תושבת חוזרת ומטען נלווה

[חוזרת_לארץ*]

אתמול שלמתי את חובי למוסד לביטוח הלאומי.
בעוד 6 חודשים אהיה זכאית לבטח את עצמי בביטוח בריאות ממשלתי.
אני חוזרת לארץ מולדתי, לארץ ילדותי, לארץ זכרונותיי היפים אך גם הקשים מנשוא,
לארץ בה גרים האנשים שאותם אני אוהבת וגם שמפניהם ברחתי,
לארץ בה אני בבית, שייכת, חלק מ-...

אז מה השתנה ב 7 השנים בניכר?
במחצית הראשונה שלהן לא הרבה.
במחצית השניה מצאתי את בן זוגי, אהובי,
שעשה אותי לאמא לאהובתי המדהימה.

עם המטען וחצי הנלווים האלו אני חוזרת לארץ.
יהיה לא קל.
לא ניתן לרשום בתעודותיו "יהודי" ועל כן ייערמו קשיים עלינו.
החשש הכי גדול שגם דחה את ההחלטה לחזור לארץ הוא שאנחנו מתחלפים בתפקידים.
שעכשיו הוא זה שירגיש זר, לא שייך, לא מקובל בגלל מוצאו, בגלל הרקע השונה שלו, המנטאליות השונה, העבר השונה, ...
אני מאמינה שיש בו הרבה יותר כוחות מאשר בי להסתדר במקום חדש.
חושבת שתהיה תקופה קשה ביותר בהתחלה, אבל בטוחה שהוא יפתיע אותי לטובה.

חשש נוסף הוא -
זוהי מבחינתי התחנה האחרונה או מקסימום הלפני-אחרונה בחיי.
אני בת 30 ומכורה לשינויים ולנדודים.
אני פוחדת מעצמי.
שלא אעמוד בתקופה ארוכה מדי ללא שינויים דראסטיים, ללא נדודים,...

[חוזרת_לארץ*]

למה אתגעגע?

לנהגים האדיבים
לאוויר ההרים הצלול
לאגמי הברווזים והברבורים בכל פינה בעיר
להרים ולפארקים המטופחים
לאנונימיות
לשקט
לתחושה של חופשה ארוכה
לגבולות הפתוחים עם הארצות השכנות
וגם... להערכה מצד הנשארים בארץ (חייבת להודות)

[חוזרת_לארץ*]

למה לא אתגעגע?

לקרירות שבאנשים
לשיכורים בכל פינת רחוב
לאנשים שחושבים שהם מבינים הכל לגבי ישראל מתוך צפייה בטלויזיה וממנים אותי לשגרירת ישראל לכל הפחות
לבדידות
לחוסר תחושת השייכות
לים שמתפקד כנוף בלבד ומרוב קור לא נכנסתי אף פעם אל תוך מימיו
לגולפים ומעילים כבדים ומגבילי תנועה
לגעגועים וכמיהה ללילות הקיץ החמים בהם שום דבר אינו קורה

[חוזרת_לארץ*]

תוספת ל"למה אתגעגע?":

לסדר, ההגינות והצדק וכן הודאות בכל הקשור לתורים, משרדי ממשלה וכד'

[שוקוקטיה*]

בהצלחה חוזרת
חזרנו לארץ לפני כ 7 חודשים מניו יורק
גם מאוד מתגעגעים לחלק מהדברים שציינת וכמובן שיש את הדברים הנחמדים שבארץ והמשפחה
בעלי עדיין מדבר מדי פעם על לחזור לניו יורק אבל לי זה נשמע די בידיוני ( למרות שאני לא זאת שיזמתי את המעבר)
אשמח לעזור במה שאוכל

[שוקוקטיה*]

מתגעגעת לללכת ברחוב ולהסתכל על בתים
ולהופעות מדהימות
לאויר בפארק הגדול שהיה ליד הבית
לחנויות קטנות ויקרות ( שרק הצצתי מבחוץ ) והבתי קפה הקטנים שלידם

למרות הקרירות של אנשים אני חייבת להודות שנהייתי הרבה יותר חברותית בתקופה שגרתי שם

[חוזרת_לארץ*]

היי שוקוקטיה
גם אצלינו אני זו שיוזמת את המעבר, וגם לי נראה שאני אהיה זו שאחלום כל הזמן על "לברוח" שוב.
תרצי לספר קצת?
למשל כמה זמן גרתם שם?
למה עברתם לשם ולמה חזרתם?
איך היתה החזרה לארץ? האם היתה חזרה רק עבורך ובעלך התלווה אלייך, או שהוא גם ישראלי חוזר?
איך היתה החזרה - אני מתכוונת פיזית ורגשית.
איך הסתדרתם בהתחלה? איפה גרתם? איך מצאתם עבודה?

