ראו גם: מדור טבעונאות | מדור לקטים | רסק ירוק | מה ליקטנו היום | מידע תזונתי אודות צמחי בר

עם סכין נוצצת וחדה אני מתקרב בזהירות אל הטרף שלי. אני מתחבא מאחורי שיח כף האווז[1] הוא מתחבא בין שיחי הטומטייו[2] הגאים. לא זז. ששש... אני מתבונן בו. הוא זקור ומלא און, עורקיו בולטים וכמעט פועמים. על מה הוא חושב? האם אכפת לו שאני איהנה מבשרו העסיסי? ששש...
להסתער!! אני משסף בו כמה פעמים - דמו הלבן ניגר על ידיי.

אני עולה בחזרה הביתה עם השלל ומתפאר בו בפני משפחתי. שלל גדול במיוחד לכן מצלמים תמונות למזכרת.

ראו תמונה:
+

אני מכנה את החיה שצדתי "בר-כאן"[3]. יש אנשים שהולכים במנהטן ומתפעלים ומרגישים בטוח מול הטבע שחונכו להיות מאוימים ממנו. כאילו גורדי שחקים וגשרים וכסף הם חזקים יותר ומגינים עלינו. אני מסתכל על הצמחים המתורבתים ששתלנו - העגבניות, הסלרי, הפלפל, והחסה - העבודה, הדישון, העישוב, החיפוי, המחלות, הערצבים.. ואז אני מסתכל על הבר-כאן. רק מקבל מים, וזהו! ותראו אותו.. איזה עוצמת חיים - איזה צבע - כל יום אני כורת לו איברים - והוא מוציא עוד ועוד מזון עבורי מראשית הקיץ. יכול להיות שפעם הייתי מרגיש מאוים, אבל היום, שרוב רובי מרגיש חלק שווה ובלתי נפרד בקהילת החיים שבטבע - כשאני רואה טבע חזק - אני מרגיש חזק.

אנשים מתחבטים בסוגיית הבשר ושאר המוצרים מן החי; כן לאכול או לא לאכול? הבן אדם הוא החיה היחידה שלמעשה לא יודעת איך היא אמורה לחיות ומה לאכול. אז מה לעשות? אני יכול להסתכל על חיית-הבר שעדיין לא הוכחדה, הקרובה אלינו ביותר. מבחינת זהות גנטית זוהי ללא ספק השימפנזה(עד 99.4% זהות[4]); לכן יש הטוענים שאפילו ניתן להכליא את השימפנזה עם האדם[5]... השימפנזה ניזונה מכמעט 100% מזון מן הצומח[6], בעיקר פירות (ומתוכם בעיקר תאנים!) ועלים. מבלי להמעיט בערכם של ה-1 עד 5 אחוזים הכוללים צואה, חרקים, ולעיתים נדירות בשר נא (בעיקר חיות קטנות), אני אשמור את הדיון המורחב לזמן אחר. התזונה של רובינו רחוקה מאד[7] מ-95% של פירות ועלים חיים, לכן אני בוחר לטפל קודם כל ב"גדולים". אני מאד אוהב פירות ומעולם לא הייתה לי בעיה לאכול מהם הרבה (בעיקר תאנים! - הכול על פירות העונה), מאז שהתחלתי לאכול חי לפני 5 שנים וללקט את פירות העונה בעצמי, הם גורמים לי הנאה אורגזמית כמעט. את מרבית האנרגיה שלי אני מקבל מהם. אולם עם הזמן למדתי להכיר בחשיבותם של העלים הירוקים, ולמדתי להיות יצירתי יותר במציאת דרכים ליהנות מהם (לדוגמה רסק ירוק).

+

העלים הירוקים הם ה"בשר" שלי. השימפנזה בוחרת ב-25 עד 50 אחוזים (תלוי בעונה) עלים ירוקים בתזונתה. המדע מגבה את ההיגיון הפשוט - ומחקרים[8] מראים שעלים ירוקים הם מזון עילאי ועשיר במגוון מרכיבים תזונתיים הנחוצים לנו[9]. לא רק זה - יש כל-כך הרבה סוגים שגדלים בר ללא עבודה - הטבע צועק אלינו - הנה תראו יש כאן טרף משובח - סרפדים, שן הארי, כוכביות, חלמיות, כף אווז, ירבוזים, גדילנים, ברקנים... לא צריך לעבוד כל כך קשה - אתם משועבדים לעמילניים מפוגלים וחלבונים יד שנייה!

---

• [1] כף האווז - עשב גינה שכיח ביותר ואכיל ביותר. "קישור"

http://www.gamnon.net/AG-NewHerbal/Herb ... sefoot.htm
+

• [2] טומטייו - צמח מקסיקני חד שנתי בעל פירות ירוקים\צהובים\סגלגלים ממשפחת העגבניות

+

• [3] ברקן או גדילן - צמחי בר עם עלים ירוקים קוצניים ופרחים סגולים. "קישור לויקיפדיה"

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7% ... E%D7%97%29
+

• [4] שימפנזים הם אנשים, מחקר גנטי רומז: קישור למאמר

• [5] Humanzee בויקיפדיה

• [6] ABCR]קישור למאמר files[/po]/WD120105%5B1%5D.htm

• [7] קישור למאמר

• [8] חיפוש בגוגל

• [9] הקדמה לספר: תרד ומעבר

שתי שאלות:

1. איך אתה אוכל את עלי הברקן? זה טעים? זה לא דוקר? מה הביא אותך לנסות אותם בפעם הראשונה?

1. מאוד עניין אותי מה שאמרת בפארק הירדן על אכילת מזון חי: שלא חייבים לאכול כך 100 אחוז מהאוכל. ואני חשבתי, שברגע שמישהו מחליט לאכול "חי" זה אומר שמאותו רגע הוא מוחק לחלוטין מתפריטו כל דבר מבושל, אפוי או מטוגן, וכמובן כל דבר "תעשייתי" (-;

בעצם בדף הזה אתה מדבר לא רק על שפע של עלים ירוקים בטבע שאנחנו לא מכירים אותם כאוכל (זה נוסף על הצמחים שהערבים באזור שלך מלקטים?), ולא רק על יחס של 40 אחוז עלים ירוקים במזון, אלא גם על שאיפה ל-95 אחוז פירות וירקות (ואגוזים למיניהם נחשבים פירות?). זה משהו שהרבה יכולים להתקרב אליו, בייחוד בקיץ. בלי להיות טבעונאים.

אה, עוד שאלה:

1. תאנים אינם פרי עונתי? עד כמה שאני יודעת, יש תאנים רק בסביבות אוגוסט. כמובן, תלוי במשקעים ובגורמים אקלימיים אחרים. לפעמים הן מאחרות קצת, לפעמים מקדימות, תלוי באזור בארץ. בכל אופן, גם אני מהמשוגעים על תאנים, אם כי אין שום עץ תאנים זמין בכל השכונה שלי, וכל פעם שאני מגיעה לפארקים לאומיים עם עצי תאנה, מישהו כבר קטף מהם את כל התאנים לפני שהגעתי )-: בכל אופן, נגיד שתהיה לי גינה ואני אגדל בה עץ תאנים. מה עושים בשאר 11 חודשי השנה? איך השימפנזה ניזונה מתאנים כל השנה? ככה זה באזור טרופי?

חזרת!

