התפתחות מוטורית של תינוקות

אפשר לחמם את החדר ולהוריד בגדים גם בחורף.

אופטימית, איזו הודעה אופטימית ומחממת לב!

אני כמעט ולא כותבת בתקופה זו, אבל רוצה להרגיע אותך גם: בני התהפך מהבטן לגב לראשונה בגיל 11 חודשים, והתחיל לזחול שבוע לפני גיל שנה. גם לי טיפטפו לחץ, אך מאחר וזה ילד שני סמכתי עליו. בסביבות גיל שנה ראתה אותו מומחית התפתחות שהראתה לי כמה תרגילים לחיזוק המוטוריקה הגסה, שיישמתי אך לדעתי לא שינו כלום לקצב שלו. הוא התחיל ללכת בגיל שנה וארבעה חודשים ועכשיו, בגיל שנה וחצי, הוא כבר עולה ויורד מדרגות, רץ וכמעט קופץ - יותר ממה שאחותו עשתה בגיל זה.
בקיצור, ממה שאני חווה ורואה מסביבי, כל אחד והקצב שלו.

בדיוק בשביל סיפורים כאלה ביקשתי את עזרתכם, מאד מעודד לשמוע על ילדים אחרים שהתחילו לנוע קצת מאוחר והשלימו את הפער. תודה, אל תפסיקו (-: .

אפרסקים - בלילה היא מתחילה על הבטן, כשהיא מתעוררת לאכול היא שוכבת על הצד ונרדמת כך תוך כדי יניקה ואז ממשיכה לישון על הצד עם הפנים על הציצי או שהיא מתהפכת על הגב.

אימא אופטימית - באיזה שלב כדאי לקחת אותה לאבחון ? עכשיו זה נראה לי מעט מוקדם.

באיזה שלב כדאי לקחת אותה לאבחון ?
אני לא חושבת שיש שלב מדויק. נדמה לי שמה שאחותי ניסתה להגיד זה שהאבחון הוא יותר בשבילך מאשר בשביל נועם

...
את יודעת, מישהו מקצועי שיראה ויגיד לך שהכל בסדר ושתפסיקי להילחץ...

דרך אגב, אם את רוצה לחסוך את ההוצאה של אבחון פרטי, את יכולה ללכת לפיזיותרפיסטית תינוקות דרך קופת חולים. אם נראה לך שעכשיו זה מוקדם מדי אז תתקשרי אליהם עכשיו להזמין תור, כי ממילא יקבעו לך לעוד חודש לפחות.

קחי בחשבון גם שמאחר ובקרב אנשי המקצוע פרטיים ישנם כאלה (לא כולם) שיש להם אינטרס ברור לחלוב את כספך, ניתן להניח שחוות הדעת של פיזיותרפיסטית של קופת חולים תהיה באמת אובייקטיבית.

אם את בכל זאת רוצה אבחון באופן פרטי, ומתגוררת באיזור המרכז, אני יכולה לתת לך את הפרטים של הפיזיותרפיסטית שאחותי היתה אצלה עם הילדים שלה (היא בפתח-תקווה, זאת שנתנה את 'תרגיל הקסם' להתהפכות מהגב לבטן). אחותי ממליצה עליה בחום.

אמא אופטימית - אני באמת אנסה לקבוע תור בקופת חולים(התורים הם באמת רחוקים) ומקסימום אני אבטל אותו סמוך למועד אם אני אחשוב שהוא לא נחוץ. רעיון טוב, תודה.

לא קשור ישירות למוטוריקה אבל איזו רוח שעולה מן הדברים במיוחד חוה ש ואולי גם של בשמת א) קצת "חורקת לי באוזן".
שונות היא בסדר, שונות בהתפתחות, קצב אחר, סדר אחר של השלבים וכו'.
לפעמים אכן יהיה מחיר להתפתחות "שלא ע"פ הסדר / הקצב" אבל בצידו יכול לבוא גם רווח שמקורו בדיוק בחריגות הזו.
כתבתי כבר בדף אחר שאובחנתי כלקויית קשב וריכוז וגם דיסגרפית (לקות שקשורה בכתיבה)- למזלי הגדול מאוד זה קרה בשלב מאוחר של חיי -יש מחיר שאני משלמת על ה"לקות" הזו ויש דברים שאני לא ממש מצליחה לעשות - יש לי טווח ריכוז מאוד קטן, קשה לי להיות ממוקדת במשימות ותאמינו לי שמשימות שדורשות ריכוז לאורך זמן הן חציבה בסלע עבורי.

אבל

אני לא מצליחה להתמקד, העיניים שלי מתרוצצות כל הזמן? הייתרון - אני קולטת המון אינפורמציה מהסביבה בזמן מאוד קצר (אני לא מצליחה להתמחות אבל אני יודעת הרבה על הרבה)
קשה לי להתמקד לאורך זמן, גם במפגשים חברתיים - הייתרון - התפתחה אצלי יכולת להקשיב להרבה אנשים בו בזמן ואני "צומת" ברשתות חברתיות. (מי קשור עם מי, מכירה את אלו מפה ומשם, מחברת חיבורים בין אנשים וכו').
אני לא מתמקדת במרכז? הייתרון - אני קולטת הרבה ממה שקורה בשוליים [למשל בהצגות אני רואה בד"כ את כניסת השחקנים והתפאורנים לפעמים על חשבון האירוע שבמרכז הבמה (זה שקוראים לו הצגה (-; ] אני פשוט נהנת מזה אפילו שרוב רוכשי הכרטיסים נהנהים ממשהו אחר.

שלא תבינו, יש נקודות שזה מאוד מתסכל אבל יש נקודות בהן בדיוק השונות מהווה את היתרון שלי. אני לא מרגישה צורך לתקן (לאזן) אותי.

והקשר לדף?! לא תמיד זה נורא שיש פיצוי (שיש מי שיקראו לו חוסר איזון) העיוור לא רואה אך מרוויח חוש שמיעה /ריח ייחודי.

<כל זה כמובן לא אומר שאפשר להתעלם לנצח מפעוטות שעושים הרבה לא לפי הסדר, או שצריך להתעלם מאי השקט שזה מעורר בנו כהורים - שווה לשלם 150 ש"ח לאיבחון אם זה מרגיע אותנו>

אה ועוד משהו למזלי לא איבחנו אצלי את הדיסגפיה בגיל בית הספר, אני מנסה לחשוב מה היה קורא לו אמרו לי בגיל צעיר שיש לי בעיות בכתיבה?! הרי כתיבה היא חלק ממני כל כך הרבה שנים.
נכון, גם היום מביך לעיתים כשאותיות מתחלפות לי, כשאני כותבת בשגיאות או או כשאני נתקעת מול הלוח ואין לי מושג איך כותבים איזו מילה רגילה בעברית... אבל אני לא עושה מזה עניין ונדמה לי שגם הסטודנטים שלי לא.

היי, נכון שכששומעים סיפורים זה מרגיע אך עדיין כל ילד הוא עולם בפני עצמו . ממליצה ללכת לפיזיוטרפיסטית תינוקות ולהתייעץ לגבי הילדה הפרטית שלך.

שלום @}
הפיצי שלי בת 4 חודשים, כל הזמן על הידיים או במנשא (בד ארוך או לופי), מזה שבועיים היא מנסה הרבה פעמים להתיישב כשאני משעינה אותה עלי בשכיבה על הגב- היא מתרוממת כמו בכפיפות בטן, היא ממש מתעצבנת אם אני לא מאפשרת לה ומאוד מרצה לשבת (עם תמיכה כמובן).
הנטייה הטבעית שלי היא לזרום איתה ועם הרצונות שלה, אך יחד עם זאת אני מפחדת לגרום לה נזק כלשהו (אומרים שאסור ליצור לחץ על האגן בגיל זה).
מה עלי לעשות???

תשובה של לא מומחית בעליל:
לי נשמע לא ממש טבעי כל המאמץ שהיא עושה באזור שרירי הבטן (נדמה לי שגם אסכולת זילברבוש לא ממליצה על זה). מה שנראה לי לפי התיאור שלך, זה שלא נוח לה שאת משעינה אותה עליך על הגב שלה, ושהיא רוצה אולי להיות יותר גבוהה, יותר בעניינים. אולי כדאי מראש לא להיכנס לתנוחת שכיבה על הגב, אלא מראש לערסל אותה בידייך, כך שהיא חצי יושבת, אך עדיין שעונה מעט לאחור בידייך (קצת כמו סלקל).
אם גם מזה היא תנסה להתרומם, אולי פשוט להשכיב אותה עלייך כשהיא על הבטן... למשל, על הירכיים שלך, אם את יושבת, או על החזה שלך, אם את שעונה לאחור.

