לאחר שנים רבות של שלטון המדע על בריאות האדם נשכחה מהאימהות חוכמת הריפוי. אולם ידע זה נשאר עמוק בתוכנו ואנו יכולות לשוב ולהיזכר בו. הוא טמון בכוח האהבה שלנו, ביכולת ההקשבה לסימנים פיזיים, רגשיים ורוחניים של ילדינו, סימנים שאינם ניתנים למדידה באמצעות מכשירים.
כדי למצוא את התרופה הנכונה לילדינו עלינו לפעול מתוך ההקשבה לחוכמה הנמצאת בתוכנו, ברחמנו. עלינו לסמוך על האינטואיציה שלנו כהורים, ולצפות כי לעיתים היא תסתור את הלך הרוח של הרפואה המערבית. עלינו להשיב לעצמנו את האפשרות לדעת איך לרפא אפילו אם לא סיימנו בית ספר לרפואה. עלינו להשיב לעצמנו את הבטחון כי מגע ידנו על פצע כואב, או על בטן נפוחה, או על אצבע שקיבלה מכה, הוא הדבר המרפא יותר מכל, גם אם נחליט להשתמש בתרופה זו או אחרת.
תרופות סבתא באות מהלב ומחוכמת האדמה. אני תקווה כי נקשיב להם יותר בחיינו.
המערכת החיסונית: לחיזוק המערכת החיסונית בשעת מחלה כלשהי אצל תינוקות מגיל שנה ואילך, אפשר לתת סירופ בצל בדבש: לחתוך בצל אחד גדול לפרוסות, לשפוך עליו כף גדושה של דבש, לשים בצנצנת סגורה ולחכות מספר שעות עד שהדבש והבצל יוצרים מעין סירופ. לתת עד ארבע כפיות ביום. מגיל שנתיים אפשר להגדיל את הכמות. כאשר אני מכינה את הסירופ לילד חולה, שאר הילדים מצטרפים ושותים את הסירופ בשמחה...
המלצה כללית לאימהות מיניקות: כאשר התינוק היונק סובל מחוסר איזון פיזי כלשהו, המתבטא בדלקת, שינויים בעור או אחרים, כדאי לבדוק את התפריט של האם ולנסות להוריד מאכלים שאינם תורמים להחלמה ואפילו מזיקים, כמו מוצרי חלב, קפה, חריף, מתוק ועוד על פי בדיקה אישית.
לבני הראשון הופיעה מגיל שבוע בערך פריחה אדומה על כל הגוף. לא הרגשתי שזה מפריע לו, אבל זה גם לא נראה משהו נורמלי לגמרי. למזלי בתחילת דרכי האימהית ליוותה אותי מיילדת-בית שעסקה בתחום כבר שבע-עשרה שנה, והמלצתה היתה לחשוף את גופו לשמש לדקות ספורות כמה פעמים ביום. גירוי שכזה יכול להיווצר מתהליכי ההסתגלות של התינוק לעולם החדש שאליו הגיע. אמבטיות השמש, ואולי גם הזמן, עשו את שלהם, והפריחה עברה לגמרי תוך שבועיים.
אם הפריחה ממשיכה ונראה כי היא מציקה לתינוק, אפשר לחטא את העור בחומץ תפוחים: מוהלים כף חומץ אחת בכוס מים, מרטיבים פיסת בד או צמר-גפן בתמיסה, ומורחים בעדינות על העור פעמיים-שלוש ביום. לחומץ תפוחים יש סגולות חיטוי וריפוי מצוינות.
אם הפריחה מתפתחת לפצעים פתוחים, השימוש בחומץ יכול להכאיב, ואז כדאי למרוח דבש, שהוא בעל תכונות חיטוי, הזנה וריפוי. את הדבש כדאי להשאיר על העור לכמה שעות.
כדי להעצים את תכונות הריפוי של הדבש אפשר להכין סירופ בצל ודבש, כפי שתואר למעלה. את הסירופ אפשר למרוח על העור המגורה ולהשאיר כמה שעות. לא כדאי להשאיר את הדבש על העור יותר מדי זמן, כדי לתת לעור לנשום ולהתנקות. אחרי טיפול כזה יש להתקלח במים בלבד ללא סבון. אפשר לשים באמבטיה כוס או שתיים של קוואקר, הידוע כמקל על גירויי עור.
אפשרות נוספת היא לשים לב לתזונת האם המיניקה. יכול להיות שהפריחה נגרמת מתזונה שלא מתאימה לתינוק.
תינוקות רבים סובלים מהתקפות בכי ארוכות לפנות ערב או בערב. לא ידוע למה הם בוכים, אולם מקובל לשער כי הם סובלים מתפקוד לא מאוזן של מערכת העיכול, הגורם לגזים או לכאבים אחרים. אימהות מניקות רבות ניסו לשנות את התפריט ואת הרגלי התזונה שלהן ובמקרים מסוימים זה הקל באופן משמעותי על התינוקות.דברים אחרים שיכולים להקל על התינוק הבוכה:
מה עושים?
