להגיע לחירות כלכלית 4

[אנונימי]

---

דף שהתפצל מהדף להגיע לחירות כלכלית

---

[הבוחשת_בסירים*]

לפני שנה התחלתי לפעול לפי התוכנית הזו ובאמת היה שיפור רב במצב הכלכלי ובכלל בהרגשה של עבודת צוות בבית לקראת מטרה משותפת, אך מאז לאט לאט שחררנו רסן וחזרנו למינוס.
אני רוצה מאוד להתחיל שוב.
משימה ראשונה: לרשום הוצאות.
משימה שניה: לכתוב את כל החובות ואת כל החסכונות.

נ.ב: עדיין לא שמתי בצד קרן חירום אז כמובן שהאוטו מיד התקלקל---1300 ש"ח ....

[מצטרפת*]

אני גם זקוקה לרענון מסיבי. בעיקר, לכוחות להמשיך. אני רושמת הכנסות והוצאות כבר ארבע שנים, יש לי קרן חירום והגיע הזמן לשלב הבא. בכל מקרה, באופן מאד פתאומי החלטנו על חופשה בחול ו"משכנו" את כל החסכונות והכסף הפנוי שהיה לנו. ככה מתחילים אחרי החגים...

[שירת_הסתיו*]

מצטרפת גם כן.
רושמת הוצאות כבר שבוע.
משימה שניה: לכתוב את כל החובות ואת כל החסכונות. מפחיד, אבל מתחייבת לעשות זאת בימים הקרובים (רק חובות כמובן. איפה אני ואיפה חסכון...).

[רוזמרין*]

ycz20081117]כתבה מהיום על קרנות הגמל וההשתלמות- מה הן עשו מתחילת השנה 66550[/po]
החלק התחתון בכתבה מתייחס לקרנות ההשתלמות. שם דווקא נראה שהקרן שלך נתנה את התשואה הכי פחות גרועה.

תראי, ברמת המיקרו, אם יש לך מינוס בבנק ובכל מקרה את מתכוונת להוציא את הקרן, אז זה רעיון מצויין לסגור את המינוס. תשימי לב- בשנה האחרונה הבנקים לא מורידים את הריבית על האשראי גם כשבנק ישראל מוריד את הריבית במשק. זה שינוי לרעה בהתנהגות הבנקים. מה שקורה הוא שהריבית על המינוס נשארת גבוהה והריבית על פק"מ יורדת ויורדת. לא כדאי להיות במינוס אבל גם לא כדאי לחסוך דרך הבנק. אולי עדיף בתקופה כזו, אם יש יתרת זכות, להוציא ולשים בבלטות בדולרים. כן, כמו אז...

[רוזמרין*]

לגבי הקרן שלי, הקרן נתנה תשואה של 11% - ולא 11%.. זו תשואה גרועה
הבנתי אותך גם בשאלה הראשונה. מינוס 11 כתשואה הוא בין התוצאות הטובות ביותר לפי הטבלה שנמצאת בכתבה.

וכן רק את החלק היחסי מקרן ההשתלמות שעליה אני גם לא משלמת מס (עברו שש שנים),
קרן השתלמות מתחילה להספר מיום ההפקדה הראשון. אם עברו יותר משש שנים מאז ההפקדה הראשונה לקרן- את יכולה להוציא ללא מס. תבררי עם הקרן (בנק? חב' ביטוח?) את תאריך הסיום של הקרן.

האם סך כל הכספים שפדיתי יזיק לי איכשהו בחישוב המס השנתי?
לא. החישוב השנתי מתייחס למשכורות שלך. את חישובי המס של קרנות ההשתלמות והגמל וגם של פק"מ ומק"מ מבצעים פקידי הבנק ברגע ההוצאה ומקזזים מהסכום שמועבר אליך. אם יש לך השגות על המס אז את פונה למס הכנסה עם העניין.

[פלוני_אלמונית*]

האם רצוי לפתוח חשבון בנק נפרד לניהול העסק? וחשבון לניהול הבית? אני מתלבטת כרגע בסוגיה ושמעתי דיעה חד משמעית הממליצה על הפרדה.