סיגל ב @}
אני לא חושבת שזה עניין של חוסר נוחות כי לפעמים היא נשענת עליי בכיף בלי נסיונות להתרומם. מה עוד גם כשהיא במנשא פונה קדימה (עם הגב אלי) היא מאמצת את שריריי הבטן שלה ומרימה את הרגליים ב- 90 מעלות (כאילו היא יושבת באוויר).
(באופן כללי היא תינוקת מאוד פעילה ).

אני מקווה שתשמעי כאן עוד דעות

, בכל אופן לא התכוונתי רק למצב של אי-נוחות פיזית. חשבתי שאולי מדובר גם ברצון שלה להיות יותר בעניינים, כלומר להיות בגובה העיניים של ההתרחשות שיש באותו רגע בחדר או משהו כזה. התרוממות מתוך עניין.

סיגל ב

שליחה על ידי שרונה* » 10 מרץ 2005, 21:31

דיברו פה קודם על תחושות בטן, בהרגשה שלי, לזרום עם התינוקת שלי, היא מאוד תנועתית, ומרבה לדחוף עם הרגליים כסימן לרצון לשנות תנוחה, אם אני לא משנה היא תתחיל לבכות, הבעיה היא שהצורה היחידה שהיא רוצה זה כמה שיותר מאונך. אני קוראת פה ודואגת אם אני לא פוגעת בהתפתחות שלה בכך שאני מאפשרת לה לשבת עלי (נשענת עלי כמובן אבל די זקופה ), מחזיקה אותה על הידיים ביד אחת כשהיא שעונה לי על הזרוע (כמו שמחזיקים ילדים גדולים יותר - אבל היא כל כך אוהבת ככה ומרגישה בזה טיבעי), וגם במנשא אני כבר לא יודעת מה טוב ומה מזיק מרוב שהעירו לי. עירסול זה בסדר אני יודעת אבל היא כבר בת חמישה חודשים, וזה כבד בעירסול, אמרו לי שלא טוב עם הפנים החוצה (מנשא תינוכיס) והרגליים בחוץ, וגם לא שהרגליים בפנים ואז זה יוצר זקיפות כזו (ישיבת לוטוס), ועם הבטן אליי, היא כל הזמן רוצה לראות אז מרימה את הראש אחורה ולצדדים, בקיצור או שאני עושה מה שנוח לי ולה ומסתכנת בלהזיק לה או - מה?

בקיצור או שאני עושה מה שנוח לי ולה ומסתכנת בלהזיק לה
לא בטוח שזה נכון.
האמת שאותי מאוד מעניין אם מישהו יודע קצת על "מסוכנות" בתנוחות הנשיאה השונות בגילאים הצעירים.

פלוני, לא כל כך הבנתי במה הצחקתי... <תוהה אם מפספסת משהו>

סיגל ב
הפלוני זו אני- כתבתי מהמחשב של אמא שלי ורק עכשיו שמתי

שלא רשמתי את שמי, ולא שהצחקת, אני פשוט שמחתי מאוד מהתייחסותך ומהאיכפתיות וזה-

לא נראה לי מספיק מאושר, אז

...

האמת שאותי מאוד מעניין אם מישהו יודע קצת על "מסוכנות" בתנוחות הנשיאה השונות בגילאים הצעירים.
דובר על זה דיי הרבה בדפי המנשאים. בגילאים צעירים לא טובות תנוחות הישיבה בהן כל המשקל של התינוק על האגן שלו, ולכן מומלץ ערסול. בגיל חמישה חודשים כבר אין בעיה עם תנוחות הישיבה עם הרגליים בחוץ.

אני מקווה שנושא שאני בודקת לא עבר במהלך הדף - הוא ארוך לקריאה.
נועם בן 4 וחצי חודשים, לא מוכן לשכב על הבטן יותר מ 4 דקות. לעומת זאת הוא מנסה להתרומם משכיבה לישיבה, מרים את הראש והחזה.
מה לעשות ? לחכות ? לתת לו לישון על הבטן(מפחיד אותי) ? יש עצות ?

4 דקות זה הרבה זמן בשביל תינוק, את יכולה לעשות איתו דברים אחרים כשנמאס לו מהבטן ואז שוב להשכיב כך תצברי הרבה פרקי זמן קצרים במשך היום והוא יתחזק ויהיה לו יותר קל.
אני את אופק (חודשיים וחצי) כן משכיבה לישון על הבטן אבל הוא ישן איתנו כך שהוא בעצם כל הזמן תחת השגחה וההוראה כנגד מוות בעריסה היא באמת להיות בהשגחה כשהתינוק ישן על הבטן. ובאמת רואים את ההשפעה בכך שהוא כבר מרים ראש די יפה ומנסה להתהפך. (מותר פה סמיילי משוויץ? P-: )

לא מוכן לשכב על הבטן יותר מ 4 דקות.
נדמה לי שהמליצו על אווירון כמשהו שיכול לעזור. את שוכבת על הגב, ברכיים מכופפות, התינוק שוכב על בטנו על השוקיים שלך כשהראש שלו בולט מעבר לברכיים שלך (זה מובן?). גם, לא להרבה זמן, דקה שתיים עד שהוא מתעייף, זה גם משחק כייפי וגם מחזק.

הוא מנסה להתרומם משכיבה לישיבה, מרים את הראש והחזה
לא להתפתות לעזור לו להתיישב. הוא אמור להגיע לישיבה בכוחות עצמו.

הוא ארוך לקריאה
ממליצה לקרוא בכל זאת. דף מעניין וחשוב לטעמי.

תודה על התגובות.
האמת היא זה לא שהוא לא מוכן לשכב, הוא שוכב על הבטן רק שהוא לא נשען עם הידיים (בתנוחת צניחה חופשית) וכך הוא לא מחזק את רצועת הכתפיים. ובתנוחה הזאת קשה להיות לאורך זמן, תנסו !
בכל מקרה מצאתי פיתרון: להניח אותו על כרית רחבה וגלולה וכך מצד אחד לאלץ אותו להישען על הידיים ומצד שני להקל את העומס על הידיים.
הוא ישן איתנו כך שהוא בעצם כל הזמן תחת השגחה וההוראה כנגד מוות בעריסה היא באמת להיות בהשגחה כשהתינוק ישן על הבטן.
גם נועם יישן איתנו, אבל אני לא מרגישה שהוא תחת השגחה, בעיקר שממליצים לא להשכיב לישון תחת שמיכות אלא להלביש חם ואצלינו הוא ישן תחת שמיכת פוך זוגית.

את יכולה לעשות איתו דברים אחרים כשנמאס לו מהבטן ואז שוב להשכיב כך תצברי הרבה פרקי זמן קצרים במשך היום והוא יתחזק ויהיה לו יותר קל.
בהחלט אאמץ את זה,תודה.

איילת @}
גם נועם יישן איתנו, אבל אני לא מרגישה שהוא תחת השגחה, בעיקר שממליצים לא להשכיב לישון תחת שמיכות אלא להלביש חם ואצלינו הוא ישן תחת שמיכת פוך זוגית.
הפיצי שלי ישנה איתנו אבל עם שמיכת פוך משלה (יותר בטיחותי וגם יותר נוח

)

עוד "תנוחת בטן" שאצלנו עבדה יפה מאוד, בסגנון אווירון, רק שהבטן של התינוק נשענת על החלק הפנימי של אמות הידיים של הנושא, אשר עומד/יושב (ולא שוכב). בשביל לבאר: כפות הידיים אוחזות בבתי השחי (כשכפות הידיים של הנושא פונות כלפי מעלה), בטן התינוק שעונה על הידיים, והאגן שעון בין 2 הידיים באזור המרפקים. הגב של התינוק פונה אל הנושא, ופניו פונות החוצה, בגובה העיניים.

שליחה על ידי גליה* » 16 מרץ 2005, 20:37

ביתי בת חמישה חודשים. בזמן האחרון כשאני מניחה אותה על הבטן היא לא מרימה את חלק הגוף העליון עם הידיים כמו שעשתה עד עכשיו אלא פורסת ידיים לצדדים והראש בקושי מורם. כמו הליכה אחורה, האם זה מעיד על חולשה בחגורת הכתפיים מה קרה פתאום, למישהיא זה קרה?

שליחה על ידי מי_כל* » 18 מרץ 2005, 21:10

גליה.
לפי התיאור שלך, זו אינה "הליכה אחורה" אלא דווקא השלב ההתפתחותי הבא, הקיים אצל תינוקות רבים בגיל של הגורה שלך. התנוחה שאת מתארת זו תנוחת "אווירון", שהיא מיצוי מלא של יכולת הזקיפה של התינוק. הדבר אינו מעיד על בעיה בחגורת הכתפיים, אלא דווקא על כך שהיא מחוזקת מאוד.
במקביל לשלב זה, את צפויה לראות התרוממות של כל פלג הגוף העליון, על ידי יישור מלא של הידיים ודחיפת הרצפה.

