טוב, אז עכשיו סוף סוף מוצאת את הזמן לשבת ולענות.
אז קודם כל לכל מי שכתבה לגבי ההעצמה שלי לאמא אז כתבתי תשובה למעלה.
נשמע לי שנפלה לחיכך הזדמנות נפלאה, נשמע שהיחסים שלך ושל אמא שלך בתהליך, ושכל מה שקורה לה עכשיו הוא חלק מהתהליך הזה
לא יודעת אם אני בשלה מספיק כדי לעבור איתה תהליך כזה.
תפני לנעמת ותבקשי יעוץ משפטי עבורה איך להתנהל מבלי לסכן את עצמה- גופנית, משפטית וכלכלית. אעשה זאת ברגע שאמצא את הזמן לכך.
ני חושבת שדווקא בגלל זה כדאי שתלך להרצאה של איריס למדן. אני מכירה את איריס אישית. נעזרת בה אחרי הלידה של הקטן שלי ובאמת יש לה סיפור מדהים
אבל אין סיכוי שאמא שלי תלך להרצאה.
_ש הרבה מה לעשות ואפשר לעשות, אין לזה גבול ולא צריך לפחד מכלום.
העניין הוא אחר לחלוטין - האם אמא שלך תהיה מוכנה לצעדים דרסטיים? האם היא מוכנה נפשית?
כי אם לא, זה לא ילך.
כשיש מוכנות נפשית אפשר להוציא אותו כשידיו על הראש בלי שום בעיה.
מצד שני, היא עדיין איתו וכל מה שאת יכולה לעשות זה להעצים אותה טלפונית. אבל מנסיון, אם זה לא בא ממנה, אז זה לא יעזור. את תצאי רק יותר מתוסכלת._
זו בדיוק הבעיה. אני לא חושבת שאמא שלי באמת מוכנה לעשות את הצעדים האלו. אולי תיאורטית כן אבל לא מעשית. היא נופלת לרחמים עליו בגלל שהוא מבוגר (בן 70) ולבד וקשה לי להאמין שהיא
תהיה מוכנה לגרום לו לעזוב את הבית. כשאני שואלת מה את רוצה לעשות היא אומרת: אני לא יודעת. מה אני כבר יכולה לעשות. אין לי מה לעשות. נפלתי איתו ומה שנשאר לי זה לחכות לסוף.
_מה עם לשכור בית עם עוד מישהו? עם הכנסה של 6000 ש"ח היא יכולה לחלוק דירה עם מישהו
ולחיות אמנם בצניעות אבל לפחות לנשום אויר חופשי..._ הצעתי לה את זה והיא פסלה את זה על הסף. היא בטוח לא תשכור דירה עם מישהו נוסף
ולשכור לבד זה באמת יקשה עליה כלכלית מה גם שבתמונה נמצאת כרגע אחותי הסטודנטית שעדיין גרה איתם ומן הסתם היא תעבור יחד עם אימי (דוקא הן ביחסים קרובים)
לי אורה, אני אנסה לענות על שאלותייך:
_היא ביקשה את עזרתך במפורש או במרומז?
אם היא ביקשה את עזרתך - מה בדיוק היא ביקשה ממך? איך את יכולה לעזור לה לפי דבריה?
האם היא אמרה בדיוק או בצורה מרומזת מה היא רוצה ומה היא לא רוצה?_ היא תוך כדי דיבור איתי שאלה מה אני יכולה לעשות? ניסיתי להציע לה פתרונות כמו שכירת דירה לבד והיא פסלה את מה שהצעתי.
האם ייתכן לדעתך שהיא מצאה לעצמה סידור פחות או יותר מתאים: כלומר היא ממשיכה לחיות בתוך הבית, וחלק מהזמן מתעלמת ממנו. חלק מהזמן רבה איתו. אולי זה יותר קל לה מאשר ממש לעזוב אותו ולעבור דירה? אולי היא מפחדת לעשות זאת? אני גם חושבת שהיא מעדיפה לחיות בצורה כזו מאשר להתמודד עם הלא ידוע והמפחיד של לעזוב את הבית ולחיות לבד וגם בהתמודדות שמולו בפרידה.
_אם היא מוכנה לשכור דירה עם שותפה?
