שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

שליחת תגובה

בשביל שיח טוב כל מה שצריך זה מעט מים, מעט אור ומעט רצון טוב. יד?
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי אמא_לתאומים* » 20 דצמבר 2015, 18:23

שעה ביום לשחק עם התאומים? או אולי דווקא לעשות בשבילך טלפונים?

טלפונים יהיו עזרה ענקית. בלילה אני מרכזת לי את הרשימות של מה שאני צריכה לעשות (בשמת, מה שהצעת אני מיישמת כאמור) - אבל בבוקר פשוט לא מגיעה לרבע, אלא ממש למעט מהכל. וגם יש כל מיני דחופים פתאום.

לגבי השאר אני שמחה לעזרה מכל סוג, בעיקר לפנות לי טיפה זמן בבוקר לטפל בשכאלה.

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי בשמת_א* » 17 דצמבר 2015, 21:38

אולי תנסחי פה איתנו מה סוג העזרה המדויק שאת צריכה?
וכדאי שזה יירשם בדף מתאים כדי שאנשים יגיעו ויראו (-: (ואיזור בארץ).

אגב אירגון זמן יעיל: אני מוצאת טלפונים במחשב תוך כדי (אפשר תוך כדי הנקה), רושמת בנייד עם תזכורת שתתריע בשעה שאוכל לטלפן, ואז מתקשרת למספר שכבר שמרתי בנייד בזכות ההתראה שצפצפה והזכירה לי - בזמן שאני בנסיעה או במקרה שלך, אולי כשאת בטיול עם שניהם והם נרדמו?

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי מיכל_בז* » 17 דצמבר 2015, 14:11

להעביר לילה ללא שינה זה רעיון מאוד מאוד רע. תזכרי שאת מנסה להקל על עצמך, לא להיפך.

אולי תנסחי פה איתנו מה סוג העזרה המדויק שאת צריכה? שעה ביום לשחק עם התאומים? או אולי דווקא לעשות בשבילך טלפונים?

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי אמא_לתאומים* » 17 דצמבר 2015, 04:06

פלונה תודה אבל קשה לי להשאיר אותם לבד לגמרי עם מישהו גם לטיול (שיש בו גם צרכים תמידיים) מלבד אחותי שכשהיא מתפנה לעזור, אני מטפלת בסידורים מול מוסדות. גם טיול חשוב עבורי ואני גם קונה כל מיני בדרך.

לגבי עזרה -
אני מחפשת כל הזמן עזרה, גם בהתנדבות וגם בתשלום, יש גם חברה או כאלה מדי פעם. אין מישהי שכרגע אפשר להשאיר אותה לבד עם שניהם לצערי. ובגלל שלכולם גם יש חיים ומחלות יוצא שבסופו של יום גם אין הרבה עזרה שניתן לסמוך עליה.
(לגבי האוכל זה בסדר, מדי פעם אמי או חברה מעבירות אליי אוכל מבושל).

שקלתי להעביר לילה אחד ללא שינה לטפל בכל מיני.
בינתיים זה לא מצליח (אם כי חצאי לילות בין ההאכלות).

גם לגבי עזרה תפסתי שכל היום ואני מתחילה לבקש שיגיעו בשעות קבועות. מי שמגיע. זו דוגמא למשהו שיכול לייעל.
ואני מחפשת עוד כאלה מאירי עיניים.

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי פלונה* » 16 דצמבר 2015, 19:02

אם כל יום תצאי ותחזרי מהטיול בשעה קבועה, לא משנה אם הם ערים או ישנים או מה, זה יתחיל לארגן אותם

לא תמיד אני מרגישה שמתפנה לי זמן לדברים הנל אלא לכיבוי שריפות.
האם אתי כולה למצוא מישהו שיקח אותם באופן קבוע לטיול של שעה? כל יום, בשעה מסויימת (עדיפות לשעות שאפשר להתקשר למוסדות או לטכנאי)?
ככה תוכלי להרוויח 2 ציפורים ואולי 3. גם ארגון סדר יום חלקי, גם טיפול במטלות ואולי גם להכין לך באמצע היום מרק מזין לכמה ימים..

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי בשמת_א* » 16 דצמבר 2015, 19:00

צריכה שיטה
צריכה עזרה.
את אמא לבד לתאומים...

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי בשמת_א* » 15 דצמבר 2015, 23:56

איך מנחילים סדר יום לשני קטנטנים שישנים בשעות שונות אוכלים בשעות שונות
קטנים מדי לסדר יום {@
סדר היום צריך להיות שלך ולא שלהם.
את צריכה להחליט מתי את קמה, מתי את אוכלת בוקר-צהריים-ערב ואם את זקוקה לארוחות ביניים ואם בכלל את יכולה לשבת לארוחות במצב הנוכחי.
את צריכה להחליט מתי את מחשיכה את הבית ומגיע זמן השינה.
זו המסגרת.
כמו כן את יכולה להחליט על השעה שבה את יוצאת איתם לטיול בחוץ. אם כל יום תצאי ותחזרי מהטיול בשעה קבועה, לא משנה אם הם ערים או ישנים או מה, זה יתחיל לארגן אותם.

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי אישה_במסע* » 15 דצמבר 2015, 13:25

למצוא בסך הכל גופיות פלנל
אני הייתי ממליצה ל חנויות למתגייסים. בזמנו קניתי לצבא גופיות כאלו, נוחות, וכמובן לבנות (ואחת בצבע זית. פיכסה!).

המהלך שפותח את הדלת לשפע הוא לנקות ולנפות את המיותר, ואז נוצר חלל שלתוכו מגיע החדש.
אני בעד לנפות את המיותר, אבל לא את הלא מיותר... מה שלא מדוייק, אבל הכי טוב מבין מה שיש - לא מיותר לדעתי.

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי אמא_לתאומים* » 15 דצמבר 2015, 13:19

קשור ולא קשור - אני מנסה לארגן סדר יום לתאומים כדי שלהם תהיה ודאות לקראת מה שצפוי ושלי יהיה סדר יום מובנה שמין הסתם יפנה לי זמן.
הבית על גלגלים.
וזו הגדרה נעימה.
כמות המשימות מטורפת ואין לי דקה.

חייבת שיטה, קודם כל איך מנחילים סדר יום לשני קטנטנים שישנים בשעות שונות אוכלים בשעות שונות - קיצררר אני כרגע לא מצליחה לייצר סדר יום שלא תלוי בהרבה משתנים ובכל זאת אפשר אני בטוחה לעשות זאת ומקסימום השינויים יהיו החריג ולא הכלל.

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי בשמת_א* » 15 דצמבר 2015, 10:40

אישה במסע, כל אחת צריכה לעשות את ההתאמות שלה. מה שלא יעבוד לך, את חייבת להתאים לעצמך.

ברוב המקרים, במיוחד אצל כאלה שכבר הצטברו אצלן בגדים בארון משנים קודמות (נגיד עברו את גיל 25, נגיד עברו כבר הריון ולידה לפחות אחד, כלומר הרוב באתר הזה P-: ), המהלך שפותח את הדלת לשפע הוא לנקות ולנפות את המיותר, ואז נוצר חלל שלתוכו מגיע החדש.

ואז פתאום דוד שלי בא עם שקית שחורה ענקית
D-: בול ככה עובדת הזמנה מהיקום. דייקת מה שאת רוצה והגיע (-:

הקטע עם בגדים שמתאימים לדרישות שלי, ףףףף בשבוע שעבר עברתי אולי 10 חנויות כדי למצוא בסך הכל גופיות פלנל 100% כותנה לבנות במידה שלי. יואו כמה קשה. הכל מלא בפוליאסטר וגו'...

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי אישה_במסע* » 14 דצמבר 2015, 21:30

אם ממש יתחשק לך ללבוש בגד כלשהו ואין לך בארון שום דבר כזה שמחמיא לך ומתאים לך - הרעיון הוא להזמין בגד כזה מהיקום, לא ללבוש אחד מעפן רק מפני שיש לך בארון
אני לא ממש מסכימה. פה אני אוחזרת בעיקרון הצילצולי - להוסיף, לא להחסיר. כשאני מוצאת את הבגד המדוייק, אפשר להיפטר מהעודפים בקלות. אחרת זה בעייתי.

אקח את זה לקיצוניות - אם אין לי אף בגד חם שממש נוח לי איתו, אני אלך בחורף בלבוש שאני קופאת בו, כדי לא ללבוש בגד מעפן?

לדעתי - ליצור שפע. ליצור דיוק. למצוא בגדים שממש ממש טובים לי. אז, באופן טבעי, אני יכולה ללבוש כמות קטנה מאוד של בגדים כל הזמן, ולהיפטר בקלות מהמיותרים.
ניסיו להיפטר מהלא מדוייקים, כשאין לי מדוייקים יגרום לתחושת מחסור ואגירה.

<מצטרפת לתלונות על איכות הבגדים. אני בסך הכל רוצה חולצות מכותנה, שתתאמנה לגזרה שלי. זה כל כך הרבה לבקש? מתברר שכן. הכל מלא בפוליאסטר ושאר איכסות |אוף| >

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי פרח_בית* » 14 דצמבר 2015, 21:16

עובדת על עצמי בכיוון הזה בשנים האחרונות. להוציא כל מה שמבאס אותי ללכת איתו, ולהקפיד לקנות רק דברים שאני באמת אוהבת (כלומר יפים לי, ו נעימים על הגוף - נקודה מאוד משמעותית שאני מרגישה שמשפיעה עליי במשך כל היום).

הרעיון הוא להזמין בגד כזה מהיקום, לא ללבוש אחד מעפן רק מפני שיש לך בארון
מצחיק שאת כותבת את זה. באמת בתחילת החורף התבאסתי שאין לי חולצות ארוכות שטוב ונוח לי איתן. קניתי לי 3-4 חולצות, אבל בגלל שאני משתדלת לא להוציא יותר מ40-50 ש"ח על חולצה, קצת קשה למצוא דברים מבדים נעימים ואיכותיים.
ואז פתאום דוד שלי בא עם שקית שחורה ענקית, ואמר שאלה בגדים שחברה שלהם שהוציאה מהארון. מצאתי לי שם בערך 5 חולצות ממש סבבה (ושמלה, אבל זה לקיץ... וממש לא חסר לי). בהתחלה לא הייתי סגורה עליהן, אבל בינתיים הלכתי עם חלקן והן ממש נעימות לי.

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי פרח_בית* » 14 דצמבר 2015, 21:13

עובדת על עצמי בכיוון הזה בשנים האחרונות. להוציא כל מה שמבאס אותי ללכת איתו (כי הוא לא יפה לי, או לא נעים על הגוף - נקודה מאוד משמעותית שאני מרגישה שמשפיעה עליי במשך כל היום)..

הרעיון הוא להזמין בגד כזה מהיקום, לא ללבוש אחד מעפן רק מפני שיש לך בארון
מצחיק שאת כותבת את זה באמת בתחילת החורף התבאסתי שאין לי חולצות ארוכות שטוב ונוח לי איתן. קניתי לי 3-4 חולצות, אבל בגלל שאני משתדלת לא להוציא יותר מ40-50 ש"ח על חולצה, קצת קשה למצוא דברים מבדים נעימים ואיכותיים.
ואז פתאום דוד שלי בא עם שקית שחורה ענקית, ואמר שאלה בגדים שחברה שלהם שהוציאה מהארון. מצאתי לי שם בערך 5 חולצות ממש סבבה (ושמלה, אבל זה לקיץ... וממש לא חסר לי). בהתחלה לא הייתי סגורה עליהן, אבל בינתיים הלכתי עם חלקן והן ממש נעימות לי.

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי בשמת_א* » 14 דצמבר 2015, 17:03

הבעיה שלפעמים יש בגדים שלא נוח/לא מתאים/אני נראית בזה נורא, אבל לובשת אותם בכל זאת, ומתבאסת תוך כדי...
D-:

לא בריא לנו להתלבש בבגד שמוריד לנו את מצב הרוח, את הבטחון העצמי, את התחושה הטובה לגבי עצמנו {@
אם ממש יתחשק לך ללבוש בגד כלשהו ואין לך בארון שום דבר כזה שמחמיא לך ומתאים לך - הרעיון הוא להזמין בגד כזה מהיקום, לא ללבוש אחד מעפן רק מפני שיש לך בארון P-:

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי פרח_בית* » 14 דצמבר 2015, 09:30

פה הרעיון הוא לאו דווקא לעשות ניפוי כשכל השמלות מול העיניים, אם כי אני לגמרי מתחברת לזה, אלא לפנות דברים שפשוט לא טובים לנו. שאת לא אוהבת, לא לובשת, לא מתאים לך, את נראית נורא בזה כמה דברים תופסים מקום בארונות, שאף אחד אף פעם לא לובש!

