התלבטות בנוגע ללידת בית

[ההולכת_בדרכים*]

ממליצה לך על הספר "ללדת בבית" של אילנה שמש.יש בו תשובות להרבה שאלות והמון מידע על
תהליך הלידה,על מה שקורה בגוף,על דרכים לטיפול במצבים שונים שקורים תוך כדי הלידה.

[ההולכת_בדרכים*]

גיא,האם תוכל לספר קצת על הלידה של אשתך (דורית?)
גם לגבי האפשרות של סיבוך ופינוי נשמעת מבהילה והייתי שמחה לשמוע סיפור שמראה למה זה
בעצם לא כל כך נורא כמו שזה נשמע.
תודה @}

[בר_עדש*]

גיא,האם תוכל לספר קצת על הלידה של אשתך (דורית?)
לא היה שום סיבוך דחוף, כך שהפינוי היה רגוע. המיילדות זיהו סיכוי לסיבוך, והציעו שנתפנה לבית החולים לפני שהוא מתממש. אני חושב שזה מה שקורה ברוב המקרים של פינוי באמצע הלידה.

בכל מקרה, עדיף שתדברי איתה (הדוא"ל שלי נמצא בדף הבית למעלה) אם את מעוניינת בסיפור מעבר לפרטים הטכניים.

[ההולכת_בדרכים*]

מה שכתבת לגבי הבית לא מוזר בעיני.
בשביל זה קיימים הצימרים של אילנה שמש...

[טרה_רוסה*]

הגוף שלך לא צריך שתאמיני בו כדי לדעת מה לעשות. את רק צריכה לא להפריע לו

[רוקדת_לאור_ירח*]

לא מאוחר מדי להתחיל לחשוב על זה בשבוע 27??
לא, לא מאוחר.
יש לך אנרגיות לזה? לידת בית דורשת הרבה מחשבה והכנה שלידה בבית חולים לא דורשת.
את זה אני אומרת כשהכל כבר עומד מוכן, ובכל זאת עוברות לי מחשבות בראש כמו למשל: "מתי יבואו להתקין לי את הברז החדש שקניתי היום ואם במקרה זה יצא שיקבעו להגיע ותתחיל לידה אז צריך לזכור לבטל ושלא יגיעו... ואם יגיעו קודם וזה יעשה בלגן וליכלוך איך אני אצליח לנקות" כאלה...
אני מניחה שאלה מחשבות שעוברות לפני כל לידה, אבל התחושה שלי היא שלידת בית היא דבר שמצריך הרבה אנרגיה, הרבה התעסקות והרבה מחשבה.

אני אתן לך דוגמה: אני מהתחלה לא התעניינתי מדיי בנושא של בריכה או מים ואמרתי שאם יהיו צירים כואבים אני אשב לי במקלחת ויהיה בסדר. העניין הוא שאני משקיעה זמן בלמידה ולאחרונה נוכחתי גם מסיפורים ובעיקר מהספר "לידה פעילה" שסיימתי לקרוא רק ממש לפני כמה ימים, שבעצם אולי בריכה זה רעיון ממש טוב, שזה יכול ממש לעזור. אבל קצת מאוחר לי עכשיו בשבוע 40 להתחיל לארגן בריכה, עד כמה שאני יודעת המיילדת שלי לא התארגנה על בריכה למרות שכבר לפני חודשיים הא אמרה שאם אני רוצה היא יכולה לארגן, חיבור לברז או משאבה לניפוח אין לי ואלה דברים שצריך לחשוב עליהם מראש ורצוי לארגן שיהיו בסביבה.
גם מבחיה רגשית ופיזית אני מרגישה שהתהליך של הכנה ללידת בית דורש יותר: אם זה יותר תקשורת עם מלווים של הלידה, אם זה לתרגל תנוחות לידה ברצינות, אם זו המחשבה וההכנה הרגשית שאני חייבת לסמוך על עצמי ועל הגוף שלי, שאני לא מצפה שיילדו אותי, אלא שאני הולכת ללדת.
אני לא מנסה לרפות אתידיך, להיפך, לי זה מאד מתאים, מה שאני אומרת הוא שזה תהליך לא פשוט, כשההתלבטות שאת עוברת והבדיקה של זה הן חלק מהעניין- לראות אם זה נכון לך ומתאים לך.

[חגית_ו*]

רוח,
סליחה על ההתערבות אבל גם אני הרגשתי כמוך לגבי פנוי באמצע וגם אצלנו חלוקת התפקידים של באופן-ממסד דומה.
לנו התאים הפתרון של מרכז הלידה בשיבא. מכירה?

[טרה_רוסה*]

הוא מרגיש שלידה בבית פירושה גם הרבה יותר אחריות עליו, וזה גדול עליו.
לדעתי, דווקא בבית לבעל יותר קל, כי הוא לא צריך לעמוד על המשמר או להגן עליך מהצוות/לריב.להתווכח במקרה שרוצים לעשות כל מני דברים שאת לא מעוניינת. בבית הוא יכול להתרכז בך, וזה בעצם הדבר היחיד שצריך.

לגבי ההתארגנות, אני לא חושבת שזה כל כך מסובך. כן, יש הכנות, אבל בהריון ממילא "מקננים", ככה שזה מתאים להלך הרוח.

[תמר_ס*]

אבל קצת מאוחר לי עכשיו בשבוע 40 להתחיל לארגן בריכה, דברי עם שרה לה , אולי יש לה בשבילך? יש לה משאבה בטוח, נתנו לה את שלנו. ובריכה-תשאלי אם יש לה פנויה. וחיבורים ועניינים אני נותנת לך בשמחה.

[אם_פי_3*]

לא חייבים בנזוג פעיל בלידת בית. אצלנו התכנית היתה שהוא לא יהיה נוכח. בסוף היה, אבל רק בתפקיד תמיכה לי (לא יותר ממה שהיה עושה בבי"ח. כלומר, אצלו כנראה כן, כי הוא לא רצה להיות נוכח גם בבי"ח, אבל לא יותר, אפילו פחות, מהתפקיד ה"מסורתי" של אבא בלידת בי"ח).
לגבי פינוי - זה נראה לי שיקול קצת שולי בתכנון לידה. התכנון הוא שלא יהיה צורך בפינוי. מתכוננים גם למצב שכן (מבחינת בדיקת אפשרויות) אבל זה כמו לפחד להתחיל לידה נרתיקית, כי אולי נצטרך ניתוח (ואז הוא יהיה ניתוח חירום, שהוא יותר בעייתי). גם לא רואה מה ההבדל הגדול בין פינוי רגוע לבין הליכה לבית חולים מראש? נכון, זה קשה בצירים מתקדמים, אבל גם כשמתכננים ללדת בבי"ח, הולכים אליו כשיש כבר צירים משמעותיים.

