הנקה אינסטינקטיבית

סמס מתעניין בסגנון: אשמח להתעדכן.
בדיוק מה שנהגתי לעשות

מודיעה שהייעוץ כולל שני מפגשים.
זה רעיון מעניין. איך אמהות מגיבות לעניין? את לא נתקלת באמהות שמעדיפות רק מפגש אחד, ולשלם פחות? אני נהגתי לציין בפני אמהות כי מפגשים נוספים הם בעלות נמוכה יותר, של כחצי מהמפגש הראשון. ועדיין, מעטות הנשים שהזמינו פגישה שניה. כן כמעט תמיד היו שיחות טלפון למעקבים, חלקן בעקבות הסמסים שלי, או ההזמנות שלי להתקשר. זה כל כך חשוב!

אבל אנחנו סוטות פה מנושא הדף, עד כמה שזה חשוב על מה שאנחנו כותבות.

אולי אפשר להעביר את זה לפה.?
http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq ... aka:[po]מה חדש[/po]

_גם בספרים ובמקורות תומכי הנקה יש את התפיסה שאין כזה דבר עודף חלב בגיל שמעל חודש וחצי, ואם יש התפתלויות על השד ושאר סימנים אז זה בהכרח ריפלוקס.
באילו ספרים ומקורות בדיוק?_
אתן צודקות. בספר של ריורדן (עמוד 268, למתעניינים) על הנקה כתוב שבעיות של עודף חלב לרוב נפתרות אחרי שההנקה מתבססת. הם מציינים שסימנים של עודף חלב יכולים להסוות בעייה אחרת, כמו חוסר סינכרון בהנקה או ריפלוקס.

אם זה לא כאן המקום - אקצר:
אני חושבת ש-2 פגישות הן מינימום לליווי הנקה. כך אני מציגה זאת, המחיר עדיין סביר-נמוך. אמהות מקבלות זאת (בשמחה - עוד לא הצטרכתי לכפות ביקור וכנראה שגם לא אצטרך...

)
זאתהאמת המקצועית שלי ולכן אני מחויבת לה. גם אם הכל הולך נפלא בביקור ו'כל הבעיות נפתרות' עדיין ביקור מעקב הוא חובה בעיני. התלבטתי שנה בערך - ועבורי זה התברר כנכון

מה לגבי הנקה אינטואיטיבית? (אני עדיין מתקשה עם אינסטינקטיבית).
אינטואיציה אפשר לפתח וזה לגמרי הקשבה נקיה פנימה. (נכון גם לדפים על לידה ותזונה).

שליחה על ידי שרון* » 03 מרץ 2011, 13:17

גם אני חשבתי על אינטואיטיבית, או על רפלקסיבית, אבל בכל זאת אינסטיקטיבית יותר מדויק. זה מדבר על האמא והתינוק כשותפים למעשה. אינטואיציה היא רק של האמא. רפלקסים הם רק של התינוק. האינסטינקט הוא של שניהם. התינוק נולד איתם, והאמא מתחברת אליהם דרך הפעולות של התינוק. התגובות שלה למה שהוא עושה אמורות להיות אינסטינקטיביות- לכוון אותו, ללטף אותו על הגב או הלחי, למעוך את השד וכו'.
בנוגע לתזונה ולידה- אני מסכימה איתך שהמילה אינטואיטיבית מתאימה.

לדעתי אינסטינקטיבית הרבה יותר מתאימה. אינסטינקטים של התינוק, אינסטינקטים של האמא- משהו ביולוגי, מולד. אינטואיציה הוא מושג שבהגדרה שלו לא מדבר אל הרבה נשים ואנשים, כי זה כביכול מונח שמתאר חוש שישי, אינטואיציה נתפסת כמשהו הוליסטי ומאוד מחובר וזה לא מה שהמונח מתאר.

<למה לתקן משהו אם הוא לא שבור? ההגדרה מדוייקת ונכונה.>

<למה לתקן משהו אם הוא לא שבור? ההגדרה מדוייקת ונכונה.>
מסכימה.
בנוגע לתזונה ולידה- אני מסכימה איתך שהמילה אינטואיטיבית מתאימה.
אני דווקא לא

גם שם המילה אינסטינקט יושבת יותר טוב.
דווקא יותר אופטימי בעיניי אינסטינקט מאשר אינטואיציה בהקשר שהעלית, דלית. "להיות מחובר ל..." יותר מתקשר לי לאינטואיציה מאשר לאינסטינקטים. כאילו באינטואיציה יש יותר אחריות אישית, בעוד שהאינסטינקט שם, רק צריך להזיז דברים שמפריעים לו להתבטא, והכל מסתדר. ככה אפשר לדבר על גורמים חיצוניים שאפשר להסיר מן הדרך, ופחות על עבודה עצמית (מכשילה מראש?) ומעמיקה.

שליחה על ידי שרון* » 04 מרץ 2011, 14:08

האינסטינקט שם, רק צריך להזיז דברים שמפריעים לו להתבטא, והכל מסתדר
גריינתי

שליחה על ידי שרון* » 04 מרץ 2011, 14:11

למה לתקן משהו אם הוא לא שבור אגב- משפט שנכון גם לתנוחות הנקה...

הבנתי עוד קצת למה ההגדרה הזו אינה מדויקת ולא נכונה בעיני.

א. כמו ששרון תיארה יפה- לא מדובר על אינסטינקטים של האמא- משהו ביולוגי, מולד אלא על תגובה של אמא לפעילויות אינסטינקטיביות של התינוק. תגובה, שלהבנתי עדיף שתהה תגובה אינטואיטיבית...
אני מכירה תיאורים של יעלות ועוד יונקות שלאחר הלידה אין להן מושג איך להניק, כך שברור (לי) שלא מדובר על אינסטינקטים של האם.

ב. היות ותינוקות עוד לא מספיק מיומנים בגלילת כפתור העכבר, ברור שקהל היעד לדף הזה או לכל מקור מידע אחר בנושא מיועד לאמהות (ולמבוגרים אחרים) ולא למי שעל האינסטינקטים שלו מדובר. כך שיש בזה משום הטעיית הציבור בעיני.

ג. על-פי תפיסתי אופטימיות נמצאת ב יותר אחריות אישית,_ ואני מתקשה להצמיד את המילה "רק" ל _להזיז דברים שמפריעים,_ במיוחד שמדובר על _גורמים חיצוניים. לי יותר קל ומדויק להזיז קודם כל מבפנים.
וממילא, מבחינתי מדובר על שילוב (בפנים - בחוץ) ובלי עבודה עצמית אין בכלל הזדמנות להבין שמשהו מפריע, לא כל שכן, לטרוח להזיז אותו.

אני גם מבינה הפוך את היכולת לשנות. אם מדובר על אינסטינקט- ההנקה לא זרמה לי בקלות והיו לי קשיים? "אוי בעסה האינסטינקטים שלי\של התינוק דפוקים, אין מה לעשות."
או "אה טוב אני יכולה לפתח את האינטואיציה שלי." (יש מה לעשות).

<כנראה שלא נגיע להסכמה>

אני לא מבינה למה דפים שלמים הופכים לדיונים על שמות הדפים. אולי במקום להידיין שעות על מינוחים, נידיין על ההנקה עצמה? בשמת טבעה את המונח, היא בלשנית ומתמחה בניסוחים כאלה, יאללה- נקסט.

הדיון הוא לא על שם הדף, אלא על המונח עצמו. יש מי שזה חשוב לה. פלונית את מוזמנת לדבר על הנקה ובכך להסיט את הדיון למה שמעניין אותך, לנזוף באחרות שדנות במה שמעניין אותן זה נושא מיותר לחלוטין.

בנות, לא לריב (-:
המונח BN חדש גם באנגלית, ואת התרגום "הנקה אינסטינקטיבית" המצאתי רק השבוע, בתגובה לבקשה של חברה, מדריכת הנקה, שצריכה לתרגם להרצאה על הנקה ולצורך הכשרת מדריכות הנקה את המונח מאנגלית - והיא עצמה דוברת אנגלית ילידית, כך שביקשה ממני תרגום (זה אחד המקצועות שלי, כולל תרגום של חומר מדעי בהנקה).

לא נראה לי שזה מתאים לשנות את המונח.

ותמונה מקסימה בעניין:
http://www.flickr.com/photos/jeankern/139897346/

באמת תמונה מקסימה

דף מעולה כל משפט כאן שווה גריון
אני בהחלט חושבת שחלק מהבעיה בקבלת עצות גרועות מיועצות הנקה זה שמדובר ביועצות ולא ביועצת
אני חושבת שכאשר יש יועצת שהיא זאת שמקשיבים לה יש לה איזה שהוא רעיון ומתווה של מה הולך להיות ואיך זה יקרה ואם באמצע התהליך מחליפים יועצת אז כמובן שיש בעיה .
מצד שני ידוע שיש יועצות גרועות (למשל אחת ששופכת מטרנה על פטמות של אמא עם המון קולוסטרום)
אז בחירת היועצת בהחלט צריכה להעשות בתבונה ולסכם איתה מראש שהמחיר כולל את הצורך במעקב או מעקב במחיר מוזל או מה שלא יהיה
כי לעניות הבנתי במפגש חד פעמי הרבה פעמים יהיה מאוד קשה לתקן את כל מה שדורש תיקון (כי בכל זאת האינסטינקטים שלנו התקלקלו במהלך המהפכה התעשייתית ביחד עם הפרידה מין השבט )

למשל אחת ששופכת מטרנה על פטמות של אמא עם המון קולוסטרום.
הא? אוי ואבוי.

