[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

מה שלומך?

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

הם באמת נרדמים המון בהתחלה. זה בסדר. אפשר לנסות להעיר, להוריד קצת בגדים.
תדאגי לשקול אותה אחרי כמה ימים לראות שהיא עולה במשקל
זה באמת לא קל תינוקת חדשה. תראי שהיא עושה קקי ופיפי ושהיא רגועה אחרי האוכל
מצרפת לך משהו:
https://amotherlifeblog.blogspot.com/2020/06/blog-[po]post 15[/po].html

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

קשה להניק
תינוקת רק נולדה
אני לא יודעת כמה להניק אותה ,היא נרדמת כל הזמן
איך אני אדע כמה היא אוכלת ואם היא יונקת טוב
מנסה רק להניק

[po]הנקה אינסטינקטיבית[/po]

את סוחטת את השד תוך כדי הנקה? Breast compression? מציעה שתשאלי את יועצת ההנקה שהיתה אצלך על זה.
מדובר בתינוקת ממש פיצית, עדיין עוברית. במצב הזה מומלץ לבלות כמה שיותר שעות מהיממה במגע עור לעור איתה כפי שהציעה חנה, להיות צמודה אליה, להתכרבל איתה, ופשוט לנסות להניק בכל הזדמנות, אפילו כל רבע שעה, גם לזמן קצר. להחליף צדדים כל הזמן, ולהעיר ככל האפשר (איך זה שבימים קרים כל כך לא עובדים טריקים להערה כמו להפשיט אותה? זה ממש מוזר).

זה מאוד מתסכל, אבל פתאום זה קורה. כמה היא שוקלת? היא נולדה קטנה?

[u]ואם יש עוד משהו שאני יכולה לעשות כדי ״ללמד אותה לינוק״[/u]
יש. נסי להניק אותה במגע עור לעור. זה מאוד מעורר. (או שאת כבר עושה את זה?)
ואני גם ממליצה לקרוא בהנקות את הדף [po]הנקה אינסטיקטיבית[/po]{{}}. לי הוא גורם לדגדוגי חלב בשד גם בתקופות שאני לא מניקה...
בהצלחה יקרה. ואיזה כיף לבת שלך שיש לה אמא כה טובה ומודעת.

שלום לכולן,
אני חווה קשיים לא מעטים בהנקה. הבת שלי בת חודש. נולדה בניתוח קיסרי, אבל הייתה איתי כמעט מהרגע הראשון ב 0 הפרדה. מהיום הראשון היא לא מתעוררות לאכול, לא יונקת לזמן ממושך (רק עד שהחלב הראשוני זורם ואחרי זה רק בעזרת סחיטות), לא עולה באופן מיטבי במשקל, נרדמת מהר מאוד על השד ושם טריקים להעיר לא עוזרים. כדי להתמודד עם זה אני נותנת לה תוספת חלב שאוב אחרי כל הנקה. התוספת נע בין 20 ל 70 תלוי בטיב ההנקה שהייתה. חשוב לציין שהיא לא מכאיבה לי ויש לי מספיק חלב כדי למלא כבר חצי מקפיא (טפו טפו טפו). עשיתי איתה טיפולים של קרניוסקלאר ולפני יומיים גם עברה התרת לשון. אני גם מלווה על ידי יועצת הנקה שעד כה לא היה לה הרבה מה לעזור כי על פניו היא מתחברת טוב, יונקת במרץ כמה דקות וזהו נרדמת. לדבריה היא פשוט צריכה להתחזק והכל יסתדר. אני רק שואלת מתי?! ואם יש עוד משהו שאני יכולה לעשות כדי ״ללמד אותה לינוק״.
אשמח לעצתכן

טוב, קודם כל הדברים של שתיכן- חיפאית ואמונה - מאד מעודדים. חשוב לי לדעת שלא משנה מה קורה עכשיו - אפשר יהיה להמשיך להניק מלא אחר כך. סיימתי עם האנטיביוטיקה, ממשיכה עם האצידופולוס, לוקחת לציטין (תוסף מזון שעוזר במאסטיטיס) וכדורי חילבה להגברת ייצור החלב. אני מניקה בכל הזדמנות אז הפטמות חבוטות וצורבות (לא פצעים או סדקים) במיוחד בגלל שאיתמר נעשה מתוסכל כשלא יוצא לו חלב כמו שמבקבוק ואז הוא מושך את הפיטמה לכל הצדדים....זה לא נעים אבל הוא נורא חמוד כשהוא עושה את זה.... :-)
מדי פעם כשאני מתעייפת וכאובה אני נותנת לו בקבוק מטרנה והוא טורף אותו ,שזה קצת מדכא...לפעמים כשלא יוצא לו יותר חלב אז מוסיפים מטרנה עם צינורית. אני גם שואבת - רוצה לדעת כמה חלב יש לי. זה מבעס נורא לראות שבקושי יוצאים 40 מ"ל מ-2 הצדדים כשלפני שבועיים יצאו לי 120 מ"ל מצד אחד ב-20 דקות.....מאד מבעס!
אגב,בן זוגי הוא המקסים במקסימים. הוא שותף מלא בכל, הוא אוזן קשבת ועל אף שמרגישים שינויים בזוגיות מאז שאיתמר נולד, יש הרבה רכות,הקשבה, סובלנות ושמחה בינינו.
לגבי חמותי - זה כבר ענין שאני צריכה לעבוד עליו עם עצמי. היא מתנהגת כרגיל כאילו שום דבר לא קרה ואף אחד לא נפגע והפסיקה ללחוץ (אחרי שבן זוגי וחברים שלה דיברו איתה) אבל אני - מאד קשה בדברים האלו. איך שדורכים לי במקום רגיש - אני מתקשה לסלוח ואפילו להיות נחמדה לאותו בן-אדם. אפילו שאני יודעת שהיא אדם טוב וכוונותיה טובות. יום אחד אני אצטרך לדבר איתה גליויות. כי אני פגועה מאד מאד ומאהבה גדולה בינינו עברתי לקור מוחלט ורגשות מאד לא סימפטיים. אני מזל עקרב ולנטור ולעולם לא לסלוח למדתי מאבא שלי- אף הוא עקרב מפואר בעצמו. אני אאלץ לעבוד על זה אבל לא ממש בא לי....
מחר אהחנו אמורים לצאת לאיזשהו אירוע על חוף ים (אם מזג האוויר יהיה נחמד) ואני אורזת חפצים כמו משוגעת לקראת היציאה....מקווה שיהיה בסדר. עכשיו כהדלקת עברה ואין אנטיביוטיקה אני מקווה שתפוקת החלב תגבר ואני אוכל להתחיל להתאמן בבית על "נוהל הנקה בחוץ"....משתדלת מאד להתרכז בעיקר באיתמר שהוא תינוק מקסים ואהוב וחמוד מאד. כל הזמן ממלמלתלעצמי שלעזאזל המטרנה העיקר שהוא רגוע ושבע וישן עם חיוך.
זה קטע. אומרים שנבואות מגשימות את עצמן ושאם חושבים טוב אז יהיה טוב. בחיים לא הייתי מתארת לעצמי שההנקה תהיה לי כל כך מסובכת. לפני הלידה הייתי משוכנעת מעל לכל ספק שאני אניק ללא כל קושי.(גם חשבתי שהלידה שלי תהיה קצרה וקסומה..... ;-) )
טוב. אלו הם החיים. מיסתוריים ולא תמיד ברורים. אני בטח אמשיך לכתוב כאן. זה מאד משחרר ומחמם את הלב לשמוע שאני מובנת על ידי נשים שעברו דברים דומים. תודה לכן.
}מאזור פרדס חנה אשמח להכיר .
0544703485 .

כל רעיון אחר לפתרון הבעיה יתקבל בברכה .

וואו!
גלית, את מדהימה!
כל כך מבינה אותך, כל כך!
מתחברת לכל מילה של חיפאית הנ"ל
ובנוסף, יודעת גם יודעת שזה יכול לעזור, ולכן אספר לך כי גם לי חזה ענק בענקים שאני צריכה לתמוך בו וג ם אני עברתי קשיים עצומים בהנקה (קצת שונים אבל אותו פרנציפ) מתקשה בחשיפת השד, חמות, וכו' כל מילה שכתבת נגעה בי, אבל, עכשיו 8.5 חודשים אחרי הלידה כבר ההנקה הפכה (מזמן...) לחוויה מדהימה, הרבה פחות זמן, חוויה שאני לא מוותרת עליה בעד שום הון! לא כואב בכלל (טוב, נו...) עדיין תומכת בחזה ולא בדיוק מניקה בסביבה לוטשת עין אבל יוצאת ומבלה כמה שדאפשר...
הפיצית רוצה לינוק אז אם תרצי המשך עידוד, בכיף!

שלום גלית יקרה. ממש כאב לי לקרוא את מה שכתבת. הרגשתי את התסכול, את הכאב, את ההחמצה, את הבדידות, את הסחרור...

חשבתי להגיד לך כמה נקודות, מקווה שייתן לך כוח. רציתי להדגיש לפני כן שאני לא מקצועית בתחום, אז אנא קראי בהתאם.

[b]הכרה בצרכייך[/b]
נשמע מדברייך שיש סדרי עדיפויות מאוד ברור - קודם איתמר ואחר כך את. זה גם מובן - איתמר הוא תינוק שתלוי בך.
תינוק שנולד הוא אכן תלוי בך. הוא כמעט חסר ישע, וזקוק לאדם אחר לקיומו.
אבל יולדת טרייה גם זקוקה לעזרה, לתמיכה, לליווי, להדרכה, וגם להרבה הרבה מנוחה.
איתמר צריך אוכל לקיומו, ולא פחות חשוב - אמא אוהבת ונינוחה.
לפי תיאורך - כרגע מצב ההנקה לא מאוזן, מצד שני את חולה עם דלקת וללא שעות שינה, ובמצב כזה קשה להגיע למצב מאוזן.
חשוב שתצאו ממעגל הקסמים הזה.

