דף_פתיחה‏ leaf מה_חדש‏ leaf מפתח_נושאים‏ leaf הוראות_שימוש‏ leaf חיפוש:
הסבל שלנו לא נגרם כתוצאה ממה שאחרים עושים או כתוצאה ממה שקורה במציאות - אלא כתוצאה מהפרדיגמה שלנו על איך הדברים אמורים להיות! (עירית_לוי‏‏ מתוך איך_לוותר_על_ההתנגדות‏)

ברוך בואך לאתר באופן_טבעי‏ flower

ביקור ראשון שלך?
זה דף_לעריכה‏

ראו גם: דיון_על_עבודתו_של_איגור_צ'רקובסקי‏
איך_ללמד_שחייה‏ / שיעורי_שחייה_לתינוקות‏ / על_שחיה‏

וגם: שחייה_בבריכה_ופוליו‏

כאשר מגיעים לחוג שחיית תינוקות: (עדי_יותם‏, ענת_שן_לוי‏, ניצן_אמ‏)
  1. בקשו לראות את נתוני בדיקות המים. חיטוי המים הכרחי לשמירה מפתוגנים (במיוחד במים מחוממים) ומצד שני יש לשמור על רמה מינימלית ביותר, במיוחד עם תינוקות, כי כלור הוא רעל חזק במיוחד.
  2. ודאו שהמדריכ/ה בעל/ת הסמכה לפעילות מים *לתינוקות*, שזו הכשרה שונה לגמרי ממורים רגילים לשחייה.
  3. בדקו מהי הטמפרטורה של המים - ומחוץ למים. (ואז מה? מה זה "קר"? מה זה "חם"? זה תלוי בגנטיקה של התינוק ובתנאי האקלים. ברוסיה למשל משחים גם ב-18 מעלות. בישראל מקובל לחמם בריכות ל28-30 מעלות. (ניצן_אמ‏))
סיכום דיון
רוב הכותבים ממליצים על חוג שחיית תינוקות.
השחייה מהנה ומרגיעה ומומלצת במיוחד לפגים ולילדים שמתקשים להסתגל לעולם. המטרה של חוג שחיית תינוקות אינה לימוד שחייה, אלא תרומה להתפתחות התינוק ולהידוק הקשר בינו לבין ההורה. יש לשחיית תינוקות יתרונות גדולים להתפתחות התינוק: היא תורמת לבטחון התינוק במים, לחיזוק השרירים, למוטוריקה, לקורדינאציה ולשיווי משקל, מפתחת את מערכת הנשימה, והיא תורמת גם מבחינת שקט ורוגע, משום שהמים הם הסביבה המוכרת ביותר לתינוק. התינוק משוחרר מכוח הכובד ויכול לבצע תנועות במישורים נוספים לאלה שביבשה. מגע המים בגוף מהווה גירוי נעים שמעודד אותו לתנועה.

פעילות מים להורים ולתינוקות תורמת לבניה והידוק הקשר ביניהם. בשעת הפעילות במים ההורה נמצא כל כולו עם התינוק, ללא הפרעות של הסביבה. ההורה לומד את יכולותיו של התינוק בסביבה חדשה ועוזר לו ותומך בו במהלך הפעילות, וכל זה מתוך שמחה והנאה. נוצר דפוס של למידה חיובית משותפת אותו יקחו אתם להמשך דרכם. (טליה_מצפון‏)

מוסיפה - תינוקות זקוקים לתנועה ולפעילות גופנית בעצימות נמוכה מרגע היווצרם. הם נמצאים בתנועה מוגבלת מקום ברחם, בתנועה פאסיבית מעטה בעת נשיאה ותנועתם מאד מוגבלת כשהם מונחים על הקרקע. השחייה מאפשרת להם תנועה לא מוגבלת, ספונטנית, מלאה, ולדעתי האישית, יפהפיה... יתר על כן, ראוי בעיניי לחקור את הקשר בין גרפי המשקל של תינוקות שוחים ולא שוחים. אצל לא שוחים יש שינוי מובחן מגיל שנה בערך כשמתחילים ללכת (מפסיקים להיות מוגבלים בתנועה) ומהתבוננות לא מדעית שלי אצל שוחים הגרפים נראים אחרת. (ניצן_אמ‏)

מאיזה גיל ניתן להכניס תינוק לבריכה ציבורית? האם מותר להכניס תינוק שלא חוסן?
ר' גם שחייה_בבריכה_ופוליו‏
_אסור_ להכניס תינוקות לבריכה רגילה, שאינה מותאמת לתינוקות מבחינת טמפרטורת המים והניקיון! לתינוקות קשה יותר לווסת את חום הגוף שלהם, ובריכות רגילות קרות מדי עבורן. בחוגים האלה עובדים בצורה מסודרת על שרירים ורפלקסים מסוימים, ובהחלט יש לזה משמעות. אסור גם שהורים "יצלילו" תינוקות לפני שלמדו איך לעשות זאת, ובהשגחת המדריכ/ה.

אני לא מסכימה עם הקביעה הזאת (ניצן_אמ‏) זה עניין של שיקול דעת אישי וצריך פשוט לשקול את המידע והסיכונים ולקבל החלטה אישית.
בבריכה "רגילה"יש עוד שיקולים -

  1. טמפ' המים נמוכה בהרבה ולא מתאימה לכל אמא (טוב, גם לא לכל תינוק, אבל אם התינוק עובד ובתנועה, הוא מחמם עצמו.) אישית לא הייתי מכניסה לפני גיל 6 חודשים לבריכה קרה. אני ממש לא חושבת שזה בעייתי אם גרים ליד ימת אראל, אבל כנראה שכן עבור ילדים האפריקאים שלנו...happy)
  2. רמות הכלור גבוהות בהרבה. כלור רעל חזק ביותר. זה מבחינתי מה שמוריד את הנושא מהפרק. לא הייתי שמה את בתי בדלי עם כלור. אבל שוב, אישי ולשיקולכם.
  3. רמות היגיינה נמוכות יותר. הרבה יותר קשה לנקות בריכה רגילה. היא גדולה מאד, לוקח שעות רבות לכל המים לעבור במסננים, לרובוטים לנקות את הקרקעית וכו' חשוב לדעת שבימות הקיץ כשבאות קייטנות עם ילדים קטנים ופעוטות יש מקרים של יציאות (משני הסוגים) במי הבריכות הציבוריות. הפתרון? כמויות גדולות של כלור. (לי יותר מזיז הכלור..happy)

לא לכל הורה זה מתאים. בתלות בשיטה, זה דורש מחויבות לטווח ארוך ויותר כאב ראש מג'ימבורי. כמו בכל פעילות משותפת אין טעם לעשות את זה "רק בשביל הילד", אם ההורה לא נהנה.
יש גם קשיים, החל מהעלות, חוסר הנוחות (מקלחת והלבשה במקום שהוא לא הבית אם הבריכה לא מאורגנת לזה כראוי) וימים של חוסר שיתוף פעולה.

בתינוקות מאד קטנים יש לקחת בחשבון גם את שעות השינה וההאכלה, זיכרו: אפשר ורצוי להניק וגם לישון במים! (ניצן_אמ‏)

לאיזה גיל מתאימה שחיית תינוקות?
לרב בבריכות לתינוקות בגישה "קונבנציונאלית" לא יקבלו תינוק מתחת לגיל שלושה חודשים, אם כי מותר ורצוי להתחיל כבר בגיל שישה שבועות (ובבית לאחר הדרכה אישית, מרגע הלידה) יש אמהות שמצאו כי התינוק לא נהנה בגיל 3 חודשים אך כן נהנה בגיל מבוגר יותר (8 חודשים) ככל שמתחילים מוקדם יותר תופעה זו נעלמת.

יחד עם זאת, רפלקס הצלילה התינוקי נעלם אצל חלק מהילדים כבר בגיל 9 חודשים (נתקלתי בילדים שבגיל 4 עוד היה להם רפלכס. (ניצן_אמ‏))
לכן מעבר לגיל הזה יש להיות ערים יותר לתינוק ולקחת מדריך מודע ורגיש.
הפעם הבאה היא בסביבות גיל 3, כשאפשר כבר ללמד אותם את זה ברמה הקוגניטיבית-הכרתית.

לסיכום:

  1. מטרת הפעילות במים עם תינוקות קטנים היא הנאה צרופה להם ולהורים ותורמת להידוק הקשר ביניהם.
  2. כל התינוקות מרגישים בטוחים עם הוריהם במים ולומדים לאהוב את הסביבה הקסומה של המים.
  3. הדעה הרווחת, האומרת שמי שלא התחיל כתינוק צריך לחכות עד גיל 3 או 4 - בטעות יסודה.
    מי שלא התחיל את הפעילות בגיל ינקות יכול להצטרף אליה בכל גיל. ככל שנקדים להרגיל את התינוק/הפעוט למים
    ונגרום לו לאהוב אותם, נמנע אפשרות שמסיבות כלשהן הוא יפתח פחד ממים.
  4. לתפיסתי, המורה הטוב ביותר של ילדך הוא אתה! בהדרכה מקצועית ונכונה בחוג שחיה לפעוטות, כל הורה יכול
    להקנות לילד שלו את מיומנויות השחיה הבסיסיות. ההנאה מהפעילות והלמידה המשותפת היא מתנה לכל החיים. ( טליה_מצפון‏ )

אין קשר בין רחצת תינוקות באמבטיה או בבריכה לבין דלקות אוזניים. יש קשר בין זיהומים ויראליים לדלקות.
מבנה האוזן מחולקת ל: 1)אוזן חיצונית 2) עור התוף 3) אוזן תיכונה 4) תעלה המחברת בין אוזן תיכונה לחלל הלוע.
האוזן החיצונית והאוזן התיכונה מופרדות באופן מוחלט על-ידי עור התוף.
תינוקות / ילדים סובלים מדלקות בדרכי האוויר העליונות על רקע ויראלי. לעתים ארוע כזה עלול להסתבך לדלקת אוזניים. ההסתבכות נובעת מהיקוות נוזלים באוזן התיכונה. הסיבה העיקרית לכך נעוצה במבנה הלא בשל של האוזן. סיבות נוספות במהלך השנתיים הראשונות יכולות להיות בקיעת השיניים, הזנה מבקבוק בתחליפי חלב אם ושעות שינה מרובות יחסית. (בזמן השינה התינוק אינו מבצע פעולת בליעה, שעוזרת לניקוז החלל שבין האוזן לגרון). (טליה_מצפון‏).

*שתי שיטות לעבודה במים עם תינוקות*

השיטות הן מה שנקרא "שיטת איזי שפירא" ו"השיטה האינדיבידואלית-קואופרטיבית"
אני מהאסכולה השניה ואנחנו קוראים לראשונה בהומור "שיטת הג'ימבורי" זו שיטה שיובאה מגרמניה ותכליתה מעולם לא היתה התינוק אלא היא הומצאה כדי להוציא את האמהות מהבית. ממש ככה. סכימה שלמה כדי שהאמהות לא ישבו בבית ויפתחו דיכאון חורף. אז היא מושתתת על שירים, פעולות מינימליות, חזרתיות, ואחידות (כמו ביצפר. כולם שרים ועושים את אותם דברים יחד במעגל ) שיעורים קצרים (30 דקות) בקבוצות גיל ולפי מסגרת נוקשה של פעילות.