[רוזמרין*]

לפלונית, הפרדה בין חשבונות הבנק לא בהכרח טובה יותר. קודם כל, חשבון עסקי הוא יקר מבחינת עמלות וגם הריביות (שזו אמורה להיות ההטבה המשמעותית) לא מספיק נמוכות מחשבון רגיל. אם יש לך 2 חשבונות את מייקרת את סעיף הוצאות הבנק שלך בהרבה. בכל מקרה שווה לגשת לבנק ולבדוק את התנאים ולראות בכמה זה מייקר. שנית, אם זה נועד כדי לעשות הפרדה תקציבית בין הבית לעסק וכדי שתוכלי לפקח יותר טוב על ההוצאות וההכנסות- יש שאלה אם העסק נמצא בתוך הבית או לא. אם לא- אז זה כדאי (לצורך הזה,כן?). אם העסק בתוך הבית אז יש בעיה. איפה תשלמי את חשבון החשמל? והארנונה? והטלפון? הסעיפים האלו נחלקים בין הוצאות בית להוצאות עסק ולא רק הם.

האם יש לך רואה חשבון לעסק או יועץ מס? האם את יכולה לקבל מהם נתונים על העסק פעם בחודש או חודשיים אחרי המע"מ?

[פלוני_אלמוני*]

האם אני אחויב מתישהו בעתיד לפדות אותם
אין לי מידע מדויק (תקווה שלרוזמרין או מישהו אחר יש), אך עזיבת מקום העבודה לא משפיעה על תאריך הפדיון. למסגרת החיסכון יש תוקף בלי קשר למקום עבודה זה או אחר. כמו כן, לא תחויבי לפדות, כי האינטרס של הגוף שמנהל את הכסף הזה הוא שהוא יישאר, כי ממנו הוא מתפרנס - עמלות, אחוזים וכו'.

אני יכולה להמשיך להפקיד באופן עצמאי לקופות הספציפיות האלה שלא דרך המעסיק החדש?
כאן השאלה אחרת לגמרי: האם זה משתלם?
כאשר השוק יורד, עדיף פקדון נושא ריבית כמו פק"ם, מלווה, אג"ח מדינה.
וכאשר הוא עולה, למה לא למצות את המיטב ממנו, עם תעודות סל על מדדי מניות?
אם כבר משתלם, אז אולי מהיבט המיסוי. אך גם כאן, בתקופה של גאות במשק, התשואה מהשקעה חופשית גבוהה יותר גם בניכוי מס.
<ז'ראר>

[גברת_נוריס*]

הערה בענין ותק בקרן ההשתלמות - למיטב הבנתי וגם מנסיוני, ברגע שיש לך איזשהו כסף בקרן השתלמות שהופקד לפני שש שנים, כל הכספים בכל הקופות השונות הם נזילים. גם הפקדות שנעשו לפני חודשיים.

[סאלוש*]

שווה להתיעץ עם מישהו בתשלום בנושאים האלה, לדעתי.

יש ענייני מיסוי - על רווחי הון יש מס 20% ועל הפקדות לקה"ש עד תקרה מסוימת, אם אני לא טועה, לא משלמים מס.
מה שגברת נוריס כתבה נכון גם לפי ידיעתי.
אגב, שווה מאוד להתיחס לקה"ש כאל חסכון לטווח ארוך, לא לפדות אותו כל 6 שנים. גם ככה זה כסף שהתרגלנו לחיות בלעדיו... אפשר להמשיך שם את הצבירה, וניתן לבחור מסלולים שונים - כגון מסלול אגרסיבי שישקיע בעיקר במניות. בגיל מבוגר אפשר לעבור למסלול סולידי (אג"ח מדינה).

אני קוראת עכשיו ספר מדליק למי שמוכן להתאמץ עם האנגלית - why smart people make big money mistakes, and how to correct them. הוא מנתח את הבחינה הפסיכולוגית של ההתנהגות הכלכלית, ע"י ניתוח מאוד קריא של כל מיני מחקרים בכלכלה התנהגותית, למשל של קהנמן (הישראלי שקיבל פרס נובל בכלכלה לפני כמה שנים, על זה). מאוד פרקטי.