[b]הנקה[/b]
קודם כל זה לא סוף העולם אם איתמר יפסיק לינוק. הייתי חוזרת על המשפט הזה 100 פעם.
הנקה היא דבר מאוד מאוד מאוד חשוב וטוב עם המון סגולות, ומאוד מאוד חבל אם תאלצי להפסיק להניק, אבל זה לא סוף העולם.
אם תאמיני שזה לא סוף העולם אז אולי תוכלי לפחות לא להילחץ מזה.
כאמא את יכולה לעשות את כל המאמצים, תוך כדי שאת לוקחת בחשבון את כל מה שקשור לעניין - כולל כוחות הנפש שלך. לפעמים אנחנו לא מצליחים לעשות מה שתכננו. חשוב לכאוב את זה, ובד בבד להשלים עם זה. תהיי שלווה. את מדהימה - תראי איזה הקרבה את מקריבה בשביל הבן שלך. את נותנת לו כל מה שאת יכולה (ואפילו יותר...). אם חלילה לא תמשיכי להניק - תדעי שאת עשית ככל יכולתך עד שהגעת בלית ברירה למצב הזה. ותכאבי, ותשלימי, ואל תאשימי את עצמך, ואל תרחמי עליו, תכאבי ותשלימי.
אם תאמיני שזה לא סוף העולם אם תפסיקי להניק, יהיה לך יותר קל להתמודד עם המצב שיש עכשיו.
כדאי לך להתייעץ עם [po]בשמת א[/po] לגבי יועצת הנקה, ומה האסטרטגיה הנכונה לפעול במצב העכשווי. ואיך תגיעו שניכם למצב מאוזן בריאותית והמשך של הנקה.
קראתי פה באתר כל מיני סיפורים לא פשוטים, שבסופם ההנקה עלתה על דרך המלך, כדאי לך לקרוא ולהתעודד. מכירה גם אחת שרק בלידה השמינית (!!!) התקשתה עם הנקה, ושישה חודשים שאבה (!!!) עד שהצליחה לעבור להנקה (עד היום, הילד בן שנתיים וחודש).
מצד שני מכירה חברה שהיה לה קושי מאוד גדול עם ההנקה בילדה הראשונה, והקריבה המון המון המון עד שבסוף זה לא הצליח, והיתה ממש אכולת אשמה. בילד השני יעצתי לה להביא יועצת הנקה עוד לבית חולים יום לאחר הלידה. נתתי לה טלפון של יועצת הנקה מעולה מעולה שהיתה ראש ארגון הנקה. אחר כך היא סיפרה לי שבאמת השדיים שלה "לא סטנדרטיים" ובאמת מאוד קשה לה להניק. חברה שלי החליטה לא להניק מאחר שכבר ידעה בכמה סבל זה כרוך בשבילה.
אני מקווה, וגם מרגישה שהסיפור שלך יגמר בהמשך ההנקה. תתעודדי ותהיי אופטימית, אבל אל תשכחי את עצמך, תעשי כל הזמן מאזן כוחות, ואם תפסיקי - זה לא סוף העולם... לכאוב ולהשלים...


[b]הסחרור, המחנק ובכלל תחושת הזמן...[/b]
בדרך כלל, אנו חווים בחודש רגיל מעט מאוד ונדמה שהוא רץ. אבל החודש הראשון של הורי התינוק "נמשך" הרבה זמן. מרוב שאנו שקועים במציאות הזו, קשה להרים את הראש, ולהפנים בתודעה הפנימית ולא רק בשכל, שזו תופעה שעוברת. התינוק גדל. יש אשליה שהחודש הזה זה מה שיהיה תמיד. לי בשלושה חודשים ראשונים היה מאוד קשה בילד הראשון. בילד השני זכרתי שלאחר שלושה חודשים נעשה יותר קל, אז גם שלושת החודשים הראשונים היו יותר קלים. כי מאוד הקלה איתי הידיעה שזה נגמר מתישהוא. זה קשה אבל בסופו של דבר זה יעבור. גם אם זה ייקח לא שבוע כמו שאמרו לך אלא חצי שנה - זה עובר!!!
לכן אין לך מה להילחץ גם לגבי היציאה החוצה. עכשיו את לאחר לידה ולא דחוף לצאת לטיולים ארוכים החוצה. אחר כך כבר תסתדרי. כל אחת מוצאת את הפיתרון שלה. גם אני לא מניקה בציבור, גם לא עם סינר, ויש פתרונות אחרים. אני לא מפרטת כי מה שמתאים לי לאו דווקא מתאים לך. מה שחשוב לי להגיד לך שזה פתיר. שאת לא צריכה להילחץ מכך שזה עוד משהו שכובל אותך וחונק אותך. את תדעי למצוא את הפיתרון בשבילך, ולהחליט מה הכי נוח לך. וחוץ מזה שבדרך כלל בהתחלה יונקים הרבה זמן ואחר כך הזמן מתקצר. וגם אם מה שקורה אצלך הוא לא סטנדרטי, עדיין בכל מקרה תטפלי בזה וזה אמור להשתפר.

לגבי בן זוגך -
עד עכשיו התייחסתי רק אלייך ולאיתמר. אבל מה עם בן זוגך? מאוד חשובה התמיכה שלו. אם הוא לא תומך בך כמו שאת זקוקה - כדאי לך לדבר איתו, לשתף אותו. אפילו אם רואה אותך כל יום, יכול להיות שהוא לא מבין אותך. את הכאב, את המסירות, את הצורך בפרטיות, את הכמיהה להנקה. ספרי לו את זה, תראי לו שאת זקוקה לתמיכה שלו. אל תתבעי ממנו, תראי לו את החוסר, תני לו מקום ואת האפשרות לתת לך.
 
לגבי חמותך -
מבינה אותך ומכירה את התופעה... קודם כל חשוב שהדו-שיח לא יהיה שלך עם חמותך, אלא של בעלך התומך בך עם חמותך. זאת עצת זהב שקיבלנו לפני החתונה, ואנו דבקים בה בכל עניין שעולה ובזכותה מנענו/הקטנו הרבה בלאגן. חוץ מזה אולי יעזור לך לדעת שהרבה חמיות מתנהגות כך, כלומר שזה משהו טבעי, גם אם זה לאו דווקא בסדר. מציעה לך לעשות לו כמה תמונות יפות, ולשלוח לה עם אלבום תמונות יחד עם מכתב הסבר פתוח משניכם (לא ממך בלבד) שמספר על הקושי, ובקשה להבנה ולתמיכה. דברו איתה כמו ילדים לאמא, שרוצים באהבתה ובתמיכתה. תספרו לה על הקושי שלכם ועל ההתמודדות שלכם, ועל הצורך שלכם בפרטיות וכמה שחשוב לכם שיהיה לכם תמיכה מאמא והבנה מאמא. זה מדהים כמה שזה עובד, לא בגלל שזה טריק, כי זה לא, זה פשוט היחס הכי נכון בין ילד לאימו. גם כשהילד הוא כבר גדול.

את עוברת תקופה מאוד מאוד קשה,
ודווקא מתוכה יש לך המון פוטנציאל לצמיחה -
לחזק את עצמך, לכבד את עצמך, להתחבר לעצמך
לחזק את הקשר עם בן הזוג, שיהיה קשר בריא של גבר ואישה - שיודעת להראות את החסר, שיודעת לתת לגבר שלה את המקום שלו, בשבילו ובשביל לתת לה.
לחזק את הקשר עם החמות, ובכלל עם ההורים. לא להעיר להם, לא לבקר אותם, לא לחפש מה לא בסדר, אלא לחזור להיות ילדים שלהם. ולקבל את התמיכה שלהם, תמיכה של אבא ואמא


חיבוק גדול גדול

מוזמנת לספר איך מתקדם, מוזמנת להתייעץ כאן או אצלי בדפבית

המון המון בהצלחה!