איזה דף נפלא.

מה זה הגאדג'ט הזה שמודד את כמות החלב של האם
תסתכלו ב עמימות ההנקה.
הם העזו לנסות לפרסם את עצמם אצלנו, ואני עניתי מה שעניתי, ואז הם (כנראה) הלכו ומחקו את הקטע הזה כדי שלא לעשות לעצמם פרסומת רעה, חס ושלום לא לגרור ביקורת (עניינית! אני נשבעת שעניינית!!)

אני חושבת שזה רלוונטי גם לדיון הזה:
חברת סטארטפ ישראלית פיתחה מוצר - פטמת הנקה שמודדת את כמות החלב שהתינוק יונק
ואנו רוצים להזמין נשים מניקות לתינוקות קטנטנים לבוא ולהתנסות במוצר להביע חוות דעת ולהשפיע על מיליוני נשים ברחבי העולם
(השתתפות בשכר - כל אישה מניקה שתסכים להתנסות במוצר תקבל מתנה מאה שח על כל הנקה)
פרטים נוספים באתר www.tippot.co.il

וזה מה שעניתי להם:

למה אני ממש לא אוהבת את זה?

מתוך האתר:
_הבעיה של חלק מהאמהות, היא העובדה שאין באפשרותן לדעת כמה חלב ינק התינוק, ולכן האמא עוקבת אחרי סימנים אחרים שהתינוק נותן כגון אי שקט, בכי וכו'.
לאימהות חדשות דבר זה גורם דאגה, בילבול ותסכול במהלך ההנקה. אחת השאלות העקריות בהנקה היא, איך אדע אם התינוק שלי קבל מספיק חלב?
פיטמת המדידה מאפשרת מדידת כמות החלב אשר התינוק יונק באופן מדעי ולא פולשני._

ומה זה ילמד אותנו? ואם האמא תחליט שמה שהתינוק ינק לא מספיק, לדעתה, מה היא תעשה אז? תנסה לשכנע אותו לינוק יותר? תיתן לו תמ"ל?
ולמה המדד של חיתולים רטובים ועלייה במשקל פתאום איננו מספיק?
ומה אם הפטמה הזאת רק תלחיץ אמהות עוד יותר, כי הן יתחילו לחשוב שאם הכמות שהתינוק ינק משתנה מפעם לפעם, אז זה לא בסדר?
או שהן יתחילו לריב עם התינוק ולנסות לשחרר אותו מהפטמה כי "הוא ממילא לא ממש יונק, אז הוא לא צריך את זה"?
נשמע לי מקור ליותר צרות מאשר תועלת.

תמרוש רוש תודה שכתבת את כל זה!

כתבתי עוד המון (תודה, אינדיאנית!) אבל העברתי את זה ל עמימות ההנקה. יותר שייך שם.
אשמח אם תבואו להציץ ולחוות דעה

במקום להגיד לכל אשה בהריון "את חייבת ייעוץ הנקה כי הידע אבד, וצריך המון המון כריות!" (וכסף) להגיד לה "בתור התחלה תרגעי. יש לך את כל הציוד, ויש לך פרטנר שיודע מה הוא עושה. תשתדלי לא להפריע יותר מדי, ותראי שיהיה בסדר."

ניצן, קשה לי להסכים לזה.
חברה אחת שלי, אמרו לה בדיוק את זה.
הראו לה בקורס הכנה ללידה סרטון של תינוק זוחל-נצמד-יונק-לבד, ואמרו להם "ככה זה הנקה".
ולא ציידו אותם בשום כלים מה קורה אם זה לא ככה.
ואצלה, נו, זה לא היה ככה...
ולידה קצת קשה
והיפרדות מהתינוק
ותרופות ועניינים
ואמא אחרי לידה שלא ממש יודעת מה לעשות עם עצמה ואיפה
ובית חולים עם הפרדה בינה לבין התינוק...
וחמות שלא עוזרת, ובאה לבעלה בטון מאשים ואומרת לו "התינוק בוכה בתינוקיה ולא נותנים לו אוכל!!" ומה הוא יעשה עכשיו? לא יתן תמ"ל?
והיא היתה בשוק שלם שהדברים לא הולכים כאלה בקלות כמו שהם אמורים, ולא ידעה בגרוש מה אפשר לעשות עכשיו.
כלום לא היה לה.

במציאות כמו שלנו, את לא יכולה לסמוך על זה שלתינוק תהיה הזדמנות לזחול-נצמד-יונק-לבד.
פשוט אי אפשר
(ואת צריכה לדעת את זה כמוני!)

כן גרמת לי לחשוב על עצמי.
כי אני, בעוונותי, אולי היתי אחת מאלה שהטיפו ל דבר ראשון אחרי הלידה לכי ליועצת הנקה
אני מקווה שלא עשיתי את זה בפועל, אבל בטח שחשבתי ככה בראש.
עכשיו אני רואה את המינוס שבזה.
את הסכנה.
את הבעייתיות.

המעבר לאוסטרליה, ריכך את העמדה הזאת, כי פה יש את האגודה האוסטרלית (המקבילה של לה-לצ'ה) וההנחייה הכללית היא: פני אלינו! יש לנו קו חם, יש לנו מדריכות הנקה מתנדבות, יש לנו כלים, ואנחנו שתולות בקהילה, אמהות-לאמהות. אנחנו לא נשות מקצוע, אבל יש לנו ניסיון (אישי) וידע (שרכשנו במסגרת ההכשרה). ופה בפירוש ההמלצה "לכי ליועצת הנקה" לא מומלצת, כי יש מעט יועצות פרטיות, לא כל כך זמינות, כן יקרות...
אז התרככתי, ועכשיו אני אומרת: לפני הלידה, תכיני לך טלפונים של מקורות תמיכה, שתדעי עכשיו למי לפנות ואת מי לשאול אם תזדקקי לכך.
וגם זה, אם תרצי, זה מסר מחליש.

אבל מצד שני זה מסר מחזק, מכיוון שאני לא שולחת אותה לאנשי מקצוע. אני שולחת אותה אלינו, אל רשת של אמהות-מתנדבות, ששמחות לשבת אתך, להניק לידך, שתניקי לידינו, לקשקש על הנקה את כל שיחות-החולין הקטנות, וגם יכולות להנחות דיונים ממוקדים בנושאים חמים, וגם שפע של מידע, וקורסי הכנה להנקה, וגם קו חם, וגם תמיכה אישית פרטנית - Hands Off.
וכל זה, בדגש על כל צעד ושעל שאנחנו רק מתנדבות, רק אמהות כמוך, ורבות מאתנו עברו קשיים כמוך, ואנחנו שמחות לשתף ולחלוק ניסיון ומידע. אנחנו לא נשות מקצוע.

(אבל בחיי שאנחנו שומרות על עצמנו מעודכנות, בקנאיות. ובקיאות בחומר, ומוכנות להשקיע הרבה משאבים בשביל זה)

איך זה נשמע לך?

להגיד לה "בתור התחלה תרגעי. יש לך את כל הציוד, ויש לך פרטנר שיודע מה הוא עושה. תשתדלי לא להפריע יותר מדי, ותראי שיהיה בסדר.
וואללה, זה קורה!
פתאום אני מבינה.
הלכתי לאחד מקורסי ההכנה להנקה שלנו, כדי לשבת ולשמוע ולראות איך הדברים נעשים, ולעזור קצת בארגון.
_{דרך אגב, גישת תינוק-נצמד-יונק-לבד - התרגום המגוחך שלי ל Baby-Led Attachment. היא הגישה המובילה אצלנו}
ופחות או יותר זו היתה אמירת הפתיחה של ג'סינטה, המנחה (שכבר יש לה וותק אצלנו של אולי 15 שנה):
"מה נעשה בקורס הזה, ובעיקר מה לא נעשה בו?
לא נלמד אתכן את כל מה שאפשר ללמד על הנקה. כי אי אפשר.
בקורס הזה (שלוש וחצי שעות) אנחנו נראה לכן כמה הרבה אתן כבר יודעות".

המשפט הזה המם אותי. לא ציפיתי לו.
לא זה מה שאני הייתי אומרת.
כי מה שאני הייתי אומרת, הגישה שאני הייתי (ועודני) עמוסה בה, רווייה בדאגה לגבי העובדה (ה"עובדה"?) שהידע הזה נעלם.
ושהתרבות שלנו עוינת להנקה.
ומה שאני הייתי אומרת, עלול היה להיות מחליש.
אתן צריכות לעשות את זה! אתן צריכות לעשות את ההוא! צאו ולימדו עוד ועוד! הקורס הזה הוא רק טיפה בים!
פתאום אני מבינה עד כמה זה עלול להחליש.
או שתעשי מההנקה דוקטורט - כמו שאני עשיתי, הא הא - או שלא תהיי מספיק טובה בשביל להניק.
אז אני עשיתי מזה דוקטורט. עוד לפני הלידה. התאים לי, נו. אני לא מתחרטת על זה.
היה כיף

וגם התוצאות היו טובות.
אבל למה שזה יתאים למישהי אחרת??
אולי זה רק ייאש מראש?
מסוכן, מסוכן מסוכן.

