אמהות שואלות אמהות חלק 1

אורי*
הודעות: 1184
הצטרפות: 11 דצמבר 2003, 15:31

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי אורי* »

<בקיצור, תפתחי בלוג או לפחות דף בית. >
גם אותי מעניין
וגם {@ על גילוי הלב, על הנשימה העמוקה (מוצאת את עצמי מעריכה עמוקות אנשים שחושבים שוב על דבריהם,שמוכנים לתקן, לסלוח,ש'מחשבים מסלול מחדש' גם ברמה כזו של שיח וירטואלי)

_מכיוון שאני המטפלת העיקרית, סביר להניח שגם אם הוא יגיד ״צריך לתת אקמול״ הוא לא ילך ויתן אותו בעצמו... אז שיגיד.
מכיוון שאני המטפלת העיקרית, אני מתמודדת עם הילד. אז שילך לפינה שקטה וייתן לי להתמודד כמו שאני מבינה_
אני אולי המטפלת העיקרית כי אני כאן רוב היום, אבל בהחלט לא היחידה והוא מאוד משתתף בטיפול בילדים כשהוא מגיע,ואין לי רצון לדחוק אותו יותר הצידה. ולמרות שדרכו לא כל כך קוהרנטית מחושבת ובלי אידיאלים, ידע מבוסס או ידע מהסביבה, בכל זאת מעדיפה לא להתעלם מהשותפות שלו וכן להתחשב איכשהו, לפחות במידה בה אני מסבירה את דרכי.
מרגישה שככל שאני דוחקת אותו הצידה בגלל צדקת דרכי הוא יותר מתוסכל, וחושבת בראשי שאולי אני והילדים גם מפסידים משהו כשזה קורה.
טלי_ב*
הודעות: 1664
הצטרפות: 12 נובמבר 2012, 12:07
דף אישי: הדף האישי של טלי_ב*

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי טלי_ב* »

_כי אם הוא עולה מאוד זה כן מסוכן
לא לפי ד"ר יוסי רימר בהרצאה הזאת_

הספקתי אמש לראות כארבעים דקות מתוך שעה. לא יודעת מתי יצא לי לראות את השאר, אז בינתיים כותבת כמה נקודות חשובות לטובת מי שאין לה זמן לראות את הסרטון:
  • טמפרטורת הבסיס של הגוף משתנה מאדם לאדם וגם אצל אותו אדם בזמנים שונות (זה לעניין הרף שמעליו חום מוגדר כחום)
  • לגוף יש "תקרת זכוכית" טבעית שמונעת מהחום להגיע ל-42 מעלות (שזו הנקודה שבה נגרם נזק בלתי הפיך). מציינת שלעניין הזה לא הוצגו מחקרים אלא רק הטענה שזה מננגון טבעי ששרד אבולוציה וכו' ולכן לא הגיוני שהוא ישמיד את הגוף. ד"ר רימר גם מסייג ואומר שזה מתייחס למי שאין לו בעיה בריאותית אחרת מלבד המחלה הויראלית/חיידקית שהעלתה את החום וגם שאומנם קיימים מצבים שבהם מנגנון ויסות הטמפרטורה בגוף משתבש (מכת חום) אבל אז הבעיה היא לא בייצור החום הפנימי אלא בפליטת החום.
  • ההשפעה של הורדת חום נחקרה גם אצל חיות וגם אצל בני אדם, במחלות ויראליות וחיידקיות ובכל המחקרים הורדת החום הובילה למחלה ארוכה יותר, להורדת סיכויי ההחלמה (בעיקר אצל חיות, נדמה לי שכל בני האדם שרדו) ולהעלאת אחוז הסיבוכים.
  • גם חום שאינו מגיב לתרופות להורדת חום אינו כשלעצמו סיבה לדאגה - זה קשור לאילו מולקולות הובילו מלכתחילה להעלאת החום, חלקן לא אמורות להגיב לתרופות הקיימות. גם מחקר שבדק אם יש קשר בין תגובה של החום לתרופות להורדתו לבין חומרת המחלה מצא שאין קשר.
  • אם רוצים להסתמך על קיומו של חום או על הטמפרטורה שנמדדה כדי לקבל החלטות כדאי למדוד בפה או בפי הטבעת. מסתבר שבדקו סטטיסטית אם הורים מזהים חום על המצח ואחוזים ניכרים לא (אבל חושבים שכן). הפיטמה כמדחום לא הוזכרה (-:
חוץ מזה, בהרצאה יש מראי מקום לכל המחקרים שהוזכרו בה.
טלי_ב*
הודעות: 1664
הצטרפות: 12 נובמבר 2012, 12:07
דף אישי: הדף האישי של טלי_ב*

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי טלי_ב* »

שמנדובה, תודה על מה שכתבת. זה אולי יישמע טיפשי, אבל שימחת אותי (-:
אני בהחלט מקווה שתמשיכי
ולומר את דברי בכנות כפי שאני רואה אותם
ותודה גם על השיתוף האישי. האמת שאני מעולם לא הבנתי את דברייך כדריכה על יבלות או כנזיפה על כך שהיא לא עומדת בסטנדרטים הבאופניים הנוקשים... ובכל זאת היה נעים להכיר ולהבין קצת יותר את הבנאדם שמאחורי המילים.
מיכל_בז*
הודעות: 2179
הצטרפות: 14 יוני 2010, 16:49
דף אישי: הדף האישי של מיכל_בז*

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי מיכל_בז* »

שמנדובה, תודה גדולה על החיבוק. באמת כיף להכיר את האדם שמאחורי המילים.

ועכשיו לשאלה רצינית: לאלה מכן שנשארות בבית, אתן לא מודאגות מההשלכות הכלכליות של העניין? למשל, להישאר בלי פנסיה? או בתלות כלכלית מוחלטת בבן הזוג?
תפילה_לאם*
הודעות: 3283
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם*

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי תפילה_לאם* »

אתן לא מודאגות מההשלכות הכלכליות של העניין?
מי אמר? (:-))
אמא_צעירה*
הודעות: 581
הצטרפות: 19 ינואר 2004, 15:18
דף אישי: הדף האישי של אמא_צעירה*

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי אמא_צעירה* »

מרגישה שככל שאני דוחקת אותו הצידה בגלל צדקת דרכי הוא יותר מתוסכל, וחושבת בראשי שאולי אני והילדים גם מפסידים משהו כשזה קורה.
אני מסכימה איתך, כתבתי את מה שכתבתי נגד אנשים שמאבדים כבר את הסבלנות והרצון לעזור, לא נגד הבעלים המקסימים שלנו בשעותיהם הטובות ;-)

ובעיקר זה היה ניסוח מחדש של מה שקרה לי באופן אישי כשחליתי. בעלי פמפם לי שאקח כדור והתעקשתי שאני ל רוצה, השתדלתי לתפקד את המינימום הבסיסי ביותר כדי שהוא ומרציפן לא יפגעו.

ו טלי ב תודה על התמצות, כיוון שבאמת לא הייתה לי סבלנות עכשיו להקשיב להכל.
לגבי הנקודה ההראשונה, מדהים שככה זה אצלי ואצל הבת שלי. יכולה להיות לנו טמפ של 37.3 למשל, ויגידו לנו שזה נורמלי, ולא צריך להתרגש וכו, אבל אנחנו כבר לא מתפקדות בחום הזה!!
כשהיה לי 38 בהריון שלה, זה היה באובר... עם סיוטים ודמיונות כמו בספרים של פעם... :-)
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

_מנשא גב בגיל הזה, כן?
רק מוודאת. מנשא קדמי שובר את הגב כשהם נהיים כבדים_

הקטנטונת כבר לא כל כך קטנטונת - כמעט 8 חודשים, ועד כה נישאת בטן לבטן.
זה כבד ומפריע לבצע המון דברים, אבל אני לא מצליחה רעיונית להעביר אותה לגב -
קשה לי עם זה שאני בקושי יכולה לראות אותה, לסדר לה את הכובע ולעטוף אותה במעיל כשקר בחוץ, ולחבק אותה כשהיא נרדמת ואז להניח במיטה בלי שתתעורר.
בנוסף היא הרבה פחות מרוצה על הגב בתוך הבית והכניסה והיציאה מהמנשא קשים לי בהרבה כשהיא על הגב.

בקיצור, כל פעם שאני חושבת לשאת על הגב אני מוצאת תירוץ למה עכשיו זה לא מתאים.
זה רק אני עם המחסום הרגשי הזה? וגם איך פותרים את הבעיות הפרקטיות כמו ההנחה במיטה אחרי ההרדמה והעיטוף כשקר?
דניאלה*
הודעות: 1197
הצטרפות: 21 ינואר 2002, 15:27

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי דניאלה* »

_בקיצור, כל פעם שאני חושבת לשאת על הגב אני מוצאת תירוץ למה עכשיו זה לא מתאים.
זה רק אני עם המחסום הרגשי הזה? וגם איך פותרים את הבעיות הפרקטיות כמו ההנחה במיטה אחרי ההרדמה והעיטוף כשקר?_
ממליצה נמרצות ובחום רב מאוד לעבור בקרוב לגב.
חבל מאוד על הגב שלך, וברגע שמתרגלים ומצליחים ללבוש ולהוריד את התינוק לבד על הגב זה פשוט עולם אחר.
קודם כל הפרונט שלך פנוי לחלוטין, זה כמו להסתובב עם תרמיל.
אני לפעמים הייתי מנקה ככה את הבית, ואבא שלה פעם שיחק כדורגל עם הילדים של השכנים כשהיא על הגב שלו. נשבעת.
דבר שני העומס על הגב - אין מה להשוות.
בעניין הזה קשה לי עם זה שאני בקושי יכולה לראות אותה, לסדר לה את הכובע ולעטוף אותה במעיל כשקר בחוץ, ולחבק אותה כשהיא נרדמת ואז להניח במיטה בלי שתתעורר.
אני מצאתי שלא כל כך צריך לראות כי מרגישים טוב מאוד את הילד על הגב.
אפשר גם לגשת למראה ולהציץ מדי פעם.
לסדר את הכובע זו אכן בעיה אבל לעטוף - פשוט מתעטפים בשמיכה וגמרנו.
להניח במיטה - גם זה עניין של טכניקה. אבל מצד שני גם הרבה יותר קל להישאר עם תינוק ישן על הגב,
בעיקר אם רוצים להסתובב, אפילו בבית, מאשר עם תינוק על הבטן.