חיפאית

לא תיארתי לעצמי לשניה שזה מה שיקרה. אחרי שילדתי בבית היה לי ברור שהנקה תזרום באופן טבעי....ההנקה מיד אחרי הלידה הייתה נהדרת וקסומה וכך גם מס' הנקות אחריה, לאיתמר לא הייתה בעיה לינוק....הייתי באופוריה. ידעתי לפני שילדתי שיש לילות לבנים ושלא תמיד יודעים למה הוא בוכה ויש כאבי בטן וענייני הורמונים שלי וחולשה אבל בחיים לא הייתי מדמיינת שככה תראה ההנקה שלי אותו. אחרי מס' הנקות התחילו לכאוב לי הפטמות - נורא - כמו סכינים - הן היו פצועות ומסכנות. המיילדת שלי היא גם יועצת הנקה והיא ביקרה אותי בכל יום בימים הראשונים. היא הייתה מדריכה אותי לגבי תנוחות ההנקה ואיך לעשות מה ואני הייתי מיישמת איתה וכשהיא הלכה....לא הלך לי והכל נשכח מהראש. מצאתי את עצמי בוכה מיאוש וכאבים מעל איתמר היונק, מתפללת לאלוהים שייתן לי יום אחד ללא כל כאב - לא היה לי יום כזה עדיין. אחר כך נהיה גודש. קצת חום וכאבים, קומפרסים ושאיבות סדיסטיות סיוטיות. עבר.אחרי שבוע הלכתי עם בן זוגי ואיתמר ליועצת הנקה - היא הייתה נהדרת ועזרה לי מאד. כל ענייני כאבי הפטמות הסתדרו אחרי זה.ואז הייתה קפיצת גדילה. איתמר רצה לאכול כל הזמן, אני התחרפנתי מזה. בגלל שעוד הסתגלתי לתנוחות ההנקה, החזה שלי כבד מאד ויש צורך להחזיק לו אותו - לא יכולתי לעשות כלום תוך כדי הנקה, רק להניק - כל הזמן. כבר התחלתי להתבלבל כי התחילו לו כאבי בטן וכבר לא ידעתי מתי הוא רוצה לאכול ומתי כואב לו. תוך כדי כל זה - תביעות חוזרות ונשנות מצד חמותי להגיע שוב ושוב לראות את נכדה הראשון. עד הלידה אהבתי אותה מאד. נכד ראשון כנראה העיר אצלה את כל הפסיכוזות....בעודי כאובה בפטמות, מסתובבת רק בעירום בבית ומנסה להבין מה קורה איתנו - היא רוצה להגיע. כשהיא באה לבקר ואיתמר בוכה-אני נכנסת לחדר שינה כדי להניק - לפעמים זה לוקח שעה. אני חרדה מאד לפרטיותי הפיזית-לא מניקה ליד אנשים שהם לא בעלי. זה ענין מאד רגיש אצלי. חמותי לא מבינה למה היא לא יכולה לראות את איתמר יונק ולמה אני לא שולפת את איבריי האינטימיים מולה. לא בא לי להתחיל להסביר בכלל כמה מאויימת זה גורם לי להרגיש. אני כאובה, מעוניינת בפרטיות, עייפה והורמונלית - והיא - שיודעת על כל אלו כי היינו איתה בקשר יומיומי - היא רק מעניין אותה להחזיק את הנכד שלה. אני מבינה את הרצון אבל מה עם התחשבות ביולדת??. טוב , אין לי כוח להיכנס לזה.
אחרי קפיצת הגדילה הגיעה המאסטיטיס. צמרמורות באמצע הלילה חום עד 39 הרגשה כללית רעה וכאבים נוראיים ביותר בשד ימין. מה קורה איתי?? מה עוד?? ניסיתי להימנע מאנטיביוטיקה, קשר הדוק עם המילדת, קןמפרסים ושאיבות נוראיות מחרידות וזוועתיות - הכאבים הפיזיים שלי רק הלכו והתגברו, חמותי רק הלכה והשתגעה, שלחה אנשים להתקשר לשאול אותי מה יש לי נגדה כולל אימא שלי. זה שאני סובלת וחולה- לא עזר להרגיע אותה. זה עזר לגרום לי להרגיש עוד יותר גרוע. חשבתי שהמסטיטיס עברה. חזרו כאבים בפיטמה ימנית בהנקה. הקשבתי לעצה גרועה של חברה "לייבש את השד הזה" - טיפשה שכמותי. היה לי נוח לחשוב שזה יהיה פשוט. שמתי כרוב שאבתי באמבטיה, אמרתי לעצמי שאפשר להניק רק משמאל. אז המאסטיטיס חזרה - חום גבוה כאבי תופת, הכל בצקתי ואדום שוב קומפרסים ושאיבות. כלום כבר לא יוצא מהשד המדולק. בשד שמאל אין מספיק חלב. אנחהו נוסעים שוב ליועצת הנקה - 2 יועצות יושבות איתי עם קומפרסים ושואבות לי מהשד מוגלה תוך כדי שאני מצמררת. אני מנסה הומאופתיה- לא עוזר. איתמר בוכה הרבה ולא מצליח לישון כמעט. הוא רעב. עכשיו אני בפניקה. מילא אני אבל התינוק שלי רעב?? אלוהים! מה עושים? התחלתי אנטיביוטיקה בלית ברירה-כל השד גושים קשים ומוגלה.אין מספיק חלב. גם כשהמצב של הדלקת משתפר קצת ואיתמר יונק מהצד המדולק - הוא רעב. אני יודעת שהוא רעב. קונים מטרנה. אני מניקה מ-2 הצדדים במשל שעה ואז כשמתרשמת שהוא עוד רעב - נותנת לו מטרנה. הוא בולע 120 מ"ל כאילו לא אכל כלום. כל הביטחון שלי בכך שאני יכולה להניק נעלם. אני חיה בחוסר ידיעה מוחלט של מה הוא צריך (חוץ מאהבה ענקית שבזה אני בטוחה שאנחנו טובים) . הוא בוכה - הוא רעב? זה גזים? הוא עייף? לתת לו עוד מטרנה? שוב יועצת הנקה - היא מלמדת אותי להניק ותוך כדי להכניס צינורית קטנה מבקבוק המטרנה שיקבל תוספת אבל בצורת יניקה מהשד.... אני חושבת לעצמי שזה יסדר את העניינים. זה יותר מסובך, אני שוב מחוברת לאיתמר ללא הפסקה כדי לגרות כל הזמן את החזה ליצר עוד חלב אני מאכילה ואז כשרואה שאין עוד חלב אצלי-מכניסה את הצינורית - הוא אוכל משם 40 מ"ל ונראה לי שהוא סיים. הוא נרדם על השד. אני מניחה אותו לידי ישן. הוא מתעורר אחרי 5 דקות בוכה-רוצה לאכול. אני מתעייפת והוא גומע עוד 130 מ"ל מטרנה ישר מהבקבוק אחרי הנקה+צינורית במשך שעה וחצי. איזה ייאוש. הוא בן חודש+3 ימים. בחיים שלי לא תיארתי לי שזה מה שיקרה. השבוע הראשון הכי קשה אמרו לי. כל כך רציתי להניק. אני עומדת להתיאש. נורא עצוב לי. בכלל לא לקחתי בחשבון מה יהיה כשאצא החוצה איתו. אני לא מסוגלת לחשוף את עצמי בציבור. קניתי סינר הנקה - אני לא מצליחה ל"הצמיד" את איתמר לשד ככה וחרדה כל הזמן שהסינר הרפוי הזה יזוז ויראו משהו- כמו התגשמות של סיוט. אז מה יהיה? אני אכנס לשירותים ציבוריים? ואם הוא יאכל שעה? איך הולכים לבקר אנשים ככה? איך אנשים באים לבקר? איזה תוהו ובוהו! אני לא מסתדרת.ההתחלה הייתה כל כך מבטיחה. איך ממשיכים בחיים ככה?

[b]תמיכה לאמהות צעירות[/b]
האמא- אנרג'ייזר שלי מלווה אמהות אחרי לידה.
מלבד הנקה היא עוזרת ומלווה בכל הדאגות של הימים הראשונים- אמבטיה ראשונה, צהבת, שינה...
היא אחות ילדים בדימוס, מדריכת הנקה וכמובן אמא וסבתא גאה.
תשמח לתמוך ולשתף בידע שלה , עד שעה נסיעה מרעננה. אפשר לפנות דרך הדפבית שלי

כדאי לדבר עם יועצת הנקה לפני הלידה, זו [b]ה[/b]כתובת לשאלות מהסוג הזה.
מאחלת לך הנקה מוצלחת {@

שלום.
יש לי שדיים פיברוציסטים, ציסטה אחת בכל שד.
הם מאוד רגישים ולעיתים כואבים למגע, במיוחד נוכח שינויים הורמונליים.
אני חוששת כי הם עלולים לכאוב בזמן ההריון, אך גרוע מכך, אני חוששת כי הכאבים ימנעו ממני להניק.
מישהי מכירה את התופעה ויכולה לענות לי האם חששותיי מוצדקים?
תודה רבה.

העתקתי לכאן מדברים [po]שסוף מעגל[/po] כתבה לי:
_אני מצדדת בתיאורית המדרון התלול, לפיה נותנת לו מטרנה כמעט בכל הנקה זה מתכון בטוח לסיום קרוב של ההנקה (ותכף יבוא הסבר למה).
מצד שני טוב לדעת שמצב רוחה השתפר, אמא שמחה זה חשוב ביותר, ואני אומרת את זה ללא שמץ ציניות.
ואני גם מסכימה איתך שחשוב לא להיות הדודה הנודניקית.
את צודקת בדבריך : אם יש רצון יש יכולת (באנגלית נשמע יותר טוב), ואת עשית את תפקידך מעל ומעבר, לדעתי.
עכשיו נותר לך רק להסתכל מהצד וללמוד, למען עתידך שלך.
ולכן אני ממשיכה (מקווה שאיני מיגעת אותך) ומתייחסת ל :
הם שוקלים לפנות אליה שוב עכשיו כיוון שאחי מוטרד מהעובדה שנראה כאילו האחיין שלי כל הזמן רעב, כלומר ההנקות מאוד צפופות
יש פה כמה אפשרויות :

ההנקות צפופות כי הנקות צריכות להיות צפופות אצל תינוק בן יומו. אם קיים מעקב משקל ומעקב יציאות (ותוצאות המעקב תקינות) אזי אין סיבה לחשוב שהתינוק רעב. הבעיה הפסיכולוגית במקרה כזה (מדברת ממקור ראשון ) היא שבהנקה (לעומת בקבוק) אין אינדיקציה לכמה נכנס. צריך לעשות סוויץ' בראש לתפיסה המערבית ולחזק את הביטחון על פי מה שיוצא. וזה הקטע הקשה. הסוויץ'.
ההנקות צפופות כאפיזודה של כמה ימים (שחוזרת על עצמה כל מספר שבועות) שנקראת "קפיצת גדילה". זה מצב שבו היונק מגביר את הביקוש, מה שמגדיל בתורו את ההיצע (בלי תואר בכלכלה - קשה לשרוד הנקה ).
התרחישים האלה אפשריים (חוויתי את שניהם) במקרה של הנקה מלאה.
ואז, הכל טוב.
אלא שלא הייתי מהמרת על התרחישים האלה לפי התיאור שלך. אם התינוק מקבל כבר כמה בקבוקים ליום, כל יום, סביר שהמנגנון שלו השתבש לגמרי. אני לא מאמינה שבמצב כזה ההנקה אפקטיבית, וכמו שאמרתי, היא עוד תלך ותהיה אפקטיבית פחות ופחות. כן הייתי מהמרת על :

התינוק מאוד מבולבל (יש לזה גם ממש שם : [po]בלבול פטמות[/po]). כל פעם נכנס לו לפה אוכל אחר, חלקו (המטרנה כמובן) אינו מותאם לו ביולוגית (סמיך מידי, מרחיב את הקיבה שלו בצורה מלאכותית), צורה האכילה של התמ"ל היא פסיבית (בניגוד להנקה האקטיבית, המפעילה שרירים רבים של הלסת). גם הגוף של האמא מבולבל ולא יודע באמת מה הצורך של התינוק (הרי חלק מהצורך מסופק ממקור חיצוני). זאת, אגב, גם הסיבה להמלצה לא לתת מוצץ ב- 4-6 שבועות הראשונים. וזה מה שמוביל להתגשמות הנבואה לפי [po]אין מספיק חלב[/po].
תשמחי שתמכת בה ככל יכולתך בשעתה הקשה.
מעבר לזה, זה כבר שלה._

נראה שבמצב הזה מומלץ למהר ולהיפגש עם יועצת הנקה, רצוי מישהי כמו ד"ר מירי לייבוביץ' ממרפאת ההנקה באודים או ד"ר דינה צימרמן בירושלים.
(אני ממליצה בשם מדריכת הנקה שמבינה בעניין הרבה יותר ממני ואינה יכולה להיכנס לדף כרגע).