לגבי בריכה - אני לא חושבת שמאוחר מדי להתחיל לארגן. במיוחד אם אפשר להשאיל מאחרים - מקסימום, לא תספיקי להתארגן, ותלדי "על יבש" (איך עושים את זה? (-; )

[בשמת_א*]

התחושה שלי היא שלידת בית היא דבר שמצריך הרבה אנרגיה, הרבה התעסקות והרבה מחשבה.
מעניין. רק לשם האיזון אני מוכרחה להגיד, שאני הרגשתי ההיפך. שבבית אני צריכה להכין מינימום, ולבית החולים הלחיץ אותי נורא כל ה"להכין תיק" והדאגות "מה אם אשכח משהו ולא יהיה איתי" והנסיעה וכל החששות האחרים.

שבעצם אולי בריכה זה רעיון ממש טוב, שזה יכול ממש לעזור
אולי, אבל הנה אני למשל לא ילדתי אף פעם עם בריכה ולא היה חסר לי בכלל. זה באמת נראה לי התעסקות גדולה (טוב, ממילא לא אופציה בסלון שלנו, לדעתי...).

אם זה יותר תקשורת עם מלווים של הלידה
טוב, לי היתה רק מיילדת (למרבה המזל, בנזוגי בעיקר טיפל בילדה, וגם עשה דברים שהמיילדת ביקשה ממנו) ולא עוד מלווים (במחשבה שנייה, בתי היתה דולה נפלאה ומופלאה, בגיל 5), ולא נדרשה ממני שום "תקשורת". איזה מין תקשורת? להרים טלפון לחברה שאת רוצה שתבוא "בואי, זה התחיל?" המלווים שם בשביל לעזור לך. לא צריך "תקשורת" - אם יש לך איתם תקשורת, אז הם מתאימים לליווי. אם אין לך - מה הם עושים בלידה שלך? מכבידים עלייך?

לתרגל תנוחות לידה ברצינות
בינינו, אחרי שתי לידות: עברתי קורס הכנה ללידה לפני הלידה הראשונה. כלום לפני השנייה, שהתרחשה כעבור חמש שנים. גם באותו קורס לא ממש תרגלתי "תנוחות לידה". בסופו של דבר, התנוחות היו מה שהגוף הכתיב, ונעזרתי מאוד במאמרים שהתפרסמו בבאופן (של רותי קרני הורוביץ ושל שרה לה ) על איך ללחוץ בלידה, וגם בחומר של יהודית שריג (אפשר להשיג דרך נשימקו). כלומר, חומר תיאורטי!
לא תרגלתי אפילו פעם אחת עמידת שש כל ההריון (נהפוך הוא: ביליתי תשעה חודשי הריון בהקאות קשות ובשמירת הריון, במיטה. לא תרגלתי כלום).
בקיצור, מה שאני מנסה להגיד הוא, שלא צריך לעשות מכל דבר "פרוייקט" - רק אם זה מתאים ליולדת וגורם לה הרגשה טובה. אבל אם לא, אז זה לא נחוץ.
כן צריך ידע, ידע שאפשר לקרוא בספרים במשך כמה ימים (אני ממליצה על לידה פעילה, טבעי ללדת וכמובן המדריך ללידות בית בישראל), ועוד באתר הזה ובאתר אמנות הלידה.
וכן צריך אמונה שהגוף יודע ללדת, ושצריך רק להרפות ולהקשיב לו.

ואגב בנזוג, גם אני חושבת שבבית צריך אותו הרבה פחות מאשר בבית החולים. בבית יש לך המיילדת שלך. בבית הוא יכול לצאת לעשות סיבוב, או לראות טלביזיה בחדר השני אם הוא לא מתחבר. זה לא מפריע כמו בבית החולים - שם, אם הוא יוצא מהחדר הוא נוטש אותך וזה מעורר פחד שבדיוק אז יקרה משהו. דברי כמובן מתייחסים לבני זוג מהסוג ש"לא מתחברים ללידה" ועוד יותר לא יודעים איך לאכול את הרעיון של לידת בית, כי הם מפחדים ש"ידרשו מהם" משהו.

[תבשיל_קדרה*]

ואילו ביה"ח באופן מלאכותי שם את הגבול של מי נכנס ומי לא.
כלומר - סטאז'רים, סאניטרים, בת שרות לאומי עם הודעה על טלפון מאחי, רופאים שאת לא מכירה, מילדת שאת לא מכירה.
בבית את לפחות מכירה את האנשים שמתפרצים בלי לדפוק על הדלת ומיד דוחפים לך אצבע. אופס. רוב חברייך לא יעשו את זה

[מונו_נוקי*]

אם כי מנסיון, כדאי לתכנן איך לא יגיעו אורחים בלתי צפויים.......

[טרה_רוסה*]

אם זה לתרגל תנוחות לידה ברצינות,
לא הבנתי למה ללידת בית חולים לא צריך לתרגל תנוחות? כי סיכוי גבוה שיגמר בקיסרי?

[Pלונית_אחרת*]

רוח,
אני בעד לידת בית (-:
בשמחה אדבר איתך

[הריונית_מתכוננת_ל*]

וכן צריך אמונה שהגוף יודע ללדת, ושצריך רק להרפות ולהקשיב לו
אני חושבת שזה הדבר הכי חשוב. באמת, לא לכל אחת מתאים לעשות מהלידה "פרוייקט" של התכוננות וכ'ו. גם כל מה שתיארת למעלה,מבחינת התכוננות(מלבד בריכה) יכול לתפוס גם בבי'ח. לא חייבים להפוך כל לידת בי'ח ללידה לא מודעת.
גם בבי'ח יש תנוחות,מלווים ועוד עניינים.

[אם_פי_3*]

_ואילו ביה"ח באופן מלאכותי שם את הגבול של מי נכנס ומי לא.
כלומר - סטאז'רים, סאניטרים, בת שרות לאומי עם הודעה על טלפון מאחי, רופאים שאת לא מכירה, מילדת שאת לא מכירה._
אבל מלווה שלך, מותר רק אחד P-:

[רוקדת_לאור_ירח*]

לא חייבים להפוך כל לידת בי'ח ללידה לא מודעת.
לא, אבל ברוב בתי החולים צריך להילחם בזמן הלידה על מנת שהיא תהיה לידה מודעת. וגם- אפשר ללדת בבית חולים גם לידה לא מודעת, בבית- לדעתי לא.

[Pלונית_אחרת*]

לא, אבל ברוב בתי החולים צריך להילחם בזמן הלידה על מנת שהיא תהיה לידה מודעת
אני חושבת שנכון יותר לומר שהמודעות מייצרת עימותים (צורך להילחם) במערכת - לא שנלחמים בשביל המודעות, לא?!
ותוהה - האם תמיד זה כך?
ותוהה עוד - האם אנשים בכלל רוצים להיות מודעים (עכשיו כבר כולם יודעים שילדתי בבית... זה מעלה הרבה שאלות ואני נחשפת להרבה חוסר ידע וחוסר רצון לדעת)
ותוהה גם - רוקדת היום זה התל"מ שלך, לא?
בהצלחה (-:
(שיהיה לך, בדרכך, נהדר כמו שהיה לי)

[הריונית*]

ותוהה עוד - האם אנשים בכלל רוצים להיות מודעים
מי שרוצה-מודע ומי שלא-לא. בדיוק כמו עם עוד נושאים שקשורים לגידול ילדים.
או בדיוק כמו עם כל דבר שקשור בהתנהלות שלנו בעולם הזה.
אני רוצה לומר לכן,למרות שגם אני בחרתי ללדת בבית,שלא צריך להפוך את זה לעניין יותר מידי עמוק. יש הרבה יולדות שמגיעות ללדת בי'ח ממקום מודע וחיובי וזה מקרין על כל הלידה שלהן. לידה מתוך מקום עצמתי תהיה עצמתית וזה לא משנה איפה תתרחש.