הבעיה שלפעמים יש בגדים שלא נוח/לא מתאים/אני נראית בזה נורא, אבל לובשת אותם בכל זאת, ומתבאסת תוך כדי...
לדוגמה שמלה שאני די מתבאסת עליה, למשל היא גורמת לי להרגיש שאני נראית איתה שמנה. אבל אני אגיד לעצמי - אני לא אוציא אותה, כי מה אני אעשה כשממש יתחשק לי ללבוש שמלה קצרה בלי שרוולים? ואז אני עוברת על כל השמלות, ומגלה שדווקא יש לי איזה שתיים שעונות על הקריטריון אבל הרבה יותר מחמיאות לי.
אז אני אזרוק את ההיא בלי לחשוב פעמיים, ואציל את עצמי מללבוש אותה וללכת יום שלם בחוסר נוחות...
ברור שהיה עדיף מראש להגיד לעצמי - זה לא נראה עליי טוב, זה מעצבן אותי, צריך להעיף. לפעמים זה מצליח לי, לא תמיד.

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי בשמת_א* » 13 דצמבר 2015, 19:01

אפשר אולי לנצל את ההזדמנות ולהכין כל מיני דברים מעיסת נייר
בטח, מי שאוהב... (אני שונאת P-: )

אם בפינוי אני נתקלת במשהו שאני מתקשה להחליט לגביו, אני מעלה לשם
רעיון מעולה. יש לי פוסט גם על זה אבל לדעתי פרסמתי אותו עד כה רק ברשימת הדיוור שלי למשתתפות הסדנאות ועדיין לא ערכתי אותו בשביל פרסום פומבי באתר (-:

פה הרעיון הוא לאו דווקא לעשות ניפוי כשכל השמלות מול העיניים, אם כי אני לגמרי מתחברת לזה, אלא לפנות דברים שפשוט לא טובים לנו. שאת לא אוהבת, לא לובשת, לא מתאים לך, את נראית נורא בזה P-: כמה דברים תופסים מקום בארונות, שאף אחד אף פעם לא לובש!

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי פרח_בית* » 13 דצמבר 2015, 14:58

קראתי עכשיו את הדף. באיחור של שנתיים אבל לגבי כביסת הניירות - אפשר אולי לנצל את ההזדמנות ולהכין כל מיני דברים מעיסת נייר. אני יודעת שבדרך כלל עושים מנייר עיתונים או נייר טואלט, אבל לדעתי אם חותכים קודם את הניירות זה יכול לעבוד גם בנייר רגיל, בטח מספיק בשביל יצירה עם ילדים.

לגבי הרשימה של סדר בארון בגדים, מסכימה עם רוב הכתוב. פחות מתחברת ללסדר כל מדף בנפרד, כי אם אני כבר מסדרת יותר נוח לי לעבור על כל מה שיש לי. למשל, יש לי שמלות גם מקופלות וגם בתלייה, אז כשאני רואה את כל השמלות מול העיניים יותר קל לעשות את הניפוי.
אבל אם יש מישהי שזה באמת תוקע אותה ויוביל אותה לערימה שמחכה באמצע החדר במשך חודש, אז אני מבינה איך שיטה של מדף-מדף תהיה יותר יעילה עבורה.

מה שאני עושה עם בגדים שלא עולים עליי או שאני כבר לא לובשת, אבל ממש קשה לי לזרוק (בגלל סנטימנטים או כי הם מיוחדים ויפים), הקדשתי להם ערימה אחת במדף העליון ביותר (כזה שצריך סולם כדי להגיע אליו, אז הוא לא בשימוש יום יומי). אם בפינוי אני נתקלת במשהו שאני מתקשה להחליט לגביו, אני מעלה לשם. אם נגמר המקום שהקציתי - אני מפנה משהו מהממש ישנים, שכבר עברו מספיק שנים והסנטימנטים התפוגגו.
אמנם זה שלב אחד לפני הפח, אבל מקל על ההחלטות ולא תוקע אותי באמצע הסדר עם "מה לעשות עם החולצה הזאת? לזרוק או לא". זה מפנה את המדפים של הדברים שאני באמת משתמשת בהם ולא משאיר מול העיניים דברים שאני לא לובשת.. ותופס רק שליש מדף שגם ככה לא נגיש.

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי בשמת_א* » 12 דצמבר 2015, 17:51

משתפת ברשימה חדשה רלבנטית שפרסמתי עכשיו: סדר בארון הבגדים: לתרום מה שלא הולם אותי

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי ורד* » 26 אוקטובר 2013, 20:43

לא התכוונתי להשאיר אותך בלי מילים :-D
ואת יודעת שהכל בתודה ואהבה |L|

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי בשמת_א* » 26 אוקטובר 2013, 20:21

טוב, מלכתי האצילית, השארת אותי בלי מלים [-:

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי ורד* » 26 אוקטובר 2013, 19:47

בשמת יקרה,
ככל שהסדנא מתקדמת אני מבינה למה רציתי לעבור אותה בפעם השלישית.
כתבתי לך פעם קודמת שהניסוחים שלך עוזרים לשנות את החיים. אני חושבת שבזכות הסדנא שלך אני מרגישה הרבה יותר טוב עם עצמי.
יותר שלמה עם תחומים רבים בחיים שלי.
מאושרת עם הילדים, מאושרת באמהות שלי ובזוגיות שלי.
אני חושבת שהסדנאות שלך הן בעצם העצמה והתפתחות אישית באמצעות סדר וארגון הבית.

שבוע שעבר כתבתי מייל ל אמא רגועה מדי בנוגע לתכנונים לארוחה משפחתית.
במייל כתבתי משפט ארוך, והמילה אני הופיעה בתדירות מרובה.
ואז כתבתי שלאור המשפט הזה - יכולתי להיות מלכה.
אמא רגועה מדי ענתה לי במשפט אחד - את כבר מלכה.

ואני חושבת, שזה בזכות הסדנא הנוכחית.

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי בשמת_א* » 24 אוקטובר 2013, 09:06

הי שמחת ציון: שתי תשובות.
האחת היא שאפשר להתעדכן באופן קבוע דרך האתר שלי . יש שם גם אופציה שנקראת "לעקוב אחרי הבלוג באימייל" וככה תקבלי עידכונים למייל כל פעם שאני מעדכנת משהו באתר.
השניה היא לכתוב למייל שלי ישירות (הוא מופיע שם באתר) ולכתוב לי ישירות.
רשימת התפוצה שלי היא כרגע לבוגרי הסדנאות, המיילים מבוססים על מה שאני מלמדת בסדנאות והם מהווים המשך של הפירוט והתמיכה בסדנאות. אני מצרפת לרשימה כבר אחרי הפגישה הראשונה בסדנה.

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי שמחת_ציון* » 24 אוקטובר 2013, 08:49

שלום בשמת
איך יודעים על הסדנאות שלך? ואיך אפשר להצטרף לרשימת התפוצה שלך?

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי בשמת_א* » 19 אוקטובר 2013, 19:21

ורד אהובה, כל כך התרגשתי מהדברים היפים שכתבת לי שהשארתי את הדף פתוח כמה שעות כי לא ידעתי מה לומר [-:
כיף לבוא אלייך, וכיף לקבל פידבק כזה.
אני כותבת מהלב שלי אבל לא תמיד אני יודעת איך זה מתקבל בצד השני, כמה זה עוזר. גם אם יש תגובה חמה או שתיים, אני חושבת ישר שבטח המאה האחרים לא קראו P-: (כן כן, אפשר לזהות פה שרידים של הפרפקציוניזם... הצורך באישור, החשש משיפוט שלילי... (-: נו, כמו שאני אומרת לא פעם, גם אני "אתר בבנייה"...).

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי ורד* » 19 אוקטובר 2013, 17:13

בשמת יקרה,
כ"כ נהניתי אתמול @} (הפרח הוא במקום סימן קריאה). היה כיף, ומלמד. כן, למרות שהבית מסודר ונקי, כאילו מרי פופינס היתה אצלי, יש לי מה ללמוד ממך - והרבה .
אתמול נגעת בנקודות החלשות אצלי.
וזה חשוב.

מה ששלחת אתמול במייל - מעולה (כמו כל מה שאת שולחת)
הניסוחים שלך מדוייקים, מחכימים, ו...משנים את החיים :-) או יותר נכון, עוזרים לשנות את החיים.
|L|

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי בשמת_א* » 15 אוקטובר 2013, 15:33

נראה לי שיש משהו מאוד יהודי בדימוי הזה!
ברור... (חיפוש זריז במקורות יגלה את זה).

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי תפילה_לאם* » 14 אוקטובר 2013, 22:44

אם כשאת עייפה ועמוסה ומותשת יוצאות לך מגילות רהוטות כאלה (בדף של תפילה) אז שתהיי לי בריאה.
לגמרי!

ובעניין המלכה - נראה לי שיש משהו מאוד יהודי בדימוי הזה! לפחות כך נוצר בי הרושם מהיתקלות בכל מיני טקסטים מהעת האחרונה.

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי בשמת_א* » 14 אוקטובר 2013, 22:06

אצלי מלכה זה ישר עם נתינים
המממ. אצלי לא.
זה משהו מהאגדות, לדעתי.
כשאני מדברת על "מלכה" אני לא חושבת לא על ארמון ולא על האנשים שמסביב, אלא על התחושה בגוף כשאת מרגישה שאת מלכה. מרחב לנשום, עמוד שידרה חזק ויציב, בטחון, זקיפות קומה, גאווה אמיתית ושקטה.

נו, אולי נארגן לך איזה חוג בית באנגליה
בשמחה.

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי ציל_צול* » 14 אוקטובר 2013, 21:47

אהלן,
תוהה לגבי משהו שראיתי אותך כותבת כבר כמה פעמים - הדימוי של מלכה.
מאיפה זה בא? איזה עולם אסוציאציות זה מעורר אצלך?
אצלי מלכה זה ישר עם נתינים (כי אחרת, על מה היא מולכת, ועל מי?) וקצת קשה לי החיבור של זה למערכות היחסים עם הילדים.
אני סקרנית לדעת מה עובר לך בראש כשאת עושה שימוש במילה הזו.

וכהערת אגב - אם כשאת עייפה ועמוסה ומותשת יוצאות לך מגילות רהוטות כאלה (בדף של תפילה) אז שתהיי לי בריאה.
חשבתי על זה שמעבר לכישרון הכתיבה וההסבר זה כנראה חומר שיושב לך ממש בקצות האצבעות.
פעם שמעתי הרצאה על קשיי כתיבה ומישהי שם אמרה שכאשר החומר לא יושב בקצות האצבעות צריך להיכנס ל ZONE מיוחד כדי לכתוב.
אבל כאשר החומר נמצא בקצות האצבעות אז עצם הכתיבה עליו מכניסה לתוך ה ZONE.

וחוץ מזה הדברים שכותבת לך כאן ורד גרמו לי קצת להצטער שאף פעם לא שמעתי את ההרצאות שלך על ארגון הבית. אני רואה את עצמי בערך כמו שורד רואה את עצמה (וכמישהי שפשוט לא זקוקה למידע הזה כי זה בא לי באופן טבעי) אבל נראה שהדבר הזה יכול להכניס איזו רכות מבורכת לכל העניין וברכות אני דווקא די חלשה כשזה נוגע לסדר וניקיון.
נו, אולי נארגן לך איזה חוג בית באנגליה. יש קבוצה לונדונית שמביאה מרצים מעולים לקהל נשי בעיקרו.

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי בשמת_א* » 14 אוקטובר 2013, 21:11

והמשהו הפנימי הזה היה אחד הדברים שגרמו לי לרצות לחיות איתו כל החיים
איזה דבר יפה כתבת. אני מקווה שתראי לו את זה או לפחות תצטטי {@
כריסטופר אלכסנדר הוא שם המומחה לאדריכלות שכתב את הספר A Pattern Language
הוא מתאר שם דפוסים של בתים, רחובות, ערים ואיזורים שהתגלו כמתאימים לבני אדם, כמושכים, כאנושיים, כמשמחים.
שילוב של הפרקטי והיפה, של המותאם לצרכים אנושיים ושל המדבר אל הלב.
לכן יפה במיוחד שאת רואה ומזהה ומעריכה את המשהו הפנימי שיכול ליצור את הקסם הזה |L|

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי ורד* » 14 אוקטובר 2013, 18:04

איך אני שמחה שגם את חווית את הבית שלי כ- הנעים והמקסים כי מבחינתי הבית הוא הבסיס.
חשוב לי שהבסיס יהיה נעים. ונעים אצלי לפחות, זה גם מסודר, נקי.
אני מאמינה (מקווה) שהילדים שלי יספגו את זה כמו שאני ספגתי את זה מהבית.

