על ידי פלוני_אלמונית* » 05 יוני 2018, 13:01
הרבה זמן לא הייתי כאן. ואני מקווה לתרום משהו.
אני רוצה להציע הצעה להרחקת העצבנות, שהיא לא יכולה להזיק, אבל כשהיא מועילה, התועלת שלה יכולה להיות דרמטית ממש.
היא טובה מאוד לנשים כועסות. כשנשים כועסות, הן בדרך כלל מתרחקות ממגע. אבל מגע בשיער לא מעורר את אמוציות הכעס, שמעורר מגע אחר בגוף. למרות שגם מגע בשיער הוא ארוטי, הוא הרבה פחות מאיים. פחות מטריד, פחות מלחיץ, פחות מפריע מאשר מגע במקום אחר בגוף. מגע בשיער גם לא יסיח את דעתנו, ויטריד אותנו כמו מגע אחר. לכן במגע בשיער, יהיה נוח לנו לרסן את הכעס.
במצב של עצבנות וכעס, את לא תניחי למי שאת כועסת עליו, לגעת בך. גם אם עיסוי הוא משהו מרגיע, לא תניחי לו לעסות אותך. ולא משנה אם העצבנות שלך נבעה בכלל ממקור אחר. כולנו אמונים על ההרגלים, לצבור את הכעסים שבחוץ, ולהרשות לעצמנו להיות עצבניים, בבואנו הביתה. המקום שהכי טבעי והכי קל לנו לבטא את הכעסים והעצבנות שלנו, הוא כלפי הקרובים לנו ביותר. ההורים שלנו, בני הזוג והילדים. ולפעמים זה מגיע לריב כזה, ועד כדי כך, שכאילו הם האשמים, והם שגרמו לנו לכעוס ולהתעצבן. וכבר נטשנו מזמן את הגורמים האמיתיים לכעס, ומצאנו לנו את האשמים המיידיים. וזו כבר שיגרה בבתים רבים, שאין מה לדבר על מגע, ודאי לא מסג'. אבל מגע בשיער הוא שונה. את יכולה לקרוא לזה אפילו מסג' לשיער. הוא מרגיע, כמעט כמו שמסג' גוף מרגיע, רק שיש לו את הקצב שלו, והטכניקות שלו.
כל כולה של ההצעה היא גרימת הנאה שדומה מאוד למסג', והארוטיקה שבו, מודחקת לעומת מסג' הגוף.
אם לבעלך יש שיער על הראש, ההצעה שלי עשוייה להיות יעילה מאוד. גם עבורך, וגם עבורו. לשחק בשיער. ללטף את השיער. לסרק אותו במסרק או במברשת - אבל שימי לב! לא כמו שמסרקים כשרוצים לעשות תסרוקת. בטח לא כמו כשממהרים ורוצים לסדר צמות, קוקו, או שביל באמצע שביל בצד. לא למתוח שערות, לא ללקט אותן ולאגד אותן. רק לשחק. לשחק, ללטף בעדינות. לסרק בשביל ההנאה של העברת האצבעות בשיער.
וכאן גם היתרון, שאת יכולה ליזום. את לא צריכה לדבר. את גם לא צריכה להגיד לו - בוא אני אסרק אותך, או משהו כזה. סתם, כבדרך אגב, "לסדר" לו שערות סוררות. רצוי כשהוא יושב, ויש לך "שליטה" על הגובה שלו. כבדרך אגב, לסדר עוד שערות. בעדינות, להעביר אצבעות בתוך השערות. כל הזמן כבדרך אגב. ואפילו לא צריך להגיד כלום. לא צריך לדבר. תני לאצבעות לדבר (ללכת) במקומך, למי שזוכר את הסיסמה. זה חשוב, כדי לאפשר לך להתחיל לפוגג את העצבנות שלך. קודם כל העצבנות שלך. קודם כל את! וכשאת מגיעה למקום של רגיעה יחסית, את יכולה להתפנות לסירוק מלא יותר. להשתמש במסרק. שימי לב, לסרק רק עד המקום בו יש קשרים בין השערות. כשהשערות מסובכות זו בזו, וזה קורה הרבה בעיקר בקצוות, אבל לא רק שם. רק כל עוד נראה שהמסרק מפריד בעדינות קווצות שיער שהסתבכו זו בזו.
