כלכלה עיונית

אח, אין על חגי: הופתעתי ושאלתי את עצמי האם באמת הם רוצים שאומר את מה שאני חושב עליהם_... _שלמדתי תואר שלם בכלכלה במסלול המורחב (החד חוגי), ובמשך שלוש שנים השם קארל מארקס למשל, אפילו לא הוזכר_... _עירעור על שתי הנחות יסוד אלו, החוזרות בכל המודלים הכלכליים שלמדתי בביה"ס, ושעליהן בנויה התיאוריה הנאו-קלאסית עלול לשים בסימן שאלה את התאוריה כולה_... _אך ביה"ס בחר במדיניות של התעלמות ממחקריו של כהנמן המבקרים את התיאוריה הנאו-קלאסית... אבל מה כל זה עוזר? הנאו-קלאסיים מנהלים את העולם... אולי בזכות העובדה שהם כותבים את תוכניות הלימוד באוניברסיטאות? האם בזכות העובדה שאלפים נדרשים מדי שנה לשנן את חוכמתם הצרופה? האם הקריסה הנוכחית תוריד אותם מכס המלכות? יש בכלל מי שיוריד אותם ויישב שם במקומם (ושאותה שחיתות לא תדבוק גם בו)?

הקפיטליסטים החזיריים רוצים מדינת רווחה...רק לעצמם

למדינות המערב אין כסף לעניים, רק לעשירים

חג שמח, ז'ראר. טוב לראות אותך שוב עמנו.

רוזמרין, אני מסכימה לגמרי שמסחר באופציות ובשורטים אינו עונה על כל הצרכים. אבל אני כן חושבת שהוא טוב וראוי, באותם מקומות שאפשר לעשות אותו. האיסור של ארה"ב על שורטים מסוימים הוא טעות, לדעתי. אבל את צודקת שזה לא חוסך מנגנונים מאזנים אחרים. ספציפית לגבי יצוא חקלאי לאירופה, זה גם בעיה בטחונית ומוזר שהשלטון לא מתייחס אליה: במקום לייצא כל כך הרבה פרחים, צריך לגדל בארץ מינימום כלשהו של חיטה, כי כרגע אנחנו מייבאים תשעים ומשהו אחוז מהדגנים. במצבנו, זה מפחיד.

סיפור-עם "אגדת הקופים" (מתורגם ממייל באנגלית שרץ ברשת):

"לפני זמן, באחד הימים, הופיע אדם נשוא פנים באחד הכפרים בהודו והודיע לכפריים כי הוא מוכן לקנות קופים. המחיר שישלם עבור כל קוף הוא עשרה דולר. הכפריים שראו בסביבה קופים רבים יצאו ליער והחלו בציד. האיש – המשקיע קנה קופים רבים {עד כדי אלפים] ושילם עשרה דור תמורת כל קוף. אבל לאחר זמן לא ארוך החלה האספקה להתדלדל. הכפריים גם הרפו ממאמצי הציד. המשקיע ביקש להמריץ את הכפריים למאמץ ציד נוסף והודיע כי הוא משפר את הצעת הקניה שלו. מעתה יקנה כל קוף בעשרים דולר ליחידה. הצעת הקנייה המשופרת דירבנה את הכפריים למאמץ מוגבר והם יצאו שוב לצייד על מנת לתפוס קופים נוספים. זמן קצר לאחר מכן שוב פחתה אספקת הקופים גם הצעת מחיר משופרת יותר בתעריף של עשרים וחמישה דולר לקוף לא הביאה לתוצאה המבוקשת.

ואז הודיע המשקיע כי הוא מכפיל את התשלום ועבור כל קוף שיקנה. מכאן ואילך הוא מוכן לשלם חמישים דולר!!! אבל,כיוון שהוא חייב לצאת לעיר הגדולה לרגל עסקיו הרי עוזרו שיישאר במקום ישמש כנציגו וכקניין עבורו והוא אשר ישלם תמורת כל קוף את חמישים הדולר המובטחים.

בהיעדרו של המשקיע אמר נציגו לכפריים: ראו נא את כל הקופים הנמצאים בכלובים הגדולים, בפאתי הכפר, שאותם קנה המשקיע בשבועות האחרונים. אני אמכור אותם לכם במחיר של שלשים וחמישה דולר לקוף וכשיחזור המשקיע מעיסוקיו בעיר הגדולה תוכלו למכור לו אותם בחזרה תמורת חמישים דולר לקוף.

הכפריים קיבצו את כל חסכונותיהם וקנו את כל הקופים בשלושים וחמישה דולר לקוף.

ולאחר הדברים האלה לא ראו הכפריים יותר לא את המשקיע ולא את נציגו. רק קופים בכל מקום ועל כל עץ ומתחתיו. ברוכים הבאים לוול סטריט..."

טוב לראות אותך שוב עמנו.

אל תשמחי יותר מדי... ויכוחים כלכליים הם ויכוחים פוליטיים לכל דבר, בדיוק כמו בסוגיית יהודים-ערבים שיחרור/כיבוש, ולכן נופלים לאותה מלכודת של דקלום עמדות, מלכודת שאני מנסה להחלץ ממנה. במקום זה, אני מנסה להבין את הלוגיקה, שזה כולל גם זיהוי הכשלים הלוגיים. אך כדי לנהל קו חקירה לוגי שיטתי, עם אחוז טעויות מינימלי, יש צורך לרדת אל היסודות, אל הנחות היסוד. הנחות סוף עונה לא מספיקות

. וגם שם לא פשוט. אולי כי מעצם ההגדרה, הנחות יסוד הן שרירותיות. וכפי שאני רואה זאת, תהליך לוגי נקי צריך תמיד לזכור זאת, ותמיד להיות מוכן לקבל תיקון לאותן הנחות, או בלעז - Paradigm shift, ולערוך את השינויים המתבקשים לאורך כל קו הטיעון. אכן, יותר פשוט לדקלם סיסמאות.

ואחרי דברי מבוא כבדים אלו, בא לי לתקוף הנחת יסוד שחביבה עלי במיוחד: השווקים מאזנים את עצמם. את תגובתי להנחה זו אצטט גם מלעז: What the fuck? וסליחה על הלשון הבוטה, או שוב בלעז - Excuse my French (אח, איזה כפל לשון משעשע, לא יכולתי לפספס

). אני לא ממש מצליח להבין על איזה איזון מדובר, מה מתאזן, מי מאזן את מי ואיך. אולי בשיבוש אותיות קל אצליח להבין את הסוגייה

. כנראה שחוסר הבנתי זו נובע מחוסר השכלה כלכלית פורמאלית, אחרת גם אני הייתי מצטרף בחדווה אל עדת המריעים והעובדים את אלוהי האיזון הקדוש. אבל אני שואב עידוד קל ממספר כלכלנים שאני נתקל בכתביהם פה ושם, כגון חגי קוט ש{{}}רוזמרין החזירה לזירת הדיונים כאן (ויש גם את האזרח דרור) ועוד כאלו עם יותר השכלה מוניטין ולגיטימציה ממוסדות מכובדים בעולם, שדוברים שפה עמוסה בטרמינולוגיה סבוכה המובנת ליודעי ח"ן בלבד. ואכן, תורה נסתרת עד מאוד היא תורת הכלכלה. עליה מסופר "ארבעה אנשים נכנסו לפרדס - האחד פועל, השני פיננסייר, השלישי... ורק וורן באפט יצא משם לבסוף עם כל הבוחטה".

אבל דבר אחד בוודאות מוחלטת, אמפירית ותיאורטית אני יודע שלא מתאזן מעצמו: זהו תקציב המשפחה שלי. אם אני משאיר אותו לאזן עצמו... במקרה הטוב אקבל טלפון מהבנק הקורא לי למהר לאזן את עצמי לפני שהם ייאזנו אותי ממעט הנכסים שאין לי. שיחות מהסוג הזה מאזנות אותי במקום, ומזכירות לי מי באמת צריך לאזן פה ת'עניינים.

ויש גם את המונח שווקים שאני לא מבין מהו, ולכן איך הם יכולים להתאזן, ואיך נראה משהו לא מובן כשהוא מגיע לכדי איזון? ואיך הוא נראה כאשר הוא לא מאוזן? אני יודע!!! הוא מקבל מיליארדים מהמדינה!!! כך כנראה נראה איזון של הלא מאוזן. ובא לציון איזון. אבל האוזון, מאיפה יבוא? אז זו התשובה כנראה: השווקים מאזנים את עצמם באמצעות המדינה. כ"כ פשוט. למה היה צריך כ"כ להתבחבש כדי לומר זאת? אם אני לא טועה, ג'ון מיינרד קיינס אמר זאת לפני. עוד איזה חובבן אוטודידקט שמתחזה לכלכלן, מאיזה חור עלוב בפריפריה של דימונה או איזה שומקום עלום אחר. לא ברור לי איך הממשל האמריקאי פנה אליו כדי שיעזור לו להחלץ מהמפולת של 1929. אחת האמרות שלו החביבות עלי היא "בטווח הארוך, כולנו נמות", בתשובה לאמרות שפר כגון "בטווח הארוך השווקים מתאזנים ומצבים לא רציונאליים שואפים לרציונאליות".