השיטה האינדיבידואלית קואופרטיבית היא שיטה אוסטרלית מבוססת שלבי התפתחות והיא ביולוגית ביסודה, מסתכלת המון על רפלכסים ותגובות. הביטוי המקומי שלה מקבל גם השפעות מאד מרוככות מבייבי יוגה (איגור צ'רקובסקי) בשיטה הזאת כל אמא עובדת באופן אישי עם הילד שלה בצורה חופשית לגמרי, כאשר המדריך מדי פעם עובר ומלמד אותה מיני תרגילים ופעולות עם התינוק, וגם עושה בעצמו תרגילים עם הילד. צלילה היא בסיסית לתהליכים שעוברים. אין קבוצות גיל. (ניצן_אמ‏)

בהמשך הדף ( תינוקות_ומים (18.01.2007 19:15)‏ ) כתבתי הסברים עמוקים יותר על רפלכסים ועל הגישה הא"ק כפי שהיא עולה מתפיסת עולם אבולוציונית (ניצן_אמ‏)

מה קורה אם תנוק קטן בולע מים?
מניחה שזה לא כדאי
לא כל-כך הבנתי את השאלה. הוא בולע מים ו...? הכוונה לבליעת מים שהם לא סטריליים? או לבליעת מים שיורדים בצינור הנשימה?
במקרה השני, התינוק משתעל, העיניים דומעות... כמו אצל אדם מבוגר. וכמו כשזה קורה בזמן ההנקה (או יותר נכון, כשנרדמים תוך כדי הנקה והפה ממשיך להתמלא מים - קורה לנו הרבהhappy)
טליה יקרה,
השאלה לא הייתה שלי, אבל תודה על המידע החשוב happy
ואם בשאלות עסקינן...
מאיזה גיל ניתן להכניס לבריכה ציבורית?
ומה בקשר לים? יותר נכון למי ים, חשבתי שבקיץ כשנלך לים, למלות לפיצי (היום בת 4 חודשים) בריכה קטנה עם מי ים, מה דעתך?
flower
רק_טוב? לשאלתך באיזה גיל אפשר להכניס לבריכה ציבורית?
אין לי תשובה חד-משמעית. כשחם ונעים בחוץ, כשהמים בבריכה חמים ונעימים אפשר להכניס פעוטות מעל גיל שנה לפרקי זמן קצרים 10-20 דקות ולראות איך הם מרגישים ומתנהגים. זה המקום להפעיל את האינטואיציה שלנו כהורים.
הרעיון של בריכה עם מי ים על שפת הים הוא נפלא - אני בטוחה שפיצי תהנה מאוד. ימים יפים ונעימים לכולם. blink
הבת שלי בת 4 וחצי חודשים, ואנחנו אמורים להיות בחופש באתר(מלון) הכולל בריכה. השאלה האם מותר להכניס אותה לבריכה לשכשך במים - מבחינה המים? אני מפנה את השאלה כיוון שראיתי באתר כתבות בנושא שחיית תינוקות המציינות שהבריכה חייבת להיות בריכה של תינוקות (‏בריכה רגילה‏)
בריכה ציבורית רגילה לא מתאימה לתינוקות מתחת לגיל חצי שנה, ואפילו שנה. הסיבות הן חום המים (לתינוק קשה לשמור על חום גופו, והוא לא מראה סימנים מקדימים לכווית קור) ורמת התחזוקה הבקטריאלית - לעומת מערכת החיסון הלא-בשלה של התינוק.
היום בטיפת חלב ראיתי פלקט של העמותה לבטיחות ילדים שם ממליצים לא ללמד ילדים בני פחות מחמש לשחות (מטעמי שמירה על בטיחות)
אני מניחה שהם מניחים שילד שיודע לשחות לא ירתה ממקווי מים שיש להזהר מהם,
אבל אולי ההסבר אחר.
מישהו יודע? (סתם סקרנות)
קודם תראי לי דבר אחד שהן כן ממליצים לילדים בני פחות מחמש לעשות, ואז נתחיל לדבר על סיבות. tongue
הבן שלי שוחה איתי בבריכת שחייה רגילה מגיל חודש (היום הוא בן 3.5). אכן לא המקום הכי הגייני בעולם אבל ברור לי שהוא פי אלף הגייני משלולית הפיפי שמקובל להכניס אליה פעוטות.
פילונית: הם שופכים את התינוק עם המים... הסיבה היא שאסור לסמוך על ילד בן פחות מ-4 (אוקי, 5) שידע להעריך את כוחו, ולכן גם ילד שיודע לשחות, צריך להיות בהשגחה מלאה. יופי. אבל אפשר להשגיח, לא?

דפנה - הכוונה היא לא לבריכת שכשוך, אלא בריכת שחייה ממש, לפעוטות. בריכת השכשוך עונה להגדרות של בריכה ציבורית (אם כי המים בד"כ קצת יותר חמים, אבל לא יודעת אם מגיעים ל-32-34 מעלות המומלצים לבריכת תינוקות).

בדף ‏הזה‏ כותבים: לא מומלץ ללמד שחייה ושעשועי מים תינוקות וילדים הקטנים מגיל 5 שנים. עד גיל זה הילד אינו בשל מבחינה התפתחותית ללמוד את מיומנויות השחייה. קורסים מסוג זה מעניקים אשליית ביטחון להורה ולילד ואינם מפחיתים את הסיכון לטביעה.
דפנה - הכוונה היא לא לבריכת שכשוך, אלא בריכת שחייה ממש, לפעוטות
לא מבינה למה את מתכוונת. במתקני הספורט באיזור מגורי יש בריכה למבוגרים לצד בריכה לפעוטות. לדעתי הבריכה למבוגרים הגיינית יותר מהבריכה לפעוטות. ועוד תוספת של דעה פרטית שלי : הבריכה למבוגרים אינה נופלת ברמת ההגיינה שלה מכל סביבה ציבורית אחרת, ובפרט טיפות חלב וקופות חולים לילדים, מקומות "בילוי" שיגרתיים עם פעוטות.

ולכן גם ילד שיודע לשחות, צריך להיות בהשגחה מלאה. יופי. אבל אפשר להשגיח, לא?
מסכימה לחלוטין.

לא מומלץ ללמד שחייה ושעשועי מים תינוקות וילדים הקטנים מגיל 5 שנים. עד גיל זה הילד אינו בשל מבחינה התפתחותית ללמוד את מיומנויות השחייה. קורסים מסוג זה מעניקים אשליית ביטחון להורה ולילד ואינם מפחיתים את הסיכון לטביעה.
גם לדעתי קורסים כאלה זה לא לעניין, אבל מסיבות אחרות (מאותן סיבות שלא נראה לי קורס לספרדית לפעוטות). חוץ מזה, אני לא סומכת על אף אחד חוץ מעל עצמי בקטע הספציפי הזה, של הבריכה.

דפנה - לא לבריכות האלו הכוונה. יש בריכות יחודיות לתינוקות (לפעמים משמשות גם להידרותרפיה למבוגרים). הן בד"כ רדודות יותר, כך שמבוגר יכול לעמוד בכל מקום (חשוב לבטיחות, במיוחד למבוגרים נמוכים כמוני...), אבל מה שחשוב הוא שחום המים בהם גבוה מהרגיל (32-34 מעלות, בכל עונה), רצוי שיהיה מקורה ומחומם גם בחוץ אבל זו לא חובה, והדרישה היא לשמירה על רמה בקטריאלית נמוכה יותר (פחות חיידקים).
אי אפשר להשוות מים לסביבה ציבורית אחרת, כי במים שורדים הרבה יותר חיידקים. כמו כן, ישנה אפשרות (וזה קורה) שחלק מהמים יבלעו, וכך כמות גדולה של חיידקים נכנסת לגוף. מאותה סיבה - צריך להרתיח מים המיועדים (ישירות או כחלק מתמ"ל או שתיה) לתינוקות מתחת לגיל שנה.

יש הבדל גדול בין קורס ספרדית, לחוג מים (בד"כ לא קוראים לזה שחיה אלא הסתגלות למים). תקראי בראשית הדף על יתרונות הפעילות במים, ותראי שהמטרות שונות לגמרי.

מאיזה גיל כדאי/אפשר לקחת תינוק ל"שחיה" בים?
מאיזה גיל אפשר ללמד פעוטות לשחות - וכוונתי לא קורס לתינוקות למים כי אם שחייה ממש. אני זוכרת שאצלנו בממוצע למדנו בגיל 5 ומעלה. זה נראה לי היום נורא מאוחר. לנו יש בריכה קטנה בבית (יותר גדולה מבריכת תינוקות מפלסטיק) והיום בני שהוא בן 14 חודשים כבר אוהב להשתולל בה בטירוף. האם למשל בגיל שנתיים - שנה הבאה כשכבר ידע ללכת בכוחות עצמו וכו' ניתן יהיה ללמדו שחייה ממש?
שלום איילת flower
לשאלתך, לימוד "שחיה ממש" דהיינו, שחיה מסוגננת ונכונה באחד מארבעת סגנונות השחיה אפשר ללמד מגיל 5-6 . מניסיוני, תינוקות/פעוטות שמשתתפים בחוג שחיה מגיל צעיר ובאופן קבוע יכולים לשחות באופן עצמאי כבר מגיל 3-4 אבל רק בליווי של מבוגר במים. מקווה שעניתי לשאלתך. אם יש לכם בריכה בבית הקפידו לגדר אותה ולסגור אותה כך שילדכם לא יוכל להגיע למים בשום אופן warning
שיהיה לכם קיץ קריר ונעים hot
מיכל בת שנה וחודש אוהבת מאוד מאוד את הברכה. היא זורקת את עצמה למים וצוללת בהנאה מרובה, סוגרת את הפה ועוצרת את הנשימה במים ויוצאת מאוד מתלהבת ומאושרת. אותי לעומת זאת זה קצת מפחיד. רציתי לשמוע קצת ייעוץ עם מישהו מוכן לתת... לכמה זמן לתת לה לצלול? איך לשמור עליה מחד ולא להפריע לה להנות מאידך?
קישור | העבר | מחק ''צפונית'' (30.07.2005 12:57):
אני עושה עם הבן שלי (בן כמעט חודש) אמבטיה ביחד, והוא צף על המים כשאני תומכת בנגיעה קלה בלבד בראשו, ומאוד נהנה.
שאלתי היא אם יכניס את ראשו למים - האם באמת יעצור את נשימתו באופן אוטומטי?
והאם זה נראה לכם בסדר אם יכנסו לו קצת מים לפה והוא ישתה? נראה לי עדיף באמבטיה עם מים נקיים (וחיידקים שלנו) מאשר באיזו בריכה ציבורית.
לסיגל היקרה flower
לבקשתך שולחת לך את עצתי:
סיפרת שמיכל הקטנטנה אוהבת את הבריכה ונהנית מאוד מהשהות במים. את יכולה לתת לה לעשות כל מה שהיא רוצה ולסמוך עליה שהיא מודעת למגבלותיה בכל הקשור לצלילות ושחיה במים. חשוב שתהיי לידה כל הזמן במרחק נגיעה ממנה, כך שבכל רגע היא תוכל להושיט אליך יד. כמובן שאסור "להוריד ממנה את העיניים" אפילו לא לשניה. חשוב להקנות לה הרגלי בטיחות כבר מגיל כזה.

