כל אחד מאיתנו יכול לספר על מבחנים גרועים שעבר/העביר, ועל אנשים מצויינים שלא הצליחו במבחנים.
אלה אנקדוטות, ולא ראוי להסיק מהן מסקנות על השיטה.
ברוב המסגרות הלימודיות שיש בהן מבחנים, יש מתאם חיובי בין תוצאות המבחנים ובין היכולת לממש את הידע הנלמד. אין זה אומר כי
כל מי שמשיג ציון גבוה יצליח בחייו המקצועיים בעתיד. אין זה אומר שכדי להצליח בחיים המקצועיים _בהכרח יש לקבל ציון גבוה. וכן, יש מבחנים ספציפיים שהם חסרי מתאם, כלומר לא מנבאים הצלחה. אבל -- בהסתכלות מרחוק על כלל התלמידים ועל כלל המבחנים, יש כנראה מתאם חיובי.
בלי להיכנס למשמעות הסטטיסטית של מתאם חיובי (שאיני בטוח שאני יודע להגדיר אותה) -- זה אומר, שמי שמסתכל על תוצאות מבחנים כמדד לקבלה לעבודה, אינו מבזבז את זמנו: כדאי לו, מבחינה כלכלית למשל, לדרוש גליון ציונים מכל מועמד ולהתייחס אל התוצאות. לשם השוואה, כנראה שלמספר ת"ז של המועמד אין מתאם חיובי להצלחה, ולכן לא כדאי להתעמק בו. ואני מסתכן בטענה שלנתונים האסטרולוגיים / גרפולוגיים / נומרולוגיים וכו' יש מתאם פחות טוב מזה של גליון ציונים רלוונטי. אם הדברים לא היו כך -- שיטת המבחנים היתה נעלמת מן העולם לפני שנים רבות, או לכל היותר היתה נשארת קוריוז, כמו הנתונים שהוזכרו לעיל.
אחדים מאיתנו מיומנים יותר או פחות בהצלחה במבחנים. יש כאלה שנתקפים חרדה עם תחילת המבחן ואינם מסוגלים להפיק מעצמם את הידע והמיומנות הגלומים בהם. לעומתם יש כאלה שמצליחים להיכנס לראש של בודק המבחן ולהרשים אותו מעבר לאחרים, בעוד שהידע והמיומנות שלהם נמוכה יותר. כיון שהצלחה במבחנים עוזרת בחיים, יש טעם ללמד גם מיומנות בתחום זה, לפחות ברמה כלשהי. זה לא בזבוז של שכל ומשאבים.
אני לא חושב שבתי הספר משקיעים 12 שנה בהקניית מיומנות הצלחה במבחנים -- הם פשוט משתמשים במבחנים כדי לנבא הצלחה בתחומים מסוימים, ובכך לנתב תלמידים לתחומים שונים. ודאי שאין להם הצלחה ב-100%, אבל יש מתאם חיובי, וזה מספיק כדי שהשיטה תשרוד. יש מקום כמובן לשפר את המערכת כדי לשפר את המתאם; המטרה האידאלית, אליה לעולם לא ניתן להגיע -- לספק לכל תלמיד רשימת ציונים שמשקפת את יכולתו האמיתית במגוון תחומים רלוונטיים להמשך חייו.
עד שמערכות החינוך יגיעו למטרה זו (ולדעתי כאמור, זה לא יקרה לעולם), יש טעם לבדוק גם דברים אחרים מלבד רשימת הציונים, כאשר שוקלים לקבל אדם לעבודה למשל. וכאן כמובן למעסיקים שונים יש העדפות שונות, ומי שהעדפותיו נכונות יותר -- יצליח, בהכללה, לגייס את האנשים המתאימים יותר במאמץ קטן יותר. נראה לי שמעסיק חכם לא צריך להתעלם לחלוטין מגליון הציונים של המועמד.
האם אתם זוכרים את נתוני ההשוואה של תלמידים ישראליים לתלמידי מדינות אחרונות שגרמו לסערה תקשורתית לאחרונה? כולנו יודעים להעלות ביקורת על מערכת החינוך -- ואולי בצדק -- אבל עד כמה היתה הביקורת אפקטיבית אלמלא היו בידי העיתונאים תוצאות מספריות? התוצאות האלה הן בעצם ציון במבחן אליו ניגשה מערכת החינוך הישראלית. בלי המבחן הזה, פקידי משרד החינוך והפוליטיקאים היו יכולים לטעון שהכל בסדר, שהחינוך מצוין ושהעובדה שהילד שלך לא מבין מה הוא קורא בגיל 14 היא רק מקרה לא מייצג. האם המבחן הזה מיותר?
)
).