בתי ספר דמוקרטיים

אנונימי

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי אנונימי »

"אנחנו בוטחים בילדים, את היתר הם עושים בעצמם"

חברה דמוקרטית לא יכולה להתקיים לאורך ימים ללא אזרחים דמוקרטיים. האדם "מטבעו" אינו דמוקרטי, ליברלי, סובלני ושואף להרמוניה. כל המחקרים האמפיריים שנעשו בעולם המערבי ובעולם השלישי מורים, ש"הפרא האציל" שואף השלום והאחווה, ו"העם הפשוט", שכולו סובלנות והרמוניה -- קיימים רק בדמיונותיהם של רומנטיקנים.

החינוך לדמוקרטיה צריך להיות חינוך לפלורליזם, ללגיטימיות השוני ומגוון דעות, לסובלנות ודו-קיום בין גישות שונות, לתחרות הוגנת בין השקפות שונות ולקבלת "כללי המשחק" בתחרות שכזו.

;-)

המתכון של בית הספר הדמוקרטי הוא פשוט: מידה אחת של חופש, מידה אחת של כבוד, מידה אחת של אחריות, מידה אחת של תמיכה, ומידה אחת של סבלנות. לערבב הכל ביחד ולתת לו לנוח עד שהוא מוכן. כל טבח-ראשי יכול להעתיקו באותה מידה של הצלחה.

[מתוך: סוף-סוף חופשי -- בית הספר סדברי-ואלי, פרק 36 - לב הענין, ע' 185, וגידול ילדים, פרק 14 - למידה, ע' 196, דניאל גרינברג.]

:-D
|Y|

ראו נא: V פורום פתוח בעניין בתי ספר דמוקרטיים בישראל V 05]האם סדברי-ואלי הוא בית-ספר ? - מאמר באנגלית - Is Sudbury Valley a School ? onli 14[/po].html#07
דוד_רובנר*
הודעות: 642
הצטרפות: 11 יולי 2001, 10:40
דף אישי: הדף האישי של דוד_רובנר*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי דוד_רובנר* »

כדי ללמוד דמוקרטיה חייבים להתנסות בה

רבות מדובר בימים אלה על החשיבות ללמד ערכים דמוקרטיים לנוער שלנו. נראה שבעלי טורים בעיתונים, איגודים מקצועיים למורים, ארגונים ציבוריים, ואנשים בעלי השקפה לאזרחות טובה מבחינים פתאום שהנוער שלנו גדל בור ובלתי מחויב לעקרונות הנעלים עליהם מבוססת המדינה שלנו.

העובדה הפשוטה היא שילדים אינם מחויבים לעקרונות דמוקרטיים, או לחופש מדיני, או למגילת העצמאות, או לחוקי היסוד של המדינה, כי הם בעצמם אינם מתנסים באף אחד מהנושאים הנעלים האלה בחיי היומיום שלהם, ובייחוד, בבתי-הספר שלהם. לילדים אין זכויות, הם אינם משתתפים בקבלת החלטות משמעותית (אפילו כאשר ההחלטות משפיעות במישרין על חייהם), כמו-כן, אין להם חופש להגדרה עצמית.

הדרך להבטיח שלאנשים בני כל הגילים תהייה מחויבות עמוקה ל"דרך הדמוקרטית" היא להפכם לשותפים מלאים בה. ניתן לילדינו את חופש הבחירה ואת זכויות האזרח הבסיסיות, ולא תהיה להם בעיה להבין מה משמעותם של הסובלנות, של כבוד האדם, של המודעות העצמית, ושל האחריות.
דוד_רובנר*
הודעות: 642
הצטרפות: 11 יולי 2001, 10:40
דף אישי: הדף האישי של דוד_רובנר*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי דוד_רובנר* »

"השיכחה של האנושות היא האויב העיקרי של החופש"

בתי-ספר דמוקרטיים כאמצעי לשמירה על החופש שלנו

The Freedom Preservation Foundation
is beginning an effort to promote the concept of democratic schools
as a means for preserving freedom
/http://www.geocities.com/[po]self government[/po]

חשוב:
  • שימו לב: אל תראו את החומר הזה כהמלצה או הזמנה לתרום כספים -- רק הרעיונות הם ראויים -- היתר, מפוקפק בעיניי.
דוד_רובנר*
הודעות: 642
הצטרפות: 11 יולי 2001, 10:40
דף אישי: הדף האישי של דוד_רובנר*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי דוד_רובנר* »

ראו בהמשך מדוע בית-ספר דמוקרטי עדיף על חינוך ביתי !!
.
  • כיצד ילד/ה גדל/ה ולומד/ת להתמודד עם העולם?
  • כיצד ילד/ה מבשיל/ה ומפתח/ת השקפת עולם?
  • כיצד הינך הופך/ת לפותר/ת בעיות טוב/ה?
  • כיצד הינך הופך/ת לבונה דגמים של המציאות טוב/ה?
אחת הדרכים היא על ידי לימוד התגובות של אנשים אחרים במצבים דומים לאלה שהינך נמצא/ת בהם. להביט מסביב ולהסתכל וללמוד ולהרהר על כיצד אנשים אחרים מתמודדים עם העולם.

מה שנכון למבוגרים הוא נכון כפליים לילדים.

זה המקום בו נכנס עירוב הגילים בבית-ספר דמוקרטי. אדם אשר גדל לגמרי לבד בסביבה מבודדת לחלוטין תהיה לו מן הסתם דרך לתפקד כמבוגר שונה לחלוטין מאדם שגדל בסביבה חברתית. אכן, אחד התפקידים של יחסי-הגומלין החברתיים בחברה כלשהי הוא לספק לאנשים בחברה דגמי חיים חילופיים ללימוד מַתֲמִיד.

הילד מנסה להבין את טבעה של בניית דגמים, טבעו של פתרון בעיות, טבעם של תהליכי החיים.

לכן, עליו/ה להיות מעורב/ת עם מבחר רחב של אנשים במשך פרקי זמן ארוכים. לקיים יחסי-הגומלין ולהרבות בהם. עליהם/ן להיות חופשיים/ות להתחיל ולסיים יחסים, להתעסק עם אנשים בני כל הגילים ובעלי כל הרמות של מיומנות, ליצור קבוצות ולפרקן, ולהשתתף בתהליכי קבלת החלטות.
יונת_שרון*
הודעות: 8089
הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי יונת_שרון* »

מסכימה עם כל מלה. אין ספק שחברה מגוונת עדיפה על בידוד. רק לא ברור למה אתה חושב שחברה מגוונת יש רק בבי"ס דמוקרטי, או שחינוך ביתי מחייב בידוד...
דוד_רובנר*
הודעות: 642
הצטרפות: 11 יולי 2001, 10:40
דף אישי: הדף האישי של דוד_רובנר*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי דוד_רובנר* »

חברה מגוונת, במקום שמאפשר לאנשים בני כל הגילים להתערבב באופן חופשי ולקיים יחסי-גומלין עם מבחר רחב של אנשים במשך פרקי זמן ארוכים ולהרבות בהם, בו הם חופשיים להתחיל ולסיים יחסים, להתעסק עם אנשים בני כל הגילים ובעלי כל הרמות של מיומנות, ליצור קבוצות ולפרקן, ולהשתתף בתהליכי קבלת החלטות, תמצאי רק בעולם המציאות ובבית-ספר דמוקרטי שהוא בית-ספר עבור עולם המציאות.
דוד_רובנר*
הודעות: 642
הצטרפות: 11 יולי 2001, 10:40
דף אישי: הדף האישי של דוד_רובנר*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי דוד_רובנר* »

מפורום Disscusing Sudbury Model (DSM) [email protected]:

Dear Evelyn,
I think that what you wrote is exactly what the Sudbury model is all about.*We trust
.the children, they do the rest*
Hanna Greenberg, Sudbury Valley School

In a message dated 11/20/01 12:10:24 PM Eastern Standard Time, [email protected]
:writes

.I have two daughters in a Sudbury school in Concord, California
Here is something that surprised me. My youngest daughter started the week
after her fifth birthday. I was surprised when during her first month she
already grasped the way you handle a complaint against another child. There
were no special accommodations made because of her age or the fact she
doesn't read or write. When she has a complaint against another child, she
finds someone to dictate it to. She understands that at Judicial meeting a
.sentences are given to children who have complaints against them
If you had asked me at the beginning of the year how long that would take, I
might have guessed any where from a few months to a year. It made me realize
.how much I underestimate her
If you've ever seen those documentaries about refuge centers where injured
wildlife are nursed back to health. It is always mentioned that the care
givers have to be careful not let there own nurturing impulses turn these
animals from wild life into pets. At the end of these documentaries, there
always a scene where the animal is released back into the wild and everyone
.cheers
When it comes to our children, people seem to believe that impulses that keep
our children dependent on us are right because it comes from the desire to
nurture. Since my personal belief is that my job is not to raise children
but to raise adults, democratic schooling where the staff treated the
.children like equals made sense to me
.My five year old understands what's expected of her in her new community
Even though it is different then how things were handled in her preschool and
.how things are handled in our home
My point is we don't know what children will thrive in a free/democratic
school until they have tried it. I think our own nurturing instincts and
.assumptions sometimes blind us to what our children are capable of
"Evelyn Hardesty" [email protected]
DVS Parent
/The Diablo Valley School
Located: Concord, California
Would you be interested in subscribing to a mailing list where this model of education
?is discussed
:All you need to do is send email (from your normal email address) to
[email protected]
:and include this phrase in the body of the message
subscribe discuss-sudbury-model
דוד_רובנר*
הודעות: 642
הצטרפות: 11 יולי 2001, 10:40
דף אישי: הדף האישי של דוד_רובנר*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי דוד_רובנר* »

" . . . הסיבה שאני מקדישה כה רבות לעיסוק בתחום זה היא חובתי כאם לילדי, להגן עליהם ממוסדות הרומסים את זכויותיהם ומדכאים את שאיפותיהם . . ."

קראו:
"אם לילדה בבית-הספר הדמוקרטי של בקעת אונו בכפר אזר מנסה להגדיר מהו בית-ספר דמוקרטי
דוד_רובנר*
הודעות: 642
הצטרפות: 11 יולי 2001, 10:40
דף אישי: הדף האישי של דוד_רובנר*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי דוד_רובנר* »

ראו מאמר מעניין בשפה האנגלית אודות בית-הספר סדברי-ואלי, אשר הופיע בעיתון "בוסטון גלוב" של היום: Seek]Seek and they shall learn and they shall learn[/po]+.shtml
יעל_אבמ*
הודעות: 116
הצטרפות: 12 ספטמבר 2001, 23:55
דף אישי: הדף האישי של יעל_אבמ*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי יעל_אבמ* »

"מדוע בית-ספר דמוקרטי עדיף על חינוך ביתי !! ". האם זו שאלה? אם כן מדוע סימן קריאה? אם לא לאיזה צורך מופיעה מילת שאלה בתחילת המשפט?

דוד, פעמים רבות אני מוצאת שדברייך מענינים עד מאוד. לעיתים, התחושה שמתלווה לכתובים היא של הטפה.
אם שאיפתך היא להגביר את רב-הגווניות באוכלוסיה, מדוע לנסות להניע אנשים מדרך ששונה מהדרך המועדפת על ידך?
בבקשה, אל תרגיש צורך לענות לי, זו שאלה שאני שואלת את עצמי.
לא ממזמן התחלתי לחנך בבית, ותיאורך של בה"ס הדמוקרטי, תואמים עד מאוד את חיינו החדשים.
דוד_רובנר*
הודעות: 642
הצטרפות: 11 יולי 2001, 10:40
דף אישי: הדף האישי של דוד_רובנר*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי דוד_רובנר* »

יעל, תודה על התייחסותך.
גם לי יש מספר שאלות -- ואת גם לא חייבת להשיב עליהן !!:
האם את מורה ללשון? כיצד את מציעה לנסח את הכותרת האמורה?
אם את שואלת את עצמך שאלה -- מדוע את רושמת אותה כאן? -- אולי מוטב היה שתשאלי אותה בלב.
ובגופו של עניין -- עם יד על הלב -- אל אף שלא מזמן התחלת לחנך בבית, האם את חושבת שבית-ספר דמוקרטי עדיף על חינוך ביתי, כפי שרשמתי לעיל, או שחינוך ביתי עדיף על בית-ספר דמוקרטי?

אגב, אני בהחלט -- ואינני מסתיר זאת -- מצדד בבית-הספר הדמוקרטי, והיות וכך הדבר, ברצוני שכווו-לללם יהנו מיתרונותיו.
דוד_רובנר*
הודעות: 642
הצטרפות: 11 יולי 2001, 10:40
דף אישי: הדף האישי של דוד_רובנר*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי דוד_רובנר* »

חבל שלא הייתי אמא מעורבת יותר בחינוך ילדיה
שאם כן, אולי הייתי מצליחה, להקים בית ספר דמוקרטי, למענם ולמעננו
כותבת יעל פז-מלמד במוסף "נשים" ב"מעריב" של אתמול.
[. . . ]

המהפכה בחינוך לא תבוא מן המשרד המופקד עליו, אלא מן השטח. מן ההורים המעורבים. והמהפכה הזו החלה.

[קודם היה: http://images.maariv.co.il/cache/ART249997.html ]
דוד_רובנר*
הודעות: 642
הצטרפות: 11 יולי 2001, 10:40
דף אישי: הדף האישי של דוד_רובנר*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי דוד_רובנר* »

" . . . I like being part of a democratic community because I know I can make a difference. . ."

