נוק אאוט לטרור ההנקה

"על פי מחקר זה, לתינוקות הנולדים שם כיום יש טונוס שרירים חלש יותר והם בוכים יותר מתינוקות שנולדו לפני עשר שנים. זאת, בניגוד לציפייה שיהיו בריאים יותר לנוכח העלייה ברמת החיים. הרופאים ייחסו את השינוי להתעקשותן של אמהות להיניק את תינוקותיהן גם במקרים שכמות החלב שלהן לא סיפקה אותם. "

הנה דוגמא למשהו מהמאמר שמונו נוקי הפנתה אליו:
מה הקשר בין איך שהתינוקות נולדים לבין ההנקה?
אני הייתי מהמרת על תזונה ללידת תינוק בריא .

לכמה אמהות יש בעיה אמיתית בתפוקת החלב?
האומדנים הן בין 3 ל-5 אחוזים - אפס קצהו בהשוואה לשיעור הלא מיניקות באוכלוסיה.
מעייף נורא להיתקל שוב ושוב בסייברספייס ב"מחקר" האידיוטי והלעוס לעייפה של לוי-שיף, ולגלות שיש לו עוד תאומים ואחים חורגים. האבולוציה תיכננה אותנו כך שהתינוקות שלנו יתקיימו על חלב אם. מבחינת הטבע אנחנו שייכים למחלקת היונקים. כמו שאמרה הווטרינרית על האמא הניו-זילנדית המטורללת שהיניקה את הכלבה שלה - "מנקודת מבט וטרינרית, תמיד עדיף לכל זן לקבל את החלב שלו."

עוד לא הומצא התחליף שיתקרב אפילו למקור הטבעי (ור' מסתמי לב מלאכותיים והניסיונות לפתח לב מלאכותי) - למרות כל ההכרזות ה"מדעיות" על ליקויי ההנקה. ועוד שאלה שמומלץ מאוד לשאול - מי בדיוק מממן את המחקרים האלה? במקרים רבים חיטוט די שטחי יעלה שהמימון הגיע מיצרנית תמ"ל זו או אחרת.

מה הקשר בין איך שהתינוקות נולדים לבין ההנקה?
גם לי היה המשפט הזה מוזר במבט ראשון, אבל החלטתי להניח שזו פשוט בעיית ניסוח של הכותבת, ואולי הם מתכוונים לטונוס ולבכי אחרי כמה חודשים.
זה כמובן לא מבטל את זה שלכך יכולים להיות גורמים רבים, ובהם תזונת האם -- ולאו דווקא הנקה. אולי צריך לקרוא את המחקר שלהם כדי להבין למה התכוונו, וגם כדי לראות איך הוגדרה מבחינה אופרטיבית-מחקרית "כמות חלב לא מספקת" (איך באמת?

).

מה הקשר בין איך שהתינוקות נולדים לבין ההנקה?

אולי הם קוראים את עיתון הארץ לפני הלידה ?

יאללה תכתבו לכותבת המאמר. יש את האימייל שלה בלינק למאמר.

כאן

אני תוהה מה עומד מאחורי רצף הפרסומים הזה ב"הארץ" שיוצא נגד הנקה. אני תוהה אם אין שם איזה אינטרס כלכלי חבוי שיכול להסביר את הקמפיין אנטי ההנקה הזה.
רגע, רגע. לפני פחות משבועיים, כתבה במוסף הארץ, פלוס הפניה בשער, על אמהות שחוזרות לעבודה ושואבות. אוהדת בהחלט.

זה מסוג הכתבות שיש בהם כל כך הרבה נזק, שזה ממש מייאש. שעות של התנדבות והסברה פשוט הולכים לטימיון - מזל שרק אנשים חושבים קוראים הארץ...אז אולי הם יראו איזה גיבוב שטויות כתובות שם!

רגע, רגע. לפני פחות משבועיים, כתבה במוסף הארץ, פלוס הפניה בשער, על אמהות שחוזרות לעבודה ושואבות. אוהדת בהחלט.
נכון. אולי הכתבה עכשיו הופיעה בשם האיזון הקדוש, כדי לא לעשות רגשי אשמה למישהי בטעות.
>נכון שמותר לדבר כך גם אם עדיין לא הינקתי?<

כאן

לא קראתי את כל הדף- אבל אני לא מכירה הרבה אימהות שמניקות בגלל "סיבה" (או לפחות למרחקים), ובטח לא בגלל הסיבה הזו.
מניקים כי אוהבים להניק, לא?

לדעתי טרור נגד הנקה קיים בממסד בארץ הזאת: המלצות משרד הבריאות הן הנקה מלאה עד גיל 6 חדשים אבל חופשת לידה נותנים רק 12 שבועות, אם זה לא טרור אז מה זה???

אם זה לא טרור אז מה זה???
אטימות וטפשות. צרוף רע.

"לכל אחת מותר להקשיב לעצמה, לגוף שלה, לנסות מה מתאים לה ומה לא, ושכולם כבר יעופו לה מהפטמה" - ליהיא לפיד אומרת שלא היה לה חלב.

http://www.tam.co.il/[po]11 3 2005[/po]/magazin4.htm

נראה לי שהיא צודקת. עניין היעדר התמיכה דוסקס רבות בדף אמא לא מיניקה מתוסכלת (בכלל, נראה לי שהלינק הזה שייך יותר לשם).
הדבר שאולי לא מובלט דיו זה שהיעדר התמיכה והזכות שכולם חושבים שיש להם לשבת לך על הפטמה -- נכונים לשני הצדדים. זה לא נכון ש"אנחנו הלא מיניקות מכבדות את מי שכן מיניקה" (כלומר, אולי ליהיא לפיד כן, אבל בהחלט לא כל הלא מיניקות) לעומת המיניקות הטרוריסטיות. טרור כנראה נמצא בשני המקומות, רק שכל אחת רואה אותו מהמקום שכואב לה.

גם ליהיא לפיד מכניסה פה ושם להנקה - לא היום, אלה בכלל כשיוצא לה.

ראיתי ב"הארץ" כבר 5 כתבות נגד הנקה, נוטפות שמחה לאיד וארס.
הארץ? לא מה שחשבתם

די לטרור ההנקה

מה יהיה?

נוק אאוט לטרור ההנקה
כמה עצוב מה שכתבה ריקי כהן. איזו עליבות )-:

כמובן שהתכוונתי ל"די לטרור ההנקה".
ושוב פעם, ריקי לא מפסיקה לאכזב.

כמה מבאס.
לחשוב כמה אמהות צעירות יקראו את מה שהיא כותבת.
הבייביסיטר (בסוף שנות ה-20!) הקיאה כי ראתה אם מניקה! עד לאן הגענו, אזרחים? מה חשבה לעצמה האם גסת הרוח? למה לא הסתגרה בשרותים עם בנה התפלץ הגרגרן? פטמה, פטמה זה כל מה שיש לו בראש, שיתבייש, הוא כבר בן שלוש.

אז הנה נושאת איתה הכותבת מטען כואב של חווית הנקה טראומטית. הס מלנחש - הרגשת כישלון.
אז קדימה, היא זורקת בוץ, היא לועגת - היא אפילו יודעת לומר כי רופאים רבים (העורך אולי השמיט את ה"מאד") מלמדים שאין להנקה ערך מעבר לגיל שנה.
וואללה.

ורק נותר לנחש כמה מהכתוב הושפרץ כדי למלא את הטור בחומר "מושך".
לא אכפת לה כמה שטויות יש בטור, וכמה נזק היא גורמת.

שליחה על ידי לימור* » 26 מרץ 2006, 12:40

אוי ואבוי, נשלחו לי בטעות שתי ההודעות האלה. סליחה...
בכל אופן, בתור אמא לא מיניקה מבחירה (אני יודעת שקשה לכן להבין...) אני רוצה להגיב על מה שנויה כתבה: "על תמ"ל להמכר באישור רופא בלבד. ועם מרשם. ולא רופא בלבד. על אישה שלא יכולה להניק (המושג "לא רוצה" לא תופס פה) יש להופיע בפני ועדה אשר תפעל בכל בית יולדות והם יפסקו האם היא יכולה לקבל מרשם לתמ"ל.לדעתך, זה טרור?" האם היא רצינית? ודאי שזה טרור!
לעומת זאת, אני עצמי לא נתקלתי בטרור כזה, עם שני ילדיי, פרט לרופא אחד שניסה להסביר לי שזה כדאי, וזה לגיטימי ובוודאי לא טרור.
מה שאני לא מבינה זה למה ההנקה קיבלה כזאת עוצמה, למה כל כך חשוב לנשים כאן שנשים אחרות יניקו. כמו אמהות שכתבו למעלה איך התינוקות היונקים הפרטיים שלהן נורא חברותיים, אז אני יכולה לספר איך שני הילדים שלי נורא בריאים (טפו טפו טפו) וכמעט לא חולים ולא מחסירים ימי גן, והם לא ינקו. ובכלל, הרי לא כל ההורות מושתתת על ההנקה. למה אני לא רואה כל כך הרבה אמוציות (לא כאן אלא בכלל) נגד הורים שמכים את ילדיהם, או נגד הורים שנוסעים בלי כיסאות בטיחות (מתוך 10 מכוניות שאני רואה אולי שניים עם כיסאות בטיחות, ואחת מהן זו אני...)
מה יש בהנקה שגורמת לנשים שבחרו בה לכעוס על נשים שלא בחרו בה?

למה כל כך חשוב לנשים כאן שנשים אחרות יניקו
לי נראה שיותר חשוב להן שהתינוקות יינקו.
מעצם היותנו "יונקים" זה גורר אמהות מניקות, הטלת מטבע אבולוציונית אם תרצי.
אם כי לאי הנקה יש גם חסרונות לאם.

למה אני לא רואה כל כך הרבה אמוציות (לא כאן אלא בכלל) נגד הורים שמכים את ילדיהם, או נגד הורים שנוסעים בלי כיסאות בטיחות (מתוך 10 מכוניות שאני רואה אולי שניים עם כיסאות בטיחות, ואחת מהן זו אני...)
גם אמוציות לגבי לא מניקות יש בעיקר כאן וממש לא ב בכלל . שם יש הרבה אמוציות נגד "טרור ההנקה" ממה שקראתי.

שליחה על ידי לימור* » 26 מרץ 2006, 13:08

אז בסדר, למה כל כך חשוב להן שתינוקות יינקו?
ברור שהתכוונתי ל"כאן" בקשר לאמוציות, "כאן" במשמעות של נשים שמיניקות.

אני גם לא כל-כך בטוחה שזאת המטרה המקורית אבל ו"הן" תיכף ינסחו את עצמן:-) אז אני אדבר רק בשם עצמי-

אני חושבת שזה התחיל בלרצות לתת מידע על הנקה ותמ"ל שיהווה איזון לכל הפחות למידע המגיע מחברות התמ"ל וממחקריהן.
במפתיע המידע נתקל בהתנגדויות רבות וקשות ומאז רוב הדיונים הם על הדיון על הנקה ולא על ההנקה והתמ"ל לכשעצמם.
להרגשתי כבר מדובר בפשטות גם בהגנה עצמית, שמוזר בעיני שנדרשת דווקא ממי שאומרת שהאוכל הטוב ביותר בשביל תינוקות הוא חלב אם.

ברור שהתכוונתי ל"כאן" בקשר לאמוציות, "כאן" במשמעות של נשים שמיניקות.
שוב לא הבנתי

על מי את מדברת?

