תחליפים לריטלין

[אנונימי]

הדף הזה מיועד לשיטות טיפול שיכולות להחליף שימוש בריטלין.



{עודד לבנה
גלים - המרכז לפיתוח הפוטנציאל האנושי
רחוב ששת הימים 16 רמת גן
יעל וגרמי לנגפורד - 03:6161313

[ורד_לב*]

עודד, אתה מכיר את הטיפול הזה באופן אישי? או מכיר מישהו שטופל בהצלחה?
ידוע לך כמות טיפולים? גילאי מטופלים? יש לי חבר בן כ-30 שכנראה זקוק לריטלין ואני מנסה לברר על אלטרנטיבות.
אשמח אם תאיר את עיניי! או אחרים, כמובן

[תבשיל_קדרה*]

ראו גם את זה

[עודד_לבנה*]

וראו גם את זה (שזה בעצם שיפור טכני מסויים בריטלין).

---

ורד,
אני התנסתי בטיפול הזה. נדמה לי שסדר הגודל של מספר הטיפולים הוא חמישים (שנה), אך יכול להיות גם חצי שנה. אני התחלתי מעל גיל שלושים. יש הרבה מטופלים ילדים.
לגבי הצלחה - אני התקדמתי באופן עקבי במדדים הנוירולוגיים (העלאת גלי המח מסוג ביתא והורדת גלי המח מסוג אלפא).
במקביל לזה זיהיתי כמה טריקים אשר עוזרים לי להתרכז, ואבחנתי גורמים הפוגעים בריכוז.
עד כמה זה באמת שיפר את הריכוז שלי - קשה לי לקבוע, כי הנסיבות של חיי השתנו מאד במהלך אותה התקופה (עברתי סמסטרים, כך שהקורסים השתנו, עברתי מקום עבודה וכיוצא בזה).
בכל אופן, ההתקדמות בממדים שהזכרתי יש לה משמעות.
נקודה אחרונה, ההתקדמות (כפי שהיא נמדדה בגלי המח) באופן מפתיע איננה הדרגתית, אלא במדרגות. כאילו שמדי פעם אני משתלט על מיומנות נוספת, ומאותו רגע הציון גבוה יותר, כמעט בקביעות, ואז תקופה ללא התקדמות. משהו שעולה בקנה אחד עם האופרציות לפי פיאז'ה.

[אפרת_מ*]

יש מכון במרכז שנקרא ADHD Solutions שפיתח תוכנית טיפולים שבה עוברים אימון ממוקד באמצעות מחשב, בתחומים שנמצאו לקויים באבחון.
היתרון הברור מאליו על פני ריטלין, לפי דעתי, הוא שאין התערבות כימית בגוף, ועם זאת יש תוצאות טובות.
שמעתי עליו ממישהי שלמדה איתי ועובדת שם. יש להם הצלחה גבוהה מאוד עם ילדים (ומחקר שיראה את זה).
בנוגע למבוגרים, בפעם האחרונה שדיברתי איתה על הנושא היא אמרה שסיימו את הטיפול המלא בנתיים מעט מבוגרים (ונוספים היו במהלך הטיפול), כך שעוד אין להם ממצאים מוכחים. עם זאת אדם אחד שסיים שם את הטיפול, טוען שהם הצילו את חייו, לא פחות, שלפני זה הוא לא היה מסוגל לעבוד, וכיום הוא מתפקד נורמלי. באותה תקופה הם איפשרו למבוגרים לקבל את הטיפול במחירי עלות, משום שעדיין אין מחקר ש"יוכיח" את אפקטיביותו. אבל, כאמור, יכול להיות שבנתיים יש להם ממצאים לגבי מבוגרים.



-------נראה שהחברה הזו אינה פעילה יותר. לכן מחקתי את פרטי יצירת הקשר ----------

[אפרת_מ*]

עודד,
בנוגע להתקדמות בשלבים, יש עוד לא מעט הסברים אפשריים אחרים. דווקא השלבים של פיאז'ה לא נראים סבירים למצב המתואר (אדם מבוגר, בעיות קשב וכו').
הסבר אפשרי: גיבוש של הזיכרון (consolidation).
גם מיומנות מוגדרת כזיכרון, זיכרון תפקודי, משום שהמידע על איך וכיצד לבצע הוא סוג של זיכרון. ישנם ממצאים רבים שמראים שלאחר אימון, כאשר ישנה הפסקה (נאמר 5-6 שעות), ישנה קפיצה בביצוע, משום שבנתיים חל גיבוש של הזיכרון (התפקוד עובר מאזורים פרונטליים לאזורים אחוריים במח, דבר שדורש פחות משאבים של זיכרון העבודה, ומאפשר להגיע לביצוע ברמה גבוהה יותר).
בנוסף, יש ממצאים שמראים ששנת (REM (Rapid Eye Movment, השלב בשינה שבו חולמים, הינה חשובה לצורך גיבוש הזיכרון. כך שהעובדה שבין מפגשי הטיפול עוברים מספר ימים, מאפשרת לזיכרון להתגבש, ולביצוע להשתפר. אם משך האימון היה מספיק, למחרת (לאחר השינה) תהיה קפיצה בביצוע ולא המשך מהנקודה בה הפסקת יום לפני כן.
אני יכולה להמשיך ולפרט, אז אם ההסבר לא ברור, או שמישהו רוצה הרחבה - Let me know. לא בטוחה עד כמה זה מעניין אתכם...

[אורנה_ז*]

אפרת מ. תרחבי בבקשה זה מאוד מענין אותי .

[אפרת_מ*]

המחקר על התגבשות הוא לדעתי רק על זיכרון תפקודי (משמע רכישת מיומנויות). אבל בעצם המון דברים שמלמדים פרונטלית הופכים למיומנות בהמשך - קריאה/כתיבה/חישובים/הפעלת המחשב וכו'.
ישנו מחקר ישן של באדלי שמראה שלימוד פרוס עדיף על לימוד מרוכז משום שהוא יעיל יותר. לא רק שעדיף ללמוד כל יום שעה ארבע ימים רצופים במקום 4 שעות רצופות, אלא שלעיתים שעתיים בימים נפרדים יתנו את אותן התוצאות של 4 שעות רצופות (המחקר הקלאסי שלו בוצע על למידת הקלדה עיוורת).
ישנם מחקרים שמראים שאפילו הפסקות קצרות משפרות את הביצוע (אחרי כל שעה נאמר 10 דקות הפסקה) לעומת לימוד/אימון רצוף, אבל במצב הזה לא מספיקה להתרחש התגבשות של הזיכרון - כך שהפסקות ארוכות יותר עדיפות.
בן, ימים מרוכזים ויום לימודים שכולל שעורים שונים בזה אחר זה רחוקים להיות אופטימליים לאור מחקרים קוגנטיביים.
לימוד של מיומנות אחת ואז אימון במיומנות אחרת ללא הפסקה ביניהן עשוי לפגוע ברכישת המיומנות הראשונה.