השאלות אותן הייתי מציגה הן:
האם היא מתהפכת מהגב אל הבטן ומהבטן אל הגב.
האם היא עושה זאת לשני הכיוונים (הכוונה - ימין ושמאל).
האם היא מוכנה לשהות על הבטן, האם נוח לה בשכיבה על הבטן.

כמובן, אסייג ואומר כי רק אם רואים וממשמשים (שכן אין טוב ממראה עיניים וממגע ידיים), אפשר לאבחן מה המצב ולצפות את השלבים הבאים.

לילה טוב ושבת שלום.

לאמהות ששאלו על ישיבה מוקדמת של התינוק,
הנה כתבה קצרה שמסבירה לא רע ShowDoc]למה לא להושיב תינוקות Section Baby5[/po].asp?SectionID=24&DocID=1646 לפני הזמן.

^{בשבילנו זה מאוחר מידי} P-:

ממליצה בחום לקרוא את המאמר שדקל נור מפנה אליו.
דקל, תודה רבה @}

מחפשת דחוף פיזיוטרפיסט/ית פרטית באזור גליל מערבי, אחרי שביררתי מה קורה עם התור שלנו בקופ"ח כללית, נאמר לנו שיש לנו פחות או יותר חודש וחצי ! איזה ביורוקרטיה מטורפת ...תינוקות הם לא אנשים מבוגרים הכל קורה כל כך מהר ! האמת היא שאני לחוצה.
אז אם מי שהיא יכולה לעזור לי אעריך את זה מאוד.

איילת, אנחנו מטופלים אצל ניצה בוקר מבן-עמי. אבל אני חושבת שהיא התחילה עכשיו לעבוד דרך קופת חולים כללית.
היא טיפלה עד לפני שבוע בביתה, ועכשיו עברה למרכז להתפתחות הילד בנהריה (איפה שהיתה קופת חולים הישנה ברחוב המייסדים, אם את מכירה).

אני מאד אוהבת אותה. אם את מעוניינת, את לך את הטלפון שלה.

שמנו לב להבדל בין האורכים של הרגליים אצל בתנו בת השנתיים וחצי.
רגל ימין קצת יותר ארוכה.
אמרו לנו לא לדאוג שזה עובר , שזה עניין של גמישות באגן ושכדאי לעשות לה תרגילים ולתלות אותה הפוך(להחזיק אותה כמשחק) ואז זה ישתחרר.
זקוקים להדרכה מקצועית יותר מישהו יכול לעזור?

מומלצת שיטת פלדנקרייז. אנסה להשיג לך מספר של מטפלת בתינוקות וילדים במרכז- מתאים?
ואל תדאגי, באמת אפשר שזה יעבור לבד ואפשר גם לעזור לזה.

שלום ותודה רבה
יש מטפל טוב באותה רמה גם בצפון?
בכל מקרה אני רוצה את הטלפון של המטפלת במרכז, תודה!

הבת שלי בת 9 חודשים, היא נעמדת תוך הישענות על דברים ושמתי לב שכפות רגליה מופנות כלפי חוץ. תהיתי האם זה תקין (הכוונה היא לכפות הרגליים)???

בכל הספרים (נו טוב, בשניים שקראתי) כתוב שתינוק בן כמה חודשים שוכח צעצוע ברגע שהוא רואה אחר, או ברגע שהוא יוצא מתחום מבטו.
והנה, הילד שלי בהחלט זוכר את הצעצוע - וכשמרחיקים אותו ממנו (את הילד מהצעצוע) הוא מסב את ראשו לאחור, למבט אחרון ופרידה

בהחלט זוכר ואף מביע את רצונו להמשיך את החוויה.
הוא ילד די פיקח, אבל בטוח שהוא לא יחיד במינו בתחום הזה.

מה השאלה שלי בעצם? אין שאלה. אני פשוט תוהה, מי כתב את הספרים האלה? והאם הם נכתבו בשיטת "כמה מלאכים יכולים לעמוד על ראש סיכה"?

יש מטפל טוב באותה רמה גם בצפון?
כן. ליאור פסח, ממעלות. חפשי בספר טלפונים. מקצועי, ותיק, ומאוד נחמד.

מה עושים עם תינוק בן חודשיים שלא מוכן בשום פנים ואופן לשכב על הבטן ולתרגל הרמת ראש?
עד כה הייתי מניחה את הבן שלי על הבטן לפרקי זמן קצרים כי הוא היה מתחיל לבכות מהר מאוד והוא היה מרים את הראש
עכשיו בכל פעם שאני מניחה אותו על הבטן הוא מיד מתחיל לצווח ובעוט לכל עבר עם הידיים והרגליים והוא לא מנסה אפילו פעם אחת להרים את הראש. כאשר אני אוחזת בו בידיים הוא מחזיק את הראש זקוף לפרקי זמן קצרים.
אני לא יודעת אם פשוט להניח אותו על הבטן ולתת לו לצווח או שזה לא אפקטיבי? מישהי יודעת מה אפשר לעשות?
מוצץ לא מרגיע אותו במצב כזה או לחלופין הוא מתחיל למצוץ אותו עם הראש מונח על המשטח.

חובות ומשימות בגיל שלושה חודשים

עכשיו בכל פעם שאני מניחה אותו על הבטן הוא מיד מתחיל לצווח ובעוט לכל עבר עם הידיים והרגליים
זה משהו שהתחיל פתאום? אם כן, יכול להיות שמשהו מכאיב לו ואז כדאי להתייעץ עם רופא.

גליה,
בגיל חודשיים לדעתי אין מה להלחץ בעניין הרמת הראש. תינוקות נולדים כשכל השרירים הכופפים שלהם עובדים חזק. לוקח להם זמן לצאת מהתנוחה העוברית הזו ולהפתח. הוא יכול להנות לשכב על הבטן כשהאגן מורם והברכיים כפופות וכך הוא יכול לשמור על התנוחה העוברית גם כשהוא על הבטן.
כדי להרים את הראש בשכיבה על הבטן הוא צריך לשחרר את הבטן וזה כאמור קורה בהדרגה (קחי בחשבון שזו עדיין התקופה של הגזים ויכול להיות שמהכאבים הוא גם מחזיק את שרירי הבטן מתוחים, מה שכאמור מקשה עליו להזדקף כשהוא על הבטן).
יש מספר דברים שיכולים לעזור (אבל כאמור אני לא חושבת שאת צריכה לדאוג):
כל דבר שאת יכולה לעשות כדי לתמוך בו בתנוחה העוברית ולהדגיש אותה כמו למשל ע"י נשיאה בתנוחת ערסול במנשא.
כמו כן את יכולה כשהוא על הגב לעזור לו לעגל את הגב ע"י הבאת הרגליים לכיוון הראש יחד עם האגן ולהשאר שם לכמה רגעים (הכל כמובן בעדינות וללא שום כפיה. ברגע שאת מרגישה בידיים התנגדות למה שאת עושה סימן שזה היה או מהר מידי או חזק מידי או רחוק מידי ותתקני את עצמך).
כשהוא על הגב, טפיחות קלות באזור הבטן והחזה יעזרו לו להרפות שם את השרירים.

מה הדין לגבי הולכת תינוקות? התינוקת, (או שמה הפעוטה?) בת השנה זוחלת היטב שלושה חודשים, לאחרונה התחילה לעמוד בלי ידיים. סבתא שלה פתאם הציגה לה את האופציה לדחוף בהליכה את הבימבה. היא מאד מתלהבת מהמשימה החדשה, אבל אחרי כמה דקות היא נהיית מאד מתוסכלת. לי נראה שבכלל לא היה צריך להציג לה את האופציה הזו, אז בינתיים אני מחביאה את הבימבה (אז היא דוחפת כיסאות, אבל בלי התיסכול הגדול בסוף). כשסבתות להוטות מגיעות ומנסות להוליך אותה ואני מתמרמרת אומרים לי שאני "מגזימה, כמו תמיד". אני מגזימה?

מישהי/ו יכולים לגלות לי מה המחלוקת סביב שי זילברבוש וצעד ראשון?
ז"א אני כל הזמן קוראת ש"הדעות חלוקת" אבל למה? מה טוענים המבקרים? והתומכים מה משיבים להם?
חן חן

אני מגזימה?
לדעתי לא.
אני דוגלת בגישה שמה שהילד מגיע אליו בעצמו - זה מה שהוא בשל אליו. פיזית ונפשית.
כל דבר שהוא יוזמה שלנו, הילד לא בשל אליו עדיין.
לדחוף כסאות או חפצים שונים זה נהדר. זה בדיוק שלב טבעי בדרך להליכה. הבת שלי - שלא הוצגה לה בימבה - דחפה הרבה כסאות בדרך להליכה.
כמה שיותר טבעי - יותר טוב. לדעתי.

מישהי/ו יכולים לגלות לי מה המחלוקת סביב שי זילברבוש וצעד ראשון?