שליחה על ידי לימור* » 26 מרץ 2006, 15:09

נראה לי שלא ממש הבנו אחת את השנייה...
את כתבת ש"אמוציות לגבי לא מניקות יש בעיקר כאן וממש לא ב בכלל", אז כתבתי שב"כאן" התכוונתי לנשים מיניקות, שממה שאני רואה ובמקומות אחרים נורא מרחמות על נשים שלא מיניקות (יותר אולי מעל התינוקות שלא יונקים), ורואות בסיבות לא להיניק - תירוצים. ובכלל, מרגישות שהאמת אצלן, וצריך להראות את האור לנשים המבולבלות שלא מעוניינות להיניק.

לימור,
למה אני לא רואה כל כך הרבה אמוציות (לא כאן אלא בכלל) נגד הורים שמכים את ילדיהם
אני מסכימה איתך שצריך לשמוע יותר - הרבה יותר - הוקעה חברתית נגד הכאת ילדים. באופן אישי, יש לי מלוא החופן אמוציות בעניין, את יכולה לטעום שמץ מהן בדף לתת פליק לילד.

לעניין
למה כל כך חשוב להן שתינוקות יינקו
אני יכולה לספר לך על עצמי.
לי חשוב שכל הילדים בעולם יקבלו את הטפול המיטבי ביותר. ניכר שגם לך חשובים ילדים של אחרים, הנה מטריד אותך שילדים נוסעים ללא כסאות בטיחות.
למה חשובים לי ילדים של אחרים? לא יודעת. זו שאלה טובה.
למה הם חשובים לך? [מתעניינת].
אז במסגרת זה שחשוב לי שכל הילדים בעולם יגדלו בתנאים של אהבה, כבוד וחופש, חשוב לי גם שיהיו בריאים ושיקבלו את מקסימום הטוב שבעולם. תחת הכותרת הזו נכללת הנקה.
ולכן צודקת דליתוש, לי לא חשוב שאת תניקי. חשוב לי שילדייך יזכו לטוב ביותר.
למה חשובים לי ילדייך? שוב, תהרגי אותי אבל לא הצלחתי לרדת לשורש העניין.
יש לי כמה מחשבות בכיוון, אני אנסה תיכף אותן.

אך לפני כן אומר לך מה באמת חשוב לי שיקרה בתחום הזה:
חשוב לי שכל הנשים בעולם ידעו בדיוק מה יתרונותיה של ההנקה, מהם נזקי התמ"ל ויחליטו כל אחת לעצמה.
חשוב לי לא להתערב בהחלטותיה של כל אישה. חשוב לי כן לתת את כל התמיכה, המידע והסיוע לכל אישה כדי שתוכל לקבל את ההחלטה הטובה ביותר עבורה ועובר ילדה.
חשוב לי שכשאישה מחליטה לא להניק, שתדע שהיא כרגע וויתרה על פן אחד של טיפול מיטבי בילד שלה. וזה הולך עוד הרבה מעבר לבריאות הפיזית (וכיף לקרוא על ילדייך שהם בריאים, ושרק ימשיכו כך @}).

ואם לחזור לילדי אחרים,
למה חשוב לי שהם יקבלו את הטיפול המיטבי?
("טיפול מיטבי" - לתפיסתי האישית כמובן, אם כי בעניין הנקה ניכר שלפחות בזה יש קונצנזוס על עליונותה על כל שיטת האכלה אחרת).
אני לא יודעת אם זה נוגע בקשר שבטי עמוק, לאמהוּת-כל-חובקת שדואגת לא רק לילדיי שלי אלא לכל ילד באשר הוא.
אני אגב לא מרגישה מיוחדת בעניין, בכרטיס "יש כאן ילדים!" מנופפים בכל פעם שרוצים לעורר את אהדת הציבור לאיזה נושא כאוב. הרעב באפריקה למשל "מצטלם הרבה יותר טוב" כשרואים ילד מזה רעב, מאשר מבוגר גווע.

בתור אמא לא מיניקה מבחירה (אני יודעת שקשה לכן להבין...)
אגב, מעניין אותי לדעת ואשמח אם תשתפי (שואלת לא כדי לבקר אותך אלא כדי להבין אותך), למה בחרת לא להניק?

טוב כתבתי את הכל מבלי לראות את התגובות האחרונות אז אוסיף עוד משהו:

ובכלל, מרגישות שהאמת אצלן, וצריך להראות את האור לנשים המבולבלות שלא מעוניינות להיניק.
האם בנושא הנקה (בנושא הזה בלבד) אין בינינו (ביני לבינך כרגע) הסכמה שזו הדרך הטובה ביותר להאכיל תינוקות?
אם אינך חושבת כך - זה כמובן לגיטימי, אך אשמח לתת לך נתונים ועובדות להוכחת טיעוניי (אשמח כמובן לראות נתונים ועובדות מצדך להוכחת טיעונייך).
אם אנחנו מסכימות שזו הדרך הטובה ביותר - אז אין בינינו מחלוקת בעצם, לא?
גם אם תסכימי איתי שזו הדרך הטובה ביותר להאכיל תינוקות, זכותך עדיין לא להניק כמובן. זכותך על גופך. עדיין לטעמי יש בזה עוול לתינוק (וכאן נשאלת השאלה מה עם הזכויות שלו), אבל אם נתבונן על זכותך האישית ועליה בלבד - אז בחירתך לא להניק היא לגיטימית.

הייתי רק שמחה שתאפשרי (לא את אישית, אלא כמייצגת קבוצה, לצורך הדיון בלבד) לי ולחברותיי לדבר בשבחי ההנקה ועל נזקי התמ"ל, כדי לספק את המידע והתמיכה לכל מי שכן תזדקק לאלה. המצב כרגע הוא שלא מספיק נעשה בתחום הזה. ולא ההפך.

שליחה על ידי לימור* » 26 מרץ 2006, 16:53

הי אפרסקים,
קודם כל, אני חושבת שמגיע לך לדבר בשבחי ההנקה, אבל במה שקראתי בעמוד הזה וגם באחרים, יש המון זלזול בנשים לא מיניקות, וזה מפריע לי כאחת כזאת. במה שאת כתבת כאן המיקוד הוא בילד, אבל בהרבה דברים שאמהות כתבו באתר מדברים בעיקר על האימהות המבולבלות, ה"מסכנות", הבורות, הסובלות מדימוי גוף מבולבל, שפוחדות מסקס או מחוסר סקס... וזה מעצבן אותי נורא. אני באופן אישי בחרתי לא להיניק עוד לפני הלידה הראשונה, למרות שאני מבינה שזה בריא יותר להיניק. ברור לי שזה לא מתאים לי, בעיקר מההיבט של הטוטליות שזה דורש (ואולי אחת הכותבות כאן תחשוב שאני צריכה ללכת לטיפול בגלל זה, כמו שכתבו באחד העמודים. אני חושבת שזה עניין של אופי) ושוב, זו אולי קלישאה, אבל לילדים שלי עדיף שאמא שלהם לא תסבול מהאמהות ותהיה מאושרת, יותר מאם הם יינקו או לא.

בקשר לרצון בהכי טוב לכל הילדים בעולם, אני מבינה את זה. אז מה באמת הכי טוב לכל תינוק? ההתמקדות בהנקה, בתזונה, נראה לי מוגזם. ברור שתזונה זה דבר חשוב, אבל לגלם את כל הבריאות, הגופנית והנפשית, של הילדים שלנו בתזונה נראה לי מופרך ומוגזם. עכשיו, אולי אני עושה עוול מסוים לילדים שלי שאני לא מיניקה, אבל אני גם עושה להם עוול בזה שאני לא איתם בבית עד גיל שנתיים, למשל. יש דברים שהם יקבלו ממני ויש דברים שהם לא יקבלו ממני. יכול להיות שיש אמא מיניקה שלא תיתן להם דברים שאני כן אתן לילדים שלי. אי אפשר למדוד את האמהות שלי או את הבריאות שלהם - רק בהנקה.

התכוונתי לנשים מיניקות, שממה שאני רואה ובמקומות אחרים נורא מרחמות על נשים שלא מיניקות (יותר אולי מעל התינוקות שלא יונקים), ורואות בסיבות לא להיניק - תירוצים. ובכלל, מרגישות שהאמת אצלן, וצריך להראות את האור לנשים המבולבלות שלא מעוניינות להיניק.
אז ככה, אמא שמניקה אכן מרגישה שה"אמת" אצלה, כי זה המצב, האמת אכן אצלה. כפי שכתבה סיגל ב אין ויכוח על כך שההנקה היא המזון הטוב ביותר לתינוק ואם יש על כך ויכוח-אשמח לראות נתונים אחרים. למיטב ידיעתי, אירגון הבריאות העולמי, ממליץ נכון להיום על הנקה עד גיל שנתיים ומחקרים אחרונים מוכחים שחלב אם הולך ונעשה עשיר יותר בהתאמה לצורכי הפעוט. (אם מישהי רוצה להניק יותר משנתיים שלא תראה בכך חס וחלילה המלצה לגמול בגיל שנתיים...

)
מרבית האימהות שמניקות, לפחות בשנים האחרונות, מאוד מודעות ליתרונות שבהנקה, לעומת זאת אני בספק אם מרבית האימהות שנותנות תמ"ל מודעות לכל המידע הקיים לגבי ההשוואה בין תמ"ל לחלב אם.
והנקודה המשמעותית ביותר כי כאן טמון שורש הבעייה-הכסף. לחברות התמ"ל כוח עצום, שוק תירכובות המזון לתינוקות מגלגל מליארדים מידי שנה. החברות שמייצרות את התמ"ל הן מהענקיות בעולם (רק לדוגמא נסטלה שהוחרמה ע"י אירגון הבריאות העולמי העיקבות האסון באפריקה בו מתו מליוני תינוקות שהוזנו בתמ"ל), הן מקושרות לבתי החולים, ממנות, תורמות ודוחפות את הדוגמיות שלהן לאמא העייפה ששדיה כואבים (אגב בניגוד לקוד עליו חתומה מדינת ישראל!). שטיפת המוח בה אנו נתונים לתת תמ"ל היא הרבה יותר מאסיבית מכל "טרור הנקה" שאי פעם התרחש פה. ראיתם אי פעם מודעות ענק שקוראות להניק בעיתוני סוף השבוע? מבצעים בפארמים לאימהות מניקות? ברור שלא. באימהות מניקות אין כוח מסחרי ולכן התאגידים הגדולים לא ממש מתים עליהן=עלינו.
זהו להיום. יש לו עוד הרבה מה לאמר בנושא, אבל אני רצה להניק...

אני באופן אישי בחרתי לא להיניק עוד לפני הלידה הראשונה, למרות שאני מבינה שזה בריא יותר להיניק. ברור לי שזה לא מתאים לי, בעיקר מההיבט של הטוטליות שזה דורש
קראתי אחר כך שוב את הדברים האלה והגעתי למסקנה שעם המשפט הזה אני לא יכולה להיתמודד. יש הרבה טיעונים שאני יכולה להיתמודד איתם אבל עם זה לא. מה אפשר לאמר למשפט כזה? בעצם כלום, אם ברור לאמא שהיא לא רוצה להניק בגלל המחויבות הטוטאלית שזה דורש, אז מה אפשר להגיד לה? שילדים זה הכי טוטאלי שיכול להיות? שאם את לא טוטאלית עם הילדים שלך, אז עם מה כן? אבל ההחלטה כבר התקבלה, אז לא נותר לאמר דבר, רק להצטער.