בהצלחה

[ליאורה_אורה*]

היי סאלוש,
עכשיו ראיתי את ההמלצה שלך על הספר why smart people make big money mistakes, and how to correct them והסתקרנתי. אולי אפשר להשאיל או לקנות אותו ממך ? אפשר להשיג אותו בחנויות הרגילות ?
אולי תספרי לנו קצת ממה שכתוב בו ?
תודה @}

[סאלוש*]

הנה קישור לאמזון

אפשר גם להזמין משם את הספר, לצערי הספר לא שלי.
זה עולה 10$ כך שעם משלוח זה כמו לקנות ספר רגיל בארץ.

הוא מנתח כל מיני חשיבות לא רציונליות של אנשים לגבי כסף (ועוזר לגבש תפיסה יותר מציאותית ורווחית).למשל, שונאים סיכון מצד אחד (למשל העדפת השקעות סולידיות בלבד, גם כשמדובר בטווח ארוך), ולא מוכנים לנעול הפסדים (כמו למכור השקעה כושלת), ומצד שני מוכנים להחשף לסיכונים אחרים (כגון שההשקעה הסולידית לא תניב מספיק כסף לפרישה). טועים בהערכת אינפלציה (חושבים שהכסף כשנפרוש יהיו בעל אותו ערך כמו היום...). חסרי בטחון (הולכים עם העדר, בעיקר בהשקעות) ובעלי עודף בטחון (חושבים שאנחנו יכולים לבחור מניות בעצמנו, ולהצליח איפה ש - 80% ממנהלי הקרנות המקצועיים נכשלים - הם לא מכים את המדד). מנתח למה אנשים שוב ושוב (עפ"י מחקרים) מוכרים וקונים מניות ממש בזמן הלא נכון. ממליץ חזק על תעודות סל (index funds), למרות שצריך לזכור - והם גם אומרים את זה - שזה נכתב כשהשוק היה בעליות הרבה שנים. לפני שהכל קרס עכשיו, והמדדים (ואיתם תעודות הסל) מחקו עליות של 10 שנים. אבל בכ"ז יש שם הרבה הגיון.

עוד משהו נחמד זה על היחס לחסכון. למשל כשמוצר עולה 1000 ש"ח אז הנחה של 50 ש"ח נראית לנו זניחה (ולא נתאמץ להשיגה). וכאשר מוצר עולה 100 ש"ח, הנחה של 50 ש"ח נראית גדולה, ונתאמץ להשיגה. הגיוני? ממש לא. כי 50 ש"ח יותר שנשארים בחשבון הבנק שלנו (או בחשבון ההשקעות שלנו), יכולים לקנות לנו אותם דברים, בין אם הגיעו מהנחה על ספה או על קומקום. כך שזה לא משנה אחוז ההנחה, אלא המספר. זה אופייני בתכנון חופשה, שיפוץ או (בארץ המטורפת שלנו) חתונה. למשל בשיפוץ אפשר להוסיף איזה סקיילייט עבור כמה מאות $. אז הוא אומר, האם היית משלם מחיר זה עבור הסקיילייט עכשיו, בדירה הנוכחית שלך? לא? כי זה יקר? אז למה לעשות את זה בשיפוץ? זה לא עולה פחות (בהנחה שלא). זה אותו דבר בחופשה. קל להוסיף דברים שבארץ הינו מתקמצנים עליהם. הסכום נראה קטן ליד סכום החופשה כולו, אבל אין שום הגיון להשוות לסכום החופשה כולו, אלא רק למספר השקלים שיוצאים מכיסינו.

מאוד מתאים למי שרוצה לעשות רויזיה של כל החשיבה הכלכלית שלו.
מה שנחמד הוא שיש חלקים מעניינים תיאורטית, ומחכימים, אבל הם לא בוחלים בירידה לפרטים ועצות מעשיות, איך לישם את זה.

בהצלחה (-:

[ג'ינ_ג'ית*]

הממ.. עשיתי ממוצע הוצאות חודשי של ארבעה חודשים על מנת להתחיל בתוכנית הבראה והופתעתי דווקא לטובה. אני לא בזבזנית כמו שחשבתי..