מניסיון אישי, בבעיה אחרת שהיתה לי עם הבכורה, דחיתי ודחיתי את ההתייעצות, ובסוף בגיל 4 חודשים הגעתי לד"ר לייבוביץ' והיא פתרה את הבעיה במהירות. אבל אחר כך היתה לי עבודה של שינוי ההרגלים שכבר נוצרו בחודשים שעברו... מוטב לא לדחות.

[u]האם יש דבר כזה "אין מספיק חלב?"[/u]
כן. ייצור החלב מושפע מהביקוש (=תנועות יניקה יעילות של תינוק).

[u]האם יכול להיות שהזרימה דלילה דבר שמקשה על היניקה ומיאש אותו?[/u]
בהחלט.

אני מנחשת שבקבוקי המטרנה יצרו מעגל: את מייצרת פחות חלב, הוא מתיאש, לא יונק "ברצינות" (אח"כ משלים מהבקבוק), היניקה שלו היא כזאת שהגירוי לשד לייצוק חלב לא מספיק, את מייצרת עוד פחות, הוא מתיאש יותר (ובמקביל מכיר היטב את האפשרות של זרימת חלב מהירה מבקבוק) וכו'

אם חשוב לך, אפשר לגלגל את הגלגל הזה לאחור.
[list]
[*] שאיבות + לאפשר לתינוק לגור על הציצי יעזרו לך לייצר יותר חלב.
[*] בקבוק עם זרימה איטית ישפיע על ההרגל של "החיים הקלים".
[*] הפחתה הדרגתית של כמות המטרנה בבקבוק במקביל להגדלת כמות החלב שלך תוכל לאפשרמעבר בסופו של דבר ליניקה בלבד.
[/list]
זה לא פשוט, ולא קורה בקלות, אבל אפשרי.
אם את רואה שהמצב לא משתפר (למשל: מידת התסכול שלו ביניקה במשך היום לא יורדת), את אולי רוצה להעזר ביועצת הנקה.

בהצלחה!

מעניינת עצה 2! אני אנסה
האם יש דבר כזה "אין מספיק חלב?" האם יכול להיות שהזרימה דלילה דבר שמקשה על היניקה ומיאש אותו? יש דברים כאילו או שזה הדמיונות שלי?

[list=1]
[*] לבדוק האם יש עליך איזה ריח שאינו מוכר לו? אפילו איזה קרם ידיים או "נגד יתושים". לפעמים לא חושבים על הדברים האלה, (גם כשמכירים את בעית הריח)
[*] [b]תנסי להניק אותו תוך כדי הליכה[/b]. בהנקות שנאבק, פשוט לקום, להחזיק אותו בשתי הידיים, להצמיד לשד וללכת.
[/list]

ואני דווקא לא אמא טריה. הוא הבן הרביעי שלי, ואני כמו חדשה- לא מצליחה להבין מה עובר עליו.
הוא בן חודשיים, בהתחלה דווקא ינק מצויין אבל לאט לאט החלה הדרדרות, אני לא יודעת לומר מתי בדיוק. אולי כשהשארתי אותו פעם עם אבא ועם בקבוק מטרנה לשעתיים(בערך בגיל שישה שבועות)
היום הוא כמעט ולא מוכן לינוק. כשהוא רעב אני מציעה לו ציצי, אבל במקום לינוק הוא פותח במאבק נואש, נוגח בשד, יונק יניקה אחת ומוצץ עשר מציצות סרק, עושה גרעפס ויונק עוד יניקונת, בוכה ומתנגח, כך זה יכול להמשך שעה שעתים ויותר.
מתוך התחשבות בשאר פספוסי החמודים, וגם בי שכל יומי עובר בנסיונות הנקה, אני נותנת לו בסוף בדמעות ובתסכול- 120 CC מטרנה והוא זולל תוך שנייה ואז שוכב רגוע ושמח ומלא חיוכים ואח"כ הולך לישון לשעתים מאושרות וקם רעב.
אני נותנת רק שני בקבוקים ביום- בזמן שהילדים בבית. בשאר הזמן אני מנסה ומנסה ומנסה להניק, אני מרגישה שהתסכול גובר, שהוא כאילו ממש מפחד כבר מהשד שלי
אני מנסה לדבר אליו רכות בזמן היניקה, לשיר לו, ולחילופין- לראות סרט ולא להתייחס אליו.
כלום לא עוזר.
בלילה הוא יונק טוב (שתי פעמים בלילה)
וגם ביום לפעמים הוא "מרביץ יניקה" טובה ואני מאושרת וחושבת אולי נגמר התסביך הזה, אבל האמת היא שכבר הרבה ימים זה לא קרה
אני מנסה לשאוב לו, אחרי חצי שעה עבודה יש לי בקושי 30 CC חלב שנראה לי די דליל, שקוף כזה. אני גם לא מרגישה עומס בשדיים.
ואני לא מבינה לא מבינה

קראתי הכל ומה שהכי הדאיג אותי זה כמות הפיפי והקקי. יש לי נסיון אישי רע עם זה.
בגיל הזה אמורות להיות 3-4 יציאות משמעותיות ביום. כמות הקקי שהולכת ופוחתת מעידה, אולי, על מיעוט חלב שמעיד על בעיה רצינית יותר בהנקה שלא עליתן עליה.
גם ההנקות הרצופות כמעט די מדאיגות וגם זה שאין לך תחושה ברורה של התמלאות בשד.

אצלי הכל היה נראה בסדר חוץ מכמות הקקי שהלכה ופחתה עד שנעלם לכמה ימים + שקילה של גיל שבועיים שהראתה שעדיין לא חזר למשקל לידה. בסופו של דבר התגלה שאין לי מספיק חלב והוא יונק עד היום (5 חודשים +) עם צינורית האכלה שמוסיפה לו פורמולה בזמן האוכל ושוקל כמו דובון קטן(מוזמנת לקרוא את הסיפור שלי בדף [po]מדריכת הנקה עם בעיות בהנקה[/po] ). מצד אחד חשוב לי להגיד שיכול להיות שיש בעיה רצינית ומצד שני שיש תקווה להנקה גם ככה.
ממליצה מאוד ללכת לשקול אותה בהקדם - זה יתן לפחות מדד ברור האם זה רק התחלה קשה שתעבור או שיש בעיה משמעותית יותר שדורשת התערבות.

יכולות להיות כמה סיבות משולבות (אחיזה לא נכונה שגרמה בהתחלה לסדקים ואולי כבר תיקנת, אולי לשון קשורה מסוג 4 - רק מירי ליבוביץ' וד"ר פורר יודעים לאבחן וזה יכול להפוך הנקה ללא ממש אפקטיבית, אולי חך גבוה שמפריע ליצור ואקום טוב, אולי חוסר ארגון במוטוריקת ההנקה, מחסור בחלב אצלך, בנוסף יכול להיות רגישות כללית שלה שהופכת אותה לפחות רגועה).

האם נשקלתם מאז הלידה? איך היתה העליה במשקל?
האם הרגשת שינויים בשדיים בזמן ההריון?
האם השדיים שלך נראים רגילים? (רווח לא גדול מדי בינהם, פחות או יותר סימטריים)
האם היו לך בעיות בכניסה להריון?
האם יש לך בעיות בבלוטת התריס או בעיות הורמונליות אחרות?
האם אמא שלך הניקה אותך/את אחייך?
האם ניסית להוציא חלב באופן ידני/עם משאבה?
האם היתה מלאות/גודש לאחר הלידה?
מה צבע הקקי?
האם נוזלי/משחתי/קשה?

המון בהצלחה (())

[b]הנה כמה טלפונים שליקטתי לך[/b]
חן ביתן 089961685 /
0522718250 - רפלקסולוגית, מדריכת הכנה ללידה ותומכת לידה אזור באר שבע
שרה קליין 054-468-8470 - דולה מוסמכת (DONA) - דוברת אנגלית ועברית
[list]
[*] הכנה, תמיכה, והתייעצות - באר שבע והנגב
[/list]
[url=http://www.dulot.co.il/MAYAVRUBEL/]מיה ורובל[/url] , באר-שבע עד ת"א 08-6788216 050-2295924
שווה לברר גם עם [url=http://www.babylink.co.il/contents/category.asp?contentCatID=19]בייבי לינק[/url]

אין לי מה להוסיף על העצות היפות שקבלת, רק לעודד. אני חושבת שכמעט כל הנקה מתחילה עם קשיים, שנעים על סקאלה שבין קשיים קלים בלבד לקשים מאוד, אבל נראה לי שכל הנקה שעדיין קיימת יכולה להגיע אל המנוחה והנחלה. אני חושבת ש95% מההצלחה תלויה במוטיבציה שלך ובאמון שלך ביכולתך להניק. התינוקת הרכה צריכה ללמוד את המלאכה. אם תתמידי (בעזרת עזרה חיצונית אם תרצי) תראי שזה הולך ומשתפר ויגיע היום בו את רק מוציאה את הציצי מתוך שינה ואת כל השאר התינוקת תעשה. שווה להשקיע!

[u]בדקה אותה המיילדת רופא ילדים תומך הנקה ויועצת הנקה ככה שאם היה משהו רפואי ניראה לי שכבר היו עולים על זה...[/u]
לא בטוח. רופאי ילדים בדרך כלל לא מבינים בהנקה גם אם הם תומכים בה. למיילדת לא בהכרח יש הכשרה מתאימה, וגם היועצת עלולה לפספס. בענייני לשון קשורה יש מומחה אחד בירושלים (ד"ר פורר אם אני זוכרת נכון) ולמיטב ידיעתי (הלא-מקצועית) המומחיות שלו בתחום הזה היא יוצאת דופן. וד"ר לייבוביץ מאודים גם היא יוצאת דופן בידע ובהכשרה שלה. אולי כדאי לך להתייעץ איתה בטלפון, להסביר לה שאת גרה רחוק וקשה לנסוע עם תינוקת קטנה כל כך, ולספר כל מה שאמרו לך ועשית עד עכשיו. אולי היא תוכל להגיד לך אם כדאי לך להגיע אליה או למומחה בירושלים או ליועצת הקרובה אלייך או מה.

יכול להיות שזה רק עניין של סבלנות וביטחון שנרכש לאט-לאט. אבל לפעמים מומחים שאומרים לך דברים ברורים הם התחליף הכי טוב שיש לנו לזקנות השבט עתירות הניסיון.