אי אפשר למדוד את האמהות שלי או את הבריאות שלהם - רק בהנקה.
נכון, יש אימהות שלא יכולות להניק, או שחוסר ידע וחוסר תמיכה דחפו אותם למקום בו ויתרו על ההנקה, אני משוכנעת שהן עדיין היו האימהות הטובות ביותר לילדיהן, בעצם אני משוכנעת שגם את לימור האמא הטובה ביותר לילדייך, את מתנסחת בבהירות ובאינטיליגנטיות, ונשמעת מאוד מודעת למעשייך, ועדיין זה מאוד עצוב לי לקרוא אותך.

שליחה על ידי לימור* » 27 מרץ 2006, 23:26

תשובתך, אמא של יונתן וטל, מדגימה אחד לאחד את מה שאני אומרת. כמה התנשאות יש במשפט "אם ברור לאמא שהיא לא רוצה להניק בגלל המחויבות הטוטאלית שזה דורש, אז מה אפשר להגיד לה? שילדים זה הכי טוטאלי שיכול להיות"?

שליחה על ידי לימור* » 27 מרץ 2006, 23:50

וגם, למה זה מעורר בך עצב כה גדול? האם עצב גדול כל כך מתעורר בך גם כשאת חושבת על ילדים שאוכלים לחם לבן ולא לחם מלא? סתם דוגמה... זה מה שקשה לי כל כך להבין. האמהות שלנו מורכבת מעשרות, מאות, אלפי מרכיבים. למה מרכיב אחד באמהות צריך להיות כל כך דרמטי? חוץ מזה, את מתמקדת בעובדה שהנקה בריאה יותר. אין על זה ויכוח. אבל הרבה אנשים מסתובבים עם כמה קילוגרמים עודפים ויודעים שזה לא בריא להם ולא משילים אותם, הרבה אנשים מעשנים או אוכלים ממתקים למרות שהם יודעים שזה לא בריא להם. ככה אנחנו, יש הרבה דברים שאנחנו יודעים, אבל בגלל שאנחנו אנושיים, ומורכבים, ויש לנו רצונות סותרים, אנחנו לא פועלים לפיהם.
אני מאמינה שאת לא מיניקה רק כי זה טוב לתינוק. את מיניקה כי את רוצה להיניק. לפחות, בואי נגיד שמי שמיניקה בלי ליהנות בזה, לא תתמיד שנתיים. למה קשה לך להבין שיש אמהות שלא מתאים להן להיניק, שאם הן יניקו הן יהיו מדוכאות ואומללות? לא עדיף לא להיניק ולהיות מרוצה וככה לתפקד ולהיות אמא טובה במישורים האחרים?

שלום שוב לימור

,

בהרבה דברים שאמהות כתבו באתר מדברים בעיקר על האימהות המבולבלות, ה"מסכנות", הבורות
יש הרבה בורות בנושא. לומר שיש הרבה בורות זה לא אומר שאותן נשים לא-מניקות הן טיפשות. זה רק אומר שהמידע המקיף על הנקה לא נגיש כמו אריזת התמ"ל בסופר. הבורות היא בעייה תרבותית-חברתית, לא אישית. ואין בה כדי להעיד על משהו אישי.

אני באופן אישי בחרתי לא להיניק עוד לפני הלידה הראשונה, למרות שאני מבינה שזה בריא יותר להיניק
אם אפשר, ברשותך (ומתוך הערכה לדיאלוג הכן שאנחנו מקיימות כאן @}) -
זה לא שלהניק זה בריא יותר. אני מעדיפה את הניסוח הבא שהוא לטעמי ברור יותר: לא להניק זה מזיק.
זה פוגע בבריאות של הילד ועלול גם לפגוע בבריאותה של אמו.
את יכולה לקרוא על הנזקים בדף: תרכובות מזון מלאכותיות.

אבל לילדים שלי עדיף שאמא שלהם לא תסבול מהאמהות ותהיה מאושרת, יותר מאם הם יינקו או לא.
לימור, אני אשמח להתייחס לדברייך כאן, אך לפני כן אקדים ואומר שאני לגמרי מבינה שמבחינתך הנקה אומרת אומללות ושאת מרגישה שאת לא בנויה לזה. חשוב לי שתביני שאני מבינה שככה את מרגישה, ושאני מקבלת שכך את חשה. ומה שאת חשה זה כמובן לגיטימי.
אחרי שכתבתי זאת אומר כך:
הטיעון שלך מגלם בתוכו שתי אפשרויות קיצוניות:

מניקה עקב כך תורמת לרווחת ילדיה אומללה עקב כך פוגעת בילדיה

או

לא מניקה עקב כך פוגעת בילדיה מאושרת כי לא מניקה עקב כך תורמת לרווחת ילדיה

אבל החיים הם הרבה יותר משתי האפשרויות שהצגת כאן.

אישה שחשה ככה, יכולה להחליט שבגלל שהיא למדה (שוב - מידע נגיש) שהנקה תעזור לילדיה לגדול בריאים (סיכונים קטלניים: פרשת רמדיה למשל; סיכונים אחרים: בעיות השמנה, בעיות שיניים, אלרגיות, סיכון לסרטן וכו'), אישה שלמדה על כל זה, ובנוסף התרשמה מהתרומה האדירה שיש להנקה לתת לקשר בינה לבין ילדיה ולחוסן הנפשי שלהם, אישה כזו יכולה להחליט שהיא לא מקבלת כפשוטו את האומללות שלה שבאה בהקשר של הנקה. אישה כזו יכולה להחליט שהיא רוצה לשנות את הדרך שהיא מרגישה, כי היא מבינה שהנקה חשובה מאין כמותה ושכדאי לה לנסות ולבדוק למה היא תהיה אומללה אם היא תניק, והאם יש דרך שתעזור לה לחוש אחרת.
ואני לא מציעה לך אישית את כל זה וגם לא שולחת אותך לטיפול - אל תביני אותי לא נכון - אני רק מציגה אפשרות שלישית.
אז כן, יש אפשרות שאישה שמרגישה אומללה מהנקה, ישתנו רגשותיה אם היא תעשה משהו בעניין. אבל כדי שזה יקרה, היא צריכה לדעת קודם עד כמה הנקה היא טובה ועד כמה תמ"ל זה מזיק, כדי לקחת את הצעד האמיץ הזה (והוא אמיץ!) ולנסות לפתוח עם עצמה את הנושא.

אז זה לא שקשה לי להבין שיש אמהות שלא מתאים להן להיניק, שאם הן יניקו הן יהיו מדוכאות ואומללות. אני דווקא מבינה. מה שאני לא מבינה, זה למה לא תרצה אמא שיודעת מה נותנת הנקה (בהנחה שאכן נחשפה לכל המידע הזה) לעשות משהו בעניין ולשנות את הדרך שבה היא מתייחסת לנושא. זה מה שקשה לי להבין.
אם כי אני מניחה שברוב המקרים מה שקורה זה שאותה אמא שחשה ככה, גם אינה יודעת את מה שאני יודעת שיש להנקה לתת. אני רוצה לקוות שאם היא היתה יודעת יותר, היא היתה אולי מחליטה אחרת.
אגב, איך זה היה אצלך לימור? כמה ידעת על הנקה ועל נזקי תחליפיה כשהחלטת לא להניק?
[למען הסר ספק: טון מתעניין וסקרן].

אגב,
ההיבט של הטוטליות שזה דורש
בנוגע להנקה וטוטליות, אפשר לקחת את זה קדימה.
נגיד שתהיה אישה שתגיד שהיא לא עומדת בטוטליות של סופי השבוע עם הילדים והיא מעכשיו מתחילה לשלוח אותם למטפלת לסופי שבוע, כי עדיף להם בשאר ימות השבוע אמא רגועה ומאושרת. מה היית חושבת על אישה כזו? מה היית חושבת על ילדיה?

אשמח לשמוע מה דעתך,
ושוב אני מודה לך על הדיאלוג הפתוח ועל השיתוף. @}

במחקר שנערך בחולון הוסקו המסקנות הבאות:
אני מאוד אוהבת להניק את בני, בני מאוד אוהב לינוק,אנחנו אוהבים אחד את את השני ולא מדגדג לנו אם החברותיות, מנת המישכל, מהירות הריצה והכישרון המוסיקלי גבוהים או נמוכים, אנחנו פשוט אוהבים לעשות את אשר נועדנו לעשות כיונקים, אין כמו הלבן הלבן הזה לכולנו.
לרוויה אהוב נפשי.

_אם ברור לאמא שהיא לא רוצה להניק בגלל המחויבות הטוטאלית שזה דורש, אז מה אפשר להגיד לה? שילדים זה הכי טוטאלי שיכול להיות
משפט כזה יכולה לכתוב רק מישהי שזקוקה נואשות לאישור חיצוני לאימהות הנהדרת והטוטאלית שלה._

לא הצלחתי להבין מה כל כך מקומם אותך פלונית במשפט הזה שבחרת להשתלח ככה בכותבת?

האם אינך מסכימה עם אמירה כלכך פשוטה שהורות זה הדבר הכי טוטאלי שיש? שאין בחיינו משהו יותר אינטנסיבי מזה?
ואם אינך מסכימה, אז לשם מה ההערות הצינות האלו?

שליחה על ידי לימור* » 28 מרץ 2006, 09:23

אפרסקים, אני לא מסכימה לקפיצה ל-תחליף חלב הוא מזיק. אני חושבת שזה מוגזם. אם הייתי חושבת שאני הורגת את ילדיי הייתי מקריבה את עצמי ומיניקה... אני חושבת שמשליכים על ההנקה הרבה יותר מדי. כמו שכתבתי קודם, החיים המודרניים מלאי נזקים. העשן, הזיהום, גם הגוף של האם מלא באנטיביוטיקה מהעופות והדברה מהפירות... ילדים לומדים בבתי ספר ליד אנטנות. זה החיים שלנו.
ולהיבט של הטוטליות אפשר לתת הרבה דוגמאות. באופן עקרוני, כל אחד יש דברים שהוא יוותר עליהם ויש דברים שהוא לא יוותר עליהם כשהוא נהיה הורה. אי אפשר להשוות הפיכת הגוף הפרטי שלנו למכשיר ליצירת מזון לדברים אחרים, כמו סוף שבוע עם הילדים (שבאמת יכול להיות מתיש, לא?...) מה דעתך על הפלות אגב? זה מתחבר אני חושבת. מאוד לא בריא לתינוק כשמפילים אותו, לא? אז זכותה של האשה לעשות את זה או לא?

למירית שיר, זו בדיוק הנקודה האמיתית לדעתי. מי שנהנית מיניקה, מי שלא - לא.