התרת סבכים בשערות, יש בה תמיד חוסר נוחות מסויים. אם את עצבנית, או הוא עצבני, בודאי שזה לא הזמן לעורר חוסר נוחות. כשהשיערות מסובכות זו בזו, וזה לא בא ברכות, נפסיק. יש לך זמן, צריך להעביר שוב את המסרק מלמעלה, עד הנקודה בה הן מחוברות, ולהרפות בעדינות. ולחזור על הפעולה שוב ושוב. לחזור על הסירוק, ובכל פעולה כזו, ההיפרדות של השערות תתרחב, עד שבסוף הדרך, השערות יוחלקו כולן, וההנאה של החלקת המסרק על פני השערות, תהיה עונג של מסג', וההנאה של העברת האצבעות בתוך השיער, תהיה אמצעי מקרב מאין כמוהו. בשיחות שיבואו בעקבות זה, לא תהיה עצבנות. ככל שהתגובה תתפתח, אפשר להתקדם עם מסרק, עם האצבעות, ולהתמכר להנאה. להתמכר לתחושה שהעצבנות הולכת ומתפוגגת. בהמשך, את יכולה לכוון אותו להיות "המעסה" שלך. זה לא חייב להיות בפעם הזו. תני לו להיות בתוך החוויה ולהתמכר לה. גבר לא שוכח לאשתו את ההנאות שהיא גורמת לו. הוא לא שוכח, גם אם בהתחלה זה נראה לך, שהוא לא מעריך מספיק את מה שאת עושה עבורו. אל תדאגי, הגמול יבוא ובגדול. בהנחה שאתם בני זוג והוא אוהב אותך. כשתסיימו "להסתרק", ותשבו לשתות קפה, תתקשו להיזכר על מה בדיוק כעסתם.
עכשיו משהו כללי. הפעולה הזו יעילה במיוחד ביחסי בנות ואמהות. ולא רק במצבי כעס! זהו אמצעי נפלא להידוק הקשר הקשה ובעייתי מטבעו. היא מנטרלת כעסים טיבעיים בין אמהות ובנות. עם בנים זה שונה. בנים בגיל ההתבגרות, יחושו בחוסר נוחות. כי גם אם הם אינם מבינים ואינם מודעים לה, המשמעות האירוטית של העיסוק בשיער, מפעילה את המנגנונים הסמויים שלה. אבל עד גיל ההתבגרות, את יכולה לעשות נפלאות ליחסייך עם הבנים והבנות שלך. בשביל זה באמת צריך זמן. אבל זה זמן איכות מאין כמוהו. ואגב, עם הבת שלך, את יכולה להמשיך אפילו כשתהיי סבתא לנכדים שהיא תביא לך. ושוב עם הבנים שלך זה אחרת. כשהם יביאו לך נכדים, אולי כבר לא תהיה מבוכה ארוטית, אבל גם לא יהיה שיער.
ולסיום, כשאת מחליטה לעשות את זה, ואת מחכה שזה יועיל לך, בעלך ובפרט הילדים שלך, עדיין לא מודעים למה שאת רוצה להשיג. והילדים שלך במיוחד, לא ידעו מה את רוצה מהם. אז את צריכה לצעוד את דרכך בהדרגה. לעשות מה שאת עושה, ולא לחכות ובטח לא לדרוש: - נו, עכשיו תורי. תסמכי על אלוהים (או אלוהימה), את עוד תראי שבהמשך הדרך, כמה הבת שלך נהנית לסרק אותך. תראי שזה גורם לה אושר ממש. וגם לבעלך ולבן הקטן שלך. כך שעד גיל ההתבגרות יש לך זמן להינות. ושימי לב, בגיל ההתבגרות, תצטרכי להיות מעט זהירה עם הבת שלך. אולי כבר קודם. כי השיער שלה מקבל משמעויות בזהות המינית שלה, ולפעמים היא לא רוצה "לקלקל את התסרוקת". את תצטרכי לכבד את 'התסרוקת' שלה, וכל מה שלא "מקלקל את התסרוקת", היא תקבל בברכה.