בנוסף היא הרבה פחות מרוצה על הגב בתוך הבית והכניסה והיציאה מהמנשא קשים לי בהרבה כשהיא על הגב.
אינ מניחה שזה קשור אחד לשני והיא מאבדת סבלנות, אז אולי זה ייפתר עם תרגול ומיומנות.
אצלי אחרי שלמדתי ללבוש ולהוריד בקלות יחסית (ובגיל 8 חודשים זה הרבה יותר קל מבגיל 4 חודשים כי יש יותר אפשרויות),
אז גם פרקתי אותה למיטה בקלות יחסית.
היא כמובן ישנה שם פחות טוב מעליי, אבל זה בכל מקרה.
אמא_נמרה*
הודעות: 1872
הצטרפות: 07 אפריל 2003, 19:23

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי אמא_נמרה* »

<הערה פרקטית>: אחרי גיל חצי שנה (? נדמה לי) עדיף נורופן על אקמול בחינת חומרים וגם יעילות וכמות (צריך פחות). לפני הנרות למיניהם.

ראיתי ובאתי לומר שכל הרופאים שאני מכירה, ללא יוצא מן הכלל, וחלקם רופאי ילדים, לא נותנים לילדים האישיים שלהם נורופן.
אמנם נורופן יותר יעיל מאקמול, לרוב הילדים, אבל כנראה זה קשור למה שיש בפנים...והם לא מוכנים לתת את זה לילדים שלהם. אומר דרשני.
נוודית*
הודעות: 879
הצטרפות: 09 נובמבר 2012, 00:10

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי נוודית* »

הקשבתי להרצאה של ד"ר רימר, שבשמת קישרה במעלה הדף (תודה, הרצאה מעניינת מאד) וטלי תקצרה. הוא מתייחס לשאלת אקמול - נורופן yMaAb6heu]בערך כאן U[/po]?t=53m36s
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

_אני לא מצליחה רעיונית להעביר אותה לגב -
קשה לי עם זה שאני בקושי יכולה לראות אותה, לסדר לה את הכובע ולעטוף אותה במעיל כשקר בחוץ, ולחבק אותה כשהיא נרדמת ואז להניח במיטה בלי שתתעורר.
בנוסף היא הרבה פחות מרוצה על הגב בתוך הבית והכניסה והיציאה מהמנשא קשים לי בהרבה כשהיא על הגב.
זה רק אני עם המחסום הרגשי הזה? וגם איך פותרים את הבעיות הפרקטיות כמו ההנחה במיטה אחרי ההרדמה והעיטוף כשקר?_
מה פתאום רק את (()) גם לי היה את זה בילד הראשון - נורא קשה היה לי, הייתי כולי מתוחה ומכווצת, השתמשתי במראה קטנה כדי לראות מה קורה לו, והייתי עוצרת כל חמישה צעדים כדי לראות. מן הסתם גם הוא לא אהב את זה - כשהתחלתי בגיל 4 חודשים הוא הרגיש את המתח שלי ונהיה מתוח גם, וכשניסיתי שוב בגיל 8 חודשים או כמה, הוא כבר היה הרבה יותר תנועתי והיה עף כל פעם ימינה ושמאלה כדי להציץ מהצדדים, וזה היה הורג אותי, השינויים האלה במרכז הכובד.

לדעתי, הדבר שהכי יכול עזור במצב הזה, זה להסתובב עם נשים נושאות, ושנושאות נשיאה גבית. צריך לראות כדי להאמין ;-)
אפשרות שניה, פשוטה ונגישה יותר, זה לראות הרבה סרטוני נשיאה גבית באינטרנט. לי זה עזר מאוד.
מה שעשיתי בילד השני היה כך:
א. התחלתי מוקדם - איך שהיה מספיק גדול העברתי לגב.
ב. ארגו - הרבה יותר נוח לי מהיאמו
ג. להלביש מלפנים, להניק, ואז מיד כשהוא נרדם - לסובב לגב ולהתחיל לנוע, להמהם, ללכת. בהתחלה הוא היה חצי-מתעורר ומייבב, או שהייתי מחכה יותר מדי ואז היה מתעורר ודורש לינוק שובפעם, אחר כך למדתי לעשות את זה יותר זריז ואלגנטי ובעיקר בתזמון הנכון.
ד. הרבה סרטוני נשיאה באינטרנט - זה היה כשרציתי ללמוד איך להלביש על הגב במנשא בד. בסוף כמעט לא השתמשתי בבד-ארוך, כי הארגו לקח בגדול מבחינת נוחות תפעול והעברה בטן-גב, אבל עצם הצפייה נטעה בי המון בטחון.
ה. לחכות לילד השני... ;-) אצלי לפחות, המעבר בין ילד ראשון לילד שני הוא משמעותי - הרבה יותר בטחון, ידיעה, נחרצות, קלות הפעלה, להיות סגורה על עצמי... הרבה ויתור על חרדות-הפעם-הראשונה והתקשקשות אינסופית עם "אולי חם לו אולי קר לו אולי יותר ימינה אולי יותר שמאלה". כמובן עוזר מאוד ששני הבנים שלי די דומים זה לזה, וגם את השונות ביניהם קל לראות ולהבין - ולהסתגל לשוני. עשו לי חיים קלים, אלה ;-)
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

לאלה מכן שנשארות בבית, אתן לא מודאגות מההשלכות הכלכליות של העניין? למשל, להישאר בלי פנסיה? או בתלות כלכלית מוחלטת בבן הזוג?
כן, ולא, וכן.
תקראי לי תמימה-עד-כדי נפשעות, אבל אני סומכת על הבנזוג שלא ינצל את התלות שלי בו, וכמובן שיישאר בן הזוג שלי עד זקנה ושיבה :-P
לא ממליצה על רמה כזאת של אמון לאף אחת אחרת, אבל עם הבנזוג שהגרלתי אני לוקחת את הסיכון.
פנסיה - עד לא מזמן שלי היתה גדולה משלו, עד כמה שזה מגוחך, כי הוא היה דוקטורנט נצחי, ועם הפנסיה שלו היה אפשר לקנות משחת נעליים, אבל לא את הנעליים עצמן. עכשיו הוא גמר עם הגלגול הזה והתחיל לעבוד, אז דברים מתחילים להיראות הגיוניים יותר.
יכול להיות, למשל, שכדאי להגיע להסכם עם הבנזוג, שיפריש חלק מהפנסיה שלו לקרן הפנסיה שלך.או שתפרישו לחשבון חיסכון מיוחד לטווח ארוך שמוגדר שלך בלבד, חשבון-מחליף-פנסיה. כל מיני פתרונות יצירתיים כאלה.
בעיני, ברור שהדיכוטומיה הזאת בין עבודה בשכר לבין עבודה ביתית היא בעייתית ומפלה ויוצרת עוולות פוטנציאליות, אם לא עוולות אמיתיות.
אבל בינתיים, אישית, אני חיה עם זה טוב מאוד.

וסתם בשביל הידע הכללי - היתה אצלנו מי שישבה וחישבה (וכתבה ופרסמה), מה השווי/התרומה של חלב אם לתל"ג האוסטרלי. התשובה: בממוצע 100$ לליטר.
שווה, לא?
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

אנחנו מגדלות חיים, נותנות חיים, ומתחזקות אותם בלי שום צורך בעזרה מבחוץ. פשוט העצמה יומיומית! וכל מה שצריך זה להיות אמא ולהאמין בעצמנו.
הא!
שמנדובה, תרשי לי להסכים אתך ולחלוק עלייך באותו זמן (())
כמות הנשיאה והתמיכה שאמא לתינוק צעיר (או לא כל כך צעיר...) צריכה, היא עצומה.
בטח שאנחנו יכולים לשאת אותם בעצמנו, ולהחזיק אותם בחיים בעצמנו, ולגדל אותם במו גופינו, ולהזין אותם ולספק את כל מחסורם (בגיל חצי שנה נפעמתי מזה שכל הקפלים והחמוקים האלה שלו הם רק מחלב אם וחמצן. זהו!! שום דבר אחר לא!) ולחסן אותם ולרפא אותם ומה לא.
אממה - מה לגבי מסד התמיכה שאנחנו צריכות, כדי להצליח לעשות את זה?
מה בקשר לצורך ללמוד להניק - מנשים מיניקות אחרות, שיניקו בחברתנו מגיל אפס?
מה בקשר לשרירי הגו שלנו, הבטן ורצפת האגן שלנו, שלא שוים כלום אחרי לידה, ודורשים מאתנו משכב לידה של ששה שבועות, ואיך שאנחנו מתעלמות ממנה באופן מחפיר ודווקא עושות, כי מה, הריון זה לא מחלה, ולידה בטח שלא, והבעל חוזר לעבודה אחרי שבוע-שבועיים - ויוצרות לעצמנו נזק לכל החיים?
מה לגבי השבועות אחרי לידה, שבהם בעלי רדף אחרי ברחבי הבית, פשוטו כמשמעו, עם צלחת?
מה עם זה שלא הפסקתי לתזז אותו - תביא לי את זה, ואת זה, ואת זה, ואת ההוא, נער משלוחים הוא היה.
כי לא יכולתי לזוז בעצמי.
מה בקשר לזה שנשים שלא מקבלות את התמיכה והעזרה והטיפול בשבועות הראשונים, נמצאות בסיכון הרבה יותר גבוה לדיכאון שלאחר לידה?
איך אמרה ניצן אמ - אשה אחרי לידה לא צריכה לשמור על הפתח לש המערה. היא צריכה להיות בירכתי המערה, מוגנת, מחוממת, מוזנת.
מי יזין אותה? מי ישמור עליה? מי יעשה את העבודה הזאת?
אומרים שצריך כפר שלם כדי לגדל ילד. אל תאמינו. צריך חצי כפר כדי לגדל ילד - ואת החצי השני, כדי לגדל את האמא.

