עריכה זדונית באתר

[אנונימי]

ראו גם כיצד להתמודד עם טרול, תנאי שימוש

[אמא_נמש*]

שלום יונת
האם את מבעלי/מנהלי האתר
יש לי בעיה שמישהו החליט למחוק את הודעותי
ואני לא יודעת למי לפנות
אחרי שכתבתי הודעה המבקשת להפסיק למחוק פשוט מחקו
גם אותה,אודה על עזרתך

[יונת_שרון*]

אמא נמש, כדי להחזיר הודעה שנמחקה תקליקי על הקישור "עריכת כל הדף". בדף שיתקבל תחפשי משמאל למטה "הצג גרסאות" ותסמני את התיבה הזאת. אז תוכלי לבחור לראות גירסאות גיבוי של הדף, ולמצוא בהן את ההודעה שנמחקה. בשביל להחזיר אותה אפשר פשוט להעתיק אותה לגירסה הנוכחית של הדף (וכמובן לשמור).

יחד עם זאת, אולי כדאי לברר מה בהודעה שלך הפריע למוחק, ולנסות לנסח בצורה שתתחשב בו יותר.

[אילה_א*]

אולי כדאי לברר מה בהודעה שלך הפריע למוחק, ולנסות לנסח בצורה שתתחשב בו יותר
יונת, כל זב חוטם, פלצן, קרציה, פולני, ימני או סתם חתיכת ^&* מחליט שמה שכתבת פוגע בו ומוחק .
או שלא פגעת בו ,אבל עדיין אתה לא ראוי להיות כאן מבחינתו, ומוחק .את מציעה להתחשב בהם .
עלי החום משפיע אבל ממך ציפיתי להיות מחוסנת

[יונת_שרון*]

אילה, מה את מציעה? (רק תזכרי שאת יכולה באותה מידה להיות בצד המוחק כמו בצד המחוק.)

[אילה_א*]

אני יודעת מחקתי השבוע הערה ממש מעליבה שמישהו כתב עלי בפלוניות
(האמת שניסיתי לישון ולא נרדמתי מרב שזה העליב אותי ואז קמתי ומחקתי )
אין לי הצעה הרי אין באמת פתרון למצב הזה שכל אחד יכול למחוק דברים שאנשים כתבו - בלי סיבה .
לפני כמה ימים שיחזרתי משהו שכוסמת כתבה כי הודיעו לה שמחקו כי מה שהיא כתבה אלים לפעמים אפילו אי אפשר לדעת שמחקו משהו חשוב .
אני באופן אישי יותר אהבתי את החלק הראשון של מה שענית לאמא נמש מאשר את ההצעה להתחשב או לברר

[יונת_שרון*]

אבל זה כמעט תמיד עם סיבה. גם אם היה אפשר להעלים את המחיקות, אי אפשר להעלים את הסיבה. ואז היא פשוט תמצא לה ערוצי ביטוי אחרים.

[אילה_א*]

אבל זה כמעט תמיד עם סיבה
ככה חושב מי שלא מחקו אותו
תשאלי אנשים שמחקו אותם ותראי שהם או לפחות לא כולם יכולים להבין או למצוא סיבה

[פלוני_אלמונית*]

יונת אילה צודקת. יש מחיקות שיש להן סיבה הגיונית, גם אם זה לא תמיד ההגיון שלי- אני יכולה להבין. אבל יש מחיקות מוזרות, מחיקות שנעשות בברוטליות, בכוונה כדי לפגוע. זה כמו שיש התבטאויות שנעשות בכוונה כדי לפגוע, ואין בהן היגיון.

[במבי_ק*]

אבל זה כמעט תמיד עם סיבה. גם אם היה אפשר להעלים את המחיקות, אי אפשר להעלים את הסיבה. ואז היא פשוט תמצא לה ערוצי ביטוי אחרים.

אני בטוחה שיש סיבה, אבל מהניסיון שלי - לי אין ולא היה מושג על מה מדובר (כשמחקו אותי או תקפו אותי). בנוסף, אין שום דרך לשאול - כי מדובר באנונימית. במקרה שלי - יש כל מיני "רמיזות" שאין לי מושג למה הן מכוונות. ככה שזה באמת לא משנה אם יש סיבה, כל זמן שאין דרך לדעת מהי. ובנוסף, - לי אין כוח בזמן האחרון למלחמות. לא אכפת לי קצת להתקוטט במילים ולפעמים זה אפילו משעשע, אבל יש איזשהו מקום שבו זה מלחיץ אותי - כי אין לי מושג עד כמה זה אישי ומה יש מעבר למילים. אבל מעבר לכמות סבירה של בלגן - אני פשוט אפרוש. גם אם ימחקו אותי, זה לא עד כדי כך חשוב לי כדי לעמוד על זכויותיי להיות כתובה. אם היו מוחקים תגובה שהשקעתי בה ונתתי מעצמי - אז כן היה לי חשוב (אני חושבת) לנסות להשאיר ולהחזיר (אבל לא הייתי מנסה מעבר לפעם פעמיים). אם זה "סתם" מחיקות של דברים שכתבתי - או.קיי. בסדר. לגבי רוב הדברים זה לא עד כדי כך אכפת לי. יכול להיות שאם זה יקרה הרבה אני אגלה שכן אכפת לי. אבל במקרה היחיד שזה קרה ממש לא היה לי יותר מדי אכפת. יש דברים אפילו שהייתי שמחה שהיו נמחקים, רק אין לי כוח לחפש אותם בעצמי.

[יונת_שרון*]

גם לי מחקו, ובהחלט בשביל לפגוע. גם לפגוע זו סיבה. בדרך כלל מי שרוצה לפגוע זה מי שמרגיש שפגעו בו.
לפעמים זה שמוחקים לו הוא לא זה שאחראי לפגיעה (כמו במקרה של במבי, אני משוכנעת) אבל גם במקרים האלה מניעת המחיקות לא מטפלת בפגיעה ובכעס שנובע ממנה.

[אילה_א*]

נכון לא מטפלת ומה כן מטפל <? כנראה שלא נדע לעולם
בכל אופן ההצעה להתחשב במי שמוחק היא על גבול ההזויה בעיני משוםשמדובר באנשים בלי שם ובלי פנים שכמובן לא יתקשרו אליך גם אם תשאיר מספר טלפון
ואין שום אופציה לדיאלוג איתם והרי אם היית חושב שמשהו שכתבת יכול לפגוע מראש הייתי מנסח אותו אחרת (לפחות במקרים של האנשים שפה בדיון יש כמובן אחרים במיוחד בתחום הפוליטיקה כל מיני דפי ימין שמאל )

[רועי_שרון*]

אילה, ההצעה הזו נראית לך הזויה כי את מניחה מראש שהאנשים האלה לא רוצים דיאלוג איתך. מניסיון העבר בהרבה מקרים הם דווקא כן רוצים. זה מפתיע לפעמים כמה מישהו שלא ראה אותך ממטר פתאום מתנהג אחרת כשאת מציעה ליצור קשר, או אפילו ממש יוצרת קשר. ברגע שהוא מבין שמאחורי הטקסט יש בן אדם, היחס שלו משתנה. זה כמובן לא תמיד ככה, אבל ברוב המקרים זה כן. (ואנחנו גם חושבים עכשיו על שיטות לטפל במקרים שלא.)

[אילה_א*]

ככה אמרת לי בשיחת הטלפון בנינו אז שמתי את המספר שלי וביקשתי שכל מי שיש לו בעיה איתי ועם האופי המחורבן שלי יתקשר
נחש כמה טלפונים קיבלתי ?

[במבי_ק*]

לפעמים זה שמוחקים לו הוא לא זה שאחראי לפגיעה (כמו במקרה של במבי, אני משוכנעת)

וואלה? זה ישאר כנראה מסתורי עבורי לנצח. מה הקטע? (את לא באמת צריכה לענות מה הקטע, אני יודעת מראש שאני לא אבין אותו, כי פשוט הראש שלי לא עובד ככה). בכל מקרה יש בזה איזושהי נחמה שלפחות מישהו אחד משוכנע במשהו לגבי העניין הזה (כי אני לא), ואני יכולה פשוט לקבל שככה זה כנראה. אז תודה...

[רועי_שרון*]

אילה, צר לי שזה לא עבד במקרה שלך, אבל זה עדיין לא הופך אותו למייצג. ברוב המקרים הניסיון ליצור קשר כן עוזר. יחד עם זאת, אנחנו חושבים עכשיו גם על אמצעים לטיפול במקרים שלא.

[במבי_ק*]

ברוב המקרים הניסיון ליצור קשר כן עוזר.

אני חושבת שזו דרך חכמה, אנושית ויפה ואני מעריצה אתכם על הנכונות והסבלנות.

[במבי_ק*]

עוד פעם מחקה אותי מהדף של הדברים המצחיקים...

[שוכנת*]

ואין שום אופציה לדיאלוג איתם והרי אם היית חושב שמשהו שכתבת יכול לפגוע מראש הייתי מנסח אותו אחרת (לפחות במקרים של האנשים שפה בדיון יש כמובן אחרים במיוחד בתחום הפוליטיקה כל מיני דפי ימין שמאל )
אני בהחלט חושבת שאפשר לנסח גם התנגדות בצורה עדינה שלא תפגע באפחד (ואני אפילו מיישמת את זה מדי פעם). practice makes perfect (זה נכון כל עוד לא הגענו לווכחנות סופנית).

אולי באמת אפשר לפתח מעין חתימה אלקטרונית קבועה לכל משתתף/ת (נניח, קובץ תמונה עם שם משתמש וסיסמה), שמקבלים רק אחרי תקופת ניסיון, כמו מעין טקס קבלה לשבט או משו. ופלונים יוכלו לקרוא חופשי, להעיר חופשי (עד nפוסטים), אבל עדיין לא לערוך. מעין שלבי התבגרות כאלה של רכישת אמון.

[יונת_שרון*]

אבל שוכנת, מה לגבי אלה שכותבים דברים נורא נורא אישיים ולא רוצים שיזהו אותם? יש כאן מין שילוב מוזר של במת נאומים עם חדר וידוי, וצריך לנסות לשרת את שני הקצוות האלה וגם את כל הקשת שביניהם.

[אילה_א*]

[ב*]

אפשר להציע לאנשים "לקנות" אנונימיות, בתמורה להפקדת זהותם ב"כספת סודית" שאף אחד לא פותח, אלא אם נעשית חריגה מכללי השימוש באנונימיות. כמו החלפת שם משתמש וסיסמא, אפשר לעבוד עם שתי זהויות שהן אחת ורק המערכת יודעת מזה - אלה שכוונותיהם כשרות לא יחששו מזה ואלה שלא אולי יחשבו פעמיים ואם לא - יהיה לאן לפנות כדי לטפל בהם.

<מתפיידת לאפור, במבי>

[צל_הימים*]

אני פותח דף זה לאזהרה ואולי אף כמצע לדיון על חזרה של עריכות זדוניות באתר. ואני לא מתכוון לדיון החם שמתנהל - וכנראה מיצה עצמו - על הטיוליקוט, אלא על מחיקות ובעיקר שיבושים בדפים שלא קשורים לשום וויכוח. שיבושים שנועדו לבזות את הכותבים. טרור אינטרנטי.

מי שזיהה פעילות כזו בפוסטים שלו או בדפים שקרובים לליבו, זו הבמה.

[רוזמרין*]

שיבושים שנועדו לבזות את הכותבים. טרור אינטרנטי
זו הבעיה בדרך כלל. מתחילים עם מחיקות בויכוחים שבהם אנחנו מרגישים נורא צודקים ואחר כך מתפלאים למה זה קורה לנו.
בדיוק כמו ב"חיים האמיתיים".

[אל_דנטה*]

ז'ראר, אני בעד שימחקו את דברי, ייעשו עליהם נסיונות בקאט-פייסט. לעיתים קרובות זה יכול ממש לשפר את הכתוב! מה שחשוב - אפשר לשחזר.
רוזמרין, תגידי, מה את חושבת על מלחמת העולם השנייה? את לא חושבת שבגלל המלחמה ההיא העולם התרגל למלחמות? את חושבת שיש קשר מיסטי בין המצב האקולוגי כיום לבין ההפצצה בדרזדן? את חושבת שהתוכנית של פון-דרהיינריך הווינאי מ1936 לחלק סוכריות לגרמנים כדי שיסורו מדרכם הרעה כפי שנוסחה במיין קאמפף ע"י מנהיגם היתה תוכנית שהייתה יכולה להצליח? מה את אומרת? האם לנצח נידונו למציאות של הכל חוזר אליך וקקה בידיך או שיש אופציה שבה אפשר פשוט לעשות חסימה אצל ספק השירות למישהו שמציק לכל העולם (טוב, לרובו) מבלי להתלכלך בסוגיות מוסריות כבדות משקל, לפחות לא כאלה שהן בסדר גודל של חוקיות הוצאות להורג ומעמד המוציא להורג ונפשו לאחר המעשה?

[רוזמרין*]

לא ולא מכל מה שכתבת. יותר בכיוון של "הוא התחיל אז אני מחזיר לו". אין צורך, כרגיל, להכניס את השואה לנושא סתימת פיות.
רק תזכור שכל אחד בטוח שרק הפה (הצד) שלו מפיק מרגליות ואילו השני מפיק זוהמה או סכנה לאנושות.
אם כל כלבלב ייקרא "זאב", האם ישארו לנו כוחות כשיגיע הזאב? (לנו, במקרה הזה).
את חושבת שהתוכנית של פון-דרהיינריך הווינאי מ1936 לחלק סוכריות לגרמנים כדי שיסורו מדרכם הרעה כפי שנוסחה במיין קאמפף ע"י מנהיגם היתה תוכנית שהייתה יכולה להצליח? מה את אומרת?
האם אתה חושב שלחלק סוכריות למנסחי האמנה האש"פית/חמאסית יכולה להצליח? או שדווקא במקרה הזה אני אמורה להתייחס בביטול לניסוח? האם אתה בטוח שתדע לזהות זאב כשהוא עומד מולך?

[פלוני*]

חה!

[אל_דנטה*]

רוזמרין, לכי לדף של עמנואל (אני עשיתי זאת לפני שמחקתי את עצמי מהדף ההוא) ותראי, פלא של ממש, שאחד האנשים שדיברו הכי יפה אל עמנואל, שניסו להסביר לו כיצד מן הראוי להתנסח וגילו ים של סבלנות היו... הפתעה! אני.
במשך חודשים.

לחלק לחמאס סוכריות לא יעזור. לנסות לשבת ולדבר - אולי. אופציה של מלחמה איתם תמיד אפשרית. ובמידה ולא תהיה ברירה, ולאחר נסיונות אמיתיים וכנים מצד ישראל, אם לא תשאר ברירה אחרת - אז גם מלחמה היא אופציה לא רעה.

או במילים אחרות - כשאין יותר ברירה אחרת, מלחמה היא דווקא האופציה השפויה.

בכל מקרה, צר לי שאחרי כל כך הרבה זמן את עדיין לא מבינה את כתיבתי וטענותי.

[אילה_א*]

מחיקות ובעיקר שיבושים בדפים שלא קשורים לשום וויכוח. שיבושים שנועדו לבזות את הכותבים. טרור אינטרנטי.
ככה זה תמיד כאן בקיץ
לחלק מהאנשים אין מזגן
זה יעבור תוך חודש

[ירח_לבן*]

אוי זה פשוט דף נפלא

[רחל_ברמן*]

זיהיתי. תיקנתי. לתשומת לבכם: העריכה נעשית בניקים של אנשים אחרים, ואצלי נמחקו דברים מאמצע הדף כדי שיהיה לי קשה לעלות על זה. המלצה: לסמן ב{{}}מה חדש את "הצג אפשרויות", לבטל את "הוספות" ב"כלול בתצוגה", ואז הרבה יותר קל לראות מה קורה מבחינת עריכות.

[צל_הימים*]

חשבתי לפרוש לזמן מה, אולי עד אחרי פארק הירדן, אך בחולשת נפשי הרבה נכנסתי לכאן. וסתם במקרה, ראיתי שמחקו פוסט שלי במשבר המים בישראל. ממש חיסול שיטתי. וגם שמלחמת המחיקות ממשיכה. לכן, כדי לאזן את העריכות ולסייע למי שעומד בפרץ, אני מתייצב חזרה לדגל. ותודה ל{{}}רחל ברמן על התמיכה הטכנית והעמידה על המשמר.

[ממ*]

לי מחקו דברים מ האם להגביל אכילת ממתקים ולקח לי המון זמן לשחזר. אוף.

[רחל_ברמן*]

אה, ממ, טוב שאת פה - רציתי לבקש ממך (ומהאחרים) שכשמשחזרים, לשחזר לגרסא הכי מוקדמת ולהוסיף ידנית את השינויים החשובים אח"כ, אחרת מפספסים. כמו בדף הממתקים, שאת החזרת את מה שמחקו לך, ואני החזרתי את מה שמחקו לי, זה גם לקח יותר זמן בסוף וגם מי יודע מה פספסנו.

וז'רארד, יופי שחזרת. הכח כמו שאמרת הוא בידי הקהילה, וכמה שיותר אנשים ישימו לב ויערכו חזרה כך זה ידרוש פחות זמן מכל אחד. אני גם שמה לב לכל העורכים בניקים בדויים, תודה גם כן!

[רחל_ברמן*]

אה, ועוד משהו - לא להאמין לניקים. המוחק מוחק תחת ניקים של חברים שלכם ושלכם, וגם השאיר לי הודעה "מרגיעה" בדף הבית בשם כותבת אחרת פה, אז לבדוק ממש. ולהעביר מטא-תכתובת לערוצים אחרים.

[ממ*]

אה, ממ, טוב שאת פה - רציתי לבקש ממך (ומהאחרים) שכשמשחזרים, לשחזר לגרסא הכי מוקדמת ולהוסיף ידנית את השינויים החשובים אח"כ, אחרת מפספסים. כמו בדף הממתקים, שאת החזרת את מה שמחקו לך, ואני החזרתי את מה שמחקו לי, זה גם לקח יותר זמן בסוף וגם מי יודע מה פספסנו.
צודקת, לקחתי לתשומת לבי. אני חושבת שזה מה שניסיתי לעשות בכל מקרה, אבל אקפיד עוד יותר.

[צל_הימים*]

לפי גרסאות קודמות, נראה שהחל מ-23:28, המשתמש המזדה בשם דורסים שמאל קיצוני, נכנס לסיבוב שיבושים באתר. ראה הרשימה בדף בית שלו. הרשימה ודף הבית מגובים אצלי.

[ניצן_אמ*]

חפשו בגוגל תוכנות להשוואת קבצים -
ביטוי שיעזור לחיפוש: WINDOWS COMPARE FILES או כל מערכת הפעלה אחרת.
יש WINDIFF
לי הכי נוח ואינטואיטיבי להשתמש ב Compare it מאפשר לעבוד בקליק ימני.

[אל_דנטה*]

ניצן, יש לך משהו למק? עם GUI מזכוכית? את יודעת, כמו שאני רגיל..?

[יונת_שרון*]

במק יש את FileMerge שבא עם הדיסק השני (זה של סביבת הפיתוח).

עוד כמה עריכות כאלה שעוד לא חקרתי:

ניצן אמ 9/8 13:11 וגם 13/8 7:02
חוסר אמון בממסד הרפואי 9/8 13:12
יוטי לונדון 9/8 13:13
האם להגביל אכילת ממתקים 9/8 13:15
יומנה של אם לא סמכותית 9/8 13:18
קר שינדו 11/8 18:57
עקרונות וחוקים בשירות לקטים 11/8 18:58
לקטים מטיילים 13/8 7:10
ניצן אמ מבקשת עזרה 13/8 7:12
רחל ברמן 13/8 7:13
מצוקת המים בישראל 13/8 7:15
מחוץ לאקווריום הלונאסה 13/8 23:28
הלך רוח כנוע 13/8 23:32

בבקשה תכתבו מה שאתם משחזרים כדי שלא נעשה את זה פעמיים.

[ניצן_אמ*]

דיון על עבודתו של איגור צ'רקובסקי - שורת מחיקות אקראיות לגמרי שמחרבות את הדיון. לדעתי מה שמופיע בהיסטוריה לא מגיע מספיק אחורה.
יש מצב שצריך להקפיא פעילות אם רוצים להיות מסוגלים לשחזר הכל. (האם? שאלה.)

[יונת_שרון*]

אוף, מעצבן. שם הגירסה האחרונה הטובה אמורה להיות מתאריך 11/8 7:03.

[קלמנ_טינה*]

סאטיא גרהא

[טרה_רוסה*]

בעצם כל הכותבים באתר צריכים לשנות את האפשרויות כך שיראו עריכות ב-מה חדש, ולעקוב שאף אחד לא עורך בשמם. בעצם, לא כולם נמצאים כאן. אני לא יכולה לדעת אם מישהו אחר שערך זה באמת הוא או לא.
יונת, נראה לי שצריך לסגור את האתר לעריכות. חבל, לא נוכל לשחזר, כמו בדף של צ'רקובסקי, זה בטח קרה בעוד מקומות, ואפילו לא שמנו לב. .

[רוזמרין*]

ההודעה של אל דנטה, פה בדף, בין שתי ההודעות שלי למעלה נמחקה ע"י דורסים ההיפוטתי.

[ה_מכבס*]

הצעה, לא לגמרי ברוח המקום, אבל נראית אפשרית למימוש.
להגביל את מספר הפעמים ליחידת זמן (שעה, שעות, יום) של בקשות "עריכת כל הדף" המגיעות מאותו אייפי או קוקית.
(או מנגנון מימוש מנגנון "הצבעה" לאישור "עריכת כל הדף". מסורבל)

[ה_מכבס*]

(איזו הזדמנות ללמוד שיעור איך קהילה דמוקרטית יכולה להתמודד עם זדון המשתמש באותם כללי פתיחות שהיא מקיימת)

[יונת_שרון*]

יונת, נראה לי שצריך לסגור את האתר לעריכות.
אולי, אם כי אני לא אוהבת את זה. אני מכינה עכשיו את המסמכים להעביר לספק של עמנוא ל כדי להתלונן עליו, ונראה מה יהיה אחרי זה.

[טרה_רוסה*]

[מיכל_שץ*]

נמחק משהו שכתבתי בדף להפריד את הנא מבאופן ולא הצלחתי למצוא אותו בגרסאות האחרונות

[מיכל_שץ*]

נא להפריד את הנא מבאופן

[בשמת_א*]

אבל אולי בינתיים בכל זאת לסגור את האתר לעריכות. רק לכמה שעות. פתרון ביניים.

[עוד_טיפה_לים_התגובות*]

רציתי לכתוב אבל יצא המרגיעון המאוד רלבנטי הבא לפעמים הדרך לנצח היא להכנע

[פלוני_אלמונית*]

אני מכינה עכשיו את המסמכים להעביר לספק של עמנוא ל? כדי להתלונן עליו, ונראה מה יהיה אחרי זה.
למה, הוא העורך הזדוני?

[בשמת_א*]

מה חשבת?

[סקאלד_מודרני*]

מה אם ארצה למחוק הודעות חסרות טעם או פאונטה המלאות ברפש והשמצה כנגד אדם מסויים, האם גם זה ייחשב כעריכה זדונית באתר?

[בשמת_א*]

מה אם ארצה למחוק הודעות חסרות טעם או פאונטה המלאות ברפש והשמצה כנגד אדם מסויים, האם גם זה ייחשב כעריכה זדונית באתר?
תלוי.
לרוב לא, אבל זה תלוי בדף. למשל, אם זו הודעה זדונית שמופיעה בדף רגוע שבו יש דיון מכבד, צריך לבדוק אם זה לא טרול (כי אם כן, אז כדאי להמתין קצת לפני שמוחקים) וצריך לבדוק אם זה לא מישהו שכן רצה להגיד משהו אבל כתב בצורה לא ראויה (שאז מה שעדיף הוא להציע לכותב לנסח את דבריו מחדש בצורה מכובדת יותר, לפני שמוחקים).
אם זו הודעה שמופיעה בדף מאוד סוער, שבו יש ויכוחים (יש כמה כאלה כרגע), במיוחד בדפים שעוסקים בנושאים של עריכה (ויש כמה כאלה כרגע), אז עדיף לא לגעת באף הודעה עד יעבור זעם. אחר כך ממילא ינקו את הדף, או ימחקו אותו לגמרי.
בעיקרון, הניסיון לאורך השנים באתר מלמד, שהעצה הטובה ביותר נגד הודעות "חסרות טעם" או "משמיצות" (להבדיל ממלחמות עריכה ומפגיעות מכוונות) היא לא להגיב עליהן.
או שמדובר בטרול, שאז אי תגובה פשוט לא מזינה אותו והוא מסתלק.
או שמדובר באדם אמיתי, שאם לא יגיבו להודעותיו המכוערות, ימשיך לקרוא, יירגע, יתמתן, ויתחיל להתנסח בצורה מכובדת יותר.

אם שכחתי משהו, אודה למי שיוסיף על דברי.

[סקאלד_מודרני*]

תשובה טובה, תודה.

[רחל_ברמן*]

יונת, אני דואגת לדף שלי, והחזרתי גם את ההודעה שלי שנמחקה מהדף של יוטי לונדון. טיפלתי גם ב{{}}חוסר אמון בממסד הרפואי וב{{}}מצוקת המים בישראל.

[צפריר_שפרון*]

זדון הוא כוונה לפגוע באחר.
מכאן שלעולם למזיד תהיה הצדקה לפעולתו, ועיקרה, היותו פגוע.
כך, שגם כאשר יוצא נגד פגיעה מכוונת, נגד הזדון של מה שנתפש בעיניו ככוונה לפגוע בו, מוצא עד מהרה את ההצדקה לפגיעה מכוונת בפוגעיו, ובכך שומט את טיעוניו הראשוניים.
כאן, הזדון לעולם משתחל ומשתלח דרך אותם מקומות בהם אין כל התנגדות - תמימים מראש, אם מחוסר ניסיון ואם כהחלטה מודעת.

כאן, במקרה זה, זה המייצג בכל דבריו את דרכי הזדון, גם אם עטופות בממתקים לשוניים, המנצל את פתיחות האתר, לשם הוכחת יכולתו הזדונית, מן הסתם, ימצא את עצמו בסופו של דבר, לא מקבל את הפידבק שזקוק לו על מנת להמשיך לפצות את עצמו על פאותן פגיעות שמישהו, איכשהו, פגע בו.

ומתוך כך שעדיין הנפגעים מדבריו, נדרשים אל ההצדקות על מנת לנהוג כמותו, כלומר מוצאים הצדקה לפגיעה מכוונת בו, נמצאת אדוות הגלים סוערת כסערה מדומה, סופת ברקים במצית חד פעמי.

ומתוך מלחמת הזדון, אם כך, אין אלא להותיר את הזדוני, זה המחולל את הזדון, אל מחוץ לפארק הזה, במובן הזה שלעתים מחוייבת החברה, לסגור את אלה הבאים לערער את הסדר, התרבות והמנהג, באופן הפוגע במכוון באחר, אל מחוץ לתחום, בכל דרך.

זו לא היתה שאלה של האם יהיה צורך לסלק מכאן גורם זה, מחולל הזדון, זו רק היתה השאלה של מתי.
ונראה שאכן הגיע הזמן.

ואילו השכלנו לא להגיב כלל, לא היה צורך בכל אלה, שכן חוסר תגובה למעשי הזדון - או אפילו הסכמה לנוכחותו, הם שמושכים את המניעים שלו, לחולל משהו, איזושהי מהומה, ואין זה חשוב מה דעותיו או דרכיו, וכאשר אין כל מהומה, הזדון - יוצא מדעתו ומתחיל להוציא את זעמו על עצמו, עד שנכחד ממרכז עיסוקו של זה, הנושא אותו, שהוא לעולם - אדם.

<שלומות>

[מיכל_שץ*]

צפריר, מסכימה עם כל מילה!
וגם
אני חושבת שזה החופש הגדול שעולה לאנשים לראש, לא רק החום...

איך לאדם שמנהל חברה יש זמן למשחקים האלה? נראה לי הזוי לגמרי

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

יונת יקרה מה שלומך?? (ההודעה מופנית לכולכם: רועי, אורנה,צפריר, חדווה, רני),
אני לא קראתי את כל הדף הזה. סליחה אם חוזרת על דברים.
עוד לפני העריכות הזדוניות אני חושבת שאין לזה טעם. אולי תפתחו את האתר לעריכה רק לכאלה שמכניסים איזו סיסמא סודית. אלה יהיו אנשים שאמונים ברזי האתר ושמפקדים בו זמן מספיק כדי שיעשו עבודה טובה וכדי שתכירו אותם ותדעו שהם אנשים ישרים ומוסריים.

לכל השאר יהיה נהדר אם יוכלו למחוק רק הודעות שלהם, ואם לא אז גם לא נורא.
מה את/ם אומרים??

ועוד הייתי ממליצה לך: עזבי להתעסק עם בעיות משמעת עם אנשים מפוקפקים...
מה את משטרה? יש לך את החוסן להתמודד עם זה אחר כך מי יודע איך? עזבי, פשוט תפסיקו את העריכות וזהו.
דואגת לכם ולאתר

[ללא_תודעה*]

לי מחקו את התודעה, מה לעשות?

[יונת_שרון*]

סקאלד מודרני
מה אם ארצה למחוק הודעות חסרות טעם או פאונטה המלאות ברפש והשמצה כנגד אדם מסויים, האם גם זה ייחשב כעריכה זדונית באתר?
זה לא נגד תנאי השימוש, אבל לרוב זה לא הדבר החכם לעשות. אם כי לפעמים יש טעם גם לעשות דברים לא חכמים...

נקודות ורודות אגדיות,
אולי תפתחו את האתר לעריכה רק לכאלה שמכניסים איזו סיסמא סודית.
אבל אז נפסיד את כל העורכים הטובים שלא קיבלו סיסמה. ומאחר שיש מחסור בעורכים טובים, אני לא רוצה לפספס אף אחד מהם.

ללא תודעה,
לי מחקו את התודעה, מה לעשות?
לשחזר מהגיבוי.

לגבי דעות שמאלניות וימניות: יש ימנים שניסחו כאן את דעתם הפוליטית בצורה משכנעת ותרבותית אף אחד לא מחק אותם. (לדוגמה, טליה אלמתן וחבצלת, אבל הן לא היחידות.) נכון שגם איתם התווכחו, אבל אף אחד לא רצה למחוק את דבריהם או לחסום אותם. מכאן נראה לי ברור שהסיבה למחיקות אינה התוכן אלא הסגנון.
ועדיין, גם הסגנון לא היה סיבה לסילוק מהאתר. לכולנו מותר לכתוב בצורה מטופשת ומתלהמת. לעומת זאת, עריכות זדוניות (כמו התחזות ושינוי הודעות כדי לפגוע בכותב) הן עבירה על תנאי השימוש באתר, ואת זה אין לי כוונה לאפשר.

[יער_ה*]

גם את הדף שחרור מוקדם מביה''ח לאחר לידה בקשת עזרה ערכו ביום ש{{}}נ ע מ ה פרסמה את ההודעה על ההצלחה בכנסת

[רחל_ברמן*]

יער ה, אני ערכתי. הדף התחרבש אז החזרתי גרסה אחת אחורה. גם בדף של נשים קוראות ללדת קרה אותו דבר, מה שנראה משונה, אבל אני לא חושבת שיש דרך לגרום לדף להתחרבש בכוונה אז אני מניחה שזה היה במקרה.

[יער_ה*]

זהו, מישהי אמרה אז שהדף התחרבש, ולא הבנתי את הכוונה. איך נראה דף מחורבש?

[מיכל_שץ*]

איך נראה דף מחורבש?
ג'יבריש. כולו או חלקו. זה כנראה בעית תוכנה (באג).

הצחיק אותי שהימני הקיצוני שרצה להתלהם יצא שמגן על השמאלני הכי קיצוני שפגשתי עד היום...

[רחל_ברמן*]

יער ה, תסתכלי בגרסאות הקודמות של הדפים האלו, זה צריך עוד להיות שם. פשוט המון סימנים כמו ƒ˙®ç˜∆ˆ¥¨®

[פלוני_אלמונית*]

יונת
הפסד עורכים הוא לא בעיה- זה פתיר לחלוטין. פשוט ניתן לכל מי שרוצה לערוך, שיערוך, או כל פעם שיש צורך לצרף עוד.
אבל העריכה תהיה בשליטה וניתן יהיה להפסיק את מי שיעשה עריכות לא "תמימות"- הפתרון מאוד פשוט ולא נראה לי שיש פה איזה עיקרון שמוותרים עליו (הדמוקרטיה תישמר ואנשים טובים שרוצים לערוך יש תמיד, השבח..)

[פלוני_אלמונית*]

זו אני נקודות ורודות ממחשב אחר

[צפריר_שפרון*]

נקודות,
כך פועל הזדון בדיוק.
וזה ניכר בלא מעט תחומים.
האם כוחו של האתר, ככזה שהוא חופשי ופתוח, יפגם ולו כזית בשל מתלהם אחד?

ראי איך אירועי ה 11 בספטמבר הפכו את ארה"ב ממדינה חופשית למדינה רדופת ביטחון ופחד.

אין כל צורך באלה, יש לטפל בבעיה המקומית, וזו תיפתר בהכרח - כך או כך.

אין כל צורך לשנות סדרי עריכה.
שהרי ברגע שהנך עושה את אלה, וגורעת מהכלל משהו בשל פעולת הזדון, הנך כאסקופה נדרסת המגיבה בדיוק כפי כוונת הזדון.

לכן, ההחלטה לשמור על התמימות, על "חולשת הנפש" כהגדרת השיגץ, היא המענה הטוב ביותר, בד בבד להוצאתו אל מחוץ לתחום.

כוחו של האתר הוא בכך שיש מספיק עיניים עירניות אשר גם אם חורקות שיניים, עדיין נעשות עריכות מתקנות.

עד שהבעיה תיפתר.
כמו עם דף הגריינים, שהותקף על ידי רובוט, וכולנו תיקנו את הדף בסבלנות עד שנמצא הפתרון הטכני.

גם כשהסובלנות מגיעה אל היפוכה, נדרשת סבלנות, אורך רוח.
קחי אוויר.
תודות.

[יוטי_לונדון*]

צפריר, מילים כדורבנות .

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

צפריר אהלן
מכיוון שאתה לא מכיר אותי בעולם המציאות אז טורחת להסביר שאני בן אדם שחי עם "1984" של ג'ורג' אורוול בירכתי מוחו, עברה במוחי לא פעם הזיה על להנהיג את מהפכת הפועלים לכל הפחות או שמא להקים איגוד " האזרח הקטן", בו יטופלו המון המון דברים שלא מטופלים כי מי סופר אותנו. בניגוד אליך, לא עשיתי עם זה כלום אבל...רק להסביר קצת- אחד המסרים החשובים להעביר לילדיי הוא חופש החשיבה וכמובן הפעולה של הפרט בתוך עולם דורסני שכזה...
את צביקה הלפרין ז"ל הכרתי לפני 15 שנה בערך ואחרי הפעם הראשונה שנכנסתי לביתם לא דיברתי איזה שבוע...מאז זרמו המים בנהר, בקיצור אני לא קונפורמיסטית בעליל ושליטה זה בהחלט דבר שצריך לבוא בזהירות.
מאוד מעריכה את הזהירות שלך. מאוד מעריכה את מעשיכם. אילו תוצאות נפלאות אבל...
נדמה לי לפעמים שהעיקרון כבר יותר חזק מהדבר עצמו או שמא תסביר לי מה רע בלדרוש סיסמא לפני עריכה כדי לחייב את העורך לא להיות אנונימי?? מה רע בזה?
גם באנרכיה צריך להיות איזה סדר הלא כך? חייבים חוקים כל שהם כדי שנצליח לחיות אחד ליד השני ושלא נפגע מאלה שאיבדו מוסריות מינימלית.
מדוע איש שדורס את דברי האחרים פחות דורסני מעריכה מזוהה???
למה להמשיך לתת לעריכה להיות כל כך פרוצה? בסדר, שיערוך כל מי שרוצה למען העיקרון הדמוקרטי, למען החופש ואופיו המיוחד של האתר..
אבל מי שבוחר לערוך שלא ישתפן מאחורי שמות בדויים במקרה הטוב או שמות של אנשים אחרים באתר במקרה הרע.
מה מאבדים בעריכה מזוהה?
אשמח לתשובתך @}

[טלי_מא*]

עריכות אנונימיות

[יונת_שרון*]

הפסד עורכים הוא לא בעיה- זה פתיר לחלוטין. פשוט ניתן לכל מי שרוצה לערוך, שיערוך, או כל פעם שיש צורך לצרף עוד.

מסתבר שזה לא עובד ככה באינטרנט...
ככל שיש יותר קליקים והקלדות בדרך, ככה מאבדים יותר אנשים. בכוונה עשינו את העריכה כאן קלה (אם כי לא קלה מספיק). כל מכשול בדרך לעריכה גורם לנו לאבד את אלה שלא בטוחים בעצמם לגמרי, שקצת מתלבטים, שחושבים פעמיים. לעומת זאת, אלה שממשיכים בדרכם בלי התחשבות בסביבה, לא ירתעו מהרשמה שוב ושוב בשמות שונים ולפעמים ממקומות שונים (בוויקיפדיה היו כבר כמה מקרים כאלה, ואצלם יש כלים מצוינים לפיקוח).

לסיכום, הרשמה לא תעצור את גסי הרוח אלא את עדיני הרוח.

[פלוני_אלמונית*]

מה חשבת?

חשבתי שאני טועה,
ולא באמת מחפשים להתלונן על אדם שנמחק בצורה שיטתית וללא אבחנה, שאף אחד לא קפץ להגנתו. רק עכשיו כשהוא עושה את זה זה פתאום מציק ופוגע בעקרונות עליהם האתר מיוסד?
מי ששתק כשמחקו אותו - אפילו מדף גריינים! אשם במחיקות האלה.

זה מה שחשבתי.

רק תראו איך אתם נראים. חושבים שאתם לוחמי חופש הביטוי. לא ענין אתכם להגביל עריכה כל עוד מחקו את האדם ה"נכון".
זה עוד ינשך אתכם בעכוז.

[פלוני_אלמונית*]

ועוד,
חשבתי שהדף הזה נפתח כמחאה על מחיקה שיטתית של כותב אחד.

היום זה הוא, מחר זה אתה. כפי שברטולד אמר.

[רחל_ברמן*]

נו באמת. מה העניין עם חופש הביטוי שוב? מה זה "לוחמי חופש הביטוי"? מי באתר אי פעם העלה את נושא חופש הביטוי חוץ מהאידיוט התורן שהחליט ששללו לו אותו פה? ממתי חופש הביטוי אומר שקהילת באופן (או כל אחד אחר) מחוייבת לספק במה לכל מי שנקרה לכאן? עוד מעט תחנה לי את האוטו בגינה ותודיע לי שזה בשם חופש התנועה. אנחנו באינטרנט, למען השם, לא כזה קשה למצוא פה מקום לכתוב שבו אי אפשר למחוק אותך!

(צריך לפתוח כבר דף כזה, חופש הביטוי. שיהיה כבר מקום קבוע להפנות אליו את הנודניק העונתי).

[רחל_ברמן*]

כפי שברטולד אמר.
כן, כי למחוק בבאופן זה בדיוק אותו דבר כמו לקחת מישהו למחנה ריכוז או גולאג.
(יונת, ידעת שיש לך כ"כ הרבה כח בידיים? d-: )

[רחל_ברמן*]

וגם:
אדם שנמחק בצורה שיטתית וללא אבחנה
אם תשים לב, פלוני יקר, תראה שהמחיקות נעשו עם הרבה אבחנה. חיפוש על השם עמנוא ל יביא לך שלל דפים בהם לא נמחקו דבריו, כי אלו לא היו גזענים, פוגענים, או שהפרו את מדיניות הפרסום. וכמובן שגם לא נכון שאף אחד לא קפץ להגנתו...

[פלוני_אלמונית*]

כן, כי למחוק בבאופן זה בדיוק אותו דבר כמו לקחת מישהו למחנה ריכוז או גולאג.
וואו רחל,
יש דברים שאת כותבת שמומלץ למחוק....את בוחרת להבין דברים בצורה שתשרת את הכתיבה הדמגוגית שלך.
את יודע שיש יקום בו אני ואת - צודקות? בו זמנית?

חופש הביטוי זה לא למחוק כל דבר שמישהו כותב,
אה כן, את המידע המקצועי שלו לא מחקו כי בזה אפשר השתמש....כבר ראיתי ביטויים יותר קיצוניים ודורסניים מצד משתמשים "מכובדים", אבל בגלל שהם צברו איזשהו ותק ופאסון של באופן, אז הם חסינים. סבבה.

אז נא לשנות את ההצהרות הבומבסטיות בדף הבית, שמי שנכנס לכאן ידע מה שאת יודעת.

<נודניקית את בעצמך, עם כל הצדקנות שלך. את רוצה גם למחוק וגם להחשב מגנת חופש הביטוי. לא תצליחי. זו נבלה וזו טריפה
מטריד אותי שמחקו אותך באותה המידה שמטריד אותך שמחקו מישהו אחר>

[פלוני_אלמונית*]

מהאידיוט התורן שהחליט ששללו לו
ומי שחושבת שאת אדיוטית?
אני בטוחה שנמצא פה כמה כאלה. אז מה? למחוק גם אותך?

[צפריר_שפרון*]

נקודות,
נדמה לי לפעמים שהעיקרון כבר יותר חזק מהדבר עצמו או שמא תסביר לי מה רע בלדרוש סיסמא לפני עריכה כדי לחייב את העורך לא להיות אנונימי?? מה רע בזה?
במובן הזה, אין כל רע בלבקש סיסמא, או אף מעבר לכך.
עם זאת, זה לא יפתור דבר.
בקלות יתירה פתרון זה ניתן לעקיפה.

כאן, משך 8 שנים מתנהל האתר כך.
והאתר כבר ידע "צרות" שונות, והיו כבר דיונים על דיונים על הדיונים עצמם ועל המתדיינים, וגם בני מדיין הוזמנו (קריצה).
לא נראה כל צורך להתגונן מפני שיגץ אחד, שמאיים לכאורה על קהילה שלמה, שלא רק שלא ממש מתרגשת ממנו, אלא כבר בתהליכים של איבוד עניין באיש, בפועלו ובדבריו.
אילו ידענו לא להגיב כלל, היה העניין נפתר כבר מזמן.
אבל, אנחנו גם בני אדם, ואין קל ממלעורר את כוונת הזדון הקיימת בכולנו, על ידי פעולת זדון פשוטה.

לכן, אפשר שפתרון הסיסמא יהיה נכון במקרה זה או במקרים אחרים, אך בטרם אנו נכנסים לשינוי מהותי מבחינת נגישות הקורא, להוסיף ולערוך, טוב למצוא דרך לסלק את התפוח המרקיב מהארגז.

גם באנרכיה צריך להיות איזה סדר הלא כך? חייבים חוקים כל שהם כדי שנצליח לחיות אחד ליד השני ושלא נפגע מאלה שאיבדו מוסריות מינימלית
איני מבין גדול באנרכיה, אבל הסדר מסתדר מעצמו, על פי היושרה המאפיינת את הקהילה.
אף אחד לא מאבד מוסריות.
מוסר, קיים בתוך כל אחד מאיתנו והוא אינו נתין של אף אדם, המבקש להיות לו, למוסר, לאפוטרופוס.
דעתך על המוסר היא תלויית עמדה, תפישה ודרך חיים.
כך גם דעתו של כל אדם.
אחד הכלים המעניינים הוא השימוש במוסר לצרכים שונים, והידיעה שלדעת כל אדם - מעשיו מוסריים לעילא ולעילא.

לכן, הניחי למוסר, הוא אינו רלוונטי לשאלה העומדת לפנינו - איך להעלים את השיגץ. נקודה.

מדוע איש שדורס את דברי האחרים פחות דורסני מעריכה מזוהה???
איש שדורס אחרים לא בהכרח צריך לקבל את האפוטרופוסות על הדורסנות ולהפעיל דורסנות כבשלט רחוק, במובן הזה שמעורר דורסנות אצל אלה שמעדיפים תמימות.

_למה להמשיך לתת לעריכה להיות כל כך פרוצה? בסדר, שיערוך כל מי שרוצה למען העיקרון הדמוקרטי, למען החופש ואופיו המיוחד של האתר..
אבל מי שבוחר לערוך שלא ישתפן מאחורי שמות בדויים במקרה הטוב או שמות של אנשים אחרים באתר במקרה הרע._
מכיוון שהמבחן של הקהילה הזו, מבחינת הפלורליזם, הוא יכולתה להתנהל ולעשות סדר דווקא דרך דרך הארץ.

כאן, אם קיימת הפירצה הזו, כבר שמונה שנים ורק עכשיו בא איזה ליצן ומחליט להשתמש בה, כמסע נקמה האמור לנחמו על תסכוליו, האם זו סיבה לשנות ולהוסיף עוד פעולה עוד שתיים אל הפעילות באתר הזה? שעיקרו, יחסי אנוש - באופן הטבעי.

מה מאבדים בעריכה מזוהה?
דבר לא מאבדים, אין כל פסול בעריכה מזוהה, אין גם כל פסול בהירשמות לאתר, או בפרסומות, ולדעתי האישית האתר כבר מזמן היה צריך להיות מסחרי, לרווחת בעליו, אבל, אני במיעוט בדעתי, ולפיכך, משתדל להיות נאמן לרוח האתר.

וכאשר את מציבה תנאי הרשמה או עריכה מזוהה, הנך מסיטה את משובי הרוח, גם אם אינך יכולה לראות את זה.


מכיוון שאתה לא מכיר אותי בעולם המציאות אז טורחת להסביר שאני בן אדם שחי עם "1984" של ג'ורג' אורוול בירכתי מוחו, עברה במוחי לא פעם הזיה על להנהיג את מהפכת הפועלים לכל הפחות או שמא להקים איגוד " האזרח הקטן", בו יטופלו המון המון דברים שלא מטופלים כי מי סופר אותנו. בניגוד אליך, לא עשיתי עם זה כלום אבל...רק להסביר קצת- אחד המסרים החשובים להעביר לילדיי הוא חופש החשיבה וכמובן הפעולה של הפרט בתוך עולם דורסני שכזה...
במובן הזה, אם מתבוננת מנקודת מבט הרואה בעוולם דורסני, מאיים ומקום שיש להעלות בו חשדנות, הנך מסתופפת בצל הזדון, מבלי דעת, ומגיבה אל הזדון כפי כוונת הזדון, לחולל מהומה ולהפריע לתמימות, תוך ניצול מקסימלי, רק באופן הפוך - לדעתך, ועדיין מתוך אובדן התמימות.
כאן, גם לזדון יש מקום וגם הוא תורם לעולם בדרכו, בעיקר כשמשמיד את יוצריו, בסופו של דבר.

לכן, ראי את החסד בו את שורה, ראי איך האח הגדול עסוק בעצמו עד כדי כך, שהוא מאמין שמה שבכותרות העיתונים הוא החשוב, ושוכח שנחת הרוח מהעולם - לא בידיו, אלא להחלטת כל אדם ואדם - קטן כגדול.
קורת רוח למראנ חתולנ מיניקה, רלוונטית הרבה יותר לחיי המתבונן, בהווה התבוננותו, מזכיית אדם אחר בשבע או עשר מדליות בסין, ובמובן הזה כבר לא רלוונטית בהווה אחר, שגם בו לעולם ניתן למצוא חסד, טוב ותואם מושלם.

כאן, אין שום כוונה לזרוע או לחזק חוסר סדר, נהפוך הוא, סדר לא רק שצריך להיות אלא מתקיים מאליו, תודה לאל, כמובן מאליו.
הסדר הוא השאיפה, כאיזון באשר הוא איזון, ולשם הסדר, ומתוך השאיפה לאיזון, מתקיים מתח החיים, משיכה ודחיה.
שאם היה על האדם לדאוג לסיבוב כדור הארץ, נטייתו, היפוכי קטביו, מסלול הירח או אף לחילוף החומרים בגופו הוא, גם האח הגדול, שמאמין שנתונים וידע רב הם המפתח להשליט סדר מסוים, תוך כוונות זדון, הפחדה ושימוש בתמימות, לא היה מתקיים.

הודי לסדר הטבעי, הרי טבעה הטוב של הרוח, מנשב בינות לכל ענפי העצים, מבלי הבדל גיל, גודל, זן והיסטוריה אישית.

תודות.

>צפריר<שלם>

[צל_הימים*]

_ועוד,
חשבתי שהדף הזה נפתח כמחאה על מחיקה שיטתית של כותב אחד._

You talking to me?

אין ספק שלא רק שאת הדף הזה אני פתחתי, אלא כל הפרויקט הזה, של 'מלחמת עמנואל בבאופן' אני יזמתי. עד הצטרפותי אל צוות הכותבים שררה כאן אידיליה, ולא היו צרות לא מעמנואל ולא מאף אחד אחר. כל היום היו כאן חיבוקים וחמלה מחבקת ומכילה. לכן טוב יעשו כל כותבי באופן, החדשים והוותיקים כאחד, אם יואילו בטובם לרדת סוף כל סוף מהדף הזה שלי, ולהחזיר לי את עמנואל כדי שאוכל להמשיך ולהחליף איתו מהלומות מילוליות לקול צהלות שמחה של ילדי הבית היונקים בחיתולי פשפוש כאשר שפם ירוק לשפתיהם נוטפי חלב אם. זאת המלחמה שלי ושאף אחד לא ידחף את האף שלו לעניינים שלי !!!!!!!!

<האם העובדה שחזרתי להתעסק בשטויות מעידה על כך שחזרתי לאיתני?>

בעצם נזכרתי למה קפצתי לבקר: רציתי להודות ליונת וצפריר שבדיוק נתנו מענה לספקות ותהיות שתפחו להן אצלי בעקבות המלחמה (הפרטית שלי!!!) עם עמנואל.

[אל_דנטה*]

פלונית, אותי באופן אישי הרבה יותר מטרידה העובדה שיש אנשים שמנצלים לרעה את האפשרות לכתוב בצורה פלונית כדי להתנגח באנשים, מאשר זה שיש אפשרות לעריכה.
בשנה האחרונה נמחקו מפה (וגם כמו שרחל ציינה - לא לגמרי) 2 אנשים, אחד פדופיל ואנס מורשע (רום הראל) והשני גזען ושונא אדם מטורף (עמנואל).
מי שחושב שיש לתת פתחון פה לאנשים כאלה פה, או בכל מקום אחר, בשם חופש הדיבור אינו מבין בחופש הדיבור, דמוקרטיה ואפילו לא באנרכיזם.

[נורית_מאור_שביט*]

ציטטתי כמה דברים של צפריר לשימושי (סליחה ותודה):
אילו ידענו לא להגיב כלל, היה העניין נפתר כבר מזמן.

גם לזדון יש מקום וגם הוא תורם לעולם בדרכו, בעיקר כשמשמיד את יוצריו, בסופו של דבר.

הודי לסדר הטבעי, הרי טבעה הטוב של הרוח, מנשב בינות לכל ענפי העצים, מבלי הבדל גיל, גודל, זן והיסטוריה אישית.

אחרי שעברתי בימים האחרונים בדפים שונים העוסקים בדברים דומים (רוב הזמן אין לי לזה זמן וחשק), אולי דבריך אלו ישקיטו מעט את הצורך שלי להיות מעורבת בכל העניין.
הלך רוח כנוע ? אולי.
אבל גם דבריך מתארים מאוד מדויק את הדואליות שלי:
מצד אחד לא יכולה לשתוק ורוצה לצעוק "חמאס", ומצד שני מאמינה שלדברים יש את הקצב שלהם ואת הסדר שלהם, וגם מאמינה שהדברים מסתדרים לטובה.
כשאני משחררת קורים דברים שלא ציפיתי להם, ולרוב הם טובים יותר!!!

@}

[מיכל_שץ*]

אוף, מחקו אותי מ ללדת בלי ללחוץ

[צפריר_שפרון*]

נורית,
על פני הלך רוח כנוע, הסכמה פשוטה אל כל היש.
ומתוך שכוונת הזדון בכל מקרה קיימת, כתירוץ למדון, שהוא הפרדת הדין מהחסד, או משיכת הדין מהחסד מזהה את אלו בתוכך.
וכשמזהה את אפלוליותך מקבלת את קיומה.
הלקאה עצמית על עצם היותך את עצמך מעלה את הדין לכלל מדון, אם בשוגג אם בזדון (שהזדון כבר חדר אל השוגג), היא תוכנית הזדון.

כך, בשוגג את עצמך מעלה טיעונים לשם פגיעה - בעצמך.

תנועת הרס עצמי זו רחבה ומקיפה את האדם באשר הוא.
קנה המידה הזה בו האדם מקבל את כל היבטיו, ולמרות מגרעותיו, ולמרות יתרונותיו, עדיים חי את חייו, משאירים את האפל - אפל, את המואר - מואר ואת התפל כתבלין מצויין ליצירת טעמים חדשים.

מצד אחד לא יכולה לשתוק ורוצה לצעוק "חמאס", ומצד שני מאמינה שלדברים יש את הקצב שלהם ואת הסדר שלהם, וגם מאמינה שהדברים מסתדרים לטובה.
אם כך הולכת אצל הנהר, ומטיחה את זעמך בהשלכת אבנים אל המים.
אז, רואה שגם אם סכרה את הנהר, ויצרה אגם חדש, המים עצמם מסכימים לשינוי, והכל מסתדר לטובה.

מלבד הלכי רוחך - דבר אינו בשליטתך.

כשאני משחררת קורים דברים שלא ציפיתי להם, ולרוב הם טובים יותר!!!
בהחלט כך. כאשר לא משחררת, לרוב קורה בדיוק מה שציפתה - אכזבה לשמה.

טוב אם זוכרת שהכל בתואם מושלם.

תודות.

[קט_קטית*]

הלקאה עצמית על עצם היותך את עצמך מעלה את הדין לכלל מדון, אם בשוגג אם בזדון

תודה רבה