לא ידעתי שבר כאן הוא חסה ערבית.
לפחות ככה קוראים לזה "אצלנו" (אני לא באמת יודעת להגדיר מה זה "אצלנו").
וגם אני נהגתי לפעמים לקטוף איזה עלה, למרוט לו את השוליים הקוציים ולאכול.
רק שזה לא גדל לי מתחת לבית. גם בשביל זה אני צריכה לנסוע לאן שהוא, לצרוך נפט, לזהם את הסביבה

1. עלי ברקן או גדילן הכי קל כמו שהם ב-רסק ירוק. כמו סרפדים - האלמנט העקצוצי נעלם לו... אפשר גם בסלט ע"י הורדת הקוצים או לאכול את הגבעול המקולף, אבל אז "זורקים" (מחזירים לאדמה) הרבה וזה עבודה מרובה בשביל כמות אמיתית. מה הביא אותי? אני בחיפוש מתמיד בנוגע לאכילים חדשים - במיוחד בר. בכל מקום סב-טרופי ומעלה יש בערך את אותם עשבי-בר שכיחים (למעשה הם לא לגמרי בר כי הם גדלים בקרבת הפרעות האדם אם כי לא במכוון), ה-חורפיש\גדילן\ברקן\חסה ערבית או Milk Thistle הם אחד מהם. עם הזמן אני כבר למדתי לראות מה נראה אכיל ומה לא - למרות שתמיד יש הפתעות.. עדיין קשה לי לדעת בעלים של עצים ושיחים - רובם לא נראים לי אכילים - ודווקא השימפנזה אוכלת בעיקר עלים של עצים. לאחרונה "גיליתי" את עלי שיח ה"גת" או "קאט" (קישור שסבתא שתלה בגינה לפני כמה שנים...

1. ויקטוריה בוטנקו שלחה אליי בדיוק אתמול מאמר בנוגע לחשיבות שבצריכת 100% מזון חי - אני יכול לשלוח לך אם תתני לי דוא"ל. הסיכום של הכתבה: יש שני סוגים של אנשים - אכלנים כפייתיים ואכלנים רגילים - הכפייתיים, שהם רוב רובינו, מכורים מבחינה רגשית ופיזית למזונות מבושלים ויתקשו באכילה של פחות מ-100% חי בדומה לאלכוהוליסט ששותה כוס אחת וזה מתדרדר.. זוהי דעתה בכל אופן. בכל מקרה, ההגדרה הרווחת במקומות שונים היא שבשביל להיות RAW FOODIST או טבעונאי צריף לאכול לפחות 75% אחוזים של מזון חי.. קשקוש.. זה באמת לא משנה. אני אומר לא לחיות בשביל תוויות, תוויות הם קיצור אם אין כוח להסביר. אגוזים הם לא פירות, מבחינה קולינארית וביולוגית. אחוז הקלוריות שתקבלי משומן גבוה בהרבה באגוזים מאשר בפירות.

1. החבר איש התאנים (ראי הכול על פירות העונה) אכל\אוכל תאנים ממאי ועד נובמבר... במזג אוויר קריר בהרבה מאצלנו. תאנים מניבות 2-3 נגלות. באורגון הייתי אוכל נגלה ראשונה באמצע יולי ואז נגלה שנייה בסוף אוגוסט ועד הקיפאון בסוף אוקטובר. בגואטמלה מצאתי תאנים בשלות בפברואר! באזור טרופי יש סוגים אחרים של תאנים שנותנים נגלות שוב ושוב.. אבל בכל זאת - כשתתחילי את הבוסתן שלך (בהצלחה!) קחי אופניים, ותטיילי סביב האזור שלך החל ממאי - תראי איזה תאנים מניבות כמה ומתי ואז קחי ענף מכל אחת כך שיהיה לך אוסף של עצים שמניבים תאנים בשלות לפחות מיוני ועד אוקטובר. כמובן שמומלץ לייבש ולשמור לחורף (ואז להשרות). בינתיים התאנים שקטפתי באזור שלי היו מצוינות השנה אבל אין מה להשוות לתאנים שמצאתי דווקא במקומות אחרים כמו דרום צרפת ובאורגון. לא יודע למה בדיוק עדיין.

ליאת - יש מרפסת? אדניות? בפעם הבאה שאת רואה פרח בר-כאן יבש, לקטוף בעדינות לתוך שקית ואז להביא הביתה ולנער את הזרעים איפה שאת רוצה.. השאר הטבע יעשה. (אפשר לאכול את הזרעים גם - אבל לדעתי זה בזבוז.. העלים נותנים הרבה יותר מזון). יש אופניים (במקום זללנית-הנפט) ? אני באזור "קצת" הררי ואני מתגעגע קצת לימים שגרתי בעיירות שטוחות עם אופניים סוקר את השכונה למזון חי וחופשי.. רק ככה הייתי מוצא דברים.. עם מכונית זה מהר מדי בשבילי ואני מפספס הרבה אוכל.

כשתתחילי את הבוסתן שלך (בהצלחה!) קחי אופניים
אה, איזו אופטימיות... יהיה לי מקום בגינה לעץ תאנה אחד בלבד, וגם שם אנצל את המרחב האווירי של הרחוב...


בכל מקרה, ההגדרה הרווחת במקומות שונים היא שבשביל להיות RAW FOODIST או טבעונאי צריף לאכול לפחות 75% אחוזים של מזון חי
איזה קטע. אף פעם לא ידעתי שיש הגדרות כאלה. כהדיוטה הנחתי שמי שאומר שהוא raw foodist אוכל הכול חי וזהו. אחרת, מה הטעם בתווית?

לגבי האגוזים: כתבת שאמורים לאכול 95% פירות וירקות. אז האגוזים נכנסים ב-5% הנותרים? או שכל אחד עושה חשבון משלו?

האם אפשר להיות raw foodist במקום שאין בו צמחי בר? טוב, אני מגזימה. יש כמה מקומות באוניברסיטה שצומחים בהם חמציצים בעונת הגשמים, יש מקום אחד במרחק רבע שעה הליכה שצומחת בו חוביזה אחת מסכנה, אבל הפירות שלה מעטים ומעוותים (לא פלא, היא צומחת במדרכה של מגרש חנייה גדול...). יש כאן ה-מ-ו-ן עצי מכנף נאה ודומיו, וגם לא מעט פיקוסים. ואורנים, ששום דבר לא גדל מתחתם חוץ מקקי של כלבים.

(כשאתקשר אתן לך את הדואל שלי)

בשמת, התאנה שלנו מניבה פחות או יותר מסוף יולי, ועכשיו (דהיינו, הטעם עוד בפה) עוד אכלתי ממנה.

תבשיל, בקרוב נבוא לבקר (-:

בשמת - אני איתך באם לבחור עץ אחד לחצר שזה יהיה תאנה.. הזן הכי מרשים מבחינה של כמות ואורך העונות הוא תאנים סגלגלות וקטנות בצורת פעמון עם אדום כהה בפנים.. עוד לא מצאתי את הזן הזה בארץ... מעץ אחד הייתי קוטף דלי של תאנים כל יום מסוף יולי ועד סוף ספטמבר..

תראי - ה-100% הם די נדירים... צמחונים אוכלים מרשמלו (עם ג'לטין), טבעונים אוכלים זיתים מפחית (בד"כ עם חומצה לקטית), וטבעונאים שלא מגדלים ולא מכינים הכול לבד גם קשה - למשל רב האגוזים שאינם קלויים הם אינם מזון חי מכיוון שמייבשים אותם בטמפ' של 80 מעלות ויותר - ללא ספק בישול. כמובן שאפשר לייבש אותם ב-48 מעלות - אבל אין מודעות וזה "לוקח יותר מדי זמן" למרות שדווקא אגוזים העשירים בחומציות שומניות רב-לא-רוויות שמתקלקלות (ומסרטנות) בחום גבוה. אז אני משתדל לאסוף את כל האגוזים בעצמי (אוטוטו יש לי המון עבודה - פקאנים, מלך...) גם כל התבלינים בדרך כלל מיובשים בטמפ' גבוהות מדי. אז רבים מאיתנו חותכים פינות ומשתמשים באחוזים אילו או אחרים בתקווה שעם הזמן נחיה כחבורה ונגדל ונכין הכול בעצמנו בלי מפעלים ובלי פועלים... למשל היום הכנתי גרנולה מכוסמת מונבטת וחמניות מונבטות והרבה בר-כאן כמובן.. והשתמשתי בקינמון שככל הנראה אינו חי. בדומה לאלכוהוליסט שאוכל דג שמבושל ביין..