בנוסף, חוקרים מהטכניון מצאו שיש חשיבות לרמה אליה מגיעים באימון לפני ההפסקה (במקרה גם במחקר על הקלדה עיוורת). אם הגעת לרמה/הספק נמוך מאוד באימון, לאחר ההפסקה אתה עשוי להראות נסיגה (קלה) לאחור בביצועיך, אך אם הגעת לרמה גבוהה יותר באימון הקודם, הרי שלאחר ההפסקה/שינה תחול קפיצה בביצועיך (השלבים עליהם דיבר עודד). המיקום שבו אופטימלי להפסיק את האימון נקבע לאור התקדמותך בעקומת הלמידה. המחקר בטכניון ניסה להסביר מדוע אנשים לאחר אימון בהקלדה עיוורת חוזרים ל'הקלדה מונחת ראיה', שהינה פחות יעילה. מה שהסתבר הוא שאנשים אינם מגיעים באימון על ההקלדה העיוורת למהירות הקלדה שעולה על המהירות שלהם בהקלדה מונחת ראיה. ולכן, למרות שהם יודעים שלטווח ארוך הם יגיעו להקלדה מהירה יותר בהקלדה עיוורת, הרי שהם נצמדים לשיקול קצר הטווח, שכעת הם מהירים/יעילים יותר בהקלדה מונחת ראיה. לכן, על מנת להאימון יהיה אפקטיבי יש למדוד מהי מהירות ההקלדה הנוכחית ולא להפסיק את האימון ב'עיוורת' לפני שמגיעים להקלדה שהיא משמעותית מהירה יותר.

[עודד_לבנה*]

אפרת,

ראשית, זה בהחלט מעניין.

שנית,

_הסבר אפשרי: גיבוש של הזיכרון (consolidation).
גם מיומנות מוגדרת כזיכרון, זיכרון תפקודי, משום שהמידע על איך וכיצד לבצע הוא סוג של זיכרון. ישנם ממצאים רבים שמראים שלאחר אימון, כאשר ישנה הפסקה (נאמר 5-6 שעות), ישנה קפיצה בביצוע, משום שבנתיים חל גיבוש של הזיכרון._

אני לא מדבר על קפיצות בהפרשים של דקות או שעות.
אני מדבר על כמה שבועות או מעט חודשים שאין בהם שיפור, ואחר כך מעבר לרמה חדשה, אשר מחזיקה גם היא כמה שבועות.

אני מדבר על טיפול של מפגש פעם בשבוע.

[עדי_רן*]

מכרה שלנו סיפרה על שיפור עצום בתיפקוד של בנה, שטופל בריטלין במשך שנים, כתוצאה מטיפול של כירופרקטור (יוסי דבוש מקיבוץ גונן). כיום אין לו צורך בריטלין.

[עין_הסערה*]

חברים שלנו מטפלים בבן שלהם "בשיטת טומטיס" www.tomatis.co.il
השיטה מתבססת על יצירת שינויים במוח דרך האזנה לצלילים.

[אפרת_מ*]

עודד,
הבנתי שאתה לא מדבר ברמות של שעות, אלא על טיפול מתמשך. ההסבר הזה עדיין תקף לגבי זה. אבל כנראה שהמחקרים שיושבים לי בראש בנושא הזה הכי חזק/מפורט/נגיש מדברים על משכי זמן קצרים יותר.
יש איזשהו מחקר שעשה חוקר מהאוניברסיטה העיברית ששמעתי הרצאה שלו ששם היה ניסוי על גיבוש זיכרון עם אימון ארוך יותר (אבל המטלה היתה מוטורית סתמית).

קצת על עקומות למידה (לעקומת למידה יש צורה של נ (בכתב ולא בדפוס): התקדמות איטית אבל מתמדת, ואז הגעה לאסימפטוטה (עדיין יש התקדמות שלעולם לא נגמרת אבל הפעם היא איטית ובהמשך נראה לכאורה שאין יותר התקדמות, מרב שהיא כל כך איטית/קטנה). השילוב של עקומות למידה יחד עם הנושא של התגבשות זיכרון, יכול לדעתי להסביר יפה את הקפיצות בתפקוד.

[אפרת_מ*]

_האם קשה לך להקשיב לאורך זמן והלימודים דורשים ממך מאמץ רב ?
נמאס לך לשיר רק במקלחת ?
רצית להצטרף למקהלה אבל פחדת לזייף ?_ מתוך האתר של שיטת טומטיס.

זה נשמע כאילו נלקח מהספר להקשיב (בהוצאת פראג).
>אפרת בטוחה שלענת אין התנגדות שהיא התחילה לקרוא את המתנה של בעז< }

[אפרת_מ*]

שינויים רבים מתרחשים בהפסקות בין אימוני ההקשבה. ההפסקות הן חלק בלתי נפרד מהטיפול ויועדו להטמעה ואינטגרציה של השינוי.
גם כן מתוך האתר של טומטיס.

ומתקשר באורח פלא למה שכתבתי קודם בדף זה ממש.

[ורד_לב*]

עודד, איך אפשר ליצור איתך קשר? הייתי רוצה שחברי יפגש איתך (ז"א, אם תסכימו שניכם). אם אתה גר באזור של אחותך, אז הוא ממש ממש קרוב!
זה ממש יעזור!!!

[יונת_שרון*]

רגע, יש קשר בין הפרעת קשב לזייפנות???
(עכשיו שאני חושבת על זה, לפחות במלים יש קשר...)

[עודד_לבנה*]

אחד הדברים שיש במכון גלים זה דיסקים להגברת הריכוז.
הדיסקים האלה אמורים להישמע באוזניות, והם אמורים להשרות גלי מח מסויימים על ידי הפרשים בין הצלילים בשתי האוזניים.
לי זה ככל הנראה עובד - הם עוזרים לי להתרכז (כשאני זוכר לשים אותם).

[שרה_ק*]

מה אתם חושבים על זה?

index]הפרעות קשב והתנהגות בעצם מצב לא פיזיולוגי קיים אלא נסיבות שהיו לרעת הילד fr[/po].html?content=articles/add designer disease.html

[אפרת_מ*]

יש מאמר של ד"ר גרושקה עם קווים מקבילים ש יונת שרון נתנה אליו קישור באתר שלה. וגם כאן..
תסמונת הכשל החינוכי הנרכש

[שרה_ק*]

אני חושדת שאילו למדתי בבית הספר בשנות התשעים ומעלה היו עלולים לאבחן אצלי הפרעות קשב מפני שבבית הספר לא הסתדרתי. הייתי מסתבכת בצרות. אם מישהו דחף אותי בלי כוונה או עבר ליד השולחן שלי ובלי כוונה הפיל לי איזה מחברת הייתי מזנקת מייד ונותנת מכה "מה היפלת לי את זה?!" אבל מצד שני לא נמניתי עם הבריונים שהיו מתעללים בחלשים! אבל בשיעורים הייתי משתעממת מאד והייתי מתחילה לצייר ולצייר. השולחן שלי היה תמיד מבולגן מלא ניירת עם הציורים שלי שהציפה את הכל. אבל מה - כל זה קרה בשנות השמונים לפני שיגעון ההפרעות קשב והתנהגות אז יצאתי בשלום בלי שרשמו לי איזה תרופה. אבל מה? הייתי צריכה ללכת באופן קבוע לפסיכולוגית של הבית הספר שרק עיצבנה אותי עוד יותר. היא אמרה שכל המצב באשמתי ושאני צריכה לקחת את עצמי בידיים. היא לא התייחסה לזה שסיפרתי שהילדים בבית הספר אהבו להציק לי וללעוג על הלבוש המוזנח והמשקפיים הענקיות. עכשיו כאשר אני רואה ילדים שדומים לי ועל תרופות הלב שלי מתפלץ!

[דוד_רובנר*]

התחליף היחידי לריטלין הוא בית-ספר/חינוך ש לא כופה על הילדים.
כל היתר היא אחיזת עיניים/שרלטניות.