קראו מאמר באנגלית אודות התרשמויותיה של תלמידה מבית-הספר בלו-מונטיין באורגון, ארה"ב:
Blue Mountain Assembly makes big decisions

"Blue Mountain School, Cottage Grove, OR 97424" www.bluemountain-school.org
דוד_רובנר*
הודעות: 642
הצטרפות: 11 יולי 2001, 10:40
דף אישי: הדף האישי של דוד_רובנר*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי דוד_רובנר* »

קראו סיפור על בית-ספר דמוקרטי חדש שנפתח השבוע בוולפוויל, נוואה סקוטיה, קנדה -- "בית-ספר פיירפילד":


School puts kids in charge -- בית-ספר מטיל את האחריות על הילדים


















.
http://www.canada.com/halifax/dailynews ... 8B7EF82F1F}
(copy & paste including black parenthesis)
דוד_רובנר*
הודעות: 642
הצטרפות: 11 יולי 2001, 10:40
דף אישי: הדף האישי של דוד_רובנר*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי דוד_רובנר* »

פורום פתוח בעניין בתי ספר דמוקרטיים בישראל
מיועד להורים, תלמידים, מורים ושוחרים
לאלו המעורבים בבית ספר דמוקרטי

לאלו החושבים להקים בית ספר כזה
ולאלו שרק מתעניינים

הנכם מוזמנים
דוד_רובנר*
הודעות: 642
הצטרפות: 11 יולי 2001, 10:40
דף אישי: הדף האישי של דוד_רובנר*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי דוד_רובנר* »

ראו דו"ח ועדת ויינשטיין:
דין וחשבון: לאכוף תקנות משרד החינוך בבתי-ספר יחודיים

ועדה לבחינת בתי ספר הדמוקרטיים קבע כי יש להם זכות קיום . . . ???
יונת_שרון*
הודעות: 8089
הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי יונת_שרון* »

לא לשמוח מהר מדי... הדו"ח קבע שבתי הספר הדמוקרטיים צריכים לעמוד ב"סטנדרטים לימודיים", למשל שכל הילדים ידעו לקרוא בכתה א-ב.
אריאלה*
הודעות: 316
הצטרפות: 11 דצמבר 2001, 19:48

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי אריאלה* »

יונת
לדעתי לא צריך לשמוח בכלל!
אני לא מבינה את האושר שקפץ על בתי הספר הדמוקרטיים כאילו הם הפכו מילדים חורגים לבנים אהובים.
יש פה פשוט נסיון של המערכת הציבורית לבלוע אותם באופן אלגנטי ובלי קרבות.
זה כמו שמחר משרד החינוך יגיד שחינוך ביתי זה בסדר בתנאי שיש קבוצות של 40 ילד והשגים לימודיים ברמה שתוכתב מראש
ו... כן שכחתי חשוב שיהיו כמה ילדים אתיופיים בקבוצה לצורך אינטגרציה.
ופרויקט בנושא השנתי?.....רצוי מניעת אלימות.
דוד_רובנר*
הודעות: 642
הצטרפות: 11 יולי 2001, 10:40
דף אישי: הדף האישי של דוד_רובנר*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי דוד_רובנר* »

ממה ש"צריך" לשמוח הוא מהניצחון של הפועל ת"א על מילאן !!
דוד_רובנר*
הודעות: 642
הצטרפות: 11 יולי 2001, 10:40
דף אישי: הדף האישי של דוד_רובנר*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי דוד_רובנר* »

חומר למחשבה . . .
In Woodstock, a Nonschool With Nonteachers

מאמר מצויין אודות בית-הספר הדסון-ואלי-סדברי -- קבוצת הקמה בוודסטוק, ניו-יורק. המאמר הופיע בעיתון ניו-יורק-טיימס ביום 20.2.
An excellent article about the Hudson Valley Sudbury School, a start-up group in Woodstock, NY, appeard in the New York Times on 2/20
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי בשמת_א* »

דוד, ניסיתי להיכנס וזה לא עבר בשום אופן, רק קיבלתי כל מיני שטויות והיתקעויות.
זה אצלי, או שיש בעיה בלינק?
דוד_רובנר*
הודעות: 642
הצטרפות: 11 יולי 2001, 10:40
דף אישי: הדף האישי של דוד_רובנר*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי דוד_רובנר* »

כרגע ניסיתי ואצלי זה עובד. למאמר בניו-יורק-טיימס יש להירשם (לעשות log in). הקישור של בית-הספר הוא רגיל. קריאה נעימה.
נעמה_שפיצר*
הודעות: 1
הצטרפות: 09 אפריל 2002, 13:34

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי נעמה_שפיצר* »

האם משהו מכיר בית ספר פתוח או דמוקרטי בהולנד?
אשמח על כל מידע, כולל היכן לחפש.
תודה.
דוד_רובנר*
הודעות: 642
הצטרפות: 11 יולי 2001, 10:40
דף אישי: הדף האישי של דוד_רובנר*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי דוד_רובנר* »

אמנם החינוך בהולנד הוא בדרך כלל ליברלי במידה מסויימת, אין בתי-ספר באמת דמוקרטיים רבים והחינוך בבית הוא בלתי-חוקי. בית-ספר דמוקרטי אחד הוא בית-הספר Eigenwijs-1983-in Nijmegen
(אתר בשפה ההולנדית)

AN ARGUMENT AGAINST COMPULSORY SCHOOLING IN THE NETHERLANDS

Compulsory Schooling in Western Europe
דוד_רובנר*
הודעות: 642
הצטרפות: 11 יולי 2001, 10:40
דף אישי: הדף האישי של דוד_רובנר*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי דוד_רובנר* »

תמצית תאור המאפיינים של בית-הספר סדברי-ואלי:

The Sudbury Valley School has been in operation for more than 30
years now, and several other schools around and outside the United States
see the school's success and are modeling their
schools on theirs.

The school accepts students from ages four and up, and awards a
high school diploma. It is a private school, which relies upon
tuition and does not engage in fundraising. Studies of our alumni
show them to be "successful" by any criteria; most have gone on to
their first choice career or college, most have a comfortable income,
and (the best definition of success, in my mind) most are happy
people.


The physical plant is a beautiful Victorian mansion on a ten-acre
campus. It is furnished like a home, with couches, easy chairs, books
everywhere (rather than hidden in a library), etc. The grounds are
excellent for sport and games, and the school has several facilities;
music rooms, an art room, a high speed Internet connection, a
darkroom, a piano, a stereo, a pond great for fishing, several
computers, etc.

Students (from age four on up) are free to do as they wish during
the day, as long as they follow the school rules (more on school rules
later). The campus is "open" and most students come and go as they
please, without having to check with an office. No one is required to
attend classes and, indeed, classes are rare and bear little
resemblance to the usual notion of a "class". There are no tests or
grades of any kind. Students and staff (teachers) are equal in every
regard. The students and staff refer to each other by first name, and
the relationships between students and staff can't easily be
distinguished from the relations between students.


The school is governed democratically, by the School Meeting. The
School Meeting meets weekly, and is made up of students and staff (one
vote to a person, following Robert's Rules of Order). It decides all
matters of consequence; electing administrative officers from among
its own members (yes, no distinction is made between students and
staff as far as eligibility for an office), deciding school rules
(enforced by the Judicial committee, see later), making expenditures,
submitting the annual budget to the Assembly (see later) for approval,
hiring, firing and re-hiring staff (there is no tenure, all staff are
up for re-election each year), etc.

The school Assembly meets annually, and is made up of students,
staff, and parents of students (as most parents pay tuition, it is
considered only reasonable to give them some voice in the use of their
money). It must approve the budget (submitted by the School Meeting)
which includes tuition rates, staff salaries, etc. It also votes on
whether or not to award a diploma to any students that have requested
one. The Assembly is the broad policy-making body of the school.


Within the school, the rules are enforced by a judicial system
which has been re-defined by the School Meeting several times over the
last 30 years. Its most current incarnation revolves around a
Judicial Committee (JC) made up of two officers elected every two
months (always students, ever since the positions first opened), five
students selected randomly every month, and a staff member chosen
daily. The JC investigates complaints of school rules being broken,
and sometimes presses charges. If the JC presses charges against
someone, and (s)he pleads innocent, there will be a trial. If a
person pleads guilty or is found guilty by the trial, that person will
be sentenced by the Judicial Committee. Verdicts and sentences deemed
unfair by the accused (or others, for that matter) may be brought
before the School Meeting.

All School Meeting members are equal before the law. In fact, the
first guilty verdict ever was against staff members. Typical
sentences are things like "can't go outside for two days", "can't
enter the upstairs for a week", etc.


Democracy alone is not enough to create a stable happy community.
The revolution-torn democratic city-states of ancient Greece are
testimony to this. It is also important that personal freedoms and
rights be respected. As such, the school grants the freedoms
guaranteed by the Bill of Rights to its students; normally in
American society students are not given freedom of thought or religion
(a parent may force his/her child into Sunday school), free assembly
(they're not even allowed to leave their seats to go to the bathroom
in traditional school, without permission from a teacher), etc.


It is understood that the "purpose" of schools is to educate. So
let me put forward the reasons why persons in Sudbury Model Schools
believe that freedom and democracy is the best environment for
children to learn.

People are born with an amazing capacity for knowledge -- the
brain. It makes little sense to assume that such a thing could have
evolved (or been created, or whatever) without the means of USING it
also being natural to human beings. Let me list some of the more
obvious "natural" mechanisms by which children (and adults) encode
information about their world. Curiosity (crushed in a classroom where
you must study what others wish, rather than that subject which you
are burning to know), role-modeling (not easy when the only person
older than you is a teacher whom you probably dislike and is almost
certainly NOT practicing the profession you would choose) and
spontaneous play (that's right out the window, for children are so
restrained by school that even "recess" becomes a time for working
off violent energy rather than exploring one's world).

People sometimes ask how Sudbury Valley students are "exposed" to
different things. I find this a very odd question, for in reality how
can a person KEEP from being exposed to things? We are in an age of
endless information, and it takes a cell (like a traditional school)
to KEEP a curious person from finding out anything and everything
(s)he wants to know.

People naturally learn to deal with the environment in which they
are placed. In a place with grades, where knowledge is spoon-fed to
them and they never have any reason to make use of it apart from
passing a test, students will learn to GET GOOD GRADES (whether that
means learning to cheat, or learning how to "cram" for a test). In a
place where people do what they want, they find the INTRINSIC value of
knowledge. In a place where people are treated as adult human beings
they learn that they must live up to certain community standards, but
when they are treated as prisoners (read: traditional schools) they
learn only that they are untrusted, and they learn to wait for the
instructions and orders of others. It is testimony to the strength of
the human spirit that there are so FEW apathetic and helpless people
that come out of the public school system. (Sudbury Valley alumni, by
the way, often become quite politically active in later life, and
often go into helping professions.)

Sudbury Valley School
אביב_חדש*
הודעות: 2998
הצטרפות: 26 יולי 2001, 09:53
דף אישי: הדף האישי של אביב_חדש*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי אביב_חדש* »

ביום ו', 26/4/02 בשעה 10:00 יום פתוח בבית הספר "באר" ביישוב שריגים.
למידה_טבעית_סיגנון_סדברי*
הודעות: 1
הצטרפות: 09 מאי 2002, 14:41

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי למידה_טבעית_סיגנון_סדברי* »

ראו:
community]למידה טבעית: סיגנון סדברי notebook[/po]/index.html,
מאמר על אודות בית-הספר עמק הדסון סדברי (ניו-יורק) בכתב-עת "כרונוגרם".

Natural Learning: The Sudbury Way,
an article on the Hudson Valley Sudbury School (New York) in the current Chronogram.

בית-הספר הדסון-ואלי-סדברי

דוד רובנר
שלומית*
הודעות: 170
הצטרפות: 13 יוני 2001, 16:37

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי שלומית* »

אחרי המון זמן שלא ביקרתי כאן באתר, מוזר למצוא דף כזה.
כמורה שלימדה בבית ספר שהתימר להיות דמוקרטי, אני יכולה להעיד שזה לא עבד.
ילדים ש"נחנטו" במערכת החינוך עד גיל נערות ו"זכו" לפתע לחופש הדמוקרטי, לא ידעו מה לעשות בו, ובמקרה הטוב ניצלו אותו לפיטורי מורים מתוך נקמנות. נוצר מצב בו המורים חשו מאוימים והתלמידים עשו "כטוב בעינהם". בכיתה שלי הצלחתי להתמודד עם המצב רק אחרי שהעמדתי את התלמידים להרצות, להדגים, ללמד, כל אחד נושא שבחר בו. רק אחרי התנסות מצד קהל עויין, או אדיש, או עסוק בעיניים של בינו לבינה, במקום במתרחש בכיתה, נוצר מצב שבו אפשר היה ללמוד. זה לקח ממני המון זמן, כוח נפשי ומניפולציות אין סופיות.
קל יותר לחנך בבית, ללמד את מי שיש לו עיניין כשהעניין עולה. ללמד את הילדים שלך, לא של אחרים, ולהקדיש להם את מיטב הזמן והמרץ. ומה דמוקרטי יותר ממשפחה שמחליטה לעשות הכל יחד תוך היוועצות במה מתאים, נעים, אפשר לעשות יחד?
חבצלת*
הודעות: 645
הצטרפות: 24 פברואר 2002, 16:35

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי חבצלת* »

אני בעבר מאוד אהבתי את הרעיון של בית הספר הדמוקרטי, ועם הזמן ההתלהבות שלי הולכת ופוחתת. פגשתי לא מזמן בחורה שלמדה 12 שנה בבית הספר בחדרה. היא עשתה איבחון אצל השכנה שלי כדי לדעת מה היא יכולה לעשות בהמשך. היא היתה ממורמרת מאוד והאשימה את בית הספר בהפקרת עתידה. הסתבר שהיא מעולם לא למדה חשבון שלא לדבר על מתמטיקה, כי נראה לה שזה קשה לה מדי,או לא מעניין אותה, ובית הספר הניח לה לוותר. היא לא יכולה כמובן להתקבל ללימודיםבשום מקום כמעט בלי ידע מינימלי במתמטיקה והיא אף לא מאמינה שבכוחותיה להשלים את החומר. ציפיתי שיהיה לה בטחון עצמי רב יותר מאשר לילד שלמד במערכת הרגילה, אך למעשה לא היה לה בטחון עצמי כלל, לפחות בנושא של מתמטיקה. היא טענה שאין לה מושג איך לומדים מתמטיקה והיא גם בטוחה שלא תצליח. אני הרגשתי שנחסך ממנה משהו חשוב יותר מסתם ידע בחשבון. נחסך ממנה הניצחון. התחושה של "שנאתי את זה, לא ידעתי את זה, התקשתי, אבל עבדתי קשה, ניסיתי וניסיתי ואז ... הצלחתי!הבנתי! יש!!! אני שווה! אני לא פחות חכמה מכל אחד אחר!!!". תחושה הנצחון שמכיר כמעט כל תלמיד בבית הספר הרגיל- ואני אומרת את זה בתור מורה שמאוד רואה את החיסרונות של מערכת החינוך. איך היא תמשיך בחיים עם התחושה שהיא לא יכולה מה שכל ילד יכול? שאלתי אחרי כן את השכנה שעשתה לה איבחון מה היא אומרת. היא אמרה שלבחורה חסר כל כך הרבה דברים, כמו הרגלי למידה למשל, שאין לה שום סיכוי להשלים בגרות מלאה. אלא אם היא תתחיל ללמוד שנים על גבי שנים עם מורים פרטיים. בעצם, לעבור את המסלול שעובר כל תלמיד, רק בגיל מאוחר יותר, עם המון רגשי נחיתות, ותוך כדי פיגור ענק אחרי בני גילה.
אני לא רוצה בשום אופן להגיד שמערכת החינוך מושלמת ולא גורמת לילדים לצאת עם צלקות. אבל אני רוצה לשמוע איך מתמודדים עם החיסרונות הבולטים של מערכת החינוך הדמוקרטית שהעלתי כאן: 1. הצרה משמעותית של האפשרויות העתידיות 2. פיתוח בילד חוסר בטחון עצמי מתוך רצון טוב של "לתת לילד לבחור" (הילד בטח נורא מרוצה...היא בטח היתה מרוצה בגיל מסויים...גם אני שנאתי תמיד מתמטיקה אבל לא הייתי היום מוותרת על תעודת הבגרות שלי בשום אופן) 3. אי התמודדות של הילד עם "חובות" (= דברים לא נעימים או שנואים שאני עושה מתוך רגש חובה טבעי או מלאכותי, בהתחלה) שזה לדעתי בריא ומחנך בכמות מסויימת. 4. חוסר הקניית הרגלי למידה פשוטים ורגילים (כמו "לשבת שעות ולדגור על חומר משעמם נורא ולסכם אותו אוך איזה סיוט אבל המרצה בקורס נתן אותו למבחן ואני רוצה פעם להיות עורך דין אז אני חייב...") שבלעדיהם, שוב, נחסמות רוב הדרכים להצלחה בהמשך.
אשמח לתגובות.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי בשמת_א* »