להקלת הכאב: מערבבים כפית של שמן זית מחומם עם טיפה אחת או שתיים של שמן לבנדר ו/או עם כמה טיפות של מיץ בצל או שום (מושג על ידי כתישה) ומטפטפים כשלוש-ארבע טיפות לתוך האוזן. יש לבדוק כי השמן אינו חם מדי. החום מתאים כאשר מטפטפים טיפת שמן על גב היד והוא אינו מורגש.
ניקוז ההפרשות מהאוזן: מבשלים חתיכת תפוח אדמה עד שהוא רך, ומועכים אותו לפירה. לוקחים את תפוח האדמה המעוך ומכניסים לפיסת גאזה כדי ליצור מעין פקק לאוזן. יש לשים לב שתפוח האדמה אינו חם מדי כדי לא לקבל כוויה. את הפקק שמים בפתח האוזן אחר טפטוף השמן כדי שהוא ישמור על החום בתוכה. אפשר להישאר עם הכיסוי הזה כמה שעות או למשך הלילה.
אחרי הטיפול הזה יכולה לצאת הפרשה מהאוזן במשך יום או יומיים.
אבל אם רוצים לטפל, אפשר לשים שמן זית או שמן בסיס טבעי אחר על העור ולעסות את הקרקפת בעדינות כדי להחדיר את השמן לעור. אין לסרק ולגרד את הקשקשים אלא לתת להם ליפול בעצמם.
כדי שהקילוף לא יתפתח כדאי לחפוף את ראש התינוק בחומרים טבעיים בלבד.
אם גם באיזורים אחרים בגוף מתגלה קילוף או יובש, אפשר להשתמש במרככי עור טבעיים כמו שמנים – זית, אבוקדו, זרעי ענבים, שקדים, קלנדולה או אחרים – ולהוסיף לכף שמן טיפה של שמן אתרי עץ התה, הידוע בסגולות המרפאות שיש לו למחלות עור.
אפשר להוסיף גם כשלוש טיפות של שמן עץ התה לאמבטיה.
דבר נוסף שמקל על חידוש הספיקה של המעיים הוא האסידופילוס. האסידופילוס מגיע אלינו מרפואת הצמחים והוא לאו דווקא תרופת סבתא מובהקת אבל חשוב לדעת על קיומו ותפקידו. תמיד כדאי להשתמש באסידופילוס חי (כזה שצריך להחזיק במקרר). המינון הוא כפית אסידופילוס מהולה בכוס מים אחת ליום.
תרופות הומאופתיות: קיימות תרופות המיועדות לצמיחת שיניים שכדאי לבדוק אם הן עוזרות, כי אם כן – דיינו. אבל אם לא, אפשר לחפש תמיכה נוספת.
עיסוי: לערבב טיפה או שתיים של שמן אתרי קמומיל עם שמן בסיס כמו שמן זית, שקדים או אחר (לבדוק שזהו סוג שאפשר לשים על העור) במינון של כף שמן בסיס עם טיפה או שתיים של שמן אתרי. למרוח את השמן בתנועות עיסוי על כפות רגליו של התינוק וכן מאחרי תנוכי האזניים. אפשר לחזור על כך פעמיים ביום.
עיסוי החניכיים: כדאי גם לתת לתינוק לנשוך מלפפון קר או אפילו מקל מגומי שהוכנס לפריזר להקפאה. הקור והעיסוי שעושה המקל יקל על החניכיים.
מתוך שלושת ילדי, לאחד עזרה תרופה הומאופתית, לבתי עזר עיסוי בשמן הקמומיל, והשלישי סבל בלי שמצאתי מה יעזור לו...
לתקופת צמיחת השיניים נדרשת סבלנות. תהליך צמיחת השיניים הוא תהליך פיזי של קריעת רקמת החניכיים והוא פשוט כואב. תרופת הסבתא הכי טובה היא הסבלנות והיכולת להכיל את הבכי ועצבנות התינוק. Rescue Remedy או תמצית "מעוז" של צפריר שפרון יכולים לתמוך בהרגעה כללית.
יש בוודאי עוד תרופות סבתא נפלאות שלא הוזכרו כאן. כדאי לחפש ולחקור – אצל מרפאים אשר משתמשים בהן, בספרים ובאינטרנט.
ספרים מומלצים בעברית בנושא:
והכי טוב לחפש את הסבתות שעל שמן התרופות, וללמוד מהן את רזי הריפוי המופלא הזה.
אין הכתוב כאן בא כדי להוות המלצה רפואית כלשהי והאחריות בשימוש היא על הקורא בלבד.