[שוקוקטיה*]

גרנו כמעט 6 שנים בניו יורק
שנינו רצינו לגור בניו יורק כי אנחנו מוסיקאים ודי מיצינו את העניין בארץ באותו שלב ורצינו להמשיך להתפתח
חזרנו מכמה סיבות : ילדה שלנו שלא הכירה את המשפחה והמשפחה שמאוד רצתה להיות קרובה יותר
בעלי התגעגע לארץ ואני ממילא כבר לא הייתי כל כך עסוקה במוסיקה מאז שהילדה שלנו נולדה אז החלטתי לזרום עם זה
גם נכנסנו להריון וחשבנו שאנחנו רוצים להיות יותר קרובים למשפחה
בעלי הוא ישראלי חוזר ואני עליתי לארץ כשהייתי קטנה
החזרה היתה מעניינת
אני בעצם מרגישה שהחזרה עדיין בתהליך (אני עדיין מתפלאה לשמוע עברית ברחוב לפעמים)
היו לנו המון ארועים משפחתיים בחודש הראשון וגם ביום שנחתנו לארץ התברר שהעובר כבר לא התפתח חודש
אז לקח לנו די הרבה זמן להתחיל להזיז דברים
אני מרגישה שאנחנו עדיין מנסים להסתגל וזה בטח יקח עוד זמן
גרנו בהתחלה בבאר שבע בדירה של חמתי , מכיוון שלא ממש מצאתי את עצמי שם, שכרנו דירה במודיעין ( מה שהתברר כצד חפוז כי עדיין לא הייתה לנו עבודה )
בחרנו במודיעין כמעין פשרה בין הרצון של בעלי לא לגור בעיר ורצון שלי להשאר נגישה למרכז
מכיוון שזה באמת לא היה מחושב- נאלצנו לעזוב, בינתיים המחירים עלו מאוד במודיעין ומצאנו את עצמנו בגבעון החדשה ( ישוב בין מודיעין וירושלים )
קצת קשה פה עם תחבורה ובכלל אבל בחרנו לראות את זה " כתקופת התבצרות לצורך יצירה "
רגשית אנחנו די מתגעגעים אבל גם נחמד לנו פה. כמו שאמרתי האיש כל כמה שבועות אומר זהו אנחנו חוזרים לניו יורק למרות ששם הוא התלונן שמאוד נמאס לו מהעיר
אבל אני באמת לא רואה את זה קורה
בעלי החליף די הרבה עבודות מאז שהוא בא אבל הוא גם טיפוס כזה שצריך להיות הבוס של עצמו וזה מה שהוא היה בניו יורק , קשה לו להסתגל למנטליות העבודה בארץ אבל זה משתפר
אני מתקדמת לאט וזה גם משתפר- קצת מלמדת ,קצת מופיעה, קצת כותבת, יש העבודות שבאות מקשרים עם אנשים
סך הכל אנחנו מאוד אופטימים וזה כיף להיות קרובים למשפחה במיוחד שיש ילדים
הייתי אומרת שצריך הרבה סבלנות ,לא למהר ואם יש אפשרות אז לבוא עם חיסכון זה מאוד יעזור

ואו זה הכי ארוך שכתבתי אי פעם
מה איתכם כמה זמן הייתם ומה עשיתם? מה התוכניות בארץ?