רגע, אם המדינה מזרימה כסף (שמקורו מהמיסים של כלל האזרחים) לקופה המפסידה של חברות עסקיות שפישלו, אין זה נקרא הלאמה? ואיך קוראים לשיטה כלכלית בה המדינה מלאימה חברות פרטיות? אה... משהו עם "איזם" בסוף. יכול להיות סוציאליזם? אז זה הפתרון, שוב הכל ברור: הפתרון לקריסה של משק שפעל לפי עקרונות קפיטליסטיים שהוכחו כמובילים להתרסקות הוא סוציאליזם. והגואל המאזן בא לציון בשנית. פעם שלישית גלידה (נאה מהצומח

).

תראה, אם מדינה מזרימה המון כסף לשוק, ואם היא לא מקבלת שום ערך אמיתי בעד הכסף הזה, הכי שזו יציאה מאיזון. ומאחר שכך, יש לצפות שיקרה משהו שיחזיר את השוק לאיזון. הניחוש שלי: אינפלציה. (למרות שיתכנו גם אפשרויות אחרות.)

אבל מה זה האיזון הזה, פור מוזס סטייק?

הפתרון לקריסה של משק שפעל לפי עקרונות קפיטליסטיים שהוכחו כמובילים להתרסקות הוא סוציאליזם.
הבעיה היא שאלה לא עקרונות קפיטליסטים אלא חמדנות לשמה. אותו הדבר יכול לקרות (וקורה) גם ב"איזם" השני.
יש צורך לשלב בין שני העקרונות. בין מתן אפשרות לייזמים (מיעוט) להתפתח ובין נתינת בטחון מינימלי לשאר האוכלוסיה.
יש צורך לקדם השכלתית וחינוכית את החברה. את הנחשלים לקרב לאמצע ואת המצויינים לקדם למעלה.
יש צורך לשנות את תרבות הצריכה והרדידות לטובת תרבות החשיבה, הלמידה והצניעות.

אם מדינה מזרימה המון כסף לשוק, ואם היא לא מקבלת שום ערך אמיתי בעד הכסף הזה, הרי שזו יציאה מאיזון.
ההזרמה לא תייצר שום דבר כל עוד נשבר האמון הבסיסי בעולם הפיננסי ולא תוקן.
תסתכלי מה קורה היום, אחרי כל ההזרמות והתכניות, כשהבורסות בכל העולם צונחות שוב בהיסטריה.
אצלנו חושבים הפקידים בבנק ישראל ובאוצר שאם לא יספרו את האמת- לא תהיה צניחה. חכו עוד כמה ימים ותגלו שאחד המוסדות הפיננסים הגדולים יתרסק ואז יאבד הציבור את אמונו גם בפקידים השקרנים וגם בבורסה וגם בבנקים. אצלנו יש בסך הכל דיליי של טמטום.

הבעיה היא שאלה לא עקרונות קפיטליסטים אלא חמדנות לשמה. אותו הדבר יכול לקרות (וקורה) גם ב"איזם" השני.
זה שוב מחזיר אותנו אל הגדרות היסוד: מה זה קפיטליזם ומה זה סוציאליזם. אין, אין מנוס מזה...

האם קפיטליזם אלו הם הרעיונות שניסח אדם סמית? ומה עם 230 שנות הגות כלכלית "קפיטליסטית" שבאה בעקבותיו, כגון מילטון פרידמן (אסכולת שיקאגו)? ומה הקשר בין סוציאליזם, קומוניזם וקארל מארקס? במשנתו יש הפרדה ברורה בין ניתוח הקיים לבין החזון. עד כמה אנו המתדיינים מכירים את הנחות היסוד? האם ניתן לנהל דיון משמעותי ללא הכרתן והבנתן? אני כבר זמן מה חושבה לנהל דיון קריאה של "עושר האומות" של אדם סמית, 1776. אני מכיר עוד מישהו שיושב עליו כעת, מעניין אם יהיה לו חשק לטבול ידיו בקלחת הרותחת הזו... שמן הסתם תגעש לכדי וויכוח מהסוג שיביא לזעקות נואשות "די עם הפוליטיקה בבאופן!!! הרסתם הכל עם הפוליטיקה הזאת שלכם!!! תנו לנו לגדל את הילדים שלנו בשקט!!! רני וחדווה, הצילו!!!!!!!!!!!!
"

דיון פחות עיוני-תיאורטי בדף המשבר הכלכלי העולמי ואנחנו. ננסה כפיילוט לייצר שני רבדים של דיון.

אני כבר זמן מה חושב לנהל דיון קריאה של "עושר האומות" של אדם סמית, 1776.
אני, ברשותך, אשב עם הספר של מארקס ונעשה פינג-פונג של ציטוטים (מחזיקה את הספרים קבוע בבית).

האם קפיטליזם אלו הם הרעיונות שניסח אדם סמית? ומה עם 230 שנות הגות כלכלית "קפיטליסטית" שבאה בעקבותיו,
כל מה שנכלל ב"הגות" זה טוב. אין תורה אחת מפי אדם אחד, יש שכבות. אבל מה שאתה רואה בעולם בימים אלו -אין לו שום קשר להגות, רק לגרידיות, שחצנות וטפשות. לא חבל לערבב את אדם סמית עם החבר'ה האלה?

אצלנו יש בסך הכל דיליי של טמטום.
אני לא מסכים. יש בישראל "משק" שלמד להדחיק בצורה מדהימה אירועים שאמורים לטלטל כל כלכלה מקובלת.
למשל, אינתיפדה (מלחמה) והמשק בצמיחה. שר אוצר שנתפס עם מעטפות מזומנים - והבורסה בסדר. ראשי ממשלות לא מסיימים קדנציות - והעניינים כרגיל.
אמנם יש חשיפה גדולה לבורסות בעולם אבל הכלכלה הישראלית היא אחד הדברים שיצליחו לעלות על שפתי את המילה המאוד לא מקובלת אצלי - נס

(שטרלסר כתב לפני שבוע בדה מערקר שהרגולציה החזקה יחסית אצלנו על הבנקים בעקבות המשבר של שנות ה80 תמנע כל סוג של משבר סאבפריים כמו בארה"ב. לא שזה משנה למחיקות שראינו מהחודשים האחרונים את הבנקים עושים פה)

>יולאמו כל הבנקים עכשיו!<

למשל, אינתיפדה (מלחמה) והמשק בצמיחה
שכחת את המצב הקטסטרופלי שהיה פה בשנים 2000-2003?

אמנם יש חשיפה גדולה לבורסות בעולם אבל הכלכלה הישראלית היא אחד הדברים שיצליחו לעלות על שפתי את המילה המאוד לא מקובלת אצלי - נס
אז זהו, הבנקים תחת רגולטור אבל הם יפלו כשלבייב, תשובה, פישמן ואחרים יפלו. נתנו כאן הלוואות ומינופים מעל ההון העצמי של הבנקים.

הרגולטור לא אמור למנוע מהבנקים להלוות מעל ההון העצמי של הבנקים למספר קטן של לווים?

הרגולטור לא אמור למנוע מהבנקים להלוות מעל ההון העצמי של הבנקים למספר קטן של לווים?
skira20081012]למה בנקים קורסים פתאם 1028159[/po]&from=haaretz
וציטוט מתוך אותה כתבה (הדגשים שלי):

"אחד הפרמטרים לבדיקת איכות הבנקים הוא בדיקת כמות ואיכות הלווים. ראשית, בנק ישראל אינו יכול להלוות את כל כספו לאדם אחד. שהרי אם לווה שכזה יפול, הוא יפיל איתו את הבנק. זו הסיבה שבנק ישראל מפעיל את "מגבלת הלווה הבודד". כך למשל, סך כל החבויות של ששת הלווים וקבוצות הלווים הגדולים ביותר לתאגיד בנקאי לא יעלה על 135% מהונו של הבנק.

לווה בודד אינו יכול ללוות לבדו יותר מ-15% מהונו העצמי של הבנק, וחובה של קבוצת לווים אינו יכול לעלות על 30% מההון העצמי. קבוצות לווים ענקיות שכאלה הן למשל אלה של הטייקונים: קבוצות עסקיות ענקיות שלוות מיליארדי שקלים מהבנקים "

בנק ישראל קבע בעצמו את התקנה המאפשרת את זה. יש ניחוש למה? לאן הולכים הפקידים לעבוד אחרי שהם מסיימים את שרותם הציבורי? למי נתונה נאמנותם?

שטרלסר כתב לפני שבוע בדה מערקר
תפסתי אותך בטעות פטלית, שחושפת את מופרכות כל המבנה הלוגי שלך: יש לומר דה מרקער ולא מערקר !!!!
בעצם דברים אלו השטראסלער מכיר בחשיבות הרגולציה של המדינה, ובחוסר יכולתה של המערכת הפיננסית לשמור על יציבות ולשרת את תפקידה בנאמנות. זה קפיטליסט זה?