נסו ותהנו.
בהצלחה
הרבה זמן לא הייתי כאן. ואני מקווה לתרום משהו.
אני רוצה להציע הצעה להרחקת העצבנות, שהיא לא יכולה להזיק, אבל כשהיא מועילה, התועלת שלה יכולה להיות דרמטית ממש.
היא טובה מאוד לנשים כועסות. כשנשים כועסות, הן בדרך כלל מתרחקות ממגע. אבל מגע בשיער לא מעורר את אמוציות הכעס, שמעורר מגע אחר בגוף. למרות שגם מגע בשיער הוא ארוטי, הוא הרבה פחות מאיים. פחות מטריד, פחות מלחיץ, פחות מפריע מאשר מגע במקום אחר בגוף. מגע בשיער גם לא יסיח את דעתנו, ויטריד אותנו כמו מגע אחר. לכן במגע בשיער, יהיה נוח לנו לרסן את הכעס.
במצב של עצבנות וכעס, את לא תניחי למי שאת כועסת עליו, לגעת בך. גם אם עיסוי הוא משהו מרגיע, לא תניחי לו לעסות אותך. ולא משנה אם העצבנות שלך נבעה בכלל ממקור אחר. כולנו אמונים על ההרגלים, לצבור את הכעסים שבחוץ, ולהרשות לעצמנו להיות עצבניים, בבואנו הביתה. המקום שהכי טבעי והכי קל לנו לבטא את הכעסים והעצבנות שלנו, הוא כלפי הקרובים לנו ביותר. ההורים שלנו, בני הזוג והילדים. ולפעמים זה מגיע לריב כזה, ועד כדי כך, שכאילו הם האשמים, והם שגרמו לנו לכעוס ולהתעצבן. וכבר נטשנו מזמן את הגורמים האמיתיים לכעס, ומצאנו לנו את האשמים המיידיים. וזו כבר שיגרה בבתים רבים, שאין מה לדבר על מגע, ודאי לא מסג'. אבל מגע בשיער הוא שונה. את יכולה לקרוא לזה אפילו מסג' לשיער. הוא מרגיע, כמעט כמו שמסג' גוף מרגיע, רק שיש לו את הקצב שלו, והטכניקות שלו.
כל כולה של ההצעה היא גרימת הנאה שדומה מאוד למסג', והארוטיקה שבו, מודחקת לעומת מסג' הגוף.
אם לבעלך יש שיער על הראש, ההצעה שלי עשוייה להיות יעילה מאוד. גם עבורך, וגם עבורו. לשחק בשיער. ללטף את השיער. לסרק אותו במסרק או במברשת - אבל שימי לב! לא כמו שמסרקים כשרוצים לעשות תסרוקת. בטח לא כמו כשממהרים ורוצים לסדר צמות, קוקו, או שביל באמצע שביל בצד. לא למתוח שערות, לא ללקט אותן ולאגד אותן. רק לשחק. לשחק, ללטף בעדינות. לסרק בשביל ההנאה של העברת האצבעות בשיער.
וכאן גם היתרון, שאת יכולה ליזום. את לא צריכה לדבר. את גם לא צריכה להגיד לו - בוא אני אסרק אותך, או משהו כזה. סתם, כבדרך אגב, "לסדר" לו שערות סוררות. רצוי כשהוא יושב, ויש לך "שליטה" על הגובה שלו. כבדרך אגב, לסדר עוד שערות. בעדינות, להעביר אצבעות בתוך השערות. כל הזמן כבדרך אגב. ואפילו לא צריך להגיד כלום. לא צריך לדבר. תני לאצבעות לדבר (ללכת) במקומך, למי שזוכר את הסיסמה. זה חשוב, כדי לאפשר לך להתחיל לפוגג את העצבנות שלך. קודם כל העצבנות שלך. קודם כל את! וכשאת מגיעה למקום של רגיעה יחסית, את יכולה להתפנות לסירוק מלא יותר. להשתמש במסרק. שימי לב, לסרק רק עד המקום בו יש קשרים בין השערות. כשהשערות מסובכות זו בזו, וזה קורה הרבה בעיקר בקצוות, אבל לא רק שם. רק כל עוד נראה שהמסרק מפריד בעדינות קווצות שיער שהסתבכו זו בזו.