לגבי ה-5%... ממה שאני חקרתי - שימפנזות אוכלות פירות ועלים ירוקים בעיקר - לא ירקות ולא שורשים ולא אגוזים.. למעשה רואים אותם אוכלים שורשים רק בשנות בצורת ויש מחסור בדברים אחרים. רב האגוזים צומחים במזג אוויר לא טרופי גם ככה.

רב הטבעונאים שאני מכיר אוכלים מעט עד כלום צמחי בר.. אני במקרה אחד מאלה שמדגיש את זה. אלה שגרים במרכז העיר הגדולה (ויש רבים כאלה) קונים כמעט את כל המזון שלהם. אני שמעתי שגינות קהילתיות תופסות איזה שהיא תאוצה בערים בארץ - מאד ממליץ לקחת חלקה ואם אין זמן לשתול מתורבתים בין העשבים פשוט לתת לה להצמיח לך עשבים.

רב הטבעונאים שאני מכיר אוכלים מעט עד כלום צמחי בר
אז מי שאוכל הכול קנוי, מה בעצם הוא אוכל?
איך אפשר לדאוג שיהיו מספיק ויטמינים ומינרלים?

אני למשל קונה אורגני. אין ליד הבית (אלא אם כן קונים רק עגבניות ומלפפונים בסופר, באריזות הפלסטיק של הרדוף, או מקסימום בצל ותפוחי אדמה לפעמים. והפלסטיקים האלה מעצבנים אותי - לקנות אורגני עם מיליון אריזות מיותרות!).
לכן אני מזמינה משלוח פעם בשבוע.
זה בעצם אומר, בינינו, שגם מה שנקטף באותו יום שנשלח אלי (בואו נהיה נורא אופטימיים, טוב?) כבר לא שווה הרבה אחרי שלושה ימים, מבחינת הויטמינים.
בעיה.
אגב, את התפוזים של ליפשיץ אתה אוכל? לא יכולה לשכוח עד היום את הטעם האמיתי שלהם. אין תפוזים כאלה בכל הארץ, אני חושבת.

שמתי לב, שבערוגונת הפרמקלצ'ר הקטנה שעשיתי פה בגינת הבית המשותף צומחים לי כל שנה יותר סרפדים. עוד מעט יצמחו, עם הגשם. אקטוף אותם ואקצוץ לסלט? זה לא צורב בלי אידוי?

מקווה שבגינתי הקטנה אצליח לדחוס לא רק עץ תאנה, אלא גם עץ לימון קטן ואולי גם רימון קטן, וגפן על ה"מרפסת", ועכשיו קיבלתי מכם רעיון אולי "לדחוף" עוד עץ תאנה מזן אחר - אז מה אם יהיה עץ קטנטן שלא יוכל להתפתח למלוא גודלו, גם עץ קטן יניב פרי. אוף, אני לא יכולה לחכות כבר! מקווה שנקבל את האדמה בעוד חודש-חודשיים.

אז מי שאוכל הכול קנוי, מה בעצם הוא אוכל?
איך אפשר לדאוג שיהיו מספיק ויטמינים ומינרלים?
אוכל הכול קנוי - אני ממליץ לקנות מה שנראה הכי טרי (וזה לאו דווקא האורגני) בד"כ בשוק - שמעתי שהתחיל שוק חוואים בת"א וירושלים? אפשר גם להנביט בקלות בבית שלל גרעינים שונים.. ובעניין עלים ירוקים - יש מבחר קטן יחסית - אפשר גם לגדל עשב חיטה ודגנים אחרים בבית. אבל באמת אין מה לעשות זה יהיה רחוק מאידיאלי - חיים בכרך הם חיים סוג ב'.

סרפדים זה אחד האהובים עליי - יש להם טעם משגע וייחודי רק להם. אוטוטו.. אין לי סבלנות כבר. ב-רסק ירוק סרפדים לא צורבים בכלל.

תגיד, מה זה אלטשן? (או מילה קרובה, לא הצלחתי להבין לגמרי את הבחור שהציע לי זרעים של זה. הוא רק אמר שזה עלים ירוקים , כמו ארוגולה ודומיו)

לא מצלצל לי מוכר.. מה שכן - אם זה ממשפחת הכרוביים (כמו ארוגולה) אז זה די ברור לפי הזרע (דומה מאד לחרדל). אפשר גם לזהות לפי הצורה אם זה סלקיים חלמתיים וכו'. תשלחי תמונה..

אופק, ציינת פה (או בדף אחר אבל הכול מתבלבל לי כבר) שגילית את הגת, יש לנו 15 עצי גת בחצר (אני יודעת שזה שיח אבל אצלנו משום מה הם בגודל של עץ שאפשר לבנות עליו בית כמעט) ומלבד לשחד איתם פקחים תימנים בשכונה אין לנו כל שימוש בהם, זה ממש לא טעים ללעיסה, אולי כי אין לנו את הגנים הנכונים.
בקיצור, מה אתה עושה איתם? שימוש מסורתי?
תודה

לידיעה - גת זה מאוד מאוד ממכר, וגורם בטווח ארוך לנזקים חמורים ביותר לחניכיים.
כך לפי נסים קריספיל, ממחקר השטח הגדול שנעשה לפני כמה וכמה שנים.
עדיף להתרחק ממנה.

מה ההבדל בין הדף הזה לדף מה ליקטנו היום ? אפשר לאחד את שניהם, לא?

גת - העלים הצעירים (ירוק בהיר), אין להם יותר מדי טעם. it grows on you. לעסתי עלה אחר עלה לכדור - לא הרגשתי השפעה כל שהיא וגם לא התחשק לי לעשות את זה שוב.. אז פעם בחודשיים בערך כשאני עובד ליד השיח אני קוטף עלה או שניים ולועס, רק בשביל הרחבת הרפרטואר. השימפנזה צורך מעל 100 סוגים שונים של עלים ירוקים בשנה, אני נראה לי ב-50...

מורינגה - ההבדל הוא שכאן יש פוקוס על עלים ירוקים מלוקטים או לא. שם זה יומן ליקוט כללי שיתופי. אני לא תומך באיחוד..

מורינגה אני גרה בלב שכונה תימנית. כל חצר פה שופעת בשיחי גת ותושבי השכונה לועסים קבוע. ממכר או לא ממכר בינינו הלוואי עלי חיים ארוכים ובריאים כמו שלהם. אני חושבת שהם אלו שמחזיקים את האחוז הסטטיסטי של גיל התמותה בארץ במקום הגבוה שהוא נמצא בו כיום. סתם לידע כללי.
ולא אם אין מה לעשות עם הגת שהוא גם טעים אני מעדיפה להמשיך ולשחד איתו פקחים-זה משתלם יותר.

כתבתי ב-חוסר ברזל ובהחלט רלוונטי גם כאן:

קיטי (18.01.2007 15:00):
הקטנטן בן שנה וארבע וחסר לו ברזל. אני חושבת... אני עצמי התחלתי השבוע לקחת ברזל עדין של סולגר בתקווה להעשיר את החלב - זה מנותק?
חוץ מזה הוא על מינון של 12 טיפות ברזל ביום כבר כמה חודשים וזו התוצאה!
אני מודאגת למתוק שלנו.