יש לי כמה שאלות טכניות בבניית התקציב הבריא:

דיברו כאן על תקציב החרום שרמזי הציע לבנות קודם לתהליך (1000 $ להוצאות חריגות) השאלה, מה קורה אם ההוצאות החריגות מתעלות על עצמן? לא הוצאה חריגה פה ושם אלא בכלל..
אני אסביר:

1. כל רבעון אצלי נראה אחרת לגמרי.

האחד למשל מאופיין במעבר דירה, שזה אומר הוצאות על הובלות, תיקונים, ציוד וכו'.
האחר בקיזוז שעות בעבודה +חגים + אימוץ חתולה
בשלישי - התחלת לימודים
ברביעי, מחלה שמקפיצה את התקציב בשליש ואירועים משפחתיים רבים מדי.

קיצר, לא נראה לי שתקציב החרום יכול לכבות את השרפות האלה ושעוד יישאר ממנו משהו. אני מניחה שאצל כולנו הרבעונים משתנים, באפיון שלהם, אז צריך למעשה לכוונן את התקציב כל חודש מחדש?


לחילופין, להכניס את כל אלו מראש לתקציב זו בעיה, כי לא תמיד ניתן להעריך עלויות או שינוויים בשכר וכו' מראש.

1. ומה קורה אם אני רוצה להיות עצמאית? קשה להעריך הכנסות בשנה הראשונה, בטח כשהכל נבנה.

או בתחום שההכנסה בו דינמית מאוד?

1. איך מתייחסים להוצאות קבועות אחת לשנה, פעם בכמה חודשים? למשל וטרינר או ריבית רבעונית? מחלקים ב12 חודשים או מכניסים רק לתקציב של אותו החודש?

השאלה הזו מתעוררת כי נדמה לי שתקציב אחיד עוזר יותר למתן הוצאות מאשר תקציב משתנה.. זה האחרון משאיר פתח לאנרכיה

[ליאורה_אורה*]

נראה לי שבתקציב החרום לא הייתי משתמשת למתנות/אירועים. כדאי להקצות לכך סעיף נפרד בתקציב הכללי.

בחצי השנה האחרונה עשיתי סדר רציני בתקציב המשפחתי.
מה שממש עזר לי בכך הייתה התוכנה של בנק הפועלים לניהול התקציב. למי שלקוח שלהם אני ממש ממליצה.
זו תוכנה שאוטומטית מחלקת כל הוצאה/הכנסה לקטגוריות וגם מאפשרת שליטה ועריכה של בעל החשבון.
אני כל יום אני נכנסת ורושמת/שמה במקום הנכון כל הוצאה/ הכנסה שהייתה לי.
עכשיו אני יודעת בדיוק על מה אני מוציאה את הכסף.
לאחרונה התוכנה גם מאפשרת לקבוע יעד תקציבי לכל סעיף.
זה כ"כ עוזר לנהל את הכסף.

[ג'ינ_ג'ית*]

הורדתי קובץ אקסל לא רע מאחד האתרים.
לגבי התוכנה של הפועלים - יש אפשרות להוריד אותה חינם גם ללא חשבון שם?

[ליאורה_אורה*]

לגבי התוכנה של הפועלים - יש אפשרות להוריד אותה חינם גם ללא חשבון שם?
למיטב ידיעתי לא )-:

[מאמינה_בשפע*]

ממליצה על תוכנת ניהול תקציב של חייבים , בחינם , לכל אדם , לא קשור לבנקים , פשוט תקליקו חייבים ותיכנסו , אני משתמשת בה כבר מעל שנה , ידידותית ביותר למשתמש !

[ריחות_של_יסמין*]

אצלנו המשימה של בנית תקציב היא מורכבת במיוחד כי שנינו עצמאים.
אנחנו צריכים להחליט מראש כמה להקציב לעצמנו בחודש לפי הערכה של ההכנסות הצפויות, ולבדוק את עצמנו שוב ושוב במהלך החודש, כדי לוודא שאנחנו לא חורגים.
צמצמנו מאד את ההוצאות על אוכל.
"בזבוזים" כמו אוכל וקפה בחוץ נמחקו מהתקציב.
נאלצנו לחשב ולגלות שאנחנו מוציאים על החתול שלנו 220 ש"ח בחודש.
טוב, זה רק המבוא, אני אסביר קצת יותר בהמשך איך מנהלים את זה, עכשיו יש לי קטנצ'יק להשכיב...
מזל שחלב אם לא צריך לקצץ...