באמת אשמח לעזור אם יש לך שאלות

[חוזרת_לארץ*]

נשמע שהיתה לכם תקופה ממש סוערת. גם המעבר, גם עובר שלא התפתח, גם אירועים משפחתיים עם החזרה..
ככה אני מדמיינת לעצמי את התקופה שהולכת לעבור עלינו, והאמת היא שזה מתחיל כבר עכשיו, בקטן.
חיפוש העבודה כבר מכאן, הנסיונות המתישים כל כך להשיג את כל הניירת שצריך להמציא למשרד הפנים בארץ, עם כל חותמות האפוסטיל למיניהן והתרגומים.., המשך העבודה כאן כאילו הכל כרגיל, למרות שאין שום כוחות להשקיע בה, הבדידות שגוברת כי קשה להשקיע בקשרים שגם ככה מעולם לא היו משמעותיים עבורי,...
אני מרגישה מאוד מבולבלת בכל פעם שאני שומעת על ישראלים שחזרו לארץ עם בן זוג לא יהודי ואחרי שנתיים בממוצע עזבו שוב, אם בגלל קשיים בירוקרטיים, אם בגלל קשיים כלכליים או חברתיים.
הרבה אנשים מפחידים אותי ממש בנושא החינוך הביתי, כאילו זה בלתי אפשרי אם אחד מבני הזוג לא מרוויח משכורת שמנה ביותר..
חשוב לי יותר מהכל להיות שלמה עם האמהות שלי ואין מצב שאשלח את בתי לגן רק בשביל הכסף.
אבל עדיין קשה לי לדמיין מה רמת הצניעות אליה נצטרך להתרגל אחרי שהתרגלנו לחיי שפע פחות או יותר, וגם לחיים ללא מינוס בבנק.
אולי יש כאן אנשים שיוכלו לעזור לי.
האם ניתן להתקיים מהכנסה של 10 אלפים ש"ח נטו עם נאמר 2 ילדים קטנים, שכ"ד או משכנתא של נאמר 2500-3000 ש"ח, רכב, מפגשים וחוגים לקטנים, אוכל נאמר בחלקו אורגני וכל שאר הדברים שצריך? - הכוונה שלי היא בלי להכנס למינוס? ושכחתי לציין, שמדובר באיזור לא מרוחק מדי מהרצליה, כי נראה ששם תמצא העבודה הנכספת ביתר קלות.

[שוקוקטיה*]

הםם
גם אנחנו חיים בצמצום כרגע וזה גם הבדל די גדול ביחס לצורת חיים הקודמת אבל זה ממש לא כזה נורא, סך הכל יש כל מה שצריך ורוב הדברים שהתפנקנו איתם בניו יורק הם סתם דברים, אז יש לנו פחות בגדים ופחות רהיטים וקנינו מכונת כביסה רק לפני יומיים אז מה זה לא מה שיעשה את הבן אדם יותר שמח או עצוב
בקשר לחינוך ביתי הפרח שלי היתה איתי עד עכשיו , כשהיינו גרים במודיעין היה לנו גן הורים וזה היה ממש נחמד זה עדיין היה מאוד ביתי ואיפשר להורים לצאת ולעבוד קצת בבוקר אני בטוחה שאפשר למצוא כמה אנשים באותו ראש גם איזור הרצליה
כרגע החינוך הביתי שלנו הולך להצתמצם אבל זאת בחירה שלנו ואם זה לא יהיה לה טוב נחפש אפשרויות אחרות
מבינה את הדאגות שלך לגמרי אבל אני מכירה די הרבה אנשים שמצליחים לשרוד ואפילו להנות מהחיים עם 2 ושלושה ילדים בלי שיהיה להם הרבה כסף

כל הניירת זה באמת מטריף אבל עובר בסופו של דבר
אז לאיש תהיה אפשרות למצוא עבודה?
כן יש אנשים שחוזרים אבל יש גם כאלה שנשארים ויש המון כאלה!
בדקתם על הטבות לתושב חוזר ?
מתי אתם מתכננים לעבור?

[חוזרת_לארץ*]