אחלה מאמר, אך אין שם ייצוג לרעיון שהמערכת הבנקאית היא זו שמייצרת את הכסף שמסתובב ומסובב את המשק, ואת הכלכלה הגלובלית. העקרון שמנוסח תחת הכותרת Money as debt, שמתואר בסרטון חביב זמין ברשת. כך שהכסף, מעצם היותו הוא עסקת אוויר (ועזבי את לופט גשפט בצד

) או בלשון הפיננסית Fiat money: לא, אין הכוונה למחיר של קניית פיאט 127 משומשת במצב טוב מרופא אלא כסף נייר שערכו נובע רק מהגיבוי שנותן הגוף שהנפיק אותו או המדינה, בניגוד לסחורה בת קיימא כגון מזון שיש לה ערך קיומי ממשי עבור אנשים. ומה קורה כאשר הגיבוי נשבר? ובכן, בדיוק לזה אנו עדים כעת. ולכן מה שקורה הוא מרתק. תיאוריות שנתפסו כאמיתות שירדו מהשמיים נבדקות היום ע"י "כוחות השוק" או שמא יש לומר "חולשת השוק"? או אולי זו בכלל ההזדמנות להחזיר את ידידנו המומחה בחקר "חלושי הנפש"?

אני, ברשותך, אשב עם הספר של מארקס ונעשה פינג-פונג של ציטוטים (מחזיקה את הספרים קבוע בבית).
מה, אנחנו בדרך להקים אחוות מרקסיסטים? גם לי יש כמה גרסאות של דבריו. אגב, שמת לב שהוא לא חוסך אירוניה בכתיבתו, אלא אם יש לך תרגום עברי ארכאי יומרני?

לאן הולכים הפקידים לעבוד אחרי שהם מסיימים את שרותם הציבורי? למי נתונה נאמנותם?
מה, הם לא מתנדבים בעמותת "לתת"?
<צל הימים מפגין נאיביות מופלגת ואמון אינסופי ברשויות>

ז'ראר,
אבל מה זה האיזון הזה, פור מוזס סטייק?
זה לא דבר אחד, הרי יש אינספור דרכים לצאת מאיזון. בדיוק כמו שיש אינספור דברים שיכולים לצאת מאיזון בגוף, או במערכת אקולוגית, או אפילו מתחת למכסה המנוע של הרכב.

רוזמרין,
ההזרמה לא תייצר שום דבר כל עוד נשבר האמון הבסיסי בעולם הפיננסי ולא תוקן.
גם אם היה אמון מלא במערכת זה לא היה עוזר. חוסר האמון אינו הבעיה אלא סימפטום שלה. הבעיה היא חוסר ערך.
ואני מסכימה איתך לגמרי שתכף נראה את הבנקים נכנסים לבעיות כשהלווים הגדולים שלהם מודים שהם לעולם לא יחזירו את הכסף. ונראה לי שאני יודעת מי יצטרך בסוף לשלם את החשבון...

_ההזרמה לא תייצר שום דבר כל עוד נשבר האמון הבסיסי בעולם הפיננסי ולא תוקן.
גם אם היה אמון מלא במערכת זה לא היה עוזר. חוסר האמון אינו הבעיה אלא סימפטום שלה. הבעיה היא חוסר ערך.
ואני מסכימה איתך לגמרי שתכף נראה את הבנקים נכנסים לבעיות כשהלווים הגדולים שלהם מודים שהם לעולם לא יחזירו את הכסף. ונראה לי שאני יודעת מי יצטרך בסוף לשלם את החשבון..._
אח יונת, ימות המשיח הגיעו: סוף סוף אני יכול לחתום על כל מילה. לצרף אותך לאחווה?

ואת עניין האיזון, עדיין לא הבנתי. בעצם, לאן אני חותר? לכך שמושג "האיזון" הוא הפשטה תיאורטית שאין לה הרבה קשר עם המציאות. איך מודדים איזון במשק? צמיחה של 3.5% בשנה? רמת אבטלה "טבעית" של 4% בשנה? אינפלציה של 2-4% בשנה? כל אלו הן הנחות שרירותיות, מעין מסקנות לכאורה שנובעות מחישובים סטטיסטיים שמקבלים בדיעבד הצדקות תיאורטיות. איך נאמר בדיון אחר, להניח את המבוקש?

אלא אם יש לך תרגום עברי ארכאי יומרני
נו, מה חשבת? ולא סתם! קיבלתי מאלמנת פרופסור אהוב במיוחד. ולא רק זה- הבן שלו גמר ללמוד תואר ראשון בכלכלה והפך להיות קפיטליסט מסריח (בדעות, כן? במעשים הוא סתם חנון מהנדס מחשבים ואחד החברים הכי קרובים שלי).

חוסר האמון אינו הבעיה אלא סימפטום שלה. הבעיה היא חוסר ערך.
תלוי למה משמשת ההזרמה. המצב הפסיכולוגי הוא כזה שאף אחד לא נותן כסף לאף אחד מרוב פחד. חברות לא יכולות לנהל את עסקיהן ללא אשראי (ז"א הן יכולות אבל כבר שכחו איך עושים את זה). את צודקת שרק הזרמה לא תפתור את הבעיה וישנם עוד דברים שצריך לתקן.
יש לי דימוי טוב לעניין:
נניח שהאשראי הוא צינור מים. הבנק (חב' מקורות) מודע לזה שיש חורים בצינור וזליגה של כסף ללא צורך אבל המסה הקריטית מגיעה לצרכן. כשהצינור נקרע וכל המים נשפכים אז הבנק סוגר את הזרם עד לתיקון הצינור. אם מה שהממשלה עושה עכשיו זה תיקון הצינור אז תהיה רגיעה. אם היא סתם מזרימה מים והצינור עדיין קרוע- העסק תקוע והמטע נובל.
בישראל, עד עכשיו לא מזרימים ולא מתקנים- רק מדברים. אלופים אנחנו, היהודים.

עוד מסמר בארון הקבורה של השווקים-החופשיים-והמאוזנים-להפליא-בזכות-היד-הנעלמה-שהפעם-הביאה-להם-כאפה-פצצות-לראש:
"הרשות לניירות ערך בארהב נגד השורטיסטים: משקיעים יחוייבו לחשוף פוזיציות 'מכירה בחסר' :

תחת הוראת חירום מאמצע חודש ספטמבר. הוראת החירום, שכללה גם איסור על מכירות בחסר ביותר מ-950 חברות, ניתנה ע"מ לעזור להחזיר את האיזון לשווקים, שרעדו בעקבות החששות מפני מפולת פיננסית

_שורטיסטים הואשמו לאחרונה כי גרמו לנפילת ערכן של מניות בשוק
"אני מודאגים מתנודות פתאומיות ומוגזמות במחירי ניירות הערך ומהפרעות בפעילות ההוגנת בשוק המניות"_
הייתכן שהשורטיסטים מסכנים את את השוק? ושפעילותם אינה הוגנת?

בנוסף, מסרה הרשות כי היא מודאגת מהאפשרות של תנודות מחירים לא הכרחיות או מלאכותיות, שבבסיסן שמועות, שיוחמרו ע"י מכירות בחסר.
ואיך כל זה מתיישב עם תיאורית האיזון? פתאום טוענים כאן שפעילות הסוחרים משבשת את השוק ולא מייצבת אותו. אוח, איזה בלבול

!!!

וזה הבחור הראציונאלי והעקבי מכולם (סמן לכל המערכת המופרכת הזו):
בתוך כך, מנכ"ל מורגן סטנלי ג'ון מאק, שפעל בחודש שעבר למען האיסור הרגולטורי על מחירות בחסר כשחשב שהם יפגעו במניות מורגן, אמר היום בראיון ל-CNBC כי למרות זאת, עקרונית הוא תומך בשורטים: "אני מאמין ב'מכירת חסר', אני מאמין בזה היום, זוהי דרך בה אנשים יכולים להביע את דעתם על חברה מסויימת."
ולמי שלא הבין את האירוניה: עקבי במשמעות "אופורטוניסט". וזו תמצית האופורטוניזם (בעברית: מוסר כפול ומכופל): עקרונית אתה צודק, כל עוד זה לא פוגע באינטרסים שלי

.

ולסיכום: הייתכן שאותה יד נעלמה לפעמים לובשת צורה בדמות מוסדות המדינה?

Radio]The Giant Pool of money Episode[/po].aspx?episode=355
Radio]Another Freightening Show About The Economy Episode[/po].aspx?sched=1263
(הקרדיט על ההפניה לרז)

לא קראתי כמעט כלום, מודה.
ובכל זאת יש לי הרגשה שהסטיקר שראיתי היום על אוטו ישעשע ויתאים לדף הזה:

Privatize Gain, Socialize Loss
Former CEOs need to feed their children too!

ז'ראר,
ואת עניין האיזון, עדיין לא הבנתי. בעצם, לאן אני חותר? לכך שמושג "האיזון" הוא הפשטה תיאורטית שאין לה הרבה קשר עם המציאות. איך מודדים איזון במשק? צמיחה של 3.5% בשנה? רמת אבטלה "טבעית" של 4% בשנה? אינפלציה של 2-4% בשנה?

צמיחה של 3.5% בשנה תגיע בסוף לאינסוף, לכן ברור שהיא לא מאוזנת. צמיחה ממוצעת חייבת להיות 0% בשנה (אם כי יכול להיות שהממוצע יהיה על פני הרבה מאוד שנים).

אינפלציה של 2-4% בשנה תגיע בסוף לערך אפסי לכסף, לכן אינפלציה מאוזנת צריכה להיות 0% בממוצע (גם כאן הממוצע יכול להיות על פני הרבה מאוד שנים, עם סטיות לכאן ולכאן).