[רוקדת_לאור_ירח*]

רוקדת היום זה התל"מ שלך, לא?
תלוי בגלגל. לפי המיילדת זה מחר, אז אני אומרת שמחר.

_בהצלחה
(שיהיה לך, בדרכך, נהדר כמו שהיה לי)_
תודה.
יש הרבה יולדות שמגיעות ללדת בי'ח ממקום מודע וחיובי וזה מקרין על כל הלידה שלהן. לידה מתוך מקום עצמתי תהיה עצמתית וזה לא משנה איפה תתרחש.
אני מסכימה לגמרי ובטוחה שזה מאד תלוי ביולדת, הרבה יותר מאשר במקום הפיזי.

[רוקדת_לאור_ירח*]

אבל עכשיו זה כבר היום.
אני מתחילה לגלות שאולי אני לא סבלנית כמו שאני חושבת שאני...

[Pלונית_אחרת*]

יש הרבה יולדות שמגיעות ללדת בי'ח ממקום מודע וחיובי וזה מקרין על כל הלידה שלהן. לידה מתוך מקום עצמתי תהיה עצמתית וזה לא משנה איפה תתרחש.
מה שרציתי להגיד (רק מנוסח הרבה!! יותר טוב (-: )

אני לא סבלנית כמו שאני חושבת שאני...
ברור שלא - נורא קשה לחכות שהם יגיעו
באסה שאין מה לעשות כדי לשנות את זה ...
אנחנו איתך מעודדות בהמתנה

[רוקדת_לאור_ירח*]

אנחנו איתך מעודדות בהמתנה
איזה מזל...

[ההולכת_בדרכים*]

לגבי מה שאמרה רוקדת על ההכנות ללידת בית-בעיני אותן הכנות ואפילו יותר ידע ואמונה דרושים
דווקא בלידת בית חולים או בעצם בכל לידה.
זה שמישהי יולדת בבית חולים לא אומר שהיא יכולה להוריד מעצמה אחריות,כי דווקא שם לדעתי אין באמת על מי לסמוך (בהכללה גסה כמובן),ובלידת בית יש מיילדת מנוסה שעובדת מראש בשיטות
שרצויות לי,ואני יכולה לסמוך עליה שתכוון אותי נכון,גם אם הידע שלי דל.
<כל זה לא מונע ממני לקרוא וללמוד את הנושא באטרף,כי אני פשוט כזו>
וגם-שבוע 27 נראה לי בסדר גמור.אני בשבוע 24 ועוד לא החלטתי לאיזו מיילדת להתקשר
<הולכת תשמח לשמוע המלצות עדכניות ומפורטות,אפשר גם בדפבית >

[Pלונית_אחרת*]

אז עדיין תהיו חברים שלי אם לא אלד בבית?
בבדאי!!!
ובאותה הזדמנות אני ממליצה על "לידה פעילה" ספר מצויין ומתאים גם להכנה ללידה בבי"ח. (הייתי משאילה לך אבל שלחתי את שלי לאמריקה (-:)

[בשמת_א*]

אז עדיין תהיו חברים שלי אם לא אלד בבית?
כאילו, דא!

[ההולכת_בדרכים*]

הי רוח.אני ממליצה לך בחום לפנות למרכז הלידה החדש בלניאדו.שווה נסיעה.

[אופי*]

החלום שלי הוא ללדת בטבע רק אני,בעלי ומיה הקטנה. האם אתן חושבות שזה מסוכן מדי? האם יש דברים שחייבים לדעת ורק מיילדת מקצועית יכולה לדעת או שמספיק להקשיב לעצמי? אולי אפשר להשיג הדרכה דרך הטלפון במקרה של בעיה? הלידה הקודמת שלי הייתה בבי"ח - טבעית עד כמה שניתן לנו, אבל בסופה ממש הגיעה המיילדת (אחרי שראשה של מיה כבר היה מכותר), הפכה אותי מתנוחת 6 לשכיבה על הגב עם הרגליים למעלה, חתכה את חבל הטבור כשהוא עוד פועם, ובקיצור לקחה לנו את כל השליטה מהידיים, וזו אכזבה צורמת לגבי עד היום. אני מרגישה שאנחנו יכולים לבד (למרות שבעלי ממש חושש).
אשמח לקבל דעות והגיגים בנושא.
תודה

[טרה_רוסה*]

אופי, ראי לידה ללא מיילדת

[ההולכת_בדרכים*]

אופי,מה לגבי לידת בית?שם מן הסתם טראומת בית החולים לא תחזור.

[רוקדת_לאור_ירח*]

הפכה אותי מתנוחת 6 לשכיבה על הגב עם הרגליים למעלה, חתכה את חבל הטבור כשהוא עוד פועם, ובקיצור לקחה לנו את כל השליטה מהידיים
גם בבית חולים אפשר לדאוג שזה לא יקרה,אבל צריך לבחור בית חולים, להבהיר למיילדת מה רוצים ולראות שהיא קשובה ולהיות אסרטיבית, או לדאוג שהמלווים שלך יהיו אסרטיביים. גם בבית חולים אפשר לבקש מיילדת אחרת אם רואים שמי שנמצאת איתך לא מתאימה לך.

[רוקדת_לאור_ירח*]

ושלא יצא שפתאום ני לא בעניין של לידות בית. בעיני אכן עדיף ללדת בבית ולחסוך את האסרטיביות, אבל זה לא אומר שבבית חולים חייבים לרקוד לפי החליל של הצוות, הם באים לשרת את היולדות, לא היולדות את הנהלים.

[אופי*]

אין ספק שאסרטיביות עוזרת, אבל אחרי 16 שעות גם השריר הזה מתעייף, ובעניין חבל הטבור הסירוב של בתי החולים הוא די גורף הייתי אומרת. אולי אולי לניאדו יסכימו שלא לחתוך, וגם אז צריך בטח לעמוד על המשמר כי כשסוגרים את החבל עושים את זה בשניות ממש. לגבי הלידה על הגב - המיילדת לא הסכימה בשום אופן לקבל ככה את הלידה בתואנה שהיא לא מסוגלת לזה, ובמצב של ראש מבצבץ בין הרגליים קצת קשה לבקש החלפה. בקיצור זה קצת דד-אנד.
אני שוקלת ברצינות לידת בית, רק שהתקציב קצת לוחץ בקטע הזה, אולי אצליח להגיע לאיזה הסדר למיילדת באופן חלקי, כך שגם בעלי יהיה רגוע. אני אעבוד על זה מחר.

