מכירים אישית את "הפעם". אימי חייתה הרבה שנים בלי מקרר. היו קונים קרח רק לשבת ממוכר הקרח ושמים באמבטית התינוק וסביב את המצרכים ומכסים בסדין. אח"כ כבר היה ארגז קרח, אבל בכל זאת היה צריך לבשל בכל יום ולרוץ לקניות בכל יום ולשפשף ביד את הכביסה וגם לשים לב לצלצול של עגלת הקרח והנפט ולסחוב אותם הביתה. חייהן של הנשים היו קשים מאוד ואני אינני מתגעגעת אליהם.
לא צריך להפריז במוצרים חשמליים אבל מקרר ומכונת כביסה חיוניים. גם אני חייתי הרבה שנים עם ארגז קרח וקניתי מכונת כביסה לפני מקרר. נו, מי באמת יוותר על מחשב?
אגב, יש מקררים שפועלים על גז.
הזכרתם מטחנת בשר ידנית. אנחנו משתמשים עד היום במטחנת יד מעולה תוצרת אנגליה שמורכבת משני חלקים בלבד. המכונות הרגילות בישראל בנויות אחרת והן פחות טובות. גם תפוחי אדמה אנחנו גוררים על פומפייה ידנית. אנחנו מעדיפים את המטחנה והפומפייה על הבלנדר, למרות שיש לנו מכשיר כזה. כתבתי "אנחנו", זה לא מדוייק, לאמיתו של דבר אישי משתמש בהן, צריך להפעיל קצת כוח ולו יש ידיים יותר חזקות משלי.
בסיכום, כל אחד והעדפותיו, אני מעדיפה להקל קצת על החיים גם אם המשמעות הכנסת רווחים לחברת החשמל הגזלנית.
את רוצה לחסוך בחשמל? אל תשתמשי במזגן. קני מאוורר לכל חדר, זה לא יקר, צריכת חשמל אפסית והם עושים עבודה טובה. אנחנו נוהגים כך. את המזגן מפעילים רק בימים של חום נוראי כאשר יש אורחים.
כד חרס מכוסה בבד נקי הוא כלי מצויין למים צוננים, כפי שכתבה לך אמא_של_יונת‏ ב-22.4.2005. כדאי להשתמש בכד כזה גם אם יש מקרר. המים מהמקרר יותר מדי קרים והחרס נותן למים טעם נהדר.
התכוונתי למה ש - אמא_של_יונת‏ כתבה ב - 17.4.2005. סליחה על הטעות.
אמא לשמונה, תודה על העצות.
אני משתמשת בכד חרס ולא משתמשת במזגן, אף לא במאוורר (אלא באוויר הרים צלול כיין)

בדף הזה ביקשתי עצות איך להסתדר בלי מקרר, כיוון שכבר בחרתי לחיות_בלי_מקרר‏. אין צורך להסביר לי שזה בסדר לחיות עם מקרר, כיוון שאני בחרתי לחיות_בלי_מקרר‏.
ואין לי שום געגועים לפעם. להיפך, בלי מקרר זה הדור הבא!

ובהזדמנות חגיגית זו:
*למכירה - מקרר*
אמקור סופר XL
גדול, עם מקפיא, כמובן.
ריק מזה כמה חודשים. מתוקן ובמצב מצויין.
בירושלים.
(למשהי/ו יש מושג כמה זה צריך לעלות?)