לגבי רמת אבטלה, זה כבר תלוי באופן הפרנסה של האוכלוסיה, באופי המשברים שהיא עומדת בפניהם, וגם באיך אתה מגדיר "אבטלה". בכל מקרה, סביר שהחברה תהיה מסוגלת להחזיק אחוז מסוים של אנשים שלא תורמים לפרנסה באופן ישיר: מובטלים, נכים, מלומדים, אמנים.

לגבי הביקורת שלך על שורטיסטים וקפיטליסטים:
הביקורת היא על אנשים מושחתים ו/או סתם טועים, לא על הגישה הכלכלית. מי שאומר שהממשלה לא צריכה להתערב בשוק מלבד במקרה שלו, או שצריך לאפשר שורטים מלבד במקרה שלו, אינו יכול לייצג את גישת השוק החופשי. (ואני לא דוגלת בשוק חופשי לחלוטין, פשוט הדוגמאות שהבאת אינן מראות את הבעיות שבגישה הזאת.)

רוזמרין,
נניח שהאשראי הוא צינור מים. הבנק (חב' מקורות) מודע לזה שיש חורים בצינור וזליגה של כסף ללא צורך אבל המסה הקריטית מגיעה לצרכן. כשהצינור נקרע וכל המים נשפכים אז הבנק סוגר את הזרם עד לתיקון הצינור. אם מה שהממשלה עושה עכשיו זה תיקון הצינור אז תהיה רגיעה. אם היא סתם מזרימה מים והצינור עדיין קרוע- העסק תקוע והמטע נובל.

מאיפה מגיעים המים לצינור? לא ממעיינות ומנחלים וממפעלי התפלה? כלומר, יש עליהם מגבלות פיזיקליות-אקולוגיות. אם את מנסה להזרים יותר מים מאשר יש לך, כנראה שאת לוקחת אותם ממקום אחר, חורים או לא חורים.

צמיחה של 3.5% בשנה תגיע בסוף לאינסוף, לכן ברור שהיא לא מאוזנת
אני מניחה שצמיחה כזו צריכה לבטא את הגידול השנתי של האוכלוסיה ולכן, במובן האנושי בלבד, זה לא מגיע לאין סוף אלא שווה לאפס (פלוס/מינוס). במובן האקולוגי המשך הצמיחה הוא שואה אבל זה בגלל שהמשך גידול האוכלוסיה האנושית הוא שואה לשאר כדוה"א. ובאותו עניין:
אם את מנסה להזרים יותר מים מאשר יש לך, כנראה שאת לוקחת אותם ממקום אחר, חורים או לא חורים.
הזרמת הכספים הממשלתית העולמית היא, כרגע, של כספים אמיתיים שהוסטו מתשתיות ורווחה לטובת הצלת המערכת הפיננסית. אם לא יתקנו את העיוותים באמת (יחסית,כן?) אז מתישהו יביאו לשם מים וירטואלים (הדפסת כסף) וגם אז המטע יבול בסופו של דבר אבל גם שאר הצרכנים יגוועו ממחסור במים.
<המוביל הארצי הוא דימוי טוב לעניין>

"אני מאמין ב'מכירת חסר', אני מאמין בזה היום, זוהי דרך בה אנשים יכולים להביע את דעתם על חברה מסויימת."
ז'ראר, לדעתי השורטיסטים הם חלק מהעיוותים שצריך לתקן. הכלים הפיננסים צריכים להתאים למצב בפועל (דו"חות של חברות) ולא לענייני תקווה/יאוש שבשבילם יש כלים טיפוליים אחרים. זה כמו להחדיר למוביל הארצי (כי כבר יש צינור אז למה לא?) תחושות יחד עם מים. הכנסת התחושות לעולם הפיננסים הוא בדיוק "האוויר החם" שמפריע.

_צמיחה של 3.5% בשנה תגיע בסוף לאינסוף, לכן ברור שהיא לא מאוזנת
אני מניחה שצמיחה כזו צריכה לבטא את הגידול השנתי של האוכלוסיה_
היא לא צריכה, היא מבוססת עליה.
הכלכלה אמורה להתרחב באותו קצב כמו האוכלוסיה לאורך זמן, יש תקופות שהיא עושה את זה מהר יותר ויש שלאט יותר בסופו של דבר היא מתאזנת. בארץ סביב ה-3%.

רוזמרין,
גם גידול של 3.5% באוכלוסיה יגיע לאינסוף, והרבה לפני זה יעבור את יכולת הנשיאה האקולוגית של הארץ או העולם (וכנראה כבר עבר). אז גידול אוכלוסיה לא יכול להיות תירוץ לצמיחה כלכלית; זה בסך הכל פן אחר של אותה הבעיה.

הזרמת הכספים הממשלתית העולמית היא, כרגע, של כספים אמיתיים שהוסטו מתשתיות ורווחה לטובת הצלת המערכת הפיננסית.
באמת? הפתעת אותי. מי יודע, אולי גם הממשלות יפתיעו אותי ויראו מאיפה הן מביאות את הכסף שהן שופכות לשוק.

אז גידול אוכלוסיה לא יכול להיות תירוץ לצמיחה כלכלית
יונת, זה לא תרוץ. הצמיחה הכלכלית משקפת את גידול האוכלוסיה.
השאלה היא כנראה רק מה יקרה קודם, אסון כלכלי או אקולוגי (כזה שיביא לדלדול מאסיבי ומהיר באוכלוסיה)
או ששניהם קורים כבר עכשיו?

גם גידול של 3.5% באוכלוסיה יגיע לאינסוף, והרבה לפני זה יעבור את יכולת הנשיאה האקולוגית של הארץ או העולם (וכנראה כבר עבר). אז גידול אוכלוסיה לא יכול להיות תירוץ לצמיחה כלכלית; זה בסך הכל פן אחר של אותה הבעיה.
כן, לזה בדיוק התכוונתי.
באמת? הפתעת אותי. מי יודע, אולי גם הממשלות יפתיעו אותי ויראו מאיפה הן מביאות את הכסף שהן שופכות לשוק.
אני רק משערת שזה כך. את חושבת שהמדפסות נכנסו להילוך גבוה כבר עכשיו? אם לא, וזה כסף אמיתי, זה מוכרח להיות על חשבוננו, נכון? או ששכחתי משהו?

נתחיל מסבב התייחסות למה שנכתב עד עכשיו, לפני שאכניס נושא או חומר חדש:

צמיחה של 3.5% בשנה? רמת אבטלה "טבעית" של 4% בשנה? אינפלציה של 2-4% בשנה
רצף נתונים אלו מקובל על הכלכלנים הן בספרות והן במאמרים בעיתונות (ולכן גם על אותם כלכלנים האמונים על תכנון התקציבים ומדיניות כלכלית של המדינות) כמצב של משק בריא, יעיל, מאוזן חייכני עם לחיים וורודות.

אותם כלכלנים הם בוגרי ההכשרה האקדמית המקובלת, להלן "ניאו-קלאסית". מנגד, המבקרים שטוענים בין היתר את הטענות שאתן העלתן, עומדים אותם כלכלנים שניתן לאפיין ככלכלני השמאל, כלכלנים פוליטיים ואקולוגיים. אחת השאלות שלהם החביבה עלי היא "למה אחוז אבטלה של 4% הוא טבעי? ולמה ש-0% לא יהיה טבעי, ולכן כל אדם אחד שרוצה לעבוד ולא משתלב, זהו מצב של חוסר איזון מאוד לא בריא לאותו אדם ולמשק?
ואם כבר אבטלה, זה שולח אותנו להגדרה הכלכלית הבסיסית-פורמאלית של אבטלה: אי-ניצולו של כושר ייצור הקיים במשק (נחום גרוס, "מבוא לכלכלה"). ומי שמעוניין להרחיב את רוחב יריעתו, אבטלה בוויקיפדיה .

_לגבי הביקורת שלך על שורטיסטים וקפיטליסטים:
הביקורת היא על אנשים מושחתים ו/או סתם טועים, לא על הגישה הכלכלית. מי שאומר שהממשלה לא צריכה להתערב בשוק מלבד במקרה שלו, או שצריך לאפשר שורטים מלבד במקרה שלו, אינו יכול לייצג את גישת השוק החופשי. (ואני לא דוגלת בשוק חופשי לחלוטין, פשוט הדוגמאות שהבאת אינן מראות את הבעיות שבגישה הזאת.)_

אני לא רואה שקיימת איזושהי הפרדה בין אנשים מושחתים/טועים לגישה כלכלית. יזם שמנצל את המשאבים הזמינים לו ללא התחשבות בנזקים והשלכות, אינו מושחת אלא פועל לפי הקווים המנחים של גישה כלכלית שנותנת לגיטימציה לעשייה זו, ונסמכת על מערך טיעונים שלם ומורכב. ומי מוסמך לומר האם הוא טועה? בדיוק זהו מוקד הוויכוח בין הגישות: לנסות לקבוע מה נכון ומה שגוי.