[מירי_ר*]

אופי
יש מיילדות שמבקשות פחות עבור שירותיהן.
אני מכירה אחת ממש טובה, שעושה את זה מתוך אידיאל אמיתי.

[אופי*]

נו תני פרטים - אני כבר בשבוע 39 ומוכנה כבר להכנע! דחוף!! תודה. אני אשאיר לך מסר גם בדף שלך

[גילי*]

שלום לכולכן,

אנו כבר כמעט בשמיני ומתכננים לידת בית. לאחרונה למדנו שלמילדת בה בחרנו אין ביטוח (למיטב הבנתנו חברות הביטוח לא מבטחות כרגע אף מיילדת בית).
מה ההשלכות לגבינו? והאם כדאי לשקול שוב?

נשמח לשמוע את דעתכן,

גילי

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

גילי:
הפסקת ביטוח למיילדות בית

[ההולכת_בדרכים*]

שלום גילי.למיטב הבנתי פג תוקפו של הביטוח אצל רוב מיילדות הבית,וחברות הביטוח מסרבות לחדשו.
המשמעות של זה לגבינו כלקוחות היא שלא נוכל לתבוע כספי פיצויים מחברת ביטוח בגין רשלנות רפואית.
המיילדות שנותרו ללא כיסוי ביטוחי מחתימות על טופס הסכמה שלא תתבעי אותן באופן אישי-ולדעתי בצדק רב-
הן חייבות להגן על עצמן,לאחר שבאופן בלתי הוגן בעליל נשללה מהן זכות הביטוח שכל בעל מקצוע שמכבד את עצמו
משתמש בה.
האם לשקול שנית?עניין אישי מאוד לדעתי.
לרוב מה שמוביל לבחירה בלידת בית הוא אמונה שזה הטוב ביותר עבורך ועבור תינוקך,וזה לא משתנה גם אם הפעולה
אינה מבוטחת.
מה גם שביטוח אינו מבטיח שלא יהיו תקלות (חס וחלילה,חס ושלום) אלא מבטיח פיצוי כספי,ועל כן אינו משפיע על
בטיחות הפעולה (להלן הלידה) עצמה.

[רוקדת_לאור_ירח*]

_לרוב מה שמוביל לבחירה בלידת בית הוא אמונה שזה הטוב ביותר עבורך ועבור תינוקך,וזה לא משתנה גם אם הפעולה
אינה מבוטחת.
מה גם שביטוח אינו מבטיח שלא יהיו תקלות (חס וחלילה,חס ושלום) אלא מבטיח פיצוי כספי,ועל כן אינו משפיע על
בטיחות הפעולה (להלן הלידה) עצמה._
מסכימה עם כל מילה.

[צוויליך*]

איזכור בנענע על המחקר על לידה בבית שהראה ש באופן טבעי הוא גם יותר בטוח.
נדמה לי שכבר אוזכר בבאופן, אבל חשוב שיראה גם כאן בדף.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

קומונה חדשה נפתחה בתפוז בנושא לידות בית:

[מונו_נוקי*]

קצת מידע על לידות בית בעולם

[יהודית_שפמן*]

---

ההודעה עברה מ מיילדות בית וכוללת תשובה לשאלה שנשאלה שם

---

מודה שלא קראתי הכל רק כמה נקודות שחשוב לי לכתוב:
לכל מיילדת יש את הידע והתחום, ועל כל מיילדת אפשר לאסוף סיפורים לכאן או לכאן השאלה את מי שואלים, וגם חשוב מי קורא.
צריך לזכור שלכל מטבע יש שני צדדים,וללכת לזרוק את הכל על המיילדת זה הכי קל, סליחה איפה הזוג כאן איפה היולדת, איפה האחריות שלה והכוונה שלי לדווגמא: המשפט:"היו מיילדות שהלכו לישון או הלכו הביתה" בתור יולדת אם המיילדת הלכה לשיון ואת צריכה אותה את יכולה להעיר אותה זו אחריות שלך, או ואם היא הלכה הביתה את יכולה להזעיק אותה, לדבר אתה בטלפון וכו..
במקום לצאת במסע השמצות ממליצה לכל אחת לעשות בדק בית אצלה לראות למה היא בחרה את המיילדת הזאת, מה היא יכולה כן לקבל ממנה, וואיך היא יכולה להודות לה ולעצמה. (ואני מדברת בתור מי שעשתה תהליך כזה ) כי להוציא ולהאישם את כל העולם זה הכי קל. שלמעשה הכל מתחיל ונגמר בנו.
מאחלת לכולן שנה טובה עם לידות מבורכות.
יהודית שפמן

[ביתית_חוזרת*]

אנחנו מעוניינים לחזור וללדת בצימר אצל אילנה שמש, איתה היתה לנו חוויה מיוחדת וטובה. העניין הוא שלאחרונה הדרמנו והתרחקנו ממנה גאוגרפית מה שאומר נסיעה של שעתיים ורבע אליה. מאחר וזו לידה שניה, ואומרים שלידה שניה מהירה יותר, אני חוששת שלא אספיק להגיע. שוחחתי על כך עם אילנה והיא אמרה שהפעם יהיה עלי לצאת מהבית ממש כשמתחילים הצירים. אני מאוד סומכת על כושר השיפוט שלה, אבל רציתי לשמוע גם מנסיונן של אחרות שנסעו רחוק, במיוחד בלידה שניה ואילך.

עניין נוסף הוא התקדמות הצירים ונוחות הנסיעה - בלידה הקודמת שלי יצאנו מהבית כשהיו צירים כול 9 דקות, ובאמת הנסיעה עברה בנוחות יחסית (שעה ו-45 דקות נסיעה). הגענו כשהיו לי צירים כול 4 דקות בערך. אני מניחה שבלידה שניה הצירים מתקדמים הרבה יותר מהר, זאת אומרת שהנסיעה עלולה להיות הרבה פחות נעימה, עד לא נעימה בכלל...???

[בת_ההרים*]

ביתית חוזרת- בשעה טובה. האם שקלת את האפשרות של שיין ברגנר שנמצאת בחצרים? או מיילדת בית אחרת שמגיעה דרומה? בגדול לידה שנייה מועדת להיות מהירה יותר למרות שאין חוקים.זה מה שאת מתכווננת אליו.ז'א שאם תבקשי מהגוף לעבוד בקצב שמתאים לנסיבות-הוא אמור לשתף פעולה.לי אישית זה נראה בלתי נסבל לשבת במכונית בזמן צירים וגם מה קורה עם הילד "הגדול"?

[בשמת_א*]

ביתית חוזרת, כמה ארוכה היתה הלידה הראשונה שלך?
אצלי הראשונה היתה 11 שעות מההתחלה ועד הסוף (ומתוכה כארבע שעות לא ידעתי שאני בלידה וניסיתי לעצור את הצירים, ועוד שעתיים שידרתי עיכוב...).
השנייה היתה שעתיים מרגע שקלטתי שאני בלידה בכלל ועד שהוא נולד.