אבל כן, את צודקת ברמה הזאת של - זה מדהים, מה שאנחנו יכולות לעשות בעצמנו בעצמנו ובמו גופנו
עם תמיכה
(())

<כותבת למען אמהות העתיד וההווה>
טלי_ב*
הודעות: 1664
הצטרפות: 12 נובמבר 2012, 12:07
דף אישי: הדף האישי של טלי_ב*

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי טלי_ב* »

לאלה מכן שנשארות בבית, אתן לא מודאגות מההשלכות הכלכליות של העניין? למשל, להישאר בלי פנסיה? או בתלות כלכלית מוחלטת בבן הזוג?

מה שתמרוש כתבה.
וגם, אני לא לגמרי בבית, אמנם מרוויחה פרוטות ביחס למקודם אבל אם אצטרך בגלל תרחיש קטסטרופלי כלשהו לחזור לעבוד במשרה מלאה במקצוע שלי, אני עדיין מספיק בעניינים בשביל לעשות את זה.
בגדול מציעה להבחין בין ההווה לעתיד - האם מה שמפריע לי הוא שנוצר איזה חוסר שיוויון היום כי אני (לא אני אני, אני גנרי) לא עובדת בשכר? האם מה שמפריע הוא מה שעלול לקרות בעתיד? לכל אחד מהשניים הפתרונות / מסקנות הייחודיים לו.
אמא_נמרה*
הודעות: 1872
הצטרפות: 07 אפריל 2003, 19:23

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי אמא_נמרה* »

נוודית, הקשבתי לחלק שהפנית אליו. תודה רבה!

הדברים שהוא אומר מטרידים מאד מאד.
  1. ההוראות של המינונים המפורטות לתרופה מטעות, בפירוש מטעות את ההורים.
  2. יש חשש אמיתי להרעלה ו/או נזק לכליות עקב ההוראות שאינן מספיק ברורות.
שימי לב שהוא אומר שהוא באופן אישי מעדיף לא לתת נורופן לילדיו הפרטיים. זו אמירה שאני שומעת שוב ושוב ושוב מאנשי רפואה. ואני תוהה למה? הרי הוא יודע לתת את המינון הנכון, הוא יודע מתי באמת מוצדק לתת, מתי זו לא הסטריה (מונח שהוא השתמש בו). הוא רומז לתופעות לואי אפשרויות ולא מוסיף.

מעניין שהוא אומר שיכול להיות שיש הבדלים גנטיים זעירים שגורמים לזה שיש כאלה שאקמול משפיע עליהם ויש כאלה שנורופן.
זה משמח אותי, שרופא חושב על דקויות כאלה ופתוח לזה, אף שאן לזה ביסוס מחקרי.
אני לא מקבלת את זה שהתפרופות מורכבות מאותם חומרים בדיוק ורק משך ההשפעה של כל אחת בנוי שונה. אם הבנתי את איך שהוא מגדיר את ההבדל בין אקמול ונורופן.
על שניים מילדיי האקמול לא משפיע כלל. לאחד מילדי אקמול מחריף את התסמינים! נורופן עזר לכולם. עד שהפסקתי לתת אותו.
אורי*
הודעות: 1184
הצטרפות: 11 דצמבר 2003, 15:31

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי אורי* »

לאלה מכן שנשארות בבית, אתן לא מודאגות מההשלכות הכלכליות של העניין? למשל, להישאר בלי פנסיה? או בתלות כלכלית מוחלטת בבן הזוג?
אכן מדאיג אותי, גם אני העליתי את התהיה הזו ועדיין מעלה
לגבי הפנסיה אני ממשיכה להפריש לעצמי סכום דומה לקודם כאשר עבדתי, כך שבינתים פנסיה יש, ואני כן חושבת שאחזור לעבודה מתישהו, למרות שאני ממש ממש לא רוצה
לגבי תלות-כן קשה לי עם זה, אני מרגשה שזה מתבטא במידה מסויימת גם עכשו,לפחות על ההרגשה של עצמי גם אם לא ביחס של בעלי
נוודית*
הודעות: 879
הצטרפות: 09 נובמבר 2012, 00:10

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי נוודית* »

אני לא מקבלת את זה שהתפרופות מורכבות מאותם חומרים בדיוק ורק משך ההשפעה של כל אחת בנוי שונה. אם הבנתי את איך שהוא מגדיר את ההבדל בין אקמול ונורופן.
אני לא חושבת שהוא אמר שאלה אותם חומרים. גם במקומות קודמים בהרצאה הוא קצת התייחס לתרופות, ולהבדלים בחומרים ביניהם. בעיקרון אקמול זה פארצטמול, ונורפן זה איבופרופן, והם חומרים שונים. אני חושבת שהוא התכוון שמשך ההשפעה הוא ההבדל המשמעותי והגלוי מבחינת המשתמש / ההורים. ההרצאה הזו היא לפי הבנתי לפני קהל של רופאים ו / או אחיות, (הוא מזכיר לא מעט מונחים מקצועיים במהלך ההרצאה, כאילו הם מובנים מאליהם), ואני מניחה שגם כאן זה מובן לו מאליו שהקהל יודע את ההבדל במפרט בין אקמול לנורופן.

הוא גם הזכיר במהלך ההרצאה שאיבופרופן הוא חומר חדש בשימוש, יחסית לפארצטמול, לכן מצד אחד יש לו הילה זוהרת יותר, של "ילד הפלא" או משהו כזה, ומצד שני, פחות יודעים עליו. אולי זו חלק מהסיבה שרופאים נמנעים משימוש אישי בתרופה.

אני מסכימה שמה שהוא אמר לגבי ההתוויה על האריזות, בקשר למינונים, זה רציני ביותר, מטעה מאד.

בכל מקרה, הנקודה הכי משמעותית בהרצאה היא שלא צריך לטפל בתרופות למען הורדת חום. לגמרי לא. אפילו אם החום גבוה. כן אפשר לתת תרופות, למען הרגשה כללית יותר טובה, אם חושבים שכדאי.

(אני לא מטפלת בילדים בשלב זה בחיי, בכל זאת מצאתי את עצמי צופה בכל ההרצאה. היא מעניינת ביותר, ברורה מאד, ומשכנעת. לדעתי זו שעת הקשבה שווה לגמרי, בוודאי להורים לקטנטנים)
אמא_נמרה*
הודעות: 1872
הצטרפות: 07 אפריל 2003, 19:23

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי אמא_נמרה* »

תודה נוודית.
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

תודה על התשובות לגבי מנשא הגב, אני כנראה צריכה פשוט להחליט ולעשות, וגם לקבל את זה שהתינוקת שלי לא תשאר תינוקת לנצח.

לחכות לילד השני...
אולי בילד השלישי זה יסתדר, למרות ש מעבר בין ילד ראשון לילד שני הוא משמעותי - הרבה יותר בטחון, ידיעה, נחרצות, קלות הפעלה, להיות סגורה על עצמי_
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

אני כנראה צריכה פשוט להחליט ולעשות
|Y|
דנד_י*
הודעות: 540
הצטרפות: 01 ינואר 2014, 13:31
דף אישי: הדף האישי של דנד_י*

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי דנד_י* »

מעניין אם זה גם נכון לגבינו, האי ידיעה לגבי נורופן/אדוויל, אני יודעת שאופטלגין לא מומלץ, אם גם נורופן ואדוויל לא, ונשארנו עם אקמול, אז זה בהחלט מצמצם אפשרויות. (דנד י עדיין לא מאמינה שהמחזור לא כואב לה...).
הרופאים המדוברים שלא נותנים לילדים שלהם נורופן כן לוקחים אותו בעצמם?
שמנדובה*
הודעות: 596
הצטרפות: 10 אוקטובר 2014, 18:24

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי שמנדובה* »

תמרוש רוש את ממש צודקת כמובן, האחד אינו סותר את האחר.