את יכולה לקרוא את הדף הזה יש כאן התייחסויות לנושא
את יכולה לראות אותו בטלווזיה בתוכנית של רבקה מיכאלי ולהתרשם
את יכולה ללכת לשיעור ניסיון במרכז ולהתרשם מהשיטה יש שיעורים בקורסים למדריכים שלא עולים כסף

כשאת עושה את אחד או יותר מהדברים האלה, כדאי לך להתמקד בשיטה עצמה ולא באישיות של שי זילברבוש עצמו שהיא לדעתי אחד הגורמים למחלוקת סביב השיטה או במילים אחרות תנסי לשמוע את הדברים ולא את הטון שלהם ולראות האם את מוצאת בהם הגיון או לא.

תודה (-:
קראתי את הדף חייבת להודות שלא לגמרי ברור לי מה ההתנגדות
את יכולה לראות אותו בטלווזיה בתוכנית של רבקה מיכאלי ולהתרשם - אזהו שלא, אין לנו TV (-:
את יכולה ללכת לשיעור ניסיון במרכז ולהתרשם מהשיטה יש שיעורים בקורסים למדריכים שלא עולים כסף רעיון מצויין
ושוב, תודה

היי, מוכרחה לשאול כאן שאלה ולצערי אין לי זמן ככ לעבור כרגע על כל הדף, אז אם זה מופיע אנא הפנו אותי...
בתי איה קצת דילגה על השלב של הזחילה והתישבה לפני כן. שמעתי איפהשהוא שזה לא טוב ואשמח לעיצה.
היא אינה זוחלת כמעט, כלומר- היא יכולה כמה צעדים ומתעייפת. והיא לא יציבה גם לא בישיבה שלה. היא יכולה לעמוד על שש אבל לא להתקדם יותר מכמה צעדים... היא גם מאוד מואסת די מהר בצעצועים ורוצה מיד לעבור הלאה, כך נראה לי. היא מתלוננת הרבה פעמים גם כשנראה לי שאין ממש סיבה.. אני נוטה לחבק הרבה ולהרגיע. אני תוהה אם זה דפוס בלימה כמו שמתארת אניטה סולטר ב התינוק יודע.
כרגע צומחות לה שיניים. אני מנסה לחשוב תמיד שזה קשור לזה ביותר.
אך מזמן מאוד היא לא שיחקה בשקט לבדה, או איתנו לידה באופן רגוע בלי להתעצבן כל שתי דקות.
יש לציין שהיא גם צוחקת הרבה, בשמחה ובהתרגשות. למישהו יש רעיון בנוגע לשאלות האלה? ואם זה בכלל קשור אחד לשני...

שכחתי לציין שאיה זחלה אחורה תקופה ארוכה. ועדיין לפעמים.

הגמד,
היא אינה זוחלת כמעט, כלומר- היא יכולה כמה צעדים ומתעייפת. והיא לא יציבה גם לא בישיבה שלה
אולי כדאי בכל זאת לקרוא את הדף ולראות אם יש משהו רלוונטי.
אולי כדאי להתייעץ עם מישהו כמו שי זילברבוש (נדמה לי שיש אפילו איזה פורום באינטרנט שבו הוא עונה על שאלות).

בינתיים שתי שאלות:

בת כמה היא?
האם מתיישבת בעצמה?

היא מתלוננת הרבה פעמים גם כשנראה לי שאין ממש סיבה..
כרגע צומחות לה שיניים.
יכול להיות מאוד שהתלונות קשורות באמת לשיניים.

אני נוטה לחבק הרבה ולהרגיע.
האם יוצא לך גם לשאת אותה במנשא חלק משעות היום?

קראתי את ההתחלה של הדף הזה. אין לי הרבה זמן אבל חייבת להעיר כי חשוב לראות את המכלול של הילד. הסימטריות נבחנת במכלול ויש לשים לב אם הוא מתעלם למשל מדצ אחד ולא שם לב לגרויים מהצד הזה אז יש מקום לבדוק. אם הוא רק לא זוחל סימטרי ושאר החושים מפצים על זה אז זה אולי לא קלאסי אבל לא מדאיג. אני דוגלת במשפט איש איש ודרכו לציונות. עכשו ראיתי שבעצם השאלה בהתחלה זה משנה שעברה.... אז תספרי מה קרה איתו.. מעניין.

נדמה לי שיש אפילו איזה פורום באינטרנט שבו הוא עונה על שאלות).
הפורום של שי זילברבוש

שאלה או בעצם שתיים: הבן שלי בן 11 חודשים ולא מוכן להחזיק בקבוק. הוא מוכן להחזיק לחם למשל, אבל כשאני מאכילה אותו מבקבוק הוא פושט את ידיו לצדדים. האם זה בסדר בגילו? חוץ מזה הוא לא זחל זחילת גחון אלא עבר מעמידה על 6 והתנדנדות לעמידה על ארבע! וכך הוא מתקדם (כבר מגיל חצי שנה). אנשים שרואים את ה"זחילה" הזאת מאוד מוקסמים וצוחקים (הוא עושה את זה בזריזות ובמיומנות גדולה). מישהי מכירה דבר כזה? אגב הוא כבר עומד ומאוד אוהב ללכת כשנותנים לו ידיים.

תודה סיגל ב על ההתיחסות המהירה,
אני חושבת ומקוה שסתם נטרדתי שלא לצורך.. אילו היו שבועיים קצת קשים לה ולנו.
וגם כי כמו שקורה לי הרבה פעמים, אחרי שכתבתי את הדברים איה התחילה פתאום לזחול..
יותר ויותר.. אנחנו מגלים אותה זוחלת אחרינו לאט לאט מעבר לפינה ומאוד שמחים על כך.
ובכל זאת: איה בת 10 חודשים, היא מתישבת בעצמה אך לא ממש ממצב של שכיבה. אלא מהישענות. אני נושאת אותה במנשא לפעמים. היא שוקלת 9 קילו בערך, זה מכביד עלי מאוד ולכן זה לא קורה הרבה...

אני מרגישה עדיין שאין בה את השקט לשחק וללמוד בשלוה. אך מכיון שכל יום מביא משהו חדש ושונה, אני מחכה ולא דואגת ממש. הולכת לקרוא את הפורום של זילברבוש (תודה לך חוה ש) ואת שאר הדף.
תודות.

הי שירשירונת,

ברוכה הבאה. @}

כשאני מאכילה אותו מבקבוק הוא פושט את ידיו לצדדים.
אולי הוא רומז לך כאן משהו... יכול להיות שהוא מסמן לך שהוא רוצה שאת תאכילי אותו - בזרועותייך. או בשפה אחרת: הוא זקוק לקרבה שלך ולחום שלך דווקא בזמן הארוחה, חום ומגע מסוג כזה שרק את יכולה לתת...

הוא לא זחל זחילת גחון אלא עבר מעמידה על 6 והתנדנדות לעמידה על ארבע
לגבי זה, אני ממש לא יודעת. אולי כדאי להתייעץ עם איש מקצוע כי זחילה נחשבת למשהו שחשוב לעבור אותו - מהמעט שאני יודעת (והוא לא הרבה

).

מה שכן, לגבי זה -
הוא כבר עומד ומאוד אוהב ללכת כשנותנים לו ידיים.
אני חושבת שכדאי לתת לילדים להגיע לכל שלב בעצמם ולא לנסות לקדם אותם עם עזרה שלנו. אם אנחנו מתערבים ומנסים לעזור להם או לקדם אותם, הם יכולים אולי לפספס איזה שלב חשוב או להגיע מוקדם מדי (ביחס למי שהם) לשלב מסוים, שאליו הם עדיין אולי לא בשלים מספיק. לא בשלים מבחינה מוטורית וגם נפשית.

אני נושאת אותה במנשא לפעמים. היא שוקלת 9 קילו בערך, זה מכביד עלי מאוד ולכן זה לא קורה הרבה...
גמדית חייכנית, אולי המנשא הנוכחי לא ממש מתאים לכן? אולי יש מנשא אחר שיתאים לך ויהיה לך נוח איתו?
גם לי יש ילדה - לא מהקלות - ומנשא נוח שבחרתי בקפדנות מאפשר לי לשאת אותה בנוחות יחסית....

אפרסקית, מצטערת שזה לא בדף הנכון, אבל באיזה מנשא את משתמשת? אני אעשה כאן חיפוש למנשאים עוד מעט,
אבל בנתים: את חושבת שזה קשור לנשיאה? כי באמת בזמן האחרון קשה לה לשבת בשקט בעגלה, היא רוצה יותר על הידיים וקירבה. היא מקבלת כמובן..
לאחרונה עברנו דירה (לפני חודש) אני מנסה לחשוב מה יכול להפריע לבת שלי להיות רגועה... השן כבר יצאה החוצה. היא יונקת המון בלילה. במשך היום אני משתדלת לתת לה אוכל מוצק ולהתקדם בכך. אך אם לפני שבועיים היא אכלה בשמחה פתאום יש איזושהיא דעיכה בענין באוכל.
אשמח להארותיך והערותיך. תודה.
<קוראת את מה שכתבתי בעצמי ומתחילה להבין דברים אולי...>

אמנם לא אפרסקית...