אכן, את גרה בירושלים שבה "אוויר הרים צלול כיין" ברוב הקיץ אבל לפעמים יש ימים נוראים חמים יותר מאשר על החוף.
באופן אישי, אני אומנם ילידת ירושלים מכמה דורות אבל אני בעל חיים טרופי - אני שונאת את החורף הירושלמי.
לאמיתו של דבר, אפילו במישור החוף בו אני גרה ובו גדלתי קר לי בחורף.
יש שטוענים שזה מפני אני רזה, אבל אני מכירה גם כמה שמנים שסובלים מקור.
אם את מוכנה לקשיים של "בלי מקרר" - כל הכבוד!
אני פשוט מעדיפה אותם על הקשיים של עם-מקרר happy
נראה כאילו קל להשתמש במכונת כביסה ידנית אבל זה לא נכון, דרוש מאמץ לסיבוב הידית, צריך לסחוט בנפרד כל פריט ובזבוז המים לשטיפה הוא גדול.
יש מכונות קטנות כאלה והן טובות לטיול בקארוואן אבל בחיי יום-יום הן גוזלות שעות עבודה מיותרות. כאשר משתמשים במכונת כביסה רגילה יכולים באותו זמן לעשות משהו אחר מועיל, כולל בילוי עם הילדים.
לפי מה שהבנתי המקרר הסולרי לא מתאים לישראל.
דווקא בארץ שמש כמו שלנו כבר אפשר היה למצוא דרך לחיסכון בחשמל ולא רק מערכות סולריות למים חמים שקיימות בארץ כבר שנים רבות.
אגב, בעבר חברת החשמל ניסתה להילחם בדודי השמש אז אולי זו הסיבה שאין עדיין שימוש נרחב באנרגיה סולרית לשימוש בייתי.
נתקלתי במקרר קטן ויעיל בהודו- כד חרס קטן שמונח בתוך כד חרס גדול יותר. הרווח שבין שני הכדים מלא בחול, ואת החול יש להרטיב, ולוודא שהוא נשמר לח כל הזמן.
בהצלחה..
כן, זה מופיע פה באחד הלינקים במעלה הדף, עם תמונה והסברים.
אז ליאת, (מה העניינים?), את עכשיו חיה בלי_מקרר? ?
אם כן, איך הולך?

<קיץ קריר ונעים>
sleep

כל העניין בלחם או שאור זה להמשיך ולעבד אותו, אם לא לשים לחם בין ההתפחות החוזרות הוא מחמיץ, כנ"ל שאור, החזקתי שאור שבועיים מחוץ למקרר ללא קירור אבל היה צריך לערבב אותו כל שעתיים שלוש, ואין ספק שיש בזה קצת מטרד, זאת הסיבה שבמתכונים ממליצים על קירור עד האפייה,
אני מחזקת את פועלך ליישום האמת האקולוגית שלנו,
עוד לא הגעתי בעצמי לדרגה של לוותר על קרח ודברים קפואים בקיץ,
אני זוכרת שהמים בג'ארה (גדלתי כילדה על חוף הים באילת ואלו היו כלי המים שלנו) היו גם מתוקים יותר, אני זוכרת עדיין את הטעם הנפלא
לפעמים נדמה לי שאנחנו חיים בעולם סינטטי, בלי אויר נורמלי, בלי מים טובים לשתייה, ועם המון אוכל כבד ומעובד לסתום את הבטן מלהרגיש.
באמת זה דף מרתק. תודה ליאת ותודה לכל השאר.

כמה רעיונות לגבי אכסון ללא מקרר חשמלי

א - צריך להבין מה תורם להרס של מזון - 1. אוויר - בגלל החמצן שיש בו שגורם לחמצון המזון והרקבותו. 2. חיידקים ופטריות שאוכלים את המזון.
מול שני גורמים אלה יש גורמים מונעים.

  • מניעת כניסה של אוויר - על ידי איטום המזון בכלי סגור או בקליפה סגורה (כפי שזה נעשה בטבע באגוזים או בביצים)
  • ציפוי המזון בחומר אנטי מחמצן - כמו קליפות הדרים, או קליפה של תפוח, או קליפה מיץ לימון.
  • מניעת כניסה של חיידקים וכו' על ידי איטום בתנאים סטריליים.
  • קרור - ליצירת תנאים לא נוחים לגידול חיידקים (אוהבי חום), ולהאטת הגידול עצמו.
  • יובש\מניעת מגע עם מים - כי רוב החיידקים והפטריות צריכים סביבה מימית. לשם כך אפשר גם להשתמש בעשן, מלח, שמן או חומץ.

ב- מכאן עלו לי כמה רעיונות לגבי שמירת המזון.