בחורה ממורמרת שהאשימה את בית הספר בזה שלא כפה עליה, לא הכריח אותה, לא העניש אותה, לא השתלט עליה?
נשמע לי שיש לה בעיות נפשיות שלא קשורות בכלל לבית הספר.
אביב_חדש*
הודעות: 2998
הצטרפות: 26 יולי 2001, 09:53
דף אישי: הדף האישי של אביב_חדש*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי אביב_חדש* »

ענת - לא ניתן להבין שהמאבחנת נתנה פרטים על האבחון, אלא שחבצלת פגשה מישהי שאובחנה אצל שכנתה של חבצלת. קורה, לא? אנחנו מדינה קטנה :-)
עדי_יותם*
הודעות: 2996
הצטרפות: 07 אוקטובר 2001, 22:47
דף אישי: הדף האישי של עדי_יותם*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי עדי_יותם* »

התבלבלת, שגית: "שאלתי אחרי כן את השכנה שעשתה לה איבחון מה היא אומרת. היא אמרה שלבחורה חסר כל כך הרבה דברים, כמו הרגלי למידה למשל, שאין לה שום סיכוי להשלים בגרות מלאה. אלא אם היא תתחיל ללמוד שנים על גבי שנים עם מורים פרטיים. בעצם, לעבור את המסלול שעובר כל תלמיד, רק בגיל מאוחר יותר, עם המון רגשי נחיתות, ותוך כדי פיגור ענק אחרי בני גילה."
אבל לא הייתי מסיקה ממקרה פרטי על השיטה, בכל מקרה.
ואם אני אגיד שביה"ס הרס לי את אהבת הלמידה לשם למידה, ולא הקנה לי שום כלים לישיבה על ישבני, זה אומר שכל השיטה דפוקה?
נו טוב, באתר הזה זו שאלה רטורית, נכון? (-;
ביום ו' פגשתי במקרה מישהי שלמדה 8 שנות יסודי בביה"ס הפתוח בחיפה, כיום היא בת קרוב ל-40, ותולה בחינוך הפתוח את כל הצלחתה בחיים. סתם סיפור (מעשה שהיה) לשם האיזון.
אריאלה*
הודעות: 316
הצטרפות: 11 דצמבר 2001, 19:48

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי אריאלה* »

ומאחורי כל זה נשארת השאלה, האם המנעות ממגע עם נושאים מסוימים היא חיובית ובונה או שהיא מונעת, כמו שאמרה חבצלת, את תחושת ההישג בעקבות היכולת לעשות משהו שהיה לי קשה. ואולי זו האחריות שלנו כהורים וכמורים לתת פה ושם איזו דחיפה קטנה שאחריה יבוא הזינוק.
אביב_חדש*
הודעות: 2998
הצטרפות: 26 יולי 2001, 09:53
דף אישי: הדף האישי של אביב_חדש*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי אביב_חדש* »

או קיי, פספסתי
דוד_רובנר*
הודעות: 642
הצטרפות: 11 יולי 2001, 10:40
דף אישי: הדף האישי של דוד_רובנר*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי דוד_רובנר* »

אריאלה וחבצלת,
מן הסתם, חשיפה לנושאים היא חיובית ובונה. כעת, הבה נפעיל את המוח (היינו -- הבה נחשוב):
ילדים כיום -- ב"עידן התקשורת", "עידן האינפורמציה", "עידן שלאחר התעשיה", חשופים "מעל ומעבר". אין צורך "לנו כהורים וכמורים לתת פה ושם איזו דחיפה קטנה שאחריה יבוא הזינוק".
זוהי תמימות לחשוב שילדים בימינו, בארץ זו, בתקופה של אמצעי התקשורת ההמוניים אשר מפציצים אותנו, אינם חשופים יום ולילה ליותר ממה שאנחנו יכולים להעלות על דעתנו.
אריאלה*
הודעות: 316
הצטרפות: 11 דצמבר 2001, 19:48

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי אריאלה* »

ואולי זו תמימות לחשוב שחשיפה זה כל הסיפור?
לא תמיד חשיפה מספיקה לנו כילדים או כבוגרים להחליט באמת להתנסות בלמידה של נושא כזה או אחר.
אני מכירה הרבה ילדים (ובוגרים) שיכולים להיות "חשופים" להמון דברים ושום דבר מזה לא ממש מוצא את הדרך אליהם.
אני מסתמכת פה ומסכימה עם מנוסים ממני בתחום הדמוקרטי (במקרה זה דני לסרי) שאומר שאין מנוס לפעמים מהדחיפה הקטנה הזו...
רונה_בראון*
הודעות: 138
הצטרפות: 20 אוגוסט 2001, 01:27
דף אישי: הדף האישי של רונה_בראון*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי רונה_בראון* »

נושא המתמטיקה הודגש בחזקה בסיפור של חבצלת. האם ניתן לא לחשוף ילד למתמטיקה? זו שאלה כמעט מגוחכת בעיני. איל, בכורי, בן חמש וחצי. הוא אכן ילד מאוד סקרן ועל ידי מאבחנים כאלו ואחרים וודאי יוגדר ילד "מתקדם" או כל מינוח אחר (לא ניסיתי אותם, אבל אני מנחשת שכך יהיה) ובכל זאת הוא ילד קטן עם סקרנות בריאה. את שלב החיבור והחיסור הוא כבר "גילה" לפני שנה. היום הוא "מגלה" את החילוק. הוא משחק עם זה בראשו, בצעצועיו, בהכנת אוכל וכו'. נערה שהגיע לגיל בוגר ומעולם לא התנסתה במתמטיקה? מוזר...
דוד_רובנר*
הודעות: 642
הצטרפות: 11 יולי 2001, 10:40
דף אישי: הדף האישי של דוד_רובנר*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי דוד_רובנר* »

לעומת זאת, דני אחר, דני גרינברג, טוען שאולי "היה צריך להיות חוק": איש לא ידחוף ילדים ללמוד מיומנות או לימוד אקדמי כלשהו בטרם הם בוחרים לעשות זאת מרצונם החופשי. והוא מוסיף:
גדילה, שונה בפרטי פרטים אצל כל יחיד והיא תלויה במבנה הגנטי ובנסיבות הסביבתיות. אולם דבר אחד משותף לכולם: התהליך, על מנת שהמינים יוכלו לנצל את מלוא הפוטנציאל שלהם, חייב להיות תהליך של הבשלה טבעית, שהוא איננו נתון להתערבותם של משיגי גבול מגושמים ובלתי מיומנים . . .
דוד_רובנר*
הודעות: 642
הצטרפות: 11 יולי 2001, 10:40
דף אישי: הדף האישי של דוד_רובנר*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי דוד_רובנר* »

אבל, ברצוני להתייחס למה שחבצלת מכנה החיסרונות הבולטים של מערכת החינוך הדמוקרטית:

_1. הצרה משמעותית של האפשרויות העתידיות.
  1. פיתוח בילד חוסר בטחון עצמי מתוך רצון טוב של "לתת לילד לבחור" (הילד בטח נורא מרוצה...היא בטח היתה מרוצה בגיל מסויים...גם אני שנאתי תמיד מתמטיקה אבל לא הייתי היום מוותרת על תעודת הבגרות שלי בשום אופן)
  1. אי התמודדות של הילד עם "חובות" (= דברים לא נעימים או שנואים שאני עושה מתוך רגש חובה טבעי או מלאכותי, בהתחלה) שזה לדעתי בריא ומחנך בכמות מסויימת.
  1. חוסר הקניית הרגלי למידה פשוטים ורגילים (כמו "לשבת שעות ולדגור על חומר משעמם נורא ולסכם אותו אוך איזה סיוט אבל המרצה בקורס נתן אותו למבחן ואני רוצה פעם להיות עורך דין אז אני חייב...") שבלעדיהם, שוב, נחסמות רוב הדרכים להצלחה בהמשך._
"מורשת של אמון -- החיים אחרי הנסיון של בית-הספר סדברי-ואלי" הוא ספר על מבוגרים אשר השתתפו, בזמן שהיו תלמידים, בניסוי בחינוך הראוי לציון.

בית-הספר סדברי-ואלי הוא בית-ספר דמוקרטי. בית-הספר סדברי-ואלי נוסד בשנת 1968 כמקום בו אפשר היה לסמוך על כל תלמיד שהוא יקבל את ההחלטות כולן וכל אחת מהן כיצד לצמוח מילד למבוגר, תוך פנייה לעזרה במידה ורצונו או רצונה בכך. הספר "מורשת של אמון" הוא ניסיון לקבוע מה יכולה להיות המורשת שאמון כזה מפיק.

נראה היה טבעי לגמרי שבית-ספר יחקור את גורלם של בוגריו, על מנת לגלות מה עלה בגורל חייהם של אנשים שהיו מכרים או חברים במשך שנים אחדות. אכן, בתי-ספר רבים, במיוחד אלה אשר תלמידים בשנות העשרה שלהם או יותר מבוגרים נמנים בין תלמידיהם, מנסים -- בדרך כלל באמצעות משרדי הבוגרים שלהם -- לעקוב אחרי בוגריהם. סדברי-ואלי גם הוא שולח כל שנה שאלונים כדי להתעדכן בנוגע לבוגריו.

השאלה אשר ללא ספק כל אדם שמתענין בחינוך היה רוצה לקבל עליה תשובה היא זאת: האם בית-הספר סדברי-ואלי הוא בית-ספר טוב? טמונות בשאלה זו שאלות אחדות נוספות: האם הוא טוב באותה מידה, יותר טוב, או יותר גרוע משיטות חינוך אחרות או מבתי-ספר אחרים אשר קיימים היום? האם הוא טוב עבור אנשים מסויימים ולא טוב עבור אחרים? האם יש לו מגרעות רציניות? האם משקל מעלותיו גדול ממשקל מגרעותיו? כל המיישם שיטת חינוך וכל בית-ספר היה רוצה לקבל תשובות לשאלות אלה. בית-ספר כמו סדברי-ואלי, המבוסס על עקרונות שמתרחקים באופן רדיקלי מאלה שביסודם של הדגמים של החינוך אשר שולטים היום, הוא בעל מוטיבציה גדולה יותר למצוא תשובות זמינות לשאלות אלו.

הבעיה היא שבמצב הנוכחי בהתפתחותה של התאוריה החברתית, זה בהחלט בלתי אפשרי לכל המיישם שיטת חינוך ולכל בית-ספר להציג תשובות משכנעות לשאלות אלו. הבעיה העיקרית היא שקיים ריבוי עצום של גורמים אשר משפיע על החיים של כל יחיד בזמן שהוא/היא גדל/ה, ותורם להתפתחות חייו/חייה. גורמים גנטיים, גורמים של המעמד הכלכלי, השפעת ההורים, השפעת המשפחה, השפעת הקהילה (במובן הרחב ביותר של המילה), תכונות אופי אישיות הנקבעות על ידי גוונים שכליים ונפשיים אישיים, גורמים מדיניים וגורמים חברתיים-כלכליים של הסביבה החיצונית -- גורמים אלה ואחרים משפיעים על הילד הגדל, בנוסף להשפעתו של בית-הספר.

יתר על כן, אין הסכמה כללית כיצד להעריך, לאפיין, או למדוד את תכונותיו של המבוגר, בזמן נתון בחייו/חייה. אין קטלוג אוניברסלי מקובל של תכונות אופי אנושיות, ובוודאי שאין הסכמה כללית כיצד לקבוע אם אדם מסויים הוא בעל תכונה מסויימת זו או אחרת. זה ועוד, אנשים משתנים ככל שהם מתבגרים; אין רגע שבו האדם הופך ל"מוצר מוגמר" כמבוגר.

לפיכך, זה ברור שכל מחקר, על כל שיטת חינוך ועל כל בית-ספר, חייב להיות מורכב מסידרת התרשמויות, המבוססות על השערות ניסיוניות אשר לעולם לא ניתן לבדקן או להפריכן, אלא רק לתת להן דרגה מגוונת של תמיכה. המחקר שממנו מובאות מספר "פרספקטיבות" אישיות, לדוגמה, אינו חריג מבחינה זו.

מה, אם כן, היה הטעם למחקר כזה?

היו, למעשה, רמות אחדות שבהן הם פעלו. הראשונה והפשוטה ביותר היתה כפי שהם מנסחים אותה: "אנחנו מוקפים באופן קבוע אנשים שרוצים לדעת, מהסיבות השמורות עימהם, מה עולה בגורל תלמידינו. כמו כן, כדי לראות אם יכולנו לחשוף לעצמנו עדות איזושהי לסוגי התוצאות אשר חזינו מראש כאשר פתחנו לראשונה בית-ספר המבוסס על שילוב העקרונות האופייני לנו".

