סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

כל-כך בכיתי והרגשתי חסרת אונים שדברים כאלה קורים בעולם, ועל כך שאני כמעט לא יודעת מה לעשות כדי למנוע סבל אנושי כזה.
מתוך הבכי הרגשתי צורך פתאום לבקש סליחה על דברים שעשיתי אני.

אמנם, למחשבה ראשונה לא עלה בדעתי שיש לי על מה לבקש סליחה, כי תמיד במבט לאחור אני יודעת שעשיתי הכי טוב שיכולתי ושאני לא אשמה.
אבל הבנתי שלא מנקודת מבט של אשמה, אלא מנקודת מבט של הצער שהוסב באותה סיטואציה למישהו אחר - למרות שאני לא אשמה, אני רוצה לבקש סליחה.

אולי זה לא בדיוק לבקש סליחה, כי לפעמים זה באמת לא היה באשמתי, ומה שאני מחפשת זה לא שיסלחו לי, אלא שאני רוצה להביע צער על הכאב שנגרם למי שזה נגרם.

אז רשימה ראשונית:
  • סליחה מהילדה השכנה שאחותי ואני ארבנו לה פעם והרמנו לה את החצאית וצחקנו עליה.
  • סליחה מהנמלה ששרפתי כשהייתי ילדה.
  • סליחה מהחתולים שהייתי אוהבת להפחיד בתור ילדה.
  • סליחה מהחניכה שלי בבני עקיבא בשירות הלאומי, שלא התחברתי אליה כ"כ, והיא נפגעה מהדברים הסתמיים שכתבתי לה בסוף השנה (כשלאחרים כתבתי דברים אישיים, ולה לא ידעתי מה לכתוב).
  • סליחה מהילד שהייתי חונכת שלו בשירות הלאומי, שלא חזרתי אחרי סוף השנה לקחת אותו לטיול כפי שרציתי, ולא שמרתי איתו על קשר.
  • סליחה מבני משפחתי על הכאב שנגרם להם כשניסיתי להתאבד (בגיל 21). (מובן שאני לא אשמה כי לא הרגשתי אז שיש לי ברירה).
  • סליחה מהשיח שתלשתי לו עלים בכעס, כשהיה לי רע.
  • סליחה מהבחור ששכבתי איתו, למרות שהוא חשש לשכב בפגישה ראשונה, כי הייתי זקוקה לקירבה, ואח"כ הבנתי ששכבתי איתו כי הייתי זקוקה לקירבה ואולי גם כי רציתי להרגיש מושכת אבל שבעצם אני לא נמשכת לאליו, ולא רציתי להמשיך בקשר והוא נפגע. ולא ידעתי שגם בנים יכולים להיפגע מדברים כאלה.
  • סליחה בכלל מכל הבנים שאי פעם הושלו על ידי בלי שהתכוונתי, כנראה כי הייתי זקוקה למגע או לקירבה, או שפשוט לא ידעתי עדיין שהקשר לא מתאים לי. ('הושלו' מלשון 'להשלות', ואני בכוונה לא כותבת 'השליתי' כי אני לא חושבת ש{{}}אני עשיתי את זה, ובטח שלא בכוונה, אלא שככה זה קרה בסופו של דבר, וככה הם חוו את הדברים, ועל כך אני מצטערת).
  • סליחה מסבתא שלי, שלא באתי מספיק לבקר אותה, ושכשהייתה באה אלינו והייתה קצת מבולבלת הייתי מתייחסת אליה בפטרונות ומדברת אליה כאילו היא ילדה קטנה, ושכשהיא רצתה לשטוף כלים - לא נתתי לה לשטוף או שטפתי אחריה לנגד עיניה כי הייתה משאירה אותם מלוכלכים, ולא הבנתי שהיא צריכה להרגיש שהיא עוזרת.
  • סליחה מהאיש שכתבתי לו מכתב מלא השמצות אחרי שנפרד ממני והתברר לי שחזר לחברתו הקודמת.
  • סליחה מהבחור שגם לו כתבתי מכתב פוגעני, בגלל ששכב איתי ולא התקשר אח"כ.
  • סליחה מהאישה שקבעתי איתה חודשיים לפני המועד להתחיל לעבוד אצלה בטיפול בתינוקה, ושבוע קודם נאלצתי לבטל לה, בגלל שעזבתי את הבית (עכשיו). ואני יודעת שזה ממש עשה לה ברז. (זה ממש מצער אותי).
  • סליחה, אלוהים, על כל הכאב שיש בעולם.
|L|
בן_עמי*
הודעות: 777
הצטרפות: 14 אפריל 2005, 12:03
דף אישי: הדף האישי של בן_עמי*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי בן_עמי* »

בס"ד
לסוסת פרא

מתוקה שלי, נדמה לי שעברתי כבר מזמן את גיל הסטודנטים...
אני אומר לך מה הבעיה- סוס הפרא שלך דוהר גם הוא באיזה מקום.
ולמה סטודנטים ואוניברסיטה? כי ב"רחוב" יהיה לך קשה למצא אותו, ויש סיכוי רב יותר למצא אותו בלימודי פילוסופיה,
יש כניסה כשומעים חופשים בהרצאות, או קורסים באוניברסיטה הפתוחה.
או שאת יכולה לחשוב על מקומות אחרים שהוא יכול להיות שם.
(כשתתעיפי מלינדוד...)
מאוהבת*
הודעות: 4
הצטרפות: 14 ינואר 2008, 21:01

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי מאוהבת* »

שלום לך סוסת פרא
קראתי ועקבתי בבלוג
והמון דברים עלו בי
ולפני שעה קלה אף הצלחתי לבכות
פעם אחרונה שזה קרה זה בערך לפני שנה
אז תודה על השחרור שחויתי בזכותך
בזמן הקריאה בבלוג עלו בי כל מיני דברים שרציתי לומר לך
אבל הבנתי שהכי חשוב לי לומר לך
ת-ו-ד-ה ע-נ-ק-י-ת
ושאת פשוט
מ-ד-ה-י-מ-ה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ועוזרת ליקום ולאורחי היקום כמוני, בעצם היותך כאן
וכתיבתך בבלוג
תודה
בהצלחה בהרפתקאה שלך
והמשיכי לשתף
קט_קטית*
הודעות: 2387
הצטרפות: 01 מאי 2007, 10:49
דף אישי: הדף האישי של קט_קטית*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי קט_קטית* »

סליחה, אבל לא באתי להתנצל!
(())
בן_עמי*
הודעות: 777
הצטרפות: 14 אפריל 2005, 12:03
דף אישי: הדף האישי של בן_עמי*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי בן_עמי* »

בס"ד

סליחה ???

_"סליחה שהרגתי...
אני חייל שמשרת באחד המחסומים שליד השטחים. באחד מימי הקייץ החיים יריתי בפלשתינאי שרץ לעברי ולא היה מוכן לעצור. פחדתי שהוא חמוש ויגרום לפיגוע או לפיצוץ עם הרבה נפגעים. יריתי, פצעתי ולאחר כמה שעות הוא נפטר.
מבדיקה ראשונית לא היה עליו חומר נפץ.
  • בכיסו השמאלי היה פתק שכתוב בעברית עילגת ´´אזראו לי מער אשטי ללדת...´´ [עזרו לי מהר, אשתי יולדת]
ומאותו רגע חיי השתנו ואני חושב על סיום אחר לפרשה שלא תגמר אף פעם.* _

איך אמר ערבי אחד מהכפר ליד ברקן- "הכלבים למעלה שותים קפה, ואנחנו מתים מרעב".. (אחרי כל פיגוע בא עוצר).
שרון וערפת.

את יודעת, אם כל חייל שלנו שירה למוות בילד היה מבקש פה סליחה- לא היה נשאר מקום בדף..
נכון, גם אם כל מתאבד שפוצץ אוטובוס מלא ילדים היה מבקש פה סליחה הדף היה נגמר..
לדעתי- כשיש גופה של ילד ממחנה פליטים- *אפשר רק להתפלל שהחייל שירה לא הבחין שהוא הרג ילד,
ולא שייך במקרים האילו סליחה.* ( כן , גם אני גנדי, זה לא ממש משנה את העובדות...)
זה לא יעזור כבר לאף אחד אולי- סליחה שהורדנו את שלטון צה"ל בשטחים, והבאנו מוות ומחבלים במקום..
  • החייל צריך לבקש סליחה?
בן כמה הוא בכלל..?
מישהו לא אמור לבקש סליחה ממנו- כי הלכו לו החיים??*
בן_עמי*
הודעות: 777
הצטרפות: 14 אפריל 2005, 12:03
דף אישי: הדף האישי של בן_עמי*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי בן_עמי* »

בס"ד

"השמים יעזרו לנערה כשתלך לבד ברחוב
השמים יעזרו לילד שלא גדל בבית טוב
השמים יעזרו לשושנים כשיחלו הפגזים ליפול
השמים יעזרו לכל

השמים יעזרו לנער שלא יגיע לגיל 20.
השמים יעזרו למי שנתן לו רובה וכדורים
השמים יעזרו לאלה שכבר אינם יודעים למחול
השמים יעזרו לכל

עכשיו השכב אותי לישון ותן לי קצת שלווה.
אני נושא לקל תפילה מתוך עולם חסר תקווה
כדי שתרחיק את החלש מהחזק
ומהחזק את השנאה
בבקשה קלי בבקשה עזור לכל
כי השמים עומדים ליפול

גזרתי פעם מהעיתון.
משהו מזהה את השיר?
בן_עמי*
הודעות: 777
הצטרפות: 14 אפריל 2005, 12:03
דף אישי: הדף האישי של בן_עמי*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי בן_עמי* »

בס"ד

אדבר נא איפו מנסיון האומות:
כל שלום היה זמן שבין שתי מלחמות,
שבו צברו את הנשק, לאום מול לאום,
שבו בשלו סכסוכי עם ועם.
  • ונצדק אם נאמר שלולי השלום,
לא היו מלחמות בעולם.*

"הערה פרדוקסלית"
בן_עמי*
הודעות: 777
הצטרפות: 14 אפריל 2005, 12:03
דף אישי: הדף האישי של בן_עמי*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי בן_עמי* »

בס"ד
""כששלחו אותה ממחנה העבודה למחנה המוות באושוויץ – היא זרקה פתק מהחלון שבו כתבה: 'יצאנו לדרך בשירה'."
מזכיר את יאנוש קורצאק, כשיצא מהגטו עם הילדים.ביוגרפיה.
אהבה_טהורה*
הודעות: 626
הצטרפות: 18 יולי 2007, 09:49
דף אישי: הדף האישי של אהבה_טהורה*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי אהבה_טהורה* »

_ת-ו-ד-ה ע-נ-ק-י-ת
ושאת פשוט
מ-ד-ה-י-מ-ה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ועוזרת ליקום ולאורחי היקום כמוני, בעצם היותך כאן
וכתיבתך בבלוג
תודה_
משי_עדין_וחזק*
הודעות: 87
הצטרפות: 08 ינואר 2008, 21:20
דף אישי: הדף האישי של משי_עדין_וחזק*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי משי_עדין_וחזק* »

_
בבקשה קלי בבקשה עזור לכל
כי השמים עומדים ליפול
גזרתי פעם מהעיתון.
משהו מזהה את השיר?_

heaven help us all" אני מכירה בביצוע ג'ואן באאז המופלאה.
ולקרוא את הציטוט הזה היה רגע הדמעות שלי פה.
heaven help the child who won't reach 21
heaven help the man who gave that boy a gun....לא זוכרת בע"פ הכל.
קוראת*
הודעות: 1643
הצטרפות: 26 מאי 2003, 23:12

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי קוראת* »

פראית, נגעת בליבי עם רשימת הסליחה.
(())
אז רשימה ראשונית:
אבל איפה הורייך? אמא שלך?
קל יותר לסלוח לרחוקים, והקרובים איפה הם?
בן_עמי*
הודעות: 777
הצטרפות: 14 אפריל 2005, 12:03
דף אישי: הדף האישי של בן_עמי*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי בן_עמי* »

בס"ד
..הסליחה השלמה- ..יהי שם השם מבורך..
אין עוד מלבדו.
בן_עמי*
הודעות: 777
הצטרפות: 14 אפריל 2005, 12:03
דף אישי: הדף האישי של בן_עמי*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי בן_עמי* »

בס"ד
הנשמה יורדת לתוך הגוף
אוי צועקת ויי ויי
ירידה זו צורך עליה-
עד שכל זה הוא כדאי?
בן_עמי*
הודעות: 777
הצטרפות: 14 אפריל 2005, 12:03
דף אישי: הדף האישי של בן_עמי*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי בן_עמי* »

בס"ד
למשי
heaven help us all" אני מכירה בביצוע ג'ואן באאז המופלאה.
תודה.
{@ {@ {@
בן_עמי*
הודעות: 777
הצטרפות: 14 אפריל 2005, 12:03
דף אישי: הדף האישי של בן_עמי*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי בן_עמי* »

heaven help the man who gave that boy a gun....
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

וואו, כבר איזה שבוע לא הייתה לי כמעט אפשרות להיכנס לדף.
יש לי המו-ן מה לכתוב.

תודה על התגובות אליי, אבל יש לי בקשה:
לא כ"כ בא לי על התכתבויות בתוך הבלוג שלי שלא נוגעות בבלוג. (כדוגמא, חלק מההתכתבויות האחרונות)
אז בבקשה תשתדלו...
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

טוב, אני כמעט לא יודעת מאיפה להתחיל.