---

ברזל ממקורות מלאכותיים (כמו גלולות, טיפות וכו') רעיל לגוף ולא נספג. אם חסר ברזל אז פשוט לאכול אוכל עם ברזל.. (די ברור לו?) - קבוצת המזון עלים ירוקים - ממנה רובנו מתעלמים (או באופן סימבולי קצת חסה או תרד) עשירה בברזל באופן מיוחד - וגם עשירה בדברים אחרים שגורמים לברזל להיות יותר bioavailable.
לדוגמא.. אנשים חושבים שסלק זה אחלה לברזל.. שזה באמת נכון - אבל שימו לב - ב-100 גרם שורש סלק יש 0.8 מ"ג ברזל - ואילו בעלי סלק יש 2.57 מ"ג! תרד - 2.71 מ"ג, בעלי שן-הארי יש 3 מ"ג, ועשב חיטה - 25 מ"ג ב-100 גרם! ואחרון.. סרפדים! לא פחות מ-41 גרם! כמעט פי שתיים יותר מכבד חזיר..
כדאי לקנות אורגני (או כמובן ללקט או לגדל בחינם) - למה? תרד אורגני 1584 חלקיקים למיליון (trace amounts per million dry matter) .. ואילו תרד רגיל - רק 49!

עכשיו מה - כמה ברזל את צריכה את חושבת? זה תלוי בגיל ובמשקל ויכולת הספיגה (קשור לחומצה הידרו כלורית בקיבה שלרובינו אין ממש כי הרגנו אותה עם מזון מעובד) - אבל בכלליות יש המלצה של 9 מ"ג ליום לאישה מניקה מעל גיל 19.. יש כאן הרבה סרפדים אם את רוצה וזה הולך יופי ב-רסק ירוק

ממליץ לקרוא את העמוד http://www.vegetarismus.ch/info/e17.htm
וגם http://www.prodigalgardens.info/Nutriti ... alysis.htm

באהבה.

ג'יין גודל כותבת שהשימפנזה (החיה הקרובה אלינו ביותר מבחינה גנטית) אוכלת כ-117 סוגים שונים של עלים בשנה (עלים מהווים 25-50 אחוז מהתזונה תלוי בעונה).
היום נשארנו במדרון-הגינה - קטפנו סלט וסיקרן אותי לראות כמה עלים שונים, כאלה בר וכאלה מתורבתים נצליח לקטוף. פחדתי קצת שהסלט יצא יותר מדי שמהתוכה אבל יצא פשוט מעולה - ואני בשבועות האחרונים מוסיף רק לימון וקצת אבוקדו (לוקח הפסקה ממלח ושמן זית).
אז הנה הרשימה. בשמות ניסיתי לדייק כמה שיותר - אם מישהו יודע את השמות המדויקים - אני מזמין לשתף איתי!

1. תרד
2. חסה - חמאה אדומה red butter lettuce
3. חסה - לשון אייל אמישית אדומה... red amish deer tongue
4. חסה - עלה ירוק בהיר (לא זוכר את הסוג)
5. מיזונה (מצליבים)
6. מיזונה (סוג אחר)
7. עלי כתמה
8. קייל איטלקי\דינוזאורי (שתיל שכורסם על ידי ערצב כנראה.. העלים יכולים להיות ממש גדולים)
9. עלי כרוב ירוק
10. קייל - גמד סיבירי dwarf siberian
11. קייל - רוסי אדום red russian
12. קולרד collards
13. טאטסוי (מצליב מאסיה - במקדונלדס משתמשים בו בסלטים במקום חסה!)
14. חרדל בר צהוב ולבן
15. עלי ברוקולי
16. כוכבית (כמובן!)
17. עירית בצל
18. עירית שום
19. בצל ירוק
20. עלי תלתן (הרוב עף עד שצילמתי..)
21. עלי מנגולד בר (נראה לי.. סלקיים בטוח)
22. עלי חמציץ
23. עלי ביקיה
24. רוקט
25. פטרוזיליה
26. חוביזה \ חלמית - עלים צעירים
27. עלים + פרחים של חרצית
28. כף אווז (ירוק בהיר קטיפתי-מט)
29. כף אווז (ירוק כהה מבריק)
30. שמיר
31. שומר

A+B. שני סוגים של פרחים סגולים (אחד זה חלבלוב נראה לי) שמומו קטפה לקישוט הסלט.

31]קישור לתמונה גדולה ומפורטת יותר greens[/po].htm

31]+ greens sm[/po].jpg

יש לי שאלה: מה עושים עם עלי סלק? שתלתי בגינה סלק ויצאו לו עלים ממש יפים,עכשיו חתכתי כמה בסלט,לא היה להיט,לא ראיתי אותם בתמונה שלמעלה,אולי בכלל לא אמורים לאכול את זה? אבל היה נדמה לי שכן, אולי מבשלים את זה כמו תרד?

עלי מנגולד הולך יופי עם כמה בננות ב-רסק ירוק - לעלי סלק טעם קצת יותר חזק ממנגולד - אז אולי לשים קצת פחות. אם מתעקשים לבשל אז רק אידוי מינימאלי.

במקדונלדס משתמשים בו בסלטים במקום חסה!
ואיך למען השם אתה יודע מה קורה במקדונלדס...?

מאז שקראתי את דף הליקוטים שלך אני מסתכלת על צמחיות בר, באדמתי ובמקומות אחרים,
ותוהה מה היה קורה אם אתה היית פה,
איזו ארוחת גורמה, אם בכלל, הייתה יוצאת לי מהעשבים האלה, שעד לא מזמן כיניתי כ"שוטים"...
התמונה שלך עוררה בי תקוות לזהות משהו, אבל הם קטנים מידי
והתמונות שבראש הדף, אגב, לא נראות.
אז..., מתי אתה מגיע לפרדס חנה?...

אופק, נשיקה ממני.

תודה על הנשיקה מהעוגיה..

ואיך למען השם אתה יודע מה קורה במקדונלדס...?
ת'אמת קראתי את זה בערך של זה בויקיפדיה ואחרי זה עשיתי גוגל ואישררתי.

התמונה שלך עוררה בי תקוות לזהות משהו, אבל הם קטנים מידי
שימי לב שיש קישור לתמונה ענקית יותר מעל התמונה.

אז..., מתי אתה מגיע לפרדס חנה?...
זוהי הזמנה? אולי לארגן איזה חפלק טבעונאי למעוניינים לאחר טיול של ליקוט כמה שעות? מישהו סיפר לי שיש מסעדה טבעונאית בפרדס חנה וגם טליה שניידר גרה שם.. סביר שיש עוד שאני לא מכיר.. אז כשאני חושב על האזור שלך אם כל החבר'ה הבלאדים שמסתובבים.. מי צריך אותי בכלל בעצם..

מאז שקראתי את דף הליקוטים שלך אני מסתכלת על צמחיות בר, באדמתי ובמקומות אחרים
גם אני, אבל אז אני נזכרת באלפי הכלבים שהשקו את אדמת העיר האומללה, ומוותרת

איזה תהליך סיבובי מצחיק עברת בשתי שורות...
הן התחילו ב... וואלה, פרדס חנה, מקום מגניב... אולי באמת...
והסתיימו ב - המקום כבר שלם ואין בי צורך שם...

אז תרשה לי לחזק את החלק הראשון.
שמבלה זו מסעדה של מזון נא (לא רק) והיא מאוד נעימה וטעימה ואני אוהבת לאכול בה.
טליה שניידר, כוהנת הפרמקלצ'ר הגדולה אכן גרה פה, ואני גם עשיתי את קורס הפרמקלצ'ר שהיא מעבירה (ברטר תמורה האתר שבניתי לה) אבל הוא לא כלל טיול בלאדי כזה כמו שאתה מתאר.
אז, כן. זו הזמנה.
רעיון החפלק הטבעונאי נראה לי
ואתה מוזמן לפתח אותו
ונשמח מאוד לארח את המשתתפים בביתי המתוק, בסוף טיול הליקוט, לארוחת גורמה טבעונאית

וואו, זה בטח היה סלט מדהים..
הפרחים הורודים האלה מוכרים לי, אבל לא יודעת את שם הצמח..