להלן מספר "פרספקטיבות" אישיות, לדוגמה, של תלמידי בית-הספר סדברי-ואלי:
  • אני מאד מרוצה. סדברי-ואלי אפשר לי ליצור קשר עם אנשים וללמוד לסמוך על האנשים. איש לא "רצח" את חלמותיהם של מישהו אחר בסדברי-ואלי. אני מסוגל להתמודד עם תבוסה ואין בי חשש בגלל סדברי-ואלי.
  • אני נהנה מללמד ואוהב את המחקר במתמטיקה, אני נהנה מהחיים בחוץ – צעידה, שיט בסירה, גינון. אני אוהב מוסיקה. אני אוהב לבלות עם משפחתי.
  • השיעור העיקרי שלמדתי בסדברי-ואלי הוא שכל אחד הוא אדם-יחיד וזכותו להיות אדם-יחיד.
  • סדברי-ואלי נתן לי את הכלים להיכנס לעולם. בית-הספר לימד אותי שיעורים חיוניים על החיים, והערך של האנשים והשיוויון ביניהם, שעדיין מנחים אותי בעבודתי היום.
  • אני עושה עבודה קהילתי עם אנשים הסובלים מאיידס.
  • סדברי-ואלי נתן לי את הזמן לחשוב על הדברים.
  • סדברי-ואלי, ללא ספק, הוא החוויה הטובה ביותר שהייתה לי אי-פעם.
  • בסדברי-ואלי למדתי שזה בסדר לעשות מה שמעניין אותי -- תמיד יכולתי לעבור למשהו אחר.
  • בית-הספר הכין אותי היטב ונתן לי הרבה ביטחון.
  • סדברי-ואלי הביא אותי לעשות דברים במקום שאחרים יעשו אותם עבורי.
  • סדברי-ואלי סיפק לי את הסביבה בה היה הזמן והחופש ללמוד לנגן גיטרה. אני למדתי לנגן מתלמידים אחרים בבית-הספר. [כיום הוא מוסיקאי]
  • וכו' וכו'
חבצלת*
הודעות: 645
הצטרפות: 24 פברואר 2002, 16:35

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי חבצלת* »

דוד, אני מצטערת אבל לא קיבלתי תשובה מכל מה שכתבת לבחורה מחדרה...
בשמת...אני לא חושבת שהיא האשימה שלא הכריחו אותה. אני חושבת שהיא רצתה להגיד : מדוע לאף אחד לא היה אכפת שלא אדע מתמטיקה ואדפק בגלל זה? למה לא ישבו איתי ואמרו לי "ראי, זה קשה, אבל כדאי, אולי תנסי שוב? אולי בדרך אחרת? באוי נלך צעד צעד"
לגבי החשיפה. בודאי שהיא נחשפה למספרים לחיבור ולחיסור. זה היה נראה לה, על סמך החשיפה, משעמם, קשה ומתסכל. אולי זו היתה חשיפה לא טובה או בעיה בבית או כל דבר אחר... האם זה נראה לכם מספיק? להשאיר את הילד עם רושם כזה על משהו חיוני שכזה , ודרך זה- גם על עצמו ועל יכולתו? ולהגיד: או קיי, הוא נחשפ, לא אהב, נשים וי, וניתן לו לעזוב את זה לצמיתות? האם זה אחראי?..
אולי אתם צודקים ובית הספר הרגיל "הורס" הרבה יותר, אני מסכימה, אבל אני חושבת שהחינוך הדמוקרטי צריך למצוא מענה לילדות כאלה.
לגבי השכנה שלי...אולי זה באמת היה לא כל כך בסדר, היא פשוט הבינה שאני מאוד מתעניינת במקרה הזה ושיתפה אותי...
הציטוט של דני גרינברג, נהדר. רק סליחה שאני שואלת, מה יעשה הילד ש"לא הבשיל" ללמוד לקרוא? יטאטא רחובות? תגידו, אתם חיים בעולם אחר ממה שאני חייה?
אני מביאה כאן את התנסותו של ז'אן זאק רוסו בנושא הזה.(קראתי את הספר לפני שנים רבות אז אני מקווה שכל הפרטים מדוייקים) אמיל שלו עד גיל 12 לא רצה ללמוד לקרוא. עד אז רוסו נתן לו להחליט אבל בגיל הזה הוא החליט שזה מוגזם ויש לתת דחיפה. הילד אהב מאוד לשוט בסירה. בוקר אחד רוסו השאיר לו פתק "הלכתי לשוט בסירה, אפגוש אותך במקום הזה והזה" והלך. אמיל הפסיד את הכיף (כי לא ידע לקרוא) והיה מאוכזב נורא. אח''כ הוא הירהר וביקש שילמדוהו לקרוא.
אני לא חושבת שזו הדרך האידאלית אבל רציתי להביא את עצם העובדה שניתן ואפשר לתת "דחיפה" בלי להכריח להעניש ולצעוק. לא כל התערבות חינוכית היא אלימות. לעתים- היא מראה לילד אכפתיות.
דוד_רובנר*
הודעות: 642
הצטרפות: 11 יולי 2001, 10:40
דף אישי: הדף האישי של דוד_רובנר*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי דוד_רובנר* »

באשר הבחורה מחדרה, אין לה כל סיבה להיות ממורמרת ולהאשים את בית-הספר בהפקרת עתידה -- עתידנו וגורלנו בידינו.

זה כל העיניין בבית-הספר הדמוקרטי:

ל ל מ ד, להפיח השראה, ולייעץ, הן כולן פעילויות טבעיות שנראה כי מבוגרים מכל התרבויות והמקומות עוסקים בהן מסביב לילדים. בלי פעילויות אלו, על כל דור היה להמציא הכל מחדש, החל מהגלגל וכלה בעשרת הדיברות, מעבודות המתכת ועד החקלאות. בני-אנוש מעבירים את הידע שלהם לצעירים מדור לדור, בבית, בקהילה, בעבודה -- וכביכול בבית-הספר. לצערנו ככל שבתי-הספר מתאמצים ומשתדלים להעניק הדרכה יחידנית לתלמידיהם, יותר נזק הם גורמים לילדים. הצהרה זו דורשת הסבר, היות והיא סותרת לכאורה את מה שזה עתה אמרתי, היינו, שמבוגרים תמיד עוזרים לילדים ללמוד כיצד להיכנס לעולם ולהיות לתועלת בו. מה שבבית-הספר סדברי-ואלי למדו, בצורה איטית מאד ומכאיבה במשך השנים, שילדים מקבלים החלטות חיוניות בעצמם בדרכים שאין באפשרותם של המבוגרים לחזותן מראש או אפילו לדמיינן.

חשבי על העובדה הפשוטה שבבית-הספר סדברי-ואלי, תלמידים רבים מחליטים להתמודד עם אלגברה ולא בגלל שעליהם לדעת אלגברה, או בגלל שזה מעניין אותם, אלא בגלל שהם מתקשים בזה, זה משעמם, והם גרועים בזה. הם חשים צורך להתגבר על פחדם, על הרגשתם שהם אינם מתאימים, על העדר משמעת אצלם. פעם אחר פעם, תלמידים שקיבלו החלטה זו משיגים מטרתם המוצהרת ועושים צעד ענק בבניית האני שלהם, ביטחונם, ואופיים.

אז מדוע זה לא קורה כאשר כל הילדים נדרשים או מעודדים ללמוד אלגברה בבית-הספר התיכון? התשובה היא פשוטה. על מנת לגבור על משוכה פסיכולוגית כלשהי עלינו להיות מוכנים לקחת על עצמנו התחייבות אישית מסוימת. מצב נפשי כזה מושג רק אחרי התבוננות אינטנסיבית וניתוח עצמי, ולא יכול להיות מוכתב על ידי אחרים ולא ניתן ליצור אותו עבור קבוצה. כל מקרה הוא מאבק אישי וכאשר הוא מצליח זה ניצחון אישי. מורים יכולים לסייע רק כאשר הם מתבקשים לעשות כן, ותרומתם לתהליך היא קטנה לעומת העבודה שהתלמיד משקיע.

המושג החינוכי החשוב ביותר בבית-הספר הדמוקרטי הוא זה של אחריות. לגבי כל תלמיד. כמו שהארי טרומן הציב על שולחנו, "האחריות נעצרת פה". אין איש שיישא את המשא עבור ילדך וילדי. הם, כל אחד מהם נושא אותו בעצמו ועבור עצמו. לא נוכל להגזים בחשיבותו של הדבר עבור התהליך החינוכי בבית-הספר הדמוקרטי.

בבית-הספר סדברי-ואלי ראו את זה מוחשית כאשר רק פתחו את בית-הספר. באותם הימים, התלמידים לא האמינו כאשר אמרו להם שעליהם מוטלת האחריות המלאה והבלעדית לחינוכם הם. אמרו להם שיענו לצורכיהם המובעים, אולם אין בכוונתם לכוון איש. תלמידים אחדים חשבו שלא התכוונו ברצינות. ככלות הכול, הם היו ברנשים טובים, מחנכים פרוגרסיביים, שכאשר המצב יהיה גרוע, בטח יבואו ויחלצו אותם. הייתה קבוצת תלמידים אשר בחנה אותם במשך חודשים. הם פשוט לא הזיזו את עצמם. הסתובבו, הקשיבו לתקליטים. אולם בזהירות לא "עשו" דבר. הם נורא השתעממו, אולם המתינו. הם בחנו אותם על מנת למצוא את התשובה לשאלה פשוטה: מתי סוף-סוף מישהו מהם ישבר ויכנס לחדר ההוא, יניח זרועו מסביב לאחד מהם ויאמר, "אנחנו מבינים. אנחנו יודעים שאתה עובר זמנים קשים. האם אנחנו יכולים לסייע לך למצוא דברים אחדים מעניינים לעשותם?" לזה הם חיכו, אולם זה לעולם לא קרה.

אחד אחרי השני היו צריכים לצאת בעצמם מקיפאונם. זה לב כל התהליך כולו. היכולת לשאת את הכדור בעצמך לעצמך.

על בתי-הספר להפיק אנשים טובים. זה כל כך מובן מאליו כמו -- אמא ועוגת תפוחים. כמובן, אין אנו רוצים שבתי-ספר יפיקו אנשים רעים.

כיצד להפיק אנשים טובים? ופה הקושי. הייתי מעיז לומר שלמעשה איש איננו יודע את התשובה, לפחות ממה שאני רואה מסביבי. אולם לפחות אנחנו יודעים משהו על הנושא. אנחנו יודעים, וידענו משכבר הימים. המרכיב החיוני לעשייה המוסרית; המרכיב אשר בלעדיו המעשים הם נטולי-מוסר במקרה הטוב, ובלתי-מוסריים במקרה הגרוע,

המרכיב הוא אחריות אישית.

כל התנהגות מוסרית טומנת בחובה הנחה קודמת זו. על מנת להיות מוסרי עליך להיות מסוגל לבחור מסלול איזשהו ולקבל על עצמך אחריות מלאה על הבחירה ועל תוצאותיה. אינך יכול לטעון שהינך כלי סביל בידי הגורל, בידי אלוהים, בידי אנשים אחרים, בידי כח עליון; טיעון כזה הופך מיד את כל ההבדלים בין טוב לרע לריקים מתוכן וחסרי משמעות. החומר אשר קיבל צורה של הכד היפה ביותר בעולם איננו יכול לטעון לסגולה.

תורת המוסר מתחילה בהנחה שאדם אחראי למעשיו. זה דבר נתון. בתי-ספר אינם יכולים לשנות זאת או להפחית ממנו. בתי-ספר יכולים, לעומת זאת, להכיר בדבר או להכחישו.

לדאבוננו, למעשה כל בתי-הספר היום בוחרים להכחיש שלתלמידים יש אחריות אישית למעשיהם, אפילו בזמן שהמנהיגים של בתי-הספר האלה משלמים מס שפתיים למושג. ההכחשה היא משולשת: בתי-הספר אינם מאפשרים לתלמידים לבחור את דרך פעולתם במלואה; הם אינם מאפשרים לתלמידים לצאת לדרך, לאחר שנבחרה; ואינם מאפשרים לתלמידים לשאת בתוצאות הבחירה, ברגע שנעשתה ובתוצאות הפעולה ברגע שבוצעה. חופש בחירה, חופש פעולה, חופש לשאת בתוצאות הבחירה והפעולה – אלה הם שלשת מרכיבי החופש אשר מהווים את האחריות האישית.

זה לא חדש שבית-הספר מגביל, כענין של מדיניות בסיסית, את חופש הבחירה והפעולה. אולם האם זה מפתיע אותך שבית-הספר מגביל את החופש לשאת בתוצאות של מעשינו? אין זה צריך להפתיעך. זה הפך להיות עקרון של החינוך המודרני שנפש התלמיד ניזוקה במידה והיא מוכה על ידי שתי הרעות החולות: הצרה והכשלון. "הצלחה מצמיחה הצלחה" היא השיבולת היום; עידוד, להקל על האדם המדוכא, למנוע כשלונות מאכזבים, הרשימה ארוכה.

אין זה פלא שבתי-הספר שלנו אינם מצטיינים בחינוכם המוסרי. הם מתרצים את כשלונותיהם באומרם שהחינוך המוסרי שייך לבית. כמובן שהוא שייך לשם. אולם האם זה מוציא אותו מרשות בית-הספר?

בסדברי-ואלי שלשת מרכיבי החופש פורחים. האחריות קיימת אצל כל אחד. האחריות היא אוניברסלית, תמיד-נוכחת, אמיתית. אם יש לך ספקות, בואי ותתרשמי בבית-הספר. תביטי בתלמידים בפעולה. תלמדי את מערכת השיפוט. תהיי נוכחת בסיום הלימודים, בו על התלמיד לשכנע את עמיתיו שהוא מוכן להיות אחראי על עצמו בקהילה בכללותה, בדיוק כפי שהוא היה בבית-הספר.

האם בית-ספר דמוקרטי מפיק אנשים טובים? חושבני שכן. וגם אנשים רעים. אולם גם הטובים וגם הרעים הפעילו אחריות אישית למעשיהם כל הזמן, והם מודעים לכך שהם חייבים בדין וחשבון מלא למעשיהם. זה מה שמבדיל את בית-הספר הדמוקרטי מהאחרים.
יונת_שרון*
הודעות: 8089
הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי יונת_שרון* »

חבצלת כתבה על בוגרת בי"ס דמוקרטי: אני לא חושבת שהיא האשימה שלא הכריחו אותה. אני חושבת שהיא רצתה להגיד : מדוע לאף אחד לא היה אכפת שלא אדע מתמטיקה ואדפק בגלל זה?

העלת כאן אחת הנקודות החשובות ביותר לדעתי, ועם הזמן אני רואה אותה יותר ויותר: חופש וגירויים זה לא מספיק; צריך גם אהבה. אני רואה את זה על הילדים שלי: נכון שהגירויים מושכים אותם ללמוד והחופש מאפשר להם את זה, אבל האהבה היא מה שמניע אותם והתמיכה זה מה שמחזק אותם ועוזר להם להתגבר על קשיים. אלה דברים ברורים מאליהם במשפחה (בריאה), אבל נראה לי שקשה להעניק אותם כשמנתקים את הילדים מההורים והסביבה הקרובה. והאכפתיות, כולל גם דאגה לפעמים, זה חלק מהאהבה.
אריאלה*
הודעות: 316
הצטרפות: 11 דצמבר 2001, 19:48

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי אריאלה* »

ולפעמים דחיפונת בכיוון הנכון??......
ואפשר כמובן להתפלסף ארוכות על מהו.
רועי_שרון*
הודעות: 1691
הצטרפות: 13 יוני 2001, 18:34
דף אישי: הדף האישי של רועי_שרון*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי רועי_שרון* »

יש לי משהו נוסף להגיד בנושא הזה. אבל זה יצא קצת ארוך, אז מי שאין לו כוח מוזמן לדלג...

צריך לזכור שמקרה כזה של מישהי ששונאת ומפחדת ממתמטיקה קרה וקורה גם בבתי ספר רגילים לגמרי, וגם במשפחות שעושות חינוך ביתי. בכל קצות הקשת של מסגרות חינוכיות יש מקרים כאלה, ולכן זה קצת קשה לשפוט מסגרת ספציפית על פי מקרה בודד. אם רוצים לעשות שיפוט של מסגרת ספציפית אז דרך אפשרית היא לבדוק על הרבה מקרים -- בדיקה סטטיסטית -- איך המסגרת הזו משפיעה על היחס למתמטיקה (וזה בהנחה כמובן שבעניינו אי-ידיעת מתמטיקה היא כשלון של המסגרת החינוכית. אולי מישהו מכיר מחקרים בנושא הזה?

אבל חבצלת הלכה צעד נוסף מעבר לזה, והביעה עמדות חינוכיות משלה -- שאינן קשורות בהכרח למקרה של הבחורה מחדרה -- ושעל פיהן בית הספר הדמוקרטי נכשל. למה אני אומר שזה בלי קשר לבחורה מחדרה? כי בית הספר היה נכשל בעקרונות החינוכיים שחבצלת העלתה גם בלי הדוגמא של הבחורה הזו; הדוגמא בסך הכל מוסיפה צבע לטיעון.