ראו נא (בין היתר): המיסטיקה של הלמידה

תשאלו אולי את לאה נחימוב. ראו: על ההקרבה ועל החלופה

[אפרת_מ*]

פתאום הזכירו לי את נושא בעיות השינה 0-| .
יש מתאם גבוהה בין קיום ADHD לבעיות בשינה (חלקן זה בעיות בנשימה בשינה). ילדים אלו מתעוררים הרבה במהלך הלילה (לפעמים התעוררויות קצרות ותכופות, שהם אפילו לא שמים לב לכך), יש להן שינת REM מועטה, הרבה פעמים הם עייפים במהלך היום (אולי בגלל זה הם זזים כל הזמן, בניסיון להיות יותר ערניים?), או ישנים הרבה יחסית .
כדאי ללכת למעבדת שינה ולהיבדק (פשוט ישנים שם לילה או יותר), הפתרון יכול להיות בסוף פשוט ביותר...

דף עם שלל קישורים על ADHD ושינה:
http://www.gday-mate.com/adhd/[po]adhd and sleep[/po].htm

מאותו אתר, דף עם קישורים לטיפולים אלטרנטיביים ב-ADHD:
http://www.gday-mate.com/adhd/[po]alternative treatments for adhd[/po].htm

דוד,
התחליף שאתה מציע לא תקף לגבי מבוגרים, במיוחד כאשר יש להם בעיות ריכוז שלא קשורות ללמידה...

[דוד_רובנר*]

אכן אפרת, התחליף שאני מציע לא תקף לגבי מבוגרים. אני לתומי חשבתי שמדובר פה בילדים.
אינני מכיר "ליקויי למידה" אצל מבוגרים, אלא אם כן את מדברת על מתן ריטלין לתופעה/"מחלה" אחרת. אם בעיות הריכוז לא קשורות ללמידה, יתכן שאת מדברת על בעיות ריכוז שמקורן פיזיולוגי.

[ורד_לב*]

אז זהו שאני כן דיברתי על מישהו מבוגר, יחסית (29) וזה מישהו שלא אובחן שנים, אבל היה ברור שיש לו איזושהי בעיה. אז באוניברסיטה אבחנו....

[אפרת_מ*]

ריכוז שלא קשור ללמידה - לדוגמא במקום עבודה. גם לילדים שמאובחנים עם ADHD יש בד"כ בעיות גם בבית ולא רק בביה"ס (מה שכמובן לא סותר את האפשרות שבעיות בביה"ס יכולות להיות הגורם).

[אנונימי]

http://starmed.msn.co.il/Hi-Technion/21 ... Substitute
www.geocities.co/jasonalster
טיפול טבעי MULTIMODALITY INTEGRATED BIOFEEDBACK להפרעות קשב

[אנונימי]

www.geocities.com/jasonalster
Mutlimodality integrated biofeedback combined with yoga, proper nutrition, ZEN concentration techniques, aromatic oils, and accelerated learning skills gives
in my experiance the best answer to ADHD for most . That is because the person also has self control exercises that help him concentrate, as well as tools to succeed in school, and proper health through proper nutrition. About 250 people in Israel have undergone Multimodality Integrated Biofeedback (MIBT) or as I call it BEING IN CONTROL. A book BEING IN CONTROL with many of the exercises is with Amazon.com or can be ordered through me [email protected]

[דוד_רובנר*]

Since charlatans came up EVERYTHING can be "treated" !!

The best for ADHD, ADD, dyslexia, and test anxiety is FREEDOM --
FREEDOM OF LEARNING --
HOMESCHOOLING and DEMOCRATIC SCHOOLS . . .

for ADHD -- FREEDOM OF LEARNING.
for dyslexia -- STOP COERCION IN SCHOOLS.
for test anxiety -- STOP GIVING STANDARD TESTS.
accelerated learning techniques -- FREEDOM OF LEARNING, HOMESCHOOLING and DEMOCRATIC SCHOOLS.

That is THE BEST !!

Freedom of learning in Israel and all over the world = HOMESCHOOLING and DEMOCRATIC SCHOOLS !!
School success in Israel and all over the world = DEMOCRATIC SCHOOLS !!

[מנסה*]

שיטת אלבאום מטפלת גם בנושא.

[מים_שקטים*]

שינוי בתזונה מאוד יכול לעזור. וגם לא לשבת הרבה מול הטלויזיה, הרבה אוויר צח.
דוד שלי שגר בארצות הברית היה יוצא למשחק כדורסל פעמיים ביום כל יום. בכדי שלא יצטרך לתת ריטלין. בכל אופן הם לא ניסו את התזונה - אבל היו הרבה מאוד ממתקים בבית.

[אביטל*]

כאמא לילד לקוי למידה וכלוקה לא מאובחנת, אני נוטה לתמוך בגישה של דוד. כבוגרת שלא זקוקה ללימודים אפשר בהחלט להסתדר עם בעיות קשב וריכוז. הפטנט שלי שהוא פשוט להתנצל ולבקש מאחרים שיחזרו על המשפט האחרון.גם
אדם בוגר יכול לבחור עבודה שתתאים לו. וכאן ההבדל מילדים בעלי סגנון למידה שונה שלומדים בחינוך רגיל, הם אינם
יכולים לבחור. סגנון הלמידה או המורה אינו מתאים להם וזה הופך אותם לבעיתיים. בחינוך הביתי או הפתוח כשהילד בוחר מה הוא לו לומד, באופן טבעי הוא בוחר נושא שמעניין אותו ואז אין לו בעיות קשב וריכוז.נושא שמעניין את הילד
הוא גם בד"כ תחום שהוא מוכשר בו ואז הוא חווה הצלחות. לכן אין צורך לדעתי להעמיס על הילד תרופות, דיאטות וטיפולים יקרים שבספק אם הם עוזרים. כל הטיפולים האלה מדגישים לילד שיש לו בעיה במקום לשדר לו : אתה מיוחד
ומוצלח!

[דוד_רובנר*]

אביטל, ראי נא:
'קמפיין חדש: משרד הבריאות מעודד השימוש ב'ריטלין

[חבצלת_השרון*]

עוד משהו אלטרנטיבי שעוסק גם בקשב וריכוז - שיטת מח אחד.

[אביטל*]

אומרים שעל הילד הבכור ההורים עושים את כל הטעויות. למסקנה שלי הגעתי מתוך התנסות. בעבר, כאמא לא מנוסה
כשבכל מקום, כל מורה, גננת, פסיכולוגית מאבחנת היו מודיעים לי שלילד שלי יש בעיה במוח- האמנתי להם ואכן ניסיתי
לתקן לו את המוח. קודם כל ניסיתי ריטלין. הילד אמנם הפסיק ללכלך את סביבתו בכיתה אך עדיין דחפתי אותו בלימודים
בכוח, מתוך כוונה טובה כמובן. יצא שלמדתי במקומו. אחרי שראיתי שכל פעם יש צורך להגביר את המינון כי הילד מתרגל וגם לאחר שגדילתו לגובה התעכבה הפסקנו את הריטלין. הילד עבר גם סדרת טיפולים בביו-פידבק, אך ללא הטבה. ניסינו כמוסות טבעיות ויקרות, ולא הרגשנו שיפור משמעותי. ניסינו ערכת שינה של ניקן (מגנטים) ורכשנו גם רפידות לנעליים והתוצאה- הפרעות בשינה. אפשר היה להמשיך ולנסות שיטות יקרות אחרות אבל הילד שמודע למצב
הכלכלי מרגיש שכל פעם הוריו משקיעים בו והוא ללא תקנה. כרגע אנחנו בטיפול חדשני שכבר שיפר את דימויו העצמי
השיטה נקראת: חופש !!!