המסלול שלי עד כה:
לילה אצל אחותי במודיעין
שבועיים אצל חברה ליד באר שבע
יומיים אצל חברה ליד ירושלים
שבוע אצל חברה בבקעה
שבת אצל אורי יורמן בת"א
לילה אצל אחותי השנייה בת"א
אתמול סיימתי 5 ימים אצל בחור חמד בעוספיה
ועכשיו אני בעין הוד

בסה"כ עד עכשיו הייתי אצל 6 אנשים מהאתר. (+ אצל שתי אחיותיי)

אני כל הזמן מתלבטת אם לכתוב שמות האנשים שאני מתארחת אצלם.
אמנם לרובם לא אכפת שאכתוב את שמותיהם, אבל נראה לי יותר נוח שזה יהיה אנונימי. פחות מחייב כזה.
מצד שני, לפעמים זה כ"כ שקוף, שזה כבר מצחיק לא לכתוב.
וגם שאם אני מנסה לטשטש, אני צריכה לוותר על כל מיני פרטים חשובים במסע שלי, וזה אז חבל.

אז אולי בעצם היה כדאי כבר קודם שהייתי כותבת?
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

בכל מקרה, רצוני מאוד מאוד לספר על הביקור האחרון.

ת' מעוספיה הזמין אותי. למרות שלא הכרתי אותו מהאתר, דיברנו בטלפון והרגשתי די בנוח.
כמובן שעברו לי מחשבות בראש ש'בחור לבד, אולי יקרה משהו...' וזה נראה רעיון מרגש כזה. אבל מצד שני, די לא הייתי בטוחה שזה יילך לכיוון הזה, ובכל מקרה נראה לי מגניב להתארח אצלו בעוספיה.
(במיוחד שהובטח לי חדר משלי + מחשב :-))
אז התכוונתי ללכת בכל מקרה, ובטח מה שיהיה יהיה טוב.
(על אף שכמובן היו לי חששות. מי הוא ומה הוא, מה יהיה וכו')

ת' אמנם הזהיר אותי שמשעמם אצלו וטרח גם להזהיר אותי שהוא טיפוס משעמם :-), אבל אני חשבתי בלבי שמה כבר יכול להיות רע, הרי שעמום בד"כ אפשר לפתור עם אינטרנט, ובמקרה הכי גרוע - אני יכולה לנסוע למקום אחר.

מה שקרה, שדווקא ביום שהגעתי התקלקל המחשב :-(
אבל, התברר שלא היה לי רגע דל !

הביקור מן הרגע הראשון עד לאחרון היה מקסים מקסים מקסים.
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

אוף, שכחתי לכתוב מה קרה לפני שהגעתי אליו.
הרי הגעתי לילה קודם אל אחותי לישון אצלה, והייתי אמורה לנסוע אל ת' למחרת.
היה אמור להיות לי בערב טרמפ שמצאתי באתר טרמפים.

אחותי בדיוק באותו יום נהייתה חולה, ומאוד חששתי להתקרב אליה. (אמנם עזרתי לה בכמה דברים כמו כלים או טאטוא, אבל מרחוק).
המחשבה שלי היא שבטיול הזה חשוב לי כמה שיותר להיות בריאה, בעיקר מהסיבה שאני לא רואה מי יטפל בי אם אהיה חולה, ושבוודאי לא יהיה לי נעים להגיע לאנשים כשאני במצב שצריך טיפול.
אז די נזהרתי לשמור ממנה מרחק.

הגיעה אליי לשם לביקור החברה מהאתר שהתארחתי אצלה ליד ירושלים (אוף, באמת כדאי שאתחיל להשתמש בשמות :-P), והיה נחמד כזה.

בערב התברר לי שמי שהיה אמור לקחת אותי טרמפ בסוף לא נוסע, ואולי ייסע מחר, והתלבטתי בקול מה לעשות. אם לנסוע היום בסוף ברכבת או לחכות.
שאלתי את החברה אם אפשר לישון אצלה לילה (מתארחת עכשיו אצל אמא שלה קרוב לת"א).
אחותי אמרה כזה בצחוק: 'אה, אצלי את לא רוצה להישאר'
אז אמרתי שנראה לי שיכול להיות כיף אצל החברה, וגם שאני חוששת להידבק.

שכחתי גם לומר, שלפני שבאתי לאחותי היא הביאה לי מבית ההורים, לבקשתי, כמה חפצים שהייתי צריכה או חשבתי שאני צריכה (עם אופציה בסופו של דבר לוותר על חלק), והודעתי לה שגם אשאיר אצלה חלק מהחפצים שלקחתי מראש, כי זה יותר מדי לי.

אז באותו יום עשיתי סדר מחדש בתרמיל, הוספתי מה שהיה חסר לי, ונשארתי עם הרבה פחות דברים. ויצא בסופו של דבר שנשארו 2 תרמילים גדולים להשאיר אצלה.

החלטתי בסוף לנסוע באותו ערב, ואז כשבאתי לומר לאחותי שלום ושאני משאירה את התיקים, היא פתאום כעסה מה אני משאירה לה תיקים ומה היא תעשה איתם. (למרות שדיברנו על כך קודם).

שאלתי אותה למה היא כועסת ולא רצתה לומר.
בסוף אמרה לי 'את כפויית טובה. ואת הבנאדם הכי אגואיסטי שאני מכירה' ועוד כמה דברים בסגנון הזה.

בכלל לא הבנתי למה, כי היה נדמה לי שהכול היה נחמד עד כה, וממש נבהלתי.
בסוף היא ניאותה להגיד שזה בגלל שכשהתברר לי שאין לי טרמפ בכלל לא חשבתי להישאר איתה כשהיא חולה, ורציתי ללכת לחברה.

טוב, אני יכולה להבין אותה.
אבל, אני לא אוהבת שלא אומרים דברים, ושומרים בבטן ואז מתפרצים. זה ממש רע לי.

למרות שהייתה חולה, היה נראה שהיא מתפקדת בסדר. ולא עלה בדעתי שהיא רוצה שאשאר.
וגם באמת לא רציתי להיות בקרבתה הרבה במצב הזה.

אני שונאת שאנשים מצפים שאני אקרא מחשבות ואנחש, ובסוף כועסים עליי שאני לא עומדת בציפיות.
אני לא טובה בלנחש.
אני צריכה שיגידו לי ישירות מה רוצים.

אולי אפשר לומר שלפעמים יש לי איזה סוג של חוסר רגישות לסיטואציה, או סוג מסוים של אוטיזם. אבל ככה זה.
לכן, מה פשוט יותר מלדבר?
ולמה סתם לכעוס ולהתפרץ?

היה לי מאוד קשה לעכל את זה.
אמרתי לה שהייתה צריכה לומר לי כי לא עלה על דעתי, ושאלתי אותה אם רוצה שאשאר, כי אם היא רוצה אני אשאר.
אבל היא כבר הייתה כעוסה ולא רצתה.
מתוך הכעס היא גם בכלל לא הייתה מרוצה שאני משאירה אצלה את התיקים, אבל לי כבר לא היה מה לעשות איתם, אז היא בסוף 'עשתה טובה' והסכימה.

יצאתי משם עם החברה לכיוון האוטובוס, והייתי במועקה גדולה. וקצת בכיתי.

הרגשתי שוב כמה זה חרא ואיכסה להיות תלויים באנשים, ובפרט בבני משפחה.
והלוואי שלא הייתי צריכה ממנה כלום, אז גם לא הייתי צריכה לספוג את הכעס שלה.

הבעיה, שכרגע רוב החפצים שלי בבית ההורים, ואם אני צריכה משהו משם - אני צריכה מתווך.
ונראה שלאחר מה שקרה, אחותי כבר לא תסכים להיות מתווך. אז אכלתי אותה.

אני מכירה את הדינמיקה הזאת בינינו, שהיא כל הזמן חושבת שאני אגואיסטית, ואני מרגישה שאני לא יכולה לצאת מזה, כי מה שאני לא עושה - היא תמיד תגיע שוב למסקנה שאני אגואיסטית. זו הדעה המוצקה שלה עליי.
וזה כ"כ מתסכל.

יש כ"כ הרבה אנשים שחושבים שאני בן אדם טוב, ואפילו היו כאלה שאמרו לי שאני הבן אדם הכי טוב שהכירו, ואחותי בשלה 'את אגואיסטית'.

כשהגעתי אליה איכשהו שכחתי מזה, ולא עלה בדעתי שבתוך חצי יום כבר נגיע לכזה תאקל - אבל הנה !

וכשאני חושבת על זה, גם נראה לי לא הוגן שהיא מארחת אותי לילה אחד, וכבר מצפה ל'הכרת תודה'.
וכיוון שלא חשבתי להישאר אצלה, אז אני 'כפויית טובה'. כאילו כבר ברור שאני חייבת לה טובה.

הלוואי שלא אזדקק עוד לעזרה שלה לעולם !

אני מבינה את הקושי שלה ושהיא הרגישה לא טוב וגם הייתה במצב רוח לא טוב - וזה השפיע, אבל אני לא אוהבת את סוג הדינמיקה הזה של ציפיות ללא דיבורים וכעסים מצטברים שמתפוצצים במקום לדבר בנחת ולהגיד מה חשוב לנו ולהסביר את הרגשות שלנו וכו'.
ואני לא אוהבת את הציפייה המיידית הזאת להכרת תודה.
וגם לא את זה שמדביקים עליי תווית כמו 'אגואיסטית' שאין סיכוי להסיר אותה.

ובכלל, מאוד קשה לי עם חוסר הבנות עם אנשים. ומאוד קשה לי כשכועסים עליי, במיוחד כשזה בא לי בהפתעה מוחלטת.

אז כשיצאתי ממנה לכיוון חיפה, הייתי במועקה גדולה, ובצער גדול.
ועוד הייתי באותו יום במחזור והייתה לי מיגרנה.
אבל נסעתי ברכבת עם כל המחשבות האלו, ולאט לאט נרגעתי.

באתי אל ת' עצובה קצת אבל גם בהשלמה.
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

טוב, צריכה ללכת, אז מקווה להמשיך בקרוב...
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

אני רוצה לכתוב על תובנה שהייתה לי בהקשר לנ"ל:

כשיצאתי מאחותי הייתי מאוד נסערת ובתחושת מצוקה גדולה.
ושמתי לב שאני כל הזמן חוזרת במחשבות אל 'מה קרה שם' ו'למה זה בעצם קרה' ו'האם זאת באמת הייתה אשמתי או לא'.
ושכל הזמן אני טוחנת את הסיטואציה שוב ושוב בראש, מה קרה שם, איך זה בעצם קרה, האם יכולתי למנוע את זה, מה הייתי צריכה לעשות, האם זו אשמתי?!

ושמתי לב שנורא חשוב לי לחזור להסביר לעצמי למה אני בסדר, ולמה זו לא אשמתי.
וגם שאני משתפת את החברה, ואח"כ גם את ת', מתוך רצון שיבינו אותי, ושמבין המילים שלהם ישתמע 'את בסדר'.

ועד כמה זה חשוב לי בעצם להרגיש ש'אני בסדר' !

והבנתי שאולי בעצם זה הבסיס לכל ההתנהלות האנושית, איזשהו צורך פנימי מאוד מוחשי ואפילו אובססיבי של כולנו להרגיש שאנחנו 'בסדר'.

ושחס וחלילה שום דבר לא יפגום בזה. ששום דבר לא יגיד או יעיד ההפך. ששום דבר לא יוציא אותנו מתחושת ה'בסדר'.

כך שגם בסיטואציות שאנחנו באמת 'בסדר', אם היה קונפליקט, אנחנו נוטים לחפור בזה שוב ושוב ולהזכיר לעצמנו שאנחנו בסדר, כדי שלא יתחיל לכרסם בנו הספק הממאיר.
וגם בסיטואציות שנניח טעינו, קשה לנו להודות בזה, כי זה אומר שאנחנו 'לא בסדר'.
ואז יש נטייה לחפש כל מיני הצדקות, או 'להאשים' את הצד השני.
  • העיקר שתחושת ה'אני בסדר' שלנו לא תיפגע !
היא ממש קדושה לנו.*

והיא כ"כ שברירית.
וכ"כ קל גם לערער אותנו בה, ולנטוע בנו ספק. וזה בלתי נסבל !
בלתי נסבל לחשוב, ולו לרגע, ש'אני לא בסדר' !

ומהסיבה הזו גם כ"כ קשה לנו לקבל ביקורת. ולפעמים אפילו רמז לביקורת. כי פשוט קשה לשאת את המחשבה שאולי, אפילו במשהו, אני 'לא
בסדר'.

פתאום חוויתי כמה זה קשה.

ואז שאלתי עצמי, לו גם נניח שבסיטואציה עם אחותי באמת הייתי לא בסדר (ולא שאני חושבת כך, אבל נניח...) - אז מה? אז הייתי לא בסדר. למה כ"כ קשה לשאת את התחושה הזו?
ולרגע הרגשתי שאני יכולה להרשות לעצמי גם להרגיש 'לא בסדר' ושהשמיים לא יפלו.

מה הפחד הגדול?
מה הכאב הגדול?
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

וזה מתקשר לי לתובנה שהייתה לי פעם, שכתבתי משהו בדומה לה נדמה לי גם כאן בבלוג, או איפשהו באתר.

פעם, כשרק התחיל קשר עם מישהו מסוים, והייתי אמורה לבוא אליו לסופשבוע, היו לי המון חששות מה יקרה. וכל מיני סרטים עם סוף לא טוב רצו לי בראש.
זה גרם לי כאב גדול ומעיק.
אז שכבתי וניסיתי לחשוב ממה אני פוחדת, ומה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות.

נניח שיקרה משהו והוא ידחה אותי, אז מה?
מה הכי נורא בזה?

פתאום הבנתי, שמה שיהיה הכי נורא זה איך שאני ארגיש עם עצמי, אם באמת סיטואציה כזאת תקרה.
איזה מחשבות יהיו לי על עצמי:
את לא בסדר, הנה שוב דוחים אותך, את תמיד מקלקלת הכול, את תלותית מדי, את לא יודעת להיות בקשרים, את מטרפדת כל אפשרות הצלחה של קשר וכו' וכו'....