[ביתית_חוזרת*]

בת הרים אני לא מכירה את שיין והבנתי שהיא טובה, העניין הוא שאין לי רצון ללדת בבית - אנחנו גרים רחוק כשעה נסיעה מבית חולים ואני לא רוצה לקחת את הסיכון, ולכן אני צריכה מיילדת שיש לה צימר = אילנה שמש. למיטב ידיעתי לשיין אין צימר שכזה. האם נכון?
אני מבינה שגם הילארי מיילדת בצימר אבל ממה שקראתי על האופי שלה היא עלולה לא להיות הטיפוס בשבילי... , אבל כאמור אינני מכירה אותה. יש בי גם צד שפשוט סומך ורוצה את אילנה כי היתה לנו לידה נפלאה איתה וחיבור טוב ממש מהרגע הראשון ואת יודעת איך זה, למשהו טוב תמיד רוצים לחזור...

בשמת א, הלידה הראשונה שלי נמשכה כ-24 שעות מרגע שהתחילו הצירים הראשונים ועד שיילדתי. לאילנה הגענו כעבור 12 שעות ואצלה שהינו זמן ניכר. מה שאת מתארת לגבי הלידה השניה שלך זה מה שאני מנסה לבדוק, למרות שבאמת שאין דרך לדעת.
למה כוונתך ב השנייה היתה שעתיים מרגע שקלטתי שאני בלידה_ הכוונה לזמן בןו החלו הצירים? זה מאוד מהר....

אני מסכימה שהגוף שלי יכול להשפיע על קצב התפתחות העניינים, אבל השאלה היא האם ההשפעה היא מוחלטת. הלידות של אמא שלי היו מאוד מהירות ויכול להיות שהפעם זה יקרה גם לי, אין לדעת. מצד שני, יכול להיות שאם הלידה כבר תהיה מהירה ולא אספיק להגיע לאילנה, גם זו ברכה

[ההולכת_בדרכים*]

לא יודעת אם זה בא בחשבון אבל רעיון-אולי יש מצב לשהות בבית של מישהו מהמשפחה או חברים שגרים קצת יותר קרוב למרכז בימים שלקראת הלידה?

[ההולכת_בדרכים*]

חוצמזה אנחנו נסענו לאילנה מרחק של 45 דקות והגענו שעתיים לפני הסוף בלידה ראשונה,כך שאין לדעת הנסיעה הייתה בסדר,לא ממש כיפית אבל עברנו גם את זה <לא ידעתי מה הפתיחה שלי.פשוט רציתי כבר לנסוע למרות שאילנה חשבה שאפשר עוד לחכות היולדת בדרכים >

[ביתית_חוזרת*]

תודה על ההערות/הארות.
ההולכת - בהחלט חשבתי לשהות אצל הורי עד ללידה אם יתאפשר אבל לא בטוח שיתאפשר כי אני מתכוונת לעבוד עד לרגע האחרון... אני צריכה לראות איך זה יהיה כשנגיע לרגע. גם בלידה הראשונה חשבנו שיתכן ונהיה באיזור של אילנה עד ללידה וזה לא קרה כמובן, כי רציתי להיות בבית ולא במקום אחר.

עוד משהו שרציתי להוסיף לגבי הנסיעה עם צירים:
לי זה דווקא הנסיעה העבירה את הצירים איכשהו, היה בזה משהו מאוד מרגיע... כמובן שכשהגעתי לאילנה הצירים היו רק כול 4 דקות וזה לא היה נורא בכלל, יכול להיות שבלידה מהירה זה הרבה פחות כייף .
עוד מוקדם מדי לתכנן אבל סביר להניח שהבת שלנו תיסע איתנו ומאילנה יקחו אותה לסבא וסבתא באיזור המרכז, וזו בהחלט עוד נקודה למחשבה, כי היא מן הסתם לא ממש תבין אות תתחשב. הרכב שלנו הוא כסטיישן כך שניתן שאשכב במושב האחורי כאשר הכסא מורד עד למטה , והבת שלי תהיה במושב ליידי בכסא שלה. לא אידיאלי אבל אפשרי.

[בת_ההרים*]

ביתית חוזרת...אני סקרנית עכשיו לדעת איפה את גרה (-:
אני חיה בדרום במרחק 45 דק' מסורוקה וילדתי בבית.אבל זו לא הנקודה,מה רציתי להגיד? אה כן....

• יש כאן כמה יולדות שנסעו עד לאילנה(שעתיים פלוס).אחת מהן ילדה בפעם השנייה.הצירים התחילו לה בשש בערב,היא הגיעה לאילנה בתשע פלוס ואחרי שעתיים ילדה.הם נסעו יחד עם פעוטה בת שנתיים.
• כשילדתי בבית הבאתי בחשבון שהמיילדת לא תספיק להגיע(והיא באמת הגיעה לפיאנלה של החמש דקות האחרנות) ולכן עשיתי בירור עם שירותי מד'א כאן ומה הנסיון שלהם ביילוד.זה יכול לתת לך שקט נפשי לדעת שאם הלידה תהיה מהירה מאד תוכלי לקרוא להם לעזור. וזה אפילו לא אומר שאת חייבת להתפנות איתם לבי'ח. את יכולה לשלם 350 שקלים ולשחרר אותם.
• אם זה ממש חשוב לך יש אפשרות לשכור צימר קרוב לבי'ח(נניח במשאבי שדה)ולבקש משיין להגיע לשם. אבל זה ממש רק רעיון. הילרי לא מיילדת בצימר,למעשה,הילרי כרגע לא ממש לוקחת לידות בית(לא באופן רשמי) בגלל העניין של הביטוח.

בכל מקרה...אני מרגישה כשאני קוראת אותך שמה שיתאים לך זה להחליט על לידה עם אילנה אצלה ולהכין גם תכנית ב' חלופית למקרה שלא תספיקי.

[יהודית_שפמן*]

מתלבטת
אם את מאמינה שאילנה היא המיילדת את תגיעי אליה והכל יסתדר. אני מכירה לא מעט סיפורים על יולדות שלקחו מיילדת רחוקה והיא הגיעה. או להפך יולדות שלקחו מיילדת שגרה מתחת לאף שלהם והיא לא הגיעה. אז תסמכי על האינטואיציה שלך. ואולי תדברי עם אילנה תשאלי אותה מה היא אומרת. מה דעתה הייתה לך חויה טובה כך שהיא תשמח לעזור לך ואולי ימצא פיתרון מכיון אחר לגמרי.
מאחלת לך לידה טובה.
יהודית שפמן

[ביתית_חוזרת*]

בת הרים ,הרעיון של לשכור צימר קרוב יותר לבית החולים הוא לא רע - יתכן אפילו שאוכל לגייס את אילנה להגיע אלי לשם. תודה! ודרך אגב, משאבי שדה זה עדיין רחוק מידי מבית חולים ע"פ אילנה - חצי שעה נסיעה מבית חולים.