[Jason_Alster*]

Multimodality Integrated Biofeedback Therapy ( MIBT) as a succsessful treatment for ADHD
MIBT is a treatment that combines all forms of Biofeedback in an active process with annimated games. MIBT came about when it was discovered by Jason Alster in 1991 that GSR or electro dermal activity from the fingers is an accurate objective quick physiological measure of concentration in ADHD ( as opposed to TOVA which is not physiologial and is subjective). That is for both short term and long term periods of time. biofeedback is holistic and combined with ZEN type concentration techniques as well as yoga type exercises. In addition- proper nutrition and accelerated learning strategies are included. The parents are part of the process and are present during all sessions. MIBT compared to Neurofeedback.

Neurofeedback is a passive treatment compared to Multimodality Integrated multimodality
Biofeedback Therapy ( MIBT) which is an active treatment. Neurofeedback can usually only begin with age 8 but MIBT can begin at age 6- a critical age to nip the ADHD in the bud. People do not always like the neurofeedback- but MIBT is fun, fun, fun.
Neurofeedback- as a protocol of 60 sessions shows results usually only after 20 sessions, but sometimes sooner. MIBT shows results after 8 sessions and mostly sooner so no one can claim it is the passage of time that treated the ADHD and not the therapy itself. Neurofeedback was developed in the USA. MIBT was developed in Israel and is unique world wide in it's very high success rate
Neurofeedback costs 3,000$-5,000$
MIBT costs 1,500$ to 2,000$
Neurofeedback is 60 sessions MIBT is 20 sessions.
Neurofeedback does not show better than Ritalin results and does not teach anything- passive
MIBT has far better than ritalin results in at least 55% of the clients- no contest-
MIBT includes the parents in the therapy
neurofeedback does not.
Neurofeed back though is very good for a special sub case of ADHD where the client is very dreamy or in a cloud and the EEG only biofeedback "wakes him up"
.
EEG biofeedback for a few sessions can be part of the MIBT protocol as part of the multimodality biofeedback.
For more info on MIBT

http://starmed.msn.co.il/Hi-Technion/21 ... Substitute
www.geocities.com/jasonalster
עריכת כל הדף הוספת הערה}

[דוד_רובנר*]

The increasing homogenization of our schools is without doubt the chief underlying cause of their sky-rocketing costs. Here I would like to focus on the costliest, and most damaging, effect of standardization: the astronomical rise in the number of "special needs" students over the past decade.

Some perspective is needed in dealing with this ultra-sensitive subject. For the longest time, the regular schools did not handle children who had organic disabilities that severely impaired their physical and/or mental functioning. These children became pariahs; they were relegated mostly to horrible to institutions which kept them out of the public eye and left them unequipped to deal with life at virtually any level. It was a mark of great enlightenment for our culture when we collectively decided to include, rather than exclude, these children as part of our society. The citizens of this country chose willingly to go to the trouble and expense of providing a place for such children within the educational system, and made every effort to give them as productive a life as possible.

Simply put, that was how "special needs" education began, and few people begrudged the extra cost of caring for these unfortunate people who were our fellow brothers and sisters. The criteria for accepting children into these programs were fairly well defined in terms of measurable dysfunctions, based on observable physiological data - - neurological responses, neuromotor functions, neuropsychological reactions, kinesthetic behavior, etc. Most of the diagnoses could be related to biological disorders that were observable under the microscope.

Then, with astonishing rapidity, something terrible happened to this well-conceived, well-intentioned system of "special needs education": it became a tool in the hands of an educational system bent on standardization. Within a few years, teachers and counselors and school psychologists and, ultimately, anxious parents driven to distraction by the demands of the schools, all banded together to make "special ed" the repository for all children who did not fit neatly into the standard mold. Children who in early years would have been readily integrated into the classroom -- children who were more active than others, or less attentive, or more interested in other things rather than their current lessons, or who had unusual talents and leanings, or who learned different subjects at different rates -- all these were now driven out to the standard classroom, into special needs classes. In the relentless pursuit of sameness, the marvelous variety of the classroom of yesteryear was abolished, for the overriding purpose of achieving a classroom free of distractions, containing only "good" children who were obedient, calm, attentive, did their homework, and above all achieved good grades on battery after battery of standard tests, which increase in number and scope every year.

To achieve this homogenization of the classroom, all the non-standard kids had to be "diagnosed" as having some illness, that justified the expense of special ed. And so, in the past decade or two, a host of new so-called disorders has arisen -- attention deficit disorder (ADD), hyperactivity disorder (ADHD), reading disorders, cognitive disorders, and many others -- none of which have been, or can be, traced to any physiological dysfunction whatsoever. These pseudo-scientific diagnoses have caused a whole generation of non-standard children to be labelled as dysfunctional, even though they suffer from nothing more than the disease of responding differently in the classroom than the average manageable student. When this process of labelling and separation is applied to adults -- as it was for several generations in the Soviet Union -- there is a general hue and cry denouncing such action as a malicious suppression of freedom and individual variation. Alas, when the same process is being applied to more and more children in our own land of the free and home of the brave, hardly a voice is raised in protest, and those few who object are berated for attacking the schools!

The abolition of lock-step standardization in schools, from the earliest pre-school onward, could eliminate virtually overnight most of the crippling costs of special education, that threaten to entwine us in a never-ending upward spiral of demands for funds. All that would and should remain is "special ed" as originally conceived, providing diligently for children with real physiologically identifiable disabilities.

As I have said over and over, what we are seeing in our schools is the desperate behavior of educators who are seeking to keep an obsolete and irrelevant system running. The current schools are beset by failure and, as governments and bureaucracies always do, they react by falling back with ever more vigor on the old formulas that have failed. They become more restrictive, more cumbersome, more expensive, more prone to rhetoric and flag-waving. Meanwhile, life is passing them by, and they will either change on their own, or history will force them to change willy-nilly.

Who can doubt this? Most of the Communist world cast-off its rigid homogenization in a few months. Leading Japanese educators are grappling with abandoning their fearfully confining school system, which has produced so very little by way of original thought or independent behavior. How long will it be before the free world, cradle of liberty, defender of freedom, mother of creative endeavor, casts off the shackles of its rigidly standardized schools and opens its educational system at least to the creative influences of variety, difference, and change?

[פלוני_אלמונית*]

צנצנת ה"ריטלין" נעלמה ?

[דוד_רובנר*]

מיליון שיטות כדי לרפא מערכת חינוך חולה ???

עוד שתיים:
קראו מאמר -- קשיי למידה: 2 דרכים אלטרנטיביות לטיפול -- ובעיקר קראו את התגובות הנלוות

כל התחבולות האפשריות וכל הסיפורים -- רק לא להחליף את מערכת החינוך לאחרת מתאימה לילדים !! :

• מה עושים עם תלמידים שלא עומדים בקצב
• . . . הפרעות קשב: מכות במקום ריטלין -- דווקא זאת שיטה טובה, חופש מסויים
• ילדים הסובלים מהפרעות קשב בסיכון להתמכר לסמים
• ?האם נותנים לילדים יותר מדי תרופות לנפש
• הפרעת קשב והיפראקטיביות: התרופה החדשה
• מחקר: התרופה ריטלין מעכבת גדילה
• הפרעת קשב: מחקר חדש מגלה שזה עובר בתורשה
• וכד' . . . . . . . . . . . .

מי שעושה כסף, כסף, כסף, כסף, כסף, כסף . . . עם התופעה: מטפלים -- רופאים (נוירולוגים בעיקר), פסיכיאטרים, פסיכולוגים, מרפאים בעיסוק, מאבחנים למיניהם, חברות התרופות, צוות סיוע . . . וכל אלה ששכחתי למנותם . . .