מהם העקרונות החינוכיים שחבצלת העלתה?
  1. פתיחת אפשרויות עבור הילד (החיסרונות הבולטים של מערכת החינוך הדמוקרטית...הצרה משמעותית של האפשרויות העתידיות).
  2. פיתוח ביטחון עצמי אצל ילד על ידי כפיית בחירות עליו (חבצלת ניסחה את זה על דרך השלילה: פיתוח בילד חוסר בטחון עצמי מתוך רצון טוב של "לתת לילד לבחור").
  3. השגת תעודת בגרות (גם אני שנאתי תמיד מתמטיקה אבל לא הייתי היום מוותרת על תעודת הבגרות שלי בשום אופן).
  4. ביצוע של מטלות המוטלות על הילד (התמודדות של הילד עם "חובות"...דברים לא נעימים או שנואים שאני עושה מתוך רגש חובה טבעי או מלאכותי, בהתחלה...שזה לדעתי בריא ומחנך בכמות מסויימת).
  5. הקניית הרגלי למידה פשוטים ורגילים (כמו "לשבת שעות ולדגור על חומר משעמם נורא ולסכם אותו אוך איזה סיוט אבל המרצה בקורס נתן אותו למבחן ואני רוצה פעם להיות עורך דין אז אני חייב...").
אני לא מסכים עם אף אחד מחמשת העקרונות האלה. כולם נראים בעיני לא נכונים, או מבוססים על הנחות שגויות. אני אסביר:

לתפיסתי, הדרך הטובה ביותר ליצור ביטחון עצמי אצל הילד היא לתת לו להחליט על כמה שיותר דברים. כשהוא מצליח - ההצלחה כולה שלו, וכשהוא נכשל - הכשלון הוא המורה שלו. כאשר מחליטים עבור הילד וכופים עליו את ההחלטות שלנו - ההצלחה היא לרצות מישהו אחר (אותנו), והכשלון הוא אי עמידה בציפיות (שלנו).

אין סיכוי שהילד ילמד מתוך טעויות שלנו -- אפילו אם הטעויות האלה קשורות אל הילד (יש פה מישהו שאינו עושה טעויות? שבאמת יכול להגיד שכל החלטה שהוא לוקח לגבי הילד לא תסתבר כשגויה?). אבל אם הילד לקח החלטה שגויה יש הרבה יותר סיכוי שהוא יצליח ללמוד מזה משהו. גם כאן זה לא בטוח -- רובנו הגדול לא מצליח ללמוד מהטעויות של עצמו, וחוזר שוב ושוב על השגיאות שלו. אנחנו פשוט לא מיומנים בלמידה מטעויות -- בעיקר כי כילדים לא היתה לנו הזדמנות ללמוד איך לעשות את זה. כהורים, אנחנו יכולים למנוע את הבעיה הזו אצל ילדינו פשוט על ידי לתת להם את האפשרות להחליט על מעשיהם.

ברור שהילד מוכשר פחות מאיתנו לקבל חלק מההחלטות שהוא עומד בפניהם (חלק, אבל לא הכל!), וכהורים טובים עלינו לעזור לו במקומות האלה. לעזור על ידי מתן עיצה, על ידי מתן תמיכה, על ידי הבעת דעתנו, על ידי הזכרת מקרים דומים בעבר. אבל לתת לו להחליט בסופו של דבר. כך גם נבסס תבנית של התייעצות עימנו, ובעתיד -- של התייעצות בכלל.

מכאן גם אפשר להבין את דעתי על מטלות שמוטלות על הילד. מה התוחלת של מטלות כאלה? שהילד ילמד ציות? שילמד לעשות דברים מתוך רגש חובה מלאכותי? שילמד שנכון לעשות משהו שבראשו אינו מבין למה הדבר טוב, ובבטנו אינו רוצה לעשותו?

כשאני הייתי ילד ושנאתי תרגול של שעות על גבי שעות במתמטיקה או באנגלית או בתנ"ך אז פשוט לא עשיתי אותו. אבל כשרציתי לתכנת מחשב ידעתי לשבת ימים וללמוד מאות ואלפים של מונחים טכניים ופקודות ואלגוריתמים -- ואני כבר עשרים שנה לומד את זה מתוך עשיה. גם מתמטיקה ואנגלית למדתי בדרך -- פשוט הייתי צריך את זה. ואילו תנ"ך אני עד היום יודע מעט מאד, וזה לא מפריע לי בכלל (אם למישהו זה חשוב -- אז שילמד את זה בעצמו).

גם את הילדים שלי אני לא מכריח ללמוד שום דבר. אני עוזר להם איפה שאפשר, ומנסה לחבר אותם למקורות של ידע כשאני לא יכול לעזור (יש לי כבר כמה אנשים מתאימים כשזה יגיע לתנ"ך :-)), אבל אני לא כופה עליהם. וראיתי שכשזה מעניין אותם וכשזה נובע מהם פנימה, הם בהחלט מסוגלים לשבת פרקי זמן ארוכים ביותר לאורך תקופות ארוכות ולעסוק בנושא אחד. בנושא הזה העבודות השחורות הם לפתע לא שחורות, והחומר לא משעמם נורא, ולומדים לא בגלל מבחן מתקרב אלא בגלל שבלי זה פשוט אי-אפשר להצליח לעשות את מה שרוצים.

ואחרון חביב: נושא פתיחת האפשרויות בפני הילד. למה לפתוח אפשרויות בפני הילד? כדי שהוא יוכל לבחור? הוא יכול לבחור כבר בהיותו ילד. והוא יכול לשנות את דעתו ולבחור עוד פעם. ועוד פעם. ועוד. ככל שהוא יבחר יותר כך הוא ידע יותר לעשות בחירות. כך הוא ידע מה צריך בשביל שהבחירה תהיה מוצלחת; כך הוא ידע מאילו שגיאות כדאי להזהר; כך הוא ידע אילו מאמצים נדרשים לפעמים על מנת להוציא מן הכוח אל הפועל בחירה מסויימת; וכך הוא יצא לעולם עם כלים טובים יותר להשגת שלמות עצמית.

אין ערך בפתיחת אפשרויות לשם עצמה. יש ערך במיצוי עצמי, והילד יהיה כשיר יותר להשיג זאת אם ניתן לו לבחור. יש ילדים שאם נותנים להם את האפשרות בוחרים כבר בגיל צעיר מה שהם רוצים לעשות, וממשיכים עם זה כל חייהם תוך תחושת מיצוי עצמי ושלמות עצמית. דני גרינברג שדוד כה מרבה לצטט מספר על אי-אילו מקרים כאלה שזכורים מסאדברי ואלי. כמו הילד שבחר להיות קברן וכיום יש לו חברת קברנות מצליחה. או זה שרצה רק לנגן, כל יום, במשך כמה שעות כל יום, והיום הוא נגן ראשי בתזמורת. או הילד שרצה ללמוד פיזיקה.

ולצידם יש הרבה כאלה שבחרו ושינו ובחרו שוב ושוב. אבל גם אלה מצויידים לדעתי יותר טוב לחיים מאשר אותו ילד שכופים עליו ללמוד 15 תחומי דעת רק בשביל "שיהיו לו אפשרויות". לילד כזה יש בדיוק אפשרות אחת למיצוי עצמי: להתמרד.
Kook*
הודעות: 1
הצטרפות: 27 אפריל 2007, 15:24

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי Kook* »

בית הספר הדמוקרטי ברעננה מגייס מורים / מורות בתחומים מגוונים ( גנן/ת לגילאי טרום חובה וחובה; חונכים/חונכות לחטיבה הצעירה (יסודי) ; חונכים/חונכות להקמת חטיבת הביניים (רצוי ניסיון עם ילדים בגיל ההתבגרות) ; מורים/מורות במקצועות חשבון, אנגלית, מדעי החיים, מדעי הרוח ותנ"ך
עדיפות לבוגרי המסלול להכשרה של המכון לחינוך דמוקרטי.

נא לשלוח קורות חיים למייל: [email protected]
חינוך_דמוקרטי_בחיפה*
הודעות: 1
הצטרפות: 05 נובמבר 2007, 15:53

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי חינוך_דמוקרטי_בחיפה* »

מתארגנת קבוצת הורים להקמת בי"ס דמוקרטי בחיפה.
מפגש ייערך בבית משפחת קונפורטי (שי וטללית) ביום רביעי, 21.11.07 בשעה 21:00.
לקבלת פרטים אפשר לשלוח מייל ל [email protected] או להתקשר בשעות הערב ל- 077-3362833
ברחבי הארץ קיימים כבר כ-30 בתי ספר דמוקרטיים. הגיע הזמן שיהיה גם בחיפה !!!
מחכים לכם !
קלמנ_טינה*
הודעות: 770
הצטרפות: 22 אוקטובר 2007, 12:57
דף אישי: הדף האישי של קלמנ_טינה*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי קלמנ_טינה* »

בית הספר הדמוקרטי "קהילה" בתל אביב מתרחב לקראת השנה הבאה.
ילדים עד גיל 12 והוריהם מוזמנים לבקר, לשאול שאלות ולהתרשם.
פרטים באתר "בית הספר קהילה" www.kehila.org.il

כדאי. זה בית ספר נעים וקטן, שמצליח ליצור אווירת קהילה ויחסים אמיתיים והדדיים בין מבוגרים לילדים ובין מבוגרים למבוגרים אחרים. אה, ואין בו בכלל למידה בכפייה (חוץ מהשיעורים שהחיים כופים עלינו, אבל זה כבר בידי שמיים).
עינת_גל*
הודעות: 235
הצטרפות: 14 נובמבר 2006, 14:58
דף אישי: הדף האישי של עינת_גל*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי עינת_גל* »

מישהו פה מכיר את בית הספר הדמוקרטי בירושלים?
תמרול_ה*
הודעות: 1233
הצטרפות: 25 יולי 2004, 14:17
דף אישי: הדף האישי של תמרול_ה*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי תמרול_ה* »

הי עינת, מכירה קצת, האם יש משהו שאת רוצה לדעת במיוחד?
אפשר כאן או בדפבית.
אמא_בבית*
הודעות: 1078
הצטרפות: 21 דצמבר 2003, 15:17
דף אישי: הדף האישי של אמא_בבית*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי אמא_בבית* »

עינת, הבת שלי מאושרת שם. אם יש לך שאלות, אני או היא יכולות לענות בצורה די מקיפה.
אני בדף בית או במייל: [email protected]
במבי*
הודעות: 28
הצטרפות: 16 מאי 2004, 12:33

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי במבי* »

האם מישהו מכיר את הבית ספר הדמוקרטי ברעענה ? אני מתלבטת אם לשלוח את ילדי לשם . אשמח לשמוע מנסיונכם . תודה
אלטר_אגו*
הודעות: 1539
הצטרפות: 20 דצמבר 2007, 20:56
דף אישי: הדף האישי של אלטר_אגו*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי אלטר_אגו* »

הי, רגע, את במבי שאינה במבי ק{{}}? אני מכירה! :-)
אלטר_אגו*
הודעות: 1539
הצטרפות: 20 דצמבר 2007, 20:56
דף אישי: הדף האישי של אלטר_אגו*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי אלטר_אגו* »

במבי, מה את רוצה לדעת? אספר לך בשמחה. אנחנו לומדים שם כבר שנה שלישית.
במבי*
הודעות: 28
הצטרפות: 16 מאי 2004, 12:33

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי במבי* »

אני במבי חדשה ...לא בדקתי באמת אם יש במביות אחרות . אשמח לדעת על החברה בבית הספר . האם ישנה סובלנות וכדומה . איך בית הספר השפיע על ילדייך . האם נכנסתם אליו לאחר חינוך ביתי או ממסגרת אחרת . אם חינוך ביתי , כיצד חייכם השתנו . מה שתוכלי לספר יתרום . תודה !
נקודות_ורודות_אגדיות*
הודעות: 3625
הצטרפות: 19 יוני 2007, 18:46
דף אישי: הדף האישי של נקודות_ורודות_אגדיות*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי נקודות_ורודות_אגדיות* »

מה עם בית ספר דמוקרטי בעמק יזרעאל??
אלטר_אגו*
הודעות: 1539
הצטרפות: 20 דצמבר 2007, 20:56
דף אישי: הדף האישי של אלטר_אגו*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי אלטר_אגו* »

הסיבה שהתפלאתי לרגע היא שגם עם במבי ק דיברתי פעם על ביה"ס ברעננה... :-)
לא היינו בחינוך ביתי. הכנסתי את הבת שלי לגן חובה, היום היא בכיתה ב', ובשנה שעברה הכנסתי גם את אחיה הקטן לגן. כלומר שגם לא "ברחנו" ממסגרת "רגילה", אלא נכנסנו לשם מתוך אמונה בדרך.
החברה טובה מאד, יש סובלנות (בבתי ספר דמוקרטיים תמיד יש גם משפחות עם אידאולוגיה חינוכית דמוקרטית, וגם משפחות עם ילדים שיש להם קשיים במסגרת "רגילה"), האוירה מאד נעימה ומשפחתית. החברה קצת קטנה, אבל מצד שני הרב-גילאיות מפצה על זה. גם כאמא אני נהנית מהקהילה הנחמדה והפעילה עם טיולים ופעילויות וחגים. הילדים שלי נהנים, הולכים בשמחה, הגדולה לומדת בהנאה. שניהם ילדים שלדעתי היו מסתדרים בחינוך הממלכתי אבל לא נהנים בו, כי הם זקוקים לתשומת לב ולהבנה ואת זה הם מקבלים בדמוקרטי (למשל, בבי"ס ממלכתי לא היו מאפשרים להם ללכת יחפים כל היום). אני אוהבת את הצוות היצירתי והמסור, את העובדה שיש להם בחירה מלאה בלי שיעורי חובה, את העובדה שיש להם שיעורים חופשיים להשתולל סתם על הדשא. הופתעתי לגלות שבכיתות הנמוכות אפשר ללמוד כל מה שלומדים בבי"ס "רגיל" (אני כותבת במרכאות כי אין שום דבר "רגיל" בעיני בבי"ס "רגיל") ועוד פיסול-בישול-אבירים-בעלי-חיים-סריגה... ועדיין נשארים שיעורים חופשיים. אז מה עושים בבי"ס "רגיל" בכל הזמן הזה?..
איך בית הספר השפיע עליהם? קשה לדעת, אבל הוא לא עשה מה שחששתי שבי"ס "רגיל" יעשה: הוא לא כיבה אותם ולא ניסה להכניס אותם לתלם. מקבלים שם את הילדים עם השונות והיחודיות שלהם וזה יפה בעיני. הם מתלהבים, משתתפים בתהליכים שמעניינים אותם, מתמודדים בבחירות לועדות, וכשקשה להם יש מי שעוזר להם להתמודד.
עכשיו הצד השני...
בית הספר עדיין לא הצליח לקבל הכרה. המשמעות היא ששכר הלימוד גבוה (יש מילגות) ושהתנאים הפיזיים מצומצמים מאד. אנחנו נמצאים במאבק מתמיד על חיינו מול הרשויות, כל שנה מתחילה בחששות כבדים לגבי המשך הדרך, ולפעמים זה מעייף ומייאש. כרגע יש כיוון שאולי יבשיל לפתרון של הבעיות האלה, אבל קשה לצפות מראש מה יהיה.
אם אתם באים מחינוך ביתי, ושוקלים את "מרחב" לעומת בי"ס ממלכתי או לעומת דמוקרטיים אחרים בסביבה (שנחשבים פחות "דמוקרטיים"), לדעתי תהיו מרוצים מ"מרחב" מבחינה חינוכית וחברתית. אבל חשוב לדעת גם על הדברים האחרים.
במבי*
הודעות: 28
הצטרפות: 16 מאי 2004, 12:33

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי במבי* »

אנחנו שוקלים את מרחב לעומת הישארות בבית . קשה קצת להחליט כי זה יהיה שינוי די גדול לדעתי אך יכול להיות שיביא הרבה דברים טובים . אני מקווה בכל אופן שהבית ספר לא יסגר .
שרון*
הודעות: 1234
הצטרפות: 27 ספטמבר 2002, 14:27

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי שרון* »

נכתב בהקשר אחר וחשבתי שמתאים להכניס את זה כאן. למי שמתעניין בנושא.