אבל את הגדולה שלי סחבתי בהריון םן הקטן באובר דה שולדר. על הצד או על הגב. היה לי מאד נוח..
גם לא הציק לי בבטן וגם היה לי נוח לשאת אותה..
וגם היום אם במקרה הקטן לא עלי אני לוקחת אותה במנשא הזה או במנשא גב.

ולגבי חלק מהשאלות שלך [מידיעותי - ואני לא אשת מקצוע]...
חילת גחון היא לא מאד חשובה..
אבל זחילת 6 כן.
הגדולה שלי התיישבה רק בגיל 10 חוד' ועמדה וזחלה קודם.
זחלה רק 6 וגם זה היה התחיל בערך ב- 8 חוד' רק....
והלכה רק בשנה וחצי לבד.
הוסבר לי שהליכת גחון היא לא שלב חשוב ולא נורא שויתרה עליו.
זחילת 6 היא חשובה כי הם זוחלים יד ורגל נגדית וזה חשוב להתפתחות המוח, שיווי משקל וכל מיני דברים אחרים...
כדי לעודד זחילת 6 יש כל מיני תרגילים ובהחלט מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע.
מנסיוני מה שהכי עזר אצלנו היה שאמא ואבא ירדו לזחול איתה וגם מפגש עם ילדים זוחלים.
אבל יש בהחלט תרגילים גם שעשינו קצת...

בהצלחה..

תודה לך פווו.

באיזה מנשא את משתמשת?
משתמשת בשניים:
חלק מהזמן מנשא צד לנשיאה צדית. אובר דה-שולדר הוא באמת מנשא מצוין בהקשר הזה.
חלק מהזמן אנחנו עם מנשא ילקוט שנקרא מנשא "ארגו".
על כל המנשאים יש פרטים בדפים שציינתי.

לאחרונה עברנו דירה (לפני חודש) אני מנסה לחשוב מה יכול להפריע לבת שלי להיות רגועה...
בדיוק זה!
המעבר.
לוקח להם זמן (וגם לנו למען האמת) להסתגל למעבר.
אנחנו עברנו לפני חודשיים וגם הבת שלי חזרה לעצמה ממש רק אחרי כמה שבועות. זה לגמרי טבעי.
זה גם לגמרי מובן שדווקא עכשיו היא תרצה יותר על הידיים ויותר קרבה.
הבת שלי ממש נצמדה אליי בימים הראשונים.

את חושבת שזה קשור לנשיאה?
אז כן. בפרט לנוכח המעבר - כן.
זה מזכיר לי איך הייתי קולטת עצמי כשבתי כבר התחילה לזחול ואחר כך ללכת, איך הייתי שוכחת שהיא עדיין בעצם תינוקת שזקוקה לקרבה ולמגע ברמות גבוהות מאוד מאוד מאוד. וזה שהיא כבר ניידת וחוקרת את העולם, לא אומר שבשאר הזמן היא לא זקוקה לקרבה הזו.
לפעמים הילד גדל לנו, ואנחנו שוכחים שהוא בעצם עדיין תינוק, ועם צרכים של תינוק...

אם לפני שבועיים היא אכלה בשמחה פתאום יש איזושהיא דעיכה בענין באוכל.
באוכל אצל ילדים אני מתרשמת שיש כל הזמן עליות וירידות. יש ימים שהבת שלי לא מפסיקה לאכול ויש ימים שבהם היא לא נוגעת בכלום. אז גם אצלכם, זה יכול להיות שיניים (גם אם יצאה שן, אולי מתבשלת לה אחת חדשה? או אפילו כמה במכה?), זה יכול להיות מיני מחלה/וירוס שעברו עליה ואת אפילו לא יודעת כי היא יונקת ומקבלת את הנוגדנים שלך ולכן זה בא אצלה לביטוי רק על ידי איבוד תיאבון.
בקיצור - כל עוד היא ממשיכה לינוק כמה שהיא צריכה... כנראה שהכל בסדר.

לי זה נשמע נורמלי לגמרי.

על התפתחות מוטורית של תינוקות אפשר לשאול גם בפורום ריפוי בעיסוק של תפוז

סיגל ב
תודה. עם מי כדאי לי להתייעץ? עם איזה סוג של מומחה?

שוב תודה על ההתיחסות.
אכן איה קיבלה חום היום. והיא במצברוח קשה. קראתי איפשהוא שתינוקות שמתחילים לזחול מקבלים מחלת חום מההתפתחות הפתאומית או מהמרחב.
ולכן אני מנסה לא לדאוג. זה גם מסביר לי את הדעיכה בכל התחומים מהזמן האחרון (מלבד הזחילה...).
זה גםן כנראה הכל ביחד- דירה ושיניים וזחילה... מחפשים לה רופא שפתוח עכשיו. תודות ואעדכן בקרוב.

הגמד חיוכון,
ממליצה לך בחום

לקרוא את חום גבוה, ושולחת לבתך בריאות טובה!

שירשירונת,
אני מבינה מאוד קטנה בתחום אבל נדמה לי שיש פיזיוטרפיסטים התפתחותיים שמיועדים בדיוק למקרים האלה. כמו כן יש מדריכי פלדנקרייז לתינוקות, בעניין הזה יש את שי זילברבוש ודומיו (לא מכירה אף אחד, לכן אין לי המלצה).
אולי כדי לקבל פרטים יותר מדויקים כדי לשאול בפורום שהמליצה עליו תמרוש רוש בהודעה מעליי, וכן בפורום של שי זילברבוש שעליו כתבה חוה ש עוד כמה הודעות למעלה.
בכלל נכתבו כמה דברים במעלה הדף על כך. כדאי לקרוא את הדף מתחילתו.

בהצלחה וכל טוב! @}

ואת מוזמנת לחזור ולעדכן איך זה מתקדמים העניינים.

אשמח לשמוע התיחסויות, תובנות ונסיון של אחרים עם תינוקות וילדים בעלי טונוס שרירים נמוך...
מה זה אומר, מה ההשלכות העתידיות, האם לעזור\לחזק ואיך, השפעות קוגניטיביות כתוצאה מהתפתחות מאוחרת וכו'...
לי אישית יש בת 10 ח' שעוד לא זוחלת ובכלל מאד 'שנטית', מאד נישאת, ממש עוברית כזאת....
אני לא בלחץ, רק רוצה ללמוד קצת יותר את הנושא, לעזור אם יש צורך... כמו שכתבה בשמת:
לא לכפות זה לא אומר לוותר לחלוטין על האחריות
אודה להתייחסויותיכם!

הי מור
לגבי טונוס שרירים נמוך אצל ילדים מה שבעתיד יכול להפוך להיפוטוניות מה שיכול להקשות על תפקודים עתידיים. אבל אין לך מה להלחץ כדאי לחזקר את השרירים, איך? בראש ובראשונה עיסויים והרבה לאוו דווקא עדינים אלא יותר מגע עמוק זה נעים ומאד מרגיע (עובד ישירות על מערכת העצבים). כדאי מאד לחזק גם חגורת כתפיים להשכיב המון על הבטן להניח משחקים קצת גבוה (על מנת שתרים את היד גבוה מהכתפיים). תתחילי מתרגילים פשוטים והשינוי יגע במהרה
בהצלחה

תיקון סמנטי: טונוס שרירים נמוך הוא היפוטוניה. אותו המושג, רק בעברית ובלועזית.

גם לבת שלי בת שבעה חודשים יש טונוס נמוך, ליתר ביטחון אנחנו במעקב פעם בחודש של פיזיטרפיסיטית מקופת חולים. היא טוענת שהטונוס הנמוך זה דבר מולד וצריך לדאוג שתהיה פעילה ותשכב הרבה על הבטן כדי שתפתח את השרירים שלה. סביר להניח שההתפתחות המטוטרית שלה תהיה יותר איטית, למרות שכרגע היא עושה מה שתינוק בגילה צריך לעשות, כלומר שוכבת על הבטן, מתהפכת אבל עדיין לא זוחלת, גם לא גחון. היא נוזלית כזאת ואני מרגישה שהיא צריכה עדיין להיות קרובה אלי. יש לי השערה שטונוס נמוך קשור לאופי שלה, כי היא גם מאוד רגועה, כל עוד אני לידה או מחזיקה אותה (וזה לא תמיד קל לי). הדאגה שלי (שאולי היא מיותרת) היא שמתחיל להיות פער בין ההתחפתחות הרגשית והקוגניטיבית להתפתחות המוטורית, למשל היא מתוסכלת מאוד מכך שהיא מנסה להגיע לחפצים ולא מגיעה אליהם.
עוד תהייה שיש לי בקשר לכך הוא עניין הנשיאה במנשאים, כי במנשאים היא רפויה יותר כך שבזמן מנשא היא פחות מחזקת את השרירים שלה. עכשיו זה כבר פחות רלוונטי כי היא כבדה לי אז היא הרבה על השטיח, אבל בהתחלה ההמלצה לשים אותה על הבטן קצת התנגשה לי עם הגישה של להצמיד אותה אלי כמה שיותר במנשא. האם למישהו יש ניסיון עם נשיאה של תינוק היפוטוני זמן ממושך במנשאים? האם גם הם יום אחד רוצים לצאת מהמנשא ומתחילים לזחול (כמו שלידלוף כותבת ב"עקרון הרצף"?.