הבנתי פתאום כ"כ חזק, שבעצם הפחד שלי הוא לא מהדחייה שלו אותי, אלא מהדחייה שלי את עצמי שעשויה לנבוע מהדחייה שלו אותי !!!

שבעצם 'הדחייה' שלו כלפיי אין לה כל משמעות, אם אני לא דוחה את עצמי בעקבותיה.

גם אם נניח הוא לא ירצה אותי, ולי לא יהיו מחשבות כואבות על עצמי בהקשר לזה, אז בעצם אין כאן שום דחייה !
כל הכאב נובע מהמחשבות שיש לי על עצמי בהקשר לסיטואציה.

ופתאום ראיתי איך זה נכון לגבי כל כך הרבה סיטואציות בחיים.
גם אצל עצמי, וגם אצל אנשים אחרים.

נניח אפילו הפחד להיכשל בראיון עבודה, או להיכשל במבחן, או לעלות במשקל וכו' וכו' -
כל אלה השורש שלהם הוא אחד: הפחד מדחייה שלי את עצמי בעקבות זה.
הפחד מהמחשבות שלי על עצמי בעקבות זה.
(את לא יוצלחית, את לוזרית, את מכוערת, אף אחד לא ירצה אותך, אף פעם לא תצליחי וכו' וכו').

אז בזמנו חשבתי שהגעתי לשורש של רוב הפחדים והכאבים שלנו בחיים: הפחד מדחייה שלנו את עצמנו.

אבל עכשיו, בעקבות הסיטואציה עם אחותי, אני חושבת שהבנתי יותר לעומק:
  • למה בעצם הפחד מדחייה שלנו את עצמנו?
זה הפחד להרגיש 'לא בסדר' !*

נראה לי שזה הפחד הכי עמוק והכאב הכי עמוק שיש.
זה משהו כ"כ קמאי, שטבוע ממש בשורש הווייתנו.
הצורך להרגיש 'בסדר' הוא קיומי בשבילנו. ממש הישרדותי.

וכ"כ הרבה אינסוף דברים נובעים מזה.
וכמה כאב היה אפשר למנוע לו יכולנו להיכנס לשם פנימה ולרפא את תחושת ה'בסדר' שלנו.
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

אז עכשיו אני רוצה לספר על האירוח אצל ת' בעוספיה.

הוא אסף אותי בלילה מתחנת הרכבת.
כפי שסיפרתי, הגעתי קצת נסערת ועצובה.
הייתי גם שפוכה מעייפות, וברכבת לשם כבר לא יכולתי להתאפק מלקחת כדור נגד כאב ראש, אז אולי הגעתי גם קצת מסוממת.

ישבנו אצלו עם כוס תה.
דיברנו קצת.
הרגשתי מין נועם כזה. שקט טוב אפף אותי.
רגעים שרק החזקתי את הספל החמים מבלי לדבר.
וגם כשדיברתי הרגשתי שמילותיי לעו בפי, מין תחושת עייפות וסימום כזאת נעימה כזאת.
היה כבר מאוחר, אבל לא הרגשתי שאני רוצה כבר ללכת לישון.

יותר ויותר גאתה בי התחושה שאני רוצה חיבוק. ממש ממש רוצה חיבוק.

זה כבר כמה שבועות בטיול הזה שאני מרגישה צמאה לחיבוקים.
זה מוחש יותר בהיותי בקרבת אנשים, שהכמיהה לחיבוקים עולה. אבל גם אם בהיותי אצל חבֵרה אעז מדי פעם לבקש או ליזום חיבוק - כמה כבר 'מותר' מצד המוסכמות?
וזה מוחש אפילו יותר כאשר אני נמצאת בחברת זוגות ואני רואה אותם מתחבקים ומראים אהבה, שעוד יותר זה מזכיר לי את כמיהתי.

אני כבר לא מדברת על סקס, אבל פשוט חיבוקים.

כשישבתי אצל ת', הרגשתי שאני עוד רגע מתפוצצת.
לא שהיו לי מחשבות משיכה אליו, או מחשבות על סקס, על אף שידעתי שחיבוקים עם גבר פנוי בהחלט יכולים להוביל לכך, אבל בעיקר חשבתי על חיבוק.
ועל כף יד על הלחי.

כשבאיזשהו שלב עברנו לשבת על המיטה המלכותית :-) שהוכנה למעני (התברר שנתן לי את החדר שלו כולל המזרנים, והכין לעצמו מזרני יוגה בסלון ! :-P) - אז מתישהו בשיחה כבר לא יכולתי להתאפק והצהרתי שאני רוצה חיבוק.

אמנם היו לי חששות גדולים שיסרב (הוא לא הראה שום סימן בכלל!), ואז אולי תהיה אי נעימות, ואיך אוכל להישאר אצלו? אבל כבר לא יכולתי....

אחרי כמה דקות מצאתי עצמי מחובקת כפי שמזמן לא חובקתי.
חיבוק אמיץ, ארוך, מפוקק עצמות. חיבוק עם כל הגוף ועם כל הלב.
אוה, כמה שהייתי צריכה את זה !

די מובן שכיוון שזה היה כ"כ טוב, זה המשיך משם לליטופים ונשיקות ולהתעוררות מינית.
ובסופו של דבר גם שכבנו.
זה היה כ"כ טוב !
כ"כ כ"כ טוב...

זה היה שבוע מלא מגע, וחמימות, וסקס, דיבורים, קירבה, נעימות, ועוד מגע ועוד סקס...
וכמה הייתי צריכה את המגע ואת הסקס !
וכמה כמהתי למישהו לישון איתו, לישון מחובקים, להרגיש חום גוף.

זו פעם ראשונה מזה זמן רב שזנחתי את הבקבוק החם שלי לטובת מישהו. :-)

וכשאני חושבת על כך, זו פעם ראשונה שבכלל הייתי עם מישהו באופן רצוף כ"כ הרבה זמן (5 ימים). וואו.
וזו פעם ראשונה שהיה לי סקס במשך 5 ימים בזה אחר זה. (לא יודעת אם אי פעם היה לי אפילו 3 ימים עוקבים).
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

מלבד המגע והסקס שהיו נפלאים, גם היו הטיולים הנהדרים שעשינו.
כמעט כל יום טיילנו.
עשינו טיול רגלי של שעתיים וחצי לחיפה.
ועשינו טיול למעיין ליד חיפה, שלא יודעת איך ת' שכנע אותי להיכנס לתוכו בקור הזה, אבל בסופו של דבר התחושה הייתה מדהימה.
ועשינו טיול בנחל אלון ובהמשכו (לא זוכרת את השם) - שהיה פשוט יפהפה.
ואתמול (ביום ו') כשלקח אותי לעין הוד, אז עשינו גם טיול קטן ליד עין הוד.

כמה נהניתי - גם מן ההליכות. וגם מן השהייה בטבע היפהפה.

אני כ"כ אוהבת לטייל ברגל.
ומאז ששברתי את הרגל, אז בכלל אני די נזהרת עליה.
אבל מתברר שלמרות שקצת כאבה בטיול של השעתיים וחצי, בכל זאת לא היה נורא כ"כ. נשארה תחושה נעימה בגוף.

וגיליתי בעבר דבר נפלא, שגם ת' אמר לי אותו:
שהליכה בטבע קלה יותר מהליכה בעיר על כביש סלול.

באמת הבחנתי שבהליכה בטבע כואבים לי הרבה פחות הגב והרגליים, מאשר בהליכה בעיר.

צריכה להפסיק. תכף אמשיך....
ללי_בן_דב*
הודעות: 66
הצטרפות: 23 פברואר 2003, 20:12

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי ללי_בן_דב* »

שלום לך D-:
אורי_יורמן*
הודעות: 3193
הצטרפות: 13 אפריל 2007, 00:16
דף אישי: הדף האישי של אורי_יורמן*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי אורי_יורמן* »

נשמע נהדר
(שמח שיש שמארחים יותר טוב ממני! :-) )

את מוזמנת לחזור מתישהו אם יתעורר צורך לתחנה באיזור המרכז
קט_קטית*
הודעות: 2387
הצטרפות: 01 מאי 2007, 10:49
דף אישי: הדף האישי של קט_קטית*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי קט_קטית* »

שמח שיש שמארחים יותר טוב ממני!

בוקר טוב לאגו הגברי ;-)
פלונית*
הודעות: 5019
הצטרפות: 02 אוקטובר 2001, 03:13

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי פלונית* »

וואו!!!! איזה זמנים נעימים עוברים עלייך! כל כך כיף לקרוא אותך! תמשיכי...
כוכב_נגה*
הודעות: 500
הצטרפות: 01 אוקטובר 2007, 18:14
דף אישי: הדף האישי של כוכב_נגה*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי כוכב_נגה* »

כל אלה השורש שלהם הוא אחד: הפחד מדחייה שלי את עצמי בעקבות זה
אמת. שבריריות האגו האנושי...
נהנית לקרוא שכיף לך.
תמשיכי@}
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

איזה כיף, אני רק הולכת לרגע וכבר מקבלת הרבה תגובות.
תודה שאתם משתתפים איתי במסע המיוחד שלי.

************

רציתי לספר גם שת' אירח אותי בצורה מדהימה. (אני יודעת שהוא לא אוהב מחמאות, אבל אני כותבת את זה בשביל עצמי. זה חשוב לי לתעד מה שאני עוברת.)
ממש בנדיבות גדולה, נתן לי כל מה שרציתי. כל דבר שאל מה את צריכה, בואי נלך לסופר ואני אקנה לך.
כאלה פינוקים. (ולא מתוך אמידות גדולה).
קנה לי בקלוואה וכנאפה (אוי אוי אוי, אני מתה על כנאפה :-9), ושיפע אותי במאכלים וממתקים, וכל דבר אשר שאלה נפשי.
ועל אף שבסופו של דבר חלקנו את אותה המיטה, כוונתו הייתה לתת לי את מיטתו.
לפני שנסעתי שוב שאל מה את צריכה, את צריכה משהו לדרך? צייד אותי בכל טוב, ושוב ושוב בדק אולי יכול לתת לי משהו נוסף או להשאיל לי לדרך.

זה כ"כ נפלא ומחמם את הלב.
האם יכולתי לבקש לי טוב מזה?
ממש מעל ומעבר...
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

מה שהכי מחמם את הלב, זה ההרגשה שאני רצויה.
וטרח להבהיר לי שתמיד אוכל לבוא שוב כל זמן שגר שם, ואוכל להישאר כמה זמן שרוצה.
וכל זאת אפילו לא בגלל הקשר האינטימי שנוצר בינינו, אלא פשוט כאדם אל אדם.

איזו הרגשה טובה זו להיות רצויה !
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

מה שנפלא בטיול הזה, שכל מקום וכל אדם או משפחה שאני מגיעה אליהם זה סגנון אחר לחלוטין, ויחד עם זה - בכל מקום אני ממש נהנית.

************

מה שעוד נפלא זה, שאיכשהו זה כמעט אף פעם לא דומה למה שאני מדמיינת לפני שאני מגיעה, ובטח לא דומה לפחדים שיש לי קודם לכן.
ואני כל הזמן מופתעת לטובה.

אני חייבת ללמוד לסמוך !
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

דבר נהדר נוסף שקרה עם ת':
הוא הביא מצלמה וצילם אותי בטיול וגם אני צילמתי צילומי טבע, ובנוסף לכך סוף סוף זכיתי לצילומי עירום שאני מייחלת להם כבר זמן רב.
קודם צילם אותי במעיין כמה תמונות בעירום, ויום אח"כ גם בבית וגם בטיול בואדי.
איזה מדהים.
התברר ששנינו ממש יצירתיים, ויצאו תמונות מדהימות. (איזה 250 תמונות !)

אני מזמן כבר רוצה להצטלם בעירום.
זה נראה לי יפה, וגם טוב לי לחיבור שלי עם הגוף שלי, ללמוד לראות את היופי שבו, לקבל אותו כפי שהוא.
נורא כיף להסתכל על התמונות.
אני ממש בהערצה עצמית !

יחד עם תמונות עירום אומנותיות ממש לא הייתה לי בעיה להצטלם תמונות עירום בוטות (יענו, פורנו. :-9) - שגם זה אומנותי בעיניי.
אני מטורפת ואני יפה, ואני מתה על הטירוף שלי, ועל הכול בכלל.
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

זה מתקשר לי לדבר נוסף שמתחזק אצלי לאחרונה תוך כדי הטיול: הקבלה שלי את המראֶה שלי.

סיפרתי כבר שהשמנתי קצת בטיול, וזה לא כ"כ קל לי לקבל.
אבל בכל זאת, אני קצת יותר מרגישה שאיך שאני - ככה זה טוב. ומרשה לעצמי גם קצת ללכת בלי איפור, מה שכבר שנים לא קורה (לא הרבה איפור, אבל כמעט תמיד קצת).
אז פחות צורך להרשים.
כאילו, אם אני יפה בעיני מישהו ככה - אז זה אומר שזה אמיתי. ואם לא - אז מה יעזור לי לנסות להרשים באיזו שהיא דרך?

אז הקבלה של הגוף שלי ככה, כפי שהוא, חשוף מאיפור, עירום, אמיתי - מתחוללת גם אצלי בפנים, וגם מושפעת מקבלת הסביבה אותי, או משפיעה על קבלת הסביבה אותי. בוודאי שניהם.

מול ת' הרגשתי מאוד נוח להיות אמיתית לחלוטין ופשוטה. וזה אחד הדברים שממש אהבתי.
הגענו אפילו לכדי כך שהרגשתי נוח לחרבן לידו. זה חדש לי לגמרי.

************

בעבר כתבתי שקשה לי לומר את המילים 'פופיק' ו'ציצי' וכד'.
פתאום אני מוצאת עצמי אומרת אותן בקלות !
אז אולי זה תהליך שעברתי לאחרונה מבלי ששמתי לב. (אולי מעצם זה שכתבתי זאת?)
או שעכשיו כשמרגישה נוח עם מישהו - זה פשוט קורה.

וזה נפלא.

דברים נפתחים ונפתחים ונפתחים

*************

הקבלה שלי את עצמי הולכת ונפתחת
היכולת לתקשר עם מישהו מתוך פתיחות הולכת ונפתחת
היכולת לתקשר עם מישהו מתוך תחושה שאני רצויה ושהטוב הוא מובן מאליו הולכת ונפתחת

הכול נפתח !

(רואה לנגד עיניי שושנה...)
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

הרבה דברים איתו היו לי חדשים. וגם לו איתי.
אני חושבת שלמדתי ממנו המון, וגם הוא ממני.

מה שמאוד אהבתי - את תחושת ההרמוניה. תחושת נוחות ונינוחות זה בחברת זה.

אני לא אומרת שלא היו ויכוחים.
היו מספר דברים שלא הסכמנו עליהם וקצת עִצבַּנו אחד את השני.
אבל איכשהו גם הויכוח היה מתוך כבוד, ואיכשהו יכולתי להחליק מתוך הויכוח חזרה אל תוך החיבה. (למרות שהויכוח היה ממש מעצבן >:)).

הגעתי למסקנה שאני מאוד אוהבת את תחושת ההרמוניה הזאת. והנינוחות עם מישהו מאוד מאוד חשובה.
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

בהקשר לצילום עירום, נזכרתי שרציתי לכתוב שחברה סיפרה לי לא מזמן שעשתה את זה. מדובר על צילום אומנותי, ומשלמים 120 ש"ח לשעה. ויצאו לה תמונות ממש מקסימות.
ואז חשבתי שזה יכול להיות רעיון ממש טוב, שככה גם יהיו לי תמונות כפי שחשקה נפשי, ואזכה ליהנות מההערצת המצלמה אותי :-), מה שמאוד עושה לי טוב - וגם אוכל להרוויח קצת כסף בטיול הזה.

אז הערצת המצלמה קיבלתי ממש מוקדם מהמצופה.
אבל אני עדיין חושבת על האפשרות להרוויח מזה כסף.

(פעם דגמנתי גם בעירום לציירים, אבל הבאסה זה שצריך לשבת המון זמן בלי לזוז והגב לא אוהב את זה. חוץ מזה, צילום זה יותר כסף).
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

הגיגים נוספים על צילום:

כאשר הלכנו בטיול ות' הביא מצלמה, אז תוך כדי הליכה התחשק לי לצלם צילומי טבע יפים.
בעבר הייתי מצלמת המון המון, ולא יכולתי לצאת לטיול או ליהנות מטיול בלי מצלמה. ובאיזשהו שלב הפסקתי לגמרי. ואפילו בטיול של השנתיים בהודו לא הייתה לי מצלמה.

עכשיו בטיול הזה, כשצילמתי שוב אחרי שנים רבות, נזכרתי למה בעצם הפסקתי לצלם.
בהתחלה מאוד נהניתי, אבל מרגע לרגע שמתי לב שאני מתמכרת.
כל פיסת טבע יפה, במקום פשוט ליהנות ממנה כפי שהיא באותו רגע, מיד חשבתי איך אני יכולה לתעד אותה דרך עדשת המצלמה.

זה מה שלא אהבתי בעבר. שבמקום ליהנות ממה שיש באותו רגע, אני עסוקה בתיעוד, ובעצם בכך מפספסת את הרגע.

אם היה מדובר במשהו במינון סביר, אז מילא. אבל הבעיה שהצורך לתעד הופך להתמכרות.

באיזשהו שלב כבר התחלתי לריב עם ת' שאני רוצה לצלם והוא רוצה שנתקדם.
ולמזלי בדיוק נגמרו הסוללות !

אוי, היקום הזה, איך הוא יודע לסדר כל דבר בזמן שלו !

(בכל זאת יצאו לי כמה תמונות טבע מקסימות. :-))
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

לקראת סוף הטיול בנחל אלון גילינו עץ חרוב שעדיין נותרו עליו אי אלו חרובים.
ת' גילה לי שאפשר להוריד אותם ע"י הכאה במקל.
אספנו לנו ככל צרכנו ויותר. עד שאמרתי טוב, די לנו, לא נהיה חמדנים.
החרובים היו טעימים ביותר, וגם כ"כ כיף לאכול משהו שקוטפים ישירות מהטבע.
היקום נותן כזה שפע עצום. זה פשוט מרהיב.

חזרנו מהטיול עם כל מיני מתנות מהטבע. איזה סיפוק פנימי עצום.

***********

אני חושבת על כך שיש לי נטייה לפחד מחוסר אוכל.
שמתי לב במסע הזה של השבועות האחרונים, שכל פעם שמשהו עמד להיגמר, וחשבתי שאין מספיק ושעכשיו לא יהיה - היקום בדיוק שלח לי חידוש של המלאי.
כל פעם זה פתאום הגיע, כאילו ממקום לא צפוי.
אז למה אני פוחדת?
מתי אלמד לסמוך?
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

היה משהו שרציתי לספר כבר לפני יותר משבוע.
אצל החברה שהייתי בבקעה, היא עשתה לי תקשור.

עכשיו, משהו שמאוד מטריד אותי: יש לי הרבה פעמים חלומות על נמרים ואריות.
אני בד"כ חולמת שהם ברחו מגן החיות ומסתובבים חופשי ברחוב, ואני פתאום רואה אותם ממש ממש קרובים אליי ואני בורחת, ובקושי מספיקה להיכנס לתוך בית או מקום סגור.
וקרה גם שהנמר ממש קפץ עליי מאחור, והשיניים שלו על הצוואר שלי, וידעתי שעוד רגע זה הסוף.
(כתבתי על כך גם בדף חלומות על אריות).
לאחרונה התחלתי לחלום גם על דובים, אולי בגלל שראיתי שני סרטים שבהם ראו דובים גדולים וחשופי שיניים ממש מקרוב.

לפעמים אני אפילו מתחילה לבכות בחלום מרוב אימה.

אז בתקשור החלטתי לשאול אותה על זה.
חשבתי שזה אומר משהו על גלגול קודם. אולי שנטרפתי ע"י חיית טרף. (ההורים שלי היו אומרים זאת בחצי צחוק, משום שבקטנותי פחדתי בהיסטריה מכל דבר שהיה נראה כמו פרווה, שטיחים, זקָנים וכד'. וגם היום במציאות כשאני רואה נמרים ואריות בטלוויזיה - אני מרגישה פחד).
וחשבתי שהתקשור יצביע בכיוון זה של גלגולים.

אבל התשובה בתקשור הייתה שזה קשור עכשיו ליציאה שלי למסע, ושמדובר על שחרור כוחות החיים שבי שאני פוחדת לשחרר. שאני מחזיקה אותם בכלא בתוכי.

פתאום זה התקשר לי גם לכך שבחלומות החיות בד"כ בורחות מגן החיות.
זה כאילו הפחד שלי שה'חיות' שבתוכי ישתחררו מהכלוב שהכנסתי אותן אליו וייצאו לחופשי. ומי יודע מה יהיה אז אם יסתובבו להן סתם כך חופשי בין הבריות !

אני פתאום קולטת שהמילה 'חיוֹת' בעצם קרובה למילה 'חיוּת'. החיה = כוחות החיים שבי. איזה מדהים.

אני בעצם יותר חשבתי על נמרים ואריות, כי רוב החיים עליהם חלמתי. (מאז שאני זוכרת את עצמי, תקופות שאפילו כמה פעמים בשבוע).
ופתאום בתקשור הבנתי שכנראה האריה זה אני בעצמי.
אני פוחדת מהאריה שאני !
אני פוחדת שהוא יפחיד את הבריות.
ואולי הפחד שלי מכך שיהרוג אותי הוא שאני פוחדת שהוא ימית את האני הישנה.
שכוחות החיים שבי יגברו כ"כ שמשהו בי יצטרך למות. משהו ישן, שאינו משרת יותר, אך אולי מפחיד להיפרד ממנו.

אחרי שקיבלתי את התשובה הזאת הרגשתי שנרגעתי קצת בהקשר לנושא הזה, משום שהתבהר לי.
ושזה ממתן את הפחד שלי.
ושאולי בזכות כך לא אחלום עוד על נמרים ואריות.

**************

אבל הלילה חלמתי על דוב.
דוב גדול ומפחיד.
הייתי בקרב קבוצה גדולה של אנשים בארה"ב שגרו יחדיו בצריפים כאלה, מאיזושהי סיבה.
והיה ידוע שמדי פעם מגיעים לשם דובים, ופשוט תופסים את מי שהם יכולים לטרף.
איני יודעת מדוע בחלום האנשים לא ירו בהם או משהו, אלא קיבלו עליהם את הדין, שכל כמה זמן מישהו צריך ליפול קורבן.
וכאשר הדוב מגיע, אז כולם מתחילים לברוח, וכמו אריה על להקת אנטילופות, שבסופו של דבר תופס את החלשה שרצה הכי לאט, כך גם בחלום היה שכולם ידעו שהם בורחים, ומישהו אחד ייאלץ להיתפס.
וכשבא הדוב ברחו כולם ואני נכנסתי להיסטריה, וברחתי ולא רציתי למות, וניסיתי להיעלם בין ההמון הגדול.
ואחרי שנעלם, היה ברור שמישהו נתן את חייו בעבור זה, אבל העדיפו לא לדבר על זה. מפחיד מדי.

ובאיזשהו שלב בחלום אני חושבת שגם בכיתי. (לפעמים הבכי בא אחרי שגורם הפחד נעלם).

אבל אח"כ היה כמו המשך לחלום, שהדוב הגיע שוב, והיה ממש קרוב אליי, פניו מעל פניי, ואני פתאום העזתי לשלוח אליו יד, והרגשתי שזה בעצם בד של תחפושת.
ופתאום מתוך התחפושת יצא ילד צוהל ומלא שמחה.

וזה היה סוף מאוד שונה לחלום ממה שאני רגילה.
אולי הייתה השפעה של מה ששמעתי בתקשור.

הרי ילד צוהל - אלו כוחות החיים שבי.
ואולי אני קצת מפחדת לתת להם לצאת החוצה עד הסוף.

(אם יש עוד תובנות בנושא, אשמח לשמוע....)
שירי_בן_דב*
הודעות: 816
הצטרפות: 15 אוקטובר 2001, 14:57
דף אישי: הדף האישי של שירי_בן_דב*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי שירי_בן_דב* »

ואולי זה קשור לכך שזה היה הלילה הראשון שישנת בביתה של שירי בן דב... שבמקרה או שלא במקרה, שם אביה, שאתמול הייתה לו יומולדת הוא... דב בן דב... כן זו אינה בדיחה. מעניין שגם כשקט קטית ישנה אצלי לפני מספר ימים, היה לה חלום שקשור לאבא שלי...
אהבה_טהורה*
הודעות: 626
הצטרפות: 18 יולי 2007, 09:49
דף אישי: הדף האישי של אהבה_טהורה*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי אהבה_טהורה* »

הי מותק, המסע נשמע מדהים,

_שהדוב הגיע שוב, והיה ממש קרוב אליי, פניו מעל פניי, ואני פתאום העזתי לשלוח אליו יד, והרגשתי שזה בעצם בד של תחפושת.
ופתאום מתוך התחפושת יצא ילד צוהל ומלא שמחה._
איזה יופי @}
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

מדהים מה ששירי כתבה. לא חשבתי על כך שאני חולמת על דב אצל שירי בן דב.


שהדוב הגיע שוב, והיה ממש קרוב אליי, פניו מעל פניי, ואני פתאום העזתי לשלוח אליו יד, והרגשתי שזה בעצם בד
זה מעניין כשאני חושבת על כך.
המילה 'דב' כשהופכים אותה זה 'בד'.
(רק הלוואי הייתי מבינה את המשמעות של זה).

מה זה 'בד'? אולי 'בדיה' (כמו 'סיפורי בדים')? אשליה, דמיונות?

מרגישה שיכולתי להבין כאן משהו יותר לעומק, אבל זה לא עולה לי.
מתרגשת_איתך*
הודעות: 1
הצטרפות: 03 מרץ 2008, 11:06

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי מתרגשת_איתך* »

המסע נשמע כל כך נכון. איזה כיף שאת נותנת לזה לקרות.
התאהבת ב ת'? אולי הוא האחד?
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

גם אני רציתי לשאול - למה שלא תתני לת' הזדמנות? נשמע שהחיבור שלכם היה נעים. למה את אפילו לא מעלה את זה כאפשרות? הרי הסקס לא נפרד..הוא קשור..בהכל..
יעלי_לה
הודעות: 4321
הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי יעלי_לה »

ואני דווקא רציתי לחזק אותך בזה שהמשכת הלאה (אע"פ שבאמת נשמע שהיה לכם נהדר ו-ת' נהדר וכמעט התאהבתי בו דרך הסיפור שלך).
את באמצע מסע, באמצע תהליך. נראה לי שכדאי לך לסיים אותו קודם.
אני מנחשת שעכשיו את עדיין עלולה לחזור לדפוס הקודם, שבו היצירה של קשר זוגי מצ'טקמקת לך.
פשוט, ככה זה היה אצלי (הצלחתי להשתלב בזוגיות 3 חודשים אחרי שהמסע נגמר)...
אבל אולי זה לא תקף לגבייך.

חוץ מזה, מאיך שזה נשמע, ת' לא בורח :-) (תרתי משמע!)
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

איזה כיף שמתרגשים איתי ! תודה !

תודה גם על כל ההערות הבונות שלכן.

אני קצת מצטערת שאני לאחרונה כמעט ולא עונה באופן אישי, אבל כפי שאתן מבינות, במהלך הטיול לא תמיד יש לי הרבה זמן מחשב, וגם כך, עוד לפני כן הייתי מתקשה לעמוד בקצב ולענות לכל אחת בנפרד.
אבל אני מאוד שמחה לתגובות שלכן, וקוראת בתשומת לב כל תגובה. אז אל תימנעו מלכתוב לי.

************

כשאני חושבת על כך, במובן מסוים אני שמחה שאני לאחרונה פחות מרגישה צורך להגיב על כל הודעה בנפרד.
נדמה לי שזה אומר שאני יותר שלמה עם עצמי, ובוטחת בחיבה שלכן אליי.
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

התאהבת ב ת'? אולי הוא האחד?

לא, לא התאהבתי בו. אבל בטוח שנוצר קשר רגשי. אל תדאגו, אני לא בן אדם של 'סקס וזהו'. אי אפשר אצלי שזה לא יבוא עם רגש, ובפרט שהיינו ביחד מספיק זמן כדי שזה יהיה הרבה יותר מסקס.
אני מאוד מאוד שמחה שהכרתי אותו, הוא בן אדם מדהים.

יחד עם זאת, לפחות בשלב הזה אין בתוכי תחושה שהוא 'האחד'.
ואני אפילו שמחתי שלא הרגשתי כך, כי אז אולי הייתי נקשרת, ולא ממשיכה בטיול.
ואני מאוד קלה להיקשר.
גם עכשיו אי אפשר לומר שלא נקשרתי במידת מה.

אבל זה מוזר, עם כמה שהתכווננתי לזוגיות בחודשים האחרונים, מאז שיצאתי לטיול אני מוצאת עצמי חושבת: אוי, אם אמצא עכשיו מישהו שימצא חן בעיניי אז תהיה לי בעיה, כי אולי הוא לא יהיה בעניין של המסע, ואז אצטרך לבחור. ובגלל שאני כ"כ רוצה אהבה, אולי אוותר על המסע לטובת אהבה. אבל אז שוב לא אגשים את החלום שלי. ובסוף אמות בלי להגשים את החלום....

ואז מה שקורה, שאני מרגישה שאני שוב מפריעה לעצמי להתכוונן על זוגיות, וקצת מטרפדת את זה ברמה של ההתכווננות.
משהו בתוכי שוב אומר: כן, אני רוצה, אבל אולי אח"כ....

הבעיה שהרגשתי כך הרבה פעמים בחיים. שוב ושוב היה נדמה לי שקודם אני צריכה להשלים משהו לפני שזה יקרה.
אבל רוב הזמן ממילא לא השלמתי את מה שרציתי, כי הייתי תקועה.
והעניין זה שהפעם אני באמת סוף סוף מתחילה להגשים דברים שרציתי, אז אולי הפעם כן יש לי סיבה טובה להגיד: רק רגע, הנה אני עושה את זה, אז תחכה שנייה...

אבל בָּאמת בָּאמת - אני ממש לא רוצה לבחור בין שני הדברים.
אני מאוד מאוד רוצה זוגיות.
ואני מאוד מאוד רוצה להגשים ולהשלים את החלום.
ואני מאוד מאוד הייתי רוצה שיילכו שניהם יחדיו יד ביד.

ורק, איך להאמין שזה אפשרי? שהחיים יכולים לתת לי בדיוק מה שאני רוצה? ושאני ראויה לכך?
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

אני מבינה שאת מתארחת אצל אנשים אבל יש כל מיני דברים כמו טלפון, משחת שיניים, תחבושות למחזור וכאלה...איך את מפרנסת את עצמך במהלך המסע?
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

בקשר ל-ת', באמת שאין לי הרגשה שזה הקשר שחיכיתי לו. אבל מה אני יודעת? אינני יכולה לצאת בהצהרות באשר לעתיד. רק כרגע אני יכולה לומר שזה לא מרגיש כך.

יש בינינו פערים מאוד גדולים בתפיסות עולם, ובצרכים.
כמו כן, הוא די במפורש לא רוצה ילדים.

אז על אף שהוא בן אדם ממש מיוחד וכבר חשוב לי מאוד, ועל אף שנעים וטעים לי איתו :-), ועל אף שהייתי שמחה להכיר אותו יותר לעומק - אין בתוכי כרגע את ההתלהבות של התאהבות. ואולי טוב שכך.

היה לי מאוד נוח בכלל לא לחשוב רחוק עכשיו. נראה לי שכך גם נכון.

אני מבחינה שכאשר נוצר קשר עם מישהו שידוע מראש שזה רק לתקופה קצרה, כפי שהיה שידעתי שזה רק לכמה ימים - זה מאוד מקל להתחבר אליו באמת.
כי זה מנטרל את כל המחשבות על העתיד, וכל השאלות הגדולות האלה על 'האם זה מתאים' ו'האם זה מה שחיפשתי', ואת כל הפחדים מהסוג של 'אוי ואבוי, על מה אצטרך להתפשר, או אפילו לוותר' - ואז אפשר יותר בקלות להשלים עם מגרעות ולראות את הטוב.

כאשר אני לא חושבת על זה בתמונה הרחבה של מה שאני רוצה בעתיד, אז זה פחות מאיים. ואפשר פשוט ליהנות ממה שיש עכשיו.

************

בכל מקרה, אני עכשיו בעין הוד, קרוב אליו, והתכנון שלפני שאמשיך הלאה ניפגש שוב.
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

מה שכן, גם כשאני לא חושבת רחוק, לפעמים יש לי קושי.
אני רוצה דברים בְּאהבה, אני רוצה דברים בְּמגע, בסקס. אני מרגישה זקוקה לזה לפעמים עד כאב.
אני רוצה לנוח מהציפיות, הן כואבות לי.

(לא מבטיחה כלום ! אבל אנא רק תברכו אותי בלבכן ללא הטפות מוסר...)
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

פלוני אלמונית בקשר לשאלתך על ההתפרנסות במהלך המסע, אשתדל לענות אח"כ (ממילא זה נושא שרציתי לגעת בו).
פשוט שאלתך נכנסה לי בתוך השוונג של הכתיבה על נושאים אחרים. :-)
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

איזה כיף. אני עכשיו יושבת על המחשב בקומה העליונה של הבית בעין הוד, כשמשמאלי כל הקיר חלונות גדולים שנשקף מהם הואדי, ומלפניי כל הקיר חלונות גדולים שדרכם נשקף הים.
אמנם היום לא יום שמשי במיוחד, אך מדי פעם מבצבצת השמש, ועדיין גם כך נעים למדיי.

עליי להתרכז כדי להביא עוד כמה דברים שרשמתי בפנקסי...
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

כשהייתי אצל ת' הוא סיפר לי על חברים-שכנים שלו שהם ערבים-נוצרים.
זה הדליק אותי ונורא רציתי לבקר אצלם.
אף פעם לא הייתי אצל ערבים נוצרים בבית, ולא אצל ערבים בכלל. וגם לא אצל דרוזים. או בדואים. ואפילו לא היה לי קשר קרוב עם מישהו מהם. או אפילו לא קרוב.
אני יודעת שיש לי הרבה דעות קדומות על ערבים, ודווקא בגלל זה אני רוצה להכיר יותר מקרוב.

ת' קצת התעצבן שרציתי לבקר אותם - לפי הניסוח שלו - 'רק בגלל שהם ערבים'.
אבל מה לעשות, אני בורה. ואני רוצה להכיר.
(גם עצבן אותו כששאלתי אם זה בטוח להסתובב בעוספיה).

אני יודעת שיש לי גם הרבה דעות קדומות שאני לא מודעת להן, אפילו מעבר לאלו שאני מודעת להן.
אני משתדלת לעבוד על זה.

אולי יום אחד זה ייראה לי כ"כ טבעי שאני כבר בכלל לא אחשוב במושגים של יהודים-ערבים וכיו"ב, רק בני אדם.
אבל עכשיו זה לא כזה טבעי בשבילי. יש לי את החלוקה בראש.

זה ברור שאפילו כשאני חושבת 'גם ערבים הם בני אדם', המשפט הזה בעצמו מכיל גזענות סמויה. מעצם זה שבכלל צריך להגיד את זה ושזה לא מובן מאליו. וגם מעצם זה שעדיין נשארת כאן החלוקה ללאומים.

אבל מה לעשות שזה באמת עדיין לא מובן מאליו לי? הנושאים האלה הם רק בשלבי בחינה אצלי מול עצמי.
לבדוק היכן יש לי דעות קדומות, והאם אני יכולה להשיל אותן.

הרבה פעמים היכרות מקרוב של אדם או עניין זו התרופה הטובה ביותר להשלת דעות קדומות.
כי הדברים במציאות כ"כ שונים ברוב הפעמים ממה ששמענו, או ממה שאנחנו מדמיינים, (או אפילו פוחדים ממנו).

בזכות זה שכמה פעמים בחיים עברתי פאזות (למשל, נולדתי למשפחה דתייה לאומית, ואז חזרתי בשאלה, ואז חזרתי בתשובה לכיוון יותר חרדי וחסידי, ואז חזרתי שוב בשאלה) - זכיתי להכיר הרבה סוגים של אנשים והרבה צורות חיים.
וע"י כך גם זכיתי להיפטר מכל מיני דעות קדומות.

למשל, בסביבה שגדלתי בה שהייתה דתית לאומית בבני ברק, היו לנו דעות קדומות על חרדים ('דוסים' להגדרתנו), וגם על מתנחלים.
כשחזרתי בתשובה בגיל מאוחר יותר - התארחתי אצל משפחות חרדיות וגם אצל 'מתנחלים' וקיבלתי פרספקטיבה שונה לחלוטין. זה היה כ"כ שונה ממה שדמיינתי !
כמו כן, בילדות ובשנות העשרה, לפני שחזרתי בשאלה - היו לי דעות מאוד לא טובות על חילונים. (תמיד הצטיירו לי כנערים הפרועים שהייתי נתקלת בהם באוטובוס). והייתי אפילו מאויימת מהעולם החילוני. ולאט לאט גיליתי עולם שלם שהוא ממש רחוק מלהיות שחור-לבן.
ויש עוד המון דוגמאות כאלו.

אני מודעת לכך שעדיין, גם עכשיו יש לי דעות קדומות על המו-ן דברים, והייתי רוצה לעבור ולבחון אותם אחד אחד.
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

על מה למשל יש לי עדיין דעות קדומות (מזהירה מראש שזה יכול לעצבן. אני מסכימה ! זה מעצבן גם אותי ! :-P):
על גברים (האם למשל הם באמת יכולים להרגיש רגשות לעומק?), על נשים (איך זה שהן מגישות חדשות?), על ילדים (מתפעלת כל פעם מחדש כשאני מגלה שהם בעצם ממש אנשים - ואכתוב על זה בהרחבה בהמשך), על עדות המזרח (משהו בתוכי מתפעל כל פעם מחדש שיכולים להיות אינטליגנטים או רוחניים ברמה גבוהה), על הודים (נראים כאלה 'פושטים' ולא אינטליגנטים, איך יצאו מהם כאלה אנשי רוח?), על גויים (האם יש להם נשמה גבוהה כמו 'לנו'?), על ערבים (לימדו אותי שהם 'רצחניים' ושאי אפשר לסמוך עליהם כי הם הפכפכים), על הנצרות (גועל נפש !) - ועל ישו כמובן, על בעלי חיים (כמה הם אינטליגנטים? וכמה העולם הפנימי שלהם עשיר?), על עורכי דין, על רואי חשבון, על סוכני ביטוח, על פוליטיקאים וכו' וכו'...

יש עוד המון.

אולי הרשימה הזאת נשמעת סופר גזענית, אבל בעצם זה לא כל-אני, רק קולות בתוכי שמדברים.
אני חושבת בכל אופן שזו גדוּלה שאני יכולה לראות את זה, ופתוחה להודות בזה, וגם פתוחה להכיר יותר את מושאי הדעות הקדומות שלי - על מנת לשנות את זה.

אני שמה לב יותר ויותר שלא נעים לי לדבר בלשון 'אנחנו' כשאני מדברת על העם היהודי או על ישראל (לעומת 'אחרים').
אני שואלת את עצמי לַמה אני זקוקה להזדהות הזאת, ומי זה ה'אנחנו' הזה בכלל.
כי עדיין אני אוחזת בהזדהויות מן הסוג הזה...

אולי ההזדהות היא בסדר כשהיא לא עומדת מול 'אחרים', אלא רק כחיבור לשורשים.
אבל היא לא נעימה לי כשהיא באה כ'אנחנו' ו'הם'.

באותה מידה אני לא אוהבת את החלוקה לנשים וגברים כשזה בהקשר של 'אנחנו' ו'הם'. ועוד כיוצא בזה.
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

התכוונתי קודם לספר על הביקור אצל השכנים של ת', וזה גרר אותי להמון הגיגים, שבעצם כבר מזמן רציתי לדבר עליהם.
וגם לאחרונה באחד הביקורים יצא לי לפתוח את הנושא הזה, ולכן זה שוב עורר את החשק לכתוב על זה.

באותו ביקור דיברתי עם החבֵרה שאמרה שתמיד תפסה את עצמה כשמאלנית ומאוד ליברלית, ובעצם בשנים האחרונות גילתה על עצמה שהיא משופעת בדעות קדומות.
אני מאוד אוהבת שאנשים אמיתיים עם עצמם. (יצא לי בהקלדה 'אמיציים' במקום 'אמיתיים' ובעצם זו 'פליטת מקלדת' ממש נחמדה. שילוב של 'אמיצים' ו'אמיתיים'. מילה יפה 'אמיצִיִים'...)

מתברר שגם כשנדמה לך שאתה הכי ליברלי בעולם, מתחת לפני השטח רוחשים כל מיני נחשים, שכדי להוציא אותם צריך לנכש הרבה עשבים שוטים.

אני חושבת שבן אדם לא יכול לראות את עצמו 'ליברלי' - כל זמן שיש לו איזושהי דעה קדומה על מישהו או על משהו בעולם.
(ונדמה לי, לעניות דעתי, שכל זמן שיש איזושהי דעה שלילית על מישהו או על משהו - אז ברור שיש שם דעה קדומה. וזה אומר שרחוקה עוד הדרך לליברליות אמיתית...)

(אני שוב מדגישה שכל ההגיגים האלה לא אמורים לגרור שום דיון פוליטי, אז שימו לב...)
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

בקיצור, הלכנו לבקר את השכנים, והיה מאוד נחמד.
זה היה נחמד במידה רגילה מידי. :-)

השכנים חביבים ביותר, והיה כיף לשוחח איתם.
בכל זאת, מול כל מיני דברים וגינונים קטנים, התקשיתי להימנע מהמחשבה 'הֵי, זה בדיוק כמו שאנחנו. כמה מפליא !'
'הם כל-כך דומים לבני אדם אמיתיים' :-D

נראה לי שאני פשוט צריכה להעמיק יותר ויותר את ההיכרות שלי עם צורות חיים שונות.
ואולי זו אחת הסיבות למסע שלי.

(בכל מקרה, מאוד נהניתי מהמפגש. ממש נהניתי...)
משי_עדין_וחזק*
הודעות: 87
הצטרפות: 08 ינואר 2008, 21:20
דף אישי: הדף האישי של משי_עדין_וחזק*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי משי_עדין_וחזק* »

קוראת, מתרגשת ושמחה בשבילך.
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

תודה על התגובות. {@

**************

יש לי פנקס קטן-קטון שבו אני רושמת בכתב קטן-קטון כל מיני הדברים שאני צריכה שחשובים לי בטיול הזה.
  • בדף אחד אני כותבת כל מיני פרטים שאני אוספת בדרך כמו מספרי טלפון ושמות של אנשים בעניינים שונים וכד'. (לא את הפרטים של מי שהזמינו אותי, זה באמת כתוב לי בדף נפרד בצורה מסודרת, וכדאי שאשמור לי אותו מודפס.)
  • יש דף אחד שבו אני כותבת 'פריצות דרך'. סיפרתי מתישהו בבלוג על רשימת פריצות-הדרך שלי, שבה אני מתארת כל התקדמות קטנה או תובנה וכד'. ואיני יכולה לחדול מלרשום אותה, היא כ"כ מעצימה אותי ומשמחת את לבי. ובפרט שבמהלך הטיול הן מצטברות בהמוניהן. (רוב הסיכויים שאצטרך לכך הרבה יותר מדף אחד).
  • בדף אחר אני כותבת רשימת הנושאים שרוצה לכתוב בבלוג. (מובן שהיא הולכת וגדלה מרגע לרגע, ומשמח לראות כל נושא שאני מוחקת...)
  • בדף נוסף אני רושמת רשימת הספרים שאני קוראת בטיול. (הולכת וגדלה...)
  • ובעוד דף אני רושמת רשימת הוצאות והכנסות בטיול.
  • אה, ויש לי גם דף לדברים שלמדתי על צמחים וליקוט.
  • יש דף לרשימת 'מטלות'. (למי להתקשר, עניינים לטפל בהם... - מעדיפה שיהיה מזה כמה שפחות).
  • ויש דף הכי פיקנטי - לנושאים שעולים במסע, אבל איני יכולה לכתוב בבלוג. (מחמת פיקנטיותם :-), או מחמת שביקשו ממני שלא, וכד') - אלא שאיני רוצה לשכוח אותם.
והכול בכתב קטן-קטן-קטן כדי שיספיק לי המקום לזמן ארוך ככל האפשר.

איזה פנקס נפלא !
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

נזכרתי שיש גם דף כללי יותר, שמכיל כמה נושאים למשל 'דברים שלמדתי מאנשים', או 'ציטוטים' וכד'.

**************

זה מזכיר לי משהו נפלא ששמעתי מ-ת'.
דיברנו על הביטוי של רבי נחמן: "אם אתה מאמין שיכולין לקלקל - תאמין שיכולין לתקן".
שזה ביטוי שאני מאוד אוהבת.

ת' אמר שהוא חשב למה המשפט מתחיל ב'אם'?
כלומר, אפשר היה לכתוב משהו בסגנון 'כל מה שאפשר לקלקל - אפשר לתקן'.
אז למה 'אם'?
למה 'אם אתה מאמין'?

אז אמר שמזה שרבי נחמן אמר 'אם אתה מאמין שיכולין לקלקל' - זאת אומרת שבעצם לא יכולים לקלקל. שאין דבר כזה קלקול ! זו רק תפיסת עולם. זו רק אמונה.
אבל אם בכל זאת אתה כבר מאמין שיכולים לקלקל - אז לפחות אתה חייב להאמין שיכולים גם לתקן.

ההבנה הזו שלו ממש פתחה לי ת'עיניים. נראה לי הבחנה כ"כ דקה ונכונה.
הרי בעצם אי אפשר לקלקל כלום !
אבל אנחנו הרבה פעמים מאמינים שאפשר לקלקל, אז התרופה לזה - להאמין באפשרות התיקון.

**************

חשבתי בהקשר לזה על הילדות שלי.
אני הרי מאמינה שההורים שלי קלקלו הרבה.
וברור לי בעומק שזה בעצם לא היה קלקול. שהכול נכון.
אבל כיוון שאני בכל זאת באה מתוך תפיסה שהיה שם קלקול - לפחות עליי להאמין שזה ניתן לתיקון. לפחות זה.
וזה ניתן לתיקון !
תיקון שלם אפילו !
אני יודעת...

(ואחרי כן, יום אחד אבין שאפילו לא היה שם שום קלקול. אבל אולי רק כשיגיע הזמן להבין זאת.)
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

בכלל ת' מפליא אותי הרבה פעמים בהבנות הדקות שלו על משפטים ועל פסוקים. ובמשחקי המילים שלו, שהרבה פעמים מבוססים על המקורות. (דברים שאפילו אני לא כ"כ יודעת, למרות שאני באה מבית דתי).

נשמע כאילו הוא לפחות תלמיד ישיבה לשעבר, או למד חסידות. אבל הוא לא. סתם מלימוד עצמי.... מפליא.
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

ובהקשר לנ"ל, נדבר על 'הברית החדשה'... סתם, בצחוק.
(כלומר, לא בצחוק שנדבר על הברית החדשה, אלא בצחוק שזה כאילו בהקשר לנ"ל).
אני יודעת שזה נושא רגיש. (להעמיד בסמיכות את המקורות היהודיים ואת הברית החדשה).
גם אצלי זה עדיין רגיש, למרות שאני כבר מזמן לא דתייה.

עדיין יש לי הצורך לומר בין לבין: 'להבדיל אלף אלפי הבדלות'.
יש שם משהו קשה לעיכול.

***********

כשהייתי אצל ת', מצאתי במגרה לצד ספר בראשית עם פירוש רש"י (שהבנתי מ-ת' שחרש אותו), וספר תנ"ך, ועוד ספר של שפינוזה, גם את +'הברית החדשה'+.

כבר מזמן אני חשה שיש לי חור גדול בהשכלה בנוגע למקורות הנוצריים, ושהייתי רוצה להרחיב את השכלתי.
התחלתי לקרוא אותו.
קודם כל קראתי את ההקדמה (אני כזאת, לא יכולה לוותר על ההקדשות התודות וההקדמות בכל ספר שאני קוראת. מה גם שבמקרה זה - ההקדמה נתנה לי הסברים בסיסיים די חשובים על ההיסטוריה הנוצרית ועל החלוקה של הספר).
אח"כ התחלתי לקרוא נדמה לי בבשורות את 'מתי' (נדמה לי? זה הראשון?)
והגעתי עד לקטע שבו ישוע אומר שאם מכים אותך על לחי אחת תגיש את הלחי השנייה.

לצערי לא הספקתי יותר כי הייתי צריכה לעזוב.
אז, על אף מנהגי בכל מקומות ביקורי להשתדל לסיים ספרים עד תומם, כאן זה כבר היה מוגזם. (בעצם, הייתי ממש בהתחלה).

שמתי לי למטרה להמשיך לקרוא בו. מה, נשארתי במתח. אני חייבת לדעת את הסוף... :-)

(גם כאן בעין הוד מצאתי את הספר, אך לא אספיק לקרוא בו בביקור הזה.
גם הקוראן נראָה לי כאן. ונדמה לי שגם זה חור בהשכלה שעליי להשלים.
אוי, כמה מלאת חיות אני...)

************

רציתי להגיד שמאז שהסבירו לי שהשם האמיתי של 'ישו' הוא 'ישוע' ושהיהודים קראו לו 'ישו' כראשי תיבות לא נעימות (שלא בא לי לכתוב אותן בבלוג), אז נראה לי מצד הכבוד לומר 'ישוע'. כשאני זוכרת.
תמר_מסיני*
הודעות: 195
הצטרפות: 19 אוגוסט 2007, 00:36
דף אישי: הדף האישי של תמר_מסיני*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי תמר_מסיני* »

רק להשכלה כללית - יהושוע בן יוסף ומרים מנצרת נולד יהודי, חי כיהודי ומת כיהודי. לא ברור אם ישו הוא שם גנאי או פשוט קיצור (כמו יוסי ליוסף)
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

יש לי משהו נוסף להגיד על הברית החדשה:
שממה שהספקתי לקרוא, וגם ממה ששמעתי בעבר, אז למרות שישוע נחשב למאוד רחמן ומלא חמלה - אני לא אוהבת את הגישה שלו.
גישה שנראית לי יותר מדי נוקשה, סגפנית, ותובענית, גישה שיותר מדי דבקה ברוח ומבטלת את החומר, דורסת את התאוות האנושיות, ומבקשת מאנשים אנושיים דברים בלתי אנושיים.

אני לא אוהבת הטפות מוסר, וניסיונות 'להחזיר אנשים לדרך הישר' ע"י נאומים חוצבי להבות - כאילו בשם האלוהים וכו' וכו'.
(ובטח לא שימוש באיום בעונשים, או הבטחות לפרסים וכד').

אבל אני חייבת לומר, שגם הגישה של היהדות הרבה פעמים נוקשה מדי בעיניי.
יש איזה ציפיות 'מוסריות' על אנושיות מבני אדם. וכשאינם עומדים בכך - מגיעים העונשים.

האלוהים בתנ"ך נראה לי נוקשה מדי, ובעל ציפיות לא הגיוניות - שבגינן הוא חוזר ומתאכזב מברואיו, וחייב להעניש אותם שוב ושוב, מתוך איזושהי אמונה שמעולם לא הוכחה במציאות - שזו הדרך בה 'יחזרו למוטב'.
אם יותר לי לומר, האלוהים הזה נראה לי אינפנטילי משהו.
ואיכשהו, לא יצירתי מספיק כדי לכוון את ברואיו למלא את רצונו מתוך הרמוניה, ועל כן עליו לנהוג גישה כוחנית. (ראו דרכים יצירתיות לפתירת קונפליקטים ב-חינוך ללא כפייה).
(סליחה על התפיסה המאוד פשטנית !)

מלבד זאת, בעיניי בכלל אין דבר כזה 'יצר הרע'. ואיני מאמינה ב'מוסר' וב'מוסריות'.
וגם הליכה אחרי היצרים היא טובה בעיניי. הקשבה ליצרים ולא דיכויים.
בפרט אם אנו משתדלים לעשות זאת בד בבד עם הקשבה פנימה.
  • ואין לאלוהים דבר עלינו, או דרישה מאיתנו, כי אם רצונו היחיד הוא שנקשיב ללב שלנו. ושניישר את עצמנו בהתאם ללב.
באין שום שפיטה או התערבות אלוהית חיצונית.*
וגם לטעות מותר....
זו הדרך שלנו !

ואני מאמינה שלולא כל הטפות המוסר המתחסדות האלה של אנשי הדת לאורך ההיסטוריה, היה הרבה יותר קל לאנשים למצוא בתוכם את הטוב והאמת.
וכל ה'מוסר' הזה רק מרחיק אותנו מן הטוב ומן האמת.

אמן.
:-)

*************

(יודעת שאני כנראה שיפוטית מאוד. אך מה לעשות, כך אני מרגישה כשאני קוראת את הדברים....)
(ואיכשהו, גם יש לי הרגשה שאני צודקת.... :-D)
(אבל כמובן, יכול גם להיות שאני טועה...)
(מקווה שלא...)
:-P
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

אוי אוי אוי, כמה יש לי לכתוב. מי יכול לקרוא את כל זה?

עכשיו אני בעין הוד, כפי שכתבתי. אצל שירי. (מוזר לי לכתוב שמות אמיתיים).
למזלי ולשמחתי כי רבה, הגעתי הנה ממש בערב שלפני מעגל הלידה של שירי, ועל כך זכיתי להשתתף אף אני במעגל הלידה.
איזו זכות גדולה !

היה כה מיוחד.
היה סבב של סיפורי המשתתפים - מנין מכירים את שירי, והיכן מתקשר נושא הלידה לחייהם.
והיה חלק של נתינת מתנות.

ואח"כ שכבה ללא חלק עליון ומרחנו אותה בשמן, כמו מלכה אמיתית.
ואז גיבסנו אותה ברצועות גבס וקישטנו בעיטורים שונים.
אני לקחתי חלק רציני במלאכה, כי ראיתי לי זכות גדולה לשמש סביבה. כה הדורה בהריוניותה, וכה נרגשת.

עד כמה מעט מכירה אני הריונות ולידות מקרוב. בושה ממש.
וזה היה מין פתח כזה. צוהר.
לעולם של חיים חדשים שנוצרים, לכל ההתרגשות הכרוכה בזה.
ואולי גם פתח לרצון שלי להיות הרה ויולדת...?

בזמן שהייתה שוכבת עם הגבס כרוך על בטנה וציציה - ו'מתייבשת', היינו אנחנו יושבות סביבה במעגל ומברכות אותה ברכות ללידה. ברכות לשירי, ברכות לתינוקת, ברכות לאחות הגדולה. ברכות לזמן הלידה ולאחרי הלידה.

חוט אדום הועבר בין המשתתפות, וכל אחת שהחוט הגיע לידיה, הייתה כורכתו סביב פרק ידה, מבלי לנתק אותו מן החוט הכללי, והייתה אומרת ברכה.
וכך יצא שבסופו של סבב, היינו כולנו כרוכות באותו החוט. וגם שירי שבירכה את עצמה אחרונה הייתה כרוכה עמנו.

ולאחר מכן מנתקים את החוט הכללי, וכל אחת קושרתו על פרק ידה - עד לאחר הלידה.

אני חייבת לציין שבטבעי אינני חובבת טקסים וסמלים ומסורות שונות ומשונות.
אבל לא יכולתי שלא להיסחף בהתרגשות של שירי. וגם כיוון שזה הכול היה עבורה - רציתי לקחת חלק.
אני אפילו לא אוהבת שכרוכים לי דברים על איבריי - לא תכשיטים ולא חוטים אדומים, ואם ניתן היה - הייתי מוותרת אפילו על בגדים. וגם קשה לי לשאת על עצמי 'קדוּשה' סמלית.
אך בסופו של דבר החלטתי כן להיכרך בחוט האדום, רק מחמת ששירי הייתה המרכז בערב הזה, והכול היה עבורה.

כל כך חשוב נראה לי שמישהו יכול פעם להרגיש שהוא במרכז היקום והכול סובב סביבו, וכל מי שנמצא שם - נמצא שם עבורו. וכולם חושבים עליו, וכולם דואגים לו, וכולם משמשים אותו, ומברכים אותו, ומגדלים אותו. וכולם עוטפים אותו ומכילים אותו.

רציתי ששירי תרגיש אהובה עטופה ומוכלת. איחלתי לה זאת עכשיו ותמיד.
ואכן התברר שכך הרגישה במעגל הזה. היה זה עבורה משהו מדהים.

אני מנסה להתחבר לנושא של הלידה, למרות שהוא מלכתחילה די רחוק ממני.
כשהתחבקתי עם שירי כשהגעתי, אני חושבת שזו פעם ראשונה שחיבקתי אישה בהריון ! זה היה מפעים.
ואתמול אפילו הרשתה לי להניח כף יד כשהתינוקת התנועעה.

איני יודעת מה יחסי לעניין הזה.
אני חושבת שעדיין לא נדבקתי בהתרגשות העצומה שכנראה אמורה להילוות לכל זה, ואני מנסה לגלות מה כל הנושא הזה אומר לי.
מה שבטוח - מאוד מרגשת ההתרגשות של שירי עצמה.

לאחר שהגבס התייבש הורידו אותו אחר כבוד והניחו בפינה מופרשת לעצמו.

ואז הגיע שלב האוכל.
איזה שפע !
פריון, אדמה, שפע - כולם כרוכים יחדיו. זה היה סיום מאוד מתאים.

מה לומר, אני מאוד שמחה שזכיתי להיכלל במעגל הזה ולהיות שותפה לרסיס מן התהליך.

עד כמה היקום מזמן לי את הדברים הנכונים והנפלאים !
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

בכלל, אני מאוד שמחה שהגעתי לכאן.
למרות שזה ממש מיוחד שהגעתי בשלבים האחרונים של ההריון, זה בטח היה משמח להכיר בכל מקרה.
אני מרגישה פה משירי ובכלל אנרגיה ממש טובה.
אוף, בגלל שאני משתמשת בשם האמיתי, קשה לי לכתוב זורם. זה מוזר לי לתת קומפלימנטים בבלוג שלי למישהו שכולם יודעים מי זה.
טוב, היא בן אדם מקסים ממש, אבל אני מוצאת את זה מביך להפליג בשבחים בצורה עקיפה כזאת.

על כל פנים, הבת שלה בת ה-9 ממש מפליאה אותי מרגע שהגעתי לכאן, וכל פעם מחדש.
כזאת בגרות, ועמקות ונבונות ! (וגם חוש הומור נהדר !)
יש לה יכולת להבין דברים בדקות, ולתפוס רגשות מורכבים.
אני יכולה לנהל איתה שיחות ממש כמו הייתה אדם בגילי.

(אני חושבת שחלק גדול מזה טמון בגישה של אמא שלה ! אז זה ממש מפליא אותי איך עושים את זה...)

בכל אופן, אני מאוד מתרגשת ממה שאני רואה בה.

והנה, מבינה שיש לי המון מה ללמוד כאן.
בן_עמי*
הודעות: 777
הצטרפות: 14 אפריל 2005, 12:03
דף אישי: הדף האישי של בן_עמי*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי בן_עמי* »

בס"ד

רק להשכלה כללית - יהושוע בן יוסף ומרים מנצרת נולד יהודי, חי כיהודי ומת כיהודי.
נכון.
על בר כוכבא כתוב כי רבי עקבא סמך שיהיה משיח, והתבדה.
בזמן האימפריה הרומית, לפני החורבן, היו מספר גדול של אנשים שהאמינו שיושיעו את העם, מהמורדים היהודים בירושלים, עד לאנשים שונים - שאת חלקם הרומאים תפסו והרגו.

"האיש" היה אחד מהם, שאמר שיושיע, הוסגר לידי הרומאים על ידי היהודים שחששו שהוא מסכן את העם,
(כי הרומאים היו חובבי עונשים קולקטיבים). והומת על ידם.
יש הטוענים כי לא הוא המציא את הנצרות, או התכוון להמציא אותה- אלא שזו עבודה של תלמידיו.
היחס של ה"יהדות" אליו משקפת יחס דומה לכל מי שנחשב "משיח שקר".
היה אם אני לא טועה עוד אחד רציני בזמן הטורקים, שנתפס והומת על ידם.
וכן היחס של ה"מתנגדים" לחסידות, בעבר,שלא הבינו את הענין של ה"משיחיות" בחסידות, וחששו ממשיח שקר נוסף, שיגרום לחוסר אמונה בעם, שכשיתגלה כמשיח שקר.

"שרייך סוררים וחברי גנבים! כולו רודף שוחד ואוהב שלמונים! כבשת הרש בבתיכם!"
איפו הנביא שיאמר את זה היום לשילטון.. לא חסר קצת?
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

בהקשר לזה רציתי לומר כמה דברים על ילדים:
לוקח לי המון שנים להבין מה זה ילדים. אם בכלל הבנתי.

בעבר, למשל, תינוקות נראו לי כמו מין גוש בשר כזה. עדיין רחוקים מלהיות אדם שלם.
כשראיתי לראשונה תינוק שאך זה יצא מן הבטן, הפליא אותי שהוא נראה ממש כמו תינוק שלם. בעצם, איש.
בעבר גם לא הבנתי למה מצטערים הרבה על תינוק שאך נולד וכבר מת. עוד לא הבנתי שזה ממש בן אדם.

בשנים האחרונות יותר ויותר ברור לי שתינוקות הם ממש בני אדם.
גם כשאני מטפלת בתינוקות אני מאוד מתייחסת אליהם כבני אדם לכל דבר. מתייחסת לרצונות שלהם. מסבירה לפני שעושה פעולה. מתייחסת אליהם בכבוד.

בכל זאת, נראה שזו לא הייתה הבנה מלאה.

כי עכשיו, כשהייתי בבקעה אצל אהבה טהורה (טוב, אני כבר כותבת את השם, היא הרשתה) - אז התחברתי מאוד מאוד לתינוקת שלה.
ונדמה לי שזו פעם ראשונה שממש הסתכלתי על התינוקת וראיתי אדם שלם לגמרי לגמרי.
לא אדם בדרך. לא אדם כמע-ט מוכן. אדם שלם !
ממש ראיתי אדם לגמרי לגמרי כמוני, שגם בעצם מבין הכול ויודע הכול, רק שנמצא בתוך גוף קטן, ושעדיין לא יכול לבטא את עצמו לגמרי בשפה שנבין. אבל יודע הכול ומבין הכול.
ואולי זו רק מין אשליה שהם עדיין לא מבינים הכול.
כאילו, נדמה לי לפעמים שהתינוקות טורחים לקיים את האשליה הזו, ולעשות את עצמם כאילו עדיין לא מבינים.

זה היה ממש מפליא אותי שהרגשתי שכשאני מתַקשרת איתה אני בעצם מתקשרת עם אדם מבוגר, רק בשפה של תינוקות.
כאילו, זה הכול בכאילו.

************

ובעניין זה, גם ההתלהבות שלי מחוכמה של ילדים, כמו החוכמה של הבת שלי שירי, שאני נתקלת בה עכשיו.
אני שמה לב שכשאני נתקלת בילדים כאלה, כל פעם מחדש זה נראה לי מיוחד ולא שגרתי, וכל פעם אני מופתעת מחדש.

נכון שזה מיוחד ולא שגרתי.
אבל אני מאמינה שאם היינו מגדלים את כל הילדים מתוך קשב - כל ילד יכול לגלות חוכמה לא מצויה, הרבה מעבר למה שאנו מצפים מילדים.

אז זה אומר שאני עדיין מצפה מילדים למשהו מסוים, ומופתעת כל פעם מחדש כשהם הרבה מעבר לזה.
(וזה חוזר לדעות הקדומות שהזכרתי למעלה).

אז אולי טוב להיות הרבה בחברת ילדים כאלה, שהם מחוברים לנשמתם, ושהוריהם נתנו להם הזדמנות לכך - כדי לזכור שזו בעצם המהות של הילדים, ואפילו המהות של כולנו, ולבקש את זה כמובן מאליו.
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

אני ממש לא אוהבת לנהל דיונים בבלוג.

על נושאים ניטרליים בכלל.
ועל נושאים רגישים בפרט.
והכי הרבה - כשלא מסכימים איתי ! :-)

אתם רוצים לא להסכים איתי? אל תסכימו. אבל תעשו את זה בדפבית...
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

אני רק רוצה להוסיף משהו.
כשאני אומרת שאלוהים של התנ"ך אינפנטילי בעיניי, ועונים לי שזה בגלל שאני לא מכירה את העומק, את הפרשנים ואת החסידות - זה בעצם לא רלוונטי.

קודם כל, כי אני מאוד מאוד מכירה את העומק. ושנים רבות למדתי גם פרשנים, גם חסידות. ואפילו אהבתי והתחברתי. וגם הבקיאות שלי די גדולה.
שנית - כי גם אם העומק עמוק, עדיין אין הצדקה בעיניי לרדידות של הפשט.

ואם בפשט אלוהים מתנהג באופן כוחני - שום פרשנויות שבעולם לא ישנו את המסר שהפשט מעביר.

(ועכשיו, מי שרוצה להתווכח איתי על זה, מוזמן לדף הבית שלי).
(לא מבטיחה שיהיה לי כוח להתווכח).
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

אם לחזור לנושא שהייתי באמצעו - בקשר לילדים חכמים מדהימים -
מה שמצחיק זה, שלפעמים מרוב שהם חכמים נבונים ובוגרים, ואתה מדבר איתם כאילו היו בגילך -
אתה שוכח שהם בעצם ילדים.
ואז פתאום משיחה עמוקה על עניינים ברומו של עולם, הם עוברים לפאזה של בכי יללני של ילדים - ואתה לא בדיוק מבין מה קרה כאן.
יש בזה משהו מבלבל.

אולי לפעמים זה אפילו יוצר ציפייה לא ריאלית מהילדים האלה לנהוג כמו בוגרים, כאשר באמת הם ילדים.
ונדמה לי שלפעמים הציפיות מהם עלולות ליצור יותר כעס עליהם כאשר הם מאבדים את העשתונות, מאשר על ילדים אחרים, כי הם כאילו 'אמורים להבין'.
(נתקלתי במספר ילדים כאלה).
וגם לי קשה לקבל את זה שהם עוברים לפאזה הילדית שלהם. ונדמה לי פתאום שזה רק משחק, כי הרי הם 'מבינים'.
מאוד מבלבל !

אבל אולי זה היופי - שהם גם בוגרים וגם ילדים ביחד.
וגם מהצורה שבה הם מאפשרים לעצמם להיות ילדים (נניח על כל הבכי שזה עשוי לכלול, הצעקות וכד'), בדרך המשוחררת שבה הם עושים את זה - גם מזה אפשר ללמוד הרבה.
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

ונדמה לי שדבר אחרון להיום:

שוב הכנסתי את עצמי למירוץ נגד הזמן בלוקחי לידיי את +הספר "פוליאנה וג'ימי"+.

איזה ספר נפלא !

בד"כ כשאני חוזרת לספרי ילדות שאהבתי, אני נוטה להתאכזב.
לרוב הם בכלל לא מה שזכרתי. והרבה פעמים מלאים מסרים ממש לא נחמדים בעיניי.

אבל הספר הזה הוא ממש מה שזכרתי.
כל כך יפה, ומלא אהבת אנוש ושמחה. וכל כך מאיר.
וכמה הרבה אפשר ללמוד ממנו.
פשוט ספר כייפי.

אני אמורה לעזוב כאן מחר בצהריים. (כנראה על מנת לשוב).
האם אספיק לסיים?
שירי_בן_דב*
הודעות: 816
הצטרפות: 15 אוקטובר 2001, 14:57
דף אישי: הדף האישי של שירי_בן_דב*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי שירי_בן_דב* »

אני סמוקה כולי מבושה ומאדימה מנחת למיקרא דברייך...
בן_עמי*
הודעות: 777
הצטרפות: 14 אפריל 2005, 12:03
דף אישי: הדף האישי של בן_עמי*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי בן_עמי* »

בס"ד
זוועה לערוך פה, כנראה יש פה עומס אריכות גדול מידי-
לקח לי יותר זמן למחוק מאשר לכתוב.. .:-P
(מישהו ערך באותו זמן בלה בלה בלה)..

{@ {@ {@
בן_עמי*
הודעות: 777
הצטרפות: 14 אפריל 2005, 12:03
דף אישי: הדף האישי של בן_עמי*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי בן_עמי* »

בס"ד
_תודה על התגובות אליי, אבל יש לי בקשה:
לא כ"כ בא לי על התכתבויות בתוך הבלוג שלי שלא נוגעות בבלוג. (כדוגמא, חלק מההתכתבויות האחרונות)
אז בבקשה תשתדלו..._

נשתדל... :-)
מתחדשת*
הודעות: 756
הצטרפות: 08 יולי 2005, 01:54

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי מתחדשת* »

_לקח לי יותר זמן למחוק מאשר לכתוב.. .tongue
(מישהו ערך באותו זמן_

לא, זה מפני שהדף כבד :-)
אהבה_טהורה*
הודעות: 626
הצטרפות: 18 יולי 2007, 09:49
דף אישי: הדף האישי של אהבה_טהורה*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי אהבה_טהורה* »

אוי אוי אוי, כמה יש לי לכתוב. מי יכול לקרוא את כל זה?
קראתי הכל כמובן (-: והכל כלכך מעניין.
קט_קטית*
הודעות: 2387
הצטרפות: 01 מאי 2007, 10:49
דף אישי: הדף האישי של קט_קטית*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי קט_קטית* »

רגע ומה נסגר עם הגבס?
תעשו ממנו פסל?
בן_עמי*
הודעות: 777
הצטרפות: 14 אפריל 2005, 12:03
דף אישי: הדף האישי של בן_עמי*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי בן_עמי* »

זה היה ממש מפליא אותי שהרגשתי שכשאני מתַקשרת איתה אני בעצם מתקשרת עם אדם מבוגר, רק בשפה של תינוקות.

_מה שמצחיק זה, שלפעמים מרוב שהם חכמים נבונים ובוגרים, ואתה מדבר איתם כאילו היו בגילך -
אתה שוכח שהם בעצם ילדים._

במשך כמה שנים,יצא לי דבר יותר עם ילדים מאשר עם מבוגרים, למרות שהיו הרבה חברות.
הם לא מדברים כמו בן אדם מבוגר- כי מבוגרים חוזרים המון על משפטים ותגובות "אוטומטיות.
הילדים משתמשים לפעמים בשפה אחרת, וחושבים מחדש מה להגיד.
(אלא עם הצלחנו "לקלקל אותם מגיל צעיר..)
יש גיל שרואים שההיגיון עובד אך לפי הידע שלהם, ילד יכול להגיד "כשאני אהיה קטן".. או "כשהייתי גדול"
אחר כך רואים שבגיל מסויים הם מתחילים לדבר כמונו.
מדהים איך לאט הם תופסים את המציאות, שהחיים הולכים רק לכוון אחד.
מענינים אותם נושאים עשירים יותר, מאשר השיחות של המבוגרים שחוזרות על אותם נושאים.
הם שמים לב לפרטים וארועים שאנחנו "מפספסים".
פעם טילתי מסביב לגדר של הישוב עם התינוק, הילדה וחבר שלה,(הם היו שנתיים וקצת)
זרקתי לכלבה מקל, ובמשך כל הדרך חזרה הם ניהלו דיון נפלא על מה קרה למקל:
החבר טען שהכלבה אכלה את המקל, ואפילו פתח לה את הפה (לכלבת זאב ענקית)
כדי לראות עם לא נשארו פירורים..
הילדה שלי טענה שהכלבה לא הביאה אותו כי היא פנתה לעשות משהו אחר, ושהמקל נאבד..
דיון כל הדרך הביתה. הכל במשפטים פשוטים., מדהים.

ויש ספר שבטח יעניין אותך- "כאשר אשוב ואהיה קטן" יאנוש.
בן_עמי*
הודעות: 777
הצטרפות: 14 אפריל 2005, 12:03
דף אישי: הדף האישי של בן_עמי*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי בן_עמי* »

בס"ד
לסוסת פרא
_בד"כ כשאני חוזרת לספרי ילדות שאהבתי, אני נוטה להתאכזב.
לרוב הם בכלל לא מה שזכרתי. והרבה פעמים מלאים מסרים ממש לא נחמדים בעיניי.
אבל הספר הזה הוא ממש מה שזכרתי.
כל כך יפה, ומלא אהבת אנוש ושמחה. וכל כך מאיר.
וכמה הרבה אפשר ללמוד ממנו.
פשוט ספר כייפי._


יש כמה ספרי ילדים מדהימים, כייף לקרא, וגם למבוגרים יש המון מה לקבל מהם:
"במבי" המקורי מדהים, !!
"פו הדב" המקורי
"נווט העמיץ"- גם הוא במסע, בו הוא מוצא את עצמו. תאור נהדר של הדובים בקוטב.
"משפחת רובינזון השווצרית", "אי הילדים", "הבית על הגלגלים"(שואה)מרתק.
"ירלי בן ההרים" (קראתי חמש פעמים לפחות).
"דיבס"- בעיות תיקשורת, ו"אחלה הורים".. :-P
אם תרצי עוד אז הרשימה ארוכה.
בן_עמי*
הודעות: 777
הצטרפות: 14 אפריל 2005, 12:03
דף אישי: הדף האישי של בן_עמי*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי בן_עמי* »

לא יודעת אם שייך לדף בית או לא.
ניתן להעביר או למחוק חופשי, אחרת יקח לי יותר זמן לחשוב אם מתאים או לא מאשר לכתוב...
אתם רוצים לא להסכים איתי? אל תסכימו. אבל תעשו את זה בדפבית...
היגזמת .
מסכימים איתך מראש, (צריך לנסח תנאי שימוש בבלוג בראש הדף)
ואם לא, נכתוב את זה בדף בית שלנו כדי לא לבלבל לך את המוח..:-D
ולא אני לא כותבת את זה בצחוק.
אמא_ללי*
הודעות: 1668
הצטרפות: 19 נובמבר 2007, 06:48
דף אישי: הדף האישי של אמא_ללי*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי אמא_ללי* »

אוי, כמה מלאת חיות אני
לגמרי.
אני מרגישה הרבה פעמים שאת ממש כותבת את המחשבות שלי, כל מיני דברים שחשבתי והבנתי במהלך החיים פתאום מופיעים כאן ומנוסחים במילים. זאת חוויה חזקה בשבילי. מאד התחברתי למה שכתבת על הקיבוע של התפקידים מול המשפחה, ועל הרצון הבסיסי להרגיש שאנחנו בסדר.
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

תודה על התגובות. {@

ראיתי עכשיו דף חדש שנפתח המלצות ספרים על נשים חזקות.
שמתי לב שמופיעים בו שניים מהספרים שסיפרתי שקראתי אותם בטיול: 'השמיים שבתוכי' ו'החיים הסודיים של הדבורים'.

ופתאום הבחנתי שבעצם כל הספרים שקראתי בטיול הזה (לא כולל ספרי דת) הם על נשים. נשים חזקות:
'מקימי', 'החיים הסודיים של הדבורים', 'השמיים שבתוכי', 'פוליאנה וג'ימי'.
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

היום יום שישי בלילה (ליל שבת).

בפעם האחרונה שכתבתי הייתי אצל שירי. ביום שלישי בצהריים נפגשתי שוב עם ת', והייתי אצלו עד יום חמישי בבוקר.
המפגש בינינו שוב היה מיוחד, אבל גם מלא חיכוכים. ויכוחים על נושאים שונים ומשונים ואי הבנות. זה היה גם קודם לכן, אבל הפעם היה לי יותר קשה להתמודד עם זה.
הגעתי למסקנה ששנינו צריכים להשתפר: הוא צריך להפסיק לעצבן, ואני צריכה להפסיק להתעצבן. :-)

אז את החלק שלי בהבנה הזו הצלחתי לקיים בסופו של דבר לקראת סוף הביקור, וזה הניב יותר רגיעה. מעולה |Y|

בסה"כ, על אף הרגעים המעצבנים, שוב נהניתי למדי. וגם שוב זכיתי לסקס טוב (ואף משופר), וטיולים רגליים נחמדים מאוד.
ביום שלישי עשינו טיול בפרדסים בכרם מהר"ל, וביום רביעי טיילנו באיזה שביל מקסים שמוביל לבית אורן, אנ'לא זוכרת איפה בדיוק (וגם ראינו שפן סלעים גדול), ובהמשך אותו יום בערב עשינו טיול רגלי ממושך לאורך הטיילת של חיפה.

כמה שהייתי עייפה, הרגשתי כ"כ טוב ללכת. וללכת. וללכת. כאילו אני יכולה להמשיך וללכת ככה עד אינסוף.

במיוחד הטיול לאורך הים היה מאוד מאוד מרגיע. יש משהו בהליכה עצמה שעושה את זה, ויש משהו בים שעושה את זה.
וכיוון ששוב עמדתי על צומת דרכים, והייתי צריכה להחליט מה לעשות, ומטבע הדברים המוכר אצלי זה עורר בי מועקה, וגם כיוון שהיו לנו הרבה ויכוחים אותו יום, וגם כיוון שמכמה סיבות מצטברות הרגשתי פחות ביטחון עצמי באותו יום - אז הייתי די מועקת ולא שלווה - והטיול לאורך הים ממש עשה בי פלאים. כל-כך נרגעתי עד שהייתי מוכנה כבר לשמוע 'שטויות' ולא להגיב.

(הגעתי למסקנה שת' ואנכי נמצאים הכי בהרמוניה כשאנחנו בטבע או כשאנחנו בסקס. :-))

**********

מאוד התלבטתי מה לעשות - הייתה לי הזמנה בחדרה, ומצד שני שירי רצתה שאשאר אצלה. ואני מודה שגם הייתה לי תקווה קטנה שאולי ייצא לי להיות נוכחת בלידה.
אז אחרי לבטים רבים החלטתי לחזור אל שירי, וחזרתי ביום חמישי בבוקר.
בסופו של דבר התברר שזה דווקא לא מסתדר, כי היא עשתה חושבים והחליטה שמעדיפה את הזמן לפני הלידה להיות עם עצמה (ובזאת גם נתבדתה תקוותי :-P), אז לקחתי שוב את הפקלאות ונסעתי לחדרה.
(אני גאה בעצמי על שמגלה בעצמי קלות תנועה יחסית. לפחות יותר ממה שהכרתי).
הנסיעה הייתה חלקה ונעימה, ונחתתי כאן אתמול בערב. בבית קטן וחמים המוסתר מעין הרחוב, עם גינה סודית קטנה ומקסימה, והרבה חתולים.
אורי_יורמן*
הודעות: 3193
הצטרפות: 13 אפריל 2007, 00:16
דף אישי: הדף האישי של אורי_יורמן*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי אורי_יורמן* »

בהצלחה!
(באופן כללי שכזה)
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

אתמול היה יום נורא חם, ממש לא נהניתי מזה. לא אוהבת קור ממש, אבל נהנית מקרירות מה. התגעגעתי לַקרירות.

לשמחתי, אחה"צ התחיל להישבר החום, ובאה בריזה נעימה. עדיין ישבתי אצל שירי, ושָתִינו כוס תה עם חבֵרה על המרפסת מול הים, והיה כה נעים ללב.
וכאן, מעט אח"כ - בערב, כבר בחדרה, ישבתי לי על הערסל בחוץ ורוח קלילה קצת חמימה מלטפת, וריח פרחי הדרים משכר. מה עוד צריך יותר מזה?

גם היום אחה"צ זכיתי לשעה של עונג, כאשר ישבתי לי שוב בנעימים על המרפסת, שואפת אל קרבי את ריח ההדרים, ופתע גחו שתי יונקות דבש - אחת בצבע שחור-כחול מתכתי, ואחת אפורת גוון (כנראה זכר ונקבה) - והתנדנדו על חבל הערסל ממש למולי.

לצערי, אחד החתולים כנראה זמם עליהן ארוחת ערב, כיוון שישב דרוך ולוטש בהן עיניים, ובסופו של דבר גרם שהתפרחו להן.

כמה חיים קטנים אני אוספת.
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

אני לומדת וסופגת המון בטיול הזה.

אני לומדת על צמחים, על ילדים, על אנשים, על כלבים, על חתולים, על בלי-חיתולים, על לידות, על הנקות, על מה לא...
אני שומעת סיפורי לידה וסיפורי איך הפכנו לזוג, סיפורי טיולים בעולם וסיפורי טיולים בארץ, סיפורים ארציים וסיפורים קוסמיים.

עכשיו למשל, אצל ילדת טבע, בין שאר הדברים, אני שמחה להיתקל ביישום של בלי חיתולים.
ואני גאה לומר שהיום זכיתי לחנוך את הפשפוש הראשון שלי על בן חודשיים !
(השיטה: ישיבה על קצה הספה, והחזקת התינוק בניחותא מעל סיר האחוז בין הברכיים. לא קראתי על השיטה הזו באתר. אולי היא המציאה אותה...).

בפעם הראשונה שניסיתי, כנראה הלחצתי אותו כשנבהלתי לחפש את הסיר (משהבנתי שהוא עומד להשתין), והוא התחיל לבכות מאוד ולא אבה עוד להשתין.
אבל אח"כ עשיתי זאת שוב בניחותא, והפלא ופלא...

ילדת טבע הסבירה לי שהטריק הוא לא לפחד מפספוסים, גם אם זה אומר לספוג מדי פעם פיפי מזדמן או אפילו קקי.
אני חושבת פתאום, שבהקשר לזה, המשפט: אני סופגת המון בטיול הזה. עשוי לקבל משמעות עמוקה יותר. :-)
שליחת תגובה

חזור אל “מה כדאי לערוך”