החלק השני של נעים זה המשהו הזה שנותן הרגשה חמימה של בית, וזה התחום של בעלי.
אמרת שכל מה שהוא עיצב זה בדיוק העקרונות של כריסטופר אלכסנדר אבל אנחנו לא יודעים מי זה.
אצל בעלי זה משהו פנימי, והמשהו הפנימי הזה היה אחד הדברים שגרמו לי לרצות לחיות איתו כל החיים.

טוב, הכביסה קוראת לי :-)

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי בשמת_א* » 13 אוקטובר 2013, 21:43

_הסדנא שלך משנה לא רק את הבית, אלא גם משהו פנימי, לפחות אצלי.
אז תודה_
איזה כיף, חיממת לי את הלב (-:
ואיזה יופי שנתראה שוב בשישי הקרוב {@ בביתך הנעים והמקסים {@

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי ורד* » 11 אוקטובר 2013, 14:26

בשמת,
היה כיף (כמו שחשבתי שיהיה), והיה מעניין (למרות שזו פעם שלישית).
בעקבות הסדנא אני מרגישה בצורה מוחשית כמה שבכל זאת השתניתי, וכמה שאני אוהבת את הבית שלי ואת החיים שלי, כמו שהם עכשיו.
אני כותבת בכל זאת, כי באמת תמיד הייתי מסודרת, ותמיד היה נקי אצלי, אבל עכשיו עוד יותר מסודר, ועוד יותר נקי, ובעיקר - יותר בקלות.
אני מיישמת כל מיני רעיונות שלך, כל מיני דברים שמקלים על החיים וגורמים לבית להראות מצויין (למשל הקופסא עם שקיות הניילון שמקופלות יפה בתוכה, למשל הסידור של המגרות שהראתי לך - זה הכל רעיונות שלך).
ואפילו לא זכרתי שאמרתי בסדנא הקודמת שאני מרגישה עומס של חפצים...כי היום כבר אין עומס.

הסדנא שלך משנה לא רק את הבית, אלא גם משהו פנימי, לפחות אצלי.
אז תודה :-)

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי ורד* » 20 ספטמבר 2013, 15:02

בשנתיים האחרונות, בזכות הסדנאות שלך, אני מתמקדת בבית - והפסקנו להעסיק מישהו שינקה.
הבית, בסך הכל, מסודר ונקי כמעט כל הזמן. (ואני מדברת על מסודר ונקי באמות המידה של אמא שלי, שהן אמות מידה גבוהות ביותר).
האמת היא שרוב הזמן הוא נקי הרבה יותר מאשר כשהיו אחרים שניקו פעם בשבוע-שבועיים עבורי.

מה שעוזר לי, אלה ההנחיות שלך מהסדנאות, והתזכורות, רעיונות, ומחשבות שאת שולחת בתדירות גבוהה במייל.

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי צ'פצ'ולה* » 08 אוגוסט 2013, 12:38

שלום בשמת, יש נושא שעזרת לי בו לפני כמה חודשים אבל נשאר אצלי קצת פתוח, ואם יש לך זמן וכוחות - אני רוצה לנסות לחזור לזה (אם אין - רק תגידי).
קודם כל תזכורות ממעלה הדף (אני מצטטת רק משפטים עיקריים מהתכתבות שהיתה ארוכה יותר):

_בעצם, מה שאנחנו מלמדות פה הוא נוכחות.
להיות נוכח ברגע. להיות נוכח בחיים. לעשות את הדברים מתוך כוונה. לעשות את הדברים מתוך מחשבה: מדוע אנחנו סוגרים את הדלת? איך אנחנו זורקים לפח?
מי שמתקשה בזה הוא מי שלא חי בנוכחות. לא נוכח כאן ועכשיו, לא חי את החיים שלו במלואם. נמצא "על יד". או חי בתוך המחשבות והדמיונות שלו. יש יתרונות רבים בנוכחות, בתשומת לב, בהכנסת כוונה לחיים_

באתי לספר לך בשמחה שזה עובד מעולה!{{}}

ופתאום אחרי שכתבתי לך, וחזרתי וקראתי שוב את ההמלצה שלך ואת כל מה שכתבת לי באותו הקשר, צצה לי תהייה - מעין התפלספות אבל עם השלכות מעשיות. ראיתי שכתבת כאן שאת עמוסה מאוד, וגם אני כרגע, אז לא אפתה אותך עכשיו להיסחף לעוד דיון, אבל ברשותך אשמח לחזור לנושא הזה יום אחד

בזמנו הזמנת אותי לכתוב את מה שמציק לי, אבל אני בדיוק ילדתי וזנחתי את כל מה שלא הישרדותי בשבועות הראשונים (-:

התיאור שציטטתי ממך למעלה ממש קולע: חי בתוך המחשבות והדמיונות שלו_ . זה בדיוק הבן שלי. וזה גם אני כשהייתי בגילו. ואני נקרעת בין המתנה שב _להיות נוכח ברגע. להיות נוכח בחיים , שאני יכולה להעניק לו, לבין העוול שבכך. אני זוכרת את עצמי בתור ילדה - העולם החיצוני הוזנח, העולם הפנימי טופח. כאב לי מאוד כשקרעו אותי מהעולם הפנימי. הייתי זקוקה לטיפוח הזה. הייתי זקוקה למחשבות שלי ולכתיבה ולקריאה ובעיקר ליכולת להתנתק ולצוף. אז לא שמתי לב שאני שוטפת חמש דקות את אותה צלחת, כשבכלל מה שאמא ביקשה ממני להביא לה זה כוס.
היום אני כבר לא באותה רחפנות, מאוד נוכחת ברגע. מה שהביא לזה זה הכורח - כשבאמת לא היתה לי ברירה, וגיליתי שיש לי בית לנהל, התעוררתי. וכן, זה טוב להיות נוכחת, זו מתנה - אבל יש לזה גם מחירים. איבדתי שלווה אינסופית שהיתה לי כילדה שלא דאגה משום דבר. ואני כבר לא כותבת - הלכה היצירתיות.
אז מצד אחד אני מרגישה שאני רוצה לעזור לילד להיות נוכח ולתפקד בחיים בצורה טובה, מצד שני גם מתייסרת באשמה שזה עוול בשבילו לקרוע אותו מהעולם הפנימי העשיר שלו, ובכלל - מי שׂמני לקבוע שהעולם החיצוני חשוב יותר? שהאורז שנשפך מהצלחת לכל הכיוונים חשוב יותר מניתוח נפתולי נפשו של הקוסם מארץ ים, שנרקם בתודעתו באותם רגעים?

מה את אומרת?

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי בשמת_א* » 03 יוני 2013, 16:27

אלא למנוע בלגן
נכון!!!
יופי של ניסוח.

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי תמרוש_רוש » 03 יוני 2013, 14:47

היי בשמת,
תודה על מה שכתבת, על כך שאנשים מבולגנים לא חיים בכאן-ועכשיו, ועל כן לא שמים לב מה הם שמים איפה. נתת לי השראה.
ובזמן האחרון הבנתי שמבחינתי העניין הוא לא לסדר, אלא למנוע בלגן, ואכתוב על זה בקרוב (בשאיפה :-P) }

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי אישה_במסע* » 31 מרץ 2013, 19:37

יומנה של אשת אמצע

אני לא כותבת בו לעיתים קרובות. הוא שמור למקרים כמו היום, שבהם יש משהו שאני ממש רוצה לכתוב איפשהו, ואז אני כותבת שם.

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי בשמת_א* » 31 מרץ 2013, 19:26

אז אולי בעצם אני כן נקשרת לבגדים, פשוט לא הייתה לי אפשרות כזאת, כי אלו לא היו הבגדים שלי אלא של אמא שלי?
אהה.

מה זה הבלוג שלך? (אני כמעט לא נכנסת לדפים בבאופן)

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי אישה_במסע* » 31 מרץ 2013, 19:02

אם את רוצה לקרוא חפירה א-ר-ו-כ-ה על הנושא אז כתבתי בבלוג שלי על הנושא. בהתחלה התכוונתי רק לכתוב משפט וחצי בדף שלך, ואז ראיתי שיוצאת לי מגילה, אז העברתי אותה דירה.

בעיקר אני התפלאתי לראות כמה תהליכים פנימיים יכולים להיות קשורים לזריקת בגדים. מפתיע אותי כי אני לא קשורה במיוחד לבגדים. מצד שני, אני קשורה לבגדים שלי. אלו שבחרתי בעצמי וקניתי בעצמי או מצאתי בעצמי. אז אולי בעצם אני כן נקשרת לבגדים, פשוט לא הייתה לי אפשרות כזאת, כי אלו לא היו הבגדים שלי אלא של אמא שלי?

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי בשמת_א* » 31 מרץ 2013, 18:03

איך שימחת אותי! (-:
{@

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי אישה_במסע* » 31 מרץ 2013, 15:35

בשמת, יש לי אפילוג לדיון שלנו על פליי ליידי.

היום התחלתי לעשות סדר ברוח פליי ליידי בארון הבגדים שלי. אין לי מילים כדי להסביר את הכרת התודה והשחרור שאני חשה כעת :)


דעי לך שמילותייך עזרו לי, והביאו מעט אור, דחו הרבה חושך

(())

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי בשמת_א* » 02 פברואר 2013, 16:26

וואו, עירית, התרגשתי ונמסתי {@
(וואו, זה אפילו לא יום ההולדת שלי, אבל מכל עבר מציפים אותי במחמאות! איזה כיף לי!)

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי עירית* » 02 פברואר 2013, 13:51

בשמת יקרה, אח, איזה תענוג צרוף.
והקטע על נוכחות בחיים ועל הדרכת ילדים בדברים הבסיסיים שלנו נראים ברורים מאליהם-פשוט גאוני.
עירית עם מחשב, בשבת אצל ההורים.
והמרגיעון אומר לי: הכל נכון - גם פרשנות לקויה. יכול להיות שהוא מכיר אותי אישית?

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי אישה_במסע* » 31 ינואר 2013, 20:21

תמרוש רוש

עונה לך פה, אבל אם יש לך רעיון לדף מתאים אחר -אשמח לשמוע - דף הבית של בשמת לא נראה לי המקום המתאים לדיון הזה. אולי דף על כעס או על אחראיות?

אני חושבת שכן עדיף, במובן מסוים, להסתכל גם על מעשים של בני אדם כעל תופעת טבע.

אני שמחה לקרוא את המשפט הזה. בדיונים אני מנסה למצוא את נקודת אי ההסכמה ביני לבין האנשים איתם אני מדברת.
אם שני הצדדים בדיון מביאים את אותה דוגמא, זה אומר שזו דוגמא מצויינת בעזרתה יכולה כל אישה להבין את עמדתה - שלה.

אתחיל מהאקסיומות שלי - אם את מערערת על אית מהן כנראה שלא נוכל לנהל דיון פורה - האקסיומות שלי הן אקסיומות, וככאלה, לא ניתנות להפרכה.
אקסיומה ראשונה: בחירה חופשית.
אקסיומה שניה: אחראיות.

על פי תפיסת העולם שלי, לחפצים דוממים אין בחירה חופשית. אני לא יודעת בדיוק לגביי חיות, אז כרגע אני ארשה לעצמי להתעלם מהנושא הזה ולהתמקד במקרים הברורים, בשחור ובלבן - בחפץ דומם ובבת חווה מבוגרת ושפוייה.

ואוטומטית מרגישים כאילו הם עושים את זה לנו
כשל הייחוס הבסיסי. מכירה?


עכשיו השאלה היא: האם אני הולכת לקחת את זה באופן אישי ולהיעלב, או להזכיר לעצמי שהיה לו לילה מזעזע, שהוא לא התקדם עם הכתיבה שלו, שבגלל זה הוא כועס על עצמו, וגם לא ישן טוב, שהדדליין מתקרב, וכל זה לא אשמתי, לא קשור אלי, ובעצם לא הבעיה שלי?