הראשון שבהם הוא שבכל פעם שבאים לבריכה אמא או אבא נכנסים לבריכה ראשונים ורק כשהם מזמינים אותה היא יכולה להיכנס למים. ההרגל המוטמע הזה יכול למנוע ממנה לרוץ ולקפוץ למים לבדה.
חשוב שאם היא קופצת למים משפת הבריכה היא עושה זאת רק כשאת במים וחשוב להקפיד שתקפוץ רחוק כדי שלא תקבל מכה מהקיר.
שיהיה לכם קיץ קריר ורטוב. yes
תודה על תשובתך...
בדיוק נכנסתי לכאן לשתף (כי חשבתי שכבר אף אחד לא יגיב): מיכל ממש עושה לי "בית-ספר". ואני תלמידה טובה. עוד לא ראיתי דבר כזה מדהים... איך ילדה בגיל כזה צוללת בלי פחד, באושר כ"כ גדול, בכזו טבעיות... פשוט הנאה צרופה!
אני רק צריכה לשחרר את הפחד ולתת לה, לזרום איתה, להיות שם בשבילה.... בקיצור- אושר גדול!
היא זורקת את עצמה למים מעמידה (במים רדודים בגובה שלה) וצוללת ואני מוציאה אותה לנשום אויר. כל פעם אני מעיזה לתת לה קצת יותר זמן מתחת למים. והיא יוצאת עם חיוך ענק (כשהיא צוללת הפה סגור) ומיד משליכה את עצמה למים שוב לצלילה נוספת...
אני עוד לא מעיזה לא להוציא אותה ולתת לה להוציא את עצמה. אולי גם זה יגיע.
סיגל, איזה יופי.
אתמול לקחתי את לונה הקטנה, 3.5 חודשים, לשיעור שחיה ראשון. כבר המון שנים מאז שמעתי לראשונה על ההטבות לתינוק משחיה בגיל זה ותמיד ידעתי, שכאשר יהיו לי ילדים אקח אותם לשחות בגיל שלושה חודשים. אז מאוד התרגשתי אתמול ולונה היתה מדהימה במים, אמנם בכתה, אבל שחתה יופי, ואחרי השיעור, כשהלכתי אתה להתקלח ולהתלבש ראיתי על פניה מבט חדש, שלא היה שם קודם, מן מבט כזה של "עשיתי משהו חשוב", ככה לפחות היה נראה לי. בכל אופן, באתי הביתה מתלהבת ובלילה חיפשתי חיזוקים לאמהות שלי, לגבי השחיה, ופתאום ראיתי גם כל מיני תגובות שליליות לרעיון של תינוק כה קטן בבריכה ועכשיו אני גם קוראת על החיסונים וזה בכלל מבלבל אותי, כי חשבתי אולי לא לתת לה חיסונים עד גיל שנה. בקיצור אני שמחה אך מבולבלת!!!!
שאלה לצפונית:
אמבטיה עם תינוק בן כמעט חודש - נשמע לי מדהים.
הבת שלי כבר בת חודש וחצי, אנחנו עושים לה אמבטיה במתקן והיא מתה על זה, זה הדבר היחיד שמרגיע אותה בערב. אבל אנחנו כל פעם מוציאים אותה למרות שהיא עדיין רגועה. הרעיון של להכנס איתה לאמבטיה הגדולה נראה לי אחלה אבל גם קצת מפחיד אותי. את יכולה לתת פרטים טכניים? קורה שהוא עושה קקי באמבטיה? לא מסורבל להכניס ובעיקר להוציא את התינוק, כשאת צריכה גם להוציא את עצמך?
קישור | העבר | מחק ''צפונית'' (11.10.2005 00:07):
פלוני, לפני שגיליתי את הבריכה (אליה אתחיל ללכת אחרי החגים) נורא רציתי שחיית תינוקות (נראה לי מדהים!), וכשלא מצאתי בריכה באזור - קראתי איפשהו שמי שהתחילה את השחייה לתינוקות בארץ למדה את זה בעצם מספר שקנתה לאחר שראתה את התופעה בארה"ב...
אמרתי לעצמי שאם היא יכלה ללמד תינוקות שלא שלה מספר, אז בטח שאני יכולה ללמד את התינוק שלי! הבעיה זה שצריך בריכה מיוחדת, ואני עדיין לא מרגישה בטחון עם להכניס לו את כל הראש למים.
אבל מצאתי כמה אתרים שמתארים איך ללמד את התינוק (כולם באנגלית) ומצחיק הוא שהאתר הכי חביב שמצאתי הוא של "האגיס" שרוצים לפרסם את בגדי הים שלהם (מצחיק כי אנחנו בכלל בלי_חיתולים?...).
לגבי האמבטיה- צריך עזרה מבן/בת הזוג, אני בודקת לפני אם יש לו קקי ושוטפת לו את הטוסיק לפני הכניסה למים. יצא לי רק פעם אחת ששיחרר "פוק" עם קצת קקי במים (לא נורא- נראה לי שעדין המים בבריכות יותר מלוכלכים), אני נכנסת למים ובודקת את החום (שיהיה פושר ונעים), ובן זוגי מביא לי את הגור, בהתחלה צריך לחבק ע"מ לתת לו תחושת בטחון - ומכאן ללכת עם הלב (אם לך יש חשש התינוק ירגיש זאת ויפחד בגללך) מתי שנראה לך שאת מוכנה והתינוק רגוע, תנסו לאט לאט לעזוב את הגוף ולהניח רק את קצות האצבעות מתחת לראש, והתינוק יצוף לו בנחת. כך אפשר "להשחות" אותו לאורך האמבטיה באיטיות, תוך שמירה על קשר עין. חשוב גם להרגיל אותו שלא יבהל אם נוגעים לו מים בפנים, לטפטף לו קצת יותר בכל פעם (אני כבר שופכת לו חופשי כוסות עם מים על הראש-אבל עדין חוששת לטבול את הפנים במים בעצמי).
כשמיצינו (נראה לי שעד רבע שעה הוא ממצה את הקטע) אני קוראת לאישי שממתין לו עם מגבת בחוץ כך שאני אוכל להתנגב בעצמי. קרה גם שיצאתי לבדי והתעטפנו יחד במגבת גדולה. לפעמים אנחנו גם נכנסים שלושתנו ואז פשוט מישהו אחד יוצא קודם ומתארגן.
הגור משוגע על אמבטיות ואפילו אם הוא בוכה - זה מייד מרגיע אותו (אפילו בכנרת כבר הספקנו לשכשך...)
קישור | העבר | מחק ''צפונית'' (11.10.2005 00:23):
אני אנסה להכניס פה לינקים לכמה אתרים שמצאתי (מקווה שאצליח....)
http://www.babyworld.co.uk/information/baby/swimming/swimming_lessons.asp
http://swimming.about.com/od/familiesandswimming/
http://www.littleswimmers.com/uk/letsGoSwimming/‏ - האתר של האגיס, אפשר מימין (בירוק) ואח"כ ללחוץ על: download booklet now להוריד דף עם הסברים פשוטים (כותבת את זה עבור אנשים מאותגרי רשת כמוני).
http://www.babyswimming.com/FAQ.htm
http://www.infantswim.com/older.htm‏ - צילום של ילדה מתוקה בת 18 חודש שקפצה לבדה לעמוקים עם הנעליים וכל הבגדים, עשתה סיבוב, ויצאה לבדה. מדהים! happy
בקשו לראות את נתוני בדיקות המים. בבריכות כדאי להיות ערים לא רק ל- מספיק כימיקלים, אלא גם ל- לא יותר מדי כימיקלים
כמה זה מספיק וכמה יותר מדיי?
כמה זה מספיק וכמה יותר מדי?

למי שרוצה לבדוק: הבריכות חייבות לערוך רישום יומי של בדיקות המים. והערכים שצריך לבדוק הם:

רמת ph מומלצת 7.5 - 7.2 ppm

רמת כלור נותר מומלצת 0.8 - 1.5 ppm

רמת כלור קשור מותרת פחות מ - 1 ppm

עכירות מותרת עד 0.6

חשוב לברר מה הטמפרטורה של המים. הטמפ. הדרושה 33 - 34 בהתאם לעונת השנה וגיל התינוקות.

פעילות מהנה לקטנים ולגדולים flower

אני מצטטת מקטע שהיה בראש הדף, שיש לי ויכוח איתו, מנסיוני המקצועי, ומאד בעייתי בעיניי שהקטע הזה יהיה בכותרת. אז אני פותחת אותו פה לדיון:

ברצוני להבהיר את הטיעון הרווח המתייחס לרפלקסים.
תינוקות נולדים עם רפלקסים שנועדו לשמור על הישרדותם. הרפלקס אליו מתייחסים בהקשר לשחיית תינוקות הוא רפלקס הצלילה.רפלקס זה נועד לשמור על התינוק במקרה חירום - במקרה טביעה. אפשר להשתמש ברפלקס זה כדי ללמד תינוק קטן לצלול. כפי שאמרתי, הרפלקסים נועדו לשמור על ההישרדות, משמעו, הם נכנסים לפעולה במצבים המאיימים על הישרדותו של התינוק.כל הרפלקסים אתם בא התינוק לעולם נחלשים ונעלמים בהדרגה בחודשי חייו הראשונים, בין 4 חודשים ל 6 חודשים ועד שנה. (אישי לכל תינוק).
לתפיסתי, מטרת הפעילות במים היא שיתוף פעולה בין התינוק וההורה תוך הנאה ורגיעה. הצלילה היא לא הכרח, בודאי לא בשלבים הראשונים. אפשר להתחיל בפעילות מגיל 10 - 13 שבועות ואילך.

לאור האמור לעיל - ההתייחסות לרפלקסים אינה עיניינית*:

  1. הצלילה היא לא הדבר החשוב ביותר והיא לא מטרה בפני עצמה.
  2. לא נכון, לדעתי, לנצל רפלקס הישרדותי, שנכנס לפעולה במצבי סכנה, כדי ללמד את התינוק לצלול. יש דרכים אחרות, נעימות ובטוחות, לעשות זאת בהמשך.
  3. רוב התינוקות מתחילים בפעילות בגיל 3-4 חודשים. להזכירכם - בשלב זה הרפלקסים כבר נחלשים ונעלמים.

אני מתעכבת עם לכתוב בדף הזה כבר הרבה זמן, כי יש לי הרבה מאד מה להגיד. אני אתחיל בזה שאני לא מסכימה עם הרבה ממה שכתוב בסיכום לעיל. הדברים שאני כותבת מתבססים על נסיון אישי, מחשבה אישית, ותפיסת עולם נטורליסטית, לא על מחקרים. אז אפשר ורצוי לקחת אותי בערבון מוגבל. אני אשמח אם יתפתח דיון סביב הנושא.

בתור התחלה אני רוצה להתייחס לעניין הרפלכסים. ובפרט לקביעה הבאה:
רפלקס הצלילה.רפלקס זה נועד לשמור על התינוק במקרה חירום - במקרה טביעה. אפשר להשתמש ברפלקס זה כדי ללמד תינוק קטן לצלול. כפי שאמרתי, הרפלקסים נועדו לשמור על ההישרדות, משמעו, הם נכנסים לפעולה במצבים המאיימים על הישרדותו של התינוק.כל הרפלקסים אתם בא התינוק לעולם נחלשים ונעלמים בהדרגה בחודשי חייו הראשונים, בין 4 חודשים ל 6 חודשים ועד שנה. (אישי לכל תינוק).

אני לא חושבת שמטרת הרפלכסים הם לשמור על חיי התינוק במצבים המאיימים על הישרדותו. הנה אמרתי את זה.
רפלכס הוא תגובה שלא עוברת דרך הקורטקס. כלומר, החזר מיידי דרך גזע המח בלי "מחשבה" מתוחכמת ובלי מודעות גבוהה לפעולה.

לפני שאני נכנסת להסברים, אני חייבת להתוודות שתיאוריית הaquatic ape נכונה בעיניי. כשמביטים בתינוקות במים, אי אפשר להתכחש להיכרות שלהם עם התווך הזה. אי אפשר להתכחש לזה שיש דברים שהם עושים, שביבשה אין להם שום תכלית. (לתפוס את שערה של אמם שגדל אך ורק על הראש ומאד מאד לאורך, יותר מחיות אחרות, אותו שיער שבאורח פלא לא נושר כמה חודשים לאחר הלידה; לבעוט באויר סתם כך, מה שנראה תמוה ביבשה, מחזיק אותם צפים במים; כל מיני תנועות של "היזרקות" והקשתה של הגב, שפשוט מוציאים את הראש מהמים אם הוא נרטב. *הם יודעים מה לעשות שם.)

לגבי ההחזרים, הם נועדו לאפשר את קיומו הבסיסי של תינוק מחוץ לרחם אמו בטרם התפתחה תגובה מוחית מורכבת. לדוגמא: ROOTING - כל עוד התינוק לא יודע לגשש ולחפש אחרי השד, יש צורך להבטיח את מציאת השד באופן "אוטומטי" עד שילמד לעשות את זה בכוחות עצמו. החזר המציצה - כל עוד לא יונק באופן מודע, עליו לינוק באופן לא מודע.לפיתה - כל עוד לא יודע לגשת ולאחוז בכוחות עצמו, יש צורך לאפשר לו את הלפיתה הזאת, לדעתי זה כדי שיאחז בשערה של אמו (ותצביע אמא אחת שלא גזזה את שערה ולא היתה צריכה לשחרר משם פעוט שהסתבך לפחות פעם אחת (ביום?))

באופן דומה - החזר הצלילה.
המחשבה המקובלת שההחזר הזה נועד אך ורק כדי לשמור על התינוק ברחם, לא עולה בקנה אחד עם העובדה שזה ההחזר שנעלם הכי מאוחר (סביבות תשעה חודשים בממוצע, ולא 3-4 כמו שכתוב פה למעלה) מבין אלה שנולדים איתם. (אני אפילו לא מתייחסת לאפשרות שההתפתחות האנושית משמרת החזר על מנת שטובי בניה לא יטבעו* להם סתם כך בהולכם ביער, בסוואנה, או בהתקלם בדלי ספונג'ה. אבל רק עד תשעה חודשים, אח"כ שיסתדרו...)