כל האמירות הנפלאות האלה הולכות ומתפוררות, האמיתות שבהן הולכת ודוהה, ואמירה אחת, שקטה יותר, מתונה יותר, נשארת ושורדת קצת יותר מהאחרות:
"אם אתן לא בטוחות בעצמכן - שהו בחברת נשים מיניקות"

המממממ.

אני מחברת את המשפט הזה עם מה שג'סינטה אמרה, עם הדברים שדוברו אחר כך הקורס, ועם כמה פיסות שלמדתי מכאן:

אתן יודעות על הנקה יותר ממה שנדמה לכן.
התינוק שלכן וודאי יודע יותר ממה שאתן חושבות.
אפשר ורצוי לתת לו זמן ומקום להדגים את הידע הזה לבד.
כן כדאי שתדעו מה זה תינוק קטנטן, ואיך הוא מתנהג. למה לצפות (לא לשנת לילה שלם - פחחחח)
ואם לא - תמיד אפשר לפנות לעזרה, לקו החם, של אמהות מתנדבות.
(הן כבר ידעו לאן להפנות אתכן הלאה, אם צריך)
ותמיד תמיד כדאי ורצוי להיות בחברתן של אמהות מיניקות.
כי שם מתרחשת הלמידה הכי טבעית, והכי זורמת.
זו החברה שאתן ראויות לה.

ועוד משהו שאני מתחילה לחשוב עליו: שהידע שאמהות טריות צריכות (והן צריכות!) הוא אולי פחות על הנקה, ויותר על תינוקות.
איך הם נושמים, איך הם ישנים, מה הם מרגישים ומה הם רוצים וצריכים - ומה הם לא צריכים.

ואידך זיל גמור.

_ובכן, זה פשוט לא נכון. אם את הולכת בעיניים עצומות ולא יודעת לקראת מה את הולכת, סופך שתפלי בפח.
אם את רוצה לדבר ככה, אז תגידי - "בישראל, בשנות האלפיים, בשכבות אוכלוסיה מסויימות." שהרי במדינות אחרות, בתרבויות אחרות, בתת תרבויות בישראל וגו' זה ממש לא ככה._

הייתי בפברואר בכנס על הנקה.
היתה שם הרצאונת אחת על תרבויות וקבוצות אתניות שונות, באוסטרליה.
היועצת התחילה מהאמהות האנגלוסקסיות ילידות אוסטרליה.
הן, היא אמרה, אלה עם הכי הרבה בעיות, ושהכי הרבה זקוקות לעזרה. כי הן לא גדלו בתרבות הנקה, הן לא יודעות, ואין להן סביבה תומכת.
טוב, היית יכולה לנחש את זה לבד... הלאה.

אבל תראי מה קורה עם האמהות הסודניות:
הן נפלאות (טוב, אצל היועצת הזאת, כל האמהות נפלאות

). הן באמת נפלאות. הן יודעות להניק. הן רוצות להניק והן מוכנות להנקה.
אבל הן מודאגות. הן לא רואות אף אשה מיניקה ברחוב, והן לא מבינות למה.
איך זה יכול להיות?
וכיוון שאין להן הסבר אחר, הן חושבות שהנקה בחוץ אסורה בחוק. והן מפחדות שאם יניקו בציבור - הן יגמרו בבית הסוהר.

אני קרועה על הסיפור הזה.
מה שהוא יכול ללמד אותי זה, אם התרבות השלטת, או השניה-השלטת, עוינת להנקה - כל שאר תת התרבויות באותו מקום, מאוד מאוד פגיעות. לא משנה כמה מבפנים הן פוטנציאלית בסדר.
ואולי זה ככה גם בדיאלוג בין מדינתי ואפילו בין יבשתי.

שליחה על ידי שרון* » 10 מרץ 2011, 20:48

_עוד משהו שאני מתחילה לחשוב עליו: שהידע שאמהות טריות צריכות (והן צריכות!) הוא אולי פחות על הנקה, ויותר על תינוקות.
איך הם נושמים, איך הם ישנים, מה הם מרגישים ומה הם רוצים וצריכים - ומה הם לא צריכים._

לגמרי!!!
הבעיה הכי גדולה היא ציפיות לא ריאליות מהתינוק. בגלל שהאמהות של הדור הזה שיולד עכשיו לא הניקו (ברובן), אין להן מושג מה זה אומר תינוק יונק (או יותר נכון לומר- תינוק נורמלי). מה שהן מכירות זה תינוק שמתעלף אחרי האוכל כדי לעכל, ישן שינה עמוקה מאד, גומר ארוחה בחמש דקות, ושאסור להאכיל אותו בתדירות גבוהה מידי כי זה מעמיס לו על הקיבה. וזה מה שהן מעבירות לבנות שלהן.
אם התינוק מתעורר ברגע ששמים אותו במיטה שלו- סימן שהוא לא אכל כמו שצריך. אם הוא מבקש "לאכול" (למעשה- לינוק) שעה אחרי הפעם האחרונה- סימן שהוא לא אכל כמו שצריך. אם הוא לא ישן 3 שעות בין ארוחה לארוחה, אם הוא רוצה להיות הרבה על הידיים, אם הנקה לוקחת הרבה זמן- סימן ש... וכו' וכו'.

כולן הולכות לקורס הכנה ללידה. בסוף 95% יגמרו עם אפידורל או בקיסרי (ולא שזה מייתר את הקורס). אף אחת לא מתכוננת ל אחרי הלידה למרות שכולן יגמרו עם תינוק בבית...
בשעורי הכנה להנקה (תמרוש, אני לא יודעת על איזה קורס את מדברת. בארץ?), חוץ מלדבר די מעט על תנוחות, מדברים על מה קורה בימים הראשונים בבית החולים, מה קורה במקרה שהלידה לא מסתיימת כצפוי, מה עושים במקרה של הפרדה מהתינוק, וחשוב מכל- מהי התנהגות של תינוק נורמלי (שינה קלה, הנקות תכופות, תינוק מוביל את ההתנהלות).
אבל זה קורה בשעורים במקומות הפרטיים. לא בקורסים של קופ"ח ובטח שלא בקורסים של בתי החולים.
חבל שלא נותנים הרצאות כאלו בטיפ"ח כחלק ממעקב הריון.

שליחה על ידי שרון* » 10 מרץ 2011, 20:54

באוסטרליה לא רואים נשים מיניקות בחוץ? הייתי תחת הרושם שזו מדינה מתקדמת מאד מבחינת הנקה, המון מחקרים מגיעים משם.
באופן כללי אפשר לומר שמהגרות ממדינות פחות מפותחות שמגיעות למערב, תמיד יהיו באחוזי הנקה נמוכים יותר, למרות שבאו מחברה מיניקה. הטענה היא שהן רוצות להדמות יותר לחברה החדשה- המערבית והמפותחת, ולכן מאמצות את המנהגים שלה. להאכיל בבקבוק נתפס מדעי ומודרני יותר בעיני מהגרות.

הייתי תחת הרושם שזו מדינה מתקדמת מאד מבחינת הנקה, המון מחקרים מגיעים משם.
מוזר מאוד העניין הזה. אני הייתי שרוייה תחת הרושם הזה לגבי ארצות סקנדינביה הנערצות, הנאורות, החברתיות וכיוצא בזה, אך בביקורנו בן שלושת השבועות בשבדיה ראיתי מעט מאוד הנקה בציבור.
אם בכלל, אך ורק של תינוקות. הרגשתי שמסתכלים קצת מוזר על שליפת הציצי התמידית שלי והקטנה לא הייתה עוד בגיל ממש מרים גבה- שנה ושלושה חודשים.

מהגרות מניקות לא ראיתי בכלל. נאדה.

וחוץ מזה תפתחי כבר דפבית!
(בתמורה אני מתחייבת רשמית ופומבית להציק לך פחות במדיה הטלפונית

)

רוצות להדמות יותר לחברה החדשה- המערבית והמפותחת,

(בתמורה אני מתחייבת רשמית ופומבית להציק לך פחות במדיה הטלפונית )
יש לה דף בית .
תשמישי אותו וגם אני אשלח לך פחות מסרונים
שוב מודה על הדף כל מילה גריון

_במקום להגיד לכל אשה בהריון "את חייבת ייעוץ הנקה כי הידע אבד, וצריך המון המון כריות!" (וכסף) להגיד לה "בתור התחלה תרגעי. יש לך את כל הציוד, ויש לך פרטנר שיודע מה הוא עושה. תשתדלי לא להפריע יותר מדי, ותראי שיהיה בסדר."
ניצן, קשה לי להסכים לזה._
יותר קל לך להסכים עם זה עכשיו? זה שאומרים את זה, זה לא במקום לתת כלים אם יש בעיה ולעזור נכון כשיש.

ניצני,
זה שאומרים את זה, זה לא במקום לתת כלים אם יש בעיה ולעזור נכון כשיש.
זהו, שאני שמעתי לאחרונה על כמה וכמה מקרים שזה המסר שנשים קיבלו - ואז נתקעו עם קשיים שלא הוכנו להן.
אני חושבת שזו התלבטות של מעבירי קורסים - איך להצליח להעביר מסר חיובי על הנקה, כדי לא להבריח נשים (שגם ככה בפוטנציאל לברוח, כי תינוקות צריכים רוטינה ואבות צריכים להאכיל כדי להיות שותפים וכל הבבל"ת הזה), ויחד עם זה לתת כלים.