אני חוששת שהמשפט הזה הוא כשל לוגי. כשל הבינאריות, אם אני לא טועה. מהות הכשל - ההנחה שיש רק שתי אפשרויות במצב בו יש הרבה יותר.
אני בוחרת לקחת את זה באופן אישי, ולא להיעלב. את מבינה על מה אני מדברת?

הארון נתן לי מכה כי הוא קשיח ושפיצי וככה זה. הבנאדם הזה "נתן" לי פרצוף של תשעה באב כי יש עליו לחצים גרועים הרבה יותר ממה שאני קיבלתי ממנו, וככה זה. זה לא נגדי וזה לא אישי. זה... חלק מהטבע.
זה לא נגדי וזה לא אישי, אבל זה לא חלק מהטבע, כי טבע הדם הוא להתעלות מעל טבעו.

אני מאוד מאמינה באי-סתירה, ולכן אני שואפת למערכת מוסר עקבית ונטולת סתירות. בין היתר, זה אומר שעליי להחיל אותם חוקי מוסר על כולם. כך שלהחמיר עם עצמי יותר מאשר אני מחמירה עם אחרים זה לא מוסרי.

ואני מאמינה, בכנות ובעוצמה אדירה, בחופש הבחירה שלי, באחראיות שלי. מובן שיש מסיבות מקלות. אבל האחראיות נשארת. תמיד קיימת הבחירה. השאלה היא מה המחיר של כל אפשרות.

תמרוש רוש, את מאמינה בבחירה החופשית שלך? בזה שאת יכולה גם תחת לחצים להתנהג בצורה ראויה ליקרים לך? אם כן, איך את יכולה להתייחס אחרת לאחרים?

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי בשמת_א* » 31 ינואר 2013, 15:51

איזה כיף!!! אני ממש שמחה לשמוע (-:

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי אמא_נמרה* » 31 ינואר 2013, 14:43

בשמת יקרה,

זה המעט שהבאתי את עצמי לכתוב על החוויה המופלאה והמעצימה של הסדנה שלך. את מוזמנת לצטט אותי כ"המלצה" היכן שאת מוצאת לנכון.
הבית שלי מסודר! נקי!
אני אוהבת לסדר אותו! אני מרגישה טובה ויעילה בזה! אני נהנית לנקות!!! (אין מספיק סימני קריאה כדי להסביר עד כמה הייתי רחוקה ולאן הגעתי בהשראתך).

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי אהבת_עולם* » 27 ינואר 2013, 23:20

אם אתם הולכים במטבח ונתקלים באיזה ארון, האם תכעסו על הארון? תאשימו אותו בכך שהכאיב לכם?
אני נעלבת כשאני מקבלת מכה פתאומית, לא משנה אם מאדם או מחפץ, לא משנה אם בכוונה או לא בכוונה. התגובה הראשונה שלי היא - עלבון, ואח"כ כעס.
פעם דבורה עקצה אותי. וממש נעלבתי. לא הבנתי למה זה הגיע לי.
גם כשאני בלי כוונה נגיד נושכת לעצמי את הלשון, אני אוטומטית מרגישה עלבון וכעס.
אבל זה כעס כללי כזה, אולי על החיים, או סתם תגובה אוטומטית, לא בהכרח על הגורם.

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי בשמת_א* » 27 ינואר 2013, 22:37

אם אתם הולכים במטבח ונתקלים באיזה ארון, האם תכעסו על הארון? תאשימו אותו בכך שהכאיב לכם?
המממ. כבר קרה לי שהרבצתי לרצפה מפני שחטפתי ממנה...
(-:

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי ללו* » 27 ינואר 2013, 20:13

אם אתם הולכים במטבח ונתקלים באיזה ארון, האם תכעסו על הארון? תאשימו אותו בכך שהכאיב לכם? תיעלבו? ברור שלא.
ברור כשאת לא בהריון, כן? (-;
(מכירה את הגריין הענק ההוא, עם המעלית המעליבנית?)

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי תמרוש_רוש » 27 ינואר 2013, 14:33

איזה דיון מרתק!
הייתי רוצה להגיב למשהו שנכתב לפני חודש, לגבי תגובות למעשה שלילי שנעשה על ידי בנאדם אחר:

אם קרה אירוע מקרי לחלוטין, שלא תלוי בבני אנוש, אני לא אכעס. נניח, בגלל הרוח התכופף ענף של עץ ושרט אותי. אם אין אחראי לארוע, אז יכאב לי. וזהו. לעומת זאת, אם מישהו יעשה מעשה, התגובה תהיה כעס.
_אני לא בטוחה שעדיף לראות את המעשה [של האדם] כתופעת טבע
למעשה, איזשהו גיל לדעתי זה זלזול והחלשה של הילד להסתכל על זה ככה._

אני חושבת שכן עדיף, במובן מסוים, להסתכל גם על מעשים של בני אדם כעל תופעת טבע.
למעשה, הדהים אותי ושעשע אותי איך אישה במסע הביאה את הדוגמה הזאת
שהיתה כמעט זהה לדוגמה שהביאה פעם המורה שלי כדי להדגיש נקודה שלה.
והיא אמרה: אם אתם הולכים במטבח ונתקלים באיזה ארון, האם תכעסו על הארון? תאשימו אותו בכך שהכאיב לכם? תיעלבו? ברור שלא.
אבל אנחנו כן נעלבים ממה שבני אדם עושים
ואוטומטית מרגישים כאילו הם עושים את זה לנו
בשעה שהרבה פעמים, הם לא עושים את זה לנו והרגשת העלבון רק תעצים את תחושת הקונפליקט.
אני לא מדברת על דפוסי התעללות.
אני מדברת על בנאדם רגיל, טוב, מכבד ואוהב, שבדיוק נמצא במצב #%&^& עם לחצים משל עצמו.
וכתוצאה מהמצב, הוא נכנס למטבח בבוקר עם פרצוף תחת, אכל ארוחת בוקר עם פרצוף כנ"ל, לא שאל לשלומך, ובאופן כללי עשה לך יופי של מצברוח טוב.
עכשיו השאלה היא: האם אני הולכת לקחת את זה באופן אישי ולהיעלב, או להזכיר לעצמי שהיה לו לילה מזעזע, שהוא לא התקדם עם הכתיבה שלו, שבגלל זה הוא כועס על עצמו, וגם לא ישן טוב, שהדדליין מתקרב, וכל זה לא אשמתי, לא קשור אלי, ובעצם לא הבעיה שלי?
הארון נתן לי מכה כי הוא קשיח ושפיצי וככה זה. הבנאדם הזה "נתן" לי פרצוף של תשעה באב כי יש עליו לחצים גרועים הרבה יותר ממה שאני קיבלתי ממנו, וככה זה. זה לא נגדי וזה לא אישי. זה... חלק מהטבע.

אני גיליתי את היופי והתועלת שבגישה כזאת, של לא תמיד לקחת אנשים באופן אישי, ואפילו לא תמיד לקחת אותם כאחראים על כל ניואנס התנהגות שהם מפיקים, אלא לקבל את זה שאנשים לפעמים סוערים או מורידים גשם ואפילו ברד, כמו שהמזג אויר שבחוץ עושה את זה. וזה לא נגדך.

<כל זה - אחרי שווידאנו, כמובן, שהאדם בכללי כן מחויב להתנהגות מכבדת ואוהבת, ושגם אחרי או תוך כדי התקפי נרגנות כנ"ל הוא יכול להתעשת, ולו לדקה, ולהגיד "אני נרגן, מצטער, זה יעבור לי" ולעשות הפרדת כוחות או התפייסות, אם צריך>

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי ללו* » 06 ינואר 2013, 09:25

חופשיה לעשות מה, בדיוק?
על-פי הנסיך הקטן - ללכת בנחת אל הבאר, לשאוב מים (-:

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי עוברת_אורח* » 05 ינואר 2013, 23:51

היי, זו כבר תחושה אקזיסטנציאליסטית שמצדיקה הצטרפות לרשימת הדיוור של סארטר
המיתוס של סיזיפוס, גירסת ראש העין

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי עוברת_אורח* » 05 ינואר 2013, 23:50

אבל אין לי ספק שיש פה משהו, איזה חלק בתוכנו, שמסרב לחיות. שמסרב לקחת אחריות על עצמנו
גם לי אין ספק בזה. אני חושבת שזו נקודה הרבה יותר משמעותית מעניין הפרפקציוניזם. זו מן תפיסה של "עכשיו אעשה את זה, ואז אהיה חופשיה", שאז צריך לשאול "חופשיה לעשות מה, בדיוק?"
בגלל זה גם התחברתי למה שכתבת קודם על נוכחות.
אני רק לא מבינה אם את מדברת כאן בגוף ראשון רבים מפני שגם את בסירה הזו אתי....

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי בשמת_א* » 05 ינואר 2013, 18:12

שגם אם היום סידרתי את המיטה, הרי שמחר שוב אצטרך לעשות זאת
המממ.
חשבתי על זה.
את שבויה בפרפקציוניזם. באותו חלק שבו שאומר "עכשיו אעשה את זה פעם אחת ולתמיד!"
אבל הקטע הוא, שבחיים, אנחנו חיים. לא מחסלים הכל פעם אחת ולתמיד.
את מסדרת את המיטה כדי לעשות לך את חדר השינה נעים ומזמין - לא מסדרת "כי צריך ואת בשיעבוד".
כמו שכל לילה את גם הולכת לישון במיטה הזאת (לא יודעת איך את, אבל לי הרבה יותר כיף ומזמין להיכנס למיטה מוצעת, והכי כיף - למיטה שבדיוק החלפתי בה מצעים. אח, התענוג של מיטה טרייה!). את לא אומרת לעצמך "גם אם היום הלכתי לישון, הרי שמחר שוב אצטרך לעשות זאת, וכך גם למחרת, עד סוף כל הימים".

מה שקשה לך הוא להבין, שאת מפנקת את עצמך בסידור המיטה הזה. את משרה קסם ושלווה בחדר השינה בסידור הזה. והוא גם לא צריך להיות יום לימודים ארוך: אני מתפיחה קצת את הכרית/יות שתשב יפה ותתרענן (שנייה בערך) ומניפה באוויר את השמיכה ומשכיבה אותה יפה על המיטה (2 או 3 שניות, תלוי אם היא נופלת יפה במכה ראשונה או שצריך מקצה שיפורים קטן). וזהו. מסודר. זה לא מסדר המפקד פה ואין קיפול צבאי P-:

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* » 05 ינואר 2013, 16:55

שגם אם היום סידרתי את המיטה, הרי שמחר שוב אצטרך לעשות זאת, וכך גם למחרת, עד סוף כל הימים
היי, זו כבר תחושה אקזיסטנציאליסטית שמצדיקה הצטרפות לרשימת הדיוור של סארטר :-)

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי בשמת_א* » 05 ינואר 2013, 16:37

ואמנם כל פעולה בתחזוקת הבית היא ״כמה דקות״, אבל במצטבר כל הכביסה-כלים-בישול-סידור-טאטוא-ניגוב לוקחים כמה שעות, במיוחד לטיפוס לא מתקתק כמוני
המממ.
את יודעת שאפשר לחסוך בכל אלה?
למשל, טאטוא יותר מפעם בשבוע?
כביסה - אולי כדאי לחזור במידה רבה לילדותנו, שלא זרקנו כל בגד לכביסה אחרי לבישה אחת.

אבל בעיקר:
בית נורמלי עם שני מבוגרים ושלושה ילדים
בבית כזה, העבודה צריכה להתחלק בין שני מבוגרים ושלושה ילדים. מבינה? המהלך הראשון שלך צריך להיות שינוי ההרגלים לכיוון שהם כולם עוזרים לסדר ולנקות את הבית, כל אחד לפי יכולתו, וכן עוזרים - באמצעות ההרגלים הטובים שלהם - לא ליצור בלגן.