לגבי האיבופרופן לעומת הפראצטמול, מעניין שבכל מקום מישהו טוען אחרת. לא ממש השתכנעתי לשום כיוון, כשם שנאמר: ״זו נבלה וזו טריפה״. אצלנו בבית יש רק אדוויל (שזה כמו נורופן) מסיבות שונות, גם כי יעילותו רבה יותר והוא גם נוגד דלקת, וגם מעוד סיבה שלא אפרט כרגע. כשכבר לוקחים משהו תרופתי פה בבית, זו תרופתנו.
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

רגע, מה קורה אם הילד חולה וכואב ובוכה ומסכן ואת רוצה לתת לו משהו נגד כאבים, אבל שלא יפעל נגד חום? יש דבר כזה?
שמנדובה*
הודעות: 596
הצטרפות: 10 אוקטובר 2014, 18:24

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי שמנדובה* »

ורציתי גם לשתף ולהתייעץ: קטנטני בן אוטוטו עשרה חודשים. תינוק פעיל ונמרץ ביותר, אוהב להסתובב בבית ולחבל במה שרק אפשר (הטריק החדש - להוציא שקעים מהתקעים... אוי לנו), אבל גם להנשא על הידיים אוהב וזקוק הרבה. בעייתי העיקרית הוא שהוא לא עף על המנשא. מההתחלה הבנתי את זה אך לא ויתרתי, מנשאים שונים בתנוחות שונות, וכעת הוא מוכן אבל לא תמיד באושר רב. למרות שהוא זעיר מאוד (7 קג) הקדימה כבר כבד לי, אבל הוא זועק ומוחה על הגב. אפשר לחשוב שמישהו רוצח אותו לפי הצעקות. זה מאוד מבעס אותי. לא היו לי ילדים שלא חבבו מנשא עד עכשיו, וביחד עם הפעלתנות הרבה וחוסר החיבה שלו לשינה, זה מקשה מאוד על חיי. אני לא ממש יודעת מה השאלה שלי, אולי מחפשת הזדהות ממי שיש גם לה ילד כזה, או רעיונות שטרם ניסיתי לנשיאה על הגב? אם הציצי היה מגיע עד לשם זה היה עוזר (כך אני עושה כשהוא מלפנים)...
שמנדובה*
הודעות: 596
הצטרפות: 10 אוקטובר 2014, 18:24

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי שמנדובה* »

תמרוש רוש, אולי קנאביס ;-)
(אם לא ברור, זו בדיחה. לא להזמין את המועצה לשלום הילד עדיין).

אני לא מכירה כזה. באמת כשאני נותנת זה לכאבים וסבל, החום עצמו לא מדאיג אותי ברוב המכריע של המקרים.
נוודית*
הודעות: 879
הצטרפות: 09 נובמבר 2012, 00:10

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי נוודית* »

רגע, מה קורה אם הילד חולה וכואב ובוכה ומסכן ואת רוצה לתת לו משהו נגד כאבים, אבל שלא יפעל נגד חום? יש דבר כזה?
תמר, לפי מה שאני הבנתי מההרצאה - הוא לא התייחס ממש במפורש לשאלה הזו, אבל ההצעה שלו היא לתת את התרופה רק מתי שנראה שיש צורך לעזור לילד עם ההרגשה הרעה, ולא מוצאים דרך אחרת. אבל לא לתת אותה בעקביות וברצף, כמו שנותנים לפעמים, על השעון, כשהמחשבה היא על החום, ולא רוצים לתת לו לעלות בשום אופן. אז אם עבר זמן, והשפעת התרופה מתפוגגת, והחום עלה שוב, אבל הילד יחסית רגוע - לא לתת שוב. לא להתייחס לתנודות החום כפקטור בהחלטה על נתינת תרופה.

בנוסף, לפי ההסבר שלו (המרתק למען האמת), יש גורמים שונים לעליית חום, ותהליכים שונים מבחינה מולקולארית. לא כל התהליכים האלה מושפעים בכלל מהתרופות הנ"ל. כלומר, יש בהחלט מחלות, או מצבים בתוך מחלות, שבהם תהיה עליית חום, והתרופה לא תוריד אותו. לדבריו זה בהחלט תקין ולא מדאיג. אני חושבת שיוצא שבמקרים האלה, התרופות הרגילות עונות על השאלה :) אין דרך לדעת, לפי הבנתי, מאיזה סוג החום המסוים (מלבד התוצאות בשטח אחרי התרופה). בטח לא להורים בבית. אבל נשמע לי שגם הרופאים לא לגמרי סגורים על מה באמת הולך שם.
יעלי_לה
הודעות: 4313
הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי יעלי_לה »

רגע, מה קורה אם הילד חולה וכואב ובוכה ומסכן ואת רוצה לתת לו משהו נגד כאבים, אבל שלא יפעל נגד חום? יש דבר כזה?
רסקיו (גם לאמא)

אבל תגידו, ציצי זה לא משכך כאבים? אני מתכוונת ממש ברמת הכימיה, אנדורפינים וכל זה (אנדורפינים זה משהו שקורה בהנקה, או שאני מתבלבלת?)
פלונית*
הודעות: 5019
הצטרפות: 02 אוקטובר 2001, 03:13

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי פלונית* »

לשמנדובה,
מנשא צד ניסית?
דניאלה*
הודעות: 1197
הצטרפות: 21 ינואר 2002, 15:27

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי דניאלה* »

אולי קנאביס
(-: הרגת אותי
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי בשמת_א* »

ציצי זה לא משכך כאבים?
כן.
תפילה_לאם*
הודעות: 3283
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם*

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי תפילה_לאם* »

רוצה להעלות נקודה נוספת בקשר להחלטה על מתן תרופה להורדת החום:
אחת הסיבות שאני נמנעת פעמים רבות ממתן האקמולי היא שילד חולה, שאמור לשכב ולנוח, מרגיש לפתע טוב יותר, על אף שהוא בעצם עדיין חולה לגמרי, ובמקום לנוח ולהחלים, הוא מתרוצץ ומשתולל. גם זה בעיניי מעכב את ההחלמה.
דניאלה*
הודעות: 1197
הצטרפות: 21 ינואר 2002, 15:27

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי דניאלה* »

אחת הסיבות שאני נמנעת פעמים רבות ממתן האקמולי היא שילד חולה, שאמור לשכב ולנוח, מרגיש לפתע טוב יותר, על אף שהוא בעצם עדיין חולה לגמרי, ובמקום לנוח ולהחלים, הוא מתרוצץ ומשתולל.
נכון!
אחת הסיבות שאני עצמי לא לוקחת משככי כאבים - הם מתעתעים לחלוטין ואני מאבדת את התחושה האותנטית של הגוף ומתחילה לקום ולעשות דברים, כי הרי המטלות הצטברו בינתיים...
וזו גם הסיבה שאם אני נותנת לילדים, זה לפני השינה ולא במשך היום
רסיסים_של_אור*
הודעות: 3305
הצטרפות: 21 אפריל 2004, 20:42
דף אישי: הדף האישי של רסיסים_של_אור*

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי רסיסים_של_אור* »

אחת הסיבות שאני עצמי לא לוקחת משככי כאבים - הם מתעתעים לחלוטין ואני מאבדת את התחושה האותנטית של הגוף ומתחילה לקום ולעשות דברים, כי הרי המטלות הצטברו בינתיים.

בהפוך של זה, זו הסיבה שבגללה אמצא את עצמי לוקחת תרופה שלא אתן לילדיי... בשונה מהם, לי לרוב אין את הזכות להיות חולה...
אמא_נמרה*
הודעות: 1872
הצטרפות: 07 אפריל 2003, 19:23

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי אמא_נמרה* »

לתת את התרופה רק מתי שנראה שיש צורך לעזור לילד עם ההרגשה הרעה, ולא מוצאים דרך אחרת. אבל לא לתת אותה בעקביות וברצף, כמו שנותנים לפעמים, על השעון, כשהמחשבה היא על החום, ולא רוצים לתת לו לעלות בשום אופן. אז אם עבר זמן, והשפעת התרופה מתפוגגת, והחום עלה שוב, אבל הילד יחסית רגוע - לא לתת שוב. לא להתייחס לתנודות החום כפקטור בהחלטה על נתינת תרופה.


זה מה שאנחנו עושים. באופן כללי לא מתרגשים מחום שלא עובר את ה 40 מעלות. השאלה אם הילד סובל או לא, כי לפעמים אין דרך אחרת, ושום פינוק לא עוזר, פשוט מרגישים רע מאד, ולא מצליחים אפילו להירדם, ואז מרגישים עוד יותר רע.
הכי טוב להיות בריאים.
דניאלה*
הודעות: 1197
הצטרפות: 21 ינואר 2002, 15:27

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי דניאלה* »

הכי טוב להיות בריאים.
זה לא בריא להיות חולה
ציל_צול*
הודעות: 4588
הצטרפות: 19 יוני 2008, 11:17

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי ציל_צול* »

זה לא בריא להיות חולה
זה בריא מאוד להיות חולה. השאלה היא כמה ובאיזה מחלות.
זו אחת הדרכים של הגוף להתחסן ולהתחזק.
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

באיזה מנשא/תנוחות במנשא אתן משתמשות כשאתן מניקות במנשא?

עם הפעוטה השתמשתי במנשא בד ארוך, תמיד בטן אל בטן, ואח״כ בארגו. מעולם לא הצלחתי להניק אותה בשני המנשאים האלה (למרות ששתינו אלופות בתנוחות מוזרות), וגם לא היה לי ממש צורך בזה.
עכשיו מתכוננת ללידת התאומים, וחשבתי לי שהנקה במנשא בטח תקל עלי מאוד לפעמים...
אורי*
הודעות: 1184
הצטרפות: 11 דצמבר 2003, 15:31

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי אורי* »

בעצם, אם החום כל כך חיובי להבראה אז אין מה לנסות להוריד אותו גם בדרכים אחרות? מקלחת, מטלית על המצח?