יהודית , תודה על המילים הטובות והמחחמות לב.
אני סומכת על האינטואיציה שלי בעניין - ואולי צריכה לסמוך אפילו יותר... כי האינטואיציה אומרת שזה בסדר אבל סיפורים מסביב אומרים לי שאולי כדאי שאבדוק יותר במקרה הזה. אילנה אמרה שאצטרך לצאת מייד שמתחילים הצירים. כמובן שאין לה דרך לחזות מה יהיה אבל היא לא התיחסה לזה כאל דבר בלתי אפשרי.

יש לי בסה"כ הרבה זמן עד ללידה ואני כעקרון החלטתי, אבל רוצה לשמוע מנסיונן של רחוקות אחרות.

[בת_ההרים*]

משאבי שדה זה עדיין רחוק מידי מבית חולים ע"פ אילנה - חצי שעה נסיעה מבית חולים
הלללללו? משאבי שדה זה 20 דקות מבאר שבע בנסעיה ערה(ז'א 90 קמ'ש לפחות).
<בת ההרים בגיעה לב'ש ממצפה בחצי שעה בלידה,אבל נסענו מהר>

[ענן_בעננים*]

חצי שעה ממצפה לב"ש - זה מהר! (כנראה שמיהרתם...)
20 דקות ממשאבי שדה לבית החולים?
את יודעת מה, אמדוד בפעם הבאה שאסע לב"ש...

[פלוני_אלמונית*]

אני בשבוע 24 ולא חשבתי קודם על הלידה עצמה. אמש קרה משהו מקסים (סיפור ארוך) ןפתאום הבנתי שאני רוצה ללדת בבית. רציתי לבקש המלצות על מיילדות באיזור ירושלים . שמעתי על מישהי בשם ג'וייס. יש כאן מישהי שממליצה עליה? חוץ מזה - מה חשוב לשאול, מה חשוב לדעת, עכשיו שהחלטתי - מה הלאה??? אני ממש מתרגשת בקשר להחלטה . זו לידה ראשונה שלי ואני מתה מפחד אבל פשוט מרגישה שזה נכון. אשמח לכל תגובה.

[אל''א*]

שלום לפלוני אלמונית, הגעת למסקנה הנכונה!!!! הייתי שמחה מאוד לשמוע את כל הסיפןר. גם אני ילדתי את בני הראשון בלידת בית אצל אילנה שמש, בלידה ארוכה (24 שעות) ולפי אילנה גם קשה אבל חצי שעה אחרי הלידה כבר קבעתי עם אילנה לעוד שנתיים לסיבוב שני. היום אני בשבוע 19 בני בכורי בן שנה ו3 חודשים וכמובן הולכת ללדת אצלה.
קודם כל הייתי ממליצה לך להפגש עם כמה מילדות,לבדוק עם יש לך הכי הרבה כימיה.
לידה ראשונה לוקחת די הרבה זמן,(לא תמיד אבל בדרך כלל) ולכן לא הייתי מחפשת רק באזור ירושלים.
על גוייס שמעתי דברים טובים אבל לא ממקור ראשון כך שאין לי הרבה לומר עליה, יש את ענת תל אורן מאזור מודעין שהיא גם מילדת באסף הרופא וכמובן שאני ממליצה על אילנה שמש שהיא לפי ידעתי היחידה שיש לה צימרים במושב ישרש ןאפשר ללדת אצלה בצימר אם לא נעים לך מהשכנים שלך למשל....
כמו כן היא כתבה ספר "ללדת בבית" וגם יש לה אתר אינטרנט עם הרבה תשובות לשאלות בעניין.
אשמח לעזור בכל דבר ושאלה.
בהצלחה
אל"א

[עירית_לוי]

מה חשוב לשאול, מה חשוב לדעת
ראי את הדף: כיצד לבחור מיילדת.

יש כאן מישהי שממליצה עליה?
המלצות עליה ועל מיילדות אחרות תוכלי למצוא בדף מיילדות בית.

ובכלל, כדאי לך לבקר ב-מדור לידת בית. יש בו המווון מידע.

בהצלחה

[פלוני_אלמונית*]

אלא ופרח בר - תודה על התגובה.דיברתי אתמול עם אילנה ולצערי היא אמרה שלא תוכל להיות המיילדת שלנו אם נרצה ללדת בבית כיוון שהגישה לאמבולנס (אם חס וחלילה נצטרך) היא קצת קשה. היא הציעה את הצימרים שלה אבל זה נראה לי קצת מוזר ללדת בצימר ... מה דעתכן?

[יעלי_לה]

אני מנחשת שבצימר שלה זה די כמו ללדת במרכז לידה. נסי את הדף לידת בית מול מרכז לידה (אגב, זו את, נכון? מ-ווינט? אהלן, שמחה שאכן הגעת הנה)

[פלוני_אלמונית*]

כן...

[יעלי_לה]

הצורה שהאתר הזה בנוי קצת מבלבלת למי שרגיל לפורומים כדוגמת זה שב-Ynet. את מוזמנת לקחת סיור מודרך באתר. ובאמת, תציצי בעוד דפים ב-מדור לידת בית

[בת_ההרים*]

בירושלים כדאי גם לדבר עם המיילדת ג'ודי סלום כהן.

[פלוני_אלמונית*]

יעלילה תודה.
בת הרים- ג'ודי סלום זו לא זו שהיה עליה כתבה בעיתון שהיא מסוכנת???

[עירית_לוי]

היא הציעה את הצימרים שלה אבל זה נראה לי קצת מוזר ללדת בצימר ... מה דעתכן?
ההולכת בדרכים ילדה אצלה.

<הולכת לקרוא לה לכאן>

[בשמת_א*]

זו לא זו שהיה עליה כתבה בעיתון שהיא מסוכנת???
ראי הדף ציד מכשפות מודרני

[בת_ההרים*]

בת הרים- ג'ודי סלום זו לא זו שהיה עליה כתבה בעיתון שהיא מסוכנת???
כן.

[יהודית_שפמן*]

פלומית אלומנית ממליצה לך לבדוק מיילדות נוספות באזור י"ם ולא להסתמך על תשובה של מיילדת אחת, במיוחד אם את גרה באזור י"ם.
ולגבי הצימר במידה ותחליטי שאילנה היא האדם לכי תפגשי אותה ותראי אם יש כימיה אם המקום נראה לך וכו..

[שני*]

פלוני_ אלמונית אין שום הכרח שלידה ראשונה תהיה ארוכה(חייבת להגיב למה שכתבה אל"א) שלי למשל ארכה 3.5 שעות.
ממליצה לך בחום על ענת תל אורן וגם נראה לי שאם יש לך אפשרות ללדת בבית שלך אז הלהיות בבית הוא כיף גדול

[ההולכת_בדרכים*]

לגבי הצימרים של אילנה
אני ראיתי בהם דווקא כמה יתרונות עבורי

1. אין מצב לאורחים לא קרואים באמצע הלידה <בני משפחה,שכנים,בעל בית,לקוחות של העסק הקטן שלנו וכו'>
2. אני קובעת מתי אני מגיעה ונפגשת עם המיילדת

נכון שהיא לא מעודדת את זה שאגיע מוקדם מדי אך האופציה קיימת למקרה שאני מרגישה שיש צורך.
במקרה שלנו גם אני וגם המיילדת לא חשבנו שהלידה תתפתח כל כך מהר,ואם הייתי מחכה לה בביתי נראה לי שלא היתה מגיעה בזמן...ככה יצאתי לדרך כשאני הרגשתי שאני לא רוצה להיות יותר לבד.