[זוג*]

אנחנו צריכים עזרה...
אנחנו זוג בני 34 הורים לתינוקת בת 1.3. מאושרים איתה מאוד מאוד, מגדלים אותה בבית חצי-חצי.
היתה לנו שנה מאוד מאוד קשה.
התאכזבנו לגלות שאין לנו מערכות תמיכה משפחתיות כמו שקיווינו, ומצאנו את עצמנו לבד מבחינה משפחתית (ואפשר להגיד שבמידה מסויימת גם חברתית), בדירה שכורה קטנה, בעיר גדולה.
מבחינה כלכלית ההכנסות שלנו נמוכות מאוד, ושנינו עדיין בשלב של התפתחות מקצועית ואי ביטחון תעסוקתי.
מרגישים שיש לנו הרבה לתת בתחומים המקצועיים שלנו, אבל השוק קשה לנו ורווי, ולא מספק יכולת השתכרות שעומדת ביחס ישר ליכולות שלנו ולצרכים שלנו.
אנחנו מרגישים עוד שאנחנו לא יודעים כל כך להתנהל כלכלית. הלכנו לסדנאות, קראנו, וניהלנו תקציב מסודר, אבל לא עומדים בהוצאות ולא יודעים איך לתכנן נכון וקדימה. חשוב לנו לציין שאנחנו חיים חיים צנועים, והצרכים שלנו הם לחיות בשמחה ולגדל ילדים מאושרים.

אנחנו מרגישים פחד -
שאולי אנחנו לא בכיוון הנכון, אולי לא נסתדר, אולי זה לא בסדר שאנחנו עם הקטנה בבית, אולי אנחנו לא אחראיים.
מפחיד שלא נצא מהמצב הזה
דווקא בהורות מרגישים טוב - נעים לנו איתה והיא גדלה כמו שרצינו.
אבל בתחומים האחרים - מרגישים שאולי "פספסנו" משהו "שלכולם יש" שמאפשר להם "להסתדר".


מוסיפים ברקע שאנחנו מתחילים לחשוב על עוד ילד/ה - מתרגשים מהמחשבה אבל בו זמנית מאוד מאוד מאוד חוששים איך נסתדר - ללא מערכות תמיכה ועם מעט כסף.
נשמח לעצות בתחום ולתגובות בכלל.

[או_רורה*]

גם אנחנו, זוג עם שני ילדים קטנים, הרגשנו ככה.
אחרי קריאה וסדנאות הבנתי שכנראה אני לא הטיפוס שיצליח להבין מזה משהו (תמיד פחדתי להתנהל עם כסף...),
והזמנתי יועץ פרטי.

יועץ כלכלי פרטי.
ישב איתנו במשך כמה פגישות, כל פגישה כמה שעות, היה זמין בטלפון לכל שאלה ובקשה.
עלה די הרבה (3000 ש"ח).

אבל מה אני אגיד....
עולם אחר.
יש לנו מיומנויות לניהול כסף.
אנחנו מנהלים כסף. ממש.

הבנתי דברים ששנים לא הבנתי.
ריבים פחתו.
העו"ש מתייצב.

אבל כן, ללא ספק זה גרם לי להבין שבשביל להיות עם הילדים בבית (הגדול בגן עד 1 והקטן בבית),
צריך לוותר.
ולפעמים גם הויתור לא מספיק.
אז הבעל עובד בחוץ, יותר שעות ממה שהיינו רוצים.
אבל תשמעי, אי אפשר לקבל הכל, באמת.

[גלי_לבנדר*]

או רורה_, זה נשמע מעניין ממש, אולי תרחיבי?
מה הוא ייעץ? איך זה עובד באמת?

[או_רורה*]

אם את רוצה פרטים ספציפיים על האיש עצמו - אני בדף בית.

בכל אופן, מדובר בכמה פגישות (בדרך כלל שלוש).
לפגישה הראשונה התבקשנו להכין את כל הניירת שיש לנו - מצב העו"ש, ביטוחים (כמו קופת חולים, ביטוח דירה, רכב), חסכונות, קופות גמל, מצב הכנסות, הוצאות חודשיות - חובות צריכה כל חודש על אשראי, קניות בסופר וכו".