האם היא מוכנה לשכור דירה במקום יותר זול מאשר המרכז? בפריפריה? באחת מערי השינה?_
עם שותפה אין סיכוי שהיא תשכור דירה. לשכור דירה בפריפריה זה בעייתי מכיון שאין לאימי רשיון נהיגה והיא תלויה באוטובוסים לפעמים גם בשעות הלילה המאוחרות.
_האם בסביבה שלך יש דירות להשכרה יותר זולות מאשר במרכז?
האם אימא שלך תהיה מוכנה לעבור לגור בצפון לידך?_
כרגע זו לא אופציה שהיא תעבור לצפון ולו בגלל העבודה. היא נמצאת 4 שנים לפני הפנסיה והעבודה שהיא עובדת בה היום היא לא תמצא בגילה עבודה כזו. ובמצבה זו לא עבודה שהיא צריכה לוותר עליה.
אנחנו גם גרים בצפון הרחוק ולחיות פה בלי רכב זה מאוד קשה והיא לא תרצה להיות תלויה בנו. אולי בעוד כמה שנים כשתצא לפנסיה זו תהיה אופציה.
האם אימא שלך תהיה מוכנה ללכת לייעוץ משפטי, לנעמת וכו' כדי לקבל ייעוץ לגבי זכויותיה? האם במקרה הצורך היא תהיה מוכנה לפנות למשטרה? עד כמה רחוק היא מוכנה ללכת כדי לא לחיות איתו באותה דירה? אולי היא מעדיפה את הפתרון שהיא מצאה עכשיו מאשר לשנות את הכל ולסכן כל מיני דברים?
האם אימא שלך תהיה מוכנה ללכת לייעוץ משפטי, לנעמת וכו' כדי לקבל ייעוץ לגבי זכויותיה? האם במקרה הצורך היא תהיה מוכנה לפנות למשטרה? עד כמה רחוק היא מוכנה ללכת כדי לא לחיות איתו באותה דירה? אולי היא מעדיפה את הפתרון שהיא מצאה עכשיו מאשר לשנות את הכל ולסכן כל מיני דברים?אני חושבת שהיא תסכים ללכת לנעמת. בויכוח האחרון שהבנתי ממנה שהיה קשה וכוחני איתה ועם הבת היא חשבה להתקשר למשטרה אבל אמרתי לה שזה לא היה עוזר לכלום כי הוא לא היה אלים פיזית. כרגע אחרי שהדברים נרגעו לא חושבת שהיא תסכים ללכת למשטרה ואני גם לא רואה צורך בזה.
שאלה לגבי אחיך: הוא סלח לה? הוא בקשר איתה? הוא יכול לעזור לה? היא רוצה בעזרתו? איך הוא יכול לעזור לה - בכסף, בדיור, בהעצמתה ובהעברת מסר לאיש ההוא שהיא לא לבד בעולם ויש לה בן ובת שתומכים בה ומוכנים לעשות הרבה עבורה? אחי חזר בתשובה ובעקבות כך הוא סלח לה וחזר לדבר איתה. הם בקשר והיא מבקרת אותו ואת ילדיו. הוא לא יכול לעזור לה חומרית או כלכלית כי מצבו לא טוב בכלל. הוא ואשתו שניהם מובטלים כרגע. אבל אני כן אדבר איתו שייתן לה יותר תמיכה ויבקר אותה יותר מכיון שהוא גם גר קרוב אליה.
שוב, חשוב לי להדגיש שחס וחלילה לא כתבתי אפילו מילה ביקורתית או שיפוטית. שאלתי שאלות ומקווה שהן יעזרו לך ולאימא שלך לארגן את המחשבות ולחשוב על תוכנית.
את ממש לא נשמעת ביקורתית או שיפוטית. שמחתי לקרוא את השאלות שהעלית הן באמת עושות לי קצת סדר בדברים.תודה.
) ולא יכולה לעזור לה. היא גם אישה פשוטה שלא יודעת כ"כ איך להתמודד מולו ואני מפחדת שאם הוא יראה שהיא עושה צעדים דרסטיים כמו לפתוח חשבון בנק אז הוא ינקוט בצעדים גרועים יותר כמו למשל לרוקן את חשבון הבנק או משהו כזה...