לא ליטיום ולא בטיח . . .
מערכת חינוך אחרת --
זה מה שצריך.

נ.ב. ואל תחשבו ש"רפורמה דוברת" ( דיון בדוח ועדת דוברת ) תשנה את זה . . . להתראות בעוד כמה שנים.

[דוד_רובנר*]

הדף הזה מיועד לשיטות טיפול שיכולות להחליף שימוש בריטלין.

בתי-ספר דמוקרטיים.

[אביטל1*]

דוד: ראה תגובתי (מס' 63 בשם: אמא) בקשר לכתבה על הריטלין שמעכב גדילה.

[דוד_רובנר*]

. . . אביטל

[פלוני_אלמונית*]

שלום,
מישהו שמע על מכשיר ה"מאסטר מיינד"?
עובד על על עיקרון של אור וצלילים, מכשיר אישי הכולל משקפיים ואזניות

[עודד_לבנה*]

הזכרת לי: יש תקליטורים אשר עוזרים להתרכז. לי זה די עוזר כשאני זוכר להשתמש בזה).
קוראים לסדרה (בלי אחריות על האיות) meta-music, ויש ביניהם Einsteain Dream שהוא הראשון שהיה לי, וזה שאני עובד איתו יותר מכל.
הם עובדים על העקרון של יצירת גלי מח בתדירות מסויימת (ביתא כנראה), על ידי הבדלים בין הצלילים בשתי האוזניים. לכן גם חייבים לשמוע אותם עם אוזניות.
התקליטים די יקרים, עלו לי לפני כמה שנים יותר ממאה ש"ח כל אחד.
מצד שני, בהשוואה לטיפול בודד של נוירו-ביו-פידבק - זה לא כסף.
אני קניתי אותם במכון גלים, רחוב ששת הימים 16 רמת גן, יעל וגרמי לנגפורד - 03:6161313. (הפרטים שלי מעודכנים ללפני כמה שנים).

[פלוני_אלמונית*]

שלום רב,

לאחרונה מופץ מכשיר שנקרא "מאסטר מיינד" שאמור לעזור בבעיות ריכוז,זיכרון,מתח ודכאון וכן משפר בעיות לחץ דם וסוכרת.

האם ידוע לך משהו על זה - המכשיר יקר מאד והרכישה מתבצעת כחתול בשק בהזמנה טלפונית בלבד.
אשמח להתייחסותך.

[email protected]

[פלוני_אלמונית*]

{הועבר מדף אורנה ז שכלל רק את ההודעה שלעיל}

[עודד_לבנה*]

לא מכיר.

[שושי*]

מה ידוע לך על שיטת טומטיס ועל ההשפעה שיש לה על ילדים צעירים (5 וחצי) עם היפר אקטיביות וגרסיביות?

[שושי*]

סליחה על טעות הכתיב: המילה האחרונה היא "אגרסיביות"

[עודד_לבנה*]

לא מכיר.

> עודד לא מומחה <

[אמא_מבולבלת*]

שמעתי על טיפול "אחר" טיפול בהיפנוזה - עבור בעיות קשב. הבן שלי (בן 15) אמנם מאובחן כ-ADHD אולם ה-H בא לידי ביטוי באופן מינורי. הריכוז, המיקוד ובכלל "תחושת" העפיפון נעלמו עם ריטלין (מינון גבוה של 2*20 SR ליום), מזה השנה השניה ואמנם הילד עלה מדרגה (בלימודים). אולם אני תרה אחר שיטות אחרות, שאינן תרופתיות ויכולות לגמול אותו, מהריטלין. המקום מטפל בבהיפנוזה כטיפול בטראומה שיצרה או האיצה את בעיות הקשב. ומנגד יש גם את הטיפול ההומאופטי. כל הטיפולים ההלו, כולל התרופות ההאומאופטיות, עולים הון וכאם חד הורית קשה לי לנסות כל טיפול. יחד עם זאת, קשה לי המחשבה כי הריטלין יישאר "בן בית" אצלנו לעוד שנים. האם אתה יכול להמליץ לי על טיפול שעבד או לפחות מוכח כך ממס' מיקרים? אודה לך על תשובתך הכנה והישירה.

[יואב_הומאופתיה*]

לאמא מבולבלת שלום.
שמי יואב מטפל בהומאופתיה .
ראיתי מיקרים לא מעטים של בעיות קשב וריכוז שרופאו בצורה יפה בעזרת הומאופתיה קלאסית.
ממליץ בחום.
חשוב לגשת להומאופת קלאסי!!!! לא לכל אחד שקורה לעצמו הומאופת הוא קלאסי יש כאלה שעשו קורס קטן
יש רשימה דרך האתר של האגודה הישראלית או שתוכלי לפנות אלי ואפנה אותך להומאופת מורשה באזור מגורייך וגם אם את רוצה סתם להתייעץ...[email protected]

[אמא_היא_הכל*]

שלום לכולם,
ישנו מרכז גדול של קלינאיות תקשורת ברעננה שלא הייתי מציעה להתקרב אליו!!!!!!!!!!!!!
בתי מטופלת שם כבר חצי שנה והיא רק בת 4 ומכוון שלא יצרה כימיה מלאה עם הקלינאית הוחלט שהיא צריכה רטלין. נירולוג ראה אותה ואמר שעד גיל 5 אין מה לדבר אז היא אמרה שצריך נירולוג אחר. אני בקשר אינטנסיבי עם הגננת של הילדה ובשום אופן הילדה לא צריכה רטלין.
הזהרו מה שמטפלים אומרים לכם לפני בי"ס כתה א' אין מה לתת להם את החרא הזה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

[אביטל1*]

אמא היא הכל:
לפני בי"ס כתה א' אין מה לתת להם את החרא הזה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
גם לא בגיל בי"ס. אני מתכוונת להורים שחושבים ולא הולכים אחרי העדר. לאחרונה אני שומעת על יותר מידי ילדים שממליצים להוריהם לתת להם ריטלין. הולך ונעלם דור הילדים הצייתנים שמתאימים לדרישות המערכת.

[מרי*]

אני מעוניינת לשוחח עם מישהו שילדו משתמש במכשיר

[רוני_בלוני*]

מישהו שמע על תחליף טבעי לריטלין של חברת סולגר? (זה נקרא פיקנוגנול ויש גם תוספת נאורו-נוטריינט)

[חמדתותי*]

כאמא ל-2 ילדים עם בעיות קשב וריכוז הגיע לאוזני , טיפול הומיאופטי בגרנולות .
חשוב להדגיש שניסיתי כמעט כל דבר כולל: אלבאום, מסטר מיינד ועוד המון

ולא להאמין שדווקא זה עזר - אז בשביל אלו שעדיין לא גילו את " בית המרקחת הצרפתי" בירושלים
שמכין לבד את הגרנולות והם שולחים לכל הארץ , וזה פשוט עובד . לילדים שלי זה גם הוריד את האלימות שלהם.

אני ממליצה בלב חם , בפרט שזה ממש לא יקר , 35 ש"ח לבקבוקון עם 200 גרנולות.

02-6765293

חבל שהירושלמים שומרים את הסוד הזה לעצמם ...כי הבנתי שחצי עיר הולכת לשם להזמין.

הבן שלי לוקח 4 גרנולות בבוקר וליום ארוך עוד 4 בצהריים.
אבל זה לא מחוייב , כי זה מספיק גם בבוקר.