חינוך דמוקרטי
הרבה פעמים שואלים אותי "בית ספר דמוקרטי, מה זה?" ואני נכנסת שוב ושוב לתוך הבעיה הזו- איך מסבירים. אז כמובן שאפשר לתת הסברים טכניים- אין כיתות, אין הפסקות, לא חייבים להביא מחברות.... אז מה יש שם? יש מפגשי בוקר, יש פרלמנט, יש חונכים... אבל זה לא מספיק.
אנחנו ארבע שנים בבית הספר וכל יום ברור לי יותר שבעצם בית הספר דמוקרטי זה הרבה יותר ממה שאין שם ואפילו יותר ממה שיש שם. זה הרבה יותר ממה שרואים.
את דרכינו אל הדמוקרטי התחלנו במקום אחר. יותם היה בן 4 כשהגננת התחילה לתת לנו כל מיני שאלונים למלא, יותר מאוחר היא קבעה לנו פגישות עם יועצת וגם עם הפסיכולוגית של הגן. השלב הבא היה הפנייה לוועדה מיוחדת שתאשר את היותו של יותם שונה, עם המלצה לגננת שיח בגן חובה ומורה מתגברת בבית הספר היסודי. לא הבנו מדוע ולמה. ראינו לפנינו ילד שמתפתח בלי סוף, כנראה באופן קצת שונה מחלק מהסובבים אותו, אבל תמיד האמנו בשונות בין אנשים ובחיובי בכך ולא הבנו למה צריך שיהפוך להיות כמו כולם. את השאלונים עוד מלאנו, לאבחונים כבר לא הסכמנו שילך. לא ראינו כל צורך לתת לו ציונים- אם הוא מעל הממוצע, מתחת או במה הוא שונה. חשבנו שאיך שהוא, הוא ימצא את דרכו, גם אם זה הדרך הלא נורמטיבית. כמובן שלא הגענו לשום וועדה ואף גננת שיח לא הוציאה אותו לשום תגבור.
ביום שישי אחד כשהגננת שוב לחצה, לקחנו את המכונית ונסענו לערד, שמענו שיש שם בית ספר דמוקרטי. נכנסנו, הסתובבנו, עלינו למעלה, בדיוק הייתה קבלת שבת, דיברנו, בכינו, כן ממש בכינו מהתרגשות. חזרנו הביתה והודענו שאנחנו עוברים.
את החודש הראשון של יותם בבית הספר הוא בילה בארגז החול, אחר כך הוא עבר לעץ וישב שם כמה ימים. אחר כך הוא גילה שיש עוד דברים במקום הזה. בשלב מסוים בשנה הוא החל לבקר בשיעורי קריאה כתיבה. משהו כמו 10 דקות בשבוע. גם בכיתה ב' הוא המשיך בתדירות הזו. התאמצנו לא ללחוץ, לא לשאול "למה שלא תיקח יותר שיעורים?" התאמצנו שלא להזכיר לו שיש בבית תוכנה ללמוד קריאה. התאמצנו ולא תמיד הצלחנו. בטון הדיבור, במבט, בהצצה לתיק, אולי יש שם משהו שמרמז על התקדמות בלמידה. למרות שידענו שאנחנו רוצים שזה יבוא ממנו, לא תמיד התנהגנו כך.
יותם הגיע לכיתה ג' כשהוא מכיר רק חלק מהאותיות ובוודאי לא יודע מה לעשות איתם. ביום הראשון הוא ניגש לאיילת והודיע לה שהוא רוצה ללמוד לקרוא. מאותו רגע הוא לא נתן לה מנוחה ובכל יום התקיים שיעור. הוא התחיל לקרוא.
עם הילדים הבאים שלנו כבר היינו יותר מתורגלים. הזכרנו לעצמינו שאין סיבה להלחיץ אף אחד ואם אנחנו לא חושבים שרותם (4) צריכה כבר לקרוא, אז גם דניאל (7) לא חייב. מתי שהוא ירצה, הוא יקרא. יותם קרא את הספר הראשון שלו בכיתה ד' ודניאל ורותם יעשו את זה מתי שהם יהיו מוכנים לזה. להפתעתנו, בלי ללמוד בשיעורים, דניאל החל לקרוא. מאיפה הוא יודע? אולי מזה ששאל מפעם לפעם על אותיות אלו ואחרות, אולי מהמחשב, אולי מזה שלמד לזהות את שמות החברים שלו, אולי מדף הקשר של בית הספר. לא ברור, הוא פשוט יודע. גם רותם באורך פלא כבר בעיניים, כמו שילד לומד צבעים, צורות, שמות של אנשים ומקומות, כך היא שואלת אותנו על אותיות ועל מילים שהיא רואה. היא גם מתאמנת בכתיבה וחלק גדול מהאותיות שהיא מכירה זה מהצורך לצייר אותם.
למדנו שכל אחד לומד אחרת, בגיל, בזמן ובשיטה.
בעיקר למדנו ועדיין לומדים שהחינוך הדמוקרטי הוא הרבה יותר ממה שאין, או מה שיש. הוא בעיקר מה שאנחנו מרגישים בתוכנו. למדנו שאם אנחנו משחררים לגמרי, מאמינים בילד ובמה שטוב לו- אז זה קורה. הוא לומד מה שהוא חושב שנחוץ לו. סיפרתי כאן על מעללי לימוד הקריאה, התמקדתי בזה כי את זה קל יחסית לכמת (יודע או לא יודע לקרוא). אך הלמידה מבחינתנו היא הרבה יותר מזה. למזלם של ילדינו את רוב הדברים אי אפשר לכמת. אנחנו לא יכולים לדרוש מהם לחזק את הביטחון העצמי, לא יכולים לבדוק מחברות ולתת פרסים על התקדמות חברתית וגם לא על לקיחת אחריות. בעצם אפשר, אבל בדרך כלל אנחנו לא כל כך יודעים לזהות מתי וכמה זה קורה. הילדים שלנו חוץ מלהתעניין בקריאה, לומדים עולם ומלואו ובכל התחומים אנחנו רואים הבדלים עצומים בניהם. האחד אוהב להקשיב לאנשים, אם זה בחצר והרבה מאד בתוך החדרים. הוא אוהב לשבת בשיעורים ולבלוע כל מילה של מורה בתחומים שונים. האחר זקוק לשעות עם חברים, הלמידה שלו מתמקדת בלתקשר עם הסביבה, בלשחק, לנצח או להפסיד בלהיות הקובע או זה שקובעים בשבילו. לצד הצורך בחברים, הוא אוהב לשבת מול המחשב וללמוד לבד עם עצמו. אצל הקטנה, זה עולם נוסף של צרכים, דרכי למידה ונושאי עניין. מבחינתנו כולם לומדים בכל רגע ובכל מצב. אנחנו משתדלים להיות קשובים וללמוד מהם דרכים להתפתחות, למידה וצמיחה. כל אחד הוא מורה בפני עצמו, מורה שונה מהאחר וזה מרתק ונפלא.
היום ברור לנו שלשלוח את הילדים לבית הספר דמוקרטי מחייב אותנו לעבודה קשה על עצמינו. ברור לנו שזה משהו שאנחנו צריכים ללמוד ולהעמיק בו. זה לא בא לנו טבעי, לא גדלנו ככה. מהרגע הראשון דאגנו לקרוא כל מה שיש בתחום. את הספר של יעקב הכט, מאמרים שאנחנו מקבלים בקביעות במייל, פותחים אתרים ומוצאים כל רסיס מידע שיעשיר ויעזור לנו ללמוד ולהבין מה קורה כאן. הרבה מאד שיחות בננו ועם אחרים, עוזרות לנו להבין, ללמוד ולנסות לענות לעצמינו על השאלה הלא פשוטה הזו: מה זה בית ספר דמוקרטי ולמעשה: מה זה החינוך הדמוקרטי?
מקום חשוב יש לצוות בית הספר. תמיד, בכל מצב שבו אנחנו נמצאים- מתלבטים, מתוסכלים ואפילו כואבים, הם שם לקבל את פנינו, עם הרבה אמפתיה, הבנה וקבלה, הם מקשיבים, תומכים וכשאנחנו מבקשים, מסבירים. ועם זאת הם לא מוותרים על השקפת העולם, על הדרך ועל האמונה שבשיטה. למרות לחצים שמופעלים, למרות הכזבות ותסכולים, הם שם- חזקים, נחושים ובלתי מתפשרים. תודה גדולה מכל ליבינו על שזכינו להיות חלק מבית הספר בהנחייתם של אנשי הצוות הזה. איילות, איתן, יואב, הדס, אדווה וערן.
כתבה- שרון.
תמך, חיזק והוסיף- גיא.
חגית_ל*
הודעות: 2051
הצטרפות: 05 אוקטובר 2001, 17:35
דף אישי: הדף האישי של חגית_ל*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי חגית_ל* »

כן, אבל ביה"ס בארד הוא כמעט אידאלי, וזה לא משקף את שאר בתי הספר הדמוקרטיים. כייף לכם!!!!!
אמא_בבית*
הודעות: 1078
הצטרפות: 21 דצמבר 2003, 15:17
דף אישי: הדף האישי של אמא_בבית*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי אמא_בבית* »

גם בית ספר סדבארי בירושלים כזה פתוח ותומך ונפלא כמו ששרון כתבה על ערד. העניין הוא שאני חושבת שהשיטה מתאימה לילדים גדולים יחסית. שמעתי על כמה וכמה מקרים בהם ילדים בכיתות הנמוכות, "הלכו לאיבוד" בין הגדולים יותר והמורים לא מספיק ראו אותם.
אולי בגלל הבלגאן שבית ספר כזה מאפשר, אולי בגלל שהרבה חופש כרוך גם בהרבה אחריות ויכול להביא גם להרבה תסכול וילדים קטנים צריכים מישהו אוהב ויציב וזמין אליהם כדי להצליח לפענח קודים חברתיים כל כך מורכבים ולנסות להשתלב בעצמם.
איל_גיא_חיים*
הודעות: 533
הצטרפות: 11 יוני 2009, 15:46
דף אישי: הדף האישי של איל_גיא_חיים*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי איל_גיא_חיים* »

חינוך דמוקרטי בסיגנון ג'ון הולט וקארל רוג'רס הוא הרבה יותר טוב מאשר בארץ
למי שרוצה הרבה יותר מאשר מה שיש כרגע אשמח ליצירת קשר
איל
חגית_ל*
הודעות: 2051
הצטרפות: 05 אוקטובר 2001, 17:35
דף אישי: הדף האישי של חגית_ל*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי חגית_ל* »

אולי בגלל הבלגאן שבית ספר כזה מאפשר, אולי בגלל שהרבה חופש כרוך גם בהרבה אחריות ויכול להביא גם להרבה תסכול וילדים קטנים צריכים מישהו אוהב ויציב וזמין אליהם כדי להצליח לפענח קודים חברתיים כל כך מורכבים ולנסות להשתלב בעצמם.

לכן יש בביה"ס דמוקרטיים את החונכים ואת אם/אב הבית.
תמר_דודה_של_ט'*
הודעות: 1
הצטרפות: 08 אפריל 2010, 17:57

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי תמר_דודה_של_ט'* »

אני מקווה שזה המקום הנכון לכתוב, ואם צריך להעביר לאחד הדפים האחרים אודה להוראות העברה .

אני רוצה לספר על בית הספר הדמוקרטי הוד השרון והקב"סית של הוד השרון, ועל דעתי השלילית מאד על התנהגותם והתנהלותם

אני דודה של ילד בן 10 שהלך מכתה אל"ף לבית הספר הדמוקרטי בהוד השרון. גם אחותו הגדולה הולכת לביס זה.

החוויה הלימודית היתה לא מוצלחת בלשון המעטה. ט' פשוט נפל בין הכסאות. לט' יש קשיי למידה שאובחנו די באיחור באופן פרטי., ואת כל ההסתייגויות שיש לאנשים מבתי"ס דמוקרטים אפשר היה לראות בו: לא למד לקרוא, לא למד חשבון, לא למד בכלל... העביר את הזמן... היו לו מדי פעם התקפי זעם – לדעתי מתסכול מתמשך.

בבית הספר לא היתה יועצת חינוכית ובגדול לא היתה שום התייחסות לבעיותיו. בחברת הילדים השתלב יפה.

השנה התחלפה מנהלת, והופעלה "מדיניות יד חזקה". בכל פעם שט' "התפרע", הוא הושעה מבית הספר. ליום, ליומיים, שוב ושוב. ברור למי שמבין שזו התנהגות בניגוד לחוק ולתקנות משרד החינוך.
שוב – לא היה שום ייעוץ, אין יועצת בבית הספר.
באוקטובר שעבר ט' הושעה שוב, והמנהלת הודיעה להוריו בטלפון ש"אין לו מה לחזור".
ט' נשלח לאבחון ממושך ולאבחון פסיכודידקטי, ובכל התקופה עד ועדת ההשמה בינואר, פשוט ישב בבית.

הקב"סית אירית קרן פז מהוד השרון היתה מעורבת, אם ניתן לקרוא לזאת מעורבות. היא פחות או יותר אמרה לאמא שתגיד תודה שהיא לא מדווחת עליה למשטרה, ושהעניינים בסידור. אבל הדברים זזו לאט, אם בכלל. ט' ישב בבית כמעט חצי שנה!

ועדת ההשמה התכנסה בינואר וקבעה שלט' יש ליקויי למידה ויש לשלב אותו בבי"ס מתאים או בכיתת שילוב.
לפי החוק, זה תפקיד מחלקת החינוך והקב"סית.
שוב, כמעט ולא נעשה דבר.

כשכבר נמצא בי"ס שנשמע ראוי וטוב, ט' הוזמן לביקור, אבל ביה"ס החדש הזה הודיע להורים שט' לא יוכל להתקבל, מפני שיש הבדל משמעותי בין המכתב של המכון שאיבחן את הילד, שבו דובר על קשיי למידה וקשב, לבין המכתב ששלח בית הספר הדמוקרטי וציין שמדובר בילד עם בעיות התנהגות. לציין שוב, המכתב מבית הספר לא היה מגורם מקצועי-אבחוני! כלמר, הדמוקרטי די טירפד את ההתקבלות של ט'.

ט' המשיך לשבת בבית. הקב"סית הפנתה את ההורים לבית ספר אחר – בית הספר אמר להורים שאינו מבין מדוע שולחים ילד עם איי-קיו 125 לבית-ספר לילדים עם פיגור, ושאין להם מה לחפש שם.

אני אקצר: יש סוף, והסוף נראה טוב. בסופו של דבר המשפחה התעשתה והתערבה, פנתה -למשרד החינוך ולשורה של בכירים במשרד ובמועצה המקומית - בפקס קצר שפירט את השתלשלות העניינים וביקש עזרה במציאת פתרון . בתיווכו של הקו הפתוח לפניות תלמידים במשרד החינוך, שהתגלה כגוף אמפטי ויעיל להפליא, ט' הופנה והתקבל בתוך ארבעה ימים מיום הפניה הזו לבית ספר לילדים עם ליקויי למידה שנראה מצויין. מיד לאחר חופשת הפסח (לפני יומיים) ט' התחיל ללמוד. נראה שעומדת להיות לו חווית למידה טובה ומכילה, ועל כך אני דודתו האוהבת מודה ומברכת מאד! אני מצרה על כך שלא נעשתה התערבות בשלב מוקדם יותר: כל אותה תקופה שבה הקב"סית טענה שאו-טו-טו יימצא פתרון. והנה, רק היתה פנייה לממונים וכבר נמצא פתרון.

חשוב לי להעלות באתר הזה את הנושא... גם בגלל התנהלות קב"סית גם בגלל בית הספר הדמוקרטי בהוד השרון.

קראתי פה בעבר על החששות שעולים אצל הורי החינוך הביתי מפני קב"סיות. במהלך כל החודשים שבהם ישב ט' בבית, חזרתי ואמרתי שאם הוריו היו מחליטים על דעת עצמם להשאיר אותו בבית, המשטרה היתה דופקת על דלתם בתוך יום! הקב"סית אירית קרן פז מהוד השרון ידעה גם ידעה שילד יושב בבית וכמה ללכת ללמוד בבית ספר!! ולא נקפה אצבע כדי לפתור את הבעייה או למצוא פתרון זמני וחלופי! לעומת זאת, כשנשלח המכתב בתפוצת-נאטו, שבו נכתב שהילד "הושעה באופן בלתי חוקי ולצמיתות" התקשרו ממשרד הקבסית בתרעומת לאמא של ט' ודרשו שתשנה את הנוסח! לדעתי הקב"סית הזו התרשלה התרשלות פושעת, ולדעתי יש לה חלק נכבד בהזנחה ובסבל של אחייני.

חשוב לי גם להעיר על בית הספר הדמוקרטי בהוד השרון. כפי שציינתי, יש לי גם אחיינית שלומדת שם, והיא מאד מרוצה. למזלה, היא מהילדות שיצליחו בכל מקום.

אני רוצה להעיר שכאשר מחפשים בית ספר אלטרנטיבי, כדאי מאד לבדוק את הדברים שלא תמיד חושבים עליהם:


|*| האם יש מודעות ללקויי למידה ומה עושים כדי לשלבם?
|*| איך מתמודד בית הספר עם בעיות התנהגות?
|*| האם יש יועצת חינוכית?

בבתי ספר "רגילים" אני חושבת שלא היו מעזים להשעות ילד לצמיתות! יש חוק במדינה, ועל פיו לא ניתן להשעות ילד בלי ועדה, בלי אישור, ובוודאי לא לצמיתות או לאורך זמן, בלי שיהיה סידור אחר. כמה קל לקב"סית "לחפש" את ההורים שבוחרים ומשקיעים בחינוך ביתי, וכמה קשה לה למצוא סידור לילד שצריך השמה בבית ספר!

אחרי אחת מההשעיות הנ"ל, ט' חזר לבית הספר והוצמד לו "חונך" כלשהו. אלו היו ימים לא קלים, אחרי השעייה ארוכה ואחרי אשפוז קצר בבית חולים בגלל זיהום. אחרי שעתיים, ט' ביקש ללכת הביתה, ושיתקשרו לאמו (אין לו פלאפון). התשובה שקיבל היתה "אתה לא תקבע מתי אתה הולך, ועוד לא הגיע זמן ללכת".
בית ספר דמוקרטי! הילד ישב ומירר בבכי שעתיים... לאיש זה לא הזיז. כעבור שעתיים אמר "אני יודע מה לעשות כדי ללכת הביתה, אני אשבור משהו" והלך לשבור ציוד.
בתוך חמש דקות התקשרו לאמו והיא הגיעה לקחת אותו. בית ספר דמוקרטי!

ד"א, יומיים אחרי שנשלח אותו פקס-רב-מכותבים, התקשרה לאבא של ט' אשה שהציגה עצמה כיועצת החינוכית של ביה"ס הדמוקרטי בהוד השרון! מסתבר שהיא בתפקיד מאז ינואר, אבל רק אז, באמצע מרץ, עלה בדעתה להתקשר, ולהציע את עצמה כמתווכת בין המשפחה לבית הספר. בתשובה ענה לה האבא שמאוחר מדי, וכל שהם מבקשים הוא התנצלות אישית בפני ט' מההנהלה ומהמורים. על כך לא הגיעה שום תשובה...

ורק דבר אחד נוסף... בכל אותה תקופה של חודשים בהם ישב ט' בבית, המשיך ביה"ס הדמוקרטי בהוד השרון לקבל את תיקצוב משרד החינוך עבור ט', והוא עדיין ממשיך לקבל אותו! כך התברר היום לביה"ס החדש כשביקש להסדיר את התיקצוב...
כנראה_באותו_דמוקרטי*
הודעות: 3
הצטרפות: 28 יוני 2013, 13:42

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי כנראה_באותו_דמוקרטי* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

מסכימה עם כל מילה שלך. ניסוח מדויק ורהוט וחכם. אני חושבת שאנחנו באותו בי"ס. הייתי מפיצה את המכתב הזה בפייסבוק, משום שהורים רבים רבים חושבים בדיוק כמוך.
חגית*
הודעות: 212
הצטרפות: 24 יולי 2001, 13:02

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי חגית* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

אני מסכימה איתך ברוב מה שאמרת, ואני אגיד לך מה אני הכי לא אוהבת בבית ספר דמוקרטי. ומבחינתי שם שורש הבעיה. את הסיפור הזה שלצוות אין מספיק מנהיגות, חלק מזה בגלל מנגנונים בירוקרטיים (כל הרשויות הדמוקרטיות), חלק מזה בגלל שאין להם מספיק יכולת לקבוע לבד חוקים (אם הם לא קווים אדומים ממש). למשל – לא להביא אייפדים, אייפודים, ניידים וכו'. לפחות עד גיל מסוים. לפחות בתחומים מסוימים של הבית ספר.
אני מאמינה שלצוות מורים ראוי יש ראיה רחבה, גם בזכות מה שהם וגם בזכות זה שהם מבוגרים. ואם אנחנו מניחים שהצוות רוצה להיטיב עם הילדים, הוא יקבע גבולות ששומרים עליהם ולא שמגבילים אותם סתם. זה אחד ההבדלים העיקריים בין בית ספר דמוקרטי לבית ספר דיאלוגי (מיתר, שיח ועוד).
לגבי הלמידה והידע - אני אוהבת את זה שהבן שלי לא נכנס לשיעורים בבית ספר שלו – כי זה לגמרי לא מתאים לו – ואם הוא היה בוחר את זה, זה היה נעשה מתוך שיקולים חיצוניים (למצוא חן, לרצות, לעמוד בסטנדרט מסוים ועוד).
אז אם הוא לא בשיעורים יש לו "זמן חופשי" והשאלה היא מה קורה בזמן הזה. ומניסיון, מאוד קל כצוות מורים להזניח את הנושא הזה ובאמת לתת לילדים "חופש" (שהוא למעשה הפקרות. הבדל דק). אבל למבוגרים יש המון השפעה על איך יראה הזמן הזה – החל מהחוקים (אייפדים וכו'), המשך באזורי הפעילות ובמה שיש בהם (מתקנים, משחקים, תחפושות, כלי נגינה, יצירה, ספריה – וכמה כל אלו נגישים ומזמינים ועוד) וכלה, והכי חשוב בעיני, בנוכחות של הצוות שם. לאו דווקא כ"מורה" שרוצה ללמד משהו (או "לנצל את הזמן") אלא כמישהו שנמצא שם להכיל את הילדים, להיות בקרבתם, להשתתף בפעילות של הילדים (או להוביל אותה) ומתוך זה - לאתגר את הילדים, להציע כיוונים חדשים לחשיבה, פעילות למידה ועוד.
אז נכון שהילד שלי חסר ידע מסוג אחד, אבל – הוא ההיפך מפאסיבי, הוא סקרן, חוקר, ממציא, ויש לו ידע בדברים שעניינו או מעניינים אותו. והוא יודע ללמוד לבד. יחד עם זה, זה הרי לא מושלם. והוא גם אוהב מסכים. בגלל זה בבית יש חוקים! שיש לו שעה ביום להיות מול המחשב כי הוא צריך את זה ממני כרגע. שאני אהיה אמא נוכחת ואחראית. וגם בבית ספר ילדים זקוקים למבוגרים לשאת אליהם עיניים.
ילד הוא לא צמח בר אבל גם לא בונסאי. צריך למצוא את הדרך הנכונה לטפח אותו בלי לנסות להפוך אותו לאיזה פרויקט. זו משימה כל כך קשה וכל כך הרבה בתי ספר עם כוונות טובות מתבלבלים שם.
אביבה*
הודעות: 359
הצטרפות: 05 יוני 2004, 23:49

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי אביבה* »

ילד הוא לא צמח בר אבל גם לא בונסאי

איזה משפט חמוד
אחת*
הודעות: 2101
הצטרפות: 15 יולי 2001, 00:00

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי אחת* »

כבר נכתבו בפייסבוק דברים דומים והגיעו לאוזניים הרלוונטיות. בתגובה שמענו בעיקר את הדקלום האידיאולוגי.

אולי אנחנו בכלל לא רוצים בי"ס דמוקרטי פרופר - אלא בי"ס פרטי עם כמה שפחות כפייה

נראה לי שפה קבור הכלב.
יש הבדלים בתפיסה האידאולוגית.
המצב שבו לא מקבלים הרבה השכלה עיונית או פורמלית הוא צדו השני של המטבע במקרה של בתי הספר הדמוקרטיים.
זה בא עם החבילה של מה שהחינוך הדמוקרטי מציע, או מבקש לקיים.
זה לא מתאים לכל אחד ואפשר בהחלט להבין למה,
אבל נראה לי שלא סתם אתם שומעים בתגובה בעיקר את הדקלום האידיאולוגי - זה לא רפלקס מותנה, זו לא התחמקות. זו האמת.
בזה מאמינים אנשי החינוך הדמוקרטי, ואני חושבת שמי שלא מוכן שהילדים שלו יהיו במצב הזה - שיטת החינוך הזו אינה מתאימה לו.
צמח_בר*
הודעות: 4
הצטרפות: 10 אפריל 2008, 22:44

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי צמח_בר* »

גם אני נעה ונדה בתוך הסבך הדמוקרטי. מבינה שלמידה בכפייה לא מועילה הרבה. בגדול - כשאת מדברת למשל על המהפכה התעשייתית. זכור לי מתוך הלימוד הזה - אולי עשירית , ייתכן שפחות. אז את העשירית הזו באמת אפשר למצוא באינטרנט.
יכול להיות שאפשר היה להנגיש הרבה חומרים עיוניים מעניינים בבית הספר הדמוקרטי בצורה חווייתית, שתמשוך את הילדים לבוא ולקבל.
הילדה שלי למשל, עזבה את רוב השיעורים לקראת סוף השנה ואני הייתי מאוד מודאגת שזה מה שקורה. מצד שני אם אני נזכרת בילדותי שלי - אז חוגים , שהיו יותר מבחירתי - נעזבו חדשות לבקרים ובוודאי לקראת סוף שנה, אז יש קשר גם לתעצומות נפש, הקשורות גם לגיל הילד.
אני לא חושבת שבבית הספר יושבים קוסמים. אני מסכימה שנדרשת המון מוסריות ממורה בדמוקרטי, כי הוא בקלות יכול לזלוג לחוסר מאמץ וחוסר חיוניות . צריך לחשוב כל הזמן על מודלים שישפרו את בתי הספר הדמוקרטים ומצד שני לזכור שבריאות נפשם של הילדים וחוסר הפיכתם לחיילים ממושמעים לא פחות חשובה מעוד פיסת מידע כזה או אחר. אני לחלוטין רואה בלמידה משהו מאוד מאוד חשוב לאורך כל חיינו ושוב, יש צורך לעשות חשיבה חדשה לגבי הלימוד בדמוקרטי ולזכור יחד עם זאת שאין מקום אידאלי ומבחינתי בינתיים -זה הכי קרוב למה שאני רוצה
כנראה_באותו_דמוקרטי*
הודעות: 3
הצטרפות: 28 יוני 2013, 13:42

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי כנראה_באותו_דמוקרטי* »

ומצד שני לזכור שבריאות נפשם של הילדים וחוסר הפיכתם לחיילים ממושמעים לא פחות חשובה מעוד פיסת מידע כזה או אחר.

לדעתי הסיסמה הזו היא מה שמונעת מבתי הספר הדמוקרטיים להיות בתי חינוך משובחים, ומשאירה אותם כשמרטפים חביבים שמעניקים השכלה מינימלית. ניכרת בבתי הספר הדמוקרטיים חרדה של ממש מהצבה של אתגרי השכלה לילדים, מפחד שזה הופך אותם לחיילים ממושמעים. זאת תפיסה שמרנית של חינוך. השכלה טובה ודידקטית, שנעשית בנועם, בכיתות קטנות, עם הקשבה רבה לילדים ואפשור של התפתחות אישית, לא הופכת אותם לחיילים. להיפך, ההשכלה היא הבסיס להומניזם. אבל בשביל השכלה צריך להתחייב, לעבוד, לתרגל, לא רק לעשות מה שבא לי.

משימתם העיקרית של הילדים היא לצמוח בלי הפרעה מיותרת למקומות שאליהם לוקחת אותם הסקרנות הטבעית והאישית שלהם
פה יש פרדוקס שפותחת הנושא הצביעה עליו. אם לא מתוודעים לסוגי הידע האפשריים, לא תתפתח סקרנות. סקרנות מתחילה מזה שרואים משהו, מתוודעים למשהו, שומעים על משהו, ואז רוצים לדעת עליו יותר. איך ילד יכול לדעת שמוזיקה קולית של ימי הביניים מעניינת אותו אם לא שמע עליה? ואיך יידע שמתימטיקה מתקדמת היא מרתקת ומסקרנת, אם לא עמד במחויבות של התקדמות במתימטיקה? הרי אי אפשר להסתקרן ממושג הקירוב אם לא עוברים כברת דרך במתימטיקה. בשביל זה צריך לחייב ולהתרגל.