זה לא שלהניק זה בריא יותר. אני מעדיפה את הניסוח הבא שהוא לטעמי ברור יותר: לא להניק זה מזיק.
לפני בערך שנה, דיאנה (אאל"ט) כתבה על שפת התעמולה של התמ"ל
כתבה פוקחת עיניים ומדַיֶקת.
ממליץ

עבור התינוק, במיוחד תינוק שרק נולד, ציצי זה לא רק אוכל. זה הרבה יותר מזה. כשתינוק נולד למה הוא זקוק ולמה הוא מצפה ? כמו שאני רואה את זה, טבועה בו ציפיה לציצי - מזון וחום הגוף של האם ואהבה. בעצם, האמא יכולה לספק את כל הצרכים של התינוק בחודשים הראשונים של חייו, והוא לא צריך יותר מזה על מנת לשרוד. בעיני, תינוק שלא מקבל ציצי, חסר לו משהו. משהו שהוא מצפה לקבל (כן, גם אבולוציונית. טבועה בו הציפיה הזאת).
יש כל מיני תצפיות וניסויים (ראי הדף ניסויי הארלו) שהראו שתינוקות אנושיים וגורים של קופים שלא מקבלים מגע, גם אם הם מקבלים מזון, מתים. אז אני לא אומרת שהאכלה מבקבוק היא עד כדי כך קיצונית, אבל אפשר להבין מהניסויים האלה, שהיה חסר להם משהו שהם היו נזקקים לו. בעיני כשמונעים מתינוק שרק נולד לקבל ציצי, מונעים ממנו משהו באותו אופן, בדרגה הרבה-הרבה יותר נמוכה. אולי זה לא משהו שמספיק חמור לגרום איזה נזק עתידי נראה לעין, אבל באותו זמן חסר לתינוק משהו שהוא כן מצפה לקבל וכן זקוק לו. ואני לא מתכוונת בכלל להזנה, אלא לחום הגוף ולתחושת הגוף של האם.

וגם, למה זה מעורר בך עצב כה גדול? האם עצב גדול כל כך מתעורר בך גם כשאת חושבת על ילדים שאוכלים לחם לבן ולא לחם מלא?
לחם לבן לא, אבל יש דברים נוספים שמעוררים בי עצב גדול. נניח, תינוקות שבגיל 3 חודשים נשלחים למטפלת. זה מעורר בי עצב.
אני בטוחה שיש פה רבות שמכירות את התחושה החדשה הזאת שיש אחרי שכבר נולדים ילדים, שדברים מסוימים פתאום מעציבים יותר ממה שהם היו קודם, כמו תמונות של ילדים מורעבים באפריקה או ילדים פצועים או לקרוא על מוות של ילדים או אסונות או כל מני דברים כאלה. מאז שיש לי ילדה, זה עושה לי עוד קווץ' בבטן, יותר ממה שזה היה קודם. אז לראות תינוק בן יומו מקבל אבקה בבקבוק גם עושה לי ככה. זה לא משהו רציונלי. לפני הלידה לא הייתי בכלל שמה לב, אני חושבת. לדוגמה, השבוע במוסף הארץ הייתה כתבה על סרט שעשו על שתי פולניות קשישות ואחת מספרת על איך שלחה את הילדים שלה לפנמייה בגיל 3 כדי שתוכל לפתח את הקריירה. כבר שבוע אני חושבת עליו, מדמיינת אותו זקוק לאמא שלו.

וכל זה מעבר לתחושה שלי שזה פשוט "לא יפה" לתת לתינוק שלא יכול להתנגד לכך, לאכול אבקה שערבבו אותה במים. בעיני זה לא אוכל וזה נראה לי דוחה. כמו שאני לא הייתי רוצה לאכול 8 פעמים ביום אבקת תפוחי אדמה מעורבבת במים גם אם הייתי אחכ לוקחת כדור של ויטמינים וזה היה מספיק בשביל הגוף כדי להתקיים. כלומר, זה שיש ילדים שגדלו על תחליפים והתפתחו "יפה", זה עדיין לא מהווה בעיני הוכחה לכך שזה מזון ראוי. בן זוגי גדל בקיבוץ ובתור תינוק הוזן בדייסת קורנפלור (כלומר, תירס טחון מעורבב בחלב). והוא גדל, ואפילו השמין עד שהורידו את החלב והכינו לו את דייסה רק עם מים. אז מה? אז זה אומר שזה מזון ראוי? לא!

ולסיכום, מה שאני מנסה להגיד הוא שכשאני חושבת על תינוק זעיר שרק נולד ומקבל תחליף, אני פשוט מרחמת עליו. אני מרחמת עליו על זה שהוא לא נהנה ומקבל ציצי. כי לא נראה לי שתחליף זה כיף ונעים כמו ציצי. זה יותר קר ומרוחק. ותינוק צריך כמה שיותר חום ואהבה, גם אם הוא יכול לשרוד עם פחות חום ואהבה ולגדול ולהתפתח ולהיות בריא ונורמלי והכל. אני לא מסתכלת על מה שיוצא בעתיד מאותו תינוק, אלא מה שהוא מרגיש באותו זמן. אז אולי יש נשים שקשה להם הטוטאליות שבהנקה (מה זה בדיוק? טוב, זה דיון אחר) או לא רוצות להיות "מכונות הזנה", או.קי. אז למה לא בכלל? אולי תניקי רק חודש? או אפילו רק שבועיים? או אולי רק שבוע? התינוק מפיק תועלת גם משבוע של הנקה, וזה לא נראה לי יותר מדי טוטלי להקריב את עצמך למען התינוק שלך לשבוע אחד.

אז ברור שזכותה של אישה לעשות מה שהיא רוצה ולגדל את התינוק שלה איך שהיא רוצה. אני לא אומרת שלא.(אם כי בעיני לשלוח תינוק בן 3 חודשים למטפלת עד 8 בערב זה בעיני דומה לנטישה, וחבל שזה כל כך נורמטיבי בחברה שלנו היום). וזה באמת לא סוף העולם אם לא מניקים, רק טיפה עצוב.
רק חבל שיש נשים רבות שרוצות להניק ולא מצליחות עקב אי-תמיכה של הממסד והסביבה (תראי כמה אמהות כאלה יש בדף האם ינקתם), ואני חושבת שזה הדבר העיקרי שמפריע ל"טרוריסטיות ההנקה".

שליחה על ידי לימור* » 28 מרץ 2006, 11:07

איך את משווה תינוקות שלא מקבלים מגע לתינוקות כמו שלי, למשל, שאמנם לא קיבלו ציצי אבל קיבלו הרבה חום ואהבה וחיבוקים ונישוקים... ושוב, איך את משווה "תמונות של ילדים מורעבים באפריקה או ילדים פצועים... או מוות של ילדים או אסונות" לתינוקות שלא מיניקים אותם?...

את אומרת ש"לא יפה" לתת לתינוק שלא יכול להתנגד לכך לאכול אבקה שערבבו אותה במים, ושזה נראה לך דוחה, ואת לא היית רוצה לאכול 8 פעמים ביום אבקת תפוחי אדמה מעורבבת במים... ולשתות מציצי כן היית רוצה?... לתינוק זה מתאים כי הוא תינוק.

אני חושבת שגם דוגמת המטפלת שלך קיצונית. לשלוח תינוק בגיל 3 חודשים למטפלת עד 8 בערב? זה נראה גם לי בעייתי. אבל לשלוח תינוק בן 4 חודשים או חצי שנה למטפלת עד 3 בצהריים, למשל, נראה לי סביר בהחלט.

_אם ברור לאמא שהיא לא רוצה להניק בגלל המחויבות הטוטאלית שזה דורש, אז מה אפשר להגיד לה? שילדים זה הכי טוטאלי שיכול להיות
משפט כזה יכולה לכתוב רק מישהי שזקוקה נואשות לאישור חיצוני לאימהות הנהדרת והטוטאלית שלה._
האימהות שלי, פלונית יקרה לא נהדרת בכלל, לפחות לא כל הזמן. רוב הזמן היא מורכבת מעייפות רבה, סדר יום עמוס, מריבות והתקטננויות עם הילדים ועם בן הזוג. היא בהחלט טוטאלית. היא נפלאה ברגעים קטנים ומספקים, של קריאת סיפור, השתוללות על המיטה לפני השינה, נימנום של בוקר ביחד לפני שיוצאים ולהרדם מותשת בסוף היום ליד ילדי. ההנקה היא חלק בלתי נפרד מהאימהות שלי, נכון. אבל אולי תופתעי לשמוע שגם היא לא תמיד נהדרת, שלפעמים זה קשה ומתיש וכואב ומנג'ס וכובל. אז מה?
אני מסכימה עם טרה רוסה ועם סיגל ב:

תמ"ל מזיק- חלב אם לא ואף מועיל מאוד (נוגדנים וכ'ו)

. 2. תינוק, בעיקר ילוד, זקוק לשד, זה הרבה יותר מאוכל. בעיני עד גיל 3 חודשים הם בעצם עוד לא יצאו מהרחם וזקוקים לעיטוף וחום ומגע אנושי כל הזמן וההנקה היא חלק מכריע בזה.
כלומר מבחינתי, עם כל כמה שזה לעיתים קשה בעצם אין שום אופציה אחרת.
ו אמא חדשה, תודה.
@}
בעיקר אני מרגישה שהבניה חברתית של שנים הפכה את ההנקה למשהו שנתפס כ"כובל" ו"משעבד". זה שייך גם לסוגיית דימוי הגוף "אני לא רוצה להרגיש כמו מחלבה" אמרה לי פעם מישהי בגועל. אנחנו חייבות להיות רזות ושריריות, עם ציצי זקוף ולא חלילה "משועבדות" לאימהות שלנו.
אז כן, עצוב לי.

אני לא מסכימה לקפיצה ל-תחליף חלב הוא מזיק. אני חושבת שזה מוגזם. אם הייתי חושבת שאני הורגת את ילדיי הייתי מקריבה את עצמי ומיניקה...
לילדה שלי תחליף חלב הזיק. לא ברמה של סכנת חיים חס וחלילה אבל בגרימת סבל ממושך בגיל רך מאד (סבל רב: הפרשות כבדות מהאזניים, כאבי בטן ועצירויות (קקי פעם בחמישה ימים!), חוסר שינה, עצבנות וכל מיני דברים אחרים שכבר שכחתי. זה השתנה עם החלפת התזונה לתחליף תוצרת בית. השינוי בעקבות החלפת התזונה היה כמעט מיידי אחרי חודשים של סבל.)
סביר שהנזק מתחליף חלב קיים, בצורות שונות, ובמידה גדולה. אבל התופעה כל כך נפוצה, שהסימפטומים נראים נורמליים.
אני נגד הקרבה עצמית בהנקה. זו לא נקודת פתיחה טובה כלל וגם יש משהו מקומם ב"להכריח מוסרית" אמהות להניק בטענה שזה הכי טוב לתינוק שלהן. רק האמא יכולה להחליט מה הכי טוב לתינוק שלה, וההחלטה הזאת מגיעה ממקומות הרבה יותר עמוקים ממחקרים. (במקרה שלי היה עדיף אמא שמחה שמבשלת וטוחנת מזון בעצמה ליונקת שלא קיבלה הנקה, מאמא בוכה אומללה מיוסרת ומלאת אשמה, שלא מצליחה להניק. כמובן שהיו עוד אופציות חוץ מהשתיים האלה, אבל הן לא היו בהישג יד. המטרה החשובה בעיני בויכוחים על כן או לא הנקה היא להביא את המידע, לא להתווכח ולשכנע שמי שמיניקה צודקת יותר ממי שלא מיניקה.)
כתבתי עוד משהו בעניין לפני כמה לילות ושמרתי בוורד אז הולכת לחפש אותו (-:

עזבו רגע את התינוק.
וגם את ההשוואה לתמ"ל.
ההנקה היא חיונית לאם, פיזית נפשית ורגשית.
רוב הנשים לא מיניקות, ואני משערת שרבות מהן אינן מיניקות בגלל היעדר תמיכה (בסביבה הפרטית ובסביבה הציבורית.)
החברה לא למדה עדיין להכיל נשים מיניקות בציבור, או נשים מיניקות מתפרנסות. במרפאות טיפת חלב לא תמיד יודעים מה לעשות באמהות מיניקות מתקשות, והאויר מלא בהסתה חמורה נגד הנקה, שמובלת בעיקר על ידי משווקי מזון סינטטי אבל לא רק .
אני מבינה שאת, לימור, עשית בחירה מפוכחת. אני מאמינה כמוך שמוטב לתינוק אמא מאושרת שאינה מיניקה על פני אמא אומללה מיניקה.
אבל אני גם מאמינה שהאמוציות העזות שהזכרת בתחילת הדיון עולות כי למיניקות, ובעיקר נשים שהתקשו בהנקה ולבסוף הצליחו, ברור שמי שמוותרת על ההנקה בגלל קושי פיזי או קשיים חברתיים מפסידה זכות נשית גדולה. נשים רבות שמוותרות על ההנקה, עושות זאת, שלא כמוך, מטעמים של פחד, בושה, בדידות וכאב. על כך לדעתי עיקר הצעקה (או בכל אופן הצעקה שאני רוצה לצעוק: על כך שרעש הטרור נגד הנקה מסתיר את הסיבות האמיתיות לאי הנקה ואת הסיכוי לפתור אותן.
אני מסכימה איתך שויכוחים (מהסוג שרואים לא מעט באינטרנט, עם כל כך הרבה שנאה וכעס שאי אפשר להאמין שמדובר בהנקה) על כן או לא להיניק הם תמוהים לגמרי. אבל נשים רבות שנתפסות כטרוריסטיות בעצם נאבקות על זכותן של אחיותיהן לקבל את המידע, לקבל סביבה אוהדת, לקבל תמיכה ונחמה ומקום נוח לשדיהן השופעים. אני מעיזה לנחש שכל טרוריסטית הנקה רוצה שמי שמוותרת על ההנקה תוותר על הנקה, כמו שאולי את עשית, ולא תהיה במצב בו היא "ניצלת מהזוועה" על ידי ויתור על ההנקה.
הייתי רוצה להדגיש, וזה ממש נורא לא מדעי: כשאחותי או חברתי הטובה יילדו תינוק, אני אתמוך בהן בהנקה לא בגלל שזה המזון הכי טוב לתינוק שלהן אלא כי ההנקה טובה להן. וקשה לאשה להגיע להנקה טובה לבד. ואם היא לא מגיעה להנקה טובה ומהנה לאחר זמן סביר של למידה, ורע לה וקשה לה, וחייה אינם חיים והעזרה הקיימת מסביב לא מועילה לה, מוטב שלא תניק, ומוטב שתשב בכיף עם בקבוק ותינוק שמונח על גוף רגוע ומאושר. ההפרדה בין מה שבריא לתינוק ומה שבריא לאם היא שגויה מאד בעיני, והכעס על ההתנשאות בהטפה להנקה נובע לדעתי מהרווח הקטן והבלתי נראה הזה.
יש גם אמהות שמחליטות החלטה מפוכחת לא להיניק. אני לא מבינה את זה. זו לא הבעת שיפוטיות, אני באמת לא מבינה ולכן לא יכולה להתייחס לזה לכאן או לכאן.
לימור, אולי יעניין אותך להציץ ב אמא לא מיניקה מתוסכלת

אבל לשלוח תינוק בן 4 חודשים או חצי שנה למטפלת עד 3 בצהריים, למשל, נראה לי סביר בהחלט.
אני לא יודעת מה המשמעות של אי תגובה על המשפט הזה. לא להגיב? כן להגיב?

קוראת את הדיון הזה ולא מוצאת כרגע מה להגיב עליו.
מעניין אותי, לימור, אם את מוכנה להסביר את הבחירה שעשית מראש עוד לפני לידת ילדייך. איך ידעת שזה לא מתאים לך? שזה כ"כ יכביד עלייך ולא יאפשר לך לתפקד כפי שדימית את האמהות שלך.
באמת באמת מתעניינת, כי אני לא מכירה את צורת החשיבה הזו.
ממש לא בשיפוטיות, מדגישה! רק אם מתאים לך

תמ"ל מזיק- חלב אם לא ואף מועיל מאוד (נוגדנים וכ'ו)_ _אני לא מסכימה לקפיצה ל-תחליף חלב הוא מזיק.

אני הייתי מנסחת את זה אחרת.
ההנקה היא הדבר הרגיל, המובן מאליו, דרך הטבע. לכן - תינוק יונק הוא המצב אליו יש להשוות תינוקות שאינם יונקים. תינוקות יונקים הם במצב הבריאות הנורמלי. ומסתבר שתינוקות שאינם יונקים נוטים יותר לסבול מבעיות בריאות שונות, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. כלומר - אי הנקה גורמת לתינוקות לבעיות בריאות. זה לא שתינוקות יונקים בריאים יותר. נכון לומר שתינוקות שאינם יונקים בריאים פחות. אי ההנקה היא שמזיקה.
זה כמובן הכל סטטיסטיקה, ובודאי שיש תינוקות יונקים עם בעיות בריאות, ותינוקות שלא ינקו מימיהם בריאים מאד. אבל מי יודע מה קורה בטווח הארוך? האם יש יותר נטיה ליתר לחץ דם למי שלא ינק בגיל המתאים? יותר נטיה למחלות חיסוניות? יותר נטיה להתקפי לב? יותר סיכוי לא לקבל תעודת בגרות? כל הדברים האלו נמצאו אצל תינוקות שלא ינקו. אפשר לחלוק על המחקרים, ואולי הם באמת לא נעשו כראוי. אבל אין ספק שזה תעוזה גדולה מאד למנוע מתינוק את כל מה שיש בחלב אם. הרי עוד לא יודעים מה בכלל יש בחלב אם. כל פעם מגלים עוד חומר שיש שם, ומנסים להכניס אותו לפורמולות. מישהו אמר פעם שהזנה מלאכותית היא הניסוי הגדול ביותר שנעשה בבני אדם אי פעם. האם ידעתם שכל פורמולה חדשה נבחנת למשך כמה חודשים, רואים שתינוקות עולים במשקל ונראים בריאים, ומתחילים למכור בחנויות. האם מישהו אי פעם בדק איך משפיע המרכיב החדש שהוכנס לפורמולה על ביצועים בבית ספר בגיל 15? או על שכיחות סכרת בגיל 37? הרי עד אז יש כבר פומולה חדשה. זה ממש מפחיד.

וכל זה כמובן בנוסף לדברים של טרה רוסה, סיגל ב והאחרות.

אני מודה שגם אני חשה אי נוחות לראות תינוק בן יומו שמקבל בקבוק. לעיתים ממישהו אחר מאשר מאמא, בתנוחה שהיא לעיתים מרוחקת (תינוק עם הגב לנותן הבקבוק), וכאשר התינוק גדל קצת ההורים גאים איך הוא מחזיק את הבקבוק לבד. זה יכול לקרות כבר בגיל 5 חודשים, ואז לעיתים התינוק שוכב בסל קל או בעגלה ואוכל לבד. זה כל כך שונה מתינוק שעד גיל הרבה יותר גדול נמצא בזרועות אמו כל פעם שהוא יונק. לכן אני אישית גם לא הייתי רוצה לתת לתינוק שלי חלב שאוב מבקבוק, אם לא הייתי חייבת. וזה כבר לא עיניין הבריאות, אלא היחס הפיזי בין תינוק לאימו. לדעתי זה חלק חשוב ביותר בתפתחות התינוק.

ורק רוצה להדגיש - מעולם לא שאלתי מישהי אם היא מניקה, מתכוונת להניק, למה לא הניקה וכו'. זה בהחלט החלטה אישית שלה.
ואני גם יודעת שיש אנשים שמרגישים אי נוחות לראות אותי מניקה.

שליחה על ידי לימור* » 28 מרץ 2006, 17:58

לורד לב, אני לא יודעת להסביר איך ידעתי שהנקה לא תתאים לי, אבל ידעתי. אגב, הילד הגדול שלי היה ילד שלא אוהב מגע, אז במקרה זה התאים גם לו, לא להיות צמוד אלי שעות אלא לאכול מהר ולשכב על השטיח... בכל אופן, יש דברים שאת יודעת על עצמך. אולי אם יהיה לי עוד ילד, אחליט פתאום לנסות, לא יודעת.
ולכותבת נוספת, העובדה שהנקה היא טבעית לא גוררת שום דבר. יש הרבה דברים טבעיים שאנחנו מוותרים עליהם מכל מיני סיבות. ואגב, הילדים שלי אכלו מבקבוק על זרועותי עד שלא רצו יותר... יכול להיות שאם הם היו חולניים הייתי מרגישה רגשי אשמה, ומחליטה לנסות, אבל במקרה שלי, הסטטיסטיקה בינתיים לא קלעה, והילדים שלי כמעט לא תופסים מחלות, טפו טפו טפו, לעומת הילדים שלי אחי שינקו וחולים כל הזמן.

לימור, מעניין מה שכתבת על בנך הגדול.
את חושבת שאולי יש מצב שההתנהגות שתארת הוא דפוס שפיתח דווקא כי לא ינק? שהרי איך תינוק שלא צריך מגע היה מתפתח בתקופות אחרות? או שמקומות אחרים?
אני באמת תוהה ולא מנסה להעיק.

שליחה על ידי לימור* » 28 מרץ 2006, 21:19

לוורד, זה אולי מתבקש לחשוב שיש קשר, אבל זה היה ממש מיומו הראשון... רק בגיל שנתיים וחצי בערך הוא פתאום התחיל לבוא ולשבת עלינו או לחבק מדי פעם (וגם זה במשורה) ואנחנו היינו מתלהבים... הוא אהב לעומת זאת שינדנדו אותו בעגלה, והתפתחו לי שרירים בידיים בשנתיים הראשונות שלו. חוץ מזה, הבת שלי גם כן לא ינקה, והיא דווקא מאוד אוהבת מגע וחיבוקים. איך תינוק היה מתפתח בזמנים אחרים? אני מניחה שכמו שרוב התינוקות כן רוצים אינטואיטיווית לינוק, ולא כולם מקבלים את זה, ומסתגלים למצב...

המטרה החשובה בעיני בויכוחים על כן או לא הנקה היא להביא את המידע, לא להתווכח ולשכנע שמי שמיניקה צודקת יותר ממי שלא מיניקה.)

תודה ענת, אני חושבת שזה משפט מפתח, ואפש להחליף את המילה הנקה ב"לינה משפחתית" או "נשיאה במנשא" או "חינוך ביתי" וכו' וכו' וכו'

נשים רבות שמוותרות על ההנקה, עושות זאת, שלא כמוך, מטעמים של פחד, בושה, בדידות וכאב. על כך לדעתי עיקר הצעקה
מסכימה עם כל מילה. והאמת? הויכוח על הנקה כבר מעייף אותי, אני לא רוצה להטיף לאף אחת מה לעשות. אבל אני כן רוצה שכל אחת שמחליטה לא להניק תקבל לפני כן את מלוא המידע ואת מלוא התמיכה החברתית והמוסדית (בבית החולים אחרי הלידה, הארכת חופשת הלידה, פינות הנקה וכ'ו) לאפשרות הראשונה והבלעדית בעיני-להניק.

תקבל לפני כן
לפני הכל, לפני ההריון אפילו. (מזמן אני מפנטזת על קבוצת הסברה בשיעורי חברה בתיכון, לדבר ישירות איתם, להניק לפניהם ולספר ולענות על שאלות.)

לפני הכל, לפני ההריון אפילו
אכן. למרות שאני בספק אם נשים לפני הריון יתעניינו...אבל, למשל, במסגרת קורס הכנה ללידה-שניים שלושה מפגשים שמסבירים הכל.