  • שומר מזונות בוואקום - אם יש כלי שניתן להוריד בו את הלחץ האטמוספירי (לא חייבים להגיע לוואקום) , יהיה בו פחות אוויר, ולכן פחות חמצן. כמו כן רוב החיידיקים והפטריות צריכים לחץ אטמוספירי נורמלי, ויתפקדו פחות טוב בלחץ אטמופסירי נמוך. בעיה - איפה משיגים כלי כזה. בעיה נוספת - כל פעם שמוציאים או מכניסים צריך לשאוב האוויר.
  • עקרון דומה - כלי ללא חמצן (איני יודע כמה מחיידיקי המזון הם אירובים, כלומר אוהבי חמצן). לדוגמה לוקחים כלי דמוי פעמון, כשהפתח כלפי מטה. החמצן כבר מהאוויר ולכן אם נבעיר נר מתחת לכלי, הוא ישרוף את החמצן באויר שבתוך כלי (או רובו), וישאר בו בעיקר אוויר נטול חמצן (ורווי ב דו תחמוצת הפחמן) - כעת ניתן לשים מזונות בתוך הכלי (מובן שהם מביאים חמצן שכלוא הסיר לדוגמה). בעיות - האוויר עלול לברוח מהכלי אם הוא לא אטום דיו (אולי פעמון ממתכת עו זכוכית), כמו כן בהכנסה של המזון פנימה הוא עלול לייבא חמצן פנימה או ולדחוף החוצה את האוויר נטול החמצן. אפשר אולי לשים נר בוער בתחתית הכלי. זו גם בדיקה לכך שאין חמצן - כאשר אין מספיק חמצן הנר כבה. שאלה היא גם עד כמה פטריות לדוגמה עלולות לאהוב תנאים אלה.

מעניין לי מאוד אם תוכלי ליישם איזה מהרעיונות האלה ולראות אם וכמה טוב הם עובדים.
חיים *עם* גינה - זה בעצם חיים בריאים ללא מקרר.
מזון שעוד לא נקטף לא צריך חיי מדף... עם זורעים ושותלים עם קצת תכנון לא צריך מקרר בכלל. אפשר לתבלן את השיטה בהחמצה התססה וכבישה ואז בכלל יש דיאטה מגוונת כל השנה ללא מקרר.
במקסיקו עד שהגיעה הטכנולוגיה של הקירור בשנות ה-50 התפריט הסטנדרטי היה צמחוני. אז הגיעו המקררים ועכשיו כמה עשרות שנים אחרי זה, קשה מאד למצוא אופציות צמחוניות אפילו בכפרים נידחים יחסית. כמו דגנים וסוכר מולבנים, גם מוצרים מן החי בתדירות גבוהה היו לא מזמן רק נחלתם של המעמד הגבוה, וכשהגיעה הטכנולוגיה, המתוסכלים קיבלו את המוצרים המלכותיים והרעילים בברכה.. והיום לא מוכנים להרפות למרות שזה הורג אותם.

המקרר למעשה מונע מרבים מאיתנו את המוטיבציה הדרושה להתחיל ללקט וללגדל מזון חי וטרי... כמו שהחיתולים מונעים מאיתנו לתקשר עם התינוקות מתי הם צריכים קקי ופיפי.. כמו שהפלאפונים מונעים איתנו מלהיות נוכחים עם החיים הסובבים אותנו באמת.. כמו שמטוסים מונעים מאיתנו להנות מחופשה מקומית... וכו.

שמטוסים מונעים מאיתנו להנות מחופשה מקומית...
ומאפשרים לנו למצוא את אהבת חיינו אם היא במקרה נולדה במקום אחר.
המקרר למעשה מונע מרבים מאיתנו את המוטיבציה הדרושה להתחיל ללקט וללגדל מזון חי וטרי... כמו שהחיתולים מונעים מאיתנו לתקשר עם התינוקות מתי הם צריכים קקי ופיפי.. כמו שהפלאפונים מונעים איתנו מלהיות נוכחים עם החיים הסובבים אותנו באמת.. כמו שמטוסים מונעים מאיתנו להנות מחופשה מקומית... וכו.
כמו שאינטרנט (כולל אתר זה, מה לעשות) המונע מאיתנו להיות פיסית ונפשית עם אנשים .
אני מסכים עם פשוט אופק ומאמא מיה הכותבים האחרונים (ומקווה שזה לא נאמר בציניות). אבל לטכנולוגיה יש את המחיר שלה, ובדרך כלל יש גורם אינטרסנטי שתפקידו להסתיר את הצדדים השלייליים (כי אף אחד לא מרוויח מגילוי והתרעה על צדדים אלה, ואפילו יש גורמים שנהנים מה), ולהבליט והלאדיר את הצדדים החיוביים. פלפונים לדוגמה ב 99% לא באמת גורמים לתקשורת טובה יותר עם אנשים.

את הטיעון לגבי אהבת חיים - אפשר להגיד לגבי כל דבר. איזה מזל שנשברה לי הרגל כי כך פגשתי את האבת חיי. אפשר לבצע מסעות גם באופן אחר - לדוגמה בסירות מפרש.