ישבנו איתו בפעם הראשונה ודיברנו.
על רצונות, חלומות, איכות חיים ורמת חיים, התנהלות כלכלית - מושגים וכ"ו.

בפגישה השנייה הוא הביא דו"ח מורחב ומסודר, על המצב הכלכלי שלנו - הכל כולל הכל.
כל האמת.

ואז ניתחנו את הדו"ח יחד.
מה יש, כמה אפשר להוציא וכמה יוצא באמת, איך מכינים תקציב, כולל דוגמה שהכין לנו על פי צרכינו.

בפגישה השלישית זה היה בעיקר תחזוק - בדק איך אנחנו עומדים בתקציב, אם יש שאלות, איך ומה לשפר וכ"ו.

עצות שימושיות:
ביטלנו את 13 כרטיסי האשראי שלנו והשארנו 3.
הפסקנו לקנות באשראי בסופר.
הפסקנו לקנות באשראי.
ועוד.

כמו שאמרתי - מוצלח מאוד, אשמח לתת פרטים...

[אנונימי]

ממליץ מאוד על פעמונים
עושים עבודת קודש בהתנדבות...
בהצלחה לכם

[ההולכת_באתרים*]

ביטלנו את 13 כרטיסי האשראי שלנו
וואו. אפשר להתיעץ איתך בדף בית?

[או_רורה*]

ברור שאפשר להתייעץ!

[ריחות_של_יסמין*]

על פי בקשתה של אחת אני מנסה לשחזר את ההבנות של שנה שעברה...אולי זה יעזור גם לי לחזור אליהן.
הכוונה שלי בסופיות של הכסף היתה, שבונים את התקציב לפי מה שיש, ולא לפי מה ש"צריך" (עכשיו אני צריכה ללכת...

[אחת*]

ריחות של יסמין תודה

[ריחות_של_יסמין*]

ממשיכה...
כלומר מתחילים מסכום סופי - זה מה שיש לנו בחודש אח"כ רושמים את הוצאות שאי אפשר שלא לשלם : שכ"ד מיסים, החזר חובות אם יש (זה יכול אולי להשתנות קצת, אפשר לפרוש חובות לפי יכולת ההחזר)
אח"כ הוצאות נוספות - לפי היכולת, ולוקחים בחשבון הוצאה חודשית על דברים שאוציא לאורך השנה, לדוגמא, אעשה הערכה או ממוצע שנתי ואחלק ל12 וסכום זה ילקח בחשבון כחלק מההוצאה החודשית גם בחודשים שבהם לא יהיו תיקונים (כך אני "צוברת " לעצמי את הסכום הדרוש לתיקונים שיבואו)

[ריחות_של_יסמין*]

אם מגיעים למסקנה שאין מספיק כסף בחודש למשהו בסיסי כמו אוכל לדוגמא, צריך למצוא איפה לחסוך כדי להגיע לסכום החודשי האמיתי.
גם ביגוד לדוגמא פורסים להוצאה חודשית את התקציב השנתי.
אם אני יודעת שאצטרך לקנות שלושה זוגות נעליים אני אחלק את הסכום ל12 ואצבור לעצמי את החלק הזה בתקציב גם בחודשים בהם לא קניתי נעלים.
כך, לא אכנס למינוס בשביל לקנות נעלים:-) זה הרעיון

[:-)*]

תמשיכי.

[אחת*]

והאמת שכל החלוקות והרשימות איכשהו נזנחות לי אישית, בייחוד כי כל הבזבזנים שאני מכירה לא יודעים/ לא מורגלים/ לא אוהבים להתחייב למסגרת.
מסגרת של אי-הואצות ספונטניות מעלה הרבה עניינים רגשיים חזקים.
למשל, פתאום צריך להתעקש על כספים שמגיעים לך.
פתאום צריך להתעמת על הרבה דברים שפעם היה לך נח להחליק.
פתאום צריך לוותר על הרבה סיפוקים מיידיים.
פתאום צריך להתעסק בקטנות, טורדניות, מעיקות.
פתאום צריך לחיות מאוד מאוד קרוב לאדמה, ורוב הבזבזנים דווקא רוצים עמוקות לעוף.
נראה לי שכתבו משהו דומה למעלה.

