על ידי ניצן_אמ* » 07 ספטמבר 2006, 13:00
קודם כל אל תפחדי. זה מאד טבעי מה שאת מתארת. וזה גם מאד טבעי לפחוד כמעט מכל דבר בשלב הזה של החיים המשותפים.
אני בטוחה שיש רופאים ומטפלים שיסבירו לך יותר טוב ממני, אבל הנה מה שאני יודעת על רגל אחת, וקחי אותי בערבון מוגבל.
כשהפוצקים נולדים, פלורת המעיים שלהם עדיין בחיתוליה. אין להם ממש מושבות מבוססות של חידקים ידידותיים ושמרים. ברגע שמתחילים להאכיל אותם, העסק מתחיל לשגשג... הלא ידוע שכל אחד מאיתנו הוא ביוטופ מהלך על שתיים. היציאות שלהם מושפעות ממה שאנחנו אוכלות ושותות, מכמה שאנחנו אוכלות ושותות, ממה שאנחנו נוטלות בתכשירים, וכך הלאה.
כשאת לוקחת אנטיביוטיקה, הילדה מקבלת מזה קצת. זה תלוי בכמה אנטיביוטיקה את מקבלת, לאיזה משך, ומתי ההנקות ביחס לנטילת הכדורים. להרבה אנטיביוטיקות יש זמן מחצית חיים של חמישית יממה אם אני לא טועה. זה אומר שבתוך זמן לא ארוך, מה שנשאר בגוף שלך זה שרידים מועטים שלה ומהם רק מעט מגיעים לחלב (בפרט שאת לוקחת אנטיביוטיקה פומית ולא לוריד)
לדעתי סביר שלאור שני הדברים האלה, מה שקורה אצלה במעיים זה החלשות מסויימת של החיידקים והתחזקות של השמרים. לרוב זה לא דרמטי, אבל זה יכול להתבטא אצל ילדים ואמהות מסויימים בכל מיני אופנים - גם בשלשולים ובגזים. זה גם מה שקרה אצלי. יש הרבה מידע ברשת לגבי מה עושים אבל אני ממליצה לקרוא בזהירות ולברור מידע. הכי מתבקש זה אצידופילוס. ממליצה לקרוא את
new]זה baby[/po]/breastfeeding/breastfeed-thrush.html זה מדבר על הנקה ופטריות בפה אצל התינוק, אבל מתעסק הרבה בדרכי טיפול טבעיות וגם קונבנציונאליות בזיהום מסוג קנדידה אלביקנס.
עשי לי טובה, אל תטפלי בך ובה מבלי להתייעץ קודם עם איש מקצוע. אני באופן אישי הולכת ללכת לנטורופת ברגע שאני חוזרת מפארק הירדן.
קודם כל אל תפחדי. זה מאד טבעי מה שאת מתארת. וזה גם מאד טבעי לפחוד כמעט מכל דבר בשלב הזה של החיים המשותפים.
אני בטוחה שיש רופאים ומטפלים שיסבירו לך יותר טוב ממני, אבל הנה מה שאני יודעת על רגל אחת, וקחי אותי בערבון מוגבל.
כשהפוצקים נולדים, פלורת המעיים שלהם עדיין בחיתוליה. אין להם ממש מושבות מבוססות של חידקים ידידותיים ושמרים. ברגע שמתחילים להאכיל אותם, העסק מתחיל לשגשג... הלא ידוע שכל אחד מאיתנו הוא ביוטופ מהלך על שתיים. היציאות שלהם מושפעות ממה שאנחנו אוכלות ושותות, מכמה שאנחנו אוכלות ושותות, ממה שאנחנו נוטלות בתכשירים, וכך הלאה.
כשאת לוקחת אנטיביוטיקה, הילדה מקבלת מזה קצת. זה תלוי בכמה אנטיביוטיקה את מקבלת, לאיזה משך, ומתי ההנקות ביחס לנטילת הכדורים. להרבה אנטיביוטיקות יש זמן מחצית חיים של חמישית יממה אם אני לא טועה. זה אומר שבתוך זמן לא ארוך, מה שנשאר בגוף שלך זה שרידים מועטים שלה ומהם רק מעט מגיעים לחלב (בפרט שאת לוקחת אנטיביוטיקה פומית ולא לוריד)
לדעתי סביר שלאור שני הדברים האלה, מה שקורה אצלה במעיים זה החלשות מסויימת של החיידקים והתחזקות של השמרים. לרוב זה לא דרמטי, אבל זה יכול להתבטא אצל ילדים ואמהות מסויימים בכל מיני אופנים - גם בשלשולים ובגזים. זה גם מה שקרה אצלי. יש הרבה מידע ברשת לגבי מה עושים אבל אני ממליצה לקרוא בזהירות ולברור מידע. הכי מתבקש זה אצידופילוס. ממליצה לקרוא את [url=http://www.mothering.com/articles/[po]new]זה[/url] baby[/po]/breastfeeding/breastfeed-thrush.html זה מדבר על הנקה ופטריות בפה אצל התינוק, אבל מתעסק הרבה בדרכי טיפול טבעיות וגם קונבנציונאליות בזיהום מסוג קנדידה אלביקנס.
עשי לי טובה, אל תטפלי בך ובה מבלי להתייעץ קודם עם איש מקצוע. אני באופן אישי הולכת ללכת לנטורופת ברגע שאני חוזרת מפארק הירדן.