אחת מהנחות היסוד של "גישת השוק החופשי", עוד מימיו של אדם סמית היא שמתוקף היות האדם יצור רציונאלי, כל עשייה שלו תורמת לאנושות. אך אנו, אל ניתן להגדרות פילוסופיות אלו (ומאוד מחמיאות) לעוות לנו את מה שעיננו מראות לנו מדי יום ביומו: לא רציונאליות, לא תרומה לאנושות ולא נעליים. לו היינו רציונאליים, הדיון הזה לא היה מתקיים, הדף הזה, האתר וקהילת באופן טבעי בכלל, מכיוון שהאנושות כבר הייתה מתנהלת ב-mode המיטבי, ולא היה שום דבר שיש לבקר או צורך לשפר.

ולגבי סוגיית השורטים (עסקאות בחסר) גם כאן היריעה רחבה, אפילו מאוד, כך שגם כאן לא פשוט לקבוע עמדה חד-משמעית, אך הדגש שלי היה על הסתירה הפנימית בעמדות קברניטי השוק. וזה מה שאני מחפש: את הסתירה. כי היא חושפת בפנינו את הכשל, שלא לומר ממוטטת את המבנה התיאורטי. תשאלי כל חוקר.

בכל זאת נזרוק כמה מילים על המונח הלא ברור הזה, עסקת מכירה בחסר והמשמעות שלה. את רוב שחקני שוק ההון בכלל לא מעניין מה ההסבר התיאורטי של העסקה הזאת, הם רק יודעים שבמידה והם מעריכים שמחירו של נכס מסוים ירד, יש להם בתוכנת המסחר שלהם כפתור "Sale", שבמצב והם לא מחזיקים באותו הנכס, מציג "short". זה הכל. הכי גרוע, הם יקבלו הודעת שגיאה שלא ניתן לבצע את העסקה על אותו נייר.

לא מעניין את הסבתא שלהם שמה שהם מבצעים בעצם זו מכירה בהשאלה של נכס שלא נמצא בבעלותם. הדבר הבא שמעסיק אותם, הוא זיהוי הרגע ללחוץ על הכפתור שכתוב עליו "cover", שמשמעו כיסוי התחת שלהם ע"י קנייה חזרה של אותו נכס והחזרתו לבעליו, כל זה באופן וירטואלי בלי ששום נייר לא נאלץ לעבור פיזית ממקום למקום. אפילו לא היה צריך שום אישור לשם כך, מלבד היתר עקרוני לבצע עסקאות חסר בכמות מסוימת של ניירות.

ומה עם הרקע התיאורטי לעסקאות שורט? הוא הרבה יותר רחב מאשר אותו דילר שסוחר עבור הבנק או חברת ההשקעות שמעסיקה אותו, זה עם הסבתא וכו'. המנגנון הזה הוא שעומד בבסיס החוזים העתידיים והאופציות, וגם מסחר במט"ח. ניירות אלו הם הסכמים סביב דברים שלא קיימים, כך שמי שמוכר חוזה על אספקה עתידית של נפט בעצם מבצע מכירה בחסר של סחורה שאין לו, והוא צריך "להתכסות" או עם הסחורה שבוא תבוא בעה"ש או עם חוזה נגדי, שגם הוא "נכתב" Out of the blue, ואין הכוונה לדיו כחולה – הכל ווירטואליה.

ולגבי מטפורת צינור המים, אוסיף את הטיפה שלי: מערכת מים זו צריכה להיות מעגלית:
הציבור לוקח אשראי ( הלוואות, משכנתא, ליסינג)

רוכש מוצרים ושירותים (מעביר הכסף לעסקים)

אותם עסקים אמורים להחזיר את הכסף לציבור (שנושא גם את כובע "העובדים" - לומר בעמיר-פרצית) דרך שכר העבודה, כך שיתאזן – שזה כולל גם החזרת האשראי (פלוס ריבית, כך שהציבור מחזיר יותר ממה שהוא לקח). אך מה קורה עם אותן חברות שמשלמות לאותו ציבור שכר נמוך מסך ההוצאה שלו, ומה קורה עם אותם בלתי מועסקים שלא מקבלים שכר? איך כל הג'מעה הזאת אמורה להמשיך ולשמר רמת צריכה (הזרמת כספים לעסקים) ולעמוד בהחזרי ההלוואות? ליושב במרומים פתרונים. וכנראה שאחד מהם היא... נכון, מפולת ומיתון, ניחשתם נכונה. כך שמילטון פרידמן צדק: מפולות הן אירועים מאזנים של הכלכלה. מה שרצינו להוכיח

.

עוד תגובות:

_"אני מאמין ב'מכירת חסר', אני מאמין בזה היום, זוהי דרך בה אנשים יכולים להביע את דעתם על חברה מסויימת."
ז'ראר, לדעתי השורטיסטים הם חלק מהעיוותים שצריך לתקן. הכלים הפיננסים צריכים להתאים למצב בפועל (דו"חות של חברות) ולא לענייני תקווה/יאוש שבשבילם יש כלים טיפוליים אחרים. זה כמו להחדיר למוביל הארצי (כי כבר יש צינור אז למה לא?) תחושות יחד עם מים. הכנסת התחושות לעולם הפיננסים הוא בדיוק "האוויר החם" שמפריע._

זו בעצם תוספת שפספסתי:
נעזוב לרגע את "המקצרים" – גם כי הם אותם גורמים שמבצעים עסקאות רגילות- לונג, וגם כי זה הזמן להרחיב בכלל את יריעת המסחר וההשקעות, אבל בלי להגזים כי זה באמת תיק כבד ודחוס (לכן יש לחוס על כותב שורות אלו ועוד יותר על הקורא האומלל שנקלע לכאן על לא עוול בכפו

.

דו"חות החברות לא יכולים לחשוף את מצב המשק, אלא כעבור לפחות רבעון אחד. כמו כן, המידע שהם מכילים הוא העבר של אותה חברה, אך לא את העתיד. את צפונות העתיד מכיר רק זה שיושב בישיבה של מעלה, אותו אחד שמילטון פרידמן הוא השרף שלו

. עד שהאטה משתקפת בדו"חות החברות, יש לך זמן לאבד תשואה של כמה שנים. לכן את צריכה כלים אחרים ע"מ לדעת מתי להציל את כספך בעת מיתון או אף מפולת. ועל כך, בפעם אחרת

. (רמז: ג'ון בוגל מייסד קרן וואנגארד ושיטת מדדי המניות).

ומה עם ענייני תקווה/יאוש שבשבילם יש כלים טיפוליים אחרים? ניתן לראות התנסחות זו כדוגמה נאה להטבעת מסר תכליתי במלל רגשני: אין כאן עניין של מניה דפרסיה ונטילת כדורי ליתיום אלא ניתוח קר האם חברה מסוימת או המשק כולו משנים מגמה אל עבר האטה. אבל אם כבר יש לנו צינור, אז ניתן להזרים את החומרים משבשי התודעה ישר לווריד, ולהשתכנע מדברי הכלכלנים שנשבעים בכל הקדושים שמצבנו מעולם לא היה טוב יותר, ולכן גם לא יהיה. רק גרוע יותר.

_באמת? הפתעת אותי. מי יודע, אולי גם הממשלות יפתיעו אותי ויראו מאיפה הן מביאות את הכסף שהן שופכות לשוק.
אני רק משערת שזה כך. את חושבת שהמדפסות נכנסו להילוך גבוה כבר עכשיו? אם לא, וזה כסף אמיתי, זה מוכרח להיות על חשבוננו, נכון? או ששכחתי משהו?_

אה... המונח כסף אמיתי לא בדיוק שייך לכאן. אין ממש דבר כזה. כל הכסף שמסתובב בעולם הוא פיקציה. כולו חשבונאות – הלוואות (לולאתיות) אינסופיות. לדוגמא, חלק מהכסף האינסופי של ארה"ב בא מסין, שקונה אגרות חוב אמריקאיות. ומאיפה לסינים יש את הכסף? איך ממשלה "מדפיסה" כסף? פטנט גאוני: היא מדפיסה אגרות חוב, מוכרת אותן בבורסה, ובתמורה מקבלת כסף מהציבור שמקורו מאשראי שלקחו חברות עסקיות והציבור. עסקה סיבובית, אמרנו? מבולבלים? כך גם בכירי המשק, ולכן מדי פעם היושב במרומים שולח את שליחו (מר פרידמן, זוכרים?) לעשות קצת סדר ולאזן ת'עניינים. וכן, הסדר הזה, הוא תמיד על חשבוננו. כי לנו מקצצים שכר, או את המשרה, או את השירותים שניתנים לנו ע"י מוסדות המדינה על מנת לכסות את הגרעונות שנוצרו מהעסקה הסיבובית.

אני לא רואה שקיימת איזושהי הפרדה בין אנשים מושחתים/טועים לגישה כלכלית.
אז אתה ודאי מתנגד לסוציאליזם וקומוניזם שמקדמים טפילות של בטלנים על חשבון הכלל, נכון?

ז'ראר, אם אני מבינה נכון אתה טוען בעיקר נגד הניתוק של המערכת הכלכלית מהמציאות, דרך מגדלים פורחים באוויר של כלים פיננסיים. אני צודקת?
הטענה שלי היא שהניתוק הזה הוא לא אמיתי, שהוא יכול להחזיק מעמד כמה שנים, אבל אחר כך המציאות משיגה את הכלכלה, וזה מה שאנחנו רואים עכשיו.