(הקטנה פה כל כך מתוקה שאמרתי לה 'לאכול אותך' אז היא אומרת: 'אממ..' :-))
ציל_צול*
הודעות: 4588
הצטרפות: 19 יוני 2008, 11:17

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי ציל_צול* »

אורי, לדעתי יש טעם לעשות מה שנעים.
אם ההצעה למקלחת מתקבלת בברכה או פשוט מתחילים וזה נעים - יופי.
מטלית על המצח - אותו דבר.
לדעתי זה לא יכול להזיק ומה שהמערכת מקבלת בברכה כנראה ייטיב איתה. לא תמיד, אבל ברמה של הצעות כאלה - סביר שכן.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי בשמת_א* »

מקלחת, מטלית על המצח?
מנסיוני, מקלחת לעתים קרובות משיגה תוצאה הפוכה. מחמירה את המחלה. צריך לבדוק כל אדם לגופו, אצלנו במשפחה זה מתכון בדוק להחמרה קשה.
מטלית על המצח - לא אמורה להוריד חום. היא פשוט מקלה על ההרגשה, מרגישים פחות רע, יותר נעים.
(הרגע ממש הילד יוצא ממחלת חום כלשהי אז זה ממש טרי אצלי (-: ).
עוד:
  • גיליתי שבקבוק חם עוזר גם לסתם וירוס (אפשר להשעין עליו את הראש ולאו דווקא את הבטן). כמובן בקבוק חם מהסוג הישן ולא חשמלי.
  • טיפולים רפואיים מסובכים ומורכבים כמו חיבוק, נשיקה, יד על המצח - עוזרים מאוד להחלמה.
  • מרק עוף, תה עם לימון/דבש, נוזלים בכלל.
  • מאז שהפסקנו לחלוטין לחמם את הבית בחורף, נדיר שאנחנו חולים. מסייגת שמדובר בתל אביב: קור לח שחודר לעצמות, אפס בידוד בבתים, מצד שני לא יורד מתחת לאפס. קר מאוד מאוד בבית ואנחנו לובשים הרבה שכבות, בלילה מתכסים בפוך חם וכדומה.
דנד_י*
הודעות: 540
הצטרפות: 01 ינואר 2014, 13:31
דף אישי: הדף האישי של דנד_י*

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי דנד_י* »

אפשר לחשוב שמישהו רוצח אותו לפי הצעקות. זה מאוד מבעס אותי. לא היו לי ילדים שלא חבבו מנשא עד עכשיו
אולי מחפשת הזדהות ממי שיש גם לה ילד כזה
אז הנה, קיבלת. בדיוק כך. כאילו רוצחים אותה! הפעמים הכמעט יחידות שהיא ממש בכתה חזק בחייה היו על המנשא בגב... גם מלפנים לא ממש אוהבת.
פתרונות? המון ידיים (אפילו מנשא צד היא לא כל כך מוכנה), והמון אלתורים, היא יושבת על השיש יונקת ואני לידה חותכת ירקות, המון זמן עירות שלה מנוטרל ללהיות איתה, והאחים...
דניאלה*
הודעות: 1197
הצטרפות: 21 ינואר 2002, 15:27

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי דניאלה* »

_זה לא בריא להיות חולה
זה בריא מאוד להיות חולה._
זו הייתה בדיחה. לא משהו, אבל בדיחה (-:
דנד_י*
הודעות: 540
הצטרפות: 01 ינואר 2014, 13:31
דף אישי: הדף האישי של דנד_י*

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי דנד_י* »

_אורי, לדעתי יש טעם לעשות מה שנעים.
אם ההצעה למקלחת מתקבלת בברכה או פשוט מתחילים וזה נעים - יופי._
אני אף פעם לא עושה מקלחות, זה תמיד נראה לי כל כך לא מתאים לקחת ילד שפוך וחולה ולקלח אותו, כשהם בריאים וחזקים אני צריכה לשכנע אותם אז...
ציל_צול*
הודעות: 4588
הצטרפות: 19 יוני 2008, 11:17

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי ציל_צול* »

הא, דניאלה, פספסתי את זה :)

מתקנת את ההצעה למקלחת כי בעצם מדובר תמיד באמבטיה. אני חושבת שחלק מהעניין זו ההימרחות הנעימה במשהו שנושא את המשקל באופן חלקי.
הרבה פעמים זה גם מתמודד עם הזעה, שלא לכולם נעימה...
אצלנו מי שחולה לרוב שמח מאוד באמבטיה. ואחרי שיוצאים ממנה הולכים לפוך וישנים היטב.
דניאלה*
הודעות: 1197
הצטרפות: 21 ינואר 2002, 15:27

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי דניאלה* »

מנסיוני, מקלחת לעתים קרובות משיגה תוצאה הפוכה. מחמירה את המחלה.
אצלנו הורדת חום במקלחת הובילה לפרכוס חום, כי החום זינק חזרה ממש מהר והיה גבוה, והרבה פעמים זינוק מהיר של החום מוביל לפרכוס אצל ילד שנוטה לפרכוסים.
הפרכוס עצמו אמנם לא מסוכן אבל מבהיל ומבאס ובעיקר מיותר.
אילו ידעתי הייתי מעדיפה לא להוריד את החום, או להוריד באמצעות תרופה דווקא
דניאלה*
הודעות: 1197
הצטרפות: 21 ינואר 2002, 15:27

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי דניאלה* »

הרבה פעמים זה גם מתמודד עם הזעה, שלא לכולם נעימה...
ההזעה היא לרוב סימן של שבירת החום לא?
הגוף צינן את עצמו והחום ירד
ציל_צול*
הודעות: 4588
הצטרפות: 19 יוני 2008, 11:17

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי ציל_צול* »

אולי זה זמן טוב להגיד שאני מדברת על חום נמוך יחסית. לא חושבת שמי מילדיי עבר בשנים האחרונות את ה 38, וגם זה קרה אולי פעם בשנה.
כך שאם הדיון על הורדת חום מתייחס רק לחום גבוה ומטריד אז נא ראו את הערותיי כמיותרות לחלוטין.
יעלי_לה
הודעות: 4313
הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי יעלי_לה »

הערות לגבי אמבטיה להורדת חום:

אני לעתים קרובות שומעת שמדברים על אמבטיה פושרת ואפילו קרירה, וזו ממש טעות. המים צריכים להיות חמימים ונעימים, בטמפ' גוף תקינה. כמו בשגרה עם ילדים קטנים. אחרת הבדל הטמפ' (בין המים לגוף), לא רק שהוא לא נעים לילד, הוא גם יכול לעשות ממש שוק לגוף מה שמתבטא אח"כ בזינוק של החום.
דבר שני, כשילד נכנס עם חום לאמבטיה, גם אם הוא ממש גדול - חשוב להשגיח.
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

דיונים מעניינים בלי סוף הולכים פה.
הוסיף רק בקטנה לגבי השכר.
אישית אין לי שום רגגשי נחיתות מזה שאני לא מקבלת שכר. קודם כל יש לי אמון מלא בבן זוגי שמעריך מאוד את הצד שלי.
אבל אני חושבת שמאוד חשוב לנשים להיות ערניות ולדעת בדיוק מה המצב הכלכלי המשפחתי. בזה חייב להיות שיתוף מלא בלי קשר אם עובדים או לא. ההחלטות איך מוצאים את הכסף חייבות להיות משותפות.
אני חושבת שאחד הדברים שנשים צריכות לזכור (וגם גברים), שהמצב הלא שיוויוני בגידול תינוקות (לא ילדים) הוא לא בגלל הגברים והחברה, זה בגלל הטבע, אבולציה או אלוהים תלוי במה אתן מאמינות. לי בכל מקרה לי זה מאוד עוזר לקבל את הקושי הגדול כל כך בהנקה. מצד אחד כל היום יד אחת שלי מנוטרלת בגלל שאני מחזיקה תינוק שמחובר לי לשד, או שאני צריכה להתחשב בו עם מה שאני מכניסה לי לגוף, מצד שני בזכות זה הרווחתי לחוות את גדילת ילדי בתוכי, שאלו תחושות מדהימות ומעצימות.
אז אני לא תלויה בבן זוגי בגלל שהוא מרוויח כסף כמו שהוא לא באמת תלוי בי בגלל שאני בעלת הרחם. (מקווה שיצאתי מובנת)

אומרים שצריך כפר שלם כדי לגדל ילד. אל תאמינו. צריך חצי כפר כדי לגדל ילד - ואת החצי השני, כדי לגדל את האמא.
נשמע יפה אבל לא באמת אקטואלי. אולי זה היה נכון פעם שכיבסו ביד והיו צריכים לחטוב עיצים לחימום ובישול. כיום דרושים הרבה פחות ידים על מנת לתפעל בית. צריך עזרה, אבל לא בכמויות שנדרשו פעם.
שמנדובה*
הודעות: 596
הצטרפות: 10 אוקטובר 2014, 18:24

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי שמנדובה* »

רסקיו אפשר גם לתינוקות?

מנשא צד - ודאי. זה הכי שנוא עליו (חוץ מאלה הארוכים הנמתחים שאותם הוא הכי שונא, אז תליתי אותם על הפרגולה ועכשיו יש לילדים נדנדות וחבלי טיפוס סטייל טיסו.

יש לנו סיני ושני ילקוטים שמשמשים אותנו, בעיקר מלפנים. הוא לא מוכן שומדבר על הראש שלו ושלא יהיה צפוף מידי. ועל הגב ברוב המקרים צורח את נשמתו...יש לי מאיה ראפ מהמם שהוא לא סובל לצערי.