לגבי אינטרנט הוא מרחיק אותנו פיזית ונפשית ממשפחתנו הביולוגית, אך מפגיש אותנו עם אנשים אחרים, וכך גם נוצרות קהילות. צריך לעסוק בו במידה ולהזהר.

לגבי חלבון. מה עם אורד דאל. ממה שאני מבין הוא עשיר מאוד בחלבון עד כדי כך שיש המלצה של הודים לא לאכול ממנו יותר מ4 פעמים בשבוע.

מעניין מאוד הקשר בין מקררים לבין מזון מתועש ובשרי. יש כתבה מענינית באתר הארץ על אוכל מתועש.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/789715.html

כן ומתברר ש האתר_על_סף_סגירה? ... אז בכלל תהיה אוטופיה.. אנשי הקהילה יצאו מהבתים, ישפשפו את העיניים, יארזו את המטלטלים, וילכו לסוריה להתעלס עם קהילת באופן טבעי המקבילה שמה.. ואז נמשיך לאירן ונתעלס גם שם. אירן גם יצרנית מספר אחד של תמרים בעולם אז בכלל! (בגלל זה "ישראל" כל כך מאוימת)
צריך לעסוק בו במידה ולהזהר.
זה נכון לגבי כל דבר. .
מעניין לי מאוד אם תוכלי ליישם איזה מהרעיונות האלה ולראות אם וכמה טוב הם עובדים.
אני מעדיפה פתרונות פשוטים יותר. האמת שגם הסתדרתי די טוב עם פתרונות פשוטים יותר.
מעניין לי מאוד אם תוכל אתה ליישם איזה מהרעיונות האלה ולראות אם וכמה טוב הם עובדים.

חוצמזה עברתי דירה, אני גרה עם עוד משפחה והם לא מוכנים לוותר על המקרר, כך שאין לי הרבה מוטיבציה כרגע לבדוק עוד שיטות.

במקסיקו
גם אני גרה במקסיקו. רחוב מקסיקו.
כאן לרב הא/נשים אין די שטח (אם בכלל יש להם שטח שהוא לא דירה) לגדל לעצמם את כל המזון הטרי.
יש לי כל מיני רעיונות כיצד לפתור את הבעיה הזו, את חלקם אני מנסה ליישם בעצמי ובקבוצה, אבל מסתבר שזה לא מאוד פשוט ולא מיידי.
עבודה בגינה = זמן. בהתחלה זה הרבה זמן. גם יכולת פיסית.
זה לא אפשרי לכל אחד.
אני מתייחסת לא רק לעצמי, כיוון שמעניינים אותי מודלים לפתרונות של בעיות אקולוגיות-חברתיות-כלכליות-פוליטיות.
אם זה משהו שרק אני, או רק קבוצה קטנה מאוד יכולים ליישם, ערכו של הפתרון פחות בהרבה.
אבל, כעקרון אני מסכימה איתך.

ומאמא מיה.
האזרח_דרור‏ היקר, יש לך שם מקסים, מקווה שדרור אכן שמך האמיתי.
ונדמה לי שהתכוונת אמא מימה ולא מאמא מיה (למרות שזה שם לא פחות אטרקטיבי. אפשר לקנות? blink )

ושנית -

(ומקווה שזה לא נאמר בציניות).
את שלי כתבתי ללא שמץ ציניות (נדיר שתתפוס אותי חוטאת בזה)

חוצמזה אני מבקרת (מלשון ביקורת) את היושבים הקבועים מול המחשב
שרוקמים להם חיים חברתיים דרכו. אני חושבת שזה עלול לגרום להם
תיסכול רב ותחושת פספוס.
וקצת ביקורת עצמית: קל לי לדבר כי לי יש קוצים ב*** מול מחשב , בגלל זה איני נכנסת הרבה
וזהו אחד המקומות היחידים אליהם אני נכנסת במעט מעט זמן
שאני גולשת. מי יודע, אולי אם היו אצלי פחות קוצים ב*** גם אני הייתי *
הביקורת של עצמי hilarious

מי יודע, אולי אם היו אצלי פחות קוצים ב*** גם אני הייתי *
הביקורת של עצמי

לאן נעלמו להן שתי כוכביות? התיקון להלן:
מי יודע, אולי אם היו אצלי פחות קוצים ב*** גם אני הייתי *
הביקורת של עצמי.