את הנקודה הזו אני לא מצליחה להכיל על עצמי.


אם אני מצליחה לחסוך בהרבה מקומות קטנים למשל, ופתאום המעסיק שלי לא רוצה לשלם לי פיצויים, של שנה אחת נגיד או החזר ממס הכנסה שמצריך ריצות - כשאני בתוך תבנית כזו סיזיפית של חסכון אני חייבת לצאת למלחמות שעלולות להוציא אותי בשן ועין. חייבת אחרת איך אפשר להמשיך לחסוך בירקות כשויתרת על אלפי שקלים?

בעוד שבימים "רגילים" טרום החסכנות... יכולתי לטמון את הראש בחול ולומר כולה כסף, הלך... יבוא אחר.


כאילו שכל העבודה שנעשית יכולה ברגע להתפוגג אם מישהו ידפוק אותנו, אם לא נשים לב, או אם לא יודעת מה. ואז כמו דיאטה... ברגע שנפלת פעם פעמיים - לרוב זה גורר ויתור כללי. איך מסדרים את הנפילות כך שלא ירפו את ידינו?

[אמא_בגבעתיים*]

בתור בזבזנית לא קטנה, שמתי לב שאני צריכה לשים לב מתי הקניה היא ריגשית ומתי כי אני באמת צריכה מוצר
ואם היא ריגשית- אז מנסה לקנות את מה שבאמת צריכה באותו הזמן מתי שמרגישה ששופינג יעשה לי את זה. כי בשאר הזמן לעשות שופינג יכול להיות בשבילי מכיף למטלה מעצבנת
מה שאני מנסה להגיד- לקנות מתי שמתחשק. במה ובכמה- בזה להיות מחושבים.
כמו באוכל: לאכול ולשתות מתי שרוצים פחות או יותר ולהגביל את עצמי במה ובכמה
ובעיקר להיות מודעת לרגשות. רק לדעת בכל רגע מה אני מרגישה ולמה ולדעת מה מכל מה שקרה שלי ובשליטתי ומה לא.
בדרך כלל רק הידיעה כשלעצמה מרגיעה מאוד ויכולה למנוע את הצורך בפיצוי

[אחת*]

התפרסם היום בכלכליסט כי השכר הממוצע כפי שמשווק לנו עי נתוני הלמס כעומד על 8,800 של ברוטו הוא למעשה 5,300 שח ברוטו.

זה קודם כל טוב על מנת לעשות סדר. אתם לא ביזרים ואתם לא מדשדשים אם השכר שלכם פחות מקרוב ל-9,000 ברוטו. סביר שאתם במקום טוב או ממוצע או יותר ממנו בהתאם לנתונים. בכל שנה כשהנתונים מתפרסמים אנשים צועקים גוועלד, אז הנתונים פהם פיקציה, מתבססים על ממוצע במקום על חציון וגם תהליך איסוף הנתונים מלכתחילה לוקה בחסר. (חפשו בכלכליסט של היום באינטרנט, יש הרחבה).

ומלבד זה אני שמחה לשתף שכיום כ-90 אחוז מהרהוט שלי, בגדיי, תכשיטיי, כלי המטבח - הם יד שנייה. רובם דברים שקיבלתי, אחרים מצאתי ברחוב ואחרונים - קניתי בויצו בשקלים בודדים.

זה לא הוביל אותי לחרות כלכלית אבל אני בטוחה שכמות הכסף הזמן והאנרגיה שחסכתי בצרכנות הנבונה הזו שווה המון. יש גם את נושא המיחזור. ממליצה בכל פה.

[רוזמרין*]

השכר של 5300 הוא שכר חציוני ולא הממוצע. שני מונחים שונים לחלוטין.
וכמובן, את צודקת שהשכר החציוני הוא הנתון החשוב משניהם. הוא גם הנתון שממעטים להראות אותו.
<נדמה לי שהיתה על כך כבר שיחה באחד הדפים פה אבל מי יכול לזכור באיזה מהם>

[ניבה_שפע*]

החלטתי להגיע לחירות כלכלית.
פותחת דף חדש בעקבות תובנותיכם המלומדות.