הנקה במנשא: אני הינקתי במנשאי טבעות/פאוץ׳ בתנוחת ערסול או הנקה (בטבעות יותר נוח להיניק כשהראש נמצא בצד בלי הטבעות). הקטן שלי לא אהב ערסול ממש מההתחלה, אז למדנו לינוק ולהיניק ״בעמידה״ כלומר במנשא הסיני או בילקוט. הרעיון הוא שהתינוק יהיה קשור מספיק נמוך, כדי שיגיע לשד בקלות. זה לא הכי נוח לנשיאה אז אני בדכ קושרת גבוה ואם צריך להיניק אני משחררת ומנמיכה. אצלי השד בורח לו אם אני לא מחזיקה אותו אז יד אחת שלי צריכה לתמוך בשד כשהוא יונק במנשא (שילוב של מבנה שלי וואקום מעפן שלו).
שמנדובה*
הודעות: 596
הצטרפות: 10 אוקטובר 2014, 18:24

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי שמנדובה* »

אצלנו מי שחולה לרוב שמח מאוד באמבטיה
כן, פה גם, ובכלל מים ישמחו לבב הילדים פה בכל מצב צבירה. היו תקופות שהיתה בבית בריכה בחצר (חוצלארץ, מדינות חמות, זה היה די סטנדרט) והם היו חצי יום שרויים במים.
שמנדובה*
הודעות: 596
הצטרפות: 10 אוקטובר 2014, 18:24

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי שמנדובה* »

אוי דנדי, תיאור מדוייק... כולל היניקה על השיש ותוך כדיהליכה כשהוא על הידיים ובכלל האפס זמן לשומדבר אחר. לשמחתי הוא כן אוהב את אחיו ואחיותיו והולך אליהם (לפעמים) בשמחה אז אני משתחררת קצת...
רסיסים_של_אור*
הודעות: 3305
הצטרפות: 21 אפריל 2004, 20:42
דף אישי: הדף האישי של רסיסים_של_אור*

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי רסיסים_של_אור* »

לאלה מכן שנשארות בבית, אתן לא מודאגות מההשלכות הכלכליות של העניין? למשל, להישאר בלי פנסיה? או בתלות כלכלית מוחלטת בבן הזוג?

רציתי כבר כמה ימים להתייחס לשאלה הזו, אבל ידעתי שיש לי תשובה ארוכה שדורשת התיישבות אמיתית מול המחשב ולא נסיונות הקלדה עילגים בטלפון...

לפני הכל, "רק על עצמי לספר ידעתי" - בגדול, אם הייתי נשארת במקום העבודה שאותו עזבתי, למרות שעות עבודה רבות ומלאות השקעה, עדיין הייתי ב תלות כלכלית_ כמעט _מוחלטת בבן הזוג

מעבר לזה, אני מרגישה שיש כאן משהו יותר עמוק. אני זוכרת איך בתקופה שכן עבדתי פינטזתי על הפנסיה. כל פעם שיצאתי לחופשת לידה זו היתה הזדמנות לנסות לתכנן את החיים או לעשות שינוי שיביא לי יותר שמחה ואושר. התחושה שאצטרך לעבוד יותר משלושים שנה באותו מקצוע לא נטעה בי הרבה תקווה או שמחה.

אחר כך קרה מה שקרה ויצאנו / חזרנו הביתה.

מהמקום שאני נמצאת בו היום, כשאני חושבת על השאלה הזו עולה בתוכי קול מאד חזק ששמח כל-כך על הזכות להיות בכאן ובעכשו. שמרגיש שאת השנים הראשונות האלה עם כל ילד וילד שלי שום דבר ואף אחד לא יוכל להחליף (כן אני יודעת גם לי יש רגעים שבא לי שכולם יעלמו ויהיה לי קצת שקט ושאני אמא עצבנית, כועסת וכו'). אני לא יודעת מה יקרה בעוד עשרים ומשהו שנה. אני כן יודעת שמה שיש עכשו קיים ונוכח ועליו אני לא רוצה לוותר. מטלטל קצת לדעת שאנחנן עשויים שנים רבות לעשות משהו שלא טוב לנו רק בגלל החשש מימים שאולי בכלל לא יגיעו...
יום אחד הילדים יגדלו, אולי אמצא את עצמי חוזרת לעולם העבודה מכיוונים אחרים לגמרי ?! אני לא מרגישה שאני עומדת במקום אלא כל הזמן מתפתחת.

וכמו שכתבה כאן מישהי לפני, זאת כרגע החלוקה ביננו, כיוון שאני זו שיכולה להניק וללדת וגם כיוון שזו אני שמעדיפה להיות בבית ובוחרת בזה על פני היציאה לעבודה בחוץ.

יכול להיות מעניין בהקשר הזה לקרוא את פרדוקס בנות בחינוך ביתי
דנד_י*
הודעות: 540
הצטרפות: 01 ינואר 2014, 13:31
דף אישי: הדף האישי של דנד_י*

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי דנד_י* »

לא קראתי את הדף שקישרת אליו, אבל הכותרת שלו הזכירה לי את הקטע מהספר "איך היא עושה את זה"
היא כותבת שם כמה האמהות בשכונה שלה, שנמצאות בבית ולא עובדות, עושות את כל המאמצים להכניס את הילדות שלהן לבית ספר פרטי מדהים, שם הן ילמדו לדבר יפנית ולחשב מתמטיקה מתקדמת, כדי שבסוף הן יישארו בבית לטפל בילדים ויילכו כל יום לחדר כושר.

אני אישית בבית כבר שנים על גבי שנים, ולא עובדת.
אני כן חושבת שזה חשוב שנשים יעבדו, ואני גם חושבת שזה חשוב שילדים יגודלו על ידי האמהות שלהן.
אז מה שאני עושה הוא קצת מצחיק.
אני מדברת לילדים כאילו אני עובדת.
אם אני במחשב - אז אמא צריכה לעבוד.
לפעמים אני עושה דברים לא איתם, שהם לא יכולים להצטרף, אז לפעמים אני מתארת את זה כעבודה.
היו תקופות שעשיתי דברים שהם לא בדיוק עבודה באופן קבוע - וגם את זה שייכתי לעבודה.
אם שואלים מבית הספר מה אמא עושה - אז אני רושמת במקצוע את המקצוע שלי, ולא אמא וכו'.
גם אם החברים שלהם שואלים מה אמא שלהם עושה - יש להם תשובה.

ככה הם מרוויחים משני העולמות, כלפי חוץ אמא שלהם כן עובדת, יש להם מה לענות שנשמע טוב, הם בעצמם חושבים שאמא שלהם עובדת, חכמה וכו'.
בפועל - הם לא ילדי מפתח, והם פוגשים את אמא בצהריים, וכשבא להם נשארים בבית וכו'.
הם גדלים על זה שאמהות עושות עוד דברים חשובים חוץ מלגדל את הילדים ולטפל בבית, וגם על זה שאמהות מגדלות את הילדים ומטפלות בבית.
הם עדיין לא מבינים שיש כאן פרדוקס...

עכשיו שאני כותבת את זה זה נשמע קצת מגוחך, אבל בנתיים זה עובד לנו.
אמא_צעירה*
הודעות: 581
הצטרפות: 19 ינואר 2004, 15:18
דף אישי: הדף האישי של אמא_צעירה*

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי אמא_צעירה* »

עכשיו שאני כותבת את זה זה נשמע קצת מגוחך, אבל בנתיים זה עובד לנו.
אני חושבת שזה יפה.
אולי לא הייתי ממש אומר ככה לילדים שלי, אבל לייפות קצת את המציאות זה לא רע, והילדים, כמו שאת אומרת, נהנים.... :-) ולך זה נותן זמן לעצמך
תפילה_לאם*
הודעות: 3283
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם*

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי תפילה_לאם* »

חוזרת לזה:
בעייתי העיקרית הוא שהוא לא עף על המנשא.
אולי אפשר להציע לו אטרקציות להתעסק בהן שם בפנים?
למשל, אצלי לאחרונה גילתה את נפלאות נייר הטואלט/ טישו - אפשר לקרוע, למולל, לטעום. או להחזיק ביד איזה נשנוש, אם כי זה בעייתי קצת בעיניי "לסתום את הפה" באוכל, ובכל זאת עושה את זה לפעמים, כשהיא בתקופת של עצבים על הכנסה לסלקל.
אורי*
הודעות: 1184
הצטרפות: 11 דצמבר 2003, 15:31

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי אורי* »

_אבל כן, את צודקת ברמה הזאת של - זה מדהים, מה שאנחנו יכולות לעשות בעצמנו בעצמנו ובמו גופנו
עם תמיכה_
אני כל כך מרגישה את זה
חסרה לי כל כך תמיכה, אפילו רק תמיכה מוראלית
אורי*
הודעות: 1184
הצטרפות: 11 דצמבר 2003, 15:31

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי אורי* »

בעייתי העיקרית הוא שהוא לא עף על המנשא.
גם אצלי מנשא רלוונטי רק להרדמה. לא חושבת שיש מה לצפות ממנה בכלל כי היא גדולה ורוצה לזוז ולהתעסק עם כל מיני דברים ולא להיות תקועה במנשא, לסתכל לא מספיק לה היא חייבת לגעת. יש לך יותר ניסיון ממני,אולי זה כן עבד לך בעבר, אבל זה באמת לא נראה לי הגיוני לצפות.
היום ניסיתי להכין עוף וירקות על מצע אורז מלא בתנור (הקטן נהנה מזה בשבוע שעבר) היא לי מאוד מאוד קשה להכין.נתתי להחזיק לי את הירקות וגם כף לערבב. כשבררתי את האורז היא היתה חייבת להצטרף והעיפה לי אותו החוצה בשניה וחצי שהספיקה. בחלק מהזמן היא בכתה עד שסיימתי. אני בדרך כלל לא מבשלת איתה כל כך לא שום דבר שכולל צורך לחתוך ירקות. שלא כמו כביסה שאני יכולה לתלות ולעצור כשנמאס לה או לקפל ולעצור כשנמאס לה,אז בבישול אני לא מצליחה את זה
שמנדובה*
הודעות: 596
הצטרפות: 10 אוקטובר 2014, 18:24

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי שמנדובה* »

משהו ביד כן, עוזר לפעמים (גם באוטו) רק שאם זה אוכל, והוא עלי, אז אני מהר מאוד הופכת למזבלה מהלכת (לא שאני לא מלאה כתמים ומריחות גם ככה...). הבעיה היא לא כשהוא רוצה להסתובב, אלא כשהוא ממש חייב דחוף עכשיו על הידיים, אבל מנשא הוא לא מוכן. ואז להחזיק משהו יעזור לשניה ורבע עד הצרחות...