כן, אני לא אוהבת את עבודות הבית. הייתי מעדיפה לחיות ב-Downton Abbey, שיקראו לי לארוחה כשהיא מוכנה ושלא יהיה לי מושג מה קורה לבגדים מהרגע שאני פושטת אותם
פה יש משהו שאני עוד צריכה לחשוב עליו.
אבל אין לי ספק שיש פה משהו, איזה חלק בתוכנו, שמסרב לחיות. שמסרב לקחת אחריות על עצמנו. עבודות הבית צריכות להיות כמו ללכת לשירותים. משהו טבעי שכל אחד עושה. כמו לאכול.
כשזה לא ככה, משהו התקלקל פה.
ובכל מקרה, צריך למצוא דרכים להקל. לקצר. לחסוך. לקצר תהליכים.
לשתף את בן הזוג והילדים.
לבנות תוכנית עבודה שבועית ולעשות ישיבה איך היא מתחלקת בין כולם.
לעשות תוכנית כביסה חדשה שמטרתה - למצות כל בגד עד המקסימום לפני שמכבסים אותו כדי לחסוך כביסה. וכן, כל אחד מקפל ושם במקום את הבגדים שלו. אפשר לקבוע תורנות, מי מוריד מהחבל/מוציא מהמייבש ומחלק לערימות, כל אחד מקבל את הערימה שלו ותפקידו לקפל מייד ולשים במקום. את תלמדי אותם לעשות את זה כמו שצריך, ואחרי תקופת הלימוד שתהיה בליווי אמא/ההורים, הם יהיו אחראיים לבגדים שלהם.

מה מצב החפצים בבית שלכם? אם את אומרת שהיית מנויה על המיילים שלה, אז אולי כבר סילקת את כל הדברים המיותרים מהבית? אם לא, אז גם זה צעד חיוני כדי לעבוד פחות קשה.

זה על רגל אחת.

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי עוברת_אורח* » 05 ינואר 2013, 11:19

ו.... כן, אני לא אוהבת את עבודות הבית. הייתי מעדיפה לחיות ב-Downton Abbey, שיקראו לי לארוחה כשהיא מוכנה ושלא יהיה לי מושג מה קורה לבגדים מהרגע שאני פושטת אותם ועד שהם מופיעים, נקיים ומגוהצים, בארון.

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי עוברת_אורח* » 05 ינואר 2013, 11:01

הי בשמת, תודה על התשובה הארוכה והמושקעת.
קודם כל תיקון ברמה העובדתית - דווקא הצטרפתי לפליי ליידי, אפילו כמה פעמים, והתחושה שתיארתי היתה תוצאה של לקבל את המיילים וכו׳. זו היתה המחשה מדכדכת לכך שכל יום צריך להבריק את הכיור ולעשות כביסה, שגם אם היום סידרתי את המיטה, הרי שמחר שוב אצטרך לעשות זאת, וכך גם למחרת, עד סוף כל הימים.
את אומרת שזה כמו מדיטציה, ואני חושבת שגם מדיטציה, אם הייתי חייבת לעשות אותה כל יום, אם היא היתה נמשכת כמה שעות ביום (ואמנם כל פעולה בתחזוקת הבית היא ״כמה דקות״, אבל במצטבר כל הכביסה-כלים-בישול-סידור-טאטוא-ניגוב לוקחים כמה שעות, במיוחד לטיפוס לא מתקתק כמוני), היתה עול די רציני.
את מדברת על בחירה, ולי קשה להחליט שאני בוחרת. איזו ברירה יש לי? לא לשטוף כלים? לא לכבס בגדים? לא לבשל אוכל? זו לא באמת נראית לי אופציה ריאלית.
אולי העניין הוא שהבית שלי לא מאד מבולגן. הוא כמו כל בית נורמלי עם שני מבוגרים ושלושה ילדים ויוצר את העבודה הנורמלית שבית כזה מייצר. כך שפלייליידי לא בדיוק מצילה אותי מכאוס, ויותר ממחישה לי את העבודה שאני עושה, שאני נאלצת לעשות, כדי לחיות בבית נעים ומסודר.
אני מבינה שההבדל בינינו הוא שאני לא עשיתי איזה סוויץ׳ מחשבתי שאת כן עשית, אני רק לא מבינה איך לעשות את הסוויץ׳ הזה....

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי בשמת_א* » 05 ינואר 2013, 10:33

התשובה הפשוטה והקצרה היא: ואהבת לרעך כמוך
לא הסברתי למה.
עכשיו אסביר:
כי כדי לאהוב את הזולת את צריכה קודם כל לאהוב את עצמך. "כמוך" כתוב. אז כדי לאהוב את עצמך את מפסיקה לחשוב כקורבן ואת מתחילה לבחור לך את החיים הטובים שאת רוצה ושישמחו אותך.
ואחרי זה, את גם מביעה את אהבתך למשפחתך ולביתך בכל מה שאת עושה בבית. את מברכת לא רק את עצמך אלא גם את המשפחה שלך, בכל אקט של סדר וניקיון ואוכל וכביסה והכל שאת עושה בבית.
לכן, ואהבת לרעך כמוך.

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי בשמת_א* » 05 ינואר 2013, 10:31

עבורי, פליי ליידי היא נורא מדכאת כי היא.ממחישה באופן יד את הסיזיפיות של עבודות הבית. לא רק שצריך לעשות את העבודות האלה (כלים, כביסה, טאטוא) כל יום, אלא שמהר מאד מבינים שאם יום או יומיים מזניחים, הבלגן מסתער עליך והמצב הופך לקטסטרופאלי

אני יודעת שיש לך איזו נקודת מבט אחרת על העניין, שתגרום לי להרגיש פחות קורבן של הבית, הלכלוך, המשפחה ומוסכמות הסדר והניקיון של ימינו
חתיכת אתגר זרקת לי, הא? (-: זה לנסות לסכם את כל התורה כולה על רגל אחת
(טוב, אז התשובה הפשוטה והקצרה היא: ואהבת לרעך כמוך. באמת זה הכל וזו גם תמצית התשובה שלי, אבל אני מבטיחה לעשות את זה קצת פחות תמציתי מזה... D-: ).

אז קודם כל - הרעיון העיקרי הוא פשוט להעיף יחד עם החפצים המיותרים, האריזות הריקות, הזבל והאבק - גם את התפיסה הקורבנית.
הראייה של עצמנו כקורבן היא הרגל.
הרגל רע, כי זה מכתים לנו את כל הראייה שלנו בחיים, לראות את עצמנו כקורבן במקום לראות את עצמנו כאנשים ש בוחרים כאן ועכשיו בחיים שאנחנו רוצים לחיות.
למשל, בוחרים לחיות בבית שנעים ונקי ומסודר לנו בו.
הראייה כאילו אנחנו "נאלצים לנקות כי כולם מלכלכים" - היא ראייה שמוחקת לחלוטין את העובדה שאנחנו רוצות בית נקי, לעצמנו, מתוך העדפה שלנו, וזה המניע הראשון שלנו לטפל בזה.

או למשל, ברגע שרואים את עצמנו כקורבן, לא עולה על דעתנו לחשוב אפילו להתחיל להרגיל את בני הבית האחרים לשתף איתנו פעולה. אנחנו לא רואות את זה כמשהו שאפשר פשוט לבחור בכל רגע נתון.

או למשל, אם אני מרגישה קורבן כשאני מנקה את הבית, אז זו הגישה שאני מעבירה באוסמוזה או אפילו במלים ברורות לחלוטין לילדים שלי. איך בדיוק הם ישתכנעו לעשות את הדברים האלה שאמא אומרת בפירוש שהם איומים ונוראים והיא שונאת לעשות? רק ילד בעל רצון מופרז לרצות את אמו, בעל תחושת הקרבה מפותחת ומאוד מאוד רגיש ואוהב יקריב את עצמו ויבוא לעזור לאמא הסובלת...
זה - על רגל אחת.

לגבי זה שפליי ליידי מדכאת אותך וגו': תראי, הסיבה שזה מדכא אותך היא מפני שאת לא הצטרפת. את לא שם. הסתכלת מבחוץ ובגלל הרגשות שגאו בך לנוכח עצם הדיון ולנוכח עצם נושא הדיון (כי בפנים את מרגישה קורבנית ולא אוהבת לעשות את זה), היה נדמה לך שהיא "ממחישה את הסיזיפיות של עבודות הבית". אבל ההיפך הוא הנכון:
לך הן נראות סיזיפיות.
אבל אם תחליטי לטפל בהן בשיטה שלה (או בשיטות דומות לה) - אז תגלי שזה לא ככה בכלל.
ראשית הראייה של העבודות כ"סיזיפיות" משתנה. זה יותר הופך למדיטציית זן.
שנית, לא את כל העבודות עושים כל יום.
שלישית, כשאת מתחילה לעשות את השינויים המתבקשים, הרעיון הוא שבדקות בודדות כל יום את יוצרת לעצמך בית נקי, מסודר ושלווה בחיים.
בשביל זה צריך לאמץ הרגלים חדשים טובים במקום ההרגלים הישנים שלא משרתים אותנו ושיוצרים בעצם באופן יומיומי את הבלגן בחיינו.

יש דברים שאנחנו עושים באופן קבוע, שיוצרים בלגן.
אנשים מסודרים נוהגים אחרת, ואצלם לא נוצר הבלגן.
איך הם עושים את זה?
יש להם הרגלים של סדר במקום הרגלים של בלגן. זה לא לוקח להם יותר זמן או מחשבה או משהו, זה פשוט הרגל טוב במקום הרגל רע. לכן אנחנו מתחילים לאמץ ולהרגיל את עצמנו להרגלים הטובים כי גם אנחנו רוצים לעצמנו סדר במקום בלגן.

לגבי "השיטה" - השיטה של פליי ליידי מבוססת למעשה על זה שאת עובדת עם התוכנית באתר שלה, שאת מקבלת ממנה מיילים יום-יום המכילים הגיגים שלה, עדויות של מנויות אחרות ומנויים אחרים, וכן תזכורות לאורך כל היום ואת תוכנית היום כך שהיא מחזיקה לך את היד יום יום ומעודדת אותך יום יום, עם משימות יומיות וכו' וכו'.
אם את לא משתמשת בתוכנית שלה ולא נעזרת במיילים היומיומיים שלה, אז זו כבר לא שיטת פליי ליידי אלא וריאציה אחרת.
סך הכל היא לא הראשונה (היא עצמה למדה את השיטה של פאם ופגי) ולא היחידה. היא פשוט מלאה השראה ויש לה המון רעיונות יצירתיים ומבריקים וטיפים מוצלחים ואתר מסודר ותוכנית מאוד מובנית. {@ היא ממש נהדרת, ומצליחה באהבה ובהתלהבות שהיא משדרת להרעיף כוחות ומוטיבציה על מיליונים.

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי עוברת_אורח* » 05 ינואר 2013, 01:58

מי שמתקשה בזה הוא מי שלא חי בנוכחות. לא נוכח כאן ועכשיו, לא חי את החיים שלו במלואם. נמצא "על יד". או חי בתוך המחשבות והדמיונות שלו.
וואללה....

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי בשמת_א* » 03 ינואר 2013, 21:29

נשים לבושות באופן טבעי (-:

גם החזיות שייכות לשם באופן טבעי (-:

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי אישה_במסע* » 03 ינואר 2013, 21:04

אהבת עולם, אין בגדים יפים ונוחים? נניח, חצאיות ארוכות, רחבות ומתנופפות? שמלות?

ובנוגע לתפקידי מוח - מטילה בכך ספק גדול. המוח הוא איבר מאוד גמיש. אז אין לי אפשרות אמיתית לדעת איך מתנהגים גברים ונשים בסביבה שאין בה חינוך שוביניסטי. אני רואה שנשים בממוצע יותר רגישות לניקיון מגברים. אבל אני גם מכירה נשים שבאלאגן, במובן הויזואלי, לא מפריע להן. אני אחת מהן. אני רוצה סדר, אבל מצרכים פרקטיים לחלוטין. יותר מזה, אני זוכרת מספיק טוב את היחס השונה לילדות לא מסודרות ולילדים לא מסודרים.
מה גם שלי אישית קשה לדמיין ציידים-לקטים מבולגנים. הם הרי לוקחים הכל איתם, אז איזה באלאגן כבר יכול להיות?

בנוגע לבגדים, מסכימה בעקרון עם שלושת הסטים של בגדים. אני לרוב מעדיפה לאחד את הסט הביתי והסט היציאתי. אבל זה כי אני לא סובלת בגדים לא נוחים. לכן אני לא לובשת אותם. כך שהייתי ממליצה לך למצוא בגדים נוחים ויפים. גם בלי קשר לפליי ליידי, ללבוש בגדים שאיכשהו חיים איתם נשמע לי רחוק מהאידיאל.

קראת את הדף נשים לבושות באופן טבעי ? או אולי זה נשים מתלבשות באופן טבעי ?