אז אתה ודאי מתנגד לסוציאליזם וקומוניזם שמקדמים טפילות של בטלנים על חשבון הכלל, נכון?
אני מתנגד לכל ism שמקיים מדיניות ניצול. לא התיאוריה קובעת אלא מבחן התוצאה. אם יש ניצול הן של האדם והן של משאבי הטבע, זו שיטה כושלת.
קצר, ענייני ורדיקאלי.
מבחינתי, כל שיטה נצלנית כזו מקבלת תווית אחת: פיאודליזם. ולא משנה באיזו שפה מדברים: רוסית, אנגלית בריטית או אמריקאקית.

ולגבי המגדלים הפורחים באוויר, אכן. העובדה שהם מתרסקים, אחלה שבעולם, הבעייה היא שבדרך שלהם למטה אותם מגדלים מחרבים גם את חיינו.
וזה מקרב אותי אל תמצית הטענה שלי: ברור לי שהיזמים ואנשי העסקים דואגים רק לרווחים שלהם. זה מה שגם מלמדים אותם בבה"ס למנהל עסקים וכלכלה, בגיבוי התיאורטיקנים הניאו-קלאסיים. אך יש את הכלכלנים בשירות המדינה, כלומר בשירות הציבור, והם אמורים לווסת, או לאזן. אך גם הם פועלים לפי אותם עקרונות שהם למדו אצל אותם מרצים של היזמים, שיננו מאותם ספרים. ואלו הם העקרונות שמפריחים את המגדלים באוויר. כשל במעגל סגור. ואת זה אני רוצה לחשוף, שנבין זאת, ונפתח את העיניים לגישות כלכליות שלא מייצרות מציאות מופרכת אלא משרתות את הציבור, ומצמצמות את המשטר הפיאודלי.

אז אנחנו מסכימים.

אז אנחנו מסכימים
לגמרי.

רק דבר אחד, לגבי כל הכסף שמסתובב בעולם הוא פיקציה , אם יש תקציב מדינה ע"ס 300 מיליארד ש"ח ופתאם מוציאים 50 מיליארד למערכת הפיננסית, ואם עדיין רוצים לשמר מסגרת תקציבית נורמלית- מאיפה יקחו את התוספת של 15%? לא מהרווחה והתשתיות? הרי לא יגדילו את התקציב באחוז כזה גבוה.
צריך לזכור שבתקציב אין אפילו שקל מתוכנן אחד לסעיף הזה.

לדעתי לא יקחו אותו משום מקום, או יותר נכון יקחו אותו מכל המקומות באותה מידה: אינפלציה. אבל אולי באמת ינהגו באחריות ויקצצו במקומות אחרים בתקציב. נראה.

אגב, זה לא בדיוק שמוציאים 50 מיליארד. לפחות הם לא חושבים שהם מוציאים. חלק מזה זה ערבויות, והם אולי מאמינים שהם לא יצטרכו לממש אותן. וחלק עלול להתבטא בקניית מניות, ואז אמנם הוצאת כסף אבל קיבלת בתמורה משהו שנחשב שווה ערך, אז יצאת מאוזנת (אם באמת היה כאן ערך).

תודה על ההסכמה

.
מכיוון שנושא הדף הזה הוא כלכלה עיונית (ופחות ההתכסחות השגרתית בין סוציאליסטים לקפיטליסטים), הייתי רוצה לממש את הפוטנציאל שלו ולהביא לידיעת מי שנכנס לכאן את הכרת התיאוריה הכלכלית לפיה כלכלת המערב מתנהלת, שזה בעצם כל העולם. הסכנה בכתיבה כזו היא ליפול אל התבניות המקובלות שנעות בין להפיל תרדמה עמוקה על הקורא לבין התקף חררה על גבול ההלם האנפילקטי (תגובה אלרגית קשה ומסכנת חיים הגורמת לקשיי נשימה וללחץ דם נמוך בדרגה מסוכנת)

.

אפשר למשל להתחיל משאלה מתבקשת שעולה ממה שנכתב עד עכשיו, מה זה לעזאזל כל הניאו-קלאסיציזם הזה, וכצעד ראשון, נפנה אל אתר וויקי אחר, הרי הוא אנציקלופדיית וויקי הנודעת. כבר המאמר שלהם מציג את המורכבות של הניתוח הכלכלי והמחלוקות, ולא ניתן לומר שקיימת "אמת כלכלית" שירדה מוכנה מהשמים יחד עם לוחות הברית במעמד הר סיני. זה מזכיר לי שיש באמתחתי ניתוח מעניין של הכלכלה בימי התנ"ך.

טוב, המאמר כבד, אז ככה כטיזר, אני שולף את הציטוט הזה:
"התאוריה הנאו-קלסית עלתה למעמד של אורתודוקסיה בתחום הכלכלה כבר בתחילת המאה העשרים, והיא ממשיכה להיות התקן השגור והמקובל להגדרת כלכלה או מנגנונים כלכליים באופן כללי. לימודי הכלכלה בכל רחבי העולם מבוססים באופן בלעדי או כמעט בלעדי על תאוריה זו ווריאציות שלה, כשהווריאציות הפופולריות ביותר הן הקיינסיאנית והמוניטריסטית. כל התורות האחרות נדחקו לשוליים, אם הן מוזכרות כלל."
<פורש לקרוא את המאמר>

מכיוון שצריך קצת זמן כדי לעכל את היציקה הנאו-קלסית, נעביר את הזמן עם קצת פרפראות - מעט תיאוריה בתחום הבורסה, מתוך "דה מרקר":

"תיאוריית השוק היעיל קובעת שלא ניתן להרוויח בבורסה באמצעות השקעה נבונה. כלומר אפשר, אבל זה תלוי בכך שהשוק כולו יעלה או בכך שיהיה לכם מזל. למה זה כך? מכיוון שבשוק ההון המידע זורם בחופשיות ובמהירות, אנשים פועלים לרוב בהיגיון, ומחירו של נייר ערך משקף מיידית את כל הידוע עליו.

למשל, אם חברה מודיעה על הצלחה מסוימת, בתוך זמן קצר יגולם המידע במחיר והוא יהיה גבוה יותר משהיה קודם לפרסום ההודעה. הוא לא ימשיך לעלות בקביעות בגלל הודעה שנמסרה לפני כמה ימים. בקביעת המחיר כבר מובא בחשבון כל ידע העבר, ולכן לא ניתן לחזות כיצד יתנהג המחיר בעתיד. אין תבניות החוזרות על עצמן - המחיר העתידי ייקבע רק על סמך נתונים שעדיין אינם ידועים. המסקנה היא שלא משנה כמה אתה חכם, לא ניתן "לנצח את השוק" מהסיבה הפשוטה שאי אפשר לחזות את העתיד.

אלא שתיאוריית השוק היעיל לא לגמרי נכונה. ראשית, המידע לא מגיע לכל המשתתפים בשוק בדיוק באותו זמן. שנית, פעילי שוק ההון לא תמיד נוהגים בהיגיון ובתבונה. חוקרים ישראלים הוכיחו את העובדה הזאת וזכו בפרס נובל. הכל פסיכולוגיה. תופעות כמו פניקה, התנהגות עדר או אופטימיות אחראיות למחירים שאינם משקפים תמונת מצב אמיתית גם לאורך זמן.

אלו ההתנהגויות שיוצרות מפולות ובועות. הגורמים האלו יוצרים עיוותים קטנים (ולפעמים גדולים) במחירי השוק, מעין מערבולות של "חוסר יעילות", שאפשר לנצל אותן כדי לייצר רווח כמעט ודאי ובסיכון נמוך מאוד - הלוא בסופו של דבר השוק מתעשת וחוזר למחיר ההוגן. אמנם ניצול ההזדמנות מתקן מיד את העיוות - אם המחיר נמוך מדי, קנייה משתלמת תגרום עלייה במחיר והעלמת העיוות - ולכן המערבולות האלו מתפוגגות מהר ומאפשרות רווח מועט. אבל ככה, על ידי ניצול העיוותים האלה שנוצרים יום יום, ולא על ידי השקעה ספקולטיבית, אפשר באמת לעשות כסף בבורסה, שקל אחר שקל. גם כשהשוק בירידה.

לשיטה הזאת שני חסרונות. האחד, צריך לפעול מהר; השני - שלא כמו בהשקעה, כל שקל שאתה מרוויח חייב מישהו אחר להפסיד. מי שלא נרתע משני החסרונות האלו שייך בדרך כלל לאחת משתי קבוצות: הסוחרים המכונים סוחרי יום, משום שבדרך כלל הם יוצאים מהשוק בסוף כל יום מסחר, ואלו שבנו את המכונות שסוחרות בשבילם."
<סוף ציטוט>
m1]המשך המאמר 2000[/po]/mag050102008 454456.xml&layer=maghome , מספר בעיקר על סוחרי יום פרטיים.

על מטבעות מקומיים מתכלים כפתרון למשברים כלכליים ולבעיות אקולוגיות
כולל דוגמאות היסטוריות מרתקות. אנגלית, אבל שווה להשקיע.