במסגרת קורס הכנה ללידה-שניים שלושה מפגשים שמסבירים הכל
כבר עושים את זה ברוב הקורסים, ובחלק מהם מפזרים מידע שגוי

לכי תסבירי להם שהמידע שלהם לא מעודכן ואת רוצה להעביר הרצאה אחרת...

בעיני יש מקום לדבר עם נשים לפני הריון על דימוי גוף נשי, על מהי הורות ............. כמו הפאנל של החיילות שמביאים לתלמידות תיכון;-)

לפני הכל, לפני ההריון אפילו. (מזמן אני מפנטזת על קבוצת הסברה בשיעורי חברה בתיכון, לדבר ישירות איתם, להניק לפניהם ולספר ולענות על שאלות.)

אני הייתי מתחילה ברמה הבסיסית באחיות התינוקיות בבתי החולים...
חוויה טריה ומאד מאד לא נעימה שחווינו - אחיות תינוקיה שעדיין מעיזות להגיד לאמהות טריות ותשושות: "אולי פשוט אין לך חלב..." או "לכי תשאבי כדי שנראה אם יש לך חלב / לכי תשאבי כדי שנראה כמה חלב יש לך.."

מצאתי את עצמי, כמו לפני כמעט ארבע שנים, באמצע הלילה, עם תינוק בפוטוטרפי אינטנסיבי וגוף כואב אחרי לידה מתווכחת ונלחמת על זכותי ההיסטורית להניק את התינוק שלי ומסרבת בתוקף להכנע לטרור השאיבה (צריכה להסביר להן שאין קשר בין הכמות שתצא בשאיבה לכמות שמפיק העולל שלי וכו' וכו'...) וגם נאלצת להסביר לרופא שכשחוששים שהתינוק יתייבש בגלל טיפול אור מאסיבי, לא צריך לתת לו מטרנה, אפשר פשוט לתת לו נוזלים / לאפשר לאמא להניק אותו כמה שיותר.

המאבקים גזלו כוחות ואנרגיה שגם ככה חסרו לי ומילא אני; אבל סביבי היו כל-כך הרבה אמהות חדשות לגמרי, שנשלחו לשאוב וכך הוכח להן ש"אין להן חלב"...

לפני הכל, לפני ההריון אפילו.
בארה"ב יש ערכה לילדים, החל מגיל גן ועד י"ב שעוסקת בנושא. יש לי את הערכה. לכל גיל יש משהו מתאים. זה מתחיל עם חוברת לגן, בה מראים שלכל חיה יש את האמא שלה - סוס וסייח, כלב וגור כלבים, כבשה וטלה, פרה ועגל, וכמובן אמא ותינוק. ומראים שכל אמא מניקה את התינוק שלה, ולכל אמא האוכל המתאים ביותר לתינוק שלה. כולל ציורים, חוברת עבודה בנושא וכו'. בכיתות גבוהות יותר לומדים על משפחת היונקים, תצפיות על חיות ממשפחת היונקים, וזה מגיע עד הכיתות הגבוהות של התיכון עם הסברים מדעיים ומפורטים. בלי שום הטפה, רק מידע. איך חלב נוצר, מה הוא מכיל וכו'. הם שולחים את הערכה בחינם למי שמבקש, ואפילו שלחו לי לארץ. זה היה לפני כמה שנים. פעם חשבתי לנסות להכניס את זה למערכת החינוך, אך עוד לא מצאתי את הזמן לזה.
אבל אני משערת שמי שמרגישה שיש טרור הנקה תחוש שגם זו הטפה. למשל - איך ירגיש ילד בגן שיעבוד בחוברת הזו ואמא שלו לא מניקה את אחיו. זה באמת בעייתי. קשה להעביר מידע בלי שמישהו ירגיש מותקף. מצד שני - מחקרים בארה"ב הראו שרוב הנשים מחליטות אם להניק או לא עוד הרבה לפני ההריון, לרוב בלי כל מידע ממשי על ההנקה וחלב אם, אלא עיניין של תחושה ותרבות.

אחרי לידה מתווכחת ונלחמת על זכותי ההיסטורית להניק את התינוק שלי ומסרבת בתוקף להכנע לטרור השאיבה (צריכה להסביר להן שאין קשר בין הכמות שתצא בשאיבה לכמות שמפיק העולל שלי וכו' וכו'...) וגם נאלצת להסביר לרופא שכשחוששים שהתינוק יתייבש בגלל טיפול אור מאסיבי, לא צריך לתת לו מטרנה, אפשר פשוט לתת לו נוזלים / לאפשר לאמא להניק אותו כמה שיותר.
וואו!

כל הכבוד שידעת כבר אז את כל זה!

אז מה, אף אחת לא נדלקה על הרעיון של להיניק לעיני תיכוניסטים בשיעור העשרה (אזרחות ? (-: ) ולדבר על זה?
כמו הפאנל של החיילות שמביאים לתלמידות תיכון זו דוגמא מצויינת, במידת ההשפעה על ההתקרבות של רעיון הצבא לחיים האמיתיים.

. למרות שאני בספק אם נשים לפני הריון יתעניינו...
אני חושבת שתלמידים משועממים בתיכון יידלקו על כל מה ששונה ומוזר (וגם איזה ברירה יש להם? הם כבר צריכים לשבת שם בשיעור בכל מקרה.)
אחיות בצינוקיות זה מראש קהל עויין וקשה עורף (מי את שתלמדי אותי? אני כבר חמש עשרה שנה פה במחלקה)
במחשבה שניה, זה לא חייב להיות רק בתיכון, אפשר גם בבתי ספר יסודיים. סדנת העשרה בהתנדבות.

כותבת נוספת, איזה רעיון נפלא!
איך אפשר ליצור קשר ולראות אם הם עדיין שולחים?
איך ירגיש ילד בגן שיעבוד בחוברת הזו ואמא שלו לא מניקה את אחיו. זה באמת בעייתי.
א. במוסדות של מערכת החינוך קורים ונאמרים המון דברים שלא קורים בבית.
ב. תמיד אפשר לאזן את זה בכך שיש נשים רבות שבחרו לא להניק, ושיש גם אפשרות כזאת, בלי ביקורת על כך, פשוט מידע. אם לא מאדירים את זה או מביעים ביקורת על מי שלא ינק זה יכול לעבור בלי שהילדים ירגישו מותקפים. כמובן שחשוב שלא תשב שם מישהי שתגיד "כמה חבל שאמא שלך לא מניקה את אחותך התינוקת, תגיד לה שזה טוב להניק..."

בארה"ב יש ערכה לילדים, החל מגיל גן ועד י"ב שעוסקת בנושא. יש לי את הערכה. לכל גיל יש משהו מתאים. זה מתחיל עם חוברת לגן, בה מראים שלכל חיה יש את האמא שלה - סוס וסייח, כלב וגור כלבים, כבשה וטלה, פרה ועגל, וכמובן אמא ותינוק. ומראים שכל אמא מניקה את התינוק שלה, ולכל אמא האוכל המתאים ביותר לתינוק שלה.
גדול!!! פשוט ענק, הלוואי עלינו.

אני חושבת שתלמידים משועממים בתיכון יידלקו על כל מה ששונה ומוזר (וגם איזה ברירה יש להם? הם כבר צריכים לשבת שם בשיעור בכל מקרה.)
D-:
אין ספק שתלמידים ידלקן על זה, אבל לצערי לא מהסיבות הנכונות. ביקרת לאחרונה בבית ספר תיכון? דיי מפחיד... רק לאמיצות ביננו...
מצד שני מי שעמדה מול אחיות הצינוקיה- אף אחד לא יכול עליה!
<אמא של יונתן וטל מרוצה מהשינוי שהדף עבר ומרגישה שהיא יכולה להתחיל להתבדח>

מחקרים בארה"ב הראו שרוב הנשים מחליטות אם להניק או לא עוד הרבה לפני ההריון, לרוב בלי כל מידע ממשי על ההנקה וחלב אם, אלא עיניין של תחושה ותרבות.
בדיוק, זה עניין של תחושה ותרבות, והנטיה להניק עולה מתוך המטען התרבותי שהילדה נחשפת אליו, אני חושבת. (שלא בדומה ל החלטה שהיא פעולה ממקור אחר.) לכן גם נדמה לי שלהראות לאמא מחקרים שמוכיחים ללא ספק את יתרונות ההנקה זה לא מספיק, כי היכולת שלה להניק תלויה בעיקר, אולי, במה שכבר ספגה באלף דרכים אחרות, מינקות.

אולי זה לא ממש קשור, אבל ביפן, אנשים מתקשים לדבר אנגלית, למרות שהם יודעים את חוקי השפה יותר טוב מכולם. זו בעיה תרבותית. (שקשורה במבוכה, בהמנעות מהתבלטות ומהיות שונה, ועוד.)
בשנים האחרונות יש שם טרנד, להשמיע לקבוצות של תינוקות סיפורים באנגלית על ידי דובר אנגלית כשפת אם.
(זהו. נתקע לי כאן. צריך להמשיך: והוכח שאלה מקשקשים באנגלית בלי בעיה בבגרותם. אבל אין לי את המידע הזה (-: איפה מנטי?)

מצד שני מי שעמדה מול אחיות הצינוקיה- אף אחד לא יכול עליה!
(-: נכון מאד!! למה את חושבת שאני לא מפחדת? (כי יש לי את רסיסים לשלוח.) ( אני התקפלתי מול אחיות הצינוקיה בלידה הראשונה.)

אבל לצערי לא מהסיבות הנכונות.
לא חשוב הסיבות. אנחנו כאן עובדים על הטפה דרך התת מודע. (וברצינות שניה: אפשר לעשות את זה רק לבנות, פגישה אחת, ולשאול אותן בסוף אם הן מעוניינות להכניס גם את הבנים לפגישה הבאה. זה גם שיעור לא רע בעמידה על זכויותיך כיולדת ומיניקה לעתיד ובכלל כבעלת גוף נשי. ובלי הבנים, הבנות ירגישו יותר משוחררות לשאול שאלות על ציצי ולידה בלי להתפדח. וגם מישל אודן יאהב את זה (-: )

מסתבר שיש את זה ברשת - הנה:
http://www.health.state.ny.us/community ... g/main.htm
כל התכנית מהגן ועד י"ב.

למה את חושבת שאני לא מפחדת? (כי יש לי את רסיסים לשלוח.) ( אני התקפלתי מול אחיות הצינוקיה בלידה הראשונה.)
שלא יהיה לכן ספק, גם אני הגעתי למצבי התקפלות ואבסורד כמו: להסתובב עם גודש פראי ולשאול את כל חברותיי ומכרותיי בטלפון אם יכול להיות שאין לי באמת חלב... או בכל זאת ללכת לשאוב אחרי הנקה ולפצוע את עצמי ועוד ועוד.

ומעבר לצחוקים, אני רצינית לגמרי לגבי אחיות הצינוקיה, ולפחות הפעם מצאתי לי שם שותפה בתור אחת האחיות שלה דיווחתי על קורותי בלילה ההזוי ההוא והיא ממש התחננה שאני אספר לאחות האחראית ואולי סופסופ זה יעזור.

אני כבר שבועות (מאז הלידה) מתכננת לכתוב או לקבוע פגישה עם מנהל התינוקיה והאחות האחראית ולהביא איתי "חומר עזר מקצועי" רק פשוט לא מגיעה לזה...