הצהובים- אתה בטוח שזו חרצית? נראה לי יותר כמו סביון...

לצערי גם בתמונה הגדולה יותר אני לא ממש מצליחה לזהות את עלי הבר וגם אני חושבת כמו לוונדר:


_מה היה קורה אם אתה היית פה,
איזו ארוחת גורמה, אם בכלל, הייתה יוצאת לי מהעשבים האלה,_

רעיון החפלק הטבעונאי נראה לי גם לי! גם לי!

אז אפשר כבר להירשם ולחשוב על יום?
מתי מתאים לך?
יש מצב שתתכנן כזה דבר?
או שנחכה ליום אחד שבו הרכב שתיכנסו אליו לליקוט היומי יגיע לפרדס חנה במקרה?...
ואצלי תהיה רשימת טלפונים ל"הקפצה"?

< קושי אינו בהכרח סבל >

תגיד מה עושים בקיץ בלי ירוקים?
קודם כל אני מברך על אכילה לפי עונות השנה.. ומאד הגיוני לאכול יותר פירות עסיסיים בתקופת הקיץ ולכן באופן טבעי מתמלאים יותר מזה ופחות מאבוקדו ואגוזים ושאר מאכלי חורף כבדים יותר..
גם הגיוני שלקטים כמונו יעברו קצת צפונה או להרים בתקופת הקיץ כי פשוט יותר כיף שם.. אני הגעתי לארץ בתחילת יוני - והייתה לי אספקה קבועה של עלים ירוקים מאז ועד היום. כאן בהרי הגליל הראשונים מדרום - כל עוד אני משקה - יש שפע של עלים ירוקים (פחות מהחורף אבל יש גם פחות כנימות בקיץ) - חוביזה וחורפיש (ברקנים) יש לי ללא הפסקה. במקום הכוכבית - בקיץ יש את הירוק אדמדם המדהים בשם ריג'ילה או רגילת הגינה - שצומח בכל מקום.. יש ירבוזים וכף אווז.. ואפשר גם לגדל ברוקולי ועלי כרוב ומנגולד וחסות מתחת לעצים בצל.. כתבתי כל עוד משקים באמת.. אז כשאני מטייל אני פשוט מחפש גינות ושואל אם מרססים ובד"כ אין להם בעיה שאני אעשב להם קצת.. אפשר גם למצוא נזילות בצנרת.. מסביבן בד"כ צומח שפע של אוכל חופשי ומלא אהבה.

אופק אתה הגיבור שלי !
אתה צריך להוציא ספר של צמחי בר אכילים - תמונות של מה שאכיל . לפי עונות . אולי לא יהיה לו שוק , אבל אני אקח אותו איתי לכל מקום .

פתאום אני מגלה פה שרגילה אכילה (אני יודעת שתוכים אוהבים אבל אף פעם לא העזתי לנסות ) וחרצית .

עוד שאלה , דשא בתפריט שלך ?
יש בזה 20 % חלבון . אבל זה שעיר מדי לטעמי , מלבד הקצוות הלבנים .

אתה צריך להוציא ספר של צמחי בר אכילים
יש ספר כזה של אמוץ דפני. (אם כי ישן ועם ציורים במקום צילומים.)

List]הערך עלים אכילים בוויקיפדיה of plants with edible leaves[/po]

יש אתר:

http://www.wildflowers.co.il/hebrew/plantsIndex.asp

מלבד הקצוות הלבנים

זה היה התחביב שלי בילדות וגם לפעמים היום (החלק הנשלף שלא חשוף לשמש)

טים ואנרואורדן מראה את גינת הירוקים בחווה של הוריו בוורמונט:
http://www.youtube.com/watch?v=wivh367XEcI

ראיתי את טים...
מה אתה אומר על מה שהוא אומר על הכף אווז ? מפוצץ בחומצה אוקסלית...

אגב, איפה אני יכולה לברר פחות או יותר על השפעה של עלים ירוקים על הנקה? אולי יש עלים שלא מתאימים....

מה אתה אומר על מה שהוא אומר על הכף אווז ? מפוצץ בחומצה אוקסאלית...
לי נראה שכאן חוק הטעים לי נכנס ובגדול. לי באופן אישי מאוד טעים לאכול עלה אחד של כף האווז, אבל אם אני אוכל 20 עלים הגוף שלי כבר יתחיל לאותת.
לא הייתי צריך את הסרט של טים בשביל להבין שיש בכף האווז איזשהו רכיב שגורם לו להיות משהו שצורכים בכמות קטנה.

אגב כף האווז -
שלשום, במהלך רכיבה באופניים מתל אביב לרעננה דרך הרצלייה, פתאום ראיתי בצד הדרך כף האווז גדול ובריא, אז עצרתי בצד, אכלתי ממנו כמה עלים, והמשכתי בנסיעה.
(אם אתם תוהים למה אני מספר את זה, אז לא יודע, אבל אותי אישית שעשעה העובדה שהעצירה הראשונה שלי אחרי שעה וחצי של נסיעה רצופה הייתה כי ראיתי כף האווז)

אהלן - בעלים ירוקים יש אלקלואידים - חומרים שמגנים על הצמח מקטיף-יתר ובאותה נשימה עוזרים לנו לגוון את התזונה שלנו. ג'יין גודאל הבחינה שהשימפנזה צורכת 117 סוגים שונים של עלים ירוקים בשנה. ל-אורי יורמן יש את הספר green for life - אורי מתי כבר תחזיר??? עד אז אם תוכל להביא כאן תקציר של הפרק על אלקלואידים יהיה נחמד.. בכל מקרה בכל עלה יש חומרים שאומרים לנו - בואו תאכלו אני טוב... וגם חומרים שאומרים לנו - רגע רגע אתם מגזימים - הרי אני גם צריך להוציא זרעים ופירות...

אז חומצה אוקסאלית זה סוג של אלקלואיד - קיים בהרבה מאד מזונות.

אני שותה כף אווז ברסק ירוק ויכולה ממש להגזים בכמות בלי לשים לב..

אף פעם לא טעמתי כף האווז בכמויות גדולות (כי פשוט אין לי מספיק ממנו בשכונה), אז מה שאני אכתוב עכשיו בא מתוך השערה שלי ולא מתוך ניסיון אישי:

אני שותה כף אווז ברסק ירוק ויכולה ממש להגזים בכמות בלי לשים לב..
אבל אז זה מעורבב עם פירות ושאר מרכיבים עם טעמים אחרים שמאזנים את זה... הרסק הופך להיות מאכל אחד עם אחוז מאוד קטן של חומצה אוקסלית
(אלא אם את שמה איזה 100 עלים של כף האווז, אבל אז בטח הרסק גם לא טעים)

גם בפטרוזיליה יש המון חומצה אוקסלית, ואני לא רואה את כל מומחי התזונה יוצאים נגדה.

יש חומצה אוקסאלית בהמון סוגים של מזון... שוקולד, רוב האגוזים והקטניות, פלפל שחור, תה, תמרים, בשר... אני חושב שבמקרה של רסק ירוק האפקטים החיובים מחפים בגדול על עודף אלקלואידי מסוים - ושוב שני ממליץ לגוון - יום אחד כף אווז, יום אחד חוביזה, יום אחד רגילת הגינה, יום אחד עלי צבר, יום אחד עלי גדילן, יום אחד ירבוז, יום אחד קייל, יום אחד חסה עלים, יום אחד סלרי.. וכו. כל אלו זמינים לנו בעונה זו.

הסיבה העיקרית שאנשים פוחדים מחומצה אוקסאלית היא בגלל שטוענים שהיא נקשרת לסידן בגוף ובמזון וגורמת לו לא להיספג בגוף. חקרתי בנושא - ועושה רושם שאין הסכמה על זה - יש הטוענים שבמזון נא - כשהחומצה לא מבושלת, אז היא לא נקשרת לסידן. דר' גבריאל קאזנס בספרו "Conscious Eating" כותב:

"In one extensive study on children put on a high-spinach diet and other high-oxalate foods, no evidence of any alteration of calcium, vitamin D, or phosphorous metabolism was found. It is possible, however, if a person has a low calcium intake or poor calcium metabolism, that a high-oxalate diet could cause a calcium deficiency."

ויקטוריה בוטנקו כותבת באחד מה-newsletters שלה:
... all greens, without exception, [contain] alkaloids. Alkaloid build up is toxic. Wheatgrass also contains a small amount of alkaloids. If you begin to drink it on a regular basis, the alkaloids accumulate and the body rejects it. This is why people get nauseous after drinking wheatgrass regularly for a while. When they take a break and
come back to it, they can tolerate it better. Many people do not consume enough greens, and due to the fact that wheatgrass juice is almost 100% chlorophyll, the benefits of chlorophyll override the drawback of poisoning by alkaloids. That means, that even though people still get the alkaloid poisoning, the presence of chlorophyll in their body still helps to heal cancer, makes the body more alkaline and has other healing effects. That is why the green smoothies are so helpful, because when one begins to use a larger variety of greens in the form of green smoothies, one doesn’t have to constantly drink wheatgrass juice. Just keep rotating and get as many different greens as you can.

איזה יופי של עמוד- ודיונים.
מניסיוני האישי ועל-פי דעתי- כמות החומצה האוקסלית משתנה בכל צמח- על פי טיב התפתחותו ותנאי גידולו.

כשצורכים ממנה בכמויות גדולות- יש מין תחושת צריבה בגרון שאי אפשר להתעלם ממנה- ופשוט מפסיקים לאכול.
חוויתי זאת מספר פעמים עם עלי סלק נהדרים- ואפילו עם תרד, ובאותו אופן גם עם כף-אווז.

הצרכים של הגוף משתנים ומסיבה זו יש ימים שבהם צריכה גדולה יותר מצמח מסוים אפשרית- וביום אחר הגוף צריך פחות.
אך מעבר לצרכיו של הגוף- אפשר לזהות הבדלים משמעותיים ביותר בצמחים דומים הגדלים בעונות שונות.

לדוגמא כך האווז- שבשיא החורף- אחרי לילות קרים במיוחד- נהניתי לאכול ממנו כמויות אדירות שהיוו בשבילי את הארוחה העיקרית של היום- ללא תחושת צריבה כלל- לעומת זאת- אם אנסה לטעום מאותו צמח שהתחיל לנבוט אצלי בגינה כבר לפני מספר שבועות- כבר אחרי מספר עלים ארגיש תחושת צריבה לא נעימה בגרון.

כל צמח יש לו את תנאי הגידול האופטימאליים בשבילו- וכשיש לו את אותם תנאים- הוא מתפתח באופן שונה לחלוטין מצמח הגדל בתנאים שלא מתאימים לו- ובאופן ישיר מתפתחים בו חומרים ויחסים שונים בין מרכיביו התזונתיים.

שתהיה לכולכם עונה ירוקה
מלאה באור שמש וגשמי ברכה

אלירן

הרעיונות נחמדים מאד, אבל כדאי להיצמד לעובדות מדעיות: חומצה אוקסלית היא לא אלקלואיד. (אלקלואיד מוגדר כחומר -מולקולה המכילה קבוצת חנקן)

אתר נחמד עם המון צילומים של צמחים אכילים..

תראו למשל את הכוכבית...

+

אחלה אתר - הוספתי קישור ב{{}}מדור לקטים

התחלתי לעשב גינת ירק קטנה של אחד מגני הילדים שבהם אני עובדת.
פתאום נזכרתי בדף הזה. רצתי מהר לחפש מישהו שמכיר. שיודע. שיוכל להגיד לי מה ראוי למאכל.. ולא מצאתי.
אכלתי עלה אחד. היה טעים מאוד. פחדתי לאכול יותר מזה. איך אפשר להיות בטוחים כשלא מכירים????
והגינה הזו מלאה בירוקים שנראים מזמינים. והמקום נקי. מגודר. עם האוויר הכי נקי בארץ. (פארן. בערבה. )
אנסה מן הסתם היום לטעום עוד קצת.
באמת אין סכנה בלאכול דברים שלא מכירים?? עניין הטעם באמת אמין??
אני יכולה לצלם ולשלוח תמונות (אפשר לקבל איזה מייל שלא אכביד פה על הדף? )כדי לקבל אישור לאכילתם??

אכלתי עלה אחד. היה טעים מאוד
זה כל מה שצריך. משיכה, טעם טוב. אם זה נהיה לא טעים (אחרי כמה עלים), אז להפסיק. אם זה טעים מאוד, אז לשים חופן בפה וללעוס.

שלחי תמונות בכיף! חסרות לנו תמונות

יש לי תמונה (אחת ממש טובה ועוד כמה גרועות ) אבל אין לי שמץ איך מכניסים את זה לפה.

משהו יכל להגיד לי איך מכניסים לכאן תמונות?? (ומה עם ה ... הזה שעובר ומוריד אותן?? )

ורדה, את מוזמנת לשלוח לי אותן באימייל ואני אשים

בעיקרון צריך לשים אותם על אתר כלשהו באינטרנט עם כתובת, ואז לרשום פה את הכתובת. מכיוון שיש לי כבר אתר שאני מאחסן בו כמה תמונות, אני יכול לשים שם את התמונות שלך.

אורי, האם אוכל גם אני להשתמש בשירותיך? יש לי מלאנ'תלפים ירוקים בגינה אבל אני לא מעזה לאכול לפני שאקבל אישור ממביני דבר כאן.

אבל אני לא מעזה
ענבל, לדעתי חבל שכך, אבל אני בהחלט מבין את מקור הפחד - גם אצלי זה היה כך בהתחלה.

אבל כן, שלחי לי אימייל עם תמונות
או - איפה את גרה? אם קרוב אז אני אקפוץ מתישהו
או - את יכולה לבוא בבוקר לדרום תל אביב להדרכה קצרה בכיף

אורי יורמן ממחשב אחר
.

תודה רבה אורי, אבל אני גרה בגדרה, ועם תינוק קטן קצת קשה לי להגיע לת"א. מה המייל שלך?

שלחתי.

משהו יכל להגיד לי איך מכניסים לכאן תמונות??
העלאת תמונות

בנווה שאנן, המדרחוב הישן ליד התחנה המרכזית הישנה, יש שוק יפהפה שמאוכלס כמעט לחלוטין במהגרי עבודה.
יש שם כמה חנויות ירקות מצוינות, שאפשר להבין מהם שהסינים אוכלים הרבה ירוק!
באחד הדוכנים יש ערימות ענקיות של תרד, בזיליקום, נענע, מנגולד, חסות, ועוד כל מני, פשוט ערימות בגובה חצי מטר, ומביאים חדש כל יום-יומיים.

קניתי תרד והתחלתי ממש לאהוב את זה. אני רק מקווה שזה לא מרוסס מדי.

אבל ההפתעה הגדולה, שבשבילה אני בכלל כותב פה היום -
קניתי שם מלוכיה !!!
מאוד הופתעתי למצוא שם את זה.
מלוכיה זה צמח בר, שנמכר לפעמים בכפרים הערביים בארץ.

מקווה שמכיוון שהוא צמח בר חזק מאוד ועמיד בפני מזיקים, זה אומר שהוא מרוסס פחות.

קניתי תרד והתחלתי ממש לאהוב את זה. אני רק מקווה שזה לא מרוסס מדי.
גם אני בענייני רסק ירוק וסלט עם תרד, ומאוד טעים לי.

איפה את קונה תרד?

נ.ב1 את חייבת לנסות מלוכיה
נ.ב2 לפי ויקיפדיה מלוכיה זה ממשפחת החלמיתיים, מדהים שגם הטעם מזכיר חוביזה (רק יותר עדין), למרות שהצמח ממש לא דומה

ועוד משהו קיצוני למדי - בד "יוטה" הוא מסיבי הגבעול של המלוכיה!

שלום, רציתי לשתף אתכם בכך שהתחלתי לרסק ירוקים לי ולמשפחתי בזכות המידע המפורט שמופיע בעמוד הזה ובשאר עמודי הטבעונאות...
רסק די "הארדקור" שכלל עלי סלרי, כוסברה, תפוח בננה וקצת כרוב אפילו זכה לאהדה מדהימה אצל בני הקטן (בן שמונה חודשים) שעד עכשיו הראה יחס די אדיש למזון שאיננו ציצי. הסלרי היה מאד דומיננטי והוא עדיין טרף אותו.
רציתי לשאול לגבי עלי ברקן - יש לי המון בסביבת מגוריי אבל הקוצים מבהילים, האם זה בטוח לתת לילד בן 8 חודשים (מרוסקים למשעי כמובן, ובתוספת פירות / עלים נוספים)?
ולגבי חוביזות, רק להיות בטוחה - הכוונה היא לאכילה של עלים, כן? נשנשתי כמה עלי חוביזות אתמול ויש להם טעם נעים שמזכיר תרד ושוב, נזהרתי מלהוסיף לרסק בגלל הדאגה לבטנו הרגישה של העולל...
תודה !

עלי חוביזה הם מבין העלים העדינים יותר, חסרי חומציות, טעם נעים. עדין יותר מכל המתורבתים, כולל חסה למשל.

עלי ברקן הם מדהימים מבחינה תזונתית, רק מהטעם שלהם אפשר להרגיש את זה.. שם בכיס הקטן את עשב החיטה.
(לפי תחושה שלי, לא באמת מדדתי והשוואתי).
עלי גדילן הם ממש קרובי משפחה, אבל יותר נפוצים וטיפ טיפה פחות עשירים (אם כי עדיין מאוד עשירים). קל מאוד להתבלבל ביניהם.

לדעתי הם מאוד בטוחים אם את מרסקת היטב בבלנדר.
מעבר לכך שהקוצים נטחנים דק דק, הם גם מתרככים. מתוך איזה 200 פעמים השנה שהכנתי שייק עם גדילן, קרה לי פעם אחת שהרגשתי בפנים את הקוץ. היה בזה משהו מדהים - הוא היה רך ממש כמו סיב עדין ולא היה כמו קוץ. כנראה שהערבול עם כל הנוזלים ממש ריכך אותו.
אם את רוצה לוודא שלא יהיו לך חלקים בשייק שלא נטחנו (כי נתקעו מתחת לסכינים או מכל סיבה אחרת) - אפשר להוסיף 2/3 כוס מים לבלנדר.

מדהים ששייק עם כרוב היה לו טעים.. כנראה שיש לך טאץ'!

_איפה את קונה תרד?
נ.ב1 את חייבת לנסות מלוכיה_
אני מזמינה תרד אורגני משוק צרעה או מ"הגינה האורגנית" בבית יצחק.
קראתי היכן אתה קונה את המלוכיה, מעניין אם אוכל להשיג גם במקומות אחרים. ליד הבית כבר לא נותרו עלים ירוקים בכלל )-:
ממש מייאש. חסה לבד לא טעימה לי ברסק...

ליד הבית כבר לא נותרו עלים ירוקים בכלל. גם אצלי. זה לא שאין, פשוט האיכות ירודה... כבר מזמן משקיעים את האנרגיה שלהם בפרחים ובזרעים ומזניחים את העלים.
רוב העלים הירוקים שלי לאחרונה זה סלרי מהערוגה הפרטית

הי אורי, תודה על התשובות!
אדווח ברגע שיהיה לי אומץ להוסיף ברקן למיץ. כמובן שאנסה על עצמי לפני שאנסה עליו ועדיין. צעדים ראשונים מהוססים, כאמור...

רק תמהרי, כי כבר מלא זמן לא ירד גשם והם הולכים ומתים...
(מצד שני, את יכולה לקחת דלי מים ולהתחיל להשקות כמה גדילנים וברקנים, ואז הם יהיו ממש בסדר, נראה לי)

עלים ירוקים לנצח

אנג'לה סטוקס מככבת שוב בשיר מחווה לירוקים...
http://uk.youtube.com/watch?v=[po]gz1Uu r5ROA[/po]

איזה עלים אפשר ללקט בתקופה הזאת שמעכשיו ועד הקיץ??
בחצר שלנו וסביבותיה הכול יבש, החוביזות, הברקן והגדילן- לא נשאר מהם כלום אכיל. מחפשת עלים לסלט. למישהו יש רעיונות או הפניות לתמונות?

בדיוק עכשיו מתחילה עונת הריג'ילה (רגילת הגינה)
בנוסף,
אם את גרה קרוב לנחל (אפילו 20 דקות הליכה), יש סיכוי שתמצאי שם דברים שונים, כמו כרפס הביצות וגרגיר הנחלים.

ממליץ לקנות שתילים של ריחן (בזיליקום) - קניתי לא מזמן והם כבר גדולים ויפים ואני אוכל מהם כל יום (וממש ברגעים אלו אוכל סלט עם הרבה ריחן מכמה זנים)
כנ"ל נענע, מליסה וכו'.

נ.ב1 את חייבת לנסות מלוכיה
טעמתי היום פעם ראשונה מלוכיה 9-: והיא הייתה כל כך טעימה. באמת מזכירה מעט חוביזה, אבל הרבה יותר עדינה. איך מכינים ממנה כמאכל רק מרק???

נראה לי שסוף סוף מצאתי עלים טעימים לתקופה הקרובה. חסות לא מספקות בעיניי ברסק, התרד, כבר לא כל כך טעים לי בשבועיים האחרונים, ועכשיו הלהיט יהיה מלוכיה. אגב טעמתי היום גם מעט ריג'לה נהדרת, אבל המלוכיה, השאירה חותם עמוק.

מה שחשוב עם המלוכיה ברסק ירוק זה לשים גם מהגבעול, כי אחרת זה יוצא רירי מדי
(העלים משאירים ברסק מרקם רירי, והגבעולים פחות)

בא לי ריג'ילה

היום השתמשתי בשייק הירוק בעלי כרוב (העלים החיצוניים של הצמח, שהרוב זורקים לפח) שקיבלתי חינם מחנות הטבע זנבר
יצא טעים מאוד, קצת כרובי (האמת מזכיר קצת טעם של קייל וקולארדס)

kale באנגלית

(ויקיפדיה
מבקש טיפים לגידול קייל.
האם כדי להפוך את האדמה.להנביט בבית או ישר באדמה?איך להשקות ?מרחק בין שתילים? וכו'

הכי טוב בסתיו, אבל אם אתה חייב עכשיו -
אפשר להנביט במקום מואר בבית ואחר כך לגדל במקום מוצל בחוץ. הקייל חובב מים , בטח בתחילת דרכו..
אפשר להשקות בטפטפות או במשפך...
מרחק בין שתילים? מכיוון שהוא יכול לגדול לצמח די גבוה וגדול , הייתי מאפשרת אפילו חצי מטר בין השתילים, אם יש לך מקום..
בהצלחה! (איזה סוג קייל יש לך?)

המון תודה אמא אדמה
בנתיים יש לי (Dwarf Green Curled)אשמח לקנות או להחליף עוד סוגים,איזה כדי לגדל?

אצלנו "שולט" הקייל האדום הרוסי והאיטלקי\לסינטו\דינו - מה שאני אוהב זה שהם רצים כבר שנה שלישית עם הפוגות קצרות - ושהם לא חופפים - כלומר הם נעשים טעימים יותר ופחות במהלך השנה ובתורות.
אם יש לך רק מעט זרעים - תעשה מה שאמא אדמה אמרה.
אם יש לך הרבה זרעים - תפזר חופשי - ותן לגדול דווקא בצפיפות, ככה זה בטבע (ראה את הקרוב החרדל), הצמחים תומכים אחד בשני, יהיה לך הרבה יותר אוכל בשלב מוקדם יותר - כי אתה למעשה תדלל לתוך הסלט את הכרולים החלשים יותר ותשאיר לצמיחה את אלה עם הכי הרבה און. (ותן להם לצמוח לזרעים ואז בכלל לא תצטרך לשתול יותר..

תודה אופק! האם יש אפשרות לרכוש ממך זרעים של הסוגים שהזכרתה?

מעוניין בזרעיי? הממ.. יש בשפע! יש המון בגינה בתרמילים ואתה מוזמן לבוא ללקט (ככה יצא קייל יותר טעים) - תזכיר לי לפני פעם הבאה שניפגש ואביא לך (או שאם זה לא יוצא אז אשלח אלייך את המצלמה בדואר עם הזרעים..)

הי, גם אני אשמח לזרעים מעניינים. (האם יש חשש להפריה עם צמחים אחרים?)
אבל מה שלא הבנתי עד היום, הוא מה כל כך טוב בקייל. למה אתם משתמשים בו?

הוא בעיקר טעים! (בעיקר בחורף) כמו כן קראתי שהוא נחשב לאחד העלים הירוקים המתורבתים הכי מזינים שיש (מוזמנת לקרוא למעלה את הקישור לויקיפדיה). מלבד זאת אני מגלה יתרונות נוספים - שהוא פורח לאט - מה שנותן תקופת עלים ארוכה - ושהוא רב שנתי וצומח לגובה מה שמאפשר גינה רב-שכבתית יותר. בניגוד לחסה או הרבה צמחים אחרים, כאן לא קוטפים את הראשים, אלא קוטפים את העלים הגדולים שנראים טוב ועוד ועוד עלים צומחים מהאמצע.
בהחלט הפריה אפשרית עם מצליבים אחרים.. - אבל בשבילי זה לא חשש, כלומר אני לא מנסה לשלוט עד כדי כך - ולפעמים יוצאות בני כלאיים מוצלחים ומיוחדים!
מה שמגניב בגינה (כרגע חזרתי) זה שבגלל המסע לsiwa ועוד אי אילו תירוצים - לא השקעתי בה מי יודע מה - ועדיין, בגלל שאני נותן לכול להגיע לזרעים.. כמעט על הגינה היא צמחים מזריעה טבעית ולא מכוונת.. ויש סלרי, קייל, עגבניות, טומטיו, אבטיח, דלעת, מנגולד..

האם זה לא דומה בעצם לעלים של הברוקולי? (שבעיניי הם לא טעימים). טוב, אני צריכה פשוט לטעום.
בשבילי הפריה זו בעיה, כי אני כן מנסה להגיע למצב שכל הזרעים שלי מאיסוף עצמי, וחשוב לי שיהיה ברוקולי וכרוב.
מקריאה לא מאוד מעמיקה הבנתי שאחד היתרונות החשובים הוא שהוא עמיד בקור, וכאן כל הגינה שלי שרדה יפה את השלג שהיה השנה.
עכשיו יש אצלך קייל בגינה? הוא אכיל? לי למשל יש סלרי, אבל הוא מר מאוד-מאוד.

העלים של הברוקולי טעימים מאוד (עבורי לפחות) בעונה ספציפית, שאני לא זוכר בדיוק איזו.

קייל טעים, הוא צמח קרוב יחסית למקורות (עבר מעט מאוד השבחות והכלאות), וזאת כנראה גם הסיבה שהוא עשיר מאוד בערכים תזונתיים... עד כמה ששמתי לב, כמעט כל ערך תזונתי חדש שהמדע "מגלה", אז מגלים שיש אותו גם בקייל.
שמתי לב שדוקא העלים הכרוביים המרים האלה (כמו קייל, אבל גם כמו עלי ברוקולי שהם מרים יותר) יוצאים מדהים ברסק הירוק.

הטעם של הקייל וגם של העלים של הברוקולי (כן, דומה, לכל עלי הכרוביים - אבל הקייל, בשיאו, מעודן ומשובח יותר ואם יש לך זנים שונים אז גם צבעוני יותר) משתנה מעונה לעונה ותלוי כנראה בעוד גורמים. לאורך השנה יש כמה פעמים שהעלים של הקייל הם ממש לא מרים (לי) - אפילו מתוקים.. אני הכי אוהב את העלים אחרי כמה בוקרים של כפור לפחות.
בשאר השנה אני הולך על העלים הכי רעננים שאני יכול למצוא - גם אם הם מרים קל לי יותר להפוך אותם למאוד טעימים.. מומו תמיד מעדיפה קייל על חסה - אפילו חסה לא מרירה. לפני כמה שבועות כל העלים נפלו והיו מלא כנימות וחשבתי שזהו.. אבל לא בשבועות האחרונים עלי חדשים יצאו ולפני שבועיים אפילו הייתה תקופה קצרה שהעלים היו ממש מעולים. עכשיו יש לא מעט עלים (קטנים יותר מאשר בחורף) - ובסלט מאד קל לשבח אותם על ידי תבלון בלימון, שום מעוך, מלח, ושמן זית - את זה לשים עם היד טוב טוב ונותנים לזה לעמוד קצת.. מוסיפים חצאי עגבניות שרי ויוצא מעולה (תנסי עם עלי ברוקולי - זה חבל"ז).
כן יש לי הרבה סלרי - הכול נזרע לבד - דווקא שנה שעברה הם היו על הפנים, כלומר בסדר, אבל מרים.. עכשיו, הילדים שלהם.. צמחו במין שטיחים צפופים שלא דיללתי - ככה שיש המון גבעולים קטנים יותר, אבל ממש מתוקים וממש טעימים. העלים של סלרי פחות טעימים ואני משתמש בהם רק ברסק ירוק.

ברסק ירוק אני כמעט אף פעם לא שם קייל, לא בגלל שלא טעים, אלא בגלל שאנחנו אוכלים מספיק קייל בסלטים ואני מעדיף לגוון דווקא עם עלים שקשה יותר לאכול בסלט, כמו חסת המצפן או גדילן. כפי שאורי הזכיר - את המרירות של עלים אפשר לנטרל בקלות עם מתיקות ב{{}}רסק ירוק - למעשה זו הטכנולוגיה הכי טובה שאני מכיר לתצרוכת עלים - ובזכותה אפילו עם הגינה הלא מושקעת שלי - אני יכול לספק לי מגוון רחב של עלים כל יום.

האם יש צורך להפוך את האדמה או פשוט לזרוע ולהשקות?

תודה על האינפורמציה.
לנו יש עכשיו עלים של כרוב אדום, שצמחו אחרי שהורדנו את הראש של הכרוב בחורף. לעלים יש צורה אחרת, והם גדלים אחרת, והם ממש טעימים. אנחנו מוסיפים אותם לסלט. הסלרי שיש לי עכשיו הוא צמחים מהחורף שעבר, ועדיין לא נבטו חדשים ורעננים.
באמת, אין דבר כיפי יותר מירקות שצמחו בעצמם בגינה