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי ניחוח אדמה אחרי הגשם » 03 ינואר 2013, 19:28

ד"ר ראובן ברק
וואו ... אני מרגישה שעבדו עליי כל הזמן הזה... תמיד הרגשתי שחזיה זה לא טוב ועברתי לחזיות בלי ברזלים וניסיתי להפחית חזיות כמה שיותר
אבל זה כל כך פוקח עיניים לקרוא הסבר רציני לכל זה ...
זה כל כך מכעיס שזה לא common knowledge
אני יודעת שאם אני אפנה חברות או את אמא שלי למאמר הזה -
הן יגידו שכן, זה כנראה לא הכי בריא, אבל אין סיכוי שהן ילכו בלי חזיה. במיוחד מי שיש לה חזה גדול.

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי בשמת_א* » 03 ינואר 2013, 10:26

לא ממש יודעת איך לחפש אז לא מצאתי אף פעם משהו רציני שמדבר על נגד חזיות
ד"ר ראובן ברק: שחררי את השדיים שלך

(אחר כך אגיב לשאר)

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי ניחוח אדמה אחרי הגשם » 03 ינואר 2013, 09:59

בכלל למען הבריאות עדיף להעיף את החזיות...
טוב זה לא קשור לדיון אבל חייבת לשאול - לא ממש יודעת איך לחפש אז לא מצאתי אף פעם משהו רציני שמדבר על נגד חזיות
יש מיתוס שחזיות במהלך היום זה חשוב ובלילה צריך לנוח מהן
אני יכולה להרשות לעצמי מבחינת גודל החזה להסתובב בלי חזיה כל היום אבל כל הזמן אומרים לי (נגיד אמא שלי וחברות) שזה לא בריא ושכן צריך... ואני שונאת חזיות נורא
אז אני באמת שמה אותן רק מחוץ לבית ומעיפה בשניה שאני חוזרת הביתה
(לפעמים אפילו לפני שאני מורידה נעליים אני פותחת את הסוגר של החזיה... אההה איזו הקלה! והמידה מתאימה לי...)

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי יונת_שרון* » 03 ינואר 2013, 06:58

דווקא אני לקחתי ממנה דברים אחרים. אני לא אוהבת לעצור 10 פעמים ביום ל-10 דקות תחזוקה. במקום זה אני לוקחת את המשימות היותר תשתיתיות שלה (מרשימת המשימה היומית) ופעם בשבוע בוחרת משהו מהן לעשות. זה משפר את המצב בצורה קבועה.

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי עוברת_אורח* » 03 ינואר 2013, 00:44

טוב, אז אם נהיה כאן דיון על פליי ליידי, אני חייבת לפרוק את אשר על לבי. עבורי, פליי ליידי היא נורא מדכאת כי היא ממחישה באופן יד את הסיזיפיות של עבודות הבית. לא רק שצריך לעשות את העבודות האלה (כלים, כביסה, טאטוא) כל יום, אלא שמהר מאד מבינים שאם יום או יומיים מזניחים, הבלגן מסתער עליך והמצב הופך לקטסטרופאלי.
בשמת, אני יודעת שיש לך איזו נקודת מבט אחרת על העניין, שתגרום לי להרגיש פחות קורבן של הבית, הלכלוך, המשפחה ומוסכמות הסדר והניקיון של ימינו. הושיעי נא!

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי אהבת_עולם* » 03 ינואר 2013, 00:12

בשמת, תודה על התשובה המפורטת :-).

נראה לי שהבנתי שבעצם כדאי שיהיו 3 סטים של בגדים:
  • בגדים לשינה
  • בגדים יפים לבית, לשעות הערות
  • בגדי חוץ
ושמה שחשוב זה בזמן הערות לא להישאר בבגדי השינה, וללבוש משהו שעדיין מרגישים איתו יפים, גם אם לא מספיק כדי לצאת עם זה לעבודה.
הבנתי נכון?

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי בשמת_א* » 03 ינואר 2013, 00:04

_למרות שאני בעד שבגדים יהיו נוחים, בשנים האחרונות ה'להיראות טוב' נהיה לי יותר חשוב - ואני לובשת בגדים צמודים ולא 'מתנפנפים' כמו בעבר (חולצות צמודות, מכנסיים מחוייטים עם חגורה וכד').
אני משתדלת שלא יהיה לוחץ מדי, אך באופן טבעי, זה לא נוח כמו בגדי בית. זה כן יותר לוחץ.
כשאני בחוץ אני איכשהו חיה עם זה, כי זה יפה עליי, וחשוב לי להיראות יפה. אך ברגע שאני באה הביתה - אני ישר מעיפה אותם מעליי ועוברת לטרנינג וחולצת טריקו._
זה נשמע בול - אני.

האם ללבוש במשך היום בגדי חוץ בבית למרות שזה לא הכי נוח?
אם בא לך.
זה לא מה שאני עושה.
כמוך, לא יכולה לסבול "בגדי חוץ" והדבר הראשון שאני עושה כשאני נכנסת הביתה זה להעיף אותם, כולל החזיה אם טרחתי ללבוש אותה.

אז עדיין לא ארגיש איתם מספיק נוח ולא אצא איתם החוצה
אלה לא בגדים שנועדו ליציאה החוצה. הם כן נועדו לזה שלא תהיה שום מבוכה לקבל אורחים פתאומיים או דפיקה בדלת מהדוור, וגם לירידה למטה להוציא דואר מהתיבה, לזרוק פח וכיוצא באלה. לא מעבר לזה.
הם נועדו גם לזה שאנחנו נרגיש יפות ומסודרות כשאנחנו עובדות בבית.
כשאני לובשת "סמרטוטים" גם האנרגיות שלי בהתאם. ברצפה.

_ואם את במילא צריכה להחליף בגדים, אז במה זה עוזר לך להיות יותר קלילה בלצאת החוצה?

רק בגלל שגם סידרת את השיער ואת הפנים?_
בעיקר. כן.

זאת פרוצדורה ארוכה, שתמיד מוציאה לי את החשק כשאני צריכה לצאת מהבית....
כשאני עמדתי במצב דומה, עשיתי שינוי בהרגלים שלי. למשל, אני דואגת לזה שהשיער שלי יתאים לקלילות, ולא ידרוש ממני פרוצדורה מטורפת בשביל לעבור את משוכת הדלת החוצה.

_וגם אם התקלחתי בבוקר והתלבשתי כמו שאת מציעה, ואני צריכה לצאת רק אחה"צ - לרוב ארגיש צורך להתקלח שוב.
זאת אומרת, אני עדיין לא מוצאת איך אני עושה את זה יותר קליל._
כי את מכבידה על עצמך. אלה הצרכים שלך.
פה משהו צריך לוותר: או שתחליטי לטפל בצורך להתקלח כל הזמן רק בשביל לצאת (זה מה שאני שיניתי) או שתעשי שינוי אחר. אבל כרגע אין ספק שההרגלים שלך מקשים עלייך להיות קלילה, ומקשים עלייך לצאת מהבית.

_קשר לנעליים:
אני לא סובלת נעליים_
אוקיי. אז עכשיו יש לך התנגשות בין שני רצונות שלך ושני צרכים שלך: את רוצה לקבל את "אנרגיית העבודה" שתזכי לה בזכות הנעליים, ואת רוצה נוחיות בלי נעליים. הרעיון שהכי נראה לי הוא מה שכתבו לך, להחליף... פליי ליידי היתה אומרת לך, שימי טיימר. רבע שעה עבודה (לא חשוב איזו עבודה), עם נעליים. ואז רבע שעה להעיף אותן ולעשות משהו מפנק ונינוח לעצמך.

אה, אני רואה שבסוף הגעת לחזיה. אני בבית בלי חזיה. סינר אגב עוזר לעניין הזה, כי לא רואים שאני בלי חזיה בקיץ. בחורף, הבגדים מסתירים מעצם טיבם (שתי שכבות לפחות).

בכלל למען הבריאות עדיף להעיף את החזיות...

_אני חושבת שייתכן שזה לא רק קשור לתפקיד החברתי לכאורה, אלא שאולי זה משהו במבנה המוח של גברים ונשים.
שבאמת לנשים זה יותר מפריע, ולא בגלל שלימדו אותן שזה 'התפקיד' שלהן._
אני לגמרי מסכימה.
במיוחד שלנשים יש מוח שקולט פרטים, שמסוגל להקדיש תשומת לב להרבה דברים בעת ובעונה אחת, ושמכוון על "טיפוליות" כלפי בני אדם אחרים. נשים היו הממונות על הליקוט וזה אומר שהן אלה שהיו צריכות להתמצא באלפי צמחים שביניהם הבדלים קטנים. לאשה, ביתה הוא מבצרה.
זה לא ממש נכון לגבי הגבר. הוא גר בבית אבל האשה היא הקן שלו, לא הבית. והאשה זקוקה שהבית שלה יהיה נעים ונוח לה. וזה אומר, מסודר. נקי. שאם הוא כמו לוח ציור אז הוא יהיה מוכן לעבודה שלה.

אבל אני גם אומרת, שלגברים באופן כללי זה גם יוצר בלגן במוח. פשוט, לא כולם מודעים לזה. וחלק חיים בהכחשה פשוט מפני שהם לא מסוגלים או לא רוצים לטפל בזה בעצמם.

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי בשמת_א* » 02 ינואר 2013, 23:31

אהבת!!! ממש לא שאלת שאלה ארוכה... P-:
אני כבר אקפוץ ואגיד שפעם הייתי כמוך, ואחרי שלמדתי מפליי ליידי עשיתי מה שעשתה ניחוח אדמה אחרי הגשם: קניתי בגדי בית שהם גם נוחים וגם יפים. ואני גם משתמשת הרבה בסינרים היפים שלי (שאין לי בעיה לרדת איתם למטה לזרוק את הפח או כל דבר כזה).
זה בתור התחלה (-:

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי ניחוח אדמה אחרי הגשם » 02 ינואר 2013, 11:33

גם אני לא בשמת_ אבל ברשותכן אוסיף כמה רעיונות לגבי בגדי בית:
אצלי אני רגילה מהילדות שיש בגדי בית ובגדי חוץ ולא מערבבים ביניהם בכלל (ישר כשנכנסים הבייתה מחליפים לבגדי בית ולהיפך, לא יוצאים עם בגדי בית בכלל)
בגדי הבית שלי תמיד היו לא ממש יפים אבל גם לא זוועה
מאז הפלייליידי אני משקיעה מאוד בבגדי בית, במיוחד שאני נמצאת המון בבית
אני קונה אותם במיוחד, בצבעים שמתאימים לי, טייצים שיושבים טוב וגם נוחים, סוודרים במיוחד לבית (יד שניה), לפעמים חולצה מכופתרת רופפת כזאת (חולצה מכופתרת גורמת לי להרגיש יותר חגיגית). יש כל מיני גזרות של טרנינגים. לפעמים אני קושרת מטפחת צבעונית על הצוואר בקשירה מיוחדת - זה לא מפריע לנוחות אבל מוסיף יופי וחגיגיות.
יש לי עוד רעיונות אם זה מעניין מישהי.
גם לי קשה במיוחד בחורף לצאת מהבית ובמיוחד החלק של להחליף בגדים.
פעם ממש הייתי מסתבכת ומוותרת על לצאת כי "לא יוצאים עם בגדי בית". אז החלטתי על כמה מקרים שזה כן שווה את זה.
פשוט החלטתי שמעכשיו אני רוצה להקל על עצמי ומותר לצאת עם הבגדי בית היפים, נגיד לסופר או לטיול קטן בשכונה בערב - וויתור על פרפקציוניזם וה"דרך הנכונה"

אהבת עולם, לגבי השיער - אולי אם את רוצה לצאת למשהו קטן את יכולה לשים כובע מגניב או מטפחת או סרט לשיער ?

נעליים - אפשר רק בחלק מהזמן ! נגיד את רוצה להרגיש יעילה ולעשות כמה משימות - תנעלי נעליים רק לשעה או שעתיים . רק לזמן ה"עבודה". אם את עובדת מול המחשב וצריכה לשבת ישיבה מזרחית אז תורידי... אבל אם את עושה טלפונים או מנקה וכו' אז תנעלי.