זאת כלכלה עיונית למופת:
"פרופ' למאקרו-כלכלה בביהס לעסקים Insead: סבירות של 5% לתרחיש 'המיתון הגדול' שכולל צלילה של מדד הדאו ג'ונס ל-1,667 נקודות
_פרופ' איליאן מיחוב, מרצה למאקרו-כלכלה בבית הספר לעסקים Insead, פרסם החודש מצגת ובה ניתוח של הגורמים העיקריים שהובילו להיווצרות המשבר הפיננסי העולמי.
לפי מיחוב, כדור השלג החל להתגלגל בסין - ועדיין לא נעצר. להלן שלבי התפתחות המשבר:_
ואת זה, כבר תקראו בעצמכם.

ביקורת עדכנית על יישום המודל הניאו קלאסי ברמה של מדינה שלמה, וכשלונו, מתוך "דה מרקר" - nh20081022]בורסת ארגנטינה מתמוטטת על רקע כוונת הממשלה להלאים קרנות הפנסיה; נפלה ב-28% תוך 3 ימים 06[/po]
_ארגנטינה אימצה את מודל "הסחר החופשי" של קרן המטבע הבינ"ל (IMF) בהתלהבות גדולה מזו של כל מדינה מתפתחת אחרת. במהלך שנות ה-90' נפתחה כלכלתה לעולם, המכסים הופחתו, שירותים ממשלתיים - החל מרכבות וכלה בטלפון - הופרטו, תאגידים רב-לאומיים התקבלו בברכה והמטבע המקומי הוצמד לדולר האמריקאי. המדינה נענתה ללא סייג לדרישות הקרן וקיצצה בסיוע הממשלתי לאוכלוסיות קשות יום, הורידה את רמת השכר בשירות הציבורי, וחיסלה את הגירעון בתקציב כדי למשוך השקעות זרות. אלא שכל הצעדים האלה לא סייעו לארגנטינה, וב-2001 נקלעה המדינה למשבר הפיננסי החמור בתולדותיה.

עד לאימוץ המלצות הקרן היתה ארגנטינה אחת הארצות העשירות בתבל, ורמת החיים של המעמד הבינוני הגדול שלה התחרתה בזו של מדינות אירופה. מכסי יבוא גבוהים הגנו על היצרנים המקומיים ואיגודים מקצועיים חזקים הבטיחו כי גם עובדי תעשייה היו מסוגלים לרכוש בית ומכונית ומימון השכלה גבוהה לילדיהם.

נשיא ארגנטינה לשעבר, נסטור קירשנר, האשים בשנים האחרונות את קרן המטבע בכך שעצות האחיתופל שלה גרמו לקריסת הכלכלה המקומית, ולא בכדי. ארגנטינה היא רק מקרה אחד מיני רבים של מדינות שאימצו את המלצות כלכלני המערב בעשורים האחרונים ושילמו על כך מחיר יקר - החל מקריסת ה"נמרים" של דרום מזרח אסיה וכלה במשברים שפקדו את ברזיל ורוסיה. מחקר של המרכז למדיניות כלכלית בארה"ב הראה כי בין 1960 ל-1980 היתה הצמיחה הכלכלית במדינות אמריקה הלטינית גבוהה באופן ניכר מאשר בין 1980 ל-2000, עת יושמה שם מדיניות הקרן._

אח, זה משובח... גם לו הייתי ממציא את זה בעצמי, זה לא היה יוצא ככה מושלם:
גרינספן בהלם: המודל שבניתי כדי להבין איך העולם עובד - שגוי

_אלן גריסנפן, לשעבר יו"ר פדרל ריזרב, מאמין אדוק בכלכלת השוק החופשי, הודה היום (ה'), כי המשבר הפיננסי הגלובלי ערער למעשה את אמונתו בעיקרון הבסיסי שבו מעוגנת המשנה הקפיטליסטית: שהשחקנים הראשיים בשוק חופשי יפעלו על סמך שיקול דעת רציונלי כדי להגן על עצמם ועל השקעותיהם.

זה מכבר תולים מבקרים בקולרו של גרינספן חלק נכבד מהאחריות למשבר, במידה רבה בגלל מדיניותו לשמור את ריבית ה'פד' ברמות נמוכות. גרינספן נהג להכחיש זאת, אך הפעם הוא התרכך והודה, בפעם הראשונה, כי הוא נושא באחריות חלקית למשבר. הוא אמר בשימוע, כי קריסת המערכות הפיננסיות הותירה אותו "במצב של אי אמון והלם".

המחוקקים שאלו את גרינספן האם לדעתו "שגה" באמונתו, שבנקים מסוגלים להגן במידה מספקת על האקוויטי ועל בעלי המניות שלהם רק מפני שהם פועלים מתוך אינטרס עצמי. תשובת ה"מאסטרו", בסגנונו הפתלתל: "יש פגם במודל שלפי הבנתי הוא מסגרת תפקודית קריטית שמגדירה איך העולם עובד".

במילים אחרות: גרינספן הודה, כי שגה בהאמינו שהבנקים יהיו זהירים יותר בעסקי מתן הלוואות רק בגלל הצורך להגן על בעלי המניות שלהם.

יו"ר הוועדה, הציר הנרי ווקסמן, אמר כי גרינספן תרם ל"התנהלות בלתי אחראית של מתן הלוואות" בכך שדחה קריאות חוזרות ונשנות ל'פד' להדק את הפיקוח על מוסדות פיננסיים שהתמחו בהלוואות סאב-פריים. "רשימת השגיאות הרגולטוריות והשיפוטים הלקויים היא רשימה ארוכה", אמר ווקסמן. "השאלה שאני מפנה אליך היא פשוטה: האם טעית?"

"ובכן, טעיתי חלקית", אמר גרינספן. אבל הוא הוסיף, כי חלק מהאשם מונח גם על כתפי משקיעים רעבנתיים מדי שלא הביאו בחשבון סיכונים שהיו עלולים להתממש כאשר תיבלם המגמה של עליות מחירים בשוק הנדל"ן

כדבריו: "עמוד תווך קריטי של השוק החופשי, של התחרות בשוק החופשי, פשוט קרס, וזה, כפי שאמרתי, הכה אותי בהלם. אני עדיין לא כל כך מבין מה שקרה"._

אין מילים. פשוט אין מילים. או כמו שאומר ג'ורג' קונסטנזה:
I'm speachless. I just have no speach.

אחרית הימים

נראה לי שזה מתאים לכאן, במסגרת הטיעון שלי שהמשבר הנוכחי נוצר מעודף אשראי:
"הבריטים נהנו מאשראי זול ומחירי נדלskira20081027]ן מנופחים - וצרכו הרבה יותר מכפי שיכלו להחזיר - כעת הם חייבים 2.56 טריליון דולר - שליש מחובות הצרכנים של כל אירופה 1031726[/po] .

האם ניתן לכנות זאת "המניפסט הקפיטליסטי"?
מירב ארלוזורוב מדה-מרקר:
m1]אני קפיטליסטית חזירה וגאה בזה! 2000[/po]/skira20081029 1032401.xml .
וככה, על הדרך, טעימה:
הטענה הקבועה העולה נגד הקפיטליזם - הגידול המשמעותי בפערים החברתיים בשלושת העשורים האחרונים - היא טענה שגויה בבסיסה. הפערים החברתיים כלל לא גדלו, הם קטנו. העשור האחרון היה עשור שבו חצי מיליארד אנשים בעולם, שהיו קודם על סף רעב, הצטרפו אל השורות הנעימות של המעמד הבינוני, וזאת בזכות הפיכת העולם כולו לשוק גלובלי חופשי.

ולמי שתהה, מה לומדים שם בחוג לכלכלה, הינה גם טעימה:
הריני להודות באשמה, אני קפיטליסטית חזירה כי למדתי כלכלה. ושם, בחוג החזירי של לימודי הכלכלה, חינכו אותי שכל דבר בחיים הוא יחסי, או בניסוח אחר: הכל בחיים נמדד ביחס לחלופות.

ולאור כל זאת, הריני להודות, אני אידיאליסט אידיוטי!!!
<$$$>

ומאותו בית יוצר, קצת יותר יבש, שיעור בבנקאות וריביות:
skira20081028]העלאת הריבית של הבנקים עלולה לפעול כבומרנג 1032108[/po] .
מושגי יסוד במחיר הכסף, שנה א':
גם אנחנו למדנו בבית הספר לכלכלה כי מחיר הריבית מורכב משני חלקים - המחיר הבסיסי של הכסף, שאותו קובע בנק ישראל באמצעות הריבית המוניטרית שלו, ומרווח הסיכון. וכן, גם אנחנו יודעים שבתקופות של משבר כלכלי מחיר הכסף נוטה לרדת, כפי שאכן קורה עכשיו לריבית בנק ישראל, אבל הריביות במשק דווקא עולות - בגלל התרחבות מרווח הסיכון.

ונמשיך בתהיה, שנוגעת לטעמי בסוגית "המשק המשוכלל":
_קשה לשרטט היכן עובר כאן הקו שבין תגובה לגיטימית של הבנקים לסיכון עולמי עולה, ובין ניצול של הבנקים את המצב הלא תחרותי שהשתרר כדי להגדיל את מרווחיהם. קשה עוד יותר לשרטט את הקו שבין פעולה עסקית נבונה שהבנקים עושים, העלאת הריבית בעקבות עליית הסיכון, ובין פעולה בלתי שקולה ובלתי נבונה - שעלולה להמיט עליהם, ועל המשק, אסון.