בברכה - חמדתותי

[תבשיל_קדרה*]

דעה קונבנציונאלית מצוטטת מפרופ' ורדה גרוס:
"היא התיחסה למחקרים עכשווים, סופר מעודכנים, שהשוו 3 צורות טיפול: ריטלין / טיפול פסיכולוגי / משולב ריטלין+פסיכולוגי, המסקנות היו:

1. ריטלין עוזר בצורה מידית וחד משמעית (למי שמתאים לטיפול).
2. הטיפול בריטלין בשילוב טיפול פסיכולוגי היה היעיל ביותר לטווח הקצר והבינוני.
3. בטווח הארוך, לא נמצא הבדל באפקטיביות הטיפול בין ילדים שטופלו בריטלין בלבד או בטיפול פסיכולוגי בלבד."

[ההולכת_בדרכים*]

למי ששאל על "שיטת טומטיס"www.tomatis.co.il
לא היה לי זמן לקרוא את הדף, ולכן מצטערת אם אני חוזרת על משהו שנאמר - לאחייני הועיל בית ספר לא קונבנציונלי,עתיד במקווה ישראל עוד על הסיפור בדף קשב וריכוז.

[או_קיינוס*]

פיתוח ישראלי: תחליף טבעי לריטלין - שעובד

[mika*]

למה לא לפתור את הבעיה בשורשה?
מחקרים מוכיחים את הקשר הישיר בין חומרים משמרים בלחם (סידן פרופיונטי) להפרעות קשב.
המודעות בכל העולם גוברת. ומה בישראל?
כתבה פוקחת עינים

[חגית*]

בני האהוב הבכור אובחן בכתה ב' כהיפראקטיבי. ניסינו שיטת אלבאום וטיפול סיני והומאופתי שלא הצליחו. במקביל הילד טופל בריפוי בעיסוק, הוראה מתקנת וטיפול פסיכולוגי משפחתי. בכיתה ד', מחוסר ברירה, החלטנו לתת רטאלין. חווית הרטאלין היתה קשה עבורנו. אני זוכרת כטראומה את הקלות הבלתי נסבלת, עד פושעת, בה רופא בכיר ממליץ על רטאלין (באחד המרכזים המכובדים בישראל) ומתחיל טיפול, ללא שום אפשרות לתקשורת בינו לבין הילד והמשפחה, למשך תקופה של מספר חודשים. כעבור שנתיים, החלטנו שלמרות שהילד אינו מצייץ בשיעור, זוכר את כל המטלות בעלפה וזוכה לציונים יפים אנו לא מעוניינים להתמודד יותר עם תופעות הלוואי: עם המבט הזגוגי בעיניים, עם העצב, הריבאונד, ההזיות והאשמה. והיתה הרבה אשמה..... החלטנו להפסיק מיד. מספר חודשים מאוחר יותר בתחילת כיתה ו' התחלנו שוב טיפול בהומאופתיה קלאסית.אצל הומאופט אחר. היום הילד שלי בכיתה ח' ואני ככ גאה. לקחנו אחריות ועשינו נכון. הילד מתפקד בבית הספר נהדר, יש לו חברים והוא תלמיד טוב. למדנו שלא בכל המקצועות הוא יכול להצטיין ולמדנו לגייס סבלנות. היום אני מאמינה שADHD היא מרכיב משמעותי באישיות שלו, שאי אפשר פשוט לסמם ולהעלים. וככ חשוב בעיני ללמד את הילד והסביבה שלו להכיר בבעיה ולהתמודד. בפתחה של שנה חדשה, רציתי לספר את זה להורים אחרים כמונו, כדי לתת תקווה. שנה טובה

[תמי_גלילי*]

בקשר לנוירופידבק, אני ממליצה על הספר A Symphony in The Brain . זה ספר מרתק ששינה את ההשקפה שלי לגבי נוירופידבק. הסתבר לי שזה הרבה יותר מדעי והרבה פחות וודו ממה שסברתי לפני כן.

בקשר לטומטיס - משתמשים בו הרבה לילדים אוטיסטיים שיש להם בעיה בעיבוד שמיעתי. בספר When The Brain Can't Hear - הספר הרציני היחיד שמצאתי לגבי בעיית עיבוד שמיעתי - היא מתייחסת לשיטה ולדומותיה (ברארד או AIT) בספקנות מרובה. היא מסבירה שהבסיס התיאורתי שלה מוטעה, שעל פי הידוע היום לגבי בעיית עיבוד שמיעתי אין שום בסיס לכך שזה כן יעבוד, ומציינת היעדר מחקרים המוכיחים את הטענות המפליגות או יעילות מעבר לפלצבו.

אני מכירה משפחות שטענו שזה עבד להם, אבל לטעמי ראיות אנקדוטליות אינן מספקות כדי להוציא את הסכומים הגבוהים שנדרשים לטיפול כזה.

פיקנוגנול
הוא אנטי אוקסידנט חזק שמעודד ייצור גלוטתיון. אם הילד סובל מבעיות דומות לילדים אוטיסטיים (ויש הרואים ב-ADHD בעיה על הספקטרום האוטיסטי), יש סיכוי שזה יעזור. על סולגר ככלל אני לא ממליצה, כידוע.

והנה עוד דעה מעניינת על הפרעת קשב:
http://www.thomhartmann.com/home-add.shtml
תום הרטמן קורא לבעלי התסמונת hunters in a farmers' world .
(אני אישית לא לגמרי השתכנעתי, אבל זו דרך מעניינת להסתכל על זה)

אני חושבת שהפרעת קשב יכולה להיות אמיתית או "תסמונת המורה המשעמם" ולחלופין "תסמונת הלחץ מבית הספר". אם היא אמיתית, הסיבות יכולות להיות שונות ומשונות. כמו שסביר שאין סיבה אחת, סביר שאין גם טיפול אחד שיעבוד בשביל כולם. (למרות שבהחלט ייתכן שיש קבוצה די מצומצמת של גורמים, כמו שאני חושבת לגבי אוטיזם).

[אני*]

אני לא מבינה את השיטה הגורפת. האם יש פה מישהו ששלחו את הילד שלו לאבחון והוא יצא בסדר? האם יש כזה שיצא מהרופא המאבחן ללא מרשם לריטלין?
הבת שלי בכתה ב' והמורה טענת שהיא מאוד מפוזרת ולא מרוכזת וזה מפריע לה להתקדמות ("אבל היא ילדה חכמה, שפשוט לא מנצלת את הפוטנציאל שלה"....?!!!). אני יודעת שרוב הילדים בכיתה שלה לוקחים ריטלין, כך שאני תוהה האם פשוט למורה קשה להתמודד אם ילד/ה נורמלי/ת? כזה/ו שלא לוקח/ת ריטלין כל בוקר? כזה/ו שבא/ה לבית הספר עם אנרגיות טבעיות של ילד/ה בכיתה ב'?

[נני*]

אני ממליצה על אומגה 3 בתוספת ויטמין E

[תמי_גלילי*]

בלקיחת אומגה 3 , יש להתייעץ ברופא המטפל אם כבר לוקחים תרופות כמו ריטלין, כיוון שהאומגה מחליפה אותן בהדרגה.
נני - האם יש לך ניסיון מוצלח בטיפול ב אומגה 3 בבעיות קשב? אשמח לשמוע. (לילדים אוטיסטיים זה עוזר מאוד, וכידוע לרובם אם לא לכולם גם בעיות קשב).

[יעלי_לה]

כתבה על זן ג'אגלינג ככלי לטיפול בהפרעות קשב.

