אני לא משנה, רק עורכת ניסוי שמסתבר (לפחות נכון לעכשיו) כקל להפקה. ההסבר הוא: "כי יונת אמרה"
כלומר, יונת סגורה על זה שחיטה זה מזיק כמעט בכל מצב, ואני סגורה על זה שלי, באופן אישי, ובצורת לחם באופני הכנה מסויימים - זה לא מזיק. והיא אומרת שבשביל לומר דבר כזה צריך להתנקות לחודש ואז להחזיר ולראות את ההשפעה. אז חשבתי שזה מעניין לבדוק.בגדול, קלטתי שמה שבאמת מפריע לי ב"דיאטות" מהסוג הזה - זה שזה גורם לעיסוק הרבה יתר גדול באוכל, וזה לדעתי מזיק בפני עצמו. צריך להשקיע יותר אנרגיה בלחשוב על זה ולתכנן את זה. ובגלל שאני סנובית של אוכל גם ככה (כלומר, אוכלת רק אוכל טעים לי וטוב לי) - אז בהתחלה זה נורא הפריע לי שזה הופך להיות גורם שאני צריכה להתעסק בו מעבר לטבע שלי. אז החלטתי לא להתעסק ופשוט להתסדר בכל פעם באותו הרגע. כי בניגוד להרבה שמשתפות פה - אני מעדיפה להיות רעבה מאשר לאכול משהו לא טעים ולא בריא. כך שאם אני אגיע לערב ואהיה רעבה ועצלה - זה או שאני אקח קצת גבינה איכותית עם יין ופשוט אשב לי קצת, ואז כשאני אהיה כבר במצב סביר יותר - אכין לי משהו. או שזה כבר בפני עצמו יספיק לי. או שאני אקח פרי. בדרך כלל אני כן אכין לי סלט או משהו, אבל באמת לפעמים לא מתחשק. דבר נוסף הוא שיש לי בנזוג שהוא בשלן משקיען ומהמם, כך שהרבה פעמים הוא מכין את האוכל. אבל עכשיו הוא לא בארץ כמה ימים. אבל מתארחת אצלי חברה - וכל ערב אחרי שהילדים הולכים לישון אנחנו מכינות סלט מדהים,ף או סביצ'ה דג, או ארטישוקים ושותות יין, וזה ממש טוב. האמת שעוד משהו שהפתיע אותי לטובה זה שרוב התשוזנה שלי עכשיו היא ירקות, וזה היה רעיון שלא הייתי מסוגלת להתחבר אליו לפני כן - ועכשיו זה מרגיש סבבה. אבל גם לפני זה אכלתי הרבה ירקות ביום,פשוט לא בכמויות האלה.
) אז הייתי יורדת מהקו של "ממתי אנחנו אוכלים דברים "כאלה"?" כי זו אמירה נורא שיפוטית למי שבדיוק מכניס דברים "כאלה" לפה. אתמול היתה לי מיני פדיחה דומה כשחברים שלנו אמרו לי שכשאני לוקחת את הבן לקניות לא לתת לו שום דבר בעייתי, ואמרתי "מה יש בחנות הזו יותר בעייתי ממה שהוא אכל לצהריים?" 
כמעט בלעתי את הנעליים של עצמי... אגב, הוא אכל בייגל, באר כלשהו ומיץ מקופסא עם צבעי מאכל 