[u]שקילת ניסיון (להשתמש במשקל דיגיטלי לפני ואחרי ההנקה ,עם בגדים )[/u]
שקילת נסיון היא כלי מאוד לא יעיל, ומאוד מלחיץ.
אני ממש ממש לא ממליצה על זה.

מה ההבדל בין המיטה לספה מבחינת הישיבה?
תנסי לארגן לך במיטה מצב דומה לספה, את יכולה?

הי שוב למניקה. מצטערת, אני רחוקה מבאר שבע. אם את רוצה לדבר בטלפון את מוזמנת, את יכולה להקליק על השם שלי ([po]מיכל ע[/po]) וכך תגיעי לדף הבית לרשום שם את המספר. לגבי התהייה אם התינוקת אוכלת מספיק, למה שלא תשקלי אותה בטיפת חלב כדי לוודא?

הי אמא לבת קטנה.

במצב רגיל , הייתי מציעה לך לשנות את הניק שלך ,לאמא טריה , אני ישר מנסה לעזור , אולי כך יהיה לך נוח להזדהות.

לפי מה שלמדתי על הנקה אמורים להיות 6 חיתולים ספוגים בשתן .

גם הייתי עושה במצב הזה שקילת ניסיון (להשתמש במשקל דיגיטלי לפני ואחרי ההנקה ,עם בגדים ), כדי לדעת כמה חלב היא מקבלת בכל הנקה .מאוד חשוב שהנקה שמההנקה ,התינוקת לא תחסר נוזלים ותזונה.
בעינין של בדיקה נוספת , אני לא בטוחה שצריך עוד אחת כזו ,אבל לפעמים אצל תינוקות ,קשה לאבחן דברים ,והם מתגלים אחרי זמן מה,במיוחד אם נוסף לזה הסיפור שהאם מספרת על ההתנהגות וכ'

מעבר לזה ,מה שלומך את ?

מקווה שתצלחי את התקופה הזו ,(())

[po]יועצות הנקה[/po]

אני מאוד מבינה מה עובר עלייך, זה קרה לי לפני ארבעה חודשים כשהבן שלי נולד, עם כל הרצון להניק והמחשבות שזה יבוא לי בשניה- היה לי כל כך קשה, התפיסה של השד, היניקה, הוא לא פתח מספיק את הפה ובלילות זה היה בכלל סיוט. כאבים וגוף תפוס ומה לא. זה עבר בלי ששמתי לב, לאט לאט הוא ינק יותר טוב ואני הנקתי בצורה נכונה יותר. זה תהליך של למידה (שלך ושלה) ולפעמים התהליך הזה קשה. אני מאוד מקווה שלא תוותרי כי כשההנקה התחילה להסתדר שכחתי מהכל ואני יכולה לומר לך שההנקה היא הדבר הכי כיפי שיש, זה פשוט דבר מדהים פיסית ורוחנית ואני חוששת מהרגע שהוא יגמול אותי מההנקה! D-:

[b]קודם כל, תנסי לישון איתה במשך היום כדי לנטרל את הלחץ מהלילה. תצטרכי להתמודד "רק" עם ההנקה ולא גם עם העייפות שלך או הרצון לישון. אז נמנמי איתה כמה שיותר.[/b]
אני באמת ינסה לישון יותר במשך היום אבל הבעיה בלילה זה בעיקר שהיא לא פותחת פה מספיק גדול לא יודעת למה דווקא בלילה זה קורה...
יש לי כרית הנקה אבל אני לא מצליחה להניק במיטה איתה ואני בכלל לא מדברת על להניק בשכיבה אלה סתם לשבת במיטה ולהניק..
[b]איפה את גרה[/b]
אני גרה בבאר שבע
[b]אולי יש משהו שמפריע לה (נניח לשון קשורה ,או בעיה פיזית אחרת)[/b]
בדקה אותה המיילדת רופא ילדים תומך הנקה ויועצת הנקה ככה שאם היה משהו רפואי ניראה לי שכבר היו עולים על זה...
[b]המחשבה אפילו שאת אמורה לשכב[/b]
אני בכלל לא חושבת על לשכב אני רק רוצה שהבת שלי תוכל גם אם זה אומר לקום לסלון כל פעם, אבל גם זה לא תמיד עוזר..
[b]פגישה אחת אצל יועצת הנקה אולי לא מספיקה , אולי את צריכה מישהי שממש תלווה אתכן[/b]
את מכירה אולי מישהי שעושה את זה בבאר שבע?
[b]האם היא קיבלה לינוק מיד אחרי הלידה ?[/b]
הילדה נולדה בבית עירנית ורגוע אבל לינוק היא לא רצתה כמעט 20 שעות אחרי הלידה (המיילדת אמרה לי שעד 24 שעות זה תקין..)
[b]כמה חיתולים קקי יש לה ביום? ופיפי? האם את מרגישה שלפני הנקה יש הרבה חלב בציצי (השד גדול, מלא, כבד), ואחרי הנקה יש פחות חלב?[/b]
פיפי יש לפחות 5 חיתולים וקקי עד ליפני יומים היו 2 ביום אתמול היה רק אחד..
לגבי כמות החלב בציצי אם לומר את האמת אין לי מושג אף פעם לא ניסיתי לבדוק את זה לא הרגשתי אף פעם הבדלים..
[b]יש לך עזרה? יש לך עוד ילדים? מישהו נמצא אתך בבית במשך היום?[/b]
אין לי כאן משפחה הם בעיר אחרת ואני בבאר שבע ואין לי עוד ילדים זו הבת הראשונה שלי..
[b]יש נשים שבנוכחות היועצת מצליח להן ואחר כך שוב לא[/b]
זה בדיוק מה שקרה לי ניפגשתי איתה פעמים, פעם אצלי ופעם אצלה..
[b]אם תכתבי מאיזה אזור את בארץ יש פה נשים שיוכלו להמליץ לך על יועצת טובה באזור מגורייך.[/b]
אני מבאר שבע
[list]
[*] אם את קרובה אליי אוכל לקפוץ אליך עם הכרית לנסיון. אם את רוצה לדבר איתי, תשאירי את הטלפון שלך בדף הבית שלי.
[/list]
אני לא יודעת מאיפה את אז לא יודעת אם זה קרוב אלייך (מקווה מאוד שכן..), אני לא ממש מתמצאת עדיין באתר הזה אז אין לי מושג איך להגיע לדף הבית שלך..
[b]רעיון נוסף שעולה לי כעת הוא להעזר בשירותיה של דולה פוסט פארטום עם ידע בהנקה (מכירה כמה כאלה)[/b]
את מכירה אולי מישהי כזו בב"ש?
אני לא רואה טעם להשאר בקשר אם היועצת שפניתי אליה גם כשהיא רואה הכל בסדר אבל כשהיא הולכת הכל מתחרבש וגם אין לי שאלה ספציפית לשאול אותה זה פשוט לא הולך לי ואני לא יודעת לשים את האצבע ולהגיד זו הבעיה עכשיו מה הפתרון...

אני ממש מודה לכל מי שמנסה לעזור לי זה ממש חשוב לי, אני רוצה להניק את הילדה שלי אבל אני גם רוצה שהיא תוכל ושלא יהיה חסר לה אוכל..

בנוסף לכל הדברים החכמים שנאמרו פה, חשוב לי לחזק נקודה חשובה: שימרי על קשר עם יועצת ההנקה שלך.
בתור מדריכת הנקה (בשאיפה בקרוב יועצת... :-P ) שעושה ביקורי בית, חשוב לי מאד לשמור על קשר עם האמהות "שלי" ולהמשיך ללוות אותן בכל המתעורר.
לעתים יש צורך בפגישה שנייה, שלישית וכו'.
רעיון נוסף שעולה לי כעת הוא להעזר בשירותיה של דולה פוסט פארטום עם ידע בהנקה (מכירה כמה כאלה), כך תרוויחי ליווי ותמיכה עם הידע המקצועי בהנקה.
תראי, תמיד אפשר לפנות למטרנה. זה זמין בכל מקום. השאלה היא [b]מה את באמת רוצה?[/b]
בהצלחה {@

שלום גם ממני,
גם אני אמא טריה, היו לי המון בעיות בהנקה, גם אני הנקתי בלילות בסלון בחודשים הראשונים. לקח לי זמן למצוא תנוחת הנקה שתהיה לי נוחה, גם הגוף שלי היה תפוס נורא וסבלתי במפצעים. מנסיוני אני יכולה להעיד שזה הולך ומשתפר!!! אם את בטוחה שאת רוצה להניק, תחזיקי מעמד אפילו שקשה מתוך הבנה שהקושי הוא זמני.

לגבי התנוחה: לא להפסיק לנסות אפשרויות שונות, אני מבטיחה לך שבסוף תמצאי אפשרות נוחה. אני בסוף זנחתי את הספה לטובת כיסא משרדי כזה, זה היה עדיף לי כי הוא היה פחות עמוק. מה שממש עזר לי זה הכרית הנקה שאני משתמשת בה עד היום, קוראים לה "MY BREST FRIEND", היא עשויה מספוג קשה, זה כמעט כמו שהתינוקת שוכבת על מדף קרוב לציצי שלך. ככה כמעט לא נעזרתי בידיים בשביל לתמוך בראש, מה שהיה מצויין כי הזרועות כאבו לי נורא...

לגבי הפצעים: תשתמשי במשחות הרגילות, אבל תדעי שאם אין ברירה (!) ד"ר ליבוביץ' הנ"ל תוכל לתת לך משחות חזקות במרשם שיפתרו לך תבעייה בצ'יק.
ודרך אגב, אם את במאוחדת תוכלי לקבל החזר חלקי על הביקור אצלה, תבררי בקופה.
ועוד עצה - אם הפצעים בלתי נסבלים אפשר תמיד לשאוב (לי זה פחות כאב) ולתת עם צינורית. ככה יש הזדמנות לפצעים להחלים קצת.

מאיזה איזור את? אם את קרובה אליי אוכל לקפוץ אליך עם הכרית לנסיון. אם את רוצה לדבר איתי, תשאירי את הטלפון שלך בדף הבית שלי.
בהצלחה, ותזכרי שאחרי שהקושי עובר, נשאר כיף גדולֱ!

זאת הייתי אני ולא יעל בהודעה הקודמת...

זאת רק ההתחלה, הכל חדש לך ולתינוקת... זה כמעט לא קורה מעצמו, ההצלחה בהנקה. לפחות בימינו ובמצבנו זה דבר נלמד.