_איזה רעיון נפלא!
איך אפשר ליצור קשר ולראות אם הם עדיין שולחים?_
כותבת נוספת, גם אני מעוניינת

_איך אפשר ליצור קשר ולראות אם הם עדיין שולחים?
כותבת נוספת, גם אני מעוניינת_

_מסתבר שיש את זה ברשת - הנה:
http://www.health.state.ny.us/community ... g/main.htm
כל התכנית מהגן ועד י"ב._
זה בדיוק תוכן הספר שיש לי.
יתכן ואם הולכים לדף הבית של בריאות במדינת ניו יורק גם ניתן להזמין.

זה גם שיעור לא רע בעמידה על זכויותיך כיולדת ומיניקה לעתיד ובכלל כבעלת גוף נשי. ובלי הבנים, הבנות ירגישו יותר משוחררות לשאול שאלות על ציצי ולידה בלי להתפדח. וגם מישל אודן יאהב את זה )
נקודה חשובה מאוד. כל סוגיית דימוי הגוף מאוד משמעותית להחלטה לא להניק.

שלא יהיה לכן ספק, גם אני הגעתי למצבי התקפלות ואבסורד כמו: להסתובב עם גודש פראי ולשאול את כל חברותיי ומכרותיי בטלפון אם יכול להיות שאין לי באמת חלב...
אם הייתי מקשיבה לאחיות הצינוקיה, לא הייתי מניקה את יונתן. "את תצטרכי לתת תוסף" אמרה האחות בפנים חמורות אחרי שיונתן איבד עשרה אחוז ממשקלו 48 שעות אחרי הלידה...יצאתי בבכי נוראי למסדרון, ביטחון עצמי באזור הפאנלים המזוהמים של יולדות ב' באיכילוב ולמזלי העצום פגשתי את הרופא שהיה בלידה שלי, במקרה תומך הנקה נלהב, ששיגר אותי לזרועותיה המיומנות של יועצת הנקה נפלאה שהצילה אותי ומלווה אותי כחברה עד היום.
מה רוצה לאמר? שלא לכל אחת יש מזל כמו שלי היה, לייתר דיוק למרבית הנשים אין כזה מזל. ואנחנו חוזרים לנקודת המוצא-חוסר מידע, הבניה חברתית והעדר תמיכה סביבתית. אלו הסיבות לכל כך הרבה נשים ש"לא רוצות" או "לא יכולות" להניק.

וברצינות שניה: אפשר לעשות את זה רק לבנות, פגישה אחת, ולשאול אותן בסוף אם הן מעוניינות להכניס גם את הבנים לפגישה הבאה.
אני דווקא חושבת שקודם כל צריך להתחיל מכל הכיתה. יחד. כן, כולל הבנים.
הרי זה לא רלבנטי ישירות. הבנות בכיתה לא הולכות בדיוק ללדת. והחשיפה של הבנים להנקה ולשאלות על הנקה - הרבה הרבה הרבה שנים לפני שהם יהפכו לאבות - היא קריטית לא פחות מחשיפת הבנות להנקה.
מחקרים משכנעים הראו שאחד המשתנים הקובעים ביותר את ההנקה הוא - עמדת הבעל.

אני בטוחה שיש כאן המון מתנדבות (כן, אפילו אני) אבל אני לא מאמינה שקיים התיכון שיסכים לזה.
במחשבה שניה, אני משתעשעת במחשבה פשוט ללכת ולהציע לתיכון שלי את הרעיון.

כן, כולל הבנים.
נסי וספרי לי איך היה.
בגיל הזה הם כל כך יבואו במבוכה, נדמה לי, והדיון יוסט לחלוטין לכל מני בדיחות גסות ולא מצחיקות בכלל.
אבל, מצד שני, אם מראש מתחייבת על כמה שעורים ברצף, אז מתישהו גם הבדיחות יפסיקו, ויתחיל להתפתח דיון אמיתי.
רק שצריך איזו אישיות ואורך רוח כדי לעבור את השלב הראשוני המגעיל

(רושרוש עוד לא אזרה עוז לעמוד מול תלמידי תיכון, והיא יודעת שיום אחד זה יגיע, כך או אחרת)

מחקרים משכנעים הראו שאחד המשתנים הקובעים ביותר את ההנקה הוא - עמדת הבעל.
מסכימה לגמרי.תמיכת הבעל בהנקה היא קריטית ביותר, בעיקר בילד ראשון שחוסר ביטחון כל כך גדול... והחמות מכאן והאמא של היולדת מכאן... אם בנוסף לכל בעלך מביט בך בעיניים ספקניות- אז היכולת להמשיך להתמודד עם הקשיים הפיזים, של הכאבים והגודש, הולכת ופוחתת.
<אמא של יונתן וטל לא מדברת לשמחתה מנסיום כי ד' מוכן שהיא תניק את הבנים עד הצבא...>

כשהדגש הוא על הנועדנו

אנחנו פשוט אוהבים לעשות את אשר נועדנו לעשות כיונקים

למה לעשות שיעור נפרד לבנות? זה כמו בשיעור חינוך מיני על ווסת בכיתה ו' שמעביר את המסר שזה משהו שצריך להסתיר ולהתבייש בו ואסור לדבר עליו.
המטרה של שיעור על הנקה הוא בדיוק ההיפך. ואגב, לא חייבים להראות תינוק יונק בשיעור כזה. אתן מפחדות מכמה בנים מצחקקים? נו, באמת. אגב, אני לא בטוחה שיצחקקו. הנוער של ימינו לא מה שהיה פעם, גולשים כל היום באתרי פורנו ושולחים תמונות כאלה אחד לשני בסלולרי.

מחקרים משכנעים הראו שאחד המשתנים הקובעים ביותר את ההנקה הוא - עמדת הבעל.
וחלק מאותם בנים גם יהיהו גיסים ואחים של מניקות ואף רופאים ומטפלים אלטרנטיביים למיניהם (שמעתי הרבה על מטפלים אלטרנטיביים שנותנים המלצות נוראיות על הנקה. אולי זו אוכלוסיה ששווה להשקיע בה לצורך הסברה).

רסיסים, היינו באותו בית חולים ובאותה מחלקה, ביליתי שעות ארוכות בחדר ההנקה של התינוקייה, והתרשמתי אחרת לגמרי.
היתה אחות אחת ממש תומכת ובעלת ידע (אולי אותה אחת שנתקלת בה?) וגם האחות הראשית היתה מאוד בעניין של תמיכה ועידוד הנקה.
שתיהן הראו, עזרו, עודדו ועשו כמיטב יכולתן, למי שרצתה וגם ובעיקר למי שלא כל כך (די הרבה). באופן ספציפי אני זוכרת את האחות הראשית אומרת לאמא אחת שתפסיק לשאוב ולהאכיל מבקבוק ותתחיל פשוט להיניק, כשזו התלוננה על הקושי להוציא חלב. ומספרת לה שהיניקה תיצור את החלב ולא השאיבה.
באופן מדויק זוכרת לפחות אמא אחת שמתלוננת שיעזבו אותה בשקט מההנקה הזאת, שהיא עייפה ואין לה כוח. יותר מאחת נראו שהן עושות טובה לאחות ורק מחכות לרגע שיוכלו להסתלק ולתת בקבוק בלי שאף אחד יבלבל להן במוח.
בדיוק כמו עם הביות. אף אחת לא עושה ביות (חוץ ממני. ולא ידעו איך לאכול אותי, חוץ מהאחות ההיא, בת בריתי). ראיתי אמא אחת שעשתה ביות חלקי. וזהו. זהו.

רסיסים, היינו באותו בית חולים ובאותה מחלקה
גם אני. וגם אני התרשמתי יותר כמו לילה טוב. לא שאין לי ביקורת אבל בסך הכל האחיות עשו כמיטב יכולתן לעודד הנקה ולעזור למיניקות. בעיקר השתיים שלילה טוב ציינה.

היינו באותו בית חולים ובאותה מחלקה,
זו בדיוק הבעיה, שזה ענין של מזל.

זו בדיוק הבעיה, שזה ענין של מזל.
אכן. מבינה את לילה ואת אורית, יש שיפור משמעותי בבית החולים הזה, לעומת לפני ארבע שנים. אבל מספיק שיש אחות אחת ורופאה אחת שחשובת שאת "פריקית של הנקה" ומתחילות לנפח לך את השכל בשלוש לפנות בוקר, שאת מייבשת את התינוק שלך (ששוכב בפוטו, עם 4 מקורות אור שמייבשים אותו...) ומציגות לך נתונים על ירידה במשקל (ואת ברוב חוצפתך נובחת עליהן שמותר לו לרדת 10% ממשקל הלידה...) ומבקשות שתוכיחי שהוא באמת לא בכה והחזיק שלוש שעות שלמות מאז ההנקה הקודמת (ומה אם מגרד לו / כואב לו / הוא מתגעגע למגע אנושי ???) ושוב ושוב מבקשות שתוכיחי שיש לך חלב ושיש לך מספיק וכל שניה מעלות את הכמויות שלדעתן הוא אמור לקבל, ורושמות על הדף שלו 85 כפול 8 כדי להראות לך שבטוח אין לך מספיק וכו' וכו' וכו'...

ונכון. הבעיה מתחילה באמהות. בתור המשוגעת התורנית שהיתה עם התינוק בביות מלא ("ומה עם הוא יבכה בלילה ?? הוא עוד יעיר לנו את כל המחלקה...") ואפילו בביות מלא בחדר-לא-חדר שהיה לי בחדר האוכל כי כבר מזמן פוניתי מחדרי ובביות בכל שניה אפשרית מרגע שהוצא מהאור ועד שהוכנס לטיפול האור שוב... בקיצור, בתור אותה משוגעת, אני יודעת להגיד שהכל מתחיל באמהות, שלא רוצות לשמוע על התינוק בכלל ושמעדיפות "לנצל את הימים האלה למנוחה" ולכן הרופא האחראי יכל לתהות בקול: "את באמת רוצה שיעירו אותך כל פעם שהוא בוכה ? אפילו בלילה ? ואיך תנוחי ???".

בקיצור, לא הכל אשמת האחיות, אני לא מאשימה אבל חושבת שמקרים כמו אלה שנתקלתי בהן, עדיף להם שימנעו. מספיק אחות אחת כזאת ורופאה אחת כזאת כדי להחריב לך את כל ההנקה לשנתיים הקרובות...

ושוב ושוב מבקשות שתוכיחי שיש לך חלב ושיש לך מספיק וכל שניה מעלות את הכמויות שלדעתן הוא אמור לקבל,
נורא. פשוט נורא.
טוב לשמוע שאולי דברים השתנו בארבע שנים האלה. (אם אני מבינה נכון חוות הדעת החיוביות הן מהעת האחרונה?)

"לנצל את הימים האלה למנוחה"
אוי, לזה בדיוק התכוונתי. (המנטרה של אמא שלי. "אני הייתי מנצלת כל רגע בבית חולים, כי בבית הרי לא תוכלי לנוח")
למה? למה שלא תבואי לעזור לי למשל, ואז אני אוכל לנוח? טוב, די.

אבל באמת, רסיסים, מה שאת מתארת הוא נורא. להיאבק על זכויות לגיטימיות ולהיות נתונה למתקפה כזאת במצב כזה - אוף!!
תשלחי מכתב תלונה (שבטח יגיע יחד עם מכתב התלונה שלי על הרופא האנטיפת של מחלקת יולדות, כלומר, אלוהים יודע מתי יהיה לי זמן וכוח לזה).