גן הורים - נשמע נהדר!!!!
מה היה המחיר לגן שכזה? ומה הוא כלל?
אנחנו מתכננים לעבור בהקדם האפשרי.
האיש שלי ממש מדוכא כבר במקום העבודה שלו.
הוא לא מסוגל לשחק משחקים ולהעמיד פנים כאילו הוא נשאר פה וזה מקשה עליו.
בימים האחרונים הוא חזר ממש מדוכא מהעבודה ורע לי עם זה.
מנסים להשיג את כל הניירת הדרושה, בתקווה שנצליח לפני הביקור שלנו בארץ בעוד כשבועיים, כך שנוכל להתחיל את תהליך השגת הסטטוס בשבילו לפחות,
נהיה בארץ רק שבועיים, מקווים להשיג התקדמות בעניין הניירת ומציאת עבודה, ואז בסביבות מאי לחזור לארץ.
הטבות לתושב חוזר - מהן???
ידוע לי שיש מבצע בקשר לתשלומים של ביטוח לאומי ואני משתתפת בו.
לגבי העברת דברים לארץ - רק פטור ממכס, לא? ההעברה כל כך יקרה, שנראה לי שנשאיר פה את הכל ונקנה בארץ יד שניה או איקאה...
מה אם אישורי העבודה בשבילו יקחו זמן?
יש משהו כמו אבטחת הכנסה לתקופה כלשהיא לתושבים חוזרים?
לגבי הניירת - אנחנו לא מצליחים למצוא מסמך שיענה על הדרישה של משרד הפנים להביא להם: "מסמכים רשמיים שמעידים על מצב אישי קודם של הזר", כלומר מסמכים המוכיחים שהוא היה רווק לפני שהתחתנו ולא גרוש או אלמן.
הבעיה היא שבארץ המוצא שלו לא קיים מסמך שכזה.. לכן לא בטוח שנוכל להשיג את כל הניירות הנחוצים..
זהו.
כרגע אנחנו בלחץ שלא יתואר ובמתח האם יגיעו אלינו המסמכים הדרושים, עם חותמת האפוסטיל, לפני הטיסה לארץ או לא.

[בלה_שנדמה_לה*]

10 אלפים שח נטו? אפשרי בהחלט. אני חושבת שרוב המשפחות שאני מכירה בחינוך ביתי בארץ חיות ככה או פחות מזה.
פשטות מרצון
איך מסתדרים? בלי מותגים, הרבה יד שנייה, רכב אחד (רצוי...או שרכב אחד יהיה על מהעבודה.... ) , לא קונים מזון מעובד, נופשים בקמפינג ולא בבתי מלון....ושמחים בחלקנו.

יש משהו כמו אבטחת הכנסה לתקופה כלשהיא לתושבים חוזרים?
כדאי לכם ליצור קשר עם השגרירות או הקונסוליה הקרובה. יש שם מי שאחראי על תושבים חוזרים, והוא יוכל לתת לכם את כל המידע הנחוץ.
כשאנחנו חזרנו, הציעו לי קורס להכשרה מקצועית, אבל בסוף לא התאמתי כי כבר היתה לי עבודה... )-:

_"מסמכים רשמיים שמעידים על מצב אישי קודם של הזר", כלומר מסמכים המוכיחים שהוא היה רווק לפני שהתחתנו ולא גרוש או אלמן.
הבעיה היא שבארץ המוצא שלו לא קיים מסמך שכזה.. לכן לא בטוח שנוכל להשיג את כל הניירות הנחוצים.._
אני מציעה שתבדקו עם משרד הפנים - אולי תספיק הצהרה אישית בפני עורך דין/נוטריון שבן הזוג או מישהו שמכיר אותו מצהיר על המצב האישי הקודם שלו. לפעמים זה יכול להספיק.
הטבות לתושב חוזר - מהן???
יש המון. כאמור, כדאי לדבר עם הקונסוליה. קיבלנו מהם חוברת עבת כרס עם המון מידע על הטבות בשלל תחומים. אפשר גם לבקש שישלחו לך בדואר, לא חיייבים לבוא אליהם.
אחת ההטבות הכי שוות, זה הנחה על
אני אחפש לך באתר.

תשאלי עוד אם יש לך. אנחנו חזרנו אחרי שלוש שנים בארצות הברית. אנחנו פה כבר עשרה חודשים.
שיהיה בהצלחה.

[בלה_שנדמה_לה*]

הנה מה שמצאתי:

כדאי להתחיל עם Moia]פרק תושבים חוזרים באתר משרד הקליטה he[/po]/ReturningCitizens/ . שימי לב שבתחתית העמוד אפשר לדפדף לעוד דפים בפרק הזה.

אתר תושב חוזר שממש לא קשור לשום גורם ממשלתי אבל נראה שיש בו הרבה מידע. את הקאץ' לא מצאתי, ואין שם פרסומות. פשוט מרכז הרבה מידע חשוב, ולא מתיימר להחליף אף גורם ממשלתי. יפה מצידו.