ממה שאת מתארת נשמע לי - וזאת לא דעה מקצועית כמובן - שיש בעיה בתפיסה של השד. זה יכול להיות מכמה וכמה סיבות, ורק יועצת הנקה טובה או מומחית כמו ד"ר לייבוביץ ממרפאת ההנקה באודים יכולות לראות ולהדריך אותך מה לעשות.
לדעתי את צריכה להיפגש עם יועצת הנקה ממש עכשיו. לא לדחות את זה. עצות באינטרנט זה יפה, אבל סדקים, כאבים, קושי לחבר אותה לשד - זה משהו שצריך לראות, ולפעמים יותר מפעם אחת. יש נשים שבנוכחות היועצת מצליח להן ואחר כך שוב לא, ויש כאלה שדווקא היועצת מלחיצה אותן... האם הרגשת טוב עם היועצת שהיתה אצלך? אם היא הלחיצה אותך או לא היתה רגישה מספיק לטעמך אולי כדאי למצוא מישהי אחרת?

אם תכתבי מאיזה אזור את בארץ יש פה נשים שיוכלו להמליץ לך על יועצת טובה באזור מגורייך.

התחלת ההורות היא הרבה פעמים קשה, וכשמצטרפות לה בעיות בהנקה ועייפות גדולה כל כך, וכל זה עוד לפני שהספקת להתאושש מלידה - זה בהחלט קשה. את צריכה עזרה, לא להישאר עם זה לבד! גם עזרה פיזית בבית, מישהו שינקה, יבשל, יגיש לך כוס מים כשאת מניקה, יחזיק את התינוקת כשאת רוצה להתרחץ או לגשת לשירותים או סתם לתת לידיים וללב לנוח... וגם עזרה לנפש ולרוח - לדבר עם חברה, עם בת משפחה, עם בן זוג, לקבל כתף לבכות עליה...

אנחנו לא אמורות להיות לבד ברגעים האלה בחיינו.

שלום לך,

אני מסכימה עם [po]אילה בשדה הדגן[/po].
במישור הארצי -
[list]
[*] [b]חייב להיות לך נוח להיניק:[/b] לגב, ליד, לראש, לצוואר. קודם תשבי הכי נוח שאת יכולה, אחר כך תקחי את התינוקת. כרית יכולה לעזור, או שמיכה מקופלת. יש שמיכות מעבר שאם מקפלים אותן עד לגודל של כרית, הן מוצקות ויציבות. כשאת מניחה את התינוקת ומחברת אותה לציצי, תוודאי שהיד שלך - זו שמתחת לתינוקת - גם כן נתמכת במשהו (כרית מקופלת עושה את העבודה, או המשענת של הספה).
[*] יכול להיות שהבת שלך לא יונקת מספיק, ולכן עייפה/חלשה ונרדמת באמצע הנקות. כמה חיתולים קקי יש לה ביום? ופיפי? האם את מרגישה שלפני הנקה יש הרבה חלב בציצי (השד גדול, מלא, כבד), ואחרי הנקה יש פחות חלב?
[*] אני מסכימה גם ש [b]אם יש בעיות, כדאי להיניק בלילה בישיבה.[/b] את צריכה להיות יותר ערנית. ונכון ששינה בצהריים עוזרת להיות מפוקסת בלילה.
[/list]

יש לך עזרה? יש לך עוד ילדים? מישהו נמצא אתך בבית במשך היום?

תתקשרי שוב ליועצת ההנקה.

קודם כל , אני מאחלת לכן הרבה מזל טוב.ילדת רק עכשיו !

אני חושבת שעם כל הקושי בהנקה וחוסר השינה אפשר ממש להרגיש את התיסכול והיאוש.

להרבה אמהות ההנקה והאמהות בכלל ,לא באה בקלות.
השאלה שכל אחת צריכה לשאול את עצמה , בלי שום קשר למה שתחליט בסוף היא : מה אני רוצה מעצמי?
מה שאת באמת רוצה יקרה.

הנקה דורשת למידה .ואם החלטת שאת רוצה להניק ,קחי לעצמך כמה זמן שידרש על מנת ללמוד לעשות את זה.
אולי גם התינוקת צריכה ללמוד ,אולי יש משהו שמפריע לה (נניח לשון קשורה ,או בעיה פיזית אחרת).בדיקה אצל רופא ילדים תומך בהנקה ,אולי אצל דר' מירי ליבוביץ.
פגישה אחת אצל יועצת הנקה אולי לא מספיקה , אולי את צריכה מישהי שממש תלווה אתכן .

העצה שלי ,שאולי תתחבר אליך ואולי לא ,היא לדאוג לזה שתשבי בנוח (אמרת שהיא מצליחה לנוק בישיבה),תנשמי עמוק ,תנסי להרגיע כל מני דברים בפנים :
אוי ,לא שטפתי כלים ,
אוי הטלפון מצלצל,
אולי אמא שלי , בן זוגי ,חברות
משימות למיניהן,
המחשבה אפילו שאת אמורה לשכב

תנקי הכל ותביטי בבת שלך ותדברי איתה על מה שקורה ביניכן.על הלידה , על הימים שלאחר מכן ,(האם היא קיבלה לינוק מיד אחרי הלידה ?)
על רצונך שתינק ,שזה חשוב לה שההנקה תתקיים,על כך שחשוב לך שההנקה תהיה יעילה .

תשתמשי בכרית הנקה /כרית גדולה ומוצקה שעליה את יכולה להשכיב את התינוקת כמעט בלי שתשען על היד שלך.

לי אמרה פעם יועצת הנקה , שתינוק שלא יודע לינוק טוב צריך לשבת איתו ולא לשכב , כי ככה יש לאמא יותר שליטה על מה שקורה.אחרי זמן מה של למידה אפשר בהחלט להניק בכל תנוחה .
אני חושבת שזה גם קשור לכך שגם האמא וגם התינוק נכנסים למסלול של הלך רוח של אמהות רגועה ומסורה ,של שלווה ונעימות.

אולי אחד הדברים שחשוב לבת שלך לדעת הוא שגם אם תזוזי , את עדין תהיי שם.

ספרי איך הולך ,וגם אם לא תספרי , כי את עסוקה , אפשר להבין.

מזל טוב!
קודם כל, תנסי לישון איתה במשך היום כדי לנטרל את הלחץ מהלילה. תצטרכי להתמודד "רק" עם ההנקה ולא גם עם העייפות שלך או הרצון לישון. אז נמנמי איתה כמה שיותר. ולא, זה לא הזמן לארח.
נסי להשתמש ב [po]כרית הנקה[/po] במיטה. נסי להניק במיטה גם במהלך היום כדי למצוא תנוחה נוחה או לחילופין לסדר את הספה בסלון ככה שתוכלי לישון שם.
יכול להיות שכדאי להזמין שוב את יועצת ההנקה או להתייעץ איתה בטלפון. לא אמורים להיווצר שוב סדקים.
איפה את גרה?

אני אמא לבת מקסימה בת שבוע וחצי..
זה פשוט שבוע וחצי של סיוט הנקה בהתחלה היו סדקים וכל הנקה הייתה כואבת בצורה שאי אפשר לתאר..
הבאתי יועצת הנקה הסדקים עברו אבל ההנקה עדיין לא מצליחה לי.. אני מצליחה להניק רק בספה בסלון מה שמצריך אותי לקום גם בלילה בלי לנוח בכלל וגם אז זה לא תמיד הולך..
הצרות מתחילות בעיקר בלילה לא יודעת למה, הלילה הזה למשל היא קמה מלא פעמים אכלה 5 דקות ונרדמה הבעיה כשהיא נרדמת עם יוצא לה הציצי בטעות (כי אני זזתי) אז היא לא מוכנה לפתוח שוב פה ואני יודעת שהיא לא סיימה לאכול,
ואז היא ישנה רבע שעה וקמה שוב וככה כל הלילה..
בעיה נוספת היא שאני מחברת אותה אני לא יכולה לזוז אפילו לא להעביר את היד לתמיכה מתחת לראש שלה כי היא ישר מתנתקת וככה נתפס לי כל הגוף..(וזה קורה בכל הנקה גם ביום גם בלילה..)
ובכלל לחבר אותה בלילה לציצי זה סיוט לא יודעת למה זה יותר קשה ולא ממש מצליח לי, ועכשיו שוב מתחילים הכאבים בפטמות ובטח שוב יהיו סדקים..
כל הצרות מתחילות בלילה איך שמגיע הלילה אני מתחילה לפחד איך אני יעבור אותו..
אני ממש מיואשת ולא רוצה להפסיק להניק אבל אני גם לא יכולה להמשיך ככה זה לא רק העייפות אני לא חושבת שהיא יונקת מספיק בלילה וזה מטריד אותי מאוד.. :'(
למישהי יש איזו עצה או רעיון בשבילי לפני שאני מתייאשת ועוברת למטרנה?
אני אשמח לכל עצה ועזרה כדי להציל את ההנקה של הבת שלי:'(:'(

תנסי להניק מהצד השורף בתנוחת פוטבול.
אולי זו פטריה?
מצטרפת להמלצה על יועצת.

ככל הנראה האחיזה בצד השורף לא טובה. כדאי שיועצת הנקה תראה אותך מניקה.

אני אמא צעירה, מניקה בן חודש, יש לי בעיה עם צד אחד, הפטמה שורפת בזמן ההנקה ושורפת מאוד מאוד גם אחרי ההנקה.
אגב הבן שלי מעדיף את השד השני (הלא שורף) ולכן אני שואבת מעט את השד הבייעתי כדי שיהיה לו יותר קל.
אשמח לקבל עזרה ...

[po]מיכל שץ[/po], רק עכשיו ראיתי מה שכתבת לי.
צוציק שלי שוקל בקושי 7 קילו, ככה שהוא לא כבד במיוחד...
בכל מקרה, אני פשוט משעינה את היד שלי שמחזיקה אותו על הר של כריות אם זה בבית או על ברכיים מקופלות בישיבה מזרחית אם זה בחוץ. זה באמת לא כל כך נוח בסופו של דבר.
לכן אני הרבה פעמים מרגישה מוגבלת בהנקה, יש מעט מאוד מקומות שבהם היא באמת נוחה לי.
הכי חבל לי שהנקה בשכיבה היא לא ממש להיט אצלנו.
כשאין ברירה אני מניקה בתנוחה הרגילה או בשכיבה, אבל זה לא טוב לנו לאורך זמן, התפיסה כואבת והיניקה לא יעילה,
ואפילו קרה כבר שנוצר לי גודש כשהיינו הרבה זמן מחוץ לבית.
לגבי החשיפה... כבר כתבתי על זה כמה מילים בדף [po]הנקה בציבור במפגשי באופן[/po].
בכל מקרה, למדתי לקבל את המצב ולהנות ממה שיש... לא עולה בדעתי להפסיק להניק בגלל זה.

