_מתוך הספר "A Pattern Language" Amazon:0195019199 מאת כריסטופר אלכסנדר. תרגום: יונת שרון
... אפשר ליישם שניים מהדפוסים הקודמים באמצעות צמחים מטפסים: שביל מקורה (174) ו{{}}אור מעורפל (238).
הבניין הופך לחלק מסביבתו רק לאחר שהצמחים גדלים על חלקים ממנו באופן חופשי כמו שהם גדלים על הארץ.
אין ספק שבניינים שצומחים עליהם ורדים או גפן או יערה מדברים אלינו יותר מאשר בניינים עם קירות ריקים וחשופים. זו בפני עצמה סיבה מספקת לשתול זלזלת בר סביב הבניין, להכין אדניות כדי לעודד גידול צמחים בקומות הגבוהות, ולבנות סורגים וסבכות שהצמחים יוכלו לטפס עליהם.אנחנו יכולים לחשוב על ארבע דרכים לנטוע את האינטואיצה הזו בקרקע מעשית.
- טיעון אחד, התואם טיעונים קודמים בספר הזה, הוא שהצמחים יוצרים מעבר הדרגתי בין המלאכותי לטבעי. מעין טשטוש של הגבולות.
- איכות האור. צמחים המקיפים את הפתחים בבניין יוצרים סוג מיוחד של אור מעומעם בתוכו. זהו אור רך, המפחית סינוור ומונע צללים מוחלטים -- אור מעורפל (238).
- חוש המגע. צמחים מטפסים ותלויים מעניקים לקירות החיצוניים מרקם קרוב ועדין. אפשר ליצור מרקם כזה גם מחומרי בניה מתאימים, אבל הוא יפה במיוחד כאשר הוא נוצר מצמח המטפס על הקיר או נכרך על העמודים. אז, המרקם מזמין לגעת ולהריח, לקטוף עלה. אולי חשוב מכל, המרקם של צמחים מטפסים משתנה תמיד; שינויים קטנים מיום ליום, כתוצאה ממשחקן של הרוח והשמש בעלים; ושינויים גדולים מעונה לעונה.
- הטיפול בצמחים. צמחים מטופחים ופרחים סביב החלונות ובאדניות הופכים את הרחוב לנעים יותר. הם מעידים על מצב חברתי של יציבות מסוימת בתוך הבניינים, ולכן משרים תחושה נוחה להולכים ברחוב -- תחושת בית. כאילו הצמחים הם מתנה מהאנשים בפנים לאנשים בחוץ.
התרומה של הצמחים לרחוב
בקירות שטופי שמש, שתלו צמחים מטפסים שיגדלו סביב הפתחים בקיר -- החלונות, הדלתות, המרפסות, העמודים, והסככות.