למרבה הצער, אנחנו לא חיים בקרבה גדולה למים, למרות שאין להתווכח על החיבה העמוקה של המין האנושי אל הכחול-הכחול הזה. ולכן משהו בתהליך הספציפי של הצלילה משתבש, ואפילו הייתי אומרת מתפספס.

אני חושבת, ורואה את זה כמעט יום יום, שלא צריך ללמד תינוק קטן לצלול, כי הוא יודע את זה לבד מהבית... וכשהולכים איתו על זה, אז הוא פשוט *ממשיך לדעת לצלול, רק באופן מודע.

תיאורית הקוף האקווטי... הייתי בטוחה שרק האיש שלי שמע עליה hilarious
תודה לך ניצן_אמ‏ על הכתיבה yes
אשמח אם תתיחסי גם לשאלתי בדף שלך לגבי הבכי של חלק מהתינוקות במפגש הראשוני עם מי הבריכה,
ותספרי קצת איך לתפיסתך יכולים ההורים הדואגים או מגלים התנגדות בסיטואציה הנ"ל להבין את תרומתה לתינוק.
באופן דומה - החזר הצלילה.
המחשבה המקובלת שההחזר הזה נועד אך ורק כדי לשמור על התינוק ברחם, לא עולה בקנה אחד עם העובדה שזה ההחזר שנעלם הכי מאוחר (סביבות תשעה חודשים בממוצע, ולא 3-4 כמו שכתוב פה למעלה) מבין אלה שנולדים איתם. (אני אפילו לא מתייחסת לאפשרות שההתפתחות האנושית משמרת החזר על מנת שטובי בניה לא יטבעו להם סתם כך בהולכם ביער, בסוואנה, או בהתקלם בדלי ספונג'ה. אבל רק עד תשעה חודשים, אח"כ שיסתדרו...)

בינתיים ראיתי ולמדתי שיש גם החזר שחייה. מה שביבשה נראה כמו חיפושית דבילית שבועטת בכל הגפיים, במים נראה אחרת, השילוב של שניהם נותן לנו תינוק שוחה. פשוט תינוק שוחה.

אז מה היה לנו שם? החזר צלילה, שההשערה הלא סבירה היא שהוא נועד כדי להציל מטביעה. הוא סה"כ מאפשר שניות ארוכות של אי טביעה, לא עשר דקות עד שאמא באה. כלומר, הוא מאפשר צלילה במים, לא מציל מכניסה ללא השגחה למים.

החזר השחייה מאפשר לתינוקות זעירים להתקדם במים בכוחות עצמם. זו פעילות גופנית נפלאה, ספונטנית, טבעית, ללא "סגנון" שמפעילה את כל הגוף - זוקפי הצוואר והגב, חגורת הכתפיים, הגפיים, שרירי הבטן, ממנה הם מפיקים הנאה מרובה. כשעושים את זה, משהו קורה גם לגדילה של התינוק. בניגוד לתינוקות שכמעט נייחים לגמרי במשך חצי שנה, אחרי תשעה חודשים של שחייה צורנית (הגם מוגבלת) בבטן, הם יוצאים לחופשי, הם זקוקים ומסוגלים ליותר תנועה, לא לפחות.

הרבה פעמים נכנסים לתינוק מים לפה, והוא משתעל אותם (קלות, שלא תבהלו לי פה). יש אמהות רגועות שלא מתרגשות מזה, ויש אמהות שמזנקות "הוא נחנק!!!" אז אני בד"כ מרגיעה, ואומרת "הוא לא נחנק. הוא בדיוק לא* נחנק." כי מה שהתינוק הזה עושה, באופן לא מודע, בסיסי לגמרי, החזרי לגמרי, זה להשתמש בשיעול כדי לא להחנק. *פנטסטי! מה עדיף? שלא ישתעל??? הרי אז הוא יחנק!

ואני לא חושבת שצריך לשבת עם זרנוק לגרון או לזרוק תינוקות למים כדי לתרגל החזרים. בטח שלא אםאתם עצמכם לא בהרמוניה עם כל הנושא. (על זה בהמשך) אבל אני כן חושבת שלהשתמש בהחזרים כחלק מהזרימה של החיים זה קריטי להתפתחות. תמי_גלילי‏ סיפרה לי פעם סיפור (אני בטח עושה סלט) על ילד שהיה צריך ללמד אותו ללעוס. אנחנו לוקחים את זה כמובן מאליו ולא מדברים על "רפלכס הלעיסה" אבל כנראה שיש משהו כזה... כי עובדה שאין שיעורי לעיסה - עכשיו לפתוח! עכשיו לסגור! להזיז את הלשון כדי שהיא לא תינגס בטעות! שוב לפתוח! לסגור! האם רך וקטן מספיק? אז לבלוע! זה יותר מדי מסובך כפעולה קוגניטיבית... אבל יש משהו שמאפשר את המעבר הזה מפעולה לגמרי אוטומטית ולא מודעת, לפעולה מודעת, מורכבת וזורמת, שהיא גם מודעת.

לסיום, לאמונתי, רפלכס השחייה והצלילה התפתחו* כתגובה לשהייה מרובה במים באיזשהו שלב אבולוציוני. אולי קוף ימי, אולי קירבה לדולפינים, אללה יודע מה. אבל זה התפתח כי אנחנו צריכים את זה. ממש זקוקים לזה כחלק מהקיום האנושי מהרגע שנולדים ועד לרגע שמתים. יש תקופות שבהן זה ממש צף ועולה חזק (למשל, יש נשים שמדווחות שבהריון הן ממש חייבות מגע יומיומי עם מים) *אפשר* בלי זה. כמו שאפשר בלי לינוק, ובלי לפשפש, ובלי לישון עם ההורים. אבל לדעתי, מנסיוני, להבנתי, ועוד סייגים כאוות נפשכם, יש ממש *ציפייה פיזית לתינוקות שזה יהיה שם.

מים. תנועה מלאה עם הגוף, בלי הרבה משקל, בלי מגבלות כח המשיכה ומשטחים נוקשים.
ציפייה שזה יהיה שם.
כמו אמא, כמו שד, כמו פשפוש, כמו... עוד הרבה דברים.
flower

עוד הערה לעצמי - להוסיף לפה את הדיון וההמלצות לרחיצת תינוקות בני יומם.
טוב... השבלולון שלנו נטבל במים כבר בגיל שלושה ימים. כנראה בגלל שבוע הלידה המאוד מאוד מאוחר הוא נולד מאוד יבש, מה שגרם לקילופי עור קשים ופיצוצי עור במפרקים-כואב. כדי להקל עליו עשיתי לו אחת לשלושה ימים אמבטיה עם שמן שקדים. עבד כמו קסם. בהתחלה הוא לא ממש התלהב אבל אחר שבוע וחצי-שבועיים התמכר קשות. כל רחיצה היתה בשבילו ממש כמו חזרה לרחם. הוא היה צף שם בשלווה שמימית, בוהה בכלום והיה ברור שהוא במקום טוב. בניגוד לאחותו אותו אני רוחצת בכיור המטבח כשהאביזר היחידי שלי הוא היד שלי, אותה רחצנו באמבטיה עם דפני והתחלנו רק בגיל שבועיים. בגיל חצי שנה בערך היא הכריזה עוצר אמבטיות, יותר נכון, לא היה יותר מצב לשכנע אותה להכנס, היא כבר לא היתה פראיירית של אף אחד. מבחינתה מהרגע שהתחילה לעשות אמבטיות זה היה סיוט ממשי. היום היא דווקא מחבבת משחק במים. ובחזרה לשבלול, היום הוא בן 3 חודשים, דולפין קטן. בשבוע שעבר הלכנו לטייל והוא פספס קקי על עצמו. כשבגענו הביתה שטפתי לו את הטוסיק בכיור וניגבתי, זה היה אחד מהימים החמים האלו שהיו, מיד הוא פרץ בבכי קורע לב. ניסיתי כל מני דברים, אולי הוא רעב? עייף? צריך עוד קקי? פיפי? חיבוק? לבד? ידיים? בסוף אחרי איזה שעה של צרחות שלו וחובר אונים שלי, נזכרתי שיש מקום שמכניס אותו מיידית לפינה טובה, המים. מילאתי את הכיור והוא שמע את המים הזורמים וכבר נרגע, הכנסתי אותו למים והוא נאנח בהקלה וחייך חיוך של שביעות רצון כאומר "וואללה, אמא, סוף סוף הבנת את הראש שלי!" ובאמת מה חשבתי לעצמי? ביום כזה חם לא לטבול אותו במה שהוא הכי אוהב בעולם?
אני לא יודעת אם יש קשר בין בדרך שבה רחצתי את ביתי והזמן שבו התחלנו לבין חוסר החיבה שלה למים בשנה ומשהו הראשונות לחייה ולהפך לגבי אחיה, אבל זה בהחלט מעורר תההיות. לא? כרגע אני בחיפושים אחרי בריכה זולה יחסית לעשות איתו שחית פעוטות ולא כזו דבילית עם שירים כי זה סתם מבעס מבחינתי ונועד, כמו לא מעט דברים אחרים, לתת לאמא הרגשה שהיא עושה משהו עם התינוק. אני מחפשת לתת לו את המקום הבטוח שלו בגדול (אם היתה לי אמבטיה אמיתית בבית לא הייתי מחפשת את זה הייתי שורצת איתו בתוכה רוב היום ודי-יחד עם אחותו כמובן...).
כרגע אני בחיפושים אחרי בריכה זולה יחסית לעשות איתו שחית פעוטות ולא כזו דבילית עם שירים כי זה סתם מבעס מבחינתי ונועד, כמו לא מעט דברים אחרים, לתת לאמא הרגשה שהיא עושה משהו עם התינוק.
או-אה... אני התכוונתי להיות הרבה יותר עדינה... blink
אבל האמת היא שאת צודקת הרבה יותר ממה שאת יודעת.
השיטה הגרמנית *כוונה מראש וביודעין* להוצאת האמהות מהבית. היא בראש ובראשונה סוציאלית ומיועדת לאמהות שחיות בקור עז... מטרתה הראשונית היתה שהאמהות הצעירות תכרנה אמהות אחרות סביב הטיפול בילד.
השיטה האוסטרלית היא שיטה התפתחותית בגישה ביולוגית המכוונת לתינוק ולצרכיו תוך שימת דגש חזק מאד על הקשר הורה-ילד. לא כל יישומי השיטה הם כאלה, אבל בעיקרון מדובר בעבודה עצמית מודרכת. זאת אומרת - ההורה עובד עם הילד עצמאית והמדריך מדי פעם מגיע אליו ונותן דגשים ומלמד פעולות חדשות שאפשר לעשות יחד.
אני באופן אישי משתדלת לא לגעת בתינוקות בעצמי אלא להסביר מילולית (מקסימום עם הדגמות על נהר אם מתאים לה באותו רגע) ולתת להורים ללמוד לבד עם ואת הילד שלהם.
אני לא יודעת מה לעשות. בבריכה שלידינו יש פעילות לתינוקות רק מגיל 6 חודשים. שאלתי למה דווקא ששה חודשים, אז היא אמרה לי שככל הנראה כי זו בריכה ציבורית, הרבה תחלופה, ובגיל ששה חודשים תינוקות כבר גמרו את סבב החיסונים שלהם, אז לרשויות נוח יותר לא לקחת אחריות על תינוקות צעירים יותר, למרות שהורים רבים כן שוחים שם עם התינוקות שלהם לפני גיל חצי שנה. לא טרחתי לשאול מה הם יחשבו על תינוק שרק יתחיל את החיסונים שלו בגיל חצי שנה... חוצמזה היא לא בריכה שמיוחדת לתינוקות (אם כי מאוד חמים שם, גם הטמפרטורה של המים וגם של האויר) אז אני לא יודעת...

אני לא מסוגלת להתחיל להיות עם התינוק שלי לבד במים, בלי איזושהי תמיכה. או שאני אטביע אותו, או שאני אהיה היסטרית, או שניהם.