אני חושבת כמה דברים:
א. מה שכתבת חידש לי, והניע אותי לכיווני מחשבה חדשים. אז אני עדיין מעכלת את זה

ב. ברמה התיאורטית - בטח שאני מסכימה אתך שצריך גם וגם! גם את המסר הזה, וגם עזרה ותמיכה כשצריך. אבל אני חושבת לעצמי, מה יהיה המסר שהאשה בהריון תיקח הביתה.
ואת יודעת איך זה, שמיום שלם של השתלמות או קורס את לוקחת בסוף שני משפטים... אלמנט אחד ויחיד.
אז מה יהיה אם זה (תישעני אחורה ותירגעי, הכל יקרה מעצמו) הוא האלמנט האחד והיחיד שהאשה ההרה לוקחת על הנקה מהקורס הכנה ללידה?
מה הסיכון?
(ומה האלטרנטיבה?)

חבל שלא נותנים הרצאות כאלו בטיפ"ח כחלק ממעקב הריון.
בחיי, נכון!

באוסטרליה לא רואים נשים מיניקות בחוץ? הייתי תחת הרושם שזו מדינה מתקדמת מאד מבחינת הנקה, המון מחקרים מגיעים משם.
שרון, לא רואים.
את יודעת ש"מתקדמת מבחינת הנקה" מכיל (או יכול להכיל) עשרות פרמטרים.
אני לא יודעת מה הפרמטרים הכי חשובים, אז אני סתם זורקת לך בלי סדר עדיפויות, מה שראיתי, ואני לא בטוחה שזו תצפית אמינה...

כן יודעים פה על אמנת אינוצ'נטי, אבל רק 17 בתי חולים בכל אוסטרליה הם ידידותיים לתינוק.
כן יש תינוקיות כאפשרות נפוצה (גם בבתי חולים ידידותיים לתינוק)
יש יועצות הנקה בבתי החולים - אם כי אני לא יודעת מהו התקן הנורמטיבי פה.
יש מרפאות הנקה ממומנות על ידי ביטוח בריאות ממלכתי (הבינותי שהולכים לקצץ או קיצצנו בתקציב שלהן, אבל הן יכולות להיות ממש טובות. אני באתי לאחת מהן בוקר אחד עם איזו בעיה קטנה יחסית, וישר , לפני ששאלו אותי בכלל מה הבעיה, הושיבו אותי עם כוס קפה ושאלו אותי איזה סנדוויץ אני רוצה לצהריים.... כי ההנחה היא שתהיי שם די הרבה זמן כדי שהיועצות יוכלו לראות לפחות שתי הנקות. זה בעצם היה מעין "טיפול אינדיווידואלי במסגרת קבוצתית", כי היועצת הסתובבה בין הנשים, שכולן ישבו באותו חלל, יושבת עשר דקות עם זו וחמש עם ההיא וחמש עשרה עם השלישית, לפי הצורך, ולא היתה בקטע של "עכשיו התור שלך, אז אשב אתך מעשר עד אחת עשרה ואז את הולכת הביתה וזהו")
ויש את Australian Breastfeding Association שזה ארגון מרשים לכל הדעות. הן (סליחה, אנחנו

) פועלות בהמון מישורים, כולל קבוצות נשים מקומיות, קורסי הכנה להנקה, יוזמת "מקום עבודה ידידותי לתינוק", מרכז מידע, מחקר וקורסים לאנשי מקצוע, מזה כמה שנים מפעילות קו חם להנקה 24/7 , (לאחרונה הוא גם נהפך לארצי ומקבל מימון ממשלתי) ועוד.... והכל הכל (חוץ מאיזה שלוש-ארבע משרות בשכר בכל מדינה) על בסיס מתנדבות.

אז זה הפלוסים.

המינוסים זה בתרבות. תרבות עם רקע חזק של האכלה בתמ"ל, עם המון דגש על רוטינות לתינוקות, בתי ספר לשינה (לתינוקות) ושיטת החמש-עשר-15-דקות (כולל אחיות ורופאי ילדים שממליצים על זה), עם גברים שבורחים מהחדר כשכלתם נראית כאילו היא אולי מיניקה ובעלים שלא רוצים שאשתם תניק לפני החברים שלהם ומצפים ממנה לשאוב לפני יציאה לבילוי...

יש גם את הבעיה של חופשת לידה. עד לפני חודשיים לא היתה חופשת לידה במימון ממשלתי, וכל מקום עבודה שילם או לא שילם חופשה כרצונו. אז אמנם מקומות עבודה מחויבים לשמור לך את המשרה לשנה תמימה, ומשפחות רבות מסוגלות לממן לעצמן אמא בבית לכמה חודשים ו/או שנים, אבל אלה שלא - חוזרות לעבודה הרבה פעמים אחרי ששה שבועות.

ממה שהבנתי, כמשוער מסטטיסטיקות שונות, אחוזי ההתחלה של הנקה גבוהים פה, 85%. אבל הם נוחתים בצורה דרסטית בשבועות ובחודשים הראשונים לחחי התינוקות, מגיעים ל- 60% בגיל 3 חודשים, ועד גיל חצי שנה כבר נשארים משהו כמו 50% או קצת פחות.

הנה עוד מידע אם את מעוניינת.

אני מסכימה עם רוב האמר בדף הזה. הנקה זה עניינם הפרטי והאינטימי של האמא והתינוק.
בתנאים מתאימים להפרשת האוקסיטוצין (שקט , חום, בלי בלבול מוח ובטחון ביכולת שלך להניק וביכלת של התינוק שלך לינוק) ההנקה פשוט מתפתחת בתהליך ניסוי ותהיה, עד שהתינוק לומד את אמא שלו והיא לומדת אותו\ה.
מניסיוני ,נשים שיולדות בתנאים אופטימליים (בבית או במרכז לידה) לא זקוקות ברוב המקרים להדרכה, אלא רק לעידוד ,שהכל בסדר וביום הראשון לחיים ההנקה נועדה לשאוב בטחון ואהבה ולאו דווקה חלב. נשים שיולדות במוסדות ציבוריים מתקשות להניק בציבור (תלוי תרבות) כמו שהן במקרים רבים גם מתקשות ללדת בציבור , או לקיים יחסי מין בציבור.

בקיצור אני חושבת שהנקה טבעית קשורה לאופן התפתחות הלידה ולתנאים הסביבתיים.

רוב הנשים שחוזרות הביתה מבית החולים מגלות, שתוך שעות ספורות אחרי מקלחת , אוכל מאמא ושינה טובה הן מניבות חלב, שמאפשר לתינוק לישון 2-3 שעות ואז העיניינים נכנסים לשגרה.

אני מעודדת נשים ללמוד את אופן מציצת התינוק במציצת הזרת שלהן,(כמובן נקיה וקצוצת הצפורן).זה מאפשר לאם ללמוד איך הוא תופס את הפטמה ומפעיל את הלשון וחוסך את הפצעים בפטמות בהתחלה.
אם שואלים אותי על מציצת אצבעות אני מעדיפה שהתינוק יבחר איך הוא מעדיף למצוץ ואיזו אצבע או אצבעות הוא בוחר (גירוי קצות המרדיאנים החלשים)ולהימנע ממוצץ במידת האפשר.

נזכרתי במשהו.

אחרי שדידי נולד, אני זוכרת איך לא האמנתי בכלל בכלל למה שלמדתי באוניברסיטה, שלתינוק אין שליטה רצונית בתנועות שלו.
פשוט לא יכולתי להאמין.
כי התנועות, כל התנועות, היו כל כך פונקציונליות!!
רפרטואר לא קטן של תנועות, וכולן נכונות למצב ולסיטואציה, ומדויקות, ואיכשהו עשו עלי רושם כל כך בוגר!
רק אחרי זמן מה הבנתי שאלה רלפקסים. כשהוא איבד אותן, אני חושבת...
ואז עוד יותר התפעלתי מכך שהרפלקסים האלה קיימים ומכסים את צרכי התנועה שלו באופן כל כך מרשים ויעיל.

עכשיו אני חושבת, שבאיזושהי רמה אני הפעלתי הנקה אינסטינקטיבית, למרות שלא הייתי מודעת לזה (ודווקא כן הנקתי בתנוחה זקופה, המון. אם כי לא בתנוחת המעבר). באיזשהו אופן, מה שעשיתי או לא-עשיתי, אפשר לתינוק שלי להשתמש ברפלקסים שלו כדי להגיע למקום הנכון, ולהיראות נכון, ואפשר לי לראות ולהעריך את זה.
וואו.

_טוב, אני חייבת להניח את האצבע על מה שמפריע לי בגישה הזו.
נתחיל בדברים שיש עליהם הסכמה - יש בורות, היא נובעת מהמערכת, ראוי לבער אותה.
מה מפריע לי? מפריעה לי ההסתכלות על נשים כעל לא אחראיות ולא מבינות ולא מסוגלות להיות אינטואיטיביות בקשר להנקה.
מפריע לי מאד שבגלל שיש מקרים שבהם חוסר קשב לאינטואיציה גרר קשיים, מרגישים שיש צורך להכליל את הלחץ לכולם.
נכון שיש מקרים, ויש בעלי מקצוע ומומחים שצריכים לעזור במקרים האלה. על זה אין לי שום ויכוח! יש לי ויכוח עם התפישה שבגלל שיש מקרים, אז צריך שכולם יהיו בלחץ._

ניצני,
אני חושבת שהלחץ בא קודם.
ואז דיכוי האינטואיציה
ואז עלול לבוא עוד לחץ שאת מתקוממת נגדו - כולן חייבות ללכת ליועצת הנקה וכו'.

