_מתוך הספר "A Pattern Language" Amazon:0195019199 מאת כריסטופר אלכסנדר. תרגום: יונת שרון
...כשיש מקומות ישיבה (241) בתוך דפוסים גדולים יותר, נוצרים סביב שולי הבניין מקומות מזמינים לשהייה -- שדרת עמודים (119), שוליים לבניין (160), מקום שטוף שמש (161), חיבור לאדמה (168); זה בולט במיוחד וחשוב ביותר ליד הכניסה -- חדר כניסה (130). הדפוס הנוכחי מגדיר טיפוס מיוחד של מקומות ישיבה (241): ספסל שעוזר לעצב את חדר הכניסה ואת השוליים של הבניין סביב הכניסה. הוא חשוב באופן כללי, אבל נראה שיש לו חשיבות מיוחדת בכניסה של דירה לגיל הזהב (155).
אנשים אוהבים לצפות ברחוב.
אבל הם לא תמיד רוצים להיות מעורבים במה שקורה ברחוב. תהליך היציאה למרחב הציבורי מצריך רצף של רמות מעורבות בנעשה ברחוב, מהפרטית ביותר ועד לציבורית לחלוטין. ילדה קטנה שצופה ברחוב אולי תרצה אפשרות להתחבא ברגע שמישהו מסתכל בה יותר מדי. במקרים אחרים, אנשים ירצו לצפות ברחוב מקרוב מספיק כדי שיוכלו להחליף מלה עם מי שעובר, אבל עדיין להיות מוגנים מספיק כדי לעסוק בענייניהם הפרטיים.
ספסלים בכניסות לבתים בפרו
הסוג הציבורי ביותר של מעורבות הוא לשבת בחוץ. אנשים רבים, במיוחד זקנים, לוקחים כסא אל מחוץ לדלת או נשענים על קיר החזית של הבית, בין אם בזמן עיסוק כלשהו או סתם בשביל להנות מצפיה בחיי הרחוב. אבל מאחר שלא נעים להיות לגמרי בפומבי, יש צורך בספסל או מושב שהוא פרטי בבירור, גם אם הוא בחוץ. הטוב ביותר הוא ספסל שמאפשר לשבת בקצה השטח הפרטי, ומוצב כך שייצור אזור המשיק לשטח הציבורי.
לכן:
בנו ספסל מיוחד מחוץ לדלת הקדמית, שאנשים יוכלו לשבת עליו שעות על גבי שעות ולצפות בחיים החולפים לפניהם. מקמו את הספסל כך שייצור אזור פרטי למחצה לפני הבית. קיר נמוך, צמחים, עץ, יכולים לעזור להשלים את מעטפת האזור הזה.
הספסל יכול לעזור להבליט את הכניסה -- כניסה ראשית (242); הוא יכול להוות חלק מקיר הפרדה -- קיר ישיבה (243), עם פרחים בשמש לצידו -- פרחים מוגבהים (245). מקמו אותו בתשומת לב, לפי העקרונות שניתנו בדפוס מקומות ישיבה (241)...