אז איך למצוא בריכה אחרת? איך לחפש? מה לחפש?

היום היינו פעם ראשונה בבריכה עם יוג'יניה. מצד אחד - היא מתה על המים. היא יכולה סופסוף לעמוד וללכת (היא כ"כ רוצה!), ונורא נהנתה לשחות גב כשאני מחזיקה לה את הראש. מצד שני - איזה עומס. הבריכה מחוממת רק כמה שעות בשבוע לטמפ' שטובה לקטנטנים, אז היא מלאה עד אפס מקום באמהות ותינוקות וילדים קטנים, כמובן עם אקוסטיקה איומה ובנוסף לזה מוזיקת ילדים מעצבנת בשיא הווליום. יש מין "חוג" לאמהות ותינוקות, אבל משהו זוועתי, "עכשיו כולם להשפריץ מים" "עכשיו כולם לדחוף את התינוקות במים לצד השני של הבריכה" וכו'. אני רואה כמה טוב לה להיות מסוגלת לנוע בחופשיות והייתי ממש רוצה ללמוד איך לתת לה לצלול, אבל אני בשום פנים ואופן לא סומכת על המדריכים שם שילמדו אותי איך לעשות את זה נכון. אחת המדריכות לקחה את התינוקת של חברה שלי להדגמה וכשהיא התחילה לבכות ואמא שלה רצתה לקחת אותה בחזרה היא הסבירה לה שצריך לתת לה לבכות ופשוט לא החזירה! וכמובן, עומק המיינסטרים, כולן עם עגלות וזה לא ערוך למנשאים בכלל (אין איפה להניח רגע את התינוקת בחדר הלבשה הצפוף ומלא העגלות), אמהות שמתעלמות מהתינוקות הבוכים שלהן לחלוטין, ובכל מקום רעש בלתי פוסק ובלתי נסבל. אני חייבת למצוא מקום יותר טוב. ומצד שלישי - אין מה לעשות, ברור שאני אלך יותר למקום שכ"כ קרוב אלי הביתה... (10 דק' ברגל).

טוב, קודם נחפש אם יש משהו אחר באיזור. אני חושבת שאם אני לא אמצא, עדיף בכ"ז זה מכלום. אבל אוף, זה היה כ"כ מעייף...

שלום,
גם אני רוצה ללמוד איך ללמד את התינוקת שלי לצלול. מישהי/ו יודע איפה אפשר ללמוד את זה (אינטרנט/ספר)? היא כבר בת שלושה חודשים והייתה פעמים בבריכה (עם ההורים) אבל עדיין לא טבלה את הראש. אין כאן בסביבה מורים לנושא אז נורא אשמח ללמוד את השיטה בעצמי כדי לאפשר לה את החוויה המיוחדת הזו כל עוד הרפלקסים עדיין פועלים.
נורא מוזר לי שאתן לא מנסות לבד בבית באמבטיה או בבריכה בגינה .
טמפ' מומלצת 24-28 מעלות , לתינוק בריא , אחרי אוכל, קקי ושינה.
לשבת לידו ולתת לו להתנועע בחופשיות בין הידיים ,עד לשלב שהוא משתחרר ממך. לספור בקול רם 22 , 23 , 24 ,25 אוויר ולראות מה קורה. התנועות הפיתוליות הטבעיות גורמות לתינוק להרים את הראש בזמן כדי לנשום ואם לא ,אז תעזרו בפעמים הראשונות עד שתבטחו ביכולות שלו ותרגישו את הקצב שלו.

תינוק שלא נהנה כדאי לחבק ולהניק בבריכה ולראות אם הוא מעדיף להישאר צמוד אליך או שבוחר לצלול . הרפלקס של הצלילה דומה לרפלקס בזמן היניקה וטוב לחבר את זה ביחד.
האמבטיה שלנו פיצקית ואין לנו בריכה. את ההוראות לא ממש הבנתי עד הסוף - זה כמו ללמוד שחייה בהתכתבות hilarious

אולי אני אחפש סירטונים ביוטיוב. בטוח יש.

הי טאו, תודה על התגובה. גם אני לא בטוחה שהבנתי את ההסבר אז אם לא אכפת לך לפרט יותר, זה יהיה נהדר. גם אצלינו אין אפשרות למלא בריכה בגינה והאמבטיה רדודה מדי (למרות שבכל זאת מנצלים אותה לציפה עד כמה שניתן...).
רחל, אם תמצאי קישורים מענינים ביוטוב, בבקשה תשתפי גם כאן (אני לא נחלתי הצלחה במציאת הדרכה להורים אבל כן נהנתי לראות כמה וכמה תינוקות מתוקים שוחים וצוללים). תודה!
אני שוקלת לעשות "מעגל" ספונטני בפארק הירדן לאמהות עם תינוקות שרוצות לקבל הדרכה על עבודה עם תינוקות במים.
לא ברור שהתנאים שם מתאימים לקטנטנים, אבל אני אוכל להדגים עם נהר ולהסביר תיאורטית.
רחל, ממש נשמע מעצבן. יום אחד תבואו לחווה שלי באורגון ונעשה לכם חוויה מתקנת. מקווה רק שזה לא יקרה כשכבר יהיו לכם שלושה ילדים.

אני לא בהכרח מסכימה איתך טאו, סליחה.. happy
אני חושבת שכל אמא יכולה וצריכה להיות עם התינוק שלה במים ושכל תינוק יודע לצלול, בטח. אבל כמו שיכול להיות קשה מאד להניק אם לא רואים את זה בעיניים כל החיים, אז ככה יכול להיות קשה (ואף טראומטי, שלא לומר מסוכן במקרים מסויימים) להצליל בלי לדעת ובלי לראות את זה קודם ובלי לדעת למה לצפות.

הי ניצן,
אני פשוט משתוקקת להתקדם עם ביתי בענין השחיה-צלילה. היא כרגע בת שלושה חודשים והיתה בברכה כבר ארבע פעמים ומפעם לפעם מתרגלת יותר למים ומאד נהנת. היום (אחרי שהתעודדתי ממה שקראתי כאן) בפעם הראשונה טבלה גם את הראש במים אבל ממש לא אהבה את זה (נראתה מבוהלת כולה וגם אני נבהלתי נורא). לצערי אנחנו כרגע במישיגן ואין בסביבתנו ברכה אופטימלית וגם הדרכה מתאימה. אני מבינה מהודעתך שאת גם כן בארה"ב אז תהיתי אם את מכירה מישהו שיוכל לסייע לי, או יכולה להמליץ לי על דרך להתקדם בתחום ביינתים (שתינו מחלימות מלידה קשה וטראומטית). תודה על השיתוף והרעיונות.
(נראתה מבוהלת כולה וגם אני נבהלתי נורא).
90% מהבהלה שלהם קשורה לתגובת ההורים (הייתי אומרת 100% אבל לכי תדעי, בטח יש גם מקרים מיוחדים. אז אני משאירה פתח לאפשרות הזאת... happy)
איפה אתם בארה"ב?
חוויה מתקנת בחווה שלכם נשמע רעיון נהדר. וגם אני מקווה שזה יהיה לפני שיש לנו שלושה ילדים, כי אז לא בטוח שזה בכלל יקרה אי פעם...

בכל אופן, חברה שלי שהיתה שם כבר כמה פעמים טוענת שבד"כ לא כ"כ צפוף, ושזה פשוט בגלל שהתחיל החופש. בהחלט יכול להיות, ואז זה אומר שעוד כמה חודשים עניינים שם יירגעו קצת. ואולי כדאי לי לבדוק מה הטמפ' בד"כ, וללכת איתה בשעות הרגילות.

שם_במרחקים?, אולי תפתחי דפבית? אנחנו כרגע בלקסינגטון מסצ'וסטס (20 דק' מבוסטון) ויש לנו בריכה בחצר. אמנם מתקפלת, אבל ענקית. אם אתם בסביבה, אשמח אם תבקרו ואראה לך מה שרק תרצי. hug
רחל, אני מחזיקה לך אצבעות. אם יש שני מקומות שאמורים למצוא בהם בריכות טובות אלה הם הולנד ואוסטרליה. מאד מוזר לי שאת ותמרוש מתקשות. אולי לא מספיק לחפש בריכת תינוקות וצריך איזו מילת קוד מתאימה לשיטה המסויימת? אולי הולנד ואוסטרליה (בוודאי אוסטרליה tongue) הם פשוט מקומות גדולים? blink

ורק למען סיבור האוזן - עדיין אין חווה באורגון. במהרה בימינו אמן.
חןחן.

הי ניצן,
בקשר לבהלה אני בטוחה שאת צודקת... בפעם הבאה אתן לבן זוגי לנסות (למרות שאחכה עד להדרכה מתאימה לפני שננסה שוב) הוא יותר אמיץ ממני ותמיד נמצא איתנו כשאנחנו בברכה במים.
אנחנו כרגע נמצאים במרכז מישיגן (באמת אמצע שומקום) אבל עוברים לברקלי בעוד כחודשיים (קליפורניה).
אני מחכה בקוצר רוח למעגל הפארק הירדן, לאורגון אין מצב שאגיע בימינו כלל... יש מצב שבגיל שמונה/תשעה חודשים יאבד הרפלקס הזה של ה"לא לטבוע" כבר? אם כן, אז אוף... בעסה... והוא כל כך רוצה ללמוד אני כל כך מפחדת לעשות את זה בעצמי (בעיקר עם חיפושית נושפת בעורפי, כשאנחנו בבריכה אנחנו תמיד בשלושה וכשאבא איתנו אז בטח שאין סיכוי כי הוא היסטרי שחבל על הזמן...).
אני יודעת שעוד אין חווה באורגון, אבל עד שנגיע לשם כבר בטוח תהיה tongue

לגבי הבריכה, אי אפשר ממש לומר שאני מתקשה למצוא בהתחשב בכך שלא ממש חיפשתי עדיין. פשוט הלכתי עם חברה שלי לבריכה ליד הבית... אז עכשיו אני קצת מנסה לחפש באינטרנט, והאמת, יועילו לי מאד "מילות קוד" לחיפוש, אם יש לך רעיונות.

הי ניצן, תודה על ההזמנה המאד מפתה אבל (גם) אנחנו ככל הנראה לא נגיע לאזורכם בקרוב (למרות שכאילו קרובים). :(
ביינתים אני ממשיכה לנסות לאסוף "טיפים" פה באתר ומקווה שנצליח להתקדם בעצמנו איכשהו.
לרחל ברמן ולשם במרחקים,
ההסבר שלי הוא בשביל תינוקות שנולדו בלידת מים או לתינוקות שכבר ברחצה הראשונה המשיכו להצליל אותם או יותר נכון לאפשר להם לצלול .
כאשר אנחנו לא מעבירים את הפחדים שלנו ומבינים, שילוד יודע לצלול ואלינו רק לשחרר, הם עושים את זה בעצמם.
אפשר באמבטיה איתכם או בבריכת גינה קוטר 1.5 מ' . טמפ' המים מאוד חשובה כדי שיגישו בנוח ולא לעזוב את החיבוק, כאשר אתם מרגישים שזה לא מתאים לו\ה.
לגבי הציפה, תנועות ויציבה כדאי לקבל הנחייה מסודרת.
רציתי להוסיף פה פיסת מידע שיש לי ואני לא מבינה למה לא עשיתי את זה עד עכשיו, זה כל כך מפגר...
זו כזאת הודעה חשובה ומרעידה אמות סיפים, שאני לא מבינה איך פספסתי את זה.

לפני כמה חודשים מלאנו בריכה ביתית בחצר הבית במי ברז. בריכה מעל האדמה.

לאחר המילוי ערכנו בדיקה למים כדי להחליט אילו חומרים ובאילו רמות להכניס.
אתם יושבים?
רמות הכלור במי הברז, מי השתייה, היו כמו רמות הכלור הנדרשות בבריכת שחייה.

חיכינו שיתפוגג ומאז אנחנו מוסיפים כלור ברמות נמוכות בהרבה. (בערך חצי עד שני שליש אם זה מעניין מישהו.)
אז לפני שמתפלפלים וחוששים ארוכות אם להכניס תינוקות לבריכות שמותאמות להם, חישבו יותר מפעמיים על זה שרובכם טובלים אותם מדי יום במים לא פחות מוכלרים באמבטיה.