1. לא צריך להכין ולסדר כלום בבית,לא בריכה ולא ניילונים וכו',ויש לה את כל הציוד שאותו היא לא מביאה לבתים כמו כסא לידה <השתמשתי>,כדור לידה וחבל <לא השתמשתי>
2. הצימר מוקף בגינה שיכול להיות כיף להסתובב בה במהלך הלידה <אני לא הספקתי>,או ביום שאחרי,

סתם להרגיש בנופש

1. הצימר קרוב לבי"ח ויש גם אופציה להזמין אמבולנס כונן אם רוצים.

לפרטים נוספים-היולדת בדרכים.

[פלוני_אלמונית*]

אני בחודש רביעי, ומנסה לחקור את הנושא. (זה הריון ראשון). גיסתי זרקה לי " ומה אם לעובר יש מצוקה של חמצן וצריך לתת חמצן תוך כמה שניות , ובבית לא תוכלי לדעת על זה?" אני לא יודעת אם זו מין דעה קדומה סתם ,או הבדל אמיתי בין הבית לבית חולים. מישהו/י יודע/ת איך למצוא על זה חומר?

[טלי_מא*]

ניסית לקרוא ב-מדור לידת בית ?
יש שם המון דפים, כמו: האם לידת בית מסוכנת, לידת בית דעי את אשר תשיבי, מאמרים על לידות בית
יש גם ספרים שעשויים לעזור כמו הספר "ללדת בבית".
חוץ מזה, פגישה עם מיילדת בית, אותה תוכלי לשאול את השאלות הספציפיות שעולות עבורך יכולה גם היא להיות פתרון טוב.
אנחנו נפגשנו עם המיילדת בסוף החודש השלישי ומאז פעם בחודש, פרט לכך קבענו פגישה משותפת עם המיילדת וההורים בקרוב (אנחנו עכשו בשביעי) כדי להוסיף ולבסס את הגישה החיובית סביבנו.

לשאלה הספציפית שלך - זאת הסיבה שאנחנו מזמינים מיילדת. היא כבר יודעת "איך זה אמור להיראות" והיא מגיעה עם בלון חמצן וידע וניסיון בהנשמת ילודים.

[Mise*]

את יכולה גם להכנס לפורום לידות בית בתפוז:

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ ... sp?id=1345

[נתי_בהריון*]

אני ובן זוגי מעוניינים בלידת בית ויש רק דבר אחד שמפריע לי.
יצא לי לקרוא הרבה סיפורי לידה ביתית מוצלחים אבל לא יצא לי לקרוא על פינויים לבית חולים בזמן הלידה.
אני מאוד אשמח אם תוכלו לשתף מנסיונכן במקרה כזה.
אני לא מפחדת ממקרה כזה , אלא רק רוצה לדעת יותר כדי להכין את עצמי ובן זוגי
אני ובן זוגי חושבים שידע זה כוח ולא מכשלה.
תודה

[ההולכת_בדרכים*]

אנסה לדלות מזכרוני הפניות לסיפורי לידה שהחלו בבית והסתיימו בביה"ח
סיפור ההריון והלידה של א
רוקדת יולדת
סיפור הלידה של קרוטונית מהמרק הגדול

[יעלי_לה]

סיפור הלידה של יעליל'ה

_אני לא מפחדת ממקרה כזה , אלא רק רוצה לדעת יותר כדי להכין את עצמי ובן זוגי
אני ובן זוגי חושבים שידע זה כוח ולא מכשלה._ צודקים לגמרי, זה מאוד חשוב

אני חושבת שאחד הלקחים הכי גדולים שלי מהלידה הוא שכשמתכננים לידת בית, חשוב מאוד להיות מוכנים להתמודדות עם בית חולים, ומבחינתי זה אומר בעיקר שני דברים: להכין את עצמך להיות מסוגלת להתפנות בסבבה (כי רגש של באסה חוץ מזה שהוא לא כיף גם יתקע את הלידה עוד יותר) ולהכין את המלווה, שידע טוב טוב מה יהיה התפקיד שאת מצפה ממנו במקרה כזה (בין היתר כדי למנוע מצב שהלידה יוצאת משליטתך לגמרי).

[ההולכת_בדרכים*]

וגם יש דיון על מיילדות בית שמוכנות או לא מוכנות ללוות יולדת בית לביה"ח במקרה הצורך בדף מיילדות בית ציפיות ומציאות

[נתי_בהריון*]

תודה , זה מאוד חשוב לי

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

וגם: סיפורי הלידה של ר ו ב י נ א

[מיכל_בר*]

אני התפניתי מהצימר של אילנה שמש, מייד אחרי הלידה, עקב קרע גדול מכפי מידותיה של אילנה שמש.
היא הזמינה לי אמבולנס, ולחצה עלי לנסוע מייד, מה שמאוד ביאס אותי. בקושי הספקתי להתקלח.
הלידה עצמה היתה סבבא, רק האפיזודה שאחרי היתה מגעילה.
בית החולים (אסף הרופא) היה זוועתי. התעשייתיות של מחלקת יולדות היתה ההיפך הגמור מהאופי האינטימי והנעים של הלידה שעברתי. היחס של הצוות אלי היה מנוכר. וכמובן, נדרשנו לאסרטיביות רבה על מנת למנוע מהם לעולל לתינוקי מיני זוועות.

[בר_עדש*]

אנחנו עברנו במהלך הלידה הראשונה לבית חולים.
אם יש לכם שאלות, או אם אתם רוצים לדבר, כתבו לי דוא"ל (bar.adash ב- gmail.com).

[בת_ההרים*]

התיקון שלי הושלם מספר גם על לידת בית שהתפנתה.

[במילכוד*]

אני מרגישה במילכוד.
מצד אחד, ללדת בבית חולים בעזרת אפידורל, משמעו להסתכן בהתערבויות מיותרות, סבל לי ולעובר.
מצד שני – ללדת בבית – להסתכן בכאבים קשים שאינני מסוגלת לעמוד בהם, יפצעו את נפשי, יפגעו בתפקודי כאמא וקיימת סכנה שאאלץ להתפנות לבית חולים ולהגיע לקיסרי כמו שסופר כאן למעלה.

לדעתי, לידה בבית שייכת לחברה מסורתית. (כזו שאני לא שייכת אליה). בחברה המסורתית הכאב החיים והמוות כרוכים אחד בשני, ואת חייה אותם מרגע היוולדך. שם כל התנהלות החיים היא אחרת, תפקוד הגוף הוא שונה. חיים בסביבה שבטית בטבע, עבודה פיזית מגיל צעיר, נישואין בגיל צעיר'.