אתמול קראתי את הדף עגלה כן או לא ונפל לי האסימון... כנראה שהגרלתי ילד קצת אחר. אתחיל לנסות עגלה איתו מידי פעם. הוא אוהב מאוד מאוד את עגלת הסופר - במיוחד אם מתייחסים אליה כאל עגלול ומעמידים אותו בפנים.

אגב, שאר ילדי היו במנשא בכיף גדול גם אחרי גיל הליכה. הרבה אחרי... ברור שלא כל היום, אבל זמן ניכר וללא תלונות. יצא לי ילד של השכן כנראה...
שמנדובה*
הודעות: 596
הצטרפות: 10 אוקטובר 2014, 18:24

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי שמנדובה* »

תמיכה
כן... האמת שקצת שכחתי איך זה להיות אמא לראשונה. מהשלישית ואילך, די זרם לי עם החיים פשוט כי לא היתה ברירה. ועם האחרון, בכלל יש לי שבט קטן בבית. יש פה נערות שעוזרות, אני לא לבד עם ילדים קטנים כל היום כי הן כבר לא כל כך בגדר ילדות, וקהילת החינוך הביתי נותנת תמיכה ולו ברמה של זה שיש מקום ללכת אליו בו אף אחד אינו מרים גבה על הציצי שכל הזמן בחוץ, או על ישבנו העירום של התינוק, או על זה שבהתחלה היינו באים עם הצינורית והשאוב והתרומות חלב ולא שמעתי אפילו ציוצון הכי קטן על ״תני לו תמל מה את צריכה את השטויות האלה״. עצם זה שמקיפה עצמי באנשים עם השקפת עולם דומה לשלי, או במינימום כאלה שיש להם כבוד לאחרים ולא מרגישים צורך להיות שיפוטיים ולכפות עלי את שלהם כל רגע, זו כבר תמיכה עצומה. כי אני לא באמת צריכה שיגידו לו ״כולכבודלך על המאמץ״. אני בסהכ צריכה שלא יפריעו לי.
שמנדובה*
הודעות: 596
הצטרפות: 10 אוקטובר 2014, 18:24

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי שמנדובה* »

עתיד כלכלי - הא. כן. זה אחד הנושאים בהם אני טומנת ראשי בחול. קצת לא רוצה לחשוב על זה, הרבה סומכת על האיש האהוב שלי, וגם טיפטיפה על היקום שיזמן לנו מה שאנחנו צריכים כשנצטרך אותו. אני יודעת שכשהילדים יגדלו ויצטרכו אותי פחות, אוכל וכנראה גם ארצה לעשות משהו יותר יצרני ומכניס. ואולי בכלל נתעשר ונוכל לשבת על זרי הדפנה... (שמעת, יקום?)
אמא_צעירה*
הודעות: 581
הצטרפות: 19 ינואר 2004, 15:18
דף אישי: הדף האישי של אמא_צעירה*

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי אמא_צעירה* »

עצם זה שמקיפה עצמי באנשים עם השקפת עולם דומה לשלי, או במינימום כאלה שיש להם כבוד לאחרים ולא מרגישים צורך להיות שיפוטיים ולכפות עלי את שלהם כל רגע, זו כבר תמיכה עצומה. כי אני לא באמת צריכה שיגידו לו ״כולכבודלך על המאמץ״. אני בסהכ צריכה שלא יפריעו לי.
גריינתי. תודה :-)
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

וואו, תודה על התזכורת על הדף פרדוקס בנות בחינוך ביתי
פתחתי אותו לפני שבע שנים כשבכורתי הייתה בת שנתיים והיא תיכף בת תשע!
בינתיים עברו הרבה מים בירדן (המבינה תבין, לא ניכנס לפירוט) , אני בעקר קוראת כאן...ויש לי כבר שלוש בנות, חתיכת פרדוקס!
אז הדף הזה עשה לי נוסטלגיה רצינית
שיבולת :-)
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

שאלה - את קטנתי (בת חודשיים וחצי) לא הצלחתי להניק בגלל לשון קשורה שהתגלתה באיחור. אבל היא ניזונה אך ורק מחלב שאני שואבת לה. בימים האחרונים החלב, ששאבתי בכמויות יפות (כ-150 מל׳ בכל פעם) כמעט פסק. ממש טיפות. אני שותה, אוכלת, ושואבת המון, גם בלילה. האם ייתכן שזה קשור לשפעת שלי ולכך שעלה לי החום? האם מישהי נתקלה בזה?
תפילה_לאם*
הודעות: 3283
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם*

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי תפילה_לאם* »

לא התנסיתי במקרה כזה, אבל הייתי כותבת את השאלה בעוד מקום אחד באתר לפחות, כדי שתהיי בטוחה שהיא תגיע לעיניים רלוונטיות ותזכי במענה מהיר.
נגיד ב{{}}אין מספיק חלב.
רפואה שלמה ושפע חלב!
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

תודה רבה :)
אלמונית*
הודעות: 1286
הצטרפות: 01 אוקטובר 2001, 09:06

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי אלמונית* »

מהניסיון שלי יש קשר בין מחלה/מתח נפשי/חוסר שינה לכמות החלב
אני נעזרתי בהרבה מנוחה, שתיה של חליטות המרגיעות ומגבירות חלב (שומר, אניס, סרפד, קמומיל) ותמצית חלב רב/חילבה

גם שלי הייתה עם לשון קשורה והחזרנו את ההנקה עם עבודה מאומצת עם יועצת הנקה- עד להנקה מלאה

בכל מקרה תרגישי טוב ובהצלחה
רסיסים_של_אור*
הודעות: 3305
הצטרפות: 21 אפריל 2004, 20:42
דף אישי: הדף האישי של רסיסים_של_אור*

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי רסיסים_של_אור* »

האם את נוטלת גלולות למניעת הריון?
אמא_צעירה*
הודעות: 581
הצטרפות: 19 ינואר 2004, 15:18
דף אישי: הדף האישי של אמא_צעירה*

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי אמא_צעירה* »

מהניסיון שלי יש קשר בין מחלה/מתח נפשי/חוסר שינה לכמות החלב
וגם בין שאיבה לירידה בחלב, אבל זה נשמע כמו מחסור בגלל מחלה
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

היי, רסיסים של אור - לא, אני לא לוקחת גלולות.
רסיסים_של_אור*
הודעות: 3305
הצטרפות: 21 אפריל 2004, 20:42
דף אישי: הדף האישי של רסיסים_של_אור*

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי רסיסים_של_אור* »

האם את שואבת לפנות בוקר?? ממה שלמדתי כאן באתר הבנתי שההנקה של לפנות בוקר מאד חשובה לייצור הורמון הפרולקטין (מקווה שלא טועה ומטעה).

נסי לבחון האם חלו שינויים כלשהם בימים האחרונים ואולי כדאי להתייעץ באופן אישי עם יועצת הנקה מוסמכת.יכולה לתת המלצה על אחת מאזור השפלה.

הלוואי ובסימן פורים יתרחש "ונהפוכו" והכל יסתדר לכן!!
הולכת_והרוח_בפניי*
הודעות: 415
הצטרפות: 11 אוקטובר 2014, 21:23
דף אישי: הדף האישי של הולכת_והרוח_בפניי*

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי הולכת_והרוח_בפניי* »

ענייני פטריות...
שבועיים אחרי אנטיביוטיקה, עושה רושם שהצאצא חטף אותה בגדול. התחיל עם כתמים לבנים בשפה התחתונה בסופ"ש שעבר, עברו- התפשטו לשפה העליונה ועכשיו גם בלשון. מאתמול מתלונן שכואב, אוכל פחות. מתחילת השבוע מנוזל, עכשיו גם משתעל, שיעול רטוב שגרם לי לקבוע תור למחר, שרופא יאזין.

נראה לי שאצלי יש פטריה בפטמה כי יש מין תחושת דקירות בהנקה. היתה גם במקום אחר, אבל נראה לי שהמחזור גרש אותה (סליחה על הפירוט). באופן כללי נראה לי שאני מסתובבת עם קנדידה כבר כמה שנים, זה כנראה פשוט לא מציק מספיק כדי להניע אותי לאחת בדיאטות המטורפות האלו.

קראתי את האזכורים כאן על הפטריה וגם בדף "פטריה בלשון".

מדברים על שפשוף בפד גזה עם סודה, יין, ממתיק של סאנריידר, לימון וחלב עזים.