ללו איזה יופי ! ובתפילה צריך להיות בהופעה חיצונית של פגישה עם מלך

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי ללו* » 02 ינואר 2013, 09:02

רק תדעו שזה מעניין לקרוא אתכן מהצד ולדמיין איך הייתי מרגישה במצב כזה, של בחירה בין בגדי בית לבגדי חוץ.
מבחינתי להישאר בבגדי בית בבוקר זה בכלל לא אופציה - אני מתפללת שחרית, ובתפילה צריך להיות בהופעה חיצונית של פגישה עם מלך. אז כל החיים אני יודעת שלא משנה מה עושים בהמשך היום - בבוקר כשקמים מתלבשים ומתארגנים כמו שצריך. רק מקריאת הדיון שלכן אני חושבת איך יכלו להיות ההרגלים שלי בלי ההלכה הזאת, ואיך זה היה משפיע על החיים שלי (-:

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי רק_אמא* » 02 ינואר 2013, 03:33

אני לא בשמת, אבל אני יכולה להציע לך, אהבת עולם, מה שעוזר לי בעניין הלבוש. מאז ההריון גיליתי את מכנסי הטייטס. זה בדיוק באמצע בין טרנינג למכנסיים ותמיד נוח. כשאני יוצאת, אני לובשת מגפיים גבוהים וזה נראה בסדר גמור. ובנוגע לנעליים- גם אני לא מתה על נעליים בבית. אצל פליי ליידי זה יהרג בל יעבור, אבל אני מרשה לעצמי ללכת יחפה.

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי אהבת_עולם* » 02 ינואר 2013, 00:45

הערה נוספת -
לעניין הדיון האם נשים מתוכנתות יותר לשמור על סדר בגלל שהחברה 'הלבישה' עליהן את התפקיד הזה -

אני חושבת שייתכן שזה לא רק קשור לתפקיד החברתי לכאורה, אלא שאולי זה משהו במבנה המוח של גברים ונשים.
שבאמת לנשים זה יותר מפריע, ולא בגלל שלימדו אותן שזה 'התפקיד' שלהן.

אני למשל כשאני בבית שלי, ואני לא חייבת כלום לאף אחד, וגם כשאף אחד לא בא לבקר - אני פשוט סובלת מהבלגאן.
כי כפי שנכתב כאן בלגן יוצר רעש בעיניים ובמוח דרך הראייה.

אני מרגישה שאני לא מצליחה לעשות סדר בראש כאשר יש לי חוסר סדר מול העיניים.
ושוב, אני בטוחה אלף אחוז שזה ממש לא קשור לאיזה תפקיד שלי כאישה. (כי לצערי או לא, את רוב התפקידים ה'נשיים' אני גם ככה לא ממש ממלאת. אין לי למשל שום קשר לבישול, לכביסה ועוד כיוצא באלה...)

ככה, שאם זה נכון שלנשים זה יותר מפריע מלגברים, אני מרשה לעצמי לנחש שזה בגלל קודם כל - הבדלים במוח, שאצל נשים בלגאן חיצוני באמת יוצר הפרעה בחשיבה ואצל גברים לא.

ואני מרשה לעצמי אפילו לקחת את הניחוש יותר רחוק, ולומר שאולי אולי, דווקא בגלל זה שנשים נולדו מראש עם יותר אוריינטציה לסדר וניקיון - אולי בשל כך זה התחיל להיתפס כתפקיד של האישה.
אולי?

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי אהבת_עולם* » 02 ינואר 2013, 00:44

הי בשמת, קראתי כאן את הדיון על פליי ליידי, ועלו לי כמה שאלות.
בעיקר בעניין של להיות לבושים מהבוקר עד הנעליים.
חשבתי שאולי גם לי זה יכול לעזור.
כי באמת, כשאני בבית, אני לרוב בבגדי בית שאיתם אני ישנה. ואם מישהו ירצה להגיע - אני ממש לא ארגיש נוח שיראה אותי ככה. ובטח שאני לא יוצאת ככה לרחוב. מקסימום אולי לרגע לחצר.
ובאמת, יציאה מהבית מרגישה לי תמיד כמו פרוייקט רציני, ולכן אם אני לא חייבת - אני לא יוצאת.
אז חשבתי שאולי אם באמת איישם את ההצעה הזו, זה יעשה איזה שינוי. אולי באמת יותר תנועה, אולי יותר קלילות, יציאה קלה יותר מהבית וכו'.

אך עלו לי כמה שאלות שקשורות לזה.

קודם כל, בגדים שארגיש נוח לצאת איתם החוצה או לקבל בהם אנשים (מבחינת זה שהם מספיק יפים ואסתטיים), אלו בגדים שלרוב לא ממש נוחים לי ללבישה לאורך זמן.
למרות שאני בעד שבגדים יהיו נוחים, בשנים האחרונות ה'להיראות טוב' נהיה לי יותר חשוב - ואני לובשת בגדים צמודים ולא 'מתנפנפים' כמו בעבר (חולצות צמודות, מכנסיים מחוייטים עם חגורה וכד').
אני משתדלת שלא יהיה לוחץ מדי, אך באופן טבעי, זה לא נוח כמו בגדי בית. זה כן יותר לוחץ.
כשאני בחוץ אני איכשהו חיה עם זה, כי זה יפה עליי, וחשוב לי להיראות יפה. אך ברגע שאני באה הביתה - אני ישר מעיפה אותם מעליי ועוברת לטרנינג וחולצת טריקו.

את כתבת: בגדי הבית שמיועדים לעבודה אבל לא סמרטוטים ונראיתי בסדר גמור.
נראה לי שעבורי זה לא מספיק.
אם זה בגדים שאני עובדת איתם בבית (לא עבודה משרדית) - אני לא אצא איתם החוצה. (שוב, אולי רק לחצר לרגע, אבל לא עד למכולת :-)).

כתבת: בגדי העבודה שלי הם מכנסי טרנינג יפים
ומצד שני: לי חשוב להיות לבושה בבית בבגדי עבודה. כאלה שלא אפחד להתלכלך איתם.

אז שוב, גם אם בבית יש לי מכנסי טרנינג יפים - אני לא אצא החוצה עם טרנינג.
ובנוסף כפי שאמרתי - אם הם מיועדים לעבודה, כלומר להתלכלכות - על אחת כמה וכמה שלא אצא איתם, ולא ארגיש נוח לקבל בהם אנשים.
ובכלל באופן כללי, בגדים שנוחים, זה אומר זרוקים על הגוף בצורה לא צמודה - הם לא מספיק יפים עליי לדעתי, ובגדים שיפים עליי - הם צמודים ולא נוחים כמו בגדי בית (שוב, ברמה של להיות בבית. בשביל להסתובב איתם בחוץ הם כן יחסית נוחים).

בנוסף, מעצם זה שבגד הוא בהגדרה בגד שאני לובשת בבית - באופן אוטומטי אני לא ממש מרגישה נוח איתו לקבל אנשים או לצאת החוצה.
אפילו אם אבחר לבית בגד יחסית יותר יפה.

*************

אז מכל הנ"ל לא הצלחתי להבין מה בעצם באפשרותי לעשות:
  • האם ללבוש במשך היום בגדי חוץ בבית למרות שזה לא הכי נוח?
  • או לחלופין, האם ללבוש בבית לא 'בגדי חוץ' אך כן בגדי בית יחסית יותר יפים? (כמו שהצעת טרנינג יפה לעבודה) (שוב, אז עדיין לא ארגיש איתם מספיק נוח ולא אצא איתם החוצה)
בנוסף, כתבת בהמשך משהו שעוד יותר בלבל אותי:

למעשה אני מוכנה לגמרי ליציאה - אם אני צריכה לצאת למקום שמצריך "בגדי חוץ", אני פושטת את בגדי הבית ומחליפה הכל. וזהו!

כלומר, את כן מחליפה את הבגדים שאת לובשת בבית לבגדי חוץ.
זאת אומרת שמה שאת לובשת בבית לא ראוי לצאת איתו החוצה...?
אז במה זה בעצם שונה מבגדי בית?
רק בגלל שזה לא 'סמרטוטים'?
כי גם ככה אני משתדלת לא ללבוש סמרטוטים.

ואם את במילא צריכה להחליף בגדים, אז במה זה עוזר לך להיות יותר קלילה בלצאת החוצה?

רק בגלל שגם סידרת את השיער ואת הפנים?
לי זה לא היה מספיק, כי בשביל לסדר את השיער אני צריכה להרטיב אותו, בשביל להרטיב אני צריכה להתקלח....
ואני גם ככה בחיים לא אצא מהבית אחרי שהתעוררתי ובלי להתקלח.
זאת פרוצדורה ארוכה, שתמיד מוציאה לי את החשק כשאני צריכה לצאת מהבית....

וגם אם התקלחתי בבוקר והתלבשתי כמו שאת מציעה, ואני צריכה לצאת רק אחה"צ - לרוב ארגיש צורך להתקלח שוב.
זאת אומרת, אני עדיין לא מוצאת איך אני עושה את זה יותר קליל.


**************

שני דברים נוספים שאני תוהה עליהם מבחינה פרקטית:

בקשר לנעליים:
אני לא סובלת נעליים. לרוב דבר ראשון שאני עושה ברגע שאני נכנסת הביתה, או מתיישבת, לא משנה איפה - באוטובוס בעבודה וכו' - זה להוריד נעליים.
מה גם שבגלל כאבי גב אני תמיד יושבת בישיבה מזרחית או רגל אחת מתחת לטוסיק (נושא בפני עצמו, לא ניכנס לזה עכשיו), אז לא נוח לעשות את זה עם נעליים.

ועוד דבר - חזיה:
חזיות זה דבר שלוחץ לי, נקודה.
לא משנה איזו חזיה, ניסיתי כבר המון, ואפילו הכי ישנה ומרופטת - זה אף פעם לא ממש נוח לי.
אז יחד עם הנעליים, החזיה זה הדבר הראשון שאני אעיף ברגע שאני נכנסת הביתה.
אמנם בעבר הייתה לי תקופה של כמה שנים שהיה לי אומץ ללכת בחוץ בלי חזיה (עם חזה גדול ונופל), אך היום כבר אין לי אומץ לזה.
אז שוב, מה שאומר - שאם ארצה להתלבש בבית באופן שמוכן לקבל אורחים או לצאת החוצה - זה אומר עם חזיה.
בעוד שכרגע הזמן שאני בבית זה הזמן היחיד שאני יכולה ממש להיות בלי חזיה ו'לנשום לרווחה'.

בקיצור, אני רואה שמה שמשתקף מכל הנ"ל - שמה שנוח לי בגוף לא נוח לי להיראות בו, ולהפך :-/. בעיה בפני עצמה...

אז סליחה על כל האורך, אבל אשמח להבהרות על הדברים שאולי לא הבנתי.
וכמובן לאור כל הנ"ל - האם בכל זאת יש לך איזה עצות בשבילי ברוח הפליי ליידי שכן אוכל ליישם?

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי ללו* » 01 ינואר 2013, 11:46

קראתי את כל הדיון באיחור, ותודה למידיינות המחכימות (אולי כדאי לשמר בדף נפרד, שגם אחרים ייהנו? נניח פליי ליידי דיון עקרוני{{}}?).
בקשר לשאלת הכעס, בן החמש שלי שאל אותי פעם למה אנשים כועסים. עניתי לו שאחשוב על זה קצת ונחזור לדבר על זה בהזדמנות. חשבתי על זה מאז המון (הוא כבר בן שמונה... ואגב, ככל הזכור לי מעולם לא הגיעה ה"הזדמנות" ולא חזרנו לדבר על זה). הגעתי למסקנה שלפחות בשבילי כעס הוא מכשיר לשליטה. אני לא חושבת שיש בו איתות גופני או משהו בדומה, הוא לא צומח אצלי מבפנים, הוא תחפושת. מין כזה כלי יעיל שאימצתי לי כשלא מצאתי כלים אחרים שיעבדו, כשאני רוצה להפעיל אחרים (ילדים בעיקר )-: ). מה אני עושה עם התובנה הזאת, זו כבר שאלה אחרת (שאני מעדיפה לבנות לה תשובה בתוכי ולא בדיון ציבורי), אבל עצם התובנה הייתה לי מאוד משמעותית, ובה אני כן רוצה לשתף.

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי בשמת_א* » 30 דצמבר 2012, 14:47

וואו, מדהים! איזו רגישות. והנה זה מראה לנו שזו בכלל לא המצאה סתמית. זה פשוט נכון, ומי שמספיק קשוב לעצמו מרגיש את זה. מי שלא מספיק קשוב לעצמו זקוק לפליי ליידי ואחרים שיספרו לו... (-:

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי מצ'רה* » 30 דצמבר 2012, 13:53

סלחו לי על ההתערבות בדיון הסוער
אבל: אתמול, ביום שבת נינוח ונעים כזה בבית שבו הבת שלי התכוננה למבחן והתבאסה שהיא לא בפוקוס, אחה"צ היא אמרה לי בטון מהורהר: "את יודעת, אני חושבת שלא טוב לי להשאר כל היום עם טרינינג ובגדי בית. זה מכניס אותי למנטליות של פיג'מה וקשה לי להיות חדה. עדיף שגם בבית אני אהיה לבושה יפה."
נשבעת לכן שאפפם לא סיפרתי לה עךל פלייליידי. ומאמא שלה היא לא קיבלה את החוכמה הזו. היא הרגישה את זה בעצמה.