[po]אמא של מוגלי[/po], לגבי ההחלפות, זה אכן רעיון נפלא!
אצלי הגיעה לביתנו במקרה חברה בזמן משבר הנקה, היא הציעה ואני קפצתי על המציאה.
כתבתי גם על זה ב [po]הנקת ילדי אחרים[/po] ובבלוג שלי.
[po]ניצן אמ[/po], את מוזמנת :-)

[u]מישהי מעוניינת?[/u]
את מוזמנת יקירתי...
קחי את היונק שלי תחזירי כשימאס לך...
אני אשמח לאמץ לכמה זמן את היונקת הרגועה והשלווה שלך במקום...

[u]זה יכול לקרות כתוצאה מ [po]עודף חלב[/po] (כמו במקרה שלי)[/u]
גם שלי.

[u]אפשר לעשות "החלפות" עם אמא אחרת[/u]
מהרהרת בסתר באפשרות כבר זמן מה. מישהי מעוניינת? ;-)
(יש לנו מועמדת טבעית, ובכל פעם אני לא מעזה להציע...)

תוד לכל העונות.
מי שנעזרה ביועצת הנקה-איך זה עובד? לכמה זמן היא באה? ואם היא באה והוא ישן ולא רוצה לינוק? מה טווח המחירים פחות או יותר?

אם יש בעיות בהנקה, במקרים מסוימים אפשר לעשות "החלפות" עם אמא אחרת.
ואז לפעמים מגלים שהתינוק לא כלכך יודע מה לעשות, האם מתעודדת מהעובדה שהיא
יודעת להניק. חברה שלי נסתה את זה בגיל שלושה חודשים ורק זה עזר לה והקטנה התחילה לינוק

_האם מישהי נתקלה בבעיה דומה?
כן. אבל מה שאת מתארת יכול לנבוע מכל מיני סיבות, ולאו דווקא ממיעוט חלב_
[u]את צריכה ללכת ל [po]יועצת הנקה[/po] שתאבחן את הבעיה שלכם ותציע פתרון.[/u]
מצטרפת להמלצה...

[u]האם מישהי נתקלה בבעיה דומה?[/u]
כן. אבל מה שאת מתארת יכול לנבוע מכל מיני סיבות, ולאו דווקא ממיעוט חלב: זה יכול לקרות כתוצאה מ [po]עודף חלב[/po] (כמו במקרה שלי), תפיסה לא נכונה של התינוק, גרעפס תקוע, גזים, ואולי עוד סיבות שאני לא מכירה.
את צריכה ללכת ל [po]יועצת הנקה[/po] שתאבחן את הבעיה שלכם ותציע פתרון.

שלום, התינוק שלי "נלחם" בשד כמעט כל פעם שאני מניקה אותו. לפעמים נדמה לי שזה קורה בגלל שאין חלב (ואז אני בודקת ואם אין-אני שואבת), אבל באופן כללי זה הופך את ההנקה לחוויה לא נעימה. זה מאוד מסתכל. התינוק שלי בן חודש. האם מישהי נתקלה בבעיה דומה?

ההנקה משתפרת, עברתי יום עם סתימה בשד שדי משתחררת אחרי קומפרסים של ערק, אני מודה לכן על התמיכה, ומאחלת לכולנו שלום ושקט.

הולכת, כל הכבוד!
איך את מסתדרת עם המשקל שלו?
כבר עכשיו נורא נורא כבד לי להחזיק אותה ככה
וגם - איך את מסתדרת מחוץ לבית? אני לא מצליחה להניק בתנוחה הזאת עם חזיה והתחושה היא שאני צריכה לחשוף הרבה יותר בשביל להניק ככה... וחבל כי התפיסה שלה הרבה יותר מוצלחת בתנוחה הזאת...

התינוק שלי כבר בן 11 חודשים ואני עדיין מניקה בתנוחת המעבר...

[u]אז קחי אוויר, זה חייב להשתפר, וכל הכבוד לך שאת לא מוותרת[/u] {@

נטע, גם לי עדיין כואב, אחרי כמעט חודש וחצי של הנקה. כנראה מסיבה דומה לשלך.
אני כן שמה לב שזה משתפר ככל שהיא גדלה. ועצה שאולי יכולה לעזור - לנסות לשכנע אותו לפתוח פה יותר גדול - פשוט להדגים לו איך! יש תינוקות ואמהות שזה עוזר להם. ועוד שאלה - ניסית את התנוחה שבה את מחזיקה את התינוק עם היד הנגדית לשד ("תנוחת המעבר") למרות שהיא פחות נוחה לשימוש לאורך זמן, אצלי לפחות התפיסה יותר טובה בתנוחה הזאת, ובימים שבהם כבר כואב מדי, אני חוזרת אליה וזה נותן קצת מנוחה לפטמה (בנתיים היד מתחזקת).

תודה על הדגובות זה מאוד מעודד:-) אני ממשיכה!

נטע, אני רוצה לחזק אותך ולומר לך שדברים כאלה בהחלט קורים.
זה תלוי הרבה גם במבנה הפטמה והשד של המיניקה, במבנה הלסת והפה של היונק, ובעיקר בהתאמה ביניהם.
לי ההנקה כאבה המון זמן בגלל כלמיני סיבות, ואני ממש ממש מבינה את התסכול שלך ואת האכזבה מכך שההנקה לא הולכת
כל כך טבעי וחלק כפי שמן הסתם כולנו היינו רוצות...
אני יכולה לומר לך שאפילו אצלנו זה הסתדר בסוף, גם אם לא באופן מושלם, ומבחינתי בהחלט היה שווה לחכות!
בכל אופן, הרבה נשים אמרו לי שעד גיל חודשיים-שלושה זה יכול לכאוב, עד שהיונק גדל קצת, עד שרקמת השד מתרגלת...
אז קחי אוויר, זה חייב להשתפר, וכל הכבוד לך שאת לא מוותרת @} @} @}

[po]הרגע הזה[/po]? דבר ראשון תודה על התגובה, והתשובות חיוביות לשאלותייך כלומר הדברים נבדקו-לשון,משחה,פטריה -הכל בסדר בנוסף אמרו לי שאחיזתו די בסדר ולאשה אחרת זה היה מספיק, ואילו אצלי חסרים כמה מילימטרים שזה יהיה מושלם, אני מקווה שככל שהשבועות יעברו הוא יגדל וזה ישתפר, ואכן רציתי לדעת אם זה נורמלי שזה לוקח לי יותר זמן ממה שמקובל.

היי נטע
האם מישהו בדק אם לילדון המקסים יש לשון קשורה או קצרה? האם במהלך ההנקה הוא מוציא אותה אל מעבר לשפה התחתונה?
באיזה משחות את משתמשת? לפצעים הכי טוב להשתמש בפיורליין 100 אבל זה רק להרגעה ולא פיתרון אם יש בעיית תפיסה.
יכול להיות שזו פטריה? הרבה פעמים כשיש פטריה יש תחושה של שורף/צורב וזה יכול להתחיל גם 20-30 דקות אחרי סיום ההנקה.
אולי תתייעצי עם [po]אמא ל 5[/po]? היא [b]ה[/b]מומחית לעניינים שכאלה וכן, נתקלתי בבנות שלקח 3 חודשים להתחיל להנות מההנקה.

אני אמא לילד מקסים בן חודשיים, חשוב לי להניק מאוד אבל זה קשה לי, הייתי אצל שתי יועצות ושתי מדריכות הנקה, תפסתי את הענין של האחיזה, אולם עדיין אני חשה את היניקה של הפיתמה ויש לי סימן סגול על הפיתמה, אני יודעת שזה ענין של כמה סנטימטרים באחיזה של הילד, אני משתמשת במישחות מעולות אך קצת מתוסכלת מכך שההנקה לא מושלמת ולא הולכת לי חלק כמו שציפיתי, ועוד כל כך הרבה זמן, אשמח לדעת אם זה נורמלי, ולשמוע עוד מקרים שלקח להנקה להתבסס כל כך הרבה זמן, זה יעודד אותי שאני לא לבד, בינתיים אני ממשיכה בהתמדה ומחכה לרגע שאתחיל להנות כמו שמספרים.

[u]האם כדי להגביר את ייצור החלב כדאי לשאוב בנוסף לזמן האוכל?[/u]
כן, בהחלט.

השאלה היא האם כדי להגביר את ייצור החלב כדאי לשאוב בנוסף לזמן האוכל?

היא יונקת, לא לשובע כי אין מספיק חלב.היא לא מכאיבה כי שאבתי אז העסק עדיין מתפקד... תודה על העצות...

מה קורה אם את מציעה לה שד? היא יונקת? יונקת לשובע? מכאיבה? יודעת בכלל מה לעשות?
בעקרון, שינוי כזה דורש ליווי של יועצת הנקה מוסמכת.

ממליצה על [po]יועצת הנקה[/po] {@

ביתי בת חודש. בהתחלה הנקתי והיה קשה היא לא אכלה טוב והמשקל ירד אז שילבתי בקבוק. עכשיו היא בסדר ואני מעוניינת לחזור להנקה בלבד. במהלך החודש היא אכלה לרוב מבקבוק ואני שאבתי. אני יכולה לחזור להניק כרגיל או שמאוחר מדיי? כמויות החלב שלי בשאיבה לא גדולות כמו שהיא אוכלת...

[u]אין סיכוי שהיא תגדל קצת ואז אני אגלה שזה טוב ששמרתי על הציצ הזה עירני?[/u]
אבל שניהם ערניים :-)
אם יש פער גדול בין שני השדיים, ואם הוא גם [b]הולך וגדל עם הזמן[/b], עלול המצב להגיע לכך שהשמאלי ייבש לגמרי. זו הסיבה היחידה לדאוג.