דיסקליימר - אני גרה בארה"ב. למי שזה מאד חשוב, שימדוד את רמות הכלור אצלו, או יבדוק באתרים הרלבנטיים של הממשלה ומקורות.
זיכרו גם שאפשר לשים מסננים על ראש המקלחת. זה זול ופשוט להרכבה.

תודה.

מדהים! עכשיו אני מבינה מה זה בעצם הריח/טעם לוואי שיש למים פה. תודה ניצן ששיתפת. מפחיד.
הי ניצן,
בסוף התחלנו ללכת לבריכה בנופך (לוקחים את האוטו של החמים פעם בשבוע...)
אנחנו מאד נהנים (בפעם הראשונה הוא היה קצת בהלם, לדעתי מהרעש מסביב, אבל בפעם השנייה ממש ראיתי על הפנים שלו את הפרצוף של hurray
עם זאת, יש שם מאד עניין של "תרגילים" - לחיזוק זה ולחיזוק זה, שעם זה אני ברגשות מעורבים, מצד אחד באופן טבעי ברגע שמתחילים לשחק במים נפתחות אופציות לתנועה במישורים שונים מאשר בכח המשיכה הרגיל (לפעמים גם ביבשה, הוא עושה "תרגילים" שמתעלמים מחוקי הכבידה כמו שאני מכירה אותם. כאילו הוא מנסה לעוף. [רגע... חכה קצת]). מצד שני התרגילים שם מאד מובנים, ואני מרגישה מוזר לבצע איתו דברים שלא באים לנו באופן טבעי. הרי אני לא באה לשם כדי שהוא "יתקדם" יותר מהר, או יהיה בריון (יותר ממה שהוא גם ככה).
בקיצור, אני מבולבלת, כתמיד. נהנים שם, גם מהתרגילים, אבל חוששת להעביר מסר של "צריך" (לא מצליחה להתנסח כראוי).
אשמח לשמוע את דעתך, כיוון שאני מאד מעריכה דברים שכתבת פה ברחבי האתר. האם הגישה השתנתה מאז היית שם?
(הוא בן 3 חודשים וחצי, אגב, אם זה רלבנטי)
תודה sleep
היי רוניתה.
קודם כל, לשאלתך האחרונה - לא, הגישה לא השתנתה מאז הייתי שם. אני חושבת שאני באופן אישי בחרתי בדרך שפחות מדגישה את חיזוק השרירים ויותר מדגישה את חווית המים וחוויית הורה-ילד במים דרך התרגילים הגופניים. המסגרת היא אכן כזאת אבל הגישה מאד תלויית מדריך (היו איתי בקורס כמה מדריכות כושר, לדעתי היית יוצאת מזועזעת אילו עבדת איתן... happy)
מאד קשה להסביר את מה שאני הולכת להסביר, אז אני אנסה לעשות את זה במלוא הצנעה, סלחי לי מראש אם זה לא יישמע ככה. אשמח להבהיר כל נקודה שתעבור לא נקי. (סליחה מראש אם יוצא לי הזוי קצת. אני עייפה flower)

אז כל אמא שמגיעה מכירה את הילד שלה הכי טוב מכולם, אין צל של ספק בזה. התנועות, הנואנסים, האופי, החולשות והחוזקים ועוד. אבל יש משהו בהסתכלות של מדריך שעובד עם עשרות, מאות ולעתים אלפי תינוקות לאורך שנים שהיא הסתכלות "רוחבית" יותר. כשאני מחזיקה תינוקי בן שלושה חודשים (משתדלת למעט לקחת תינוקות בעקרון) אני יכולה להרגיש די מיד אם יש לו חולשת שרירים או מתח יתר, אם יש לו נטייה לאיזה צד, אם הוא מפותח מוטורית לגילו או קצת אחרי ההתפתחות הנורמלית. אם הגפיים שלו חזקות לעומת שאר הגוף או אולי להיפך - גפיים חלושות ומרכז חזק וכו'. *אין לי* את הכלים הפורמליים לאבחון, ולכן אני מקסימום מגששת בעדינות אצל האמא. מה שיש לי זה שתי ידיים והרבה קשב גופני ותשומת לב.

במקום הזה (אם יש בעיה, ואני ממש לא אומרת שיש בעיה) אפשר להציע לעבוד ולהמליץ על חיזוקים מחיזוקים שונים. (לדוגמה במקרה של חוסר איזון מסויים עושים עבודה מאוזנת, לא עבודה משלימה... לוחשוב, לא אלאה..) ברוב הגדול של המקרים אין בעיה. ואז מתחילים לעבוד רגיל. כלומר על "חיזוק" כללי.

ראי, בעולם אידיאלי, היינו יורדים אל הנחל מדי יום, מגיל אפס. אימותינו היו משתעשעות איתנו במים ורואות מגיל צעיר איך אמהות אחרות משתעשעות עם תינוקותיהן. הן היו יודעות איך להצליל, להציף, ולתמוך בכל קשת התנועות המדהימה ובכל האינסטינקטים הטבועים בנו בכל הנוגע למים. אז אנחנו כמדריכים במים קצת ממציאים פה את הגלגל, מרימים את עצמנו בשרוכי נעלינו. יוצרים מסגרת ל"משחק" של אמא וילדהּ, כדי שלא תעמודנה שם ולא תדענה מה לעשות... לרוב המוחץ של ה(א)נשים, מאד עוזר לדעת שהם יכולים לעשות רצף פעולות "חגורת כתפיים - זרועות - בטן - גב" זה עוזר להם לזכור מה הם יכולים לעשות עם הינוקא במים, זה עוזר להם להאמין שהם "מפתחים" את הילד דרך התרגילים. אלא שהאמת היא ששום דבר מהתרגילים שלמדת הוא לא תרגיל עם אימפקט גבוה, שום דבר מאלה לא יוציא אותו "בריון" אין ממה לחשוש. הכל רך, הכל במים, הכל זורם ובתנועה. חשבי על זה כעל למידה שלך את הגוף שלו, למידה בה הגוף שלך לומד לאחוז בו באופן בוטח מלמד אותו להתמסר לתנועות שלך. זו מתנה בלתי רגילה לשניכם בעיניי.

ועכשיו חזרה למציאות שאת מתארת - אז המצב הנוכחי התחיל באפס ידיעה ובנסיון להמציא את הגלגל בין היתר מתוך ידע שנוגע דווקא לילדים שיש להם בעיות. במקום לעשות את זה מתוך הענווה שבחוסר הידיעה, רוב האנשים/מדריכים נוטים להפוך את היוצרות ולהרגיש שאין דרכים אחרות, ושזה איננו חלק מתהליך למידה רב משתתפים כי אם אמת אחת, דרך אחת, ואנחנו יודעים אותה ואנחנו נלמד אותה. (מקווה שאני עדיין מובנת...) זה נותן תחושת כח. במקום כזה, רוב האנשים/הורים/מטופלים מוותרים, על אף חוסר הנוחות שאת מדברת עליו פה, על האוטונומיה שלהם, על האמון בעצמם, על האחריות המלאה שלהם לטובת הגורו. בעיניי זה מכניס לדיסוננס מסויים.

אני ממליצה להביט על הדברים מזווית אחרת. באמת שלא "צריך". הפעילי שיקול דעת, בחרי מה את עושה, הרגישי בנוח לומר "זה לא." או אפילו "אהא. בסדר" ולעשות משהו אחר... happy
והשתעשעי.
גם מן הילד במים, גם ממך מוליכה אותו, וגם מהרצינות התהומית בה אנשים לוקחים את עצמם. כולל אני. blink
סה"כ יש הרבה מה ללמוד, ויש הרבה כיף והרבה טוב גם ב"חיזוק" הזה. אבל הרוב הגדול של מה שקורה במים קורה בינו ובינך ובעצם נסתר מן העין.
שכשוך נעים.

(והתיאור של הפרצוף, בחיי שאני יודעת על מה את מדברת. ראיתי את זה על המון פושקונים. מה אגיד לך... נחת. עולם ומלואו. רצון גדול לתת מזה לכו-לם, גם לגדולים. heart)

גילוי. אצלנו בבריכה ממש ליד הבית יש חוגי הסתגלות למים לפעוטות. אפילו המחיר סביר. היינו בבריכה וצפיתי בשיעורים (שבוע הבא שיעור נסיון). לא ג'ימבורי דבילי עם שירים של שישה תינוקות בשלולית ואמהות עם עודף כסף ופוזה, כמו שכבר חוויתי בשיעור נסיון פעם עם הגדולה. הקבוצות פצפונות (שלושה גג) מדריכה מאוד נעימה. לא דוחפת ולא אמביציוזית (תינוקת בת שמונה חודשים שאמה התלוננה שעדיין לא יושבת וכו' התבקשה על ידי המדריכה "לתת לה להיות תינוקת!" ולא נרשמו לה רשימת תרגילי חיזוק-למשל). יש חלקה יפה לגילאים (אבל אין קבוצה שמתאימה לבן שלי הזוחל, יושב, עומד ועדיין לא בן שנה, כנראה שיהיה עם הקטנים יותר כי לגדולים יותר השעה מאוחרת לו מידי). והיתרון האדיר הוא שגם אם החצי שעה לא מספיקה לפרעוש הבריכה נמצאת בבריכת שחיה גדולה שגם ככה אנחנו הולכים אליה ואפשר פשוט להשאר ולתרגל או סתם לשכשך אחר כך. מגניב!
ילדת, מה שאת מתארת נשמע אכן טוב בהרבה משיטת הג'ימבורי (נסיוני המועט הביא אותי לאותן תחושות ומסקנות שאת מתארת) אבל פחות עדיף מהגישה השניה.
אמנם בגישה השניה יש את עניין ה"חיזוק" שכתבתי מה דעתי עליו פה (לא מזיק והרבה פעמים מאד מועיל) אבל יש גם הרבה יותר מזה. באמת שיש הרבה ידע והבנה למה תינוקות מסוגלים במים ואין שם שום פחד. זו מתנה גדולה.
יתר על כן, הם מאד בעניין של צלילה (חשוב ביותר בעיניי) ושל תנועה ספונטנית במים, ואין קבוצות גיל שזה גם יתרון.
אני השתדלתי להגיב לחשש מאד ספציפי של רוניתה, בגדול אני מאד בעד הגישה הזו.
הם מאד בעניין של צלילה (חשוב ביותר בעיניי) ושל תנועה ספונטנית במים
לא אמרתי שהם לא. יש שם מדריכה אחת ועוד נראה איך היא בפועל (שבוע הבא כאמור שיעור נסיון לשבלולון ולחיפושית). קבוצות הגיל לדעתה היו חיוניות כי היא מתיחסת לשלבי התפתחות שונים ומבחינתה ילד שהולך לא יכול להיות בחפיפה אחת עם ילד שעדיין לא זוחל-זכותה (השבלולון שלי הולך להשפריץ עליה ביתספר...) יש אנשים שזה עושה להם סדר בעיניים ויש כאלה שככה רגילים לראות דברים ורב גילאיות גדולה עליהם.
היום היינו אצל אחותי, שם יש בריכה כזו מהאופנתיות האלו שיש בחצרות בימינו, הענקיות מהיריעה. החיפושית נהתה שם כל כך במים, ממש שחתה. אבל עם מצופים. התחושה שלי היא שבדיוק עכשיו יש אצלה חלון הזדמנויות שאם נפספס אותו היא תפתח תלות במצופים ויהיה הרבה יותר קשה ללמד אותה לשחות בלעדיהם (אין לי פחד שהיא לא תדע שהם מה שמציף אותה-אחד החששות שיש עם מצופים ילדים, אני סומכת על האינטיליגנציה שלה) ומקווה ששם יוכלו לתת לי ולה את הכלים להתחיל ולהמשיך לבדנו בבריכה של הגדולים.
נו, חבל ניצן שאת לא מגיעה ללמד אותנו אבל יום אחד תגיעי ונלך יחד כולנו לשחות. הולך?
ניצן יקרה,
המון תודה על ההסבר המפורט*. (והבהיר, והענו).
בהחלט מסכימה עם _יש משהו בהסתכלות של מדריך שעובד עם עשרות, מאות ולעתים אלפי תינוקות_, אם כי לא נרשמו שום הערות בכיווננו, גם לא משמעון (הנחמד והעדין).
השאלה עלתה גם מתוך צפייה בתינוקת שהוכרחה ע"י אחת המדריכות להיטבל שוב ושוב ראש במים על אף בכייה (ואמהּ שבגרון חסום ועיניים מתחבאות אמרה למדריכה: "אני סומכת עלייך"). זו הייתה לי חוויה קשה (אף ההיזכרות בה מעלה בי בחילה sad), ובצידה התחזקה תחושת ה"אוטונומיה שלי, ותחושת האחריות שלי אל מול הגורו" (תחושה שעלי לחזק אצלי בכל מקרה, ולכן תודה על המיקוד).
בכלל מסכימה עם *כל מילה
שאמרת (להלן: "הגורו" blink).
ורוצה להוסיף, למען הקולות הצפים, עוד כמה סיבות לקפוץ למים:
את היתרון של זמן האיכות (של הקטן, ושלי) עם בן-זוגי (שסוף-סוף מסגרת מחייבת של שיעורים, ומים, מצליחים להשאיר אותו איתנו לאורך זמן עם מספיק אורך רוח והרבה הנאה),
ואת הכיף שלי ליהנות מגופי לבד, מעל ומתחת למים, ברחבי הבריכה, בזמן שהם ביחד, לומדים זה את זה. hurray
flower
יופי. yes
טוב לשמוע.
ספרי חוויות. hug
וגם:

השאלה עלתה גם מתוך צפייה בתינוקת שהוכרחה ע"י אחת המדריכות להיטבל שוב ושוב ראש במים על אף בכייה (ואמהּ שבגרון חסום ועיניים מתחבאות אמרה למדריכה: "אני סומכת עלייך"). זו הייתה לי חוויה קשה (אף ההיזכרות בה מעלה בי בחילה sad), ובצידה התחזקה תחושת ה"אוטונומיה שלי, ותחושת האחריות שלי אל מול הגורו" (תחושה שעלי לחזק אצלי בכל מקרה, ולכן תודה על המיקוד).
הלך_רוח_כנוע‏.

רוצה לשתף פה תובנה שעלתה אתמול בשיחה עם אישי. אמרתי משהו על ללמד תינוקות לשחות, והוא אמר "אבל את לא מלמדת תינוקות לשחות."
ואני אמרתי "נכון, אני מלמדת אמהות לאפשר לתינוקות את השחייה האינטואיטיבית שטבועה בהם."
זה מה שאני מנסה להגיד פה בהרבה מילים ודרכים. אתמול הגיע לי המשפט הזה, המדוייק והקצר.

בקיצור, אנסקולינג במים. זה מה שצריך לקרות ב"שיעור" שחייה לדעתי. להוציא מהאמהות את הביצפר ולאפשר לתינוקות להתבטא באופן שהכי טבעי להם. זו בעיקר עבודה של האמהות על עצמן... happy

שלום, רציתי להתייעץ..
התינוקת שלי בת שנה ועוד מעט חודש. בזמן האחרון פתאום נהיה שהיא לא אוהבת מים.
פתאום זה אומר שיום אחד היא לא רצתה להיכנס לאמבטיה, כשיום קודם עדיין הכל היה בסדר (או לפחות נראה כך).
ניסיתי להפריד את השעה הרגילה, המקום הרגיל (למשל גיגית מים בחצר בבוקר), אבל היא ממש לא בעניין.
גם כשהיינו בים היא לא התלהבה.
אני לא יודעת אם היא מפחדת או לא אוהבת.
אני מנסה לחשוב על עצמי בתור ילדה. אהבתי מים, אבל תמיד היה בי איזה פחד. לקח הרבה זמן עד שלמדתי לשחות,
ועד היום אני מעדיפה להיות ברדודים....
זכורה לי חוויה לא נעימה, שאבא שלי שמאוד אוהב את הים ושחיין מעולה, שלף אותי יום אחד ממשחק בחול והכניס אותי למרות מחאותי הרמות למים.
לא כיף. כנראה שהוא הרגיש תסכול על כך שדווקא לו יצאה ילדה יבשתית.
אני ממש לא רוצה לעשות את זה לתינוקת שלי, וכאן ההתלבטות.

"שחייה עם תינוקות" יכולה להתאים?
או שאולי זו כפייה ואני כמו אבא שלי מנסה ל"התאים" אותה למה שאני רוצה שהיא תהיה (משתוללת באמבטיות ובכלל עם מים...).
תודה על הקריאה.
רוני שלום, מצטערת שלקח לי זמן להגיב.
שחייה עם תינוקות עשויה להתאים בתלות בגישת המדריך.
רובם די הישגיים ויכולים להעמיק את המתחים. זה גיל רגיש גם עבור ילדי מים של ממש.

אני מנסה לחשוב על עצמי בתור ילדה. אהבתי מים, אבל תמיד היה בי איזה פחד. לקח הרבה זמן עד שלמדתי לשחות,
ועד היום אני מעדיפה להיות ברדודים....
זכורה לי חוויה לא נעימה, שאבא שלי שמאוד אוהב את הים ושחיין מעולה, שלף אותי יום אחד ממשחק בחול והכניס אותי למרות מחאותי הרמות למים.

זו דרך טובה ובדוקה להפוך גורי אדם (שהמים טבועים בהם) ל"חיות יבשתיות". Tried and true.

נכנסתי כדי להוסיף תובנה לדף. נראה לי שהיא רלבנטית גם לך.
הרבה פעמים הורים חווים התנהגות טבעית לגמרי כהתנהגות של מצוקה, פשוט כי הם לא מכירים את ההתנהגות. כשתינוק או פעוט משתעל/בולע מים (בבריכה או באמבט), הדחף של בני התרבות שלנו הוא לשלוף אותם מן המים ו"להציל" אותם, להרגיע אותם ביבשה ולעתים לחזור למים.
דומה הדבר לכך שילד ימעד והוריו יוציאו אותו מהר מהר מן האוויר. tongue זה תווך. הוא טבעי. מעידה היא טבעית. יש לנחם, לחייך, לחבק, בוודאי. אבל למה להוציא מן המים? בעיניי זה יוצר אקטיבית אסוציאציה שאיננה שם אצל הילד והתינוק, שמים הם מקום שלא מנחמים בו. מקום מסוכן בחוויה הראשונית של הגוף. אני מציעה לשבור את המעגל הזה. להניק במים, להרדים במים. זה עונג גדול ומתנה גדולה.

מישהי יודעת (ניצן ? :)) על בריכה באזור ת"א בה אפשר להצטרף לפעילות פעוטות במים שלא בשיטת הג'ימבורי?
הקטנה בת שנה וחודשיים. היינו 2 שיעורים בעולם המים של אורי סלע בגלילות. נרשמו התלהבות ושיתוף פעולה מצידה אבל אני מרגישה שהפעילויות די דביליות. (שער של זהב, שיר על צפרדע ירוקה וכו..).
לאט, בבריכת לייף בהרצליה עובדים בשיטה האינדיבידואלית-קואופרטיבית. ממליצה בחום רב (!!!) על מדריכה צעירה ומקסימה בשם קרן.
את מאד מוזמנת גם לבריכה שאנחנו מנויים בה. בכיף ובשביל הכיף.
באוגוסט נגמרת עונת הקייטנות והשהייה בבריכה חוזרת להיות אינטימית ונעימה.
משתפת קצת ממה שעבר עלינו-
לקחתי את פיצית לשחיית תינוקות במרכז מים בירושלים. המקום עצמו מקסיפ, בריכה נפלאה, מחוממת, מאובזרת וכ"ו.
לקח לקטנה קצת זמן להתרגל למים, רוב הזמן היא די נצמדה אלי ואיפשרתי לה לעשות כרצונה. המדריכה בשיעור הראשון לקחה אותה ממני בכוח, הקטנה בכתה היסטרית ומאז כל פעם שהמדריכה הסתכלה לעברה בכלל, היא פרצה בבכי (מובן לחלוטין!) כל שיעור הייתי צריכה לבקש מהמדריכה לא לקחת אותה, ולתרץ ש"היא עוד לא מוכנה" וכ"ו.
כמו כן- פיצית ואני *מאוד* השתעממנו בשיעור. המון מהזמן היה המתנה פסיבית בזמן שהמדריכה מפעילה כל תינוק ותינוק, ואפילו כשהגיע תורנו- לרוב זה לא היה מעניין\משמח\חיובי. למשל- איך זה תורם או כיפי לתינוק שכולם עומדים במעגל, וכל אמא מקפיצה את התינוק ומטבילה אותו דרך חישוק...? או שהוא זוחל על מזרן שצף על המים לעבר אמא? הרבה מהתרגילים נועדו לתת לתינוק תחושה טובה במים (לנדנד מצד לצד וכ"ו) אבל למה אני צריכה את זה גם בשיעור החמישי או העשירי?
בקיצור, יותר ויותר התנתקנו מהפעילות, איפשרתי לקטנה לעשות מה שהיא רוצה (למשל לקחת צעצוע מדופן הבריכה במקום לעמוד במעגל ולשיר) וכשנגמר המנוי כמובן שלא נרשמנו מחדש.

ניסינו בחוות הנוער הציוני- המדריכה הבטיחה מראש שהפעילות שלה מאוד שונה, הרבה יותר אקטיבית וכ"ו- זה היה זהה לחלוטין! אותם שירים, אותן תנועות, אותו סדר, אבל בבריכה עם תנאים נוראיים ממש (בריכת פעוטות=הייתי צריכה לזחול על הברכיים במשך כל השיעור!)

אז עכשיו אנחנו הולכות לשחיה חופשית במרכז מים, ונהנות מכל רגע!

השיטה האינדיבידואלית קואופרטיבית
ניצן תוכלי לפרט איפה בארץ עובדים בשיטה זו?
ומה התעריף בערך?
או איפה אפשר למצוא את המידע הזה.
תודה
המדריכה בשיעור הראשון לקחה אותה ממני בכוח,
מאד מקובל בישראל, מאד חורה לי אישית. לא קשור לשיטה במים אלא ליחס כללי לתינוקות.

אני כנראה אפתח שיעור בהתאם לדרישת הקהל באיזור הוד השרון. אנחנו נשארים לשנה הקרובה באיזור.

_זה היה זהה לחלוטין! אותם שירים, אותן תנועות, אותו סדר_
ג'ימבורי.

אז עכשיו אנחנו הולכות לשחיה חופשית במרכז מים, ונהנות מכל רגע!
מעולה! אני מאד בעד.
ועדיין ממליצה לבוא לרכוש כלים...
ממליצה לבוא לרכוש כלים
איפה?
אני אנסה להתחיל משהו בהוד השרון.
במילים אחרות ובלשון עדינה - בישראל אין הרבה מקומות שבהם יש את השיטה האינדיבידואלית קואופרטיבית ועוד לא פגשתי בריכה אחת שבה לא חוטפים תינוקות מהאמהות שלהן, לא קשור באיזו שיטה עובדים sad
ועוד לא פגשתי בריכה אחת שבה לא חוטפים תינוקות מהאמהות שלהן, לא קשור באיזו שיטה עובדים
אוי באמת?
אנחנו הולכים ל"ג'ימבורי" כבר איזה שלוש שנים ואצלנו המדריכות מקסימות ומעולם לא עשו שום דבר בכוח (הבריכה בגאליה).
לפעמים אני דווקא רואה הורים שמנסים להכריח את הילד לשחות oh והמדריכות אומרות "לא כדאי בכוח".
בכל אופן זה מה שזמין כאן באזור אבל נשמע מעניין ביותר להתנסות במה שאת מספרת עליו
וואו תודה על ההסבר, מאוד מעניין...
את יודעת אולי אם יש חוגים בשיטה האינדיבידואלית קואופרטיבית בדרום?
עדיף בבאר שבע..
אני מצטערת, השיטה לא מאד נפוצה בארץ. tilted

לעניין השיטות, רציתי לסייג ולומר שאלה האסכולות. הראשונה מאד נפוצה בארץ, השניה בחיתוליה. אבל כל מדריך נותן את הפרשנות שלו ויוצר בעצם מין שיטה פרטית... מי שותיק ופתוח ולמד עוד דברים (וואטסו, הידרותרפיה, שחייה טיפולית) מביא ערך מוסף אדיר לטיפול/שיעור.