ההנקה שלי, היתה אחת הרגועות והאינטואיטיביות בעולמנו.
אבל מה היה קורה להנקה שלי אילו הייתי תחת לחץ?

אני חושבת שהמצב הזה דומה למה שמישל אודן אמר על קיסריים: במקו םלנסות להוריד את שיעור הקיסריים - מהלך שגוי, שרק יגדיל את שיעור הקיסרי-חירום - צריך להעלות את שיעורי הלידות הפיזיולוגיות, על ידי יצירת תנאים סביבתיים מעודדי-פיזיולוגיה.

כיוון ששתינו מסכימות ששינוי כלשהו נחוץ, מהם בעינייך תנאים סביבתיים שיעודדו הנקה פיזיולוגית (אינסטינקטיבית)?

אני חושבת שהמצב הזה דומה למה שמישל אודן אמר על קיסריים: במקו םלנסות להוריד את שיעור הקיסריים - מהלך שגוי, שרק יגדיל את שיעור הקיסרי-חירום - צריך להעלות את שיעורי הלידות הפיזיולוגיות, על ידי יצירת תנאים סביבתיים מעודדי-פיזיולוגיה.

זה מה שמשרד הבריאות ניסה לעשות בזמנו - להעלות בכוח את שעורי ההנקה באמצעות מתן הנחיות לצוות הרפואי "לעודד הנקה". וזה בזמן שלרובם לא היה ידע אמיתי לתמוך בנשים מיניקות. ומה יצא מזה? "טרור הנקה", לחץ וסתם ערמות על ערמות של תסכול.

שליחה על ידי שרון* » 13 מרץ 2011, 13:14

ש לה דף בית .
היא יודעת... אני אשקול להשמיש אותו....

כן יודעים פה על אמנת אינוצ'נטי, אבל רק 17 בתי חולים בכל אוסטרליה הם ידידותיים לתינוק.
על זה יש לי רק לומר- פחחחחחח . בארץ אף בית חולים לא עומד בקריטריונים.
נכון , זו חברה שבדומה מאד לחברה האנגלית מאד מאמינה בסדר יום לתינוקות (האכלה לפי שעון הגיעה מאוסטרליה, אגב). גם לא ידעתי שאין חופשת לידה ! זה מקרה קלאסי של יד ימין מלטפת ויד שמאל מרביצה. מעודדים הנקה בהמון דרכים חוץ מבאמת לאפשר אותה...
אחוזי ההנקה בארץ יותר גבוהים לפי מה שאת כותבת. אני לא זוכרת מספרים מדוייקים, אבל מעל 90% מתחילות הנקה, וכ70% מיניקות עד גיל 3 חודשים, ואז האחוזים צונחים.

מרפאת הנקה במימון ממשלתי... איזה חלום! ועוד כזו שממש מהווה "בית" למיניקות. כמה נכון.

בקשר להנקה בציבור, בשוודיה ובכלל: אני חושבת שמהבחינה הזו יש יתרונות לזה שבישראל הכל כך כך "בפרצוף" של כולם בכל מקרה. אז גם הנקה בציבור בפרצוף ושיקפצו לי כולם. מענין אם בארצות חמות אחרות כמו איטליה לדוגמה (שגם ככה אומרים שהמנטליות שלהם דומה לישראלית) זה קצת יותר דומה.

באיטליה לא רואים בכלל ילדים, שלא לדבר על כאלה שיונקים. אחוזי הילודה שם כל כך נמוכים ...

באיטליה לא רואים בכלל ילדים
גם בשוויץ לא

אני זוכרת שהופתענו לגלות שיש המון מסעדות שילדים אינם מורשים להכנס אליהם, אבל כלבי מוזמנים בשמחה ואף יקבלו בעת הגעתם קערית מים בשירות ישיר ליד השולחן

ואם כבר רואים ילדים, אז הם חנוטים בעגלות (עם מוצץ. ועם 200 שכבות כמובן... טוב, זה שוויץ אחרי הכל) ונוסעים בהן שעות בלי לזוז או להוציא הגה. השוויצרים המהוגנים היו בהלם מהילדים שלוחי הרסן שלי (ברור שלא, סתם ילדים רגילים ונורמליים). טוב, הם רגילים לגדל כלבים... מה אומר.

אני זוכרת שהופתענו לגלות שיש המון מסעדות שילדים אינם מורשים להכנס אליהם
מה??? זה חוקי הדבר הזה? (מזכיר לי 'אין כניסה ליהודים')

שליחה על ידי שרון* » 14 מרץ 2011, 20:39

באירופה בכלל יש ילודה שלילית, אבל בעיקר בערים. מה לגבי אזורים פרובינציאלים יותר?
פה אין בית קפה שאין בו איזו אמא מניקה. אבל פה באמת מתייחסים לילדים במקומות ציבוריים בטבעיות רבה, שלא כמו בז'נבה, או מילאנו או ניו יורק...
יש הולנדיות בקהל?!
(קצת מאוכזבת מהמדגם האקראי הזה, ומצד שני, די גאה בישראליות...)

טוב נו, אני ארים את הכפפה ובשם המטרה הקדושה אצא לרחרח בצרפת בעוד חודש. מקוה לחזור עם תוצאות מעודדות.
<הקטע הזה של ילדים חנוטים במיליון מעילים שעות בעגלה פשוט לא ייאמן. זה לא ילדים, זו שלוה סטואית בגובה מטר>

הקטע הזה של ילדים חנוטים במיליון מעילים שעות בעגלה פשוט לא ייאמן. זה לא ילדים, זו שלוה סטואית בגובה מטר
גריינתי!

הקטע הזה של ילדים חנוטים במיליון מעילים שעות בעגלה פשוט לא ייאמן
כשהיינו עם הקטן בצ'כיה, היה קור מטורף של מינוס עשר מעלות. כ-מ-ו-ב-ן שחנטנו אותו במעילים, גולפים, גרביונים, כפפות, כובע-
כל הצ'כים הסתכלו עליו וצחקו (בן הזוג שלי אפילו קלט מישהי מסמנת לחבר שלה סימן של דוב מנופח כזה, עם הידיים לצדדים)- ומה נראה לכם, שהיתה שם שלווה סטואית? הילד צרח ובכה והעיף מעליו את הכפפות והכובע באמצע העיר, עם שלג מטורף וקור אימים. נאלצנו לבלות את כל הטיול בקניון שליד המלון )-:

<אין ספק שהבן של פלפלת הוא לא ילד יפני מאולף>

גם לא ידעתי שאין חופשת לידה ! זה מקרה קלאסי של יד ימין מלטפת ויד שמאל מרביצה. מעודדים הנקה בהמון דרכים חוץ מבאמת לאפשר אותה...
אבל כן היה מענק לידה! שכחתי לציין את זה. בערך 3,000-5,000 דולרים. נכון שזה היה פחות מחופשת לידה משולמת, להרבה אנשים.
וממש השנה נכנס חוק חופשת לידה - המדינה תממן 16 או 18 שבועות, ואפשר יהיה לבחור בין זה לבין הבונוס - תלוי ברמת ההכנסה שלך ועוד כל מיני גורמים, מה יותר משתלם.

גם באנגליה אסור לראות ילדים ברחוב או ברכבת
אבל פעם אחת ראיתי אחד שעד היום אני זוכרת אותו אומר:
Mom can I please take my coat off?
שזה עדיף על ילדים שצועקים על אנשים שלא נותנים להם להיתיישב באוטובוס
>אילה עוברת לדף מעצבן לראות מסביב סתם נידחפתי פה <

הקטע הזה של ילדים חנוטים במיליון מעילים שעות בעגלה פשוט לא ייאמן
ממשיכה לממש לא בנושא הדף - אבל יש לי סיפור - לא מתאפקת.
כשטיילנו עם אביגיל בברצלונה היא הייתה בת שנה ועשר.
היה יום קר, לא מאד אבל תינוקות אחרים היו בעגלות עטופים ומנוילנים.
לאביגיל הציקו הבגדים והיא הורידה אותם אחד אחד עד שנשארה כביום הוולדה. היא ורוני פזזו ורקדו ברובע העתיק בעוד אני מדדה אחריהם משתינה מצחוק (ממש, הייתי בשמיני). בסוף נוצר סביבנו מעגל סקרנים ותיירים. עד ש...
<סיפור אמיתי>
הופיע זוג שוטרים. הם כמעט עצרו אותנו, ובקשו דרכונים ורשמו להם רישומים ולא עזבו אותנו עד שהילדה הולבשה כדבעי.
רוני פטפט איתם בספרדית בסיסית. הצעיר היה מאד חמור סבר אבל המבוגר נאלץ להודות שהיא לא נראית סובלת (מצחקקת ומדלגת)
אבל כן קבלנו הרצאה על הזנחה הורית ואמצעי ענישה.
זה היה לפני הטיסה חזרה ופשוט לא הפסקנו לצחוק יומיים.
מאז אביגיל לא אוהבת שוטרים.

סיפור מקסים, לילך, הפלאת לספר. פליני ביותר.