תודה גילה - מסתבר שאת צודקת. אחרי הנקה מציצי שמאל אני תמיד נותנת לה כמב שלוקים (שמתארכים ) מימין כדי שתעזור לי לרוקן אותו. אחרת הוא מטפטף. גם בלילה אני מניקה מימין כי זה יותר מהיר ואין לי כח להתעורר (ימין פושט משפריץ לה לתוך הפה).
אין סיכוי שהיא תגדל קצת ואז אני אגלה שזה טוב ששמרתי על הציצ הזה עירני?

יתכן שציפ יונקת טוב (יעיל) יותר מציץ ימין לעומת שמאל.
זה יכול לנבוע מהתנוחה שלה - אולי פחות נוח לה, אולי פחות נוח לך. האם היו כאבים בהנקה? פצעים? סתימות? (אלה עדויות נוספות...) האם ראית עוד הבדלים בין ימין לשמאל? האם את מיניקה אותה בלילה משני הצדדים?
אפשרות אחרת - איכשהו יוצא שהארוחות מציץ ימין גדולות יותר (למשל - הנקת הבוקר באופן קבוע).

האם המצב מפריע לך?
אם כן - הייתי מנסה להשוות: להיניק פעם מימין, פעמיים משמאל. (תוך מתן תשומת לב לכך שלא תיווצר סתימה)

יש לי בעייה קצת מוזרה.
ציפ הצעירה יונקת יפה וציצי שמאל מסתדר איתה מצויין.
ציצי ימין לעומת זאת בנוי כנראה להניק עדר פילים. הוא גדול פי שניים מהשני , גדוש כל הזמן ומטפטף מאוד. הנטייה הטבעית שלי זה לתת לה לינוק רק ממנו כדי שתעזור לי לרוקן אותו אבל אני יודעת שזה יגרום לו לייצר יותר אז אני מקפידה על הנקה משני השדיים על פי תור. הבעייה היא שהוא ככה כבר חודש וחצי ולא מראה סימני נסיגה. חשבתי לשאוב ממנו להקפיא מדי פעם, אבל אני מפחדת שזה יאותת לו להמשיך. יש למישהי רעיון מה לעשות?

אני קוראת את הדף ומזדהה עם כל הכאבים . אני מחפשת כך כך את הפתרון לכאב , קראתי כל מה שאפשר , הייתה אצלי יועצת הנקה ( והכאב נעלם כשהיא היתה לצידי) הייתי גם במפגש הנקה ( גם שם הכאב נעלם כהמדריכה תמכה בי ) , אבל כשאני לבד אני במאבק . הכאב אומנם אינו כמו בהתחלה אבל עדין זה לא זורם , תחושת העונג והרפיון שאותן מתארות המנוסות טרם הגיע אלינו .

אז חשבתי שאולי אם אצמד למספר הנקות רצופות למי שמנוסה אוכל להעתיק את הטכניקה וכך לפתור את הבעיה .
אני מוכנה בתמורה להדרכה שכזאת לשלם בבארטר כל שהוא או בתשלום סביר .
אם יש פה מישהי כזאת מאזור פרדס חנה אשמח להכיר .
0544703485 .

כל רעיון אחר לפתרון הבעיה יתקבל בברכה .

זאת אחת התקופות הקשות, מיד בהתחלה, כשהחלב מגיע והשד מתמלא ונעשה גדוש וקשה וכואב... קבלי הזדהות ותמיכה @}
ממליצים בדרך כלל לשים עלה כרוב על השד, בתוך החזיה. זה עוזר להפיג קצת את הגודש. שיהיה קר, עוד יותר טוב. ותמעכי אותו קצת לפני כן, שיתרכך.
אני מצטרפת להצעה לפנות ליועצת הנקה או לתמיכה ב [po]ליגת לה לצ'ה[/po].
ומזל טוב! |H|

רונה, התייעצי עם יועצת הנקה מוסמכת. ראי בדף [po]יועצות הנקה[/po]. זה לא אמור לכאוב עד כדי כך כמו שאת מתארת (גם הפטמות).
בינתיים את יכולה לעשות מקלחת חמה ועם האגרוף ללחוץ מבית השחי לכיוון הפטמה, כדי להקל באופן זמני על הגודש.
@}

אני כמה ימים לאחר לידה. הציצי התמלא, יותר מידי אני מרגישה את הכאב אפילו בבית שחי.. כואב לי מאוד ובצירוף הכאבים בפטמות החוויה הופכת לכואבת מאוד.
ניסיתי לסחוט חלב, לא מקל עלי במיוחד. הקטנה יונקת מרוקנת קצת ונרדמת לעוד שלוש שעות שבהם הציצי שוב מתמלא ושוב הכאבים. את המעט שיש לי לישון אני לא מצליחה מרוב כאבים.
הצילו.....

ראי [po]פטמות שקועות[/po]

שלום לכולכן, זו הפעם הראשונה שאני נכנסת לאתר ומעודד לראות את התמיכה כאן. אני בקרוב אמא, מאוד מעוניינת בהנקה אך יש לי חשש בשל מבנה הפטמות (פטמות שקועות). רציתי לדעת אם מישהי הצליחה להניק במצב זה, אם יש דרך "להכין את הפטמות" עיסויים, תזונה, כל רעיון יתקבל בברכה. תודה

צריכה עזרה.
אני מניקה כבר מעל שנה (לא מלא) וביתי נרדמת רק עם הציצי או בנסיעה באוטו.
בימים האחרונים אני מרגישה חוסר סבלנות כאשר אני מניקה אותה ומצפה ממנה להירדם .
אין לי בעיה בהנקות סתם במשך היום (אלא עם כן ממהרת אבל זה ממש כמעט ולא קורה) אבל לקראת השינה - בוקר, צהריים או לילה, ובעיקר באמצא הלילה זה נהיה פתאום קשה.
אני כמובן לא רוצה להפסיק להניק (למרות שמסביב אומרים שכבר די) ולא רוצה תחושות כאלה בזמן הנקה של לחץ או כפיה שכבר תירדם. ובכל זאת לא מצליחה "להיתגבר" עליהן.
אני מבינה שהלחץ הוא שהיא תירדם. לפעמים שעות השינה שלה ביום מתאחרות וזה משפיע על השינה הבאה. ואני יודעת שזה לא מתפקידי להתערב לה בשינה אבל זה יכול די לשבש את היום ובעיקר את הלילה.
למישהו יש רעיון מה לעשות? תודה.
>העתקתי משאלה דחופה בעניני הנקה, כי לא ענו לי :-( <

בתי בת השבועיים , נרדמת על הציצי אחרי חמש דקות של הנקה.
זה קורה מיד לאחר שינה, אפילו אם היא של שעתיים - שלוש .
האם זה מצב "נורמלי" ?
מעבר לכך , איני יודעת אם דבר זה מעיד על כך שהיא כבר לא רעבה ,ואיני יודעת אם היא אכלה מספיק .
כמו כן , כשהיא נרדמת אני מנסה להשכיבה במיטה בכדי שתמשיך לישון ,
היא מתעוררת ומתחילה לבכות , כך זה קורה כשלוש -ארבע פעמים(הנקה קצרה , הרדמות וכו'...) עד להרדמות .

תודה על העיצות . המצב מתחיל להשתפר .

[u]אם אני לא טועה, ראיתי פה באתר נשים שציינו שגם להן קרה שפתאום בגיל גדול יותר הפעוט התחיל "להתעצל" ולתפוס לא טוב את הפיטמה[/u]
בהחלט!! וגם בגיל שנתיים. האחיזה התחילה להכאיב מאד, וברגע שאמרו לי שיש שינויים בגיל כזה, עצלנות שכזאת, הבנתי שזה זה.
ותקופה מסויימת הייתי צריכה להחזיק לה את השד בתנוחה שלא תכאב לי, עם סרבנות קלה מצידה, עד שזה עבר.

Purelan של Medela. יש בשילב. לא צריך לשטוף לפני ההנקה. שימי כמה פעמים שיוצא לך. והקפידי על תפיסה גם אם זה מתיש. בטוחה בטוחה שאין בעיה?

ובנתיים כיצד לרפא את הסדק ?

לי מתחיל לכאוב כשבגוזלה יונקת הרבה מאותו צד ויתכן כי גם לא תופסת כמו שצריך.
הפתרון של זה: "אולי תגידי לציצי כבר -ביי ציצי...(כך היא נוהגת להפרד ממנו) כואב לאמא" בדרך כלל זה עובד יפה.

אם אני לא טועה, ראיתי פה באתר נשים שציינו שגם להן קרה שפתאום בגיל גדול יותר הפעוט התחיל "להתעצל" ולתפוס לא טוב את הפיטמה, כך שנוצרו סדקים גם כשלא היו קודם. הפתרון היה להקפיד כמו בהתחלה שהיונק יפתח פה גדול ויינק כמו שצריך ואז הבעיה נפתרת.

הילד בן שנתיים וחודשיים ...התפיסה שלו בסדר ומעולם לא היו לי בעיות בהנקה אפילו לא בהתחלה . התחלתי לחשוב שאולי זה סימן להתחיל לגמול כי אני חושבת אל הריון שני .

פלוני, בן כמה התינוק שלך?
רוב הסיכויים שיש לכם בעיה בתפיסה ואת זה אפשר לתקן בלי בעיה עם עזרה מקצועית.
תני עוד קצת פרטים. איפה את גרה?

פלוני, הבנתי מדיונים כאן באתר שסדק נגרם לפעמים בגלל אחיזה לא נכונה. כדאי מאד להתייעץ עם יועצת הנקה שתראה אם את מחזיקה נכון את התינוק ואם הוא תופס טוב את הפטמה. בקשר לתכשירים אין לי מושג לצערי.
פטמות סיליקון הן אולי שנויות במחלוקת, אבל לפחות לזמן הזה עד שהפטמה תירגע כדאי לנסות?

מה עושים עם סדק בפטמה שלא עובר כבר כמה שבועות ומשחת רפאל לא מושיעה? הגעתי למצב שאפילו ללבוש חזיה כואב לי .

:-)

לכל המתקשות,ליבי איתכן. הבת שלי בת 23 חודשים אמרה היום
"ציצי זה בריא" ולכן חיזקו ואימצו

ליאת, ראי את הדף [po]הנקה בציבור[/po]. יש שם כמה טיפים.
לגבי התלמידים - זה נראה לי יופי של חינוך! (-: