המלחמה ואנחנו 03

[יול*]

עדי, בבקשה אל תמחקי...
הדף הזה לא נעים וקשה ועצוב.
(אבל הרי ככה היא מציאות חיינו כרגע).
אני חושבת שדבריך חשובים (לכולם, גם למי שלא מסכים אתך).
ומבחינתי הם גם מעוררי השראה.

[עדי_ל*]

היי לכולכם,
אני כותבת עכשיו ולא אוכל לקרוא כאן לפחות בשעה וחצי הקרובות ,
צפוייה הרדמה ארוכככככככככככככככה... הקטן מלא אנרגיות, ואני צופה דיגדוגים במיטה, שיחות והקראת ספרים רבים (האהוב כרגע הינו "הענק הגנדרן" ספר נחמד ביותר).
חשוב לי להסביר שמבקשת למחוק את (מה שנשאר מ)דברי משום שאני חושבת שעקב התנכלות לכתיבתי, להמשיך בכתיבה כאן יהיה בלתי הגיוני/אפשרי ולא נכון לי.

אני חושבת שיתכן ואפילו לא שמתן לב, הכותבות כאן, לגידופים, למחיקות... הכל קרה במהלך שעתיים-שלוש אתמול בערב ויתכן שלא ראיתן את שכתבתי וזה נעלם בטרם...

אתמול בערב נתקלתי כאן בדברים של דני דין שגידפה את שירה וכתבה מילים שאינן ראויות להיות כאן.
פניתי אליכן ובקשתי שנסכים על מחיקתן ושנמשיך לקיים כאן שיח, גם אם מתוח, אז סביר בסגנונו.
מחקתי את המישפט עם הגידופים וביקשתי מהכותבת שייפסקו.
בתגובה היא מחקה את פנייתי והוסיפה מישפט אחר, באותו סגנון של הקודם.
כתבתי שוב שהיא מתבקשת להפסיק ואם לא, ישנן דרכים לדעת מי היא (ואכן פניתי ל יונת שרון ) ויהיה לה לא נעים.
הגיבה "אמא'לה איזה פחד".. ו"נענשתי" במחיקת כל דברי שנכתבו במשך הערב. כתבתי מס' תגובות, גם לשי פודים ובכלל.
אין לי אפשרות להתנהל כאן תחת טרור מחיקות.
אני לא מתכוונת להיכנס למלחמות. יש מספיק.

בנוסף אוסיף שהדברים שהגבתי אליהם אתמול, ונמחקו, הופנו ברובם ל שי פודים , אשר חשתי בהתנהלות עיקבית ולא ראויה שלה, של התקפה אישית ללא התייחסות לכתיבתי. שוב ושוב.

אני לא מעוניינת להתחיל בניחושים מי המגדפת והמוחקת תחת שם בדוי.
אם "סומנתי" כאן ע"י זו או אחרת, ויש כאן התנכלות מכוונת , אני לא יכולה לזה ולא מעוניינת אפילו לנסות להתמודד עם זה.
כששוברים את הכללים ומתנהלים כלפייך בצורה נבזית ולא הוגנת , עדיף לפעמים לנטוש את המקום.. ככה אני מרגישה מאז אתמול (ויתכן שזו גם תובנה די חדשה שלי בחיים..)
כמה קל ועלוב לגדף , להתקיף ולמחוק , והכל תחת שם בדוי..

אני מחוייבת לעמוד מאחורי מילותי ולתת דין וחשבון, כמי שמוכרת כאן באתר בשמי מזה שנים, ולא בוחרת לי בשם אחר לדיון הזה. וכך אני עושה. מתוך אחריות מלאה למה שכותבת והתמודדות עם העובדה שיש רבים שאינם אוהדים את דברי ויתכן שאף שופטים את דמותי לרעה.. כשהם מושפעים מאיך שהיא מצטיירת בדפים הפוליטיים (גם בגלל הדעות וגם בגלל הסגנון המתלהט בהם, מודה)בהם אני מקפידה לכתוב, למרות הקושי הגדול. זה קשה לי מאוד. בכל שנה יותר.
מאז שאני אמא פי כמה וכמה. זה נוגע במקומות מאוד רגישים שרגישותם גדלה, עד כדי כאב פיזי מהחדשות, מהתמונות, מהמציאות. מעתיד ילדי.. ועתידנו כולנו.

אז לעמוד תחת כל הלחץ הזה, לקרוא תגר לפחדים, לסרב ל"ילד הרע" שבי שלוחש לי להפסיק לכתוב, זה הרי כ"כ מתיש אותי.. וגם לסבול את טרור ההתנכלות האישית בעילום שם והמחיקות ?!?

אני לא רוצה להסיט כאן את הדיון מעיקרו, למרות שאין ספק שאלו פנים נוספות של האלימות והטרור..
חבל שכך הוא, אבל אם מישהי כאן לא יכולה היתה להתמודד עם מילותי, ובחרה בדרך האלימה הזו למנוע אותי מלכתוב : תהיי מי שתהיי, הצלחת.
אני לא הייתי חשה סיפוק מניצחון כזה.
במלחמות אין מנצחים.

שוב מאחלת שנהיה בטוב,כולנו, הלואי
http://www.youtube.com/watch?v=t0gHq8r3JhE
(קצת קיטש.. שעזר לי לשחרר מעט דמעות היום ובמצב הזה זה היה נחוץ וטוב .. הביצוע של בועז שרעבי גם יפה, אבל רציתי אישה...ויהודית רביץ נהדרת תמיד)
חושבת להציע לשיר את זה במקהלת הנשים היהודית-ערבית השבוע, והלואי שזה יהיה כבר לאחר שנצא מעזה)

[פלוני_אלמונית*]

קשה להאמין שעם כל המצב ועם כל מה שתושבי הדרום עוברים (כבר 8 שנים!) עדיין יש אנשים שאומרים שהצבא לא בסדר.
פשוט עצוב שזה בסדר שיהרגו אותנו החפים מפשע שרק רוצים לחיות בשקט בביתנו אבל חס וחלילה שיפגעו בפלשתינאים המסכנים...

[עשב_השדה*]

עדי ל לללללללללללללללללי
בבקשששששששששה
אל תתני לזה משקל יותר גדול ממה שזה
ודבריך חשובים ואפילו הלהט ואיך שאת מנהלת אותו
תראי נוצר כאן בכל זאת ואף על פי כן
דיאלוג ,לרגעים, ואלה דגעים יקרים
השארי נא

[עשב_השדה*]

פלוני
הקשיבי בבקשה
הנפגעים בדרום הם אחי
ואני בהחלט כואבת את כאבם קודם כל
החבר של ביתי נמצא בעזה
אנחנו עם אחד ואין מנוס
אינני רואה סתירה בעובדה שליבי נחמץ מול כל פגעי המלחמה
וכואב לי לראות או אפילו לשמוע על תמימים שנפגעים אצלנו
ובהחלט גם אצל משפחות פלסטינאיות
קשה לי להיות מתנכרת
ומאמינה שניכור כזה הוא מנגנון הגנה שלא לחוש בכאב של האחר
ומאפשר את היריה הבאה,

[עשב_השדה*]

תודה ,רוזמרין

[תכלס*]

חמאס ארגון רצח שצריך לכלות, ואפשר.
חמאס כל כך אכזריים, שהם משתמשים באוכלוסיה אזרחית למיגון עצמם.
אנחנו משתדלים שלא לפגוע בפלשתינאים,
אבל ברגע שחמאס האכזריים משתמשים בפלשתינאים כמגן אנושי, אם כל הצער שבדבר, פלשתינאים אלו לעתים נפגעים.
ממשלת ישראל והצבא מעדיפים לא לפגוע באזרחים, גם רגשית זה חרא, גם מצפונית זה חרא, גם תקשורתית ותדמיתית זה חרא.
אבל רק כך אפשר לחסל את החמאס, ולאפשר לפלשתינאים עתיד טוב יותר בטווח הארוך.
החמאס הוא ארגון רצח אשר מתמקד בלרצוח אזרחים ישראלים חפים מפשע, ועושה את המוות גם לפלשתינאים.

[יול*]

עדי, באמת כלל לא הייתי מודעת לכל מה שתיארת (מחיקות וכו').
לפיכך הסיבות לכך שאת לא רוצה להמשיך לכתוב הגיוניות ומובנות.
ובכל זאת מעיזה להצטרף לבקשה:
_אל תתני לזה משקל יותר גדול ממה שזה
ודבריך חשובים ואפילו הלהט ואיך שאת מנהלת אותו
תראי נוצר כאן בכל זאת ואף על פי כן
דיאלוג ,לרגעים, ואלה דגעים יקרים
השארי נא_
@}
מקווה שזה לא לוחץ מדי...

[אמא_של_מישקין*]

_כשתתקיים קבלת האחר אצל הערבים
הם יוכלו לקבל גם דיאלוג איתנו
עם התרבות העשירה שלנו
עם דרכי הטקס והמיסטיקה שלנו
זו תרבות עשירה ומדהימה
ומתפללת אני שיוכלו ליטול קורה מבין עיניהם
ולהסיר את הצעיף הזה שכל כך מפריע להם לראות אותנו_

כדאי קודם כל לדאוג לקבלת האחר אצלנו אח"כ נמשיך ונדאג לכל העולם...

[שי_פודים*]

עשב השדה - הלוואי וגם הפלשתינאים מתפללים לכך.

אני מכירה דרכי התאכזרות לבנות (של לוחמים שצבע עורם לבן) אכזריות פי כמה
ברור, ברור, ברור.

_יש לי בעיה עם הבחירה שלך להדגים אכזריות קיצונית בחרת בתרבויות שחורות או שמיות
יש לזה טעם של דפוס לא מודע שטבעו בנו בילדותנו_
כתבתי באפריקה ובארצות שונות
תראי, גם את כותבת במשפטים קצרים שלעיתים גורמים לאי הבנה - בדוגמא הזו זה קרה גם לי.
ברור שהאכזריות קיימת בכל עם (ההתייחסות שלי הייתה בהקשר למידת אכזריותו ומוסריותו של צה"ל - דעתי האישית).

_זהי אקסיומה מסוכנת לחיות בתוכה
היא וותרנית ומזלזלת במחיר הכבד שיש לכל מלחמה_
אני לא חיה באשליות - יש הרבה ארצות שלא מכירות בישראל,
ונצטרך להגן עלינו מפניהם.
ההיסטוריה רצופה מלחמות מסיבות שונות ומנבאים שלא יחסרו סיבות גם בעתיד - בכל העולם.

_הפלשתינאים יכלו לסבול פחות אם הייתה להם הנהגה אחראית יותר,
גם אנחנו!!_
ברור, סבל זה עניין יחסי,
גם יכולנו לסבול יותר.

עדי, אני התייחסתי אל דברייך, ולא מחקתי אף הודעה - אני יודעת איך להתנהג כאן באתר.
בנוסף אוסיף שהדברים שהגבתי אליהם אתמול, ונמחקו, הופנו ברובם ל שי פודים? , אשר חשתי בהתנהלות עיקבית ולא ראויה שלה, של התקפה אישית ללא התייחסות לכתיבתי. שוב ושוב.
את לא מגזימה? - התנהלות עיקבית ולא ראויה?
התקפתי אותך אישית?
ללא התייחסות שוב ושוב?

[רוזמרין*]

זה מאד מעניין שבדפי תמיכה תמיד מדגישים שוב ושוב שאיננו יכולים לשנות את הזולת והאחריות לשינוי היא על עצמנו בלבד. והנה פה, כאילו לא מדובר על אותו עניין. אנחנו לא אחראים...לא אשמים...זה הם...בגלל שהם עושים/חושבים/רוצים כך וכך.
כל מה שאני מנסה להגיד הוא שלנו יש אחריות על עצמנו (הפעם אנחנו כעם) ועל התנהגותנו ועל "צריבת התודעה" שלנו ולהם יש את האחריות על עצמם. אנחנו יכולים להחליט להתגרש (שתי מדינות) ואנחנו יכולים להחליט לחיות יחד אבל איננו יכולים גם להחליט להיות יחד בניגוד לרצונם וגם להמשיך להכות אותם. לא אוהבים את בן זוגנו? יאללה לרבנות!

[שי_פודים*]

עדי, מריפרוף מהיר בדף - לא שמתי לב שנמחקו כאן הודעות.

[אנטי_אנרכיסט*]

לא אוהבים את בן זוגנו? יאללה לרבנות! -
אם נמשיך באנלוגיה שלך :
יופי. אבל מה עושים כאשר בן הזוג אלים ?
ממי מבקשים צו הגנה ?
איך מבצעים צו הרחקה ?

[שי_פודים*]

לא אוהבים את בן זוגנו? יאללה לרבנות!
אבל זאת העמדה הפוליטית, לא? - שהעם הפלשתיני יחיה בעזה ואנחנו בישראל.
אבל - הם לא מכירים בנו, מאיימים ותוקפים - אני לא מבינה למה זה בסדר?
האיום הוא תמידי - חופרים מנהרות בעזה ובדרום לבנון.
אני לא מבינה למה זה לא נכון להגן עלינו?
אין כאן עניין לכבוש עם או להשמידו - זו תעמולה של שונאי ישראל ואנטישמיים.

[רוזמרין*]

יופי. אבל מה עושים כאשר בן הזוג אלים ?
אז אנחנו יוזמים את הגירושין. בינתיים, הם אלה שרוצים להתגרש ואנחנו לא מסכימים- רק מרביצים להם יותר ויותר חזק.

[עשב_השדה*]

עשב השדה - הלוואי וגם הפלשתינאים מתפללים לכך
כן הלוואי
אבל מנסיוני אם אני אחכה
האפשרות לייצר תפילה כזו תקטן
לא שאינה קיימת
לא שאין פלסטינאים שעושים עבודה וחשיבה והשתדלות
אני אצא למרדף אחרי השלום מהכוון שלי
אייחל שיצטרפו אלי מהצד השני
מאמינה בהדהוד כזה
וזה דחוף לי


_כשתתקיים קבלת האחר אצלנו
נוכל לקבל גם דיאלוג עם ערבי/יהודי
עם התרבות העשירה שלהם
עם דרכי הטקס והמיסטיקה שלהם
זו תרבות עשירה ומדהימה
ומתפללת אני שנוכל ליטול קורה מבין עינינו
ולהסיר את הצעיף הזה שכל כך מפריע לנו לראות אותם_


חוצמזה מה שעדי ספרה כלל את זה שלא נשארו ראיות לאירוע המרעיל הזה
והיתה תוקפנות ואלימות מילולית קשה
שבתגובה להצבת גבול שקטה
התפרעה כאן
ובכל זאת הימים קשים ולא צריך לטרוק דלת על הכל
ובטח לא להפסיק,אני מקווה

[אנטי_אנרכיסט*]

אז אנחנו יוזמים את הגירושין. בינתיים, הם אלה שרוצים להתגרש ואנחנו לא מסכימים- רק מרביצים להם יותר ויותר חזק.
לגמרי לא מדויק.
נחתמו הסכמי "גירושין" (אוסלו) ביצענו התנתקות חד צדדית - ומאז האלימות רק גוברת.

[שי_פודים*]

בינתיים, הם אלה שרוצים להתגרש ואנחנו לא מסכימים- רק מרביצים להם יותר ויותר חזק.
אנא, תסבירי.

[רוזמרין*]

נחתמו הסכמי "גירושין" (אוסלו) ביצענו התנתקות חד צדדית - ומאז האלימות רק גוברת.
אם יהיה לי זמן מחר, אני אביא לך לינקים שיראו לך שהסכמי אוסלו הופרו ע"י כל הצדדים. גם ע"י ישראל. ואני חוזרת על ההמלצה לראות את הסרט התיעודי "מליון קליעים באוקטובר".

לגבי ההתנתקות- זו צביעות ממש. יצאנו מגוש קטיף, ללא הסכמות איתם, ומיד סגרנו את כל היציאות שלהם לכל הכיוונים. כבר שנים שמצב העוני והרעב בעזה מתדרדר לרמה של העניות במדינות אפריקה ולנו יש חלק נכבד מאד בעניין.כלאנו אותם בגטו בלי שום יכולת להתפתח, לייצא ולייבא וקיווינו שהם ישבו בשקט ולא יפריעו לנו בחיינו הנוחים למדי. מה לעשות שלא התחשק להם ככה לגווע לאיטם אז הם חפרו מנהרות והעבירו דרכם אוכל, כסף ותחמושת? וגם ירו עלינו כדי שלא נשכח שהם עדיין בחיים ודי סובלים?

אנא, תסבירי.
שי, מה יש להסביר? הם רוצים מדינה פלשתינאית (עזה ויו"ש) ואצלנו הפוליטיקאים לא מעזים ללכת עם זה עד הסוף, כי זה דורש התעמתות עם המתנחלים ואנשי הימין. מעדיפים את כל הזוועה הזאת על פני הסתכנות במלחמת אחים.
את חושבת שלא ברור לכולם (כולל ליברמן) שזאת האפשרות היחידה להגיע להפסקת הלוחמה איתם?

[הכרה_הדדית_כתנאי_לפיוס*]

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3652051,00.html
הסיפא ברור: מעבר להפסקת האש הנחוצה עכשיו ומיד, הפסקת האלימות האמיתית עוברת רק דרך "השבת הזמן" לתוך חיינו הפוליטיים, כלומר דרך בירור פתוח ונוקב של ההיסטוריה שיצרה את יחסי יהודים ופלסטינים בארץ הזאת, והתמודדות ישראלית עם שלילת ההיסטוריה והזכויות הפלסטיניות.
במהלך בירור שכזה, שיהיה כמובן מותנה בסיום הכיבוש הקולוניאלי הישראלי, תעלה שאלת הפליטים ואיתה סוגיית רצועת עזה כולה, אך יעלו גם שאלות הנוגעות להיסטוריה היהודית הטראומטית, ולאפשרויות להבטיח את עתיד היהודים במזרח תיכון ערבי.
כלומר, ההכרה בזמן הפלסטיני היא הדרך היחידה גם להכיר בזמן היהודי. רק כשההיסטוריה תחליף את הטריטוריה כנושא השיח המרכזי, כלומר כשתולדות הארץ יסופרו תוך הכללת כל תושביה ומגורשיה, ייבנה הבסיס של הכרה הדדית של שני עמים שווי-זכויות במולדת משותפת. אז ייפסקו גם הטילים, ויגיע אולי גם זמן פיוס.
פרופ' אורן יפתחאל מלמד גיאוגרפיה פוליטית באוניברסיטת בן-גוריון, באר שבע

[רוזמרין*]

ייבנה הבסיס של הכרה הדדית של שני עמים שווי-זכויות במולדת משותפת. אז ייפסקו גם הטילים, ויגיע אולי גם זמן פיוס.
אם הבנתי אותו נכון, הוא מתכוון שתהיה מדינה אחת לכולם. זה הקו האדום שלי. אם אני צריכה לבחור לחיות כמיעוט אז בטח לא כאן ועכשיו. אולי בני ניננו אם יהיה שלום במשך מאה שנה.
אני כן חושבת שצריך להכיר ולהבין את הנרטיב של כל צד. כמו עם בן זוגנו. זה לא אומר שבהכרח אנחנו מסכימים אבל כן אומר שמבינים שהצד השני מרגיש וחושב אחרת.

[עשב_השדה*]

בוקר טוב

[בן_עמי*]

בס"ד
..._כלומר כשתולדות הארץ יסופרו תוך הכללת כל תושביה ומגורשיה, ייבנה הבסיס של הכרה הדדית של שני עמים שווי-זכויות במולדת משותפת. אז ייפסקו גם הטילים, ויגיע אולי גם זמן פיוס.
פרופ' אורן יפתחאל מלמד גיאוגרפיה פוליטית באוניברסיטת בן-גוריון, באר שבע_
"בין חוף אילת לאל עריש באין מפריע שט כריש. פוגשים כריש לאור היום אז מה אומרים? אומרים שלום"..
נאביות, זה פשע או ליקוי?

הם רוצים מדינה פלשתינאית (עזה ויו"ש) ואצלנו הפוליטיקאים לא מעזים ללכת עם זה עד הסוף, כי זה דורש התעמתות עם המתנחלים ואנשי הימין. מעדיפים את כל הזוועה הזאת על פני הסתכנות במלחמת אחים.
יש עוד סיכון, ממש זניח..
והוא שמהשומרון, לפחות מהאזור שבו גרנו רואים כל ערב כמו על כף היד את האורות המנצנצים של הערים במישור החוף.. לא צריך אפילו לכוון, לא צריך משקפת, וקשה לפספס כמו בשדרות, כי האורות צפופים, לאורך כל האופק.

_הם רוצים מדינה פלשתינאית (עזה ויו"ש) ואצלנו הפוליטיקאים לא מעזים ללכת עם זה עד הסוף,
את חושבת שלא ברור לכולם (כולל ליברמן) שזאת האפשרות היחידה להגיע להפסקת הלוחמה איתם?_
לא.
זה מאוד נחמד לשמור על מישור החוף, ולהציעה להם את השומרון, אבל אף סבתה ערביה בדהישה לא מחזיקה למזכרת את המפתח לבית בגוש עציון או בתפוח..
זה ברור רק למי שחושב שהם כלללללללללללללללללללללללל כךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך מטומטמים-
שהם יסכימו לוותר על הבתים שנטשו ביפו בחיפה ובמישור החוף, תמורת הרי הטרשים של השומרון.
רק שאים את רוצה ממש שלום, מין ההגינות היא שתתני להם את מישור החוף, ותעברי לשומרון בעצמך..
ובשביל להבין שההצעה שלך לא תרצה אותם, ממש, אבל ממש לא צריך להיות מומחה לערבים, וגם לא לנדל"ן..

[יול*]

אבל מה עושים כאשר בן הזוג אלים ?
בן הזוג אלים כי אנחנו מתעללים בו, משפילים ולא נותנים לו אפשרות לחיות חיים נורמלים.
אז הוא הופך שונא וגם אלים (וזה מתווסף לכל אי ההסכמות שהיו מלכתחילה...)
אם ממשיכים את ההקבלה לזוגיות, גם ההתנתקות החד צדדית היא עוד מהלך של התעללות:
החלטה של המתעלל על צורת ההתנתקות, מועד ההתנתנקות ועל התנאים אחריה ולאחר מכן כפיית התנאים.

לי יש אנלוגיה אחרת:
איש גדול דורך על שתי הרגליים של איש קטן (כיבוש).
האיש הקטן חלש וכנוע, מפתח שנאה לאיש הגדול ומנסה להתנגד לו ולהעיף אותו ממנו.
האיש הגדול מחליט להוריד את עצמו מהאיש הקטן, אבל רק מרגל אחת (התנתקות חד צדדית).
האיש הגדול דורך על רגל אחת של איש קטן, יש ספק שהאיש הקטן יעשה פרובוקציות כדי להשתחרר? זה כואב לו (טילים על דרום הארץ).
יש ספק שהאיש הקטן בשתי הידיים וברגל שנשארו משוחררות ינסה בכל דרך להסיר את האיש הגדול מעליו (מנהרות, התחמשות, הרחבת ירי הטילים?)

מישהו פה למעלה שאל מה הפתרון למצב הזה.
פתרון אמיתי אני רואה איכשהו, רק בלרדת מעל הרגליים של האיש הקטן, לרדת לגובה שלו, להסתכל לו בעיניים ולעזור לו לחבוש את הפצעים שנגרמו לו במשך שנים מההתעללות שלנו בו. להבין מאיפה נובע אי האמון שלו בנו, לעזור לו לשקם את כבודו ואת מהלך חייו התקין.

להבין את האחריות שלנו להיווצרות המצב הזה.
לא לגלגל את האחריות עליהם.
נכון, זה תהליך.
הוא ארון וקשה (לא קל לקחת אחריות, יותר קל להאשים אחרים).
רק הוא יביא לדעתי לשינוי אמיתי.
ואני מתעבת את החמאס ואת הטרור האכזרי שלהם, שלא יהיה פה ספק.

אין לי זמן עכשיו, אולי אמשיך לכתוב בהמשך.

[אנטי_אנרכיסט*]

בן הזוג אלים כי אנחנו מתעללים בו, משפילים ולא נותנים לו אפשרות לחיות חיים נורמלים.
סליחה ???
את האנלוגיה לזוגיות הביאה מישהיא אחרת למעלה בדף.
ובאנלוגיה זו - האם היית מקבלת אלימות מבן הזוג בכל תנאי ????
ושוב נא להתחבר למציאות - ישראל פינתה עשרות ישובים ואלפי אזרחים מבתיהם.
עזבה שליטה על חבלי ארץ גדולים.
הכירה בזכותם של העם הפלסטיני (2 מדינות לשני עמים).
אפילו היתה מוכנה לפשרות בירושלים (ברק).
ובתגובה - רק יותר ויותר אלימות.
ועכשיו ההסבר של השמאל - לא ויתרנו מספיק. אם היינו מותרים עוד היינו מקבלים שקט.
הא ??

[בן_עמי*]

בס"ד
להבין מאיפה נובע אי האמון שלו בנו
האי אימון נובע מהמלחמה על יפו. הם לא מאמינים עד היום, איך נתנו לאנשים שלהם לברוח ולנשארים לחיות,
כי זה לא מה שהם היו עושים, לו ניצחו במלחמה.
לעזור לו לשקם את כבודו
אני חושבת שחזרה לתל אביב יפו תוך טביחת תושבים יספיקו.
תודה מראש..
לשקם את כבודו ואת מהלך חייו התקין.
בשומרון ובעזה?
מה את חושבת שהם איבדו בשומרון לכל הרוחות?
אכפת לך ביכלל אים התושבים בכפרים שם רוצים שתעבירי את השליטה אליהם לחמאס או לראשות?
אה, שכחתי. יש גדר, אז גם אים ניתן את השומרון לחמאס, אין להם לאן לברוח..