וברוח מחויכת ואוטופית משהו העליתי סרטון ליוטיוב (לקחת את זה ברצינות בערבון מוגבל בבקשה...)
http://www.youtube.com/watch?v=rJOuMzepfcI

שליחה על ידי נוקי* » 23 מרץ 2011, 11:38

שלום לכולן
קראתי בשקיקה את כל הדף הזה ואני מזדהה וכואבת כמו כולן ונדהמת לראות עד כמה הסיפור הזה חוזר על עצמו...
בני הבכור נולד לפני חודש וחצי ומאז אנחנו עוברים את סאגת ההנקה המוכרת - פצעים, ים של כריות, לילות של בכי שלו ושלי ... (אני לא מוכנה לשאוב או לתת תמ"ל).
הייתי כמה פעמים בייעוץ הנקה אבל כפי שאמרו פה - שם זה תמיד הולך ובבית הכל מתחרבש, ויועצות ההנקה הלבביות דוחפות "לא באגרסיביות אלא באסרטיביות" את התינוק לשד .. תוסיפו לזה שפע של חלב והתינוק המסכן נחנק ורוצה לינוק כל מקסימום שעה וחצי...... ואני כל הזמן תוהה אם הוא אכל מספיק ובפחד ביעותים מפני ההנקה הבאה....
בקיצור, מצאתי הרבה חומר באנטרנט על "האחיזה הנכונה" וניסיתי כל הנקה להיות תלמידה טובה וממושמעת אבל רק אחת לכמה הנקות זה "לא כואב בכלל"....
נמאס לי כבר לשמוע "זה אחיזה לא נכונה" נמאס לי לשבת עם מחוגה לחשב זויות כשהוא פותח את הפה.....לבדוק אם עשיתי משושה שווה שוקיים בין הציץ לפטמה ושלא נדבר עם כאבי הגב ומפרק כף היד...
ראיתי את הדיבורים פה על הנקה אינסטינקטיבית וניסיתי כמה פעמים "לשבת אחורה בנינוחות ולתת לתינוק למצוא את דרכו" וזה עובד לא רע - בייחוד עניין הנינוחות, רק שעדיין אני יוצאת עם פיתה...
האם יש מישהי שמתעסקת בזה בצורה מקצועית, או סמי- מקצועית? או האם הדרך היחידה לנסות את זה זה ע"י קניית הדיוידי?
הייתי שמחה אם מישהי תבוא אלי הבייתה ותשב איתי כמה פעמים כדי שאני אצא מהברוך הזה
תודה נוקי

איפה את גרה? אשמח לבוא (אני באזור עמק יזרעאל - מושב מרחביה) -לילך
ישרי כוח! על הרוח הטובה וההבנה והחיפוש.

מדהים... מזכיר לי את תנוחת ההנקה המרושלת שלי חרף המלצותיה של יועצת ההנקה אחרי לידתי הראשונה.
אחרי לידתי השניה גיליתי שהשענות כזו לאחור מפחיתה את השפריצים המטורפים על הפנים של התינוק וזו בעצם היתה הסיבה שהינקתי כך (מעבר לכך שזה היה נוח לי). גמני מעולם לא התחברתי לכריות הנקה או לכריות בכלל.
חיסרון אחד, אי אפשר לקרוא ככה עיתון...

אבל מי קורא עיתונים בכלל?
אחלה דף!

האם יש מישהי שמתעסקת בזה בצורה מקצועית, או סמי- מקצועית?
ברור שיש אבל איפה את בארץ ?
כך נוכל להמליץ לך

שליחה על ידי נוקי* » 24 מרץ 2011, 09:49

הי לכן ותודה על ההיענות.. אני גרה באיזור עמק חפר
נוקי

שליחה על ידי שרון* » 24 מרץ 2011, 11:15

נוקי, כתבי אלי
[email protected]

נכון היא הטובה מכולן
כנסי בבקשה לדף הפלה מהנקה
כן את אמא של הילדה שעולה לכיתה א

חיסרון אחד, אי אפשר לקרוא ככה עיתון.
חיסרון שני, אי אפשר לגלוש ככה ולנסות לכתוב סיפור לידה...
(מצד שני גם בתנוחת מעבר אי אפשר).

אז כרגע אני משלבת בין לבין. אין תנוחות מעבר, אבל יש ערסול רגיל, וגם השענות אחורה ולצד. והכי חשוב - יש הנקה בשכיבה.
חלק מהקלות לתחושתי נובע מהעובדה שאחותו עוד יונקת בעצמה, וכל העסק בעצם פעיל עוד מלפני הלידה, וממשיך אח"כ בלי רגישויות נוספות.
(כן, ילדתי. ביום ראשון בערב. החלב הגיע מהר, הקטנצ'יק אלוף)

<רק אני רציתי שהחלב יגיע לאט והקטנים יקבלו כמה שיותר קולוסטרום?>
<נטפלת לטפל.

>

<רק אני רציתי שהחלב יגיע לאט והקטנים יקבלו כמה שיותר קולוסטרום?>
רק אני חושבת שהם מקבלים כמה שהם צריכים ואם החלב מגיע מהר או לאט זה לא משנה? אם כבר הנקה אינסטנקטיבית?

כן, ילדתי. ביום ראשון בערב. החלב הגיע מהר, הקטנצ'יק אלוף)
המון מזל טוב והנקה נעימה!

ילדת

זה מורכב להסביר, כי זה מערב יותר מדי פרטים אישיים, אבל משתפת מעט שבלידה הראשונה, אחרי ניתוח קיסרי, הלחיצו אותי, בלבלו לי את המוח שאין חלב, שלחו אותי לשאיבות, והיה סיוט שלא ברא השטן. ידעתי שיש קולוסטרום, ידעתי כמה שהוא חשוב, ועדיין פמפמו לי במוח כמה שזה נורא שלא "הגיע החלב".

בשניה, היתה לי יונקת טורבו ששאבה כמויות קולוסטרום פרועות והייתי סופר מבסוטה מזה שהקטנצ'יק שבקושי זז (פג מאוחר) יקבל בדיוק את כמות הקולוסטרום שהוא צריך בלי מאמץ יתר. שמחתי שיש, שמחתי שאני יכולה להיות רגועה, ושמחתי שעוד לא "הגיע החלב" לא רק במובן ההורמונלי, אלא גם במובן שתיארת - הטבעי. במובן של הפוך על הפוך - לא לרצות שכבר יגיע, אלא לשמוח שמגיע בזמנו, אחרי הדבר הקודם שמגיע, מגיע נכון, ובזמנו.

שליחה על ידי שוש* » 29 מרץ 2011, 21:21

מאמר בעלון של באופן
http://www.beofen-tv.co.il/alon/2011/03 ... nurturing/

יש נתונים שמראים שאמהות שקיבלו הדרכה על הנקה עוד בזמן ההריון, אחוזי ההנקה גדלו, וכך גם משך ההנקה.
זה קצת מתנגש עם הנקה אינסטקטיבית.
אז אני רוצה לשאול אתכן- איזה מידע אתן הייתן רוצות לקבל בהריון הראשון, שאולי היה יכול לעזור בהמשך? אך לא פוגע בתהליך האינסטקטיבי...

אולי מידע על הנקה אינסטינקטיבית

אולי מידע על הנקה אינסטינקטיבית happy
אכן כן...

אני חושבת שמידע על הנקה אינסטינקטיבית לא כל כך עוזר כשמדובר בלידות ביתחולים סטנדרטיות, עם תינוקות ישנוניים והפרדה ובקבוקים.
גם אם האמא עברה קיסרי זה נראה לי כואב להניק ככה.
אני חושבת שהדבר החשוב ביותר הוא ביות. מלא. ומהרגע הראשון. פשוט לא לתת את התינוק לתינוקיה.

הי לכן ותודה על ההיענות.. אני גרה באיזור עמק חפר
נוקי
נוקי מתוך הנקה אינסטינקטיבית

הי נוקי שמי נטאלי ואני אשמח לעזור לך, אני גרה בכפר יונה ואת מוזמנת להרים לי טלפון, אני אספר לך אודותיי באופן אישי... 0544250453
[email protected]

שליחה על ידי תמר* » 12 אפריל 2011, 01:02

מרגישה צורך להודות על הדף המצוין - אם התחלתי להשלים עם האפשרות שאסתפק בשני ילדים, הנה נהיה לי חשק לשלישי רק בשביל לחזור על תחילת ההנקה...
מרגישה גם צורך להתפקד לשורת המזדהות:
קראתי הרבה על הנקה לפני הלידה הראשונה, באתי ללידה מצוידת במספר טלפון של יועצת ועם ידיעה שעליי להילחם לא לקבל בקבוק, לא להקשיב לעצות רעות וכו', התינוקת הייתה ישנונית ולא ינקה הרבה, היה לי גודש וזכרתי שקראתי שטבעי שיהיה גודש ושלא לרוקן כדי שלא ליצור עוד גודש - אז לא הקשבתי פשוט לגוף שאמר "לרוקן קצת" התינוקת לא ינקה מרוב שהיה גדוש והייתה חלשה, עד שהתייעצתי בפורום הנקה ואמרו לי לרוקן, בשבועיים שאחרי הלידה קניתי כרית ואחר כך במקומה כרית אחרת ושום דבר לא הגביה מספיק את התינוקת אל השדיים הקטנים-למדי שלי, וקניתי גם שרפרף להניח את הרגליים כי ידעתי שחשוב לשמור על הגב, וישבתי בכסא זקופה, עם הכרית והשרפרף והכול, אבל לא היה לי נוח בכלל כמו שאתן יכולות לתאר רק מלדמיין את זה, וישבתי בו כמו ילדה טובה בעונש גם בהנקות לילה, וכאבו לי הפטמות. חודש אחרי הלידה הזמנתי יועצת שנסתה להוריד אותי מכל זה, ודי הצליחה, אבל עדיין כאבה לי ההנקה, וכשהיא הראתה לי זה לא כאב אבל למחרת לא הצלחתי לחזור על מה שהיא הראתה לי ובכיתי וכו' וכו' וכו'...
ועכשיו נדמה לי שהיה אפשר אחרת.