יש בעיה עם הכוכביות. יש הקצבה של כוכביות לכל משתמש,
נדמה לי שסיימתי את כל המלאי שלי לשנה הקרובה והפסיקו לי באמצע הבדיחה,
שהיתה צריכה שלש כוכביות במקום אחת. ממש קמצנות.
blink
happy . טוב , ליאת זה היה בכך זאת מעורר השראה. מעניין אם אפשר לקחת את זה לכיוון יותר המוני. התכוונתי שאת תשקיעי את האנרגיה בזה היות וא. יותר קל שאחרים עושים את זה. ב. היות וכבר ניסית וכבר היה לך צורך היה הגיוני שתשקיעי בזה את. ג. הרעיון הראשון לפחות יכול אולי להיות משהו שהרבה אנשים יכולים לאמץ - השאלה אם הוא עובד. אולי דרור צחורי יסיכם לקחת על עצמו.

אמא מימה - סליחה (על עיוות השם). בוודאי ששמי הוא דרור.

משהו שיכולת הספיחה שלו היא גדולה יותר ולא אצטרך להחליף כל יום-יומיים.

הדף המדהים הזה לא עודכן מנובמבר, אבל אם מישהו בכ"ז מנסה לחיות בלי מקרר ויש לו בעית לחות בתוך כדי חרס, אולי אפשר לנסות סודה לשתייה. היא לא רעילה, ונכרית במכרות באורגון (אם אינני טועה).
אני לא מבינה בכימיה, אבל אולי יש בעיה עם הבסיסיות שלה (מנטרלת חומציות שעשויה להגן מחיידקים?)

עוד טריק קל יחסית: לקחת את המקרר או למצוא מקרר ישן אחר - לחפור בור בצורה של המקרר - ולקבור את המקרר באדמה כאשר הדלת\ות נפתחות כלפי מעלה. למעשה יש לנו מיכל אטום עם דלת מבודדת והאדמה שומרת על קרירות. עכשיו - לשים בתוך המקרר צנצנת עם נר - ולפני שסוגרים את הדלת, להדליק את הנר ואז לסגור - הנר יאכל את החמצן והמזון יחזיק יותר זמן.
ליאת - אשמח לשמוע עדכונים - איך מתקדמים עם כדי החרס.
ויצא מרגיעון "שיהיה לך יום מאושר!" אז באמת - שיהיה לך!
חוצמזה עברתי דירה, אני גרה עם עוד משפחה והם לא מוכנים לוותר על המקרר, כך שאין לי הרבה מוטיבציה כרגע לבדוק עוד שיטות.
כאמור, אנחנו עם מקרר כרגע. יתכן שישתנה בקרוב, אם כן אשמח להמשיך ולדווח.

רעיון קבורת המקרר (כמו גם רעיון של בור-מקרר בלי המכשיר עצמו) מתאימים רק למי שיש לו שטח אדמה. לרב הא/נשים אין.