הייתי ממליצה לך מיכלול ה שלא להשתמש בהגדרות האלה כחלק מהקשר שלך עם ביתך,כשאת מסתכלת עליה בתור אמא שלה שנשאה אותה בבטנה ,מה מדאיג אותך,אך ופה הדבר - מה היא כן עושה,במה היא מרגשת אותך,וכו'.
להיפוטוניה אין שום משמעות בקשר שלך איתה.היא תזחל,אולי יקח לה קצת יותר זמן,אבל זה קודם כל דבר שיש לקבל,לדעתי כמובן,ולא "לסדר".
כנ"ל לגבי נשיאה במנשא.לידלוף עם כל הכבוד לה עשתה עבודה מעניינת,אך מה את מרגישה ואיפה האינסטינקטים שלך בתור אמא לגבי מה שהיית רוצה לעשות עם ביתך.
בהצלחה.

מיכלולה, אני כ"כ מזדהה! גם אצלי בת 10 ח' המון במנשא, בעיקר על הגב... המון זמן חשבתי שזה רק לטובה ולאחרונה אני כבר לא כ"כ בטוחה... בדיוק השאלות שהעלית.... לדעתי בגיל 7 ח' עוד מאד הגיוני להיות הרבהבמנשא ובצמידות לאמא, רב התינוקות עדיין לא זוחלים בגיל הזה, או רק מתחילים....
מה שאותי מטריד זה שבגיל 10 ח' יש תינוקות שכבר הולכים, אמנם זה חריג יותר, אך רב התינוקות כבר זוחלים בצורות שונות, מגיעים למקומות שונים בעצמם, נחשפים כתוצאה מכך לשלל גירויים בשלל תחומים 0טעם, צליל, מגע, תנועה וכו') האם זה שהיא לא נחשפת לכל הדברים האלה כרגע, לא יכול להשפיע במשהו עכשיו או בעתיד בתחום הקוגניטיבי....
גם בעניין אוכל מוצק למשל, היא בקושי אוכלת.... מעניין אותה לשחק בזה, פחות לאכול ממש, אני תוהה אם יש קשר.... אם העיכוב בהתפתחות המוטורית משפיע גם על זה, כאילו הכל ב'דיליי'.....

עינת, לא הבנתי בדיוק את דברייך.... מדובר פה בסה"כ בלהיות עם יד על הדופק, לא להלחץ, לא לדחוף ולכפות, אלא לשים לב, לברר, ללמוד את הנושא ולראות אם צריך לעזור.....
וכן גם עולים עוד דברים בהקשר הזה, מה לעשות..... בתור אמא ל3 ילדים מקשה עליי העובדה שהיא עוד לא זוחלת וצריכה להיות עוד נישאת רב הזמן, ו'זמני השטיח' שלה לא ארוכים.... זה מעורר בי לעיתים גם כעס עליה, חוסר סבלנות ('נו, תזחלי כבר...') וישר אח"כ כמובן ייסורי מצפון....בקיצור, זה לא עניין של לחץ והשוואות, זה פשוט קשה פיזית וגם רגשית לפעמים...

אוי,מור וקינמון,את צודקת,אני צריכה להזכיר לעצמי שאלה הרגישויות שלי.(נורא קשה לי כשאימהות מדברות במושגים וכותרות של איבחונים למניהם,על הילדים שלהן.)
ולעצם העניין - לדעתי עדיף לקחת פחות במנשא אם מרגישים שהילד לא נע \בוחר להמעיט בתנועה \ מתקשה בתנועה - you name it.
תאורטית - אם האמא לא משוכנעת,שזה טוב,הילד שלה מרגיש זאת.כמובן שכל מקרה לגופו.

כמובן שאני מקבלת אותה כמו שהיא, הנוזליות שלה מקסימה בעיני, היא מתמסרת אלי ומחבקת מכל הלב ואני אוהבת את את זה כל כך. מצידי שתזחל עוד שנה, זה אפילו נוח לי מאוד שהיא לא זוחלת כי אין לי מושג איך לארגן את הבית כשתתחיל לזחול ואיך אשמור עליה כשתתחיל לזוז בעצמה. אפילו נראה לי שהיא קולטת אותי ולא מזדרזת להפתתח כי היא עדיין זקוקה לקשר איתי וכשזוחלים כבר התלות בי תהיה קטנה יותר. התלות שלה בי זה כבר עניין אחר, אני חושבת שזה תיקון שאני צריכה לעשות עם עצמי, אני יודעת שההורים שלי לא יכלו להכיל אותי כשהייתי תינוקת ואני מרגישה שהבת שלי מנסה לבחון עד כמה אני יכולה להתמסר אליה, להכיל אותה 100% מהזמן ללא תנאי. הההתמסרות שלה והצורך האינסופי שלה במגע הוא תרגול עבורי בתיקון הפצעים מהינקות של מחסור תהומי במגע והכלה.
אני יודעת שאני צריכה כאן עוד לעבוד על עצמי ולהדוף את הלחץ מהסביבה בעיקר מהמשפחה שכל הזמן רוצים שאעשה איתה תרגילים שיעודדו אותה לזחול. ואני יודעת ועדיין לא מעיזה להגיד בקול ברור וצלול שעדיף שהיא תגיע לזחילה ובכלל לכל שלב בקצב שלה. אנחנו לא בתחרות אם אף אחד, אם יש דבר שאני לא רוצה לעשות זה להאיץ בבת שלי.
העניין היחיד שגורם לי לחשוב שאני צריכה לעזור לה לפתח את השרירים הוא שהיא כבר מראה סימנים של תסכול מכך שהיא לא מצליחה להגיע לחפצים. בשונה מההתפתחות המוטורית האיטית היא סקרנית מאוד ורוצה לדעת ולראות הכל. אך גם כאן אני מעדיפה לעסות אותה וללטף אותה ובכך לגרום לה להיות מודעת לגוף שלה ולא ללמד אותה לזחול.

ועוד שאלה למבינים בנושא ההתהפתחות הוא: הפיזיוטרפיסטית שהלכתי אליה דרך קופת חולים הציע לשים אותה בתנוחה של חצי ישיבה ולשים חפץ מקדימה, כך היא תאריך את הגב שלה כדי להגיע לחפץ ותחזק את השרירים. וגם יעודד אותה להתיישב כי תראה את העולם מזווית אחרת. לי זה נראה לא נכון לשים אותה בתנוחה שהיא עדיין לא יכולה להגיע אליה לבד. בינתיים אני לא עושה איתה את התרגיל הזה. מה דעתכן?

זה לא עניין של לחץ והשוואות, זה פשוט קשה פיזית וגם רגשית לפעמים...
אני מאוד מזדהה ומציע לך לבחון גם כן במה זה פוגע בך במיוחד? זה המקום שבטח את יכולה לעבוד על עצמך ולהתפתח בעצמך.
וגם שווה לשלול בעיות רפואיות שיכולות לגרום להתפתחות איטית, לא מתוך רצון להאיץ אלא רק כדי לבדוק שאין בעיה בריאותית שגורמת לעיכוב. (למשל יודעת על בת של מכרים שלא זחלה עד גיל שנה, הלכו לטיפול בשיטת ורדי ולא עזר, עד מצאו שיש בעיה בבלוטות שדורשת טיפול).

שליחה על ידי שני* » 14 ינואר 2006, 16:08

מיכלול ה,לגבי הצעת הפיזיוטרפיסטית,אשתף אותך בדוגמא שהסיפור שלך הזכיר לי.
חברים שלי היו עם בנם בטיפול פיזיו (בעקבות פגיעה מוטורית מתקלה בלידה) ונהגו להושיב את בנם בהמלצת הפיזיוטרפיסטית שטענה שהגישה של לא להושיב לפני שהילד יושב לבד כבר אינה מקובלת.
כשהיה כבר בן שנה בערך הם הלכו להתייעץ עם שי זילברבוש שאמר קודם כל לא להושיב יותר ונתן תרגילים.
היה להם מאד קשה עם "הגזרה" מפני שהילד מאד אהב לשבת ולשחק ולא ידע לנוע בכוחות עצמו. בכל זאת הם עשו זאת והשיפור שהתחיל להתרחש תוך שבועיים היה מדהים.הוא במהרה החל להתקדם לבד, לזחול ,להתיישב וכו.
אז יש גישות שונות בעניין אבל אני כבר ניתקלתי כמה פעמים בילדים שעוכבו מהניסיונות לקדמם ע"י הושבה.
ישנם דברים אחרים שיכולים לעזור למשל ,מה שאת כבר עושה,עיסוי - בעיקר במגע עמוק עד העצם .
את גם יכולה להעזר בשי זילברבוש או בחווה שלהב (אמו ומורתו)ולקבל כלים נוספים.