מסכימה עם פותחת הנושא שהדמוקרטיים מפתחים בורים חביבים ותו לא.

אותי זה מתסכל באופן בלתי נסבל כמעט.
צוויליך*
הודעות: 2438
הצטרפות: 12 מרץ 2005, 20:35

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי צוויליך* »

שרון ס ,
את מבטאת את מחשבותיי בדיוק רב.

קל לנו, כמבוגרים הורים, לפעול מתוך ידיעה שהדרך הישנה אינה נכונה.
פחות קל לקבל דרך שונה מהותית, אף שהדבר נדרש מתוך שלילת מהות הדרך הישנה.

ההבדל בין חינוך להשכלה נעלם בתוך הכמותיות - היקף החומר הנלמד, לדוגמא - כשקשה לשחרר את הפחדים שהילד יצא בור ועם הארץ.

וצהוב: "ההסכמה כוללת בתוכה, את אי ההסכמה - לפרטיה" ...
האם לילד לא טוב? האם הוא משדר שזמנו מבוזבז, נמרח, חסר עניין, מייאש בשממונו?....
או שאינו עובר מנושא מרכז לנושא מרכז כפי שהיינו אנו עושים, חותר דרך חוברות הקוריקולום הנדרש?

להקשיב לילד שהינו, לא למבוגר שאנו.

צוויל
כנראה_באותו_דמוקרטי*
הודעות: 3
הצטרפות: 28 יוני 2013, 13:42

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי כנראה_באותו_דמוקרטי* »

אם לא מתוודעים לסוגי הידע האפשריים, לא תתפתח סקרנות. - כאילו שאפשר להתוודע לכל סוגי היידע האפשריים.

לא התכוונתי לכל סוגי הידע. התכוונתי לסוגים שונים, ובאופן מעמיק. אי אפשר לדעת אם אוהבים מתימטיקה בלי להיכנס לעובי הקורה שלה. בדמוקרטי שלנו מלמדים על מצולעים על ידי כך שמעיפים עפיפונים (לא רק, אבל פעמים רבות). זה כיף, אבל כל כך שטחי, שבעצם לא נותן כמעט מושג על עולם הידע הזה. לעומת זה, בן הזוג שלי, שהוא פרופסור דידקטי למדעים מדויקים, ישב עם הבת שלי באופן די דידקטי והסביר לה דברים בגיאומטריה ובלוח הכפל. היא קצת התפתלה פה ושם, והיתה צריכה להתרכז הרבה יותר ממה היו מעיזים לדרוש ממנה בשיעור בדמוקרטי. אבל אחר כך ראיתי אותה בונה את אותם מבנים מתימטיים שהוא הראה לה ולא עוזבת את זה. זה ממש עניין אותה. גילתה עולם שאין לה שום דרך להגיע אליו לבד ובלי עבודה רצינית.

גם אני לפעמים מושיבה אותה למשל מול סונטה של בטהובן ומסבירה לה את המבנה. זה דורש ממנה לפחות שעה של ריכוז כמה וכמה פעמים. אבל אחר כך היא לא מפסיקה לשאול אותי על בטהובן ועל סונטות. רק מה, היא היתה צריכה מחויבות וחשיפה בשביל זה.

אצלינו בבית פשוט לא מפחדים מאתגור. זה לא נראה לי דכאני קצת להתאמץ בנושא קשה שלא ברור מיד מה הרווח שלו. לשבת בכיתה עם 40 תלמידים ומורה לא אינטילגנטית זה דכאני, בעיקר שצריך להתאים רמת החומר לאיזה מין ממוצע, כך שהחלשים לא מבינים כלום והחזקים משתעממים למוות. אבל לשבת בקבוצות קטנות ולהתמודד עם אתגרים שחושפים לעולמות ידע? לא רק שזה לא דכאני, זאת פריווילגיה של ממש.

למיטב הכרותי, ילדים בחינוך חופשי וילדים בדמוקרטי הם בעלי יידע רב, פתיחות מדהימה ונגישות גבוהה ליידע חדש, הרבה מעבר לממוצע אצל ילדים במסגרות רגילות.
הם ככה בגלל שמראש מדובר באוכלוסיה משכילה יחסית. אבל בבית הספר מלמדים אותם מעט מאוד. אני עוקבת אחרי זה ממש מקרוב.

_וכדאי שאני לא אגיב אפילו למשפט הזה-
מסכימה עם פותחת הנושא שהדמוקרטיים מפתחים בורים חביבים ותו לא.

נראה לי שהנושא רגיש והתגובות אמוציונליות_

בחיי שאני לא רגשנית פה. אני בדמוקרטי שלוש שנים ומעורבת בכל שיעור שהבת שלי לוקחת ובשיעורים אחרים, וגם מכירה בני נוער שלמדו בדמוקרטיים (הרבה ילדים של חברות וחברים). הם בהחלט בעלי ביטחון, יחסית ערכיים ובעלי תודעה חברתית. ממש לא משכילים. לא למדו כלום. לא יודעים מתימטיקה, שירה, ספרות, אזרחות, גיאוגרפיה, מדעים, היסטוריה, תולדות האמנות, פילוסופיה. כל כך מעט שזה כואב. בטח מעט יחסית לגודל הכיתות ואיכות התלמידים.
פלונית_מחפר*
הודעות: 86
הצטרפות: 01 מאי 2009, 12:05
דף אישי: הדף האישי של פלונית_מחפר*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי פלונית_מחפר* »

_ממש לא משכילים. לא למדו כלום. לא יודעים מתימטיקה, שירה, ספרות, אזרחות, גיאוגרפיה, מדעים, היסטוריה, תולדות האמנות, פילוסופיה
לדעתי אף אחד לא צריך לדעת שום דבר מהדברים האלה, אין להם ערך מוחלט. יכול להיות להם ערך לאדם הפרטי בהיותם פוטנציאל להנאה אינטלקטואלית ו/או אסתטית, זה הכל._
כאמא לבחורה שהייתה גם בחינוך הדמוקרטי וגם בקונבנציונלי אוכל לספר שכאדם בוגר אני מזהה את הדברים שהנחיל לה החינוך הדמוקרטי בכל פעולה ועשייה שלה. מזהה מעט מאוד השפעות חיוביות או משמעותיות של בית הספר הקונבנציונלי שם בילתה בין כיתה ז' ל-יב'.
היא אדם מודע, סקרן, רגיש, מתעניין בעולם, פשוט ספוג.
ויש לה גם מה שאפשר להגדיר לפעמים כ"חורים בהשכלה".
אז מה? כשמשהו מעניין אותה, או כשהיא נתקלת במכשול בגלל חוסר ידע, היא מיד יודעת איך והיכן להשלים את החסר.
העיקר הם הכלים - ואותם היא קיבלה, לדעתי, בבית הספר הדמוקרטי בשנים המעצבות של כיתה א' עד ז'.
צמח_בר*
הודעות: 4
הצטרפות: 10 אפריל 2008, 22:44

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי צמח_בר* »

כניראה באותו דמוקרטי- (היה עדיף איזה שם שאפשר לקרוא לך, לא? שרה/רונית/רוחמה וכ'ו
אני שואלת את עצמי אז מה בעצם היית רוצה לראות בשיעורים בדמוקרטי? האם מורה אסרטיבי שמחייב להיכנס לכל השיעורים שלו ומלמד באופן מתמשך בשיטה אלטרנטיבית נושא כלשהו, היה מספק אותך? ואם הילדים שלך גם אז היו אומרים שאין להם כוח להיכנס כי זה משעמם אותם? אולי זה יעניין אותם במשך שלושה חודשים ואז יפסיק לעניין? אז מה את היית אומרת להם?
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי אישה_במסע* »

אני תוהה, אתה באמת מאמין שאדם לא יכול לדעת במה הו אמתעניין ללא חשיפה? אהבתי אלגוריתמים לפני שידעתי מה זה, פשוט לא הכרתי את המושג. נמשכתי למתמטיקה - מתמטיקה אמיתית - הרבה הרבה לפני שמישהו סיפר לי על ווקטורים שפורשים מישור.

אני מאמינה שייעוד אמיתי של אדם אי אפשר לפספס. האהבה והמשיכה חזקים מידי.

ואם ילד לא ילמד הרב המידע לא מועיל בעליל, כמו גיאוגרפיה, היסטוריהף תולדות האמונות - לא רק שלא יגרם לו נזק, אלא הו איקבל מכך רווח עצום.

אני בכלל לא מאמינה שצריך ללמד ילדים. אני לא חושבת שבית ספר דמוקרטי אמור ללמד. לדעתי לחשוף בכפייה לעולמות ידע זה נזק עצום - זה עלול בקלות להרוס את האהבה למקצוע מסויים. ויש מעט מאוד דברים פחות גרועים מזה. אפילו חווית כישלון מזיקה פחות מהשנאה של מקצוע.
בכלל, לדעתי בית סםר דמוקרטי זה אולי אחד מבתי הספר היחידים שמאפשרים חינוך ללא כפייה, וטוב שכך.
זה עדיף על אדם "משכיל" <שזה ערך כל כך מפוקפק בעיניי שהוא יותר שלילי מחיובי>
פלוני_אלמונית_שפתחה*
הודעות: 2
הצטרפות: 29 יוני 2013, 20:51

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי פלוני_אלמונית_שפתחה* »

תודה לכולכם על הדיון והדעות.
ברשותכם אמחק עוד מעט, כי האתר פופולרי ממה שחשבתי.
צמח_בר*
הודעות: 4
הצטרפות: 10 אפריל 2008, 22:44

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי צמח_בר* »

לפלוני אלמונית שפתחה
בבקשה מחקי את הודעותייך אם ברצונך. זה ממש לא יפה למחוק את דבריהם של אחרים פה אמנם את התחלת, אבל אחרים המשיכו וזה לא ראוי למחוק את דבריהם.
פלונית*
הודעות: 5019
הצטרפות: 02 אוקטובר 2001, 03:13

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי פלונית* »

ומה אתם אומרים שאשלח קישור לדף זה לרשימת מכותבים של הורים בדמוקרטי חדרה - זה נושא בוער כל הזמן,, כל מצטרף חדש חושב על זה רבות ותמיד נחמד ונעים לחלוק ולחשוב ביחד
פלוני_אלמונית_שפתחה*
הודעות: 2
הצטרפות: 29 יוני 2013, 20:51

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי פלוני_אלמונית_שפתחה* »

מחקתי את הודעותיי מהדיון ואבקש לא לשחזר אותן. תודה.
כנראה_מאותו_דמוקרטי*
הודעות: 1
הצטרפות: 29 יוני 2013, 23:11

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי כנראה_מאותו_דמוקרטי* »

ומה אתם אומרים שאשלח קישור לדף זה לרשימת מכותבים של הורים בדמוקרטי חדרה - זה נושא בוער כל הזמן,, כל מצטרף חדש חושב על זה רבות ותמיד נחמד ונעים לחלוק ולחשוב ביחד

בבקשה לא. מי שכותב, כותב פה, ויודע שהוא כותב פה, לא באתר אחר.
מחפשת_דרך*
הודעות: 21
הצטרפות: 20 ינואר 2005, 10:44

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי מחפשת_דרך* »

שלום לכולם, אשמח לשמוע חוות דעת על בי"ס הדמוקרטי בקרית אונו.
אוירה, התנהלות, מסגרת, חופש, יצירתיות ועוד.
האם צפוי קושי מיוחד בהשתלבות בחברת הילדים בכיתה ה-ו?
מישהו יודע האם בכלל יש מקום/מתפנה מקום בגילאים אלה בבי"ס?
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

חברים יקרים שלום!
אני חדשה דנדשה, ומתלבטת לגבי רישום של הצאצאית שלי (כיתה א) לבית הספר הדמוקרטי בחולון.
קראתי בשקיקה את כל הפוסטים, גם בדף הראשון, וגם בשני - הדיון היה מרתק, אך העלה בי יותר סימני שאלה מתשובות. ולצערי כל הדברים המעניינים נכתבו לפני שנים רבות...
אשמח מאוד לקבל תגובות, לגבי מספר דברים שלא מצאתי לגביהם תשובות:
  1. איך בוחרים בית ספר דמוקרטי - קראתי, שהיות וקיימת שונות משמעותית בין בתי הספר השונים, אף בית ספר דמוקרטי לא דומה לאחר. מהם הדגשים, שכדאי לי לעמוד עליהם בבואי ליום הפתוח?
  2. הלמידה בכיתות - האם הלמידה הפרונטאלית בכיתות, זהה לאופן שבו לומדים בבתי הספר הרגילים? או שבתי הספר הדמוקרטיים מאמצים גם שיטות לימוד יחודיות ומעניינות יותר בלמידה הפורנטאלית?
  3. האם יש שימת דגש על כישורי למידה? כלומר, אנחנו מניחים כי הילדים סקרנים מטבעם, ואני לגמרי מסכימה, אבל האם פיתוח של מיומנויות לימוד, הן לא הכרח כאשר משלחים את הילדים ללימוד חופשי?
תודה מראש
דמוקרטי_גאה*
הודעות: 1
הצטרפות: 23 ינואר 2015, 16:27

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי דמוקרטי_גאה* »

סילחו לי. אני בת 12 ואני לומדת בבית הספר הדמוקרטי בעמק האלה. אני לא מבינה את ההתנגדות שלכם. אנחנו בבית ספר 35 תלמידים (בית ספר מתחילת השנה) ואני לומדת מעולה- יותר טוב משנים קודמות. אז תחשבו- אם השיטה הזאת לא הייתה פועלת- היא הייתה מתקיימת? ועוד במסכה של בית ספר?
דניאלה*
הודעות: 1197
הצטרפות: 21 ינואר 2002, 15:27

בתי ספר דמוקרטיים

שליחה על ידי דניאלה* »

לפלוני אלמוני משתי הודעות למעלה שלום,
רק עכשיו ראיתי את הודעתך, אולי בכל זאת עוד רלוונטי.

איך בוחרים בית ספר דמוקרטי - קראתי, שהיות וקיימת שונות משמעותית בין בתי הספר השונים, אף בית ספר דמוקרטי לא דומה לאחר. מהם הדגשים, שכדאי לי לעמוד עליהם בבואי ליום הפתוח?
משתי השאלות הבאות שלך נראה שאת יודעת מה הדגשים החשובים לך.
אם כך, כדאי לברר נקודתית בבתי הספר הרלוונטיים לגבייך מה קורה בהיבטים האלה בבית הספר, איך הוא מתנהל ועל מה הוא שם דגש.
אכן בתי הספר שונים זה מזה, לדעתי הבחירה צריכה להיות לפי מה שנראה לך (ומה שפרקטי עבורך מן הסתם).
למשל יש סקאלה מבחינת רמת החופש והבחירה שנותנים לילד - חלק מהדמוקרטיים הם חופשיים לחלוטין, אחרים מחייבים לימוד של מקצועות ליבה מסוימים.
מציעה ללכת ליום הפתוח ולברר על מה שחשוב לך ומה שמעניין אותך
שליחת תגובה

חזור אל “מסגרות אלטרנטיביות”