תמר -

_יש נתונים שמראים שאמהות שקיבלו הדרכה על הנקה עוד בזמן ההריון, אחוזי ההנקה גדלו, וכך גם משך ההנקה.
זה קצת מתנגש עם הנקה אינסטקטיבית._

לא בהכרח.
ראי הקטע ב תזונה אינסטינקטיבית על ההבדל בין "אינסטינקט" ל"אוטומט", ואיך שאנשים נוטים להתבלבל ולחשוב שהאינסטינקט שלהם זה בעצם איזו תגובה אוטומטית (נרכשת תרבותית, לעתים( שבכלל לא קשורה לאנסטינקט.
הידע על הנקה לפני הלידה, אם הוא טוב, וניתן בצורה הנכונה, עשוי למחוק מהרפרטואר של האשה כמה "אוטומטים" מזיקים ולא נחוצים
ולפתוח אותה להקשבה לתינוק, לגוף ולאינסטינקטים שלה.
ולטעת בה בטחון.
חוצמזה עצם ההסתופפות עם נשים מיניקות אחרות (או אפילו נשים אחרות שרוצות להניק) כבר מעלה את אחוזי ההנקה. את צריכה סביבה תומכת, כדי שהאוטומט של לפזול לצדדים ולהתיישר עם כל השאר - שבמקרה זה נותנות בקבוק - לא יחבל באינסטינקטים.

תודה על הדף הנפלא !!!
בתור אמא טריה טריה ( 11 ימים..) אחרי ניתוח, עברתי את יועצות ההנקה, שלל העצות, השרפרף לרגליים וכאבי הגב,חברה שאמרה היום -ואוו את מניקה וזה הולך לך, כמה לא מובן מאליו...עצוב קצת. אבל בבית הכל הרבה יותר פשוט. הגור שלי נולד לפני הזמן והוא מאד קטן ויונק לעיתים קרובות ולזמן מאד קצר. הדף הנהדר הזה הזכיר לי שאנחנו פשוט שניים וזה הכל, צריכים ללמוד האחד את השניה מפה זה מתחיל ועד כמה באמת קל לערער אמהות טריות ועיפות ומבולבלות.
יש לי הרבה מה לכתוב עוד, אבל אשמח לעצה פרקטית כיצד אוכל לנסות וליישם את ההנקה האינסטינקטיבית שאתן מתארות (קראתי בערך רבע מהדף בינתיים).
אתמול הנקתי בשכיבה והיה נפלא, היום ניסיתי לשים אותו עלי כשאני שוכבת והוא אכן טיפס לפטמה עם קצת עזרה.

קודם כל, מזל טוב! כמה נעים לשמוע אמא שמבינה את היחודיות של הדיאדה שלה ושל התינוק, בלי להבהל מהנקות תכופות ...
ולעניין- הזחילה למעלה אל השד זה משהו שקורה נהדר אחרי הלידה, אבל עכשיו עדיף לתת לו לרדת אל השד. כלומר- למקם אותו בין השדיים, מעט גבוה יותר מקו הפטמות, להשען אחורה (את הזוית המתאימה את תמצאי, לפי הצורך), כמובן ללא חולצה וכך לאפשר לו להתחיל לחפש את השד ולהגיע אליו בעצמו. הפשטה של התינוק תעזור לו להיות אקטיבי יותר ותגרום להפרשה הורמונלית אצל שניכם (בגיל הזה הוא יכול להיות ערום רק במגע עור לעור איתך, לא כשהוא רחוק מהגוף).
אם את מרגישה צורך לעזור לו, לקדם אותו או לכוון אותו, תעשי מה שאת מרגישה. כמובן שאם הוא מאבד את הסבלנות או מראה סימני תסכול מוגזמים, כדאי לעזור לו.
הדרך הכי טובה להתחיל הנקה כזו היא פשוט לתת לתינוק להתעורר במקום הנכון- או במילים אחרות- לתת לו לישון עליך במגע של עור לעור.
בהצלחה, ואשמח לשמוע על חוויותיך...

_יש נתונים שמראים שאמהות שקיבלו הדרכה על הנקה עוד בזמן ההריון, אחוזי ההנקה גדלו, וכך גם משך ההנקה.
זה קצת מתנגש עם הנקה אינסטקטיבית._

פלונית,כל מה שכתבה תמרוש וגם- ליתר דיוק, המחקרים מראים שנשים שקיבלו הדרכה לפני הלידה, או שנפגשו אחרי הלידה עם יועצת הנקה או השתתפו בקבוצה (כמו לה לצ'ה למשל), אכן הניקו באחוזים גבוהים יותר, אבל, אותם מחקרים מראים שהדרכה לגבי תנוחות הנקה לא הביאה לשינוי בתוצאות ההנקה, לכאבים או למשך ההנקה.
אם יולדת תדע מראש למה לצפות מבחינת הנקה והתנהגות התינוק בכלל בימים הראשונים, ואם יהיה לה ידע בסיסי על אופן יצור החלב, היא יכולה להמנע מהרבה מאד טעויות הרסניות, כמו למשל, לתת בקבוק בלילות הראשונים כדי לנוח, להבהל מהאינטנסיביות של היממה השניה או להניק לפי "שעות הנקה" בבי"ח.
זה מה שהיא צריכה ללמוד לפני הלידה, יחד עם כלים להערכת הנקה יעילה. וכמובן, לרכוש בטחון בעצמה ובתינוק שלה.

מדהים. ניסיתי עם הקטנצ'יק (תכף בן חודשיים) וזה ממש היה מדהים. הוא כיוון את עצמו לציצי והניקורים פתאום "מייד סנס". מעכתי לו קצת כדי שיתפוס יותר טוב אבל הרבה פחות ממה שאני מועכת כשמחזיקה אותו "כרגיל". הנקתי את אחותו 3 שנים ולא ידעתי את כל זה.
חוץ מזה הדף הזה ריתק אותי. תודה וכל הכבוד.

המחקרים מראים שנשים שקיבלו הדרכה לפני הלידה, או שנפגשו אחרי הלידה עם יועצת הנקה או השתתפו בקבוצה (כמו לה לצ'ה למשל), אכן הניקו באחוזים גבוהים יותר, אבל, אותם מחקרים מראים שהדרכה לגבי תנוחות הנקה לא הביאה לשינוי בתוצאות ההנקה, לכאבים או למשך ההנקה.
שרון, זו תובנה מעולה!!! תודה!!!!!!!!!!!!
גזרתי ושמרתי.

בנות, רציתי להגיד לכן תודה!

בזכות הדף הצלחתי להפטר מפטמות הסיליקון. ירד לי האסימון שתינוק יכול וצריך להתחבר לבד לשד. עד אז רק דחפתי לו את הפטמה לפה בתנוחת המעבר, כפי שיועצות ההנקה לימדו אותי. לצורך כך אני ובעלי נלחמנו בתינוק, החזקתי אותו בתנוחה, בעוד שבעלי מקבצ'צ' לו את הציץ לפה. הדבר תיסכל את שלושתנו.
אחרי קריאת הדף, מיקמתי את התינוק בתנוחה אנכית, והפלא ופלא-הוא יכול לבד!
בכיתי יומיים מאושר על ההנקה, ותסכול על זה שלא ידעתי את זה קודם.
לקח לי עוד קצת זמן לוותר גם מבינה פסכולוגית על פטמות הסיליקון- לא "לראות שיוצא חלב".

עכשיו , אחרי חודש וחצי של פטמות סיליקון, אנחנו כבר חודש יונקים ונהנים.

וואו פלוניה! איזה יופי, ממש מרגש{@

וואו, כמה נפלא!

למי שעוד לא הבינה בדיוק "מה העניין", אני רוצה להמחיש את הניגוד בין הנקה אינסטינקטיבית לבין תנוחת-כריות-רב-שלבית, בעזרת הוידיאו הזה:
http://www.youtube.com/watch?v=VkfR9xlQFi4

תיכנסו, תיכנסו

על הפתיחה, הפניה מיידית ליועצת הנקה (משהו שאני עצמי הייתי עושה פעם, אוי אוי), בלי שום מילה על תהליך הלמידה הספונטני האמהי ועל ההיכרות עם התינוק. המסר: את לא תדעי אלא אם כן אשת המקצוע תגיד לך.

ואז, החיבור. שימו לב כמה שלבים יש שם (בתוך שניות ספורות) - לפחות חמישה.
שימו לב איך צריך לדחוף את היד של התינוקת, לתקוע אותה ולהחזיק אותה.
שימו לב לכריות

ולזקיפות הקומה של האם

שימו לב כמה התעסקות עם ראש התינוקת. ובייחוד: איך כשיועצת ההנקה אומרת לה "תתמכי אותה מאחורי הצוואר והכתפיים", התגובה המיידית-אוטומטית של האם היא לתמוך בתינוקת מאחורי הראש. (דקה 2:40) מעניין, נכון?