מה אתן אומרות? ממה מתחילים ואיך כדאי לטפל? חלב עיזים מפוסטר יתפוס?
אורי*
הודעות: 1184
הצטרפות: 11 דצמבר 2003, 15:31

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי אורי* »

שמן קוקוס
אצלי הקל מאוד (לא יודעת אם היתה לי באמת פטריה בפיטמה בזמנו או פשוט סדקים בגלל האחיזה, אבל לגרד בנרתיק זה עוזר)
ואם זה מאנטיביוטיקה אז כל כך חשוב פרוביוטיקה לשניכם,וגם אפשר למרוח על הפיטמה.
אישית,הייתי מתחילה משני אלה
גל*
הודעות: 98
הצטרפות: 29 אוגוסט 2002, 17:11

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי גל* »

שלום
מבקשת להתיעץ איתכן בנוגע למנשא. ילדתי לפני 3 שבועות. לידה שניה. אני מחפשת המלצה למנשא שמאפשר נשיאת תינוק על הגב מהיום הראשון...חשוב לי מאד שהמנשא יהיה הכי תומך/ אורטופדי כי אני סובלת מכאבי גב באופן כללי, ובמיוחד עכשיו לאחר הלידה. יש לי מנשא ארגו שאני מאד מרוצה ממנו אבל התחלתי להשתמש בו עם הגדול רק אחרי גיל חצי שנה. האם כדאי פשוט לקנות לו מתאם לניו בורן? זה מתאים לנשיאה על הגב? או שיש למישהי המלצה למנשא אחר?
המון תודה! :)
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

דומני שפנטזו מתאים לנשיאת גב מגיל צעיר - תבדקי.
והמלצה חמה: חכי קצת עם נשיאה. את עוד במשכב לידה. ועוד יש בעיות בגב - את זקוקה למנוחה בינתיים. אפשר לקרוא על זה עוד בדף מידע ושיתוף בענייני רצפת אגן{{}}.
שמנדובה*
הודעות: 596
הצטרפות: 10 אוקטובר 2014, 18:24

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי שמנדובה* »

על הגב מגיל לידה ניתן במנשא בד ארוג ארוך, או במנשא סיני. המיומנות ביותר מצליחות גם עם מנשאי צד למיניהם... אבל זה כבר לאלופות. יש מתאימות מנשאים כאלה שבאות אלייך הביתה ועוזרות ומדגימות ואז את יכולה לרכוש מהן, אבל בתור התחלה ממליצה לחפש ביוטיוב סרטונים על נשיאת גב של יילודים (newborn back carry) ולראות מה נראה לל הכי מתאים לך.
דניאלה*
הודעות: 1197
הצטרפות: 21 ינואר 2002, 15:27

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי דניאלה* »

אני לקחתי על הגב במנשא סיני מגיל צעיר יחסית (חודשיים נדמה לי)
בעיניי זה יותר קל מעם בבד ארוך אבל אולי זה עניין של העדפה ומיומנות.
ממליצה מאוד להתייעץ עם אורית: http://www.minsa.co.il/
מיכל_בז*
הודעות: 2179
הצטרפות: 14 יוני 2010, 16:49
דף אישי: הדף האישי של מיכל_בז*

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי מיכל_בז* »

שאלה בנוגע ללכלוך:
ברגעים אלה ממש עלמה נמצאת על ידי בחדר עבודה / כביסה, זוחלת לעבר אטב שנמצא על הרצפה ובטוח לא ממשששששש נקי.
מצד אחד, היא משלשלת כבר די הרבה זמן ואני מתחילה לחשוד שזה קשור לזה שאני קצת ג'יפה ולא ממש מקפידה איתה.
מצד שני, היא כל כך מתאמצת להגיע לאטב הזה...
ומצד שלישי: אין באמת מצב שכל מה שנמצא בבית יעבור סטריליזציה.

ועוד שאלה באותו עניין: עלים וענפים שהיא דוחפת לפה בכל הזדמנות, גישתכן?
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

_שאלה בנוגע ללכלוך:
ברגעים אלה ממש עלמה נמצאת על ידי בחדר עבודה / כביסה, זוחלת לעבר אטב שנמצא על הרצפה ובטוח לא ממשששששש נקי.
מצד אחד, היא משלשלת כבר די הרבה זמן ואני מתחילה לחשוד שזה קשור לזה שאני קצת ג'יפה ולא ממש מקפידה איתה.
מצד שני, היא כל כך מתאמצת להגיע לאטב הזה...
ומצד שלישי: אין באמת מצב שכל מה שנמצא בבית יעבור סטריליזציה.

ועוד שאלה באותו עניין: עלים וענפים שהיא דוחפת לפה בכל הזדמנות, גישתכן?_

אני ממש שחררתי את העניין הזה וכמעט (כמעט) הכל מגיע לפה. פעם קראתי שחושי המישוש בפה עד גיל שנה טובים יותר מאשר בידיים ולכן הם עושים את זה. איכשהו זה הניח את דעתי. לא מצאתי קשר בין זה לבין שלשולים. ואטבים - ברור...למה לא?
רסיסים_של_אור*
הודעות: 3305
הצטרפות: 21 אפריל 2004, 20:42
דף אישי: הדף האישי של רסיסים_של_אור*

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי רסיסים_של_אור* »

מצטרפת לפלונית שמעליי. שלשולים יכולים אולי להיות קשורים לבקיעת שיניים שימי לב האם מדובר ב שלשול ממש או רק ביציאות יותר נוזליות (אאל"ט פעם אחות טיפת חלב הסבירה לי שזה קשור לריור המוגבר סביב ענייני השיניים).
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

_שמן קוקוס
אצלי הקל מאוד (לגרד בנרתיק זה עוזר)_
נראה לכן שעשוי לעזור גם בגרד שהוא לא בנרתיק אלא באיזורים החיצוניים יותר? (בשפתיים הגדולות, סליחה על הפירוט. נדמה לי שזה לא קנדידה כי אין תסמינים חוץ מהגרד)
שמנדובה*
הודעות: 596
הצטרפות: 10 אוקטובר 2014, 18:24

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי שמנדובה* »

פה הכל נכנס לפה. גם בבית, גם בחוץ. שיא השיאים היה אתמול, כשהוא החריש קקי ואז בשקט בשקט שיחק איתו איזה שתי דקות עד שקלטנו. המשחק כלל מעיכה, מריחה, ג׳אגלינג, וליקוק... בעעעעעעע

חלק מזה שהכל נכנס לפה בגילאים האלה זה חקר ולמידה העולם שסביב. וחלק נוסף זה חיזןק המערכת החיסןנית. אני בעד שניהם :-)
רק_מה*
הודעות: 516
הצטרפות: 25 אפריל 2014, 23:20
דף אישי: הדף האישי של רק_מה*

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי רק_מה* »

וואו שמנדובה :-0

אצלנו לא נכנס לפה: בדלים, דברים ״חתיכים״ (שעלולים לחתוך: זכוכית פלסטיק חד וכדומה) עלים שנראים לי אולי רעילים. משהו שהינו זעיר ועגול. קלקר.

משתדלת למנוע מנייליונים, מגבונים, חוטים בטריות להיכנס לטווח מגע.
רק_מה*
הודעות: 516
הצטרפות: 25 אפריל 2014, 23:20
דף אישי: הדף האישי של רק_מה*

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי רק_מה* »

עלים : עדיף לא יבשים כי מניסיון שלה הם עלולים ליפול על קטגוריית החתיכים. ובעת בליעה ממש לשרוט

(גם: לא גירים צבעוניים, פנדה, חימר- אבל אצל הבכורה זה לא היה רלוונטי)

בהחלט אדמה ודשא כשל״פ
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

_שמן קוקוס
אצלי הקל מאוד (לגרד בנרתיק זה עוזר)
נראה לכן שעשוי לעזור גם בגרד שהוא לא בנרתיק אלא באיזורים החיצוניים יותר?_
שווה לנסות, לא נראה לי שמזיק
גוונים*
הודעות: 1638
הצטרפות: 23 מרץ 2010, 16:12

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי גוונים* »

משתדלת למנוע מנייליונים, מגבונים, חוטים בטריות להיכנס לטווח מגע.
גם אני, איך מצליחים למנוע??
שמנדובה*
הודעות: 596
הצטרפות: 10 אוקטובר 2014, 18:24

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי שמנדובה* »

זה היה קקי של עצמו, כן? לא של כלב... לא שזה לא מגעיל, כמובן. נוקה במיידי וחלילה מלספר לאבא ;-)

בגדול אני מעדיפה שדברים כמו בדלי סיגריות, קקי של חיות, ודברים מסוכנים לא יגיעו אליו. בבית זה קל יותר כמובן. בחוץ אני משגיחה יותר ומשתדלת להגיע אל הדברים הנל לפניו אבל לא תמיד מצליחה. אם הוא הגיע קודם אני מבקשת שיתן לי ובדרך כלל הוא נותן. אם אני מנסה להוציא בכוח זה מיד גורר נעילת לסתות אימתנית.
פלונית*
הודעות: 5019
הצטרפות: 02 אוקטובר 2001, 03:13

אמהות שואלות אמהות חלק 1

שליחה על ידי פלונית* »

_נראה לכן שעשוי לעזור גם בגרד שהוא לא בנרתיק אלא באיזורים החיצוניים יותר?
שווה לנסות, לא נראה לי שמזיק_
שווה לנסות גם איוורור. במשך כמה ימים ללכת עם בוקסר אוורירי בלי תחתונים בכל הזדמנות שאפשר, ולשטוף כמה פעמים ביום רק עם מים (אבל לייבש היטב).
לי זה הספיק פעם כדי להיפטר מפטרייה.

חזור אל “אתגרים בהורות”