ניצן היקרה-
אני מרגישה שבכ"ז אנחנו צריכות הדרכה מעודדת ולא רק שחיה חופשית. האם יש מקום באיזור י-ם שבו ניתן לקבל הניחה בשיטה באינד'-קואפ'?
תודה
האם אפשר להכניס תינוקת בת חודשיים לבריכת שחייה?
לא לשיעור, סתם להנאה, חבוקה בזרועות מבוגר.
מדובר בבריכה פרטית, לא מוכלרת, בטמפרטורת מים נעימה מאד (המים מתחממים בשמש).

תודה flower

שלום לך הדס,

הגיל שאני מכירה להכנסה לבריכה הוא שלושה חודשים. נכון שמדובר בבריכה עם כלור, אבל יש סיבה ששמים כלור במים. מים עומדים צוברים חיידקים. המעט לכלוך במים (שלא מזיק בפני עצמו) הוא מזון לחיידקים. בגלל זה לא מומלץ למשל לשתות כוס מים שעמדה יומיים על השיש. כי יש בה חיידקים. ולתינוק רך, חיידקים בכמות גדולה (לא כמות קטנה) - כמו באוכל מקולקל או מים עומדים - הם מסוכנים.
תלוי בתפיסת עולם - אבל זוהי הסכנה.

flower

הדס, אני לא רואה כל סיבה לא להכניס תינוקת לבריכה.

3 חודשים זה גיל התחלה לשעורי שחיית תינוקות, לא לכניסה לבריכה. יש כאלו שמתחילים גם מגיל חודש וחודשיים.

לגבי כלור או מלח - זה דרוש מטעמי בירוקרטיה והגיינה ציבורית. את לא מדברת על בריכה ציבורית, אין שום צורך.
שימי לב שמים תמיד עומדים איפשהו. בצינור, במאגר המים ממנו הגיעו. אלא אם את גרה במושב/קיבוץ עם באר פרטית, אז המים שמגיעים אלייך לברז תמיד א. עמדו איפשהו. ב. קיבלו מנת כלור בדרך (גם אם מופחתת מזו של בריכה). אה... מישהו לא מזמן כתב בבריכה לגבי כלור - שמילאו מהברז, ואז מדדו כלור בכדי לראות כמה להוסיף - והסתבר שמינון הכלור במים היה גבוה מזה הנדרש לבריכה!
זה מפחיד לגבי מי השתיה שלנו. מבחינתך מים לבריכה - ממש אין בעיה.

גם לדעתי אפשר בשמחה- שחיה נעימה!
מישהו לא מזמן כתב בבריכה לגבי כלור - שמילאו מהברז, ואז מדדו כלור בכדי לראות כמה להוסיף - והסתבר שמינון הכלור במים היה גבוה מזה הנדרש לבריכה!
רק שאם אני זוכרת נכון זו הייתה מישהי שלא חיה בארץ - ואני לא בטוחה שגם בארץ זה כך...
לא הייתי חושפת תינוקת בת חודשיים למים שעמדו בבריכה בשמש ללא הכלרה או מלח, בכל מקרה אם מחליטה שכן - רחרחי את המים היטב...
אני הכנסתי בגיל יותר צעיר
והיא מאוד נהנתה
שאלתי את ניצן שהיא משהו של מים והיא אמרה שזה סבבה
וגם יש תינוקות שנולדים בבריכה
מה שכן לשים לב שלא קר לה
תהנו
תודה לכולכן, הבריכה לא מוכלרת אולם עוברת תהליך חיטוי אחר, אין דאגה מבחינת חיידקים, זו בריכה שמימיה מסוננים באופן רציף והיא עומדת בתקנות, רק פרטית.
מחר ניכנס בשמחה, אחרי שהיום בילינו באמבטיה המון זמן בהנאה גדולה.
מצאתי את הדף המרתק. יש לי תינוק בן שבעה חודשים ואני עושה לו אמבטיות של מים רדודים. הוא אוהב להיות על הבטן במים ובאמת התנועות שלו שביבשה נראות מצחיקות, במים מקבלות אופי הרבה יותר רלוונטי...

אם אני מתיזה מים על הראש שלו, הוא לא בוכה, להפך, נראה שזה נעים לו והוא מסתדר עם זה לגמרי (טוב, גם קוראים לו מעין). יום אחד היה נדמה לי שהוא בכוונה מכניס את הראש ועושה או כמעט עושה "בועות במים", האם זה יכול להיות. אני בטוחה שהוא לא ניסה לשתות אותם, זה גם לא נראה ככה, וגם ראיתי שהוא לא שתה (הוא יודע לשתות מכוס).

האם יש חוגים /בריכות מומלצים בירושלים?
האם יש מדריכה שתסכים לבוא אלי הביתה להראות לי מה אני יכולה עוד לעשות אתו באמבטיה הפרטית שלנו, כי אני מעדיפה משהו ביתי ולא לצאת מהבית מבריכה לצורך העניין.

התחלנו שחיה בגיל 4 חודשים. היום הוא כבר בן 7 חודשים. בשעורים שרים ומשחקים במים ויש גם הצללות.
הבן שלי מת על זה, אבל ממש מת על זה. מהפעם הראשונה הוא צחק המון והרגיש בנוח. חיכיתי בכל שבוע ליום של השחיה.
פעילות מהנה ומקרבת ביני לבין התינוק שלי. במיוחד בחורף היה כיף להכנס למים החמימים ולהרגיש חופשיים וקרובים.
בהצללות- ממש לא הית לא בעיה והוא בדרך כלל חייך אחרי הצללה. כמעט לא השתעל אחרי הצללות.
לפני כמה זמן משהי זרקה משהו על "הטבעות" בהקשר של שחיה עם תינוקות. זה קצת הטריד אותי אם יש בהצללה מן ה"הטבעה".
אחר כך קראתי שיש מורות לשחית תינוקות שאומרות שאין לנו את הזכות להחליט לתינוק מתי להפסיק לנשום ושיש בזה משהו אלים.
במהלך השעורים בהתחלה היתה תמיד הכנה להצללה (ספירה עד 3) אבל לאחרונה יצא שהמורה גרמה לתינוק שלי להכנס למים בהפתעה. התינוקות על משטח שצף על המים- זוחלים אל הצעצוע בקצה ואז שמים את הצעצוע במים. פעם אחת הוא בחר להכנס ולהגיע לצעצוע ופעם אחרת- היא הזיזה את המזרון והוא נפל פנימה בעל כורחו. כתוצאה מכך הוא נבהל והשתעל ולא נראה כלל מרוצה לאחר ההטבעה (ולא סתם אני משתמשת במונח הזה).
עכשיו כשאני חושבת על זה בשבועיים האחרונים גם ירדה ההתלהבות שלו בשעורים. אני מרגישה שיש קשר בין הדברים.
אני מתכוונת לבקש מהמורה לא לבצע הטבעות לתינוק שלי כי בעיני זה לא תורם ליצירת חוויה טובה ולבנית בטחון במים. להיפך. אני מקווה שזה יתקבל בהבנה.

אני תוהה אם בכלל להפסיק "הצללות" והייתי רוצה לשמוע את דעתכם.
האם זה באמת אקט אלים? או שזהו רפלקס של התינוק ואם הוא לא מראה פחד או סבל כלשהו- אין בכך פסול?
ומה בעצם יוצא לתינוק מזה שהוא צולל ומשתמש ברפלקס הזה? האם הרפלקס יעלם גם אם התינוק ימשיך לצלול כל שבוע?

מה עם בריכה וחוסר חיסונים?
אני שוקלת את עניין הבריכה אבל מפחדת...
מישהו יודע?
לאחרונה יצא שהמורה גרמה לתינוק שלי להכנס למים בהפתעה. התינוקות על משטח שצף על המים- זוחלים אל הצעצוע בקצה ואז שמים את הצעצוע במים. פעם אחת הוא בחר להכנס ולהגיע לצעצוע ופעם אחרת- היא הזיזה את המזרון והוא נפל פנימה בעל כורחו. כתוצאה מכך הוא נבהל והשתעל ולא נראה כלל מרוצה לאחר ההטבעה (ולא סתם אני משתמשת במונח הזה).
oh
בעיניי זה לחלוטין לא מקובל ולא אמור להיות ככה.

אני תוהה אם בכלל להפסיק "הצללות" והייתי רוצה לשמוע את דעתכם.
בעיניי ממש לא.
גם תינוק ממש קטנטן, הרבה יותר קטן מהילד שלך, יכול להראות נכונות או אי נכונות לצלול.
בעיניי עצם העובדה שהם מכינים את גופם לצלילה (עוצמים עיניים וכו') מעידה שהם מוכנים לזה ואמורים לעשות את זה.
אם תינוק מראה חוסר שביעות רצון ואי נחת במים, לפני או אחרי הצללה - זה אומר שהוא לא רוצה.
נראה לי מאוד הגיוני ופשוט.
הילדות שלי מאוד אהבו לצלול והיו "מכינות" את הגוף בשמחה ובהתרגשות לקראת צלילה, מגיל מאוד צעיר.
היו מקרים בודדים שהגעתי איתן לבריכה וראיתי שהן לא בעניין - כמובן שלא הכנסתי ולא הצללתי.

אחר כך קראתי שיש מורות לשחית תינוקות שאומרות שאין לנו את הזכות להחליט לתינוק מתי להפסיק לנשום ושיש בזה משהו אלים.
הטענה הזאת מאוד תמוהה בעיניי.
הרי אנחנו אלה שבוחרים אם ואיך לחשוף את התינוק שלנו לחוויות שונות, כולל כל מיני סוגי גירויים.
בעיניי זה לא עד כדי כך מסובך להקשיב לתינוק - כשתינוק לא מרוצה ממשהו או סובל הוא בוכה וצורח (אם נותנים לו להגיע לידי כך כמובן).
אם יש לו רפלקס שמעיד שהוא יכול לצלול, ואם הוא נהנה במים ועושה את זה בכיף - לא רואה מה הבעיה.
אני לא חושבת שתינוקות שצוללים בהנאה חווים את הפסק הנשימה כדבר טראומתי.

יש לנו נהר נחמד ליד הבית אבל נראה של לפרפר בת 4 וחצי חודשים קר מידי להכנס אליו,היא מוכנה להיות להיות עם רגליים וקת טוסיק במים כשהיא יונקת .

ילדים אחרים, בני שלוש שאנחנו מכירים כן נכנסים אליו.
מה הגבול התחתון של טמפ' שכדי להשחות בה?
מצד אחד אני לא רוצה חס וחלילה לפגוע בה ומצד שני זה המקום היחיד שיש לנו (אין לנו אמבטיה).
כרגע אנחנו לא מכניסים אותה מפאת הדאגה, אבל היינו רוצים מאוד לאפשר לה לשחות איכשהו.
אין לכם אמבטיה- לכו על גיגית גדולה.
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

מחפשת מספר של מורה לשחיית קטנטנים בירושלים?

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

אשמח אם יש לכם מספר ותוכלו להמליץ.

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

אמנם בשורה בצהוב כתוב לי : " אין ידיעה נקנית אלא בהתבוננות פנימה " אבל בכל זאת ....
שאלה :
אנחנו גרים ליד הים , במקום בו אין קורסי שחיה לתינוקות .
יש לנו תינוקת בת 3.5 חודשים . האם אפשר פשוט לטבול אותה בים כולל הראש באופן ספונטאני ולסמוך על רפלקס הצלילה של תינוקות או שיש צורך באימון או לימוד כלשהו ? אם אפשר לעשות זאת באופן ספונטאני ללא קורס כלשהו אז מה צריך לדעת ואיך כדאי לעשות זאת ?

תודה

חם פה. מקפיץ שוב למה חדש אולי למשהו יש תשובה?
יש לך מה להוסיף? עריכת כל הדף
אפשר לפתוח דף_חדש, או לכתוב כאן בדף תינוקות_ומים:
הכל יחסי/ם.

מאת:

כדאי לקרוא שוב את מה שכתבת לפני ההוספה.