[אפרת_מ*]

ממליצה לקרוא את "יהיו מזונותייך תרופותייך", יש שם פרק על ADHD ודומיו, והצעה למעבר לטיפול תזונתי, וכן הסדברים והשוואות עד כמה ריטלי, קונצרטה ודומיהם "יעילים" ופוגעים מול טיפול תזונתי (שכולל גם תוספים).
יש שם נתונים מעניינים על כך שלרב הילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז יש אלרגיות, ויש לבצע איתור אלרגיות ולהוציא את הנ"ל מהתפריט (או ללכת לטיפול אייפק אם אתם מעדיפים, הם לא מזכירים זאת), דגשים אילו דברים יש להוסיף ולהוציא.
נשמע מבטיח מאוד!

[נעמה*]

הרצאתו של גיא בן צבי בטכניון category]השפעות תזונה על הפרעות התנהגותיות אצל ילדים page[/po].asp?id=58

[פלוני_אלמונית*]

יש יש יש תחליף טבעי לריטלין הוא נקרא רטלקס,
רטלקס הינה פורמולה צמחית המטפלת בהפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות בטיפול טבעי וללא תופעות לוואי.
רטלקס מורכבת מצמחים הידועים בסגולותיהם בטיפול בהפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות, רטלקס פופולארית
בעיקר בקרב ילדים אך מתאימה לסטודנטים ומבוגרים כאחד.

רטלקס נמצאת בשימוש אצל אלפי ילדים בישראל המקבלים פתרון בריא ויעיל וללא תופעות לוואי והכי חשוב
ללא ריטלין, רטלקס נושאת את כל האישורים הרלוונטים ומשווקת בשיווק ישיר ע"י החברה.

לייעוץ והזמנות חייגו: 0722-77-66-44

לקבלת פרטים נוספים ומעבר לאתר רטלקס לחצו: תחליף טבעי לריטלין | טיפול בהפרעות קשב וריכוז תחליף לריטלין

[שי_האופה*]

אני יודע שתגובתי זו תעורר כעס לא מועט,
לכן, אם אתם נוטים לכעוס נא לא לקרוא אותה !
אני משוכנע כי ילד "היפראקטיבי" אינו כזה!
ילד זקוק לגירויים ועניין, ברגע שהם נגמרים הוא מנתב את הכוח שלו לתחומים אחרים שאנו המבוגרים מפרשים כשובבות או היפר.
כמובן זו אפילו לא התורה על רגל אחת!
אני נגד כל התרופות, טבעיות וכימיות שאמורות "להרגיע" את השובב הקטן.
אני בעד לתת לו גירויים ועניין שהוא יוכל להתמודד עימם.
יש לא מעט ילדים שמוגדרים היפר אך כאשר נותנים להם לצייר למשל..... פתאום הם שעות יושבים ומציירים.....
ראיתי ילדים שנרגעו מיידית לשעות עם סרטים מצויירים.....
נתקלתי בהמון אפשרויות "להרגעה" - כל מה שצריך לעשות הוא למצוא מה מעניין אותם!
כמובן להקפיד על מזון בריא ומזין וכו' שמשפיע מאוד על ההיפר.
בוקר טוב
וכל מי שהתעצבן כי בכל זאת הוא קרא......
אמרתי לא לקרוא.

[פלוני_אלמונית*]

ישנו אתר בשם "טבע ישראלי" שם בין יתר המאמרים ישנה כתבה על רטלין ונזקיו.

[דרקונית*]

שי האופה, אותי אתה לא עצבנת. אני לא יודעת למה אבל מה שאתה כתבת נראה לי די נכון, לפי תחושת הבטן שלי.

[ניקי_ניים*]

למה לכעוס?
מה זה פה, "אתר הרפואה הקונבנציונלית"?

הגעת למקום הנכון לומר דברים מסוג זה

בעיניי יש הרבה סוגים של הפרעת קשב ולכל אחד יש פתרון שונה.
צריך לזכור שריטלין הוא תרופה פסיכיאטרית.
יש ילדים שזה עוזר להם מאוד
באמת מקדם אותם ועוזר
ויש ילדים שלא.
אני מכירה שני בחורים שלקחו ריטין ונשרט להם המוח.
חשוב מאוד!!!!!!!
לעדכן את הרופא אם יש בעיות נוירולוגיות / פסיכיאטריות (מחלות נפש) / מוקדי סטרס (לחץ גדול) במשפחה.
כי ריטלין יכול להיות הגפרור שיצית את הלהבות במידה ויש גחלים....
ככה שמעתי מפי פסיכיאטרית.

[אמא*]

ואצלנו הריטלין הפך את הנער ל"זומבי" עד שהחברים שלו אמרו לו שהם "מתגעגעים ל-XXXX הישן "....
כמו כן הוא פיתח דיכאון עמוק...ואף ניסה להתאבד !!! אז נכון שבכיתה הוא היה שקט ומרוכז אבל באיזה מחיר !!
עד עכשיו לא מצאנו תחליף "ראוי" לסם הזה. אבל יש לי ילד שמח ועליז וצוחק אז אני לא ממש מחפשת תחליף כרגע.....

מסכימה מאד עם מה שנאמר לעיל, יכול להיות שלילד שלי היו גחלים של דיכאון, אע"פ שהם לא נראו לעין, לעולם לא אדע במדיוק.
ומי בכלל יכול להבחין בין תופעות גיל ההתבגרות לבין תופעות של דיכאון ? הסימנים מאד זהים (מי שיש לו מתבגר יודע על מה אני מדברת !!)
אבל הריטלין הצית אותם ביג-טיים !!!!
כך גם משערת הפסיכיאטרית.
צריך מאדדדדד להיזהר ולהיות כל הזמן עם אצבע על הדופק !!

[ענן_בעננים*]

קראתי בעניין את התכתובת ארוכת השנים בדף זה. אשמח למידע עכשווי: האם למישהו יש נסיון עם הטיפול ההומאופתי של ד"ר יואב פנחס? (או.טיפול הומאופתי אחר). תודה!

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אין לי זמן לקרוא פה - אז לא יודעת מה נכתב בדף זה.
אני מורה בבית ספר יסודי ממלכתי:
יש כיתות ששליש מן התלמידים נוטלים רטלין!!

[נעמה_ו_טוהר*]

מזמינה אתכן :

דף קבוצה בפייסבוק: אימהות נגד ריטלין

עצומה : די לסימום הילדים בריטלין

להעמקת ההבנה גם לגבי מה כן ניתן לעשות:: די לסימום הילדים בריטלין - אתר שינוי תודעתי

[אפרת_מ*]

חברת בריין-גיימז משתמשת בפרוטוקול נוירופידבק שפותח בנאסא לטיפול בADHD.
מסתבר שיש להם הצלחות מרשימות.
כאן יש פוסט בבלוג (כולל קישורים לשתי כתבות בערוץ 2) שכתבה אם שהיא ובתה שהתנסו בהצלחה.
http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewent ... Id=2331627

[אבישג_א*]

אמא שלי חינכה 32 שנה כיתות גדולות של תלמידים משכונות מצוקה. לכל התלמידים שלה שקיבלו רטלין היא הצליחה להוריד את המינון בהדרגה עד להפסקת הנטילה (למעט תלמיד אחד שהמנהלת שלה התעקשה לתת לו).

אז אני עדיין חושבת שזה יכול להועיל במקרים מסוימים, אבל אם אמא שלי כמחנכת הצליחה לעשות זאת כנראה זה אפשרי.

וכמובן הייתי חייבת להשוויץ בה קצת...

[פלוני_אלמונית*]

האם מישהו יודע אם רטלקס מותר לקחת בהריון?

