מהי שביתת פשפושים?
שביתת פשפושים היא מצב שבו התינוק מסרב, באופן עקבי ועל פני תקופה (בין יום אחד לכמה חודשים), להצעות ההורה לפשפוש.
מניין השם "שביתת פשפושים"?
זוהי בסך הכל שאילה מביטוי, הידוע בספרות ההנקה. בהנקה זה נקרא "שביתת יניקה" או שביתת הנקה, ומתאר מצב שבו תינוק יונק מסרב לפתע לינוק, בכל מיני צורות. הסיבות יכולות להיות שונות ומגוונות, ולא מעט פעמים לא יודעים לעולם מה קרה ומדוע. כך גם בפשפושים, לפעמים התינוק מסרב לעשות, אף על פי שהוא צריך. לרוב יעשה מייד אחרי שלקחו אותו.
מדוע פורצת שביתה כזו?
בדרך כלל אין שום אפשרות לדעת. לפעמים זה בגלל שהתינוק לא אוהב את מקום הפשפוש שלו, לפעמים משהו מציק לו בגוף, לפעמים זה כתוצאה מטראומה כלשהי שקשורה בפשפושים, לפעמים, במיוחד בשביתות ארוכות, יש לזה קשר לציפיות של ההורה, או לאיזה לחץ סמוי שהוא משדר. לפעמים יש בה אלמנט של "מרד" והפגנת עצמאות, אבל לא תמיד. השביתות נוטות להתחיל בחצי השני של השנה הראשונה, בעיקר סביב גיל 9 חודשים, וזהו גם הגיל שבו מתפתחת "חרדת הנטישה" של התינוק והוא מתחיל לגלות את הנפרדות שלו מאמא, לגלות שהוא ואמא שני אנשים ולא אדם אחד.
שביתות קצרות יותר יכולות לקרות בעקבות מחלה או שינויים.
תחילת הזחילה מלווה לפעמים בשביתת פשפושים, כי התינוק מעדיף לזחול ולעשות דברים מעניינים ולא רוצה להפסיק בשביל להתפשפש, אם כי שלב הזחילה מלווה בכל מקרה בהרבה פיפי על הרצפה, מאחר שהלחץ על הבטן והמאמץ ללמוד מיומנות חדשה גורמים לתינוק לאיבוד שליטה בשלפוחית (בלי חיתולים בשלב הזחילה).
מה עושים?
יצירתיות ושינוי: קודם כל כדאי לחפש מקום אחר לעשות את הצרכים. סוג השינוי הזה בדרך כלל פועל. לרוב התינוק יסכים יותר לשחרר בחיק הטבע מאשר בתוך הבית, כך שיציאה מהבית לחפש עץ יכולה להיות דרך הפעולה הראשונה. כמו כן, עוזר להיות יצירתיים, לספר לתינוק סיפור ("עכשיו נלך להשקות עץ, העץ אוהב שמשקים אותו, אם עושים עליו פיפי הוא גדל", דוגמא לסיפור בסיסי), להתנצל בפני התינוק שלא הבנו מה הוא צריך אם עשה עלינו רגע אחרי שסרב לעשות בכיור, ועוד.
הרפיה:* כדאי לבדוק את עצמנו: האם אנחנו משדרים סוג של לחץ וציפיות? במקרה כזה, כדאי שההורה יעבוד על עצמו וישחרר לחץ. עדיף לתת לתינוק לעשות על הרצפה מאשר להלחיץ את התינוק בהרבה ניסיונות סרק. מומלץ לפרוש שכבת הגנה על כל הרהיטים שעלולים להינזק, או להניח את התינוק באזור "בטוח" (בלי שטיחים) כשרואים שהוא צריך. אם זה לא מתאפשר, כדאי לקרוא שוב את בלי חיתולים בשאיפה לשלמות

כדאי גם להרפות בזמן הפשפוש עצמו: לוודא שמחזיקים את התינוק בעדינות ובלי לחץ, שהשרירים בגוף לא דרוכים (במיוחד בעורף ובכתפיים) ושהנשימה רגועה. התינוק מרגיש את הדברים האלה.
אנחנו יכולים להיעזר בפתיחת ברז בזמן הפשפוש.
למידה:* התינוקות שלנו גדלים ומשתנים, ודפוסי הפשפוש שלהם משתנים גם הם. שביתת פשפושים היא הזדמנות ללמוד מחדש את הדפוסים והסימנים של התינוק, כמו שעשינו בהתחלה כשרק הורדנו לו את החיתול. לפעמים מגלים שפשוט דפוסי היציאות שלו השתנו, ואנחנו צריכים לשנות את דפוסי הפשפוש שלנו בהתאם.
התאמה:* לעתים השביתה קשורה בנסיבות לא רגילות שמלחיצות את התינוק, את ההורה או את שניהם: ביקור אורחים ממושך, נסיעה ארוכה, קרוב או חבר ש"יושבים על הראש". לברר מה הגורמים ולנסות להפחית מצבים מלחיצים או לחתל במצבים האלה.
מיקום:* ייתכן שההתנגדות של התינוק נעוצה במקום הפשפוש - אולי מאס מסיבה מסוימת במקום הקבוע שלו. אפשר לנסות להציע לו מקומות חדשים ושונים לפשפוש: סיר, שירותים, מקלחת או אמבטיה, גינה, עציץ, חצר, עץ מסוים...
תנוחה:* אולי תנוחת הפשפוש הרגילה נמאסה עליו; אפשר לנסות תנוחות פשפוש אחרות.
בידור:* כדי שהתינוק לא יתנגד לפשפוש בגלל שעמום, אפשר לשים דברים מעניינים במקום הפשפוש (מובייל, מראה, תמונות, בובות, אחים גדולים...) או לפשפש במקום שיש בו דברים מעניינים (מול החלון, מראה).
אי-מירכוז:* לפעמים השאלות של ההורה בנושא הפשפושים מעצבנות ומציקות ועשויות לגרום ל"מרד" בצורת שביתה. בכל מקרה, לא כדאי לשאול את התינוק "אתה צריך פיפי?" אם מנחשים או קולטים שהוא צריך, פשוט לוקחים אותו. לחלופין - שואלים אותו איפה הוא מעדיף לעשות, ומציעים שתי אופציות למיקום. כך הפוקוס עובר מן הציפייה של ההורה שהתינוק יעשה, אל מתן אפשרות בחירה לתינוק, והלחץ יורד.
עצמאות:* כדאי לברר האם יש פה צורך של התינוק/פעוט בעצמאות. אם כן, מה הוא הדבר שהיה רוצה לקבוע בעצמו? עד כמה אפשר לתת לו עצמאות ואפשרות בחירה בתחום זה?
בכל מקרה, חשוב להבין, שהתינוק לא "רוצה" לעשות על עצמו, ולא "רוצה" חיתולים. זו התוצאה, ולפעמים העונש שהוא מעניש את עצמו. הגורם אחר - או משהו שאנחנו משדרים, או אי נעימות פיזית כלשהי. כדאי לגייס ביטחון ויצירתיות כדי להוציא אתכם מהשביתה.
תרמו: בשמת א, תבשיל קדרה, אם פי 3, ירח לבן, רקפת, קרוטונית מהמרק הגדול, יונת שרון.
עריכה: קרוטונית מהמרק הגדול 2006-07-23, יונת שרון 2006-10-14