לי זה נראה לא נכון לשים אותה בתנוחה שהיא עדיין לא יכולה להגיע אליה לבד.
גם לי לא.
זה נראה לי רעיון מאוד גרוע. כי זה אומר שמעמיסים על הגוף תנוחה שהוא כנראה עוד לא בשל אליה (אחרת היא היתה מגיעה לתנוחה הזו לבד).

לי זה נראה לא נכון לשים אותה בתנוחה שהיא עדיין לא יכולה להגיע אליה לבד
זה מעמיס על הגב ועמוד השדרה שעוד לא חזקים מספיק לתנוחה זו וגם מעכב את הלימוד העצמאי של הגוף להגיע לתנוחה לבד... וד"א גם הושבה על הברכיים שלך היא לא מומלצת, למרות שהגב שלה נתמך בך יש עדיין לחץ על עצם הזנב ועמ"ש.... זה למדתי לאחרונה מהטיפול בשיטת ורדי שהלכתי אליו..
שם קיבלתי גם תרגילים לחיזוק וייצוב הגב (יש לה הקשתת יתר בגב ובכלל גמישות יתר) חגורת הכתפיים והדרכה לעיסוי בסוגי מגע שונים.... היה לי ברור שדרוש פה עיסוי כלשהו, רק לא ידעתי בדיוק איזה ומסתבר שחשוב לדעת איך ואיפה ועד כמה לעסות, ולמה לשים לב בזמן העיסוי.... ונדרש תרגול יומיומי...

מיכלול ה , פיזיוטרפיה היא הטיפול הקונבנציונלי בתחום הזה של ההתפתחות המוטורית, לפי הבנתי טיפול פיזיוטרפי הולך הרבה פעמים נגד הגוף וזה עלול להיות לא נעים וכואב וגם לא נכון (לטעמי) בעוד ששיטות כפלדנקרייז וורדי הולכות עם הגוף, באותו כיוון, מנסות לתת לו אינפורמציה שחסרה או נשכחה... לי זה יותר מתאים בדרך הזאת....
ועוד משהו- מים! למלא אמבטיה עד גובה שבו היא יכולה לשכב על הבטן מבלי לבלוע מים, ולתת לה להיות שם כמה שיותר... אצלי היא פשוט התחילה 'לשחות'.... בגלל הקלות והחלקלקות פתאום הגוף עושה דברים שהוא לא רגיל ואז זה נותן את האינפורמציה והלימוד של התנועות האלו..

נורא קשה לי כשאימהות מדברות במושגים וכותרות של איבחונים למניהם,על הילדים שלהן.)
עינת, תרשי לי לצטט שוב את בשמת (או בעצם את יונת):
לא לכפות זה לא אומר לוותר לחלוטין על האחריות

ודבר אחרון עוד לא קראתי אבל מצאתי דף ילד היפוטוני ...

למרות שאני לא נורא מודאגת, אבל מתחילה לקונן בי איזו תחושה חדשה ... (דאגה במסווה?)

השאהיד

הקטן שלי בן 7 חודשים ,זוחל, נעמד בעזרת כל דבר אפשרי (כולל מכנסיים שלנו), ואף עושה צעדים בעזרתם העדיפה של השולחן, או הספה וכדמ'. אני יודעת שזה יחסית מוקדם אבל זה מה יש.
אבל, הוא לא יושב, רק בתמיכת יד אחת על הריצפה, אבל בשום אופן לא לבד, יש לי תחושה שקשה לו להחזיק את הגב , מצד שני איך הוא מחזיק אותו בעמידה?

ובנוסף, הוא גם לא ממלמל הברות ברורות, לא דה ולא גה ולא שום דבר, רק שר שירים עם גירסאות פרטיות על האות א'. (אני יודעת שזה לא קשור לדף הזה, אבל לא מצאתי דף מתאים) האחות בטיפת חלב במעקב משגעת אותי על זה, האם זה באמת אמור להדאיג בשלב זה?

שליחה על ידי מישל* » 28 מרץ 2006, 08:29

רוצה להתיעץ. הקטן שלי בן 6.5 חודשים. ילד גדול במשקל 8.5 ק"ג לפני שבועיים. אינו מתהפך עדיין. הוא מאוד פעיל בחודשיים האחרונים, ונראה שמוציא הרבה אנרגיה (גם העליה במשקל התמתנה), בועט, מתפתל, על הבטן הוא עושה הרבה "אוירון", וכשהוא מתרומם על הידיים הוא מתרומם ממש גבוה עד לישור מלא של הידיים, ממש עד קצה הבטן. בשבוע האחרון גם מרים מעט את הישבן, וזז טיפה אחורנית. חוץ מזה הוא קשקשן לא קטן, אומר "א" בכל מיני וריאציות וטונים, "ב, "ג", "פ" לפעמים..
יש בי איזו תחושה לא נוחה לגבי זה, במיוחד מול התגובות של האנשים, מה? עדיין לא? וכ"ו... הוא תינוק מאוד חייכן וצחקן לכולם.
יש צורך לבדוק? מצד אחד לא רוצה להלחץ ולהלחיץ את הזאטוט, כאילא כל פעם שהוא שוכב על הבטן מתגנבת ציפייה כזו: נו, אולי תתהפך עכשיו?! מצד שני אולי מבחינת הגיל ו"חובות ומשימות" כן יש סיבה לבדוק. מה דעתכן?

מישל היקרה, הנה בתחילת החודש הבעתי פה דאגות פרטיות ולא נגמר החודש הפיצי כבר יושב לבד, מצמיח שיניים, ואף משמיע הברות שונות ומשונות.

נדמה לי שאם רק נניח להם להתפתח בקצב הטבעי שלהם הכל יבוא על מקומו, ועוד נתפלא כמה מהר הם מתפתחים.

להתהפך, יש לתינוק זמן עד 8 חודשים. כך שיש לו עוד זמן, וגם אחר כך זו לא סיבה ישר להיסטריה.

אל תתיחסי למה שהסביבה אומרת, נשמע שיש לך ילד חברותי ופעיל בדיוק על פי ההתפתחות התקינה. יכול להיות שיקח לו עוד קצת להתהפך ואחר כך פתאום יתחיל לזחול מהר. בכל מקרה הוא קשוב לגוף שלו, גם אנחנו צריכים ללמוד להקשיב להם.

בכל מקרה, בחודש האחרון עשיתי עם פיצי הרבה התעמלות על כדור פיזיו, חוץ מהכיף של זה, וזה ממש כיף. זה תורם לשיווי משקל שלהם, וממש ראיתי תוצאות.

שליחה על ידי מישל* » 28 מרץ 2006, 11:51

הגור אוטוטו בן 9 חודשים, אנחנו לא הולכים לטיפת חלב אז רציתי להתייעץ כאן...
התחיל לזחול גחון בגיל חצי שנה ותוך שבוע כבר התיישב בעצמו, ובהדרגה עד סוף החודש כבר עמד, מחה כפיים וזחל,
אבל לא זחילת 6, כי אם זחילת 5, ומאז זה כך, ותמיד רגל ימין היא זו שלא נוגעת בברך ברצפה.
האם מוכר למישהו? האם זה יכול להעיד על בעיה?
חייבת לציין שראיתי אותו זוחל גם על 6 אבל ממש נדיר, וגם זה צעדים ספורים בלבד.

הבן שלי זחל על 5 .התיעצנו עם רופא ילדים. שהוא חבר שלנו,אמר שזה לא נורא.
בכל אופן אחרי זמן מה הוא הפסיק עם ה - 5 ןעבר ל - 6.
בכל אופן רק אני הייתי בודקת אם לא קיבל מכה,כואב לו אן משהו כזה.