ובעיקר, הכי הרשים אותי הצורך, שעלה כמה פעמים במהלך הסרטון הזה, לקרב במאמץ את התינוקת אל גוף האם, נגד כוח הכובד.
תשתדלו לשים לב, ולראות את תנועת שרירי הידיים של אמא - היא צריכה להחזיק באופן פעיל, לשאת את משקל נגד כוח הכובד, שרירי הידיים צריכים להיות אקטיביים ומיוצבים כל הזמן כדי לשמור על התנוחה הנכונה, ושהתינוקת לא תחליק.
שימו לב כמה פעמים היועצת נכנסת ודוחפת את התינוק יותר קרוב לאם, נגד כוח הכובד.
האם לדעתכן אפשר להתמיד בתנוחה כזאת במשך 3/4 שעה רצוף?
האם לדעתכן אמהות מתחילות, וכאלה שאין להן חיבה עזה ודבקות בהנקה עוד מלפני הלידה, יעריכו הליך כזה שבו את צריכה להתאמץ, פיזית ומנטלית, 1/2-3/4 שעה כל פעם, 8-12 פעמים ביממה?
אני אומרת, פשייייייי. אני לא אתפלא לגלות שהדרכה כזאת, בצד העזרה שבה, עלולה לעורר גם אנטגוניזם מצד האם כלפי כל העסק הזה.

<בחיי, מזכיר לי את הלהשכיב את האם היולדת על הגב, למנוע מכוח הכובד לעשות את שלו, ואז להגיד לה ללחוץ נגד כוח הכובד. אולי איפשהו בדיסקט התכנות התרבותי המערבי-רפואי איזה מתכנת אהבל התבלבל בין "לידה" ל"הנקה" ומכאן כל הצרות? לא, גו זקוף זו לא תנוחת הנקה, זו תנוחת לידה! וחצי-שכיבה אחורה על הגב זה משהו שאת עושה אחרי שהתינוק יוצא החוצה! לא לפני! אופס, 'תבלבלנו.>

עוד דבר שהרשים אותי מאוד: שימו לב לתגובות האם כשהיועצת שואלת אותה אם נוח לה.
שימו לב למילים, ושימו בייחוד לב לטון, להבעת הפרצוף, ולאנקה הקטנה שלפני המילה (דקה 1:17 ) ושוב פעם בדקה 3:55, האנקה הקטנה שאחרי המילים.
אנקה קטנה שנשמעת דומה יותר לנשימה מקוטעת, או לעצירת נשימה, או לפליטת אויר שאחרי עצירת נשימה, מאשר לשחרור ורפיון מתמשך.

אני מתעכבת על האנקה הקטנה הזאת, כי יש לי פה היפותזה קטנה ואני רוצה שתגידו לי מה דעתכן: כשבאמת נוח לנו, כשאנחנו חשים תחושת רווחה, התגובה שלנו היא בדרך כלל אנחת "אהההה", שחרור רך של האויר בריאות, עם חיוך, עם פה פתוח במקצת ורפוי, פנים וגוף רפויים.
כאשר האמירה "זה נוח" של האם, התחילה או נגמרה עם עצירת נשימה, והקול שלה היה "לחוץ בגרון".
באמת נוח, או לא נוח?
_{איכשהו, קשה לי להאמין שבאמת היה לה נוח.}

ולעומת מה שתשביל אמרה בתחילת הדף:
הדבר הראשון שאני אומרת לכל מיניקה בהקשר של התנוחה הוא "שבי בנוחות, בתנוחה בה את מסוגלת לשבת שעה רצוף".

מעניין, אם היועצת בסרט היתה שואלת את האשה "האם תוכלי לשבת ככה שעה רצוף ולהינות מזה?" מעניין מה היתה התשובה אז...

אבל תגידו, חברות, איך בכלל אתן נשענות אחורה? הספה עצמה מכוונת אותי ל90 מעלות! ומיטה מתכווננת - חיפשתי בכל הבית ולא מצאתי. כנראה שאין לי.
אז מה, ערימת כריות?

אבל תגידו, חברות, איך בכלל אתן נשענות אחורה?
יכולה רק להציע מהתנוחות שאני מניקה בהן:
חצי שכיבה במיטה עם כריות מאחור, ישיבה על הספה אבל עם הגב שעון על המסעד (שעליו כריות לריכוך) והרגליים מונחות על הספה, ישיבה על הרצפה והשענות על הספה.
הדף הזה הוא דף מכונן בחיי. לא פחות.

"שבי בנוחות, בתנוחה בה את מסוגלת לשבת שעה רצוף"
האמת שמה שעולה אצלי למקרא המשפט הזה הוא שאין שום תנוחה שבה ארצה לשהות שעה רצוף. אני בטוחה שאפילו מתוך שינה אני לא נשארת שעה באותה תנוחה. זה גם לא נשמע לי בריא כל-כך, לשבת שעה רצוף באותה תנוחה.

וגם אני הדף הזה הוא דף מכונן בחיי. לא פחות.
(וזה בעייתי, אגב. מרגע שהתחלתי לקרוא פה הרחם שלי אומר גורו-גורו. לפני כן הוא חיכה בסבלנות יפה מאוד, וגם עכשיו הוא אמור לחכות עוד בסבלנות, כי הראש יודע שזה לא הזמן. אבל אני פשוט חייבת שיהיה לי גור עכשיו ולהניק אותו בדיוק ככה. מרגע שקראתי פה לראשונה. חייבת.)

תיכנסו, תיכנסו.
אוי זוועה! נשברתי אחרי החיבור הראשון (על הסאונד וויתרתי לגמרי)
ולחשוב שעם הבכורה זה בדיוק מה שעשיתי:-(
לפחות עם הקטנה שרון באה והצילה את המצב לפני חזרה נוספת על הזוועתון הזה!
(משהו שאני עצמי הייתי עושה פעם, אוי אוי)
גמני:-P
תהליך הלמידה הספונטני האמהי ועל ההיכרות עם התינוק...
מדהים אותי כמה ששרון היתה צריכה לומר לי שוב ושוב שהקטנה יודעת בדיוק מה היא עושה ועושה מצויין. כמה קשה היה לבנות את האמון הזה אחרי כל שטיפות המוח שעברתי מיועצות הנקה בדיוק כמו בסרטון הזה, בעיקר עם הגדולה וגם עם הקטנה.
התמונה הזו של "הלבשת" התינוק על השד...ברררררררררררר , מצמרר אותי לגמרי.

התמונה הזו של "הלבשת" התינוק על השד...ברררררררררררר , מצמרר אותי לגמרי.

_"שבי בנוחות, בתנוחה בה את מסוגלת לשבת שעה רצוף"
האמת שמה שעולה אצלי למקרא המשפט הזה הוא שאין שום תנוחה שבה ארצה לשהות שעה רצוף. אני בטוחה שאפילו מתוך שינה אני לא נשארת שעה באותה תנוחה. זה גם לא נשמע לי בריא כל-כך, לשבת שעה רצוף באותה תנוחה._
פלוניאלמונית, שמת את האצבע בדיוק על הנקודה.
אנחנו חייבות לשנות תנוחה בתדירות סבירה, או שנחטוף פצעי לחץ

, התאבנות של המפרקים וקיצור שרירים.... (טוב, זה באמת במצבים קיצוניים), ולכן תנוחת ההנקה צריכה להיות כזאת שמאפשרת דינמיות, וע דיין שהתינוק יישאר מחובר. נדמה לי שהישענות אחורה מאפשרת את זה יותר מאשר זקיפות-הכריות, כי התינוק לא נופל

נשמע הגיוני.

שבי בנוחות, בתנוחה בה את מסוגלת לשבת שעה רצוף.
רק אני מעולם לא הינקתי תינוק שעה רצוף (אלא אם כן נרדמתי ואז בכלל לא בטוח שהתינוק ינק משך כל הזמן אבל אין דרך לדעת מה הוא כן עשה

)? רק אצלי ההנקות הן מאוד ענייניות, באים יונקים הולכים?

הדרך הכי טובה להתחיל הנקה כזו היא פשוט לתת לתינוק להתעורר במקום הנכון- או במילים אחרות- לתת לו לישון עליך במגע של עור לעור
אני רואה את זה בעייתי אם גם מגדלים בלי חיתולים. איך שהם קמים הם צריכים פפי אחרת מאוד לא נעים להם לינוק, אחרי כמה דקות יניקה בדרך כלל (אצל ילדי זה היה כלל אצבע בגילאים צעירים מאוד) צריך לעשות הפסקת קקי ורק אז, מגיעים למנוחה ולנחלה ואפשר לינוק בנחת לחלוטין ולהתמסר.
נכון, זה יכל היות אידיאלי אם הוא היה מתעורר ב"שביל החלב" וזוחל לו ישר לפיטמה אבל בחיי שיש להם עוד המון עניינים שמפריעים להם בדרך.

<כתבה החבקנית תוך כדי הנקה של עולל בן חודש שסרוח עליה בצורה שהיתה מזעזעת כל יועצת הנקה קונפורמיסטית מצויה>

עוד דבר, בסרט ראיתי איך האמא מלטפת לתינוקת את הראש באינטנסיביות וחשבתי לעצמי איך שתמיד אומרים לא להחזיק לתינוק את הראש בהנקה כי זה מציק להם ואז הבנתי, לתינוק שלה יש חיתול כך שאין לה משהוא אחר ללטף!

(כן, כן, אצלי הם מלוטפי טוסיק...)