האם מישהו בהנהלות הבנקים או בפיקוח על הבנקים הקדיש לכך באחרונה חשיבה מעמיקה? אנחנו עדיין ממתינים לראות._

הסיבה העיקרית ביותר למשבר לדעתי : חמדנות מסנוורת, אשר גרמה ל: עצימת עיניים, אדישות, "הכל יהיה בסדר כזה".

יש אפשרויות שקשה לחשוב עליהם, אבל גם אם סוגרים את העיניים, האפשרויות לא נעלמות.

<₪₪₪>

הסבר קצר על המונח "אשראי חוץ בנקאי" ועל המשתמע מכך (הכוונה לאחריותן של החברות הלוות כלפי החוסכים):
_בשנים האחרונות התפתח כאן שוק מימון חוץ-בנקאי שמימן את מרבית הפעילות העסקית. למי שלא מכיר את המונח, נסביר שמימון חוץ-בנקאי הוא, למעשה, נטילת החסכונות הפנסיוניים של הציבור והשקעתם באיגרות חוב של חברות עסקיות.

המודל עצמו הוא תקין ונחוץ לשוק ההון. אבל כדי שהמודל הזה יעבוד, אנחנו חייבים לראות אנשי עסקים שעומדים במלתם ועושים כל מאמץ לשרת את חובם - גם במחיר של מימוש נכסים אחרים. אנחנו גם חייבים לראות גופים מוסדיים שמייצגים נאמנה לקוחות שהפקידו אצלם את חסכונותיהם, ולא נכנעים להצעות מפוקפקות שפוגעות בחוסכים._

מתוך m1]תשובה טעה - ותיקן בזמן 2000[/po]/skira20081105 1034475.xml .

עוד שיעור בכלכלה ריאלית:
"ארהm1]ב צריכה מנהיג כלכלי 2000[/po]/skira20081105 1034461.xml

_לא, הפעם זו לא רק סיסמת בחירות. האמריקאים רוצים שינוי כמו שהם לא רצו מעולם. לפחות לא ב-70 השנה האחרונות. כן, מאז השפל הגדול.

הבוחרים שלהם מוכים - העשירים הפסידו רבע עד מחצית מהעושר הפיננסי שלהם בקריסת הבורסות; המעמד הבינוני נתקע עם משכנתאות יקרות ושוק נדל"ן קורס; והעניים, טוב העניים כמו תמיד, עומדים מול זינוק חד באבטלה כמותו לא ידעה ארה"ב יותר מעשור.

ההתפכחות מהילולת האשראי, הגירעונות, המינופים וגיוס הכסף הזול מכל מדינות העולם - תהיה כואבת וארוכה. אין פתרונות קסם למדינה שהתרגלה במשך עשור ללוות כסף מכל העולם כדי לממן צריכה שוטפת. האמריקאי הממוצע הבין בחודש האחרון שמחירי הנדל"ן לא יכולים רק לעלות, חובות בכרטיסי אשראי מגיעים בסופו של דבר לפירעון - ומה שחל על משק הבית שלו, כנראה חל גם על הכלכלה האמריקאית כולה._

עד עכשיו אני טענתי זאת אל מול הרוח, עכשיו יש גם עיתונאי כלכלי שמצטרף אלי

.

גם את זה אני רואה כשיעור בכלכלה אמיתית, על מה שקורה לעובדים בעיתות משבר ותהילת ה-Outsourcing - מיקור חוץ:
כאותו עורב העט על פגריו, מתנפלות חברות כוח-האדם ומיקור חוץ על המשבר

_מהר מאוד הם נזכרו בטריק שתמיד עבד כשנגמרו התקנים: פונים לחברת אאוטסורסינג שתגייס בעצמה את העובדים ותנהל אותם לפחות "על הנייר". ויותר חשוב - עובדים אלה לא יופיעו בסעיף כוח האדם בדוחות הכספיים, אלא אי שם בתוך סעיפי התפעול תחת הכותרת העלומה "פרויקט". האנליסטים ידווחו על "יעילות", "גמישות", ועוד נפלאות - גם במקרים בהם האאוטסורסינג עולה בסוף יותר.

"יש מעסיקים שמספרים לנו כי הם לא רוצים שעובדים יציקו להם כל כמה דקות בעניין תלוש השכר או בענייני רווחה כאלה ואחרים, אז הם מצפים מאתנו לספק להם שירותי משאבי אנוש לחמש או עשר שעות בשבוע בלבד",

הצורך הזה בגמישות, במיוחד בזמן של אי ודאות כלכלית, עולה תמיד במחיר של פיטורי עובדים - שכן עיקר המהות של מיקור חוץ הוא ניתוק יחסי עובד ומעביד, לצד התמקדות הארגון במה שמכונה "ליבת העסק". אחת ההשלכות של מגמה כזאת הוא גידול במספר העובדים המועסקים בעבודות זמניות אצל אותן חברות למיקור חוץ - עובדים שעשויים להתקשות בעתיד במציאת עבודה מעל גיל 45._

אבל אני הכי אוהב את שתי הפסקאות הבאות:

_אחרים פשוט טוענים כי עדיפים הפיטורים לטובת מיקור החוץ, מאשר פיטורים לטובת מעבר מערך שלם לסין - כפי שעשתה השבוע חברת "קודאק" בישראל.

ממש ברגעים אלה עושים מנהלי חברות האאוטסורסינג מאמצי שכנוע בקרב ראשי חברות במשק, כדי שאלה יעבירו חלקים מפעילותם העסקית למיקור חוץ. והנה עוד דרך להסתכל על זה: ממש ברגעים אלה, יש מי שמעודד פיטורים נוספים, עוד שורה של עובדים שילכו הביתה בשם ההתייעלות._

שטיגליץ כותב בThe Nation על המשבר (שלפי חגיגיות העיתונות הכלכלית המקומית כבר מאחורינו

):
http://www.thenation.com/doc/20090713/stiglitz

באיזה שהוא שלב פה התחלתי להרגיש שאני קוראת בעתון כלכלי,הדף הזה לא היה ניסיון לפשט את הכלכלה למצב שכולם יבינו?

באיזה שהוא שלב פה התחלתי להרגיש שאני קוראת בעתון כלכלי,הדף הזה לא היה ניסיון לפשט את הכלכלה למצב שכולם יבינו?
אה... כן... אהממםםם... יש מצב

.
טוב, לפחות טוב לראות שמישהו נכנס לכאן, אפילו אם זה עם ביקורת

.
עוד מישהו כאן מוכן להתפקד, שנדע אם בכלל יש חיים לדף הזה?

<קוראת. ללא מילים>

צמד לינקים מומלצים בנושא כלכלה עולמית (התייחסות ביקורתית ומציאותית):
קורס בהתרסקות - מצגת מרתקת בפרקים קצרים, בדגש על הכלכלה האמריקאית. זה מלפני שנים ספורות, אבל עדיין אקטואלי ומרתק. מסביר יפה להדיוטות מושגים בסיסיים על כסף, צמיחה ומנתח היטב את האתגרים שבפתח (פרק 1 מתוך 20, סה"כ בסביבות 3 שעות, מתורגם ומדובב מאנגלית לעברית. זה ביוטיוב אז אפשר להגיע לשאר הפרקים בקלות)
לבעלי אנגלית טובה, אפשר לראות את הקורס במקור "באתר של דר כריס מרטנסון שכתב את הקורס, או שתחפשו ביוטיוב crash course

הרצאה מעניינת מאוד סביב אותם נושאים (עם דגש על השינוי התודעתי הנדרש) של צ'רלס אייזנשטיין
ובכלל כל האתר שלו מומלץ

מזמינה לשתף ולהשתתף בשיח בפורום כלכלה באתר שינוי תודעתי שעלה השבוע לאוויר http://shinuytodaati.co.il/
כתבו, הגיבו,שתפו,שאלו,ענו,פרסמו, בשמחה.

http://shinuytodaati.co.il/forums1/viewforum.php?f=12

שלום לכולם,
רציתי לעדכן על יוזמה חדשה לרפורמה בשיטה המוניטרית. ממליץ לכם להתעדכן בתכנים. כמו כן נשמח לסיוע בפעילות. לפרטים נוספים:
http://megafon-news.co.il/asys/archives/95868
http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/20 ... g-[po]post 23[/po].html
http://www.facebook.com/groups/remonitar/

שליחה על ידי טל* » 07 נובמבר 2012, 14:13

בהמשך להודעה הקודמת - מטרות הקבוצה:

קמפיין להעלאת המודעות בנושאים של: מהו כסף, מהו הבנק המרכזי ומהו השיטה הנוכחית לא טובה לנו
שינוי חוק בנק ישראל. מעבר לכסף נטול חוב ושבירת מונופול (המטרה לטווח הרחוק היא כלכלה מבוססת משאבים)
הכנת אלטרנטיבות לשיטה הקיימת, כגון מטבעות מקומיים, בנקים חברתיים ועוד

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

האם חברות גדולות בישראל מייצבות את המשק או הופכות אותו לפחות יציב

שליחה על ידי שחר* » 03 מאי 2020, 09:22

משהו שמע או יכול להמליץ על כלכלה שיתופית, חבר אמר לי שיש כל מיני פלטפורמות שאפשר לקבל הלוואות מאנשים פרטיים ולא מבנק (לא שוק אפור), בתנאים הרבה יותר ידודותיים?