למישל
לא נראה לי שאת צריכה לדאוג ייתר על המידה
התינוק שלך נשמע לי בסדר גמור
צריך לזכור שזה גם עניין של גישה אצל תינוקות
יכול להיות שכל שלב אצלו הוא ממצה עד הסוף <שאגב זה טוב מאד> רוכש ביטחון ורק אחר כך עובר עוד שלב
את יכולה לגרות אותו קצת בכל מיני תרגילים
אם זה מעניין אותך תכתבי לי לדף הבית שלי יהללוך מלאכים

לצפונית
הייתי ממליצה לעסות את הברך שלא נוגעת ברצפה על מנת לחזק תחושה
בהנחה שהוא לא קיבל מכה
ותני לו קצת זמן לארגן את התנועות שלו
(-:

הי מישל
אין לך דף בית אז אני עונה לך כאן
התרגיל הראשון שאת יכולה לעשות הוא כזה <צריך שני אנשים>
לקחת מזרון קטן וגמיש נגיד כמו של יוגה
להניח את התינוק באמצע על הגב
להרים את המזרון כל אחד מכל כיוון ולהתחיל לנענע מצד לצד לאט ובעדינות
אם הוא נהנה ומגיב בשמחה להמשיך הלאה
צד אחד עולה למעלה יותר מהצד השני ואז התינוק בתוך המזרון בעצם מתהפך
ושוב בחזרה דרך הצד השני
אם הוא נהנה ולא בוכה להמשיך לעשות זאת כמה דקות כמה פעמים ביום
תרגיל שני :
עם המזרון כשהתינוק שוכב באמצע על הגב
להרים את המזרון מצד אחד קרוב קרוב לתינוק עד שהוא מתהפך
ולשנות כיוון
תתחילי עם התרגילים האלו ותספרי לי איך הוא מגיב
אם התרגילים לא ברורים
תכתבי לי לדף הבית
ואני ארשום לך את הטלפון שלי
כל טוב
(-:

הי מישל
תיארת שהבן שלך עושה תרגיל של אוירון כשאת מניחה אותו על הבטן. האם את מרגישה שבכלל הוא "מתוח" יחסית? הוא תינוק מתרפק, מניח ראש על הכתף?
אני רק יכולה לספר שאחת התאומות שלי (בנות חמישה חודשים) מאז הלידה היתה מתמתחת יותר, פחות מניחה ראש על הכתף ועושה אוירון על הבטן. זה הרגיש לי קצת שונה, במיוחד בהשוואה לתאומה שלה ולגדולה שלי. כשהייתי אצל הרופאה שאלתי אותה והיא בדקה קצת ואמרה שבאמת נראה שיש לה קצת טונוס שרירים גבוה. אני הולכת איתה איתה פעם בשבוע לפיזיותרפיה וגם מנסה בבית קצת לשים אותה על הכדור. ותוך חודש אני מרגישה שהיא ממש נהייתה רפויה יותר, נעים לה יותר על הבטן, כבר לא עושה אווריון ומניחה ראש על הכתף (איזה כיף) ואפילו נרדמת על הבטן. והיא גם תינוקת צחקנית וחייכנית לכל עובר ושב. אולי שווה לך לבדוק.

יהללוך מלאכים - שאלה לי אלייך.
היינו באבחון וקיבלנו תרגילים הביתה, אבל אשמח לשמוע עוד דעה. פיצקה בת אוטוטו שנה. עד לאחרונה לא התיישבה כלל, לפני כחודש וחצי התחילה לשבת על הברכיים, מה שהפך בהדרגה לישיבת W . המדריך שנפגשנו איתו אמר שזה לא בעייתי, אבל כדאי ללמד אותה להתיישב בדרכים נוספות. דיבר על נעילת הברכיים שלה, על כך המעדיפה רגליים ישרות, קשה לה "להתעגל" (מעניין שהוא אמר אותו דבר בהקשר אחר כשראה אותה בת חודשיים). מעדיפה לעבוד עם הרגליים ומפצה עם הרגלים על חוסר תנועתיות באגן לדעתו. חוץ מזה, או אולי בגלל זה, מאד זהירה, לא מאפשרת לעצמה ליפול, לא אוהבת מצבים לא מוכרים ולכן לא נכנסת אליהם גופנית, כי לא יודעת איך תצא מהם.
הוא נתן לי תרגילים הביתה. הם בעיקר מעצבנים אותה ומעייפים אותה ומהר מאד היא מקטרת עליהם. את חלקם אני מצליחה להפוך למשחק בלי שתרגיש, אבל יודעת שלגבי הקיטורים יהיה לי קשה להתמיד.
יש לך רעיונות/המלצות למצב כזה?

אני מעט מוטרדת ורציתי לשמוע את דעתכן.
טל בן 6.5 חודשים, מתהפך חופשי בטן גב וגב בטן, כבר למעלה מחודש ימים, מרים ראש גבוה גבוה כשהוא על הבטן, עירני מקסים וחמוד (טוב זה ברור...) שני דברים מטרידים אותי, תוך כמה דקות, אחרי שאני שמה אותו על הבטן הוא מניף את הידיים לאחור (פינגווין אני קוראת לזה) חושבת שקראתם לזה פה אווירון. חוץ מזה, הרבה פעמים הוא נראה לי נורא נוקשה. מחזיק את עצמו בשכיבה מתוח, מתוח, מניף את הידיים בנוקשות. מה דעתכן? אנחנו עושים עיסוי תינוקות והוא מאוד נהנה, אנילא יודעת אם זה משפיע.
יש סיבה לדאגה?

(לא יודעת, אבל) בפורום רלוונטי בתפוז מטפלת מוטורית לתינוקות ופעוטות עונה עכשיו על שאלות הורים: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ ... d=75669657

נשמע לי, באוזן לא מקצועית, מאד מאד נורמלי.
כדאי לערסל הרבה כדי להאריך ולשחרר את שרירי הגב.
הנוקשות נובעת מקושי, אבל בגיל הזה זה באמת מאמץ להחזיק ככה.
מעבר לכך - מאמינה באינטואיציה. אם את מרגישה שזה לא בסדר - שווה לבדוק עם איש/אשת מקצוע.

יש לי תינוקת בת 7 חודשים.מעדיפה זחילה לאחור.אשמח לקבל חוות דעת.

זה שלב מוכר בתחילת הזחילה

בס"ד
אבל לא יכולה שלא לשמוע את הזימזום הבלתי פוסק מסביב והביקורת שאנחנו לא שמים אותה מספיק על הבטן, שהיא יותר מדי על הידים ועל המנשא.
אני מפשפשת אותו, ואז הוא מחזיק את הראש די יציב, לפעמים מתעייף, אבל רוב הזמן מחזיק, אני מחזיקה אותו על הכתף והוא מחזיק את הראש ומסתכל חקרן על העולם הגדול, כשאני עושה לו "מטוס" שיראה את סבא, או מישהו אחר הוא מחזיק את הראש ומסתכל אפילו קצת יותר גבוה מאשר שהצוואר ישר, אלא מרים את הראש. הוא כמובן במנשא רוב שעות היום (כשאנחנו כבר יוצאים מהמיטה), הוא בן חודשיים.
האם אני צריכה להשכיב אותו על הבטן הרבה פעמים, כדי שירים את הראש ויתפתח? האם באמת אני צריכה לוותר על ה "מנשאיות" לטובת עגלה/לול/או לפחות מיטה, כדי שיתפתח, ויתרגל להיות לא על אמא? (דף אחר , כן, אבל ההתייחסות מהסביבה היא להתפתחות מוטורית, לא רק רגשית- שלא יתרגל שאני מביאה ועושה בשבילו)
התנוחות בהן אני נושאת אותו- רגלי צפרדע עם הבטן אליי, ואז הרבה פעמים הוא לא נרדם מהר, אלא מסרב שאכסה אותו עם המנשא, ומסתכל על העולם, ערסול (אובר דה שולדר או תליני) ובטן אליי במאוזן, והראש מופנה כלפי מעלה, רגליים בלוטוס מעבר לצלעות שלי (לכיוון הגב, כן, הוא ארוך)-עם מנשארי.
ואגב- מה עם- "תשימי אותו בעגלה ותשימי לו ספר תמונות, שיראה דברים (ז"א- אני, העצים בגינה, הכביסה, הכלים, הנדנדה לא מספיק מפתחים אותו...?) או לפחות שייסע לטיול, ויסתכל מסביב, כי במנשא הוא ישן..."?

ביתי בת כמעט 8 ח'.
בגיל 5 חודשים החלה לזחול גוחן אחורה ולהתרומם לעמידת 6.
בגיל 6 חודשים למדה להתיישב.
סוף 6 ח' החלה לזחול קלאסי.
כיום מתרוממת לעמידה.

הכל נראה לי תקין + ודומה להתפתחות של אחייה ואחיותה.
רק מה?
היא לא מתהפכת מהגב לבטן!!! על הפוטון, בעיקר בזמן הנקה, היא מתהפכת, אך על הרצפה (טאטאמי) היותר קשה היא נשארת "תקועה".
חשוב לי לציין שאני מניחה אותה על הגב רק כשאני מחליפה לה חיתול (ובלילה, כשהיא ישנה).
האם זה "נורמלי"? מעיד על בעיה? דורש טיפול???
אשמח לקבל תגובות