[אור_בן_צבי_שהם*]

לחיות ללא תרופות
שלום רב,
מזה 13 שנה שגיא בן צבי, היועץ המדעי של החברה המשפחתית שלנו, אומגה 3 גליל, ואוטודידקט המתמחה באומגה 3 ותזונה, מלווה הורים הרוצים לעזור לילדיהם להחלים ולחזור לאיכות חיים בלתי תלויה בתרופות. כמות הפניות של הורים לילדים עם הפרעות נוירופסיכיאטריות מכפילה את עצמה מדי שנה. הפונים הם בעיקר הורים לילדים עם טורט, ADHD על נגזרותיו השונות וילדים על הספקטרום האוטיסטי, וגם אנשים עם בעיות של דיכאון, מחלות לב וכד'. עומס הפונים לגיא רב והוא מסייע להם מחוץ לשעות העבודה (אינו עובד בחברת אומגה 3 גליל, אלא מנהל חברת הייטק ומלווה משפחות בסופי שבוע ובלילות).
לכן, אני מבקשת לפנות בזאת לכל מטפל שיכול ומוכן לעזור בטיפול והדרכת המשפחות על פי הפרוטוקול להצטרף לסמינר שאנו מקיימים מדי כמה חודשים, המיועד לנטורופתים או כל מטפל עם הבנה בסיסית בתזונה, כדי שיצטרף לטיפול והדרכה של משפחות במצוקה.
הפרוטוקול הינו פשוט למדי ומבוסס על כמה עקרונות פשוטים:


תיעוד נקודת ההתחלה (תזונה, תרופות, ומצב כללי) וקביעת מטרות
קביעת תוכנית פעולה הדרגתית
יישום התוכנית ועדכון המינונים על פי מעקב ותיעוד מדוקדק

הפרוטוקול מבוסס על מקרים רבים והוכיח את עצמו כפי שניתן לקרוא באתרנו בעמוד סיפורים אישיים
אם תחליטו להרים את הכפפה ולקחת חלק בעשייה החשובה הזו, גיא ישמח להציג לעומק את הפרוטוקול ואת הביסוס המחקרי הקיים לו, בסמינר הקרוב שיתקיים בהרצליה ביום שישי 24.5.13
כל הפרטים על הלו"ז והתוכן של הסמינר ניתן לקרוא בעמוד function=details&[/u]ID=152941&did=5922&lang=HE&%3C@UserReferenceArgument%3E]סמינר למטפלים

תודה, אור בן צבי שהם
אומגה 3 גליל
04-9999524

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי יש דיעה על אקטיב בריין?

[רמי*]

אקטיב בריין אינו עובד על כולם באותה מידה , שונה מאקמול שעובד על כולם באותה צורה להורדת חום.
בני בן 10 ניסה זאת במהלך חודש מלא 2 קפסולות בבוקר.
במהלך החודש שמנו לב על השפעה שלילית , בני היה עצבני ביותר , חסר מנוחה ,נוטה לצעקנות יתר, ופרצי בכי
כיום כחודש לאחר שלא לקח אקטיב בריין , מצאתי בבירור שאכן היתה השפעה , אך שלילית ביותר ומרגע שהפסיק לקחת ,התופעות שצוינו נפסקו.
אני מאמין שאין בניסיון אישי זה להעיד על תכונות המוצר , אלא להסיק שאכן במקרה המצוין היתה השפעה , השפעה שלילית.
אני מאמין שהאקטיב בריין אכן יכול לעבוד בצורה חיובית על ילדים שונים.וכך שמעתי על מקרה 1 שעבד בהתאם לצפיוןת
אין מנוס מלבדוק באופן אישי , כל משתמש לגופו
את האקטיב בריין ניסינו על פי המלצה רפואית\הוליסטית שהיתה אמורה ליצור רגיעה נוספת אצל בני ולא לצורך שיפור יכולות לימודיות.
בהנחיות,שנתנו משפיע לאחר שבועיים,ניתן לקחת 2 בבוקר או אחד בוקר אחד אחהצ.

[אביבה123*]

תחליף לריטלין:

1) דיאטת FAILSAFE
2) דיאטת GAPS
3) תוספים שונים כגון מגנזיום, אבץ...

ניתן למצוא חומר רב בגוגל.

[פלונית_אלמונית*]

היי, רציתי לדעת אם יש תחליפי רטלין הטובים לסטודנטים לשיפור הריכוז.

[אחת*]

האם מישהו יכול לספר על ריטלקס?
מבינה שסובלת מהפרעת קשב- קשיי התארגנות, דחיינות, דברנות,חוסר מיקוד, קצב איטי
ללא היפראקטיביות (הלוואי, קצת..)
מישהו ניסה? ממליץ?

[צילה*]

האם אתם מכירים תרגילים שאני יכולה לעשות עם הבן שלי כדי לעזור לו בהפרעת קשב וריכוז? בשלב זה אני לא מעוניינת לפנות לטיפול מקצועי, מכל מיני סיבות. האם יש דרך לעזור לו גם בבית?

אם צריך עוד פרטים, בבקשה:
הילד בן עשר. לא עשינו לו אבחון. כשאני הייתי ילדה ועוד לא המציאו את הקשב והריכוז קראו לי רחפנית - אז הוא שכלל את הרחפנות הזאת כמה צעדים קדימה. הוא בחנ"ב. לא מדובר ב"ילד שלא מסתדר עם המערכת" - מדובר בקושי אמיתי. הוא יכול לשקוע עמוק עמוק בנושא שמעניין אותו. עושה בראש חישובים שמדהימים אותי. אבל הוא לא מצליח לשמור באותו זמן על מודעות לדברים אחרים שקורים. למשל, קשה לי מאוד לסמוך עליו שיחצה כבישים לבד. הוא עלול להיות שקוע במחשבותיו ולא לשים לב שהוא הגיע לכביש. זה מציק לו מאוד - הוא היה רוצה להיות עצמאי. כשהוא אוכל נשפך לו מכל הכיוונים - הוא שקוע בהרהוריו / דיבוריו.
על תזונה כבר קראתי. כרגע מחפשת תרגילים וכדומה. יש משהו שאני יכולה לעשות איתו בבית, שיעזור לו?

[יעל*]

ג'אגלינג. זה מעולה במיוחד מפני שיוצר קשרים חדשים בין הצדדים של המוח.
הרבה תנועה. טרמפולינה אם יש לכם מקום לזה. הליכה ברגל.

חשוב לשתף אותו באבחון (הפרטי שלך) ולקרוא על זה ביחד, להבין ביחד את מהות הקושי, על מה הוא משפיע ואיך אפשר להתמודד אתו.
יש חוברת נחמדה בשם "גשר לילדי קש"ר" שיכולה לעזור בזה.

האם הוא גם היפראקטיבי ו/או סובל מאימפולסיביות רבה?

[צילה*]

ג'אגלינג. זה מעולה במיוחד מפני שיוצר קשרים חדשים בין הצדדים של המוח
נהדר! זה בדיוק סוג הרעיונות שחיפשתי.
איזה כיף, נלך על זה.
תודה!

(ולא, לא היפראקטיבי ולא אימפולסיבי בצורה יוצאת דופן)

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לאחת....
לקחתי לתקופה לא מבוטלת את הריטליקס. כדורים טובים והרבה ותר שווים וכדאיים מריטלין. אבל העניין שאי אפשר להשיג אותם אצל החברה. כי כשרציתי להזמין עוד חבילה עונה מענה קולי.מבטיחים שיחזור ולא חוזרים.

אפילו נסעתי עד לכתובת הרשומה של המפיץ והגעתי לדואר .
מקווה שעזרתי ומקווה שהצלחת להזמין איכשהו