לדעתי, שום קורס הכנה רגשית/ רוחנית טוב ככל שיהיה לא יכול לעשות כזה סוויץ בראש של אישה מודרנית כמוני ולחבר אותה לאותו מצב תודעה שבו ההתמודדות עם הכאב תהפוך להיות "חוויה מעצימה".

מה שאני מנסה להגיד כאן, שאולי לידה בבית ללא אפידורל זו אופציה מאוד בעייתית לנשים מודרניות בעידן שלנו, וכל היחסי ציבור שעושים לה גורמים לכך שנשים יאמינו שהן יכולות לעשות את זה ולהישאר בחיים ולא כך הוא.

נושא לפגישה אצל שהרל'ה

[אילה*]

כואב בלידה , כואב ! וכל אחד שאומר אחרת - שקרן.(ובכוונה אני מנסחת בלשון זכר, הרי מיהם הגברים שבכלל מתימרים להבין בזה משהו , פרט לדר' ברדה , )
יש מעטות שהן ברות מזל .רובנו לא.

כאב , מהו ?
במילכוד יקרה , אני חושבת עליך , אולי את אישה בהריון , אולי הריוניות אחרות קוראות כאן ונשים אחרות .

הורגלנו לחשוב על כאב כסממן למחלה . כסימן למשהו רע .
אגב , בשפה מדויקת , כאב הוא סימפטום (להבדיל מסימן )שכל אחד חווה באופן אחר, ההבט הסוביקטי כאן הוא הקובע .
רופא יכול לאבחן פריחה , אבל כאב זה משהו שאין לו צבע על פני העור.

בעבודה עם חולים היה חשוב לי ,כאחות , לשאול על כאב ועל עוצמתו .לעיתים היה חולה שנראה שקט ומתפקד מדווח על כאב קשה.
ולמה בעצם חשוב לשמור על מראית עין של רוגע ? - כדי לשדר לסביבה מסר של ' אני בסדר '.
אני בסדר ואני לא רוצה לפול על אף אחד למעמסה , אני לא סיעודי , אני לא הולך למות !אני לא רוצה שיסממו אותי , כי אני רוצה להיות צלול.
(אפילו שהתרופות החדשות לכאבים לא מטשטשות את החשיבה . הפטידין בלידה הוא תרופה גרועה ובכלל לא כדאי להשתמש בה, יש אחרות ).

ומה בלידה ?
חברה שלי טובה , גם אחות , אמרה : אחרי שסבלתי סבל איום ,עם לידה בשכיבה , עם לחץ דם מרקיע שחקים וצוות רפואי לחוץ, אחרי שהתינוקת נולדה , הייתי מיד אישה בריאה לגמרי.

ועם זה באתי ללידות שלי ,ועם עוד הרבה דברים טובים.

אני אישה בריאה , אני סובלת את הכאב הזה שהוא לא עדות למחלה, שהוא פשוט עדות ללידה.
אחרי הלידה , באופן מידי , אחזור למצבי הטוב .
כמו קשת בשמים אחרי סופה.

הכאב מכוון את היולדת לתנוחה יותר טובה.
את הכאב הזה אפשר לצעוק ולבשר לכל העולם . בגאווה. להוציא החוצה .

לדעתי , זה לא נכון לבזבז את האנרגיה של היולדת בשביל להסתיר את הכאב.
אישה יכולה ללדת בגאווה.לצרוח ולעשות מה בא לה.
לי ליאת אמרה :"תצעקי את הכאב"-בחוכמה רבה וטוב.
להיו גאה לעשות את התפקיד הנשי שלה.
שכולם יבואו ויעזרו למשמע הצעקות וישתקו וישלחו אנרגיות חיוביות ותפילות ליולדת ולילוד.

[מיכל_שץ*]

_הכאב מכוון את היולדת לתנוחה יותר טובה.
את הכאב הזה אפשר לצעוק ולבשר לכל העולם . בגאווה. להוציא החוצה ._
איזה יופי!

[חוט_השני*]

לדעתי, לידה בבית שייכת לחברה מסורתית.

לדעתי, שום קורס הכנה רגשית/ רוחנית טוב ככל שיהיה לא יכול לעשות כזה סוויץ בראש של אישה מודרנית כמוני ולחבר אותה לאותו מצב תודעה שבו ההתמודדות עם הכאב תהפוך להיות "חוויה מעצימה".

במילכוד יקרה,
מתוך סיפורי לידה רבים אפשר ללמוד שהעובדות מראות אחרת וגם בחברה שלנו ישנן נשים רבות שבשבילן לידה ואף התמודדות אם הכאב היא חוויה מעצימה (בלי מרכאות בכלל).
את מדברת על שני נושאים שונים האחד לידת בית והשני לידה טבעית ללא אפידורל שיכולה להתקיים גם בבי"ח או במרכז לידה.
ישנן נשים שמתחילות לידה בבית ובאמת עוברות לבי"ח מפני שהכאב אינטנסיבי מידי עבורן והן מעוניינות באפידורל (או עזרה אחרת שיכולה להנתן רק בבי"ח) ולאו דווקא מסיימות בקיסרי.
החששות שלך מאוד לגיטימיים והם קצת דומים למעבר לארץ חדשה ושפה זרה אבל גם שפה זרה ניתן לילמוד ופתאום הארץ החדשה כבר לא ניראית כל כך מפחידה.
ממליצה לך בחום לקרוא סיפורי לידה ולראות שהאפשרויות מגוונות כמספר היולדות.
גם קורס הכנה טוב יכול לעשות הבדל מאוד משמעותי בגישה ובחיים.

[מירי_ר*]

אני מסכימה מאוד עם מה שנכתב כאן
ורק רוצה להוסיף שחלק משמעותי מן הכאב הוא הפחד ממנו
וזה כן משהו שאפשר לעבוד עליו לפני הלידה
ולהתכונן אליו באופן נפשי.

אכן הלידה כואבת מאוד
אך כואבת יותר התחושה של איבוד השליטה בגופך,
הפאסיביות וחוסר היכות לפעול
וגם היותך מעין כלי משחק בידי הצוות,
דבר שלעיתים קרובות מדי מתרחש בבתי החולים.

מניסיון.
אני עברתי את שני התרחישים...

[דנה*]

מאוד מסוכן ללדת בבית, מעבר לכאבים כי אין אפידורל, גם בבית חולים את לא חייבת לקחת אפידורל למרות שהוא זמין מה שהוא לא בבית. אבל לפעמים יש סיבוכים בלידות וצריך לעשות ניתוח קיסרי דחוף וכל דקה שעוברת מסכנת את העובר. למה לקחת סיכונים מיותרים כדי לומר ילדתי לידה טבעית, העיקר שהעובר יצא בריא ושלם וזה מה שחשוב. אני ילדתי שני ילדים בבית חולים עם אפידורל והיה שם צוות מדהים והרגשתי כמו בבית.

[אם_פי_3*]

יותר מסוכן ללדת בבי"ח. גם בחברה לא-מסורתית.
כדאי ללמוד קצת על הנושא לפני שמחווים עליו דעה.