מקפיצה את הדף אחרי כמה חודשים כי לדעתי פוספס כאן משהו, שאולי קצת מושתק בפורום ו"בוער" לי להגיד:

לפעמים אני תוהה מדוע קיימת כאן בפורום, שלרוב אני נהנית ממנו מאוד, אווירה לוחמנית כל כך בנוגע להנקה. נדמה לי שהדבר מתקשר איכשהו, אצל חלק מהכותבות, לצורך שלהן ב"הוכחת" הלגיטימציה להישארות בבית. כלומר, "ההנקה היא חשובה לאין שיעור ורק אני כאמא יכולה לתת את זה לתינוק שלי ולכן אני חייבת להישאר אתו בבית". ככל שהמודעות לחשיבות ההנקה תגדל וההנקה תהפוך לנורמה, אמהות אלו ייתקלו (כך הן אולי מקוות) פחות ופחות בהרמת גבות ובזלזול על כך שהן נשארות בבית עם התינוק.

למעשה יהיה כאן היפוך תפקידים שבמסגרתו תוכלנה הן להרגיש שהן "טובות יותר" ו"מבינות יותר" מאותן אמהות שיוצאות לעבוד ואינן מניקות. כי כיום הן אלו שחשופות לחיצי הביקורת והלעג על הישארותן בבית. לדעתי זו הסיבה שהן מכבירות מילים על נושא זה (הדהים אותי לראות עד כמה נושא ההנקה עולה תדיר גם בדפים שאינם קשורים כלל להנקה), הרבה מעבר לאותה דאגה לילדי אחרים, שהרי כאמור יש נושאים רבים שיכולים היו לעורר דאגה עמוקה הרבה יותר ושנוגעים לילדים בסביבתינו שאינם שלנו.

ההנקה קשורה בקשר הדוק להימצאות האישה בבית. אני מדגישה, הימצאות האישה בבית ולא אחד ההורים. נדמה לי שקיים אצל נשים מסויימות הצורך הזה להדגיש ו"להוכיח" שמקומן בבית עם הילדים ולא בחוץ בעולם העבודה (לזה, מה לעשות, ידאג הבעל לבדו), ואין כמו ההנקה כדי להצדיק מצב זה.

שיראל, דפדפתי במהירות בערך עד חצי הדף (וואו, כמה שהוא ארוך). מהיכרות אישית, בערך מחצית הכותבות בזכות ההנקה ונגד עניין הטרור, עד לנקודה שהגעתי הן כאלה שחזרו לעבודה, עם ילד אחד או יותר, והמשיכו להניק מלא, בעזרת פתרונות שונים, בעיקר שאיבה. לא ההנקה היא זו שגורמת לאמהות להישאר בבית. לפחות לא היום.
(עדי יותם)

שלום עדי, ותודה על תגובתך.

לא התכוונתי להתייחס ישירות אל כותבת זו או אחרת ואינני מכירה אף אחת מהכותבות כאן באופן אישי. ניסיתי להעלות מגמה מסויימת שבעיני בולטת כאן באתר. זה מתקשר גם לנושא שהועלה על ידי דרור גרין היעדרות האבות בחינוך ביתי. ההנקה היא בעיני רק נקודת הפתיחה וההצדקה הראשונית למצב זה שבו האם בבית, מעצם היותה אם, אישה. אני חושבת שנכון יהיה להניח שבמרבית משפחות החינוך הביתי המשתתפות באתר האם היא זו שנשארת בבית, לדוגמה. אבל שוב, אין לי כל כוונה להיכנס לחייו האישיים של מישהו אלא רק לשקף את מה שאני רואה.

.
ההנקה היא בעיני רק נקודת הפתיחה וההצדקה הראשונית למצב זה שבו האם בבית, מעצם היותה אם, אישה.

שיראל, אני יחסית לא מזמן מסתובבת כאן אבל משאני שמתי לב לזה שאף אחת פה לא מחפשת הצדקה או תרוצים לבחירה שלה.
בדרך כלל לגבר יותר קשה לממש את עצמו בבית (לפחות ככה זה אצלינו). גברים הם ציידים. ונשים שהיה חשוב להן לצאת לעבודה- יצאו. יש כאן גם נשים עובדות!
חוצמזה, כמו שעדי אמרה ישנן שיטות לצאת לעבודה ולהמשיך להניק.
בכל זאת, אם את מחפשת סיבות, לדעתי, הסיבה העיקרית להשארות בבית (לאשה או לאיש) היא - חינוך ביתי.

לפעמים אני תוהה מדוע קיימת כאן בפורום, שלרוב אני נהנית ממנו מאוד, אווירה לוחמנית כל כך בנוגע להנקה.
ואני תוהה איך זה שדווקא בדף שדן במאמר שכותרתו "נוק אאוט לטרור ההנקה", בחרת לטעון שיש פה אווירה "לוחמנית" בנוגע להנקה.
אם יש אווירה לוחמנית איפשהו, הרי היא במאמר שבוחר להתיחס להנקה כאל "טרור" (חוזרת שוב: טרור).

לוחמניות גוררת לוחמניות. קשה מאוד לראות כותרת כזאת (טורור וכו') בלי להתחיל להתפוצץ מחוסר הצדק שבה, וגם מחוסר ההלימה למציאות שאמהות מיניקות מכירות (הערמת קשיים על הנקה מצד צוות רפואי).

אז באידיאל, אולי היינו אמורות להישאר שקטות, רגועות, תקיפות-נחושות-אך-מסבירות-פנים-ולא-מתרגשות-מאהבלים. יופי. זה האידיאל, וזו המציאות.

שיראל, למה לא ציינת כי יש הרבה הזכרות ללידה שקשורות לנשים. התשובה היא שבלידה את יודעת כי רק האישה יכולה ללדת, אז יש לי חדשה בשבילך: רק אישה יכולה להניק. ואין תחליף להנקה, משום שהבקבוק מספק רק תזונה ולא הנקה. ההנקה היא חלק עיקרי מחיינו, משום שזאת דרכו של עולם. אין פה עניין להתנצחות, רק ציון עובדות שברורות בהרבה תרבויות ולצערי לא בתרבות המערבית.

ילדינו לא בחרו להגיע לעולם, אנחנו הבאנו אותם לשם, ואני מניחה שרובנו מנסים לעשות את הטוב ביותר בשבילם. באתר יש הרבה דיונים על הדרך והמהות, אבל אין וויכוחים על עובדות ביולוגיות ברורות.

וכהערת אגב, תמ"ל הוא כן מזיק משום שבהגדרה כל דבר שהוא לא התהליך הביולגי הטיבעי שחיוני להתפתחות החיים הוא פחות טוב. כמו שאין ויכוח שפחות טוב לתינוק להיוולד לפני הזמן שהוא בשל לצאת. ברור כי לעיתים אנחנו נאלצים לעשות בחירות בחיים שפוגעות בילדינו, אבל צריך לפחות שים עליהם את תג המחיר הנכון.

תזמורת הים: כמובן שבחרתי להעלות את הנושא כאן, מכיוון שזה הדף שעוסק בנושא הזה של כיצד נתפסת "תעמולת ההנקה" (מקווה שזה לא ביטוי חריף מדי) אצל אנשים שהם אולי "פחות באופן". אני חושבת שאם המונח הזה קיים יש לכך סיבה. והאווירה הלוחמנית שעליה אני מדברת קיימת בדפים רבים באתר זה. צריך שוב להזכיר את "מי שלא מיניקה אוהבת פחות", "מי שלא מיניקה היא אמא פחות טובה" ודומיהם? שאביא ציטוטים? זו לוחמנות.

אולי כותרת המאמר חריפה ופרובוקטיבית, אבל היא בכל זאת משקפת תחושות של נשים מסויימות כלפי הלחץ שמופעל עליהן להיניק.

ש צברי: תודה על העדכון. ידוע לי שיש דברים שרק נשים יכולות לעשות. ובכל זאת נדמה לי שההילה שנקשרת כאן לעניין ההנקה מבטאת צורך אחר מלבד הדאגה לשלומו של התינוק. אם זה כל כך טבעי ומובן מאליו למי שעושה זאת, מדוע קיים הצורך לדבר על ההנקה כל כך הרבה, להלל אותה וממש להפוך אותה לסמל של ההורות ה"טובה"?
אני חושבת שיש כאן משהו עמוק יותר. לדעתי יש כאן גם טיפה של רצון להצדיק את אותה הישארות בבית שמתארכת ומתארכת... ואינני מדברת על אלו שחוזרות לעבודה. אני מדברת על אלו ש"הולכות עד הסוף" - מיניקות, מחנכות בבית וכו'. אלו שזועקות כאן על גבי דפים רבים על כמה שטוב ונעים וטבעי בבית, על כמה שכיף לגלות שאפשר גם "לעשות כלום", כמה שכיף להתפטר מכל אותם הדברים המעיקים שכולנו שונאים לעשות - לקום בבוקר וללכת לעבוד. כן, זה כיף. אבל על חשבון מי?
האם באמת לבעל "קשה יותר לממש את עצמו בבית כי הוא צייד" (???), או שפשוט יש לו פחות לגיטימציה חברתית לעשות זאת?

אני יודעת שאני סוטה כאן מנושא ההנקה, פשוט אצלי כל זה מתקשר. אני בהחלט יכולה לראות איך טבעי יותר שאמא תישאר בבית בהתחלה בגלל ההנקה (ובאמת שאין לי כלום נגד זה, להיפך), ואחר כך מן הסתם זו שוב היא, כי הילד עוד קטן ורגיל לאמא, ואחר כך עדיין היא כי אנחנו רוצים חינוך ביתי ואמא גם ככה כבר שנתיים לא עובדת ואבא אפילו לא יודע איפה היא שמה את הגרביים של הילד ואיך מפעילים מכונה וכו' וכו'... וכך נוצר מצב שבו אמא בבית עם הילדים ואבא בעבודה. זה טבעי? אני לא כל כך יודעת.

ולגבי בחירות שפוגעות בילדים, מה לגבי הבחירה להתפרנס ממשכורת אחת, כך שכשהילד ירצה ללמוד באוניברסיטה למשל לא יהיה מי שיעזור לו? זה לא פוגע בילד?

ההורים שלי עבדו קשה כל החיים, ולמרות שתי המשכורות שלהם אף פעם לא נהנינו ממותרות. אוטו לא היה לנו במשך שנים ארוכות, על כל קנייה של בגד או צעצוע הם היו חושבים טוב טוב קודם. אני ממש ממש לא רואה איך הם היו יכולים "להצטמצם" עוד יותר כדי שאחד מהם יישאר איתנו בבית. אבל כשאני ואחותי הגענו לגיל של לימודים גבוהים, היה להם כסף לממן לנו מחייה כדי שנוכל להתרכז בלימודים בלבד ולא נצטרך לעבוד. שלוש שנות מימון לכל אחת מאיתנו. זה לא חשוב?
אז ממש לא נכון להגיד שכל מי שיוצאת לעבודה "בוחרת" בזה ו"יכולה גם לא לעבוד". מישהו סובל מהבחירה שלה ומשלם עליה. ולפעמים אלו גם הילדים.

הורות טובה היא הרבה דברים.

אני לא חושבת שילדי היה חברותי בגיל חצי שנה. אבל אני לא חושבת שזה קשור להנקה בכלל! זה קשור לכך שאנחנו, הוריו, לא נתנו לו מספיק אפשרות לתקשר ולגלות אנשים אחרים. דבר שבדיעבד מפריע לי אבל ממש לא קשור להנקה. והוא בהחלט היה עירני. היום, בגיל שלוש+ הוא גם חברותי (סופר) ועדיין עירני.
כך שאולי שאלת המחקר מנסה לקשור בכוח דברים שלא קשורים?