התרת סבכים בשערות, יש בה תמיד חוסר נוחות מסויים. אם את עצבנית, או הוא עצבני, בודאי שזה לא הזמן לעורר חוסר נוחות. כשהשיערות מסובכות זו בזו, וזה לא בא ברכות, נפסיק. יש לך זמן, צריך להעביר שוב את המסרק מלמעלה, עד הנקודה בה הן מחוברות, ולהרפות בעדינות. ולחזור על הפעולה שוב ושוב. לחזור על הסירוק, ובכל פעולה כזו, ההיפרדות של השערות תתרחב, עד שבסוף הדרך, השערות יוחלקו כולן, וההנאה של החלקת המסרק על פני השערות, תהיה עונג של מסג', וההנאה של העברת האצבעות בתוך השיער, תהיה אמצעי מקרב מאין כמוהו. בשיחות שיבואו בעקבות זה, לא תהיה עצבנות. ככל שהתגובה תתפתח, אפשר להתקדם עם מסרק, עם האצבעות, ולהתמכר להנאה. להתמכר לתחושה שהעצבנות הולכת ומתפוגגת. בהמשך, את יכולה לכוון אותו להיות "המעסה" שלך. זה לא חייב להיות בפעם הזו. תני לו להיות בתוך החוויה ולהתמכר לה. גבר לא שוכח לאשתו את ההנאות שהיא גורמת לו. הוא לא שוכח, גם אם בהתחלה זה נראה לך, שהוא לא מעריך מספיק את מה שאת עושה עבורו. אל תדאגי, הגמול יבוא ובגדול. בהנחה שאתם בני זוג והוא אוהב אותך. כשתסיימו "להסתרק", ותשבו לשתות קפה, תתקשו להיזכר על מה בדיוק כעסתם.
עכשיו משהו כללי. הפעולה הזו יעילה במיוחד ביחסי בנות ואמהות. ולא רק במצבי כעס! זהו אמצעי נפלא להידוק הקשר הקשה ובעייתי מטבעו. היא מנטרלת כעסים טיבעיים בין אמהות ובנות. עם בנים זה שונה. בנים בגיל ההתבגרות, יחושו בחוסר נוחות. כי גם אם הם אינם מבינים ואינם מודעים לה, המשמעות האירוטית של העיסוק בשיער, מפעילה את המנגנונים הסמויים שלה. אבל עד גיל ההתבגרות, את יכולה לעשות נפלאות ליחסייך עם הבנים והבנות שלך. בשביל זה באמת צריך זמן. אבל זה זמן איכות מאין כמוהו. ואגב, עם הבת שלך, את יכולה להמשיך אפילו כשתהיי סבתא לנכדים שהיא תביא לך. ושוב עם הבנים שלך זה אחרת. כשהם יביאו לך נכדים, אולי כבר לא תהיה מבוכה ארוטית, אבל גם לא יהיה שיער.
ולסיום, כשאת מחליטה לעשות את זה, ואת מחכה שזה יועיל לך, בעלך ובפרט הילדים שלך, עדיין לא מודעים למה שאת רוצה להשיג. והילדים שלך במיוחד, לא ידעו מה את רוצה מהם. אז את צריכה לצעוד את דרכך בהדרגה. לעשות מה שאת עושה, ולא לחכות ובטח לא לדרוש: - נו, עכשיו תורי. תסמכי על אלוהים (או אלוהימה), את עוד תראי שבהמשך הדרך, כמה הבת שלך נהנית לסרק אותך. תראי שזה גורם לה אושר ממש. וגם לבעלך ולבן הקטן שלך. כך שעד גיל ההתבגרות יש לך זמן להינות. ושימי לב, בגיל ההתבגרות, תצטרכי להיות מעט זהירה עם הבת שלך. אולי כבר קודם. כי השיער שלה מקבל משמעויות בזהות המינית שלה, ולפעמים היא לא רוצה "לקלקל את התסרוקת". את תצטרכי לכבד את 'התסרוקת' שלה, וכל מה שלא "מקלקל את התסרוקת", היא תקבל בברכה.
נסו ותהנו.
בהצלחה