שלום
אפשר להפעיל מקרר עם חשמל סולארי זה בדוק.
חפשו אותי בגוגל.
אלי
גם חשמל סולארי דורש שטח - גג/אדמה...
מלבד זאת, ההשקעה הכספית הראשונה היא גדולה מאוד ואין אפשרות, עד כמה שידוע לי, לקבל תשלום על החזרת חשמל לרשת.
מבחינה כספית ההשקעה מחזירה את עצמה לאחר הרבה מאוד זמן. אין לי חישוב מדויק, סליחה.
לאלו שאין שטח למקרר תת-קרקעי - אני ממליץ לבדוק אם יש גישה למרתף בבית הדירות - ועוד פתרון פשוט - גרים בעיר רווית החנויות - וכל חנות רוויה במקררים שעובדים כל הזמן.. פשוט לקנות כמויות קטנות יותר וללכת באופן תכוף יותר (כל יומיים) לחנות שבדרך. אם עושים את זה יעיל זה כמעט ולא לוקח יותר זמן.
אם כבר מקרר אז לבנות מקרר יעיל וזול
‏‏http://mtbest.net/chest_fridge.html‏‏
רעיון מעניין‏ לאחסן חמאה ואולי גם סוגי אחרים של מזון.
מעניין לקרוא פה. לי באופן אישי יש יחסים מורכבים עם המקרר, שהפך למעשה למזווה המודרני. כשהמקרר מלא אחרי הקניות - אני מאושרת (דור 3 ליציאה מהגטו ועדיין הלחץ ישנו שם איפשהו. אולי שווה להקדיש לזה דף שלם?). רוצה להזכיר שיש עוד המון מדדים לא ספירים- בהשוואה בין העולם הישן לחדש. הכייף שהיה לי בהודו במקלחת דלי במטע בננות כשהרגשתי כמו חוה בגן עדן, ההשפעה על ההליכה, מבנה השלד הנשי והביגוד שמתאים- במקום בו שואבים מים מבאר, והתחושה העוטפת של ביחד, בזמן הכביסה בנהר, עם השירים, הרכילות והצחוקים על מה שמציק, שזה החלק הרומנטי, לעומת מחלות, מעמד האשה, ניצול זמן שלא מתאים בדרך כלל לקצב החיים בישראל (ואני עוד גרה בחנה פרדש!) והיכולת לבחור בכל יום את אותו היום: היום אבשל/ אאפה/ אעשה יוגה ואקנה אוכל מוכן, יקר, תעשייתי, ואוכל אותו בפרץ רעב בלי ממש להנות ממנו אפילו... אין סוף מדדים - כל אחד ומה שמתאים לו באותה שעה, וזה יכול להשתנות. חייתי בלי מקרר זמן מה ועכשיו אני עם. תלוי בעונות השנה.
שלום, תהיתי לעצמי ... אם אפשר להכין בקיץ מקרר לחצר, כזה עם פח ומים וכאלה ששומר על שתייה קרה .....
אני רוצה להכין אחד כזה לקיץ, כשכל המשפחה יושבת בחוץ, אבל אני לא יודעת איך...
הייתי שמחה אם מישהו היה מסביר לי איך!!!!!
http://www.notechmagazine.com/2012/01/saving-food-from-the-fridge.html#more
מסתבר שיש פירות וירקות שמוטב לשמור מחוץ למקרר ויש דרך טובה לעשות זאת.
בכלל ממליץ על המגזין הנ"ל.
מקווה שעוד נכנסים לפה, בעיקר המנוסים בחיים ללא מקרר.
כתבו פה רבות על הלחות הגבוהה בתוך הכדים- כדי חרס, במודל האפריקאי של קערה בתוך קערה עם חוצץ רטוב.
העניין הוא שחרס מזיע מטבעו, והגיוני שהרבה מהלחות תחדור לכלי הפנימי- אבל במודל האפריקאי הם לא השתמשו בכלל בחרס, אלא בקערות מתכת. נראה לי שאם לפחות הכלי בפנימי יהיה ממתכת זה יצמצם את הלחות בתוכו, לא? הוא בעצם יבודד את הלחות של המגבת החוצצת ויאפשר רק התעבות של לחות שיש בתוכו כבר, ואולי זה ניתן לפתירה עם המלח או חומר סופג אחר...
מישהו ניסה או יודע לגבי הסתייגויות מהשימוש בכלי מתכת? וליאת - האם ניסית את עניין המלח הסופח?
טוב, זה הקצב שבו אני מגיעה לראות דברים באינטרנט...
אם את עוד קוראת כאן -
זכור לי שניסיתי (זה היה מזמן, בשנים האחרונות לא השתמשתי בשיטת הכדים. עכשיו, רחמנא ליצלן, יש לי מקרר...). לא עבד מספיק טוב. אולי צריך כמות גדולה יותר.
נשמע טוב לנסות קערת נירוסטה בתור הכלי הפנימי.
עדיין הלחות הלא מתנדפת של הפירות/ירקות תהיה גבוהה.
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

תודה רבה לכל המייעצים לאורך העשור האחרון, חיפוש בגוגל הביאני בדרך נס אליכם בימים אלו בהם אני נפרד מהמקרר ועצותיכם הועילו והיטיבו.
אשוב עם עצות, כרגע ממליץ בעיקר לצמצם את התפריט לטחינה, קמח, מים, פירות, ירקות ודגנים וללא שימור אוכל מבושל.
אגב, אם אני מקפיד "לקלקל" את הקיבה עם פטריות למיניהן קיבתי מסתגלת מהר משנדמה. בלי אחריות אבל לי זה עבד טוב שפשוט נדהמתי כמה מנוון הייתי.

יש לך מה להוסיף? עריכת כל הדף
אפשר לפתוח דף_חדש, או לכתוב כאן בדף לחיות_בלי_מקרר:
גם בצד השני יושב בנאדם

מאת:

כדאי לקרוא שוב את מה שכתבת לפני ההוספה.