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי אישה_במסע* » 29 דצמבר 2012, 20:13

אני מכירה כמה אנשים פחות שרוטים. אני לא חושבת שיש בחברה שלנו אנשים לא שרוטים. אולי אנשין שריפאו את הפצעים שלהם, ובמקום פצעים מדממים יש להם צלקות.

אבל בעיקר אני מדברת על אנשים שמנסים. גבר שרוט, אבל עובד על זה, ומנסה. אישה שרוטה, אבל עובדת על זה, ומנסה. שניהם בתהליכים, ויצא שהם מתנגשים. האישה אכן נעזרת בפליי ליידי - אבל יש לה בעיה. היא גדלה בבית שבו מעריכים נשים על פי הסדר של הבית. וממש קשה לה אם הבית לא מסודר. היא מרגישה לא שווה, עקרת בית רעה. זה פוגע בהערכתה העצמית. אני אל חושבת שזה תסריט ממש לא סביר.
מהצד השני, גבר שגם כן גדל בבית דומה, רק שהוא רוצה להימלט מזה.

אם אוהבים ומתקשרים. ושניהם בטיפול.

וזה נראה לי קשור לפליי ליידי
אבל רק בעקיפין.

פשוט החלטתי שפלי ליידי זה נחמד, אז אני מחפשת את כל הצדדים השליליים של השיטה. כדי לדעת מתי כדאי להפסיק להיעזר בה.

והקשר שאני רואה בין פליי ליידי - פליי ליידי, למיטב הבנתי, מניחה שסדר הוא המצב הראוי והאישה המסדרת - זכותה לסדר.

בכל מקרה, השאלה אכן קשורה פחות ל{{}}פליי ליידי ויותר ל{{}}לבסוף מוצאים אהבה ושריטות שמתנגשות.

לילה טוב

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי בשמת_א* » 29 דצמבר 2012, 19:12

אבל מה עם יש מישהי שממש ממש חשוב לה שהבית יהיה נקי פיקס
ובכן, זו שאלה לגמרי אחרת... אם את מדברת על מישהי שממש ממש חשוב לה וגם הבית שלה אכן נקי פיקס - אז את לא מדברת על מישהי שנעזרת ב פליי ליידי או בי... את מדברת על מישהי עם הפרעה. או שריטה כמו שכתבת. וכמו שכתבת, השריטות שלהם מתנגשות. ובכן, זה מחזיר אותנו למשבצת מספר 1:
  • אפשרות א': הם אנשים אוהבים ומתקשרים ומקיימים ביניהם דיאלוג כדי לפתור את התנגשות השריטות ביניהם...
  • אפשרות ב': הם אנשים לא מפותחים ולא מתקשרים ולכן הם רבים כל חייהם המשותפים על העניין הזה, כל אחד מאמלל את השני בניסיון לכפות עליו להפוך להיות כמוהו, והחיים בבית בלתי נסבלים.
  • אפשרות ג': אחד מהם מתעלל, וזו אפשרות ב' עם תוספת בונוס אכזרי במיוחד.
אז?
את עברת מתחום הסדר והניקיון לתחום האפשרויות הזוגיות, שבהן או שיש תקשורת ודיאלוג, על כל מצב שבו אין התאמה או הסכמה מנהלים דיון אוהב ומכבדים את הצרכים ואת השריטות של הזולת וכך פותרים את הבעיה (למשל, היא תלך לטיפול כדי לטפל בהפרעה האובססיבית-קומפולסיבית שלה? הוא יטפל בכעסים שלו על הוריו ויפסיק להשפריץ אותם על אשתו?), או שיש כל קשת האפשרויות עד לקצה המנוגד, שבו יש מלחמת עולם ואומללות קשה.
מה זה קשור לפליי ליידי? מה זה קשור לנקיון וסדר?
את צעירה. לכן את מכירה רק את השרוטים. אני כבר מכירה כמה אנשים שעבדו על השריטות שלהם והם לא מפילים על אחרים. אה, ואני גם מכירה במקרה כמה אנשים ממש נורמליים, שממש לא מפילים על אחרים. מפתיע אבל יש כאלה. לא שכיח, אבל יגעת ומצאת - תאמין.

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי אישה_במסע* » 29 דצמבר 2012, 18:29

להתחרפן מזה שהכיור ריק זו אכן התנהגות תמוהה.

אבל חוששני שניסחתי את השאלה בצורה לא ברורה מספיק.

קיים גבר שמעוניין בבית מסודר, אבל לא יותר מידי. נניח, ליד הטלוויזיה בסלון נמצאים המכתבים וכסף קטן, המיטה בחורף נשארת לא מסודרת כדי להזמין אנשים להתכרבל מתחת לשמיכה.

ברור לי שהדוגמא עם הכיור הריק לא הייתה ריאליסטית. אבל מה עם יש מישהי שממש ממש חשוב לה שהבית יהיה נקי פיקס. זו כבר בעיה שלה. פרפקציוניזם. אבל זו לא בעיה שקל לטפל בה. ולו יש בעיה עם בית נקי פיקס כי הוא גדל בבית כזה והוא שונא את זה. הבעיות שלהם מתגשות אחת בשניה. וזו שאלה בזוגיות יותר מאשר בפליי ליידי.

אגב, במשרד שלנו ניסו לכפות עליו לסדר. לא ממש עבד.


אז בחזרה לתשובה השנייה שלך - לפעמים לאנשים יש התנגדויות תמוהות בגלל שריטות שלהם. קורה. ואני אל בטוחה שהתשובה היא תמיד לא להפיל על אחרים. לא כי זה לא האידיאל, אלא כי זה בלתי אפשרי. כל האנשים שאני מכירה שרוטים ברמה זו או אחרת. כולם ברמה זו או אחרת מפילים את זה על אחרים.

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי בשמת_א* » 29 דצמבר 2012, 17:58

מה עם בן זוגה של האישה שמתחילה ללמוד פליי ליידי מתחרפן מזה שהכיור ריק?
בעצם, בדיוק היום היתה לי שיחה שקשורה לזה.
תשמעי, זה בדיוק אבן בוחן לשאלה, אם מדובר בבן זוג מתעלל או בבן זוג אוהב.
אם האשה התחילה לארגן את הבית לפי העצות של פליי ליידי, אני הייתי אומרת שזה קודם כל - סימן שהיתה לה בעיה קודם. היא לא היתה מרוצה מהחיים שלה. היא לא אהבה את איך שהיא מתנהלת ואיך שהבית שלה נראה/מרגיש/מחקי את המיותר. בן זוג אוהב ותומך, יהיה מסוגל להבין את זה, יהיה מסוגל להעריך מה שהיא עושה למען עצמה, ויהיה מסוגל להיות סבלני גם אם יש לו איזה בעיה אישית עם כיור נקי.

מצד שני, בן זוג מתעלל?
זה בדיוק הבנאדם שלא יבין מה היא מרגישה ואיך היא מנסה לשפר את החיים גם אם היא תסביר לו.
וזה בדיוק הבנאדם שיתחרפן מול כיור נקי וימצא דרכים לחבל במאמצים שלה, ללכלך את הכיור, או כל התנהגות אחרת שמפריעה לה.
הוא גם יחשוב שלהתחרפן מכיור נקי זה דבר נורמלי, בעוד שהיא - שמנסה להשתפר - היא הלא נורמלית. בעוד שהאמת היא, שיש בזה טיפונת אי שפיות (אם לא יותר מטיפונת). "כיור נקי" זה המצב הטבעי של כל מטבח מסודר בין סוף רחיצת הכלים להתחלה של הכנת הארוחה הבאה...פשוט, יש מטבחים שבהם הכיור נשאר נקי שעתיים כי אוכלים בהם 3 או 5 ארוחות מסודרות, ויש מטבחים שבהם הכיור נשאר נקי עשר דקות גג במשך היום (וגם בלילה אבל אז כולם ישנים ואין מי שיתחרפן).

אז פה אני עונה על שאלתך הקודמת: מתעלל, יבטא את ההתנגדות שלו בצורה מכוערת או אלימה ויקלקל לה. גבר אוהב, גם אם צצה לו התנגדות תמוהה שכזאת, מודע לעובדה שההתנגדות שלו תמוהה ולא הופך את זה לבעייה שלה, שהיא תצטרך להתמודד איתה. לא מפיל את זה עליה.

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי בשמת_א* » 29 דצמבר 2012, 17:52

מה קורה אם לאנשים שונים דברים שונים צורמים בעיניים?
תלוי במערכת היחסים.
כשמדובר במשרד, אין מה לעשות. לכל אחד הפינה שלו וזכותו להחזיק אותה מבולגנת או מסודרת כרצונו. הדו קיום כאן אמור להצטמצם להשלמה הדדית...
בזוגיות יש אפשרות לתקשורת, למשא ומתן ולפשרות.
בחיים האמיתיים, עדיין לא נתקלתי במישהו שהתחרפן מכיור ריק, כי בפועל, הוא לא יכול להישאר ריק זמן רב...
חבל לשאול שאלות תיאורטיות על מקרים היפותיטיים שאולי יכולים לקרות לאנשים אחרים ואף פעם לא קורים. או, סליחה, אתקן את עצמי: אני לא מעוניינת באופן אישי לחקור שאלות היפותטיות כאלה כי אני משקיעה הרבה מזמני במאמץ לעזור לאנשים אמיתיים עם הבעיות האמיתיות שלהם בחיים האמיתיים שלהם.

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי אישה_במסע* » 29 דצמבר 2012, 17:03

להעביר ספרים לאנשים שבהחלט בגבול הסביר. לזרוק חפץ שמיש זה בזבוז. אחת הרעות החולות של העידן המודרני.

לו היו כאן, לידי, אנשים שהייתי יכולה לתת להם את הספרים שאני לא קוראת בהם במתנה, הייתי עושה זאת בשמחה. וכבר עכשיו ברור לי אילו ספרים אני רוצה שיהיו אצלי בבית, ואילו לא.

בשמת, מה קורה אם לאנשים שונים דברים שונים צורמים בעיניים? לי חדר מסודר מידי - מפריע. מרגיש לי סטרילי ולא נעים. ברור לי לחלוטין שמישהי אחרת יכולה לתעב את הבאלאגן בחדר שלי. זו הסיבה שהגדרתי סדר בתור מצב בו אפשר למצוא את הדברים. כי אם להגיד באלאגן בתור משהו שגורם למישהו רעש בעיניים, אז הכל הוא באלאגן.

אן דוגמא פשוטה יותר. עבד איתי במשרד מישהו שבינתיים עבר למקום אחר, שהשולחן שלו היה "מבולגן". לו זה לא הפריע, לאחרים כן. זה לא איזה עקרון אוניברסלי תיאורטי, אילו החיים. המסודר והנעים של אנשים שונים מתנגשים. מה עם בן זוגה של האישה שמתחילה ללמוד פליי ליידי מתחרפן מזה שהכיור ריק?

ורגב, אני לא יודעת איך זה לגמור עם בחור, ולא בטוח שאי פעם אלמד.

וכמובן, אנילא מתווחכת. לא עכשיו, ובחיי אנימנסה להקטין את כמות הוויכוחים לאפס. בזבוז זמן. אני שואלת.

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי בשמת_א* » 29 דצמבר 2012, 16:55

אני יכולה בקלות להבין איך למישהו זה עושה רעש בעיניים, אבל אני לא קוראת לזה באלאגן.
ובכן, ההגדרה שלי לבלגן היא - משהו שגורם למישהו רעש בעיניים (-:
אדם שמרגיש שהוא חי בבלגן ולא טוב לו - זה מישהו שאעזור לו.
אם יש ילד בבית שסובל בגלל הבלגן שהאדם המבוגר לא מרגיש צורך לטפל בו - זה מישהו שסובל וצריך עזרה.
סידור אסוציאטיבי שעובד למישהו ולא גורם סבל לאף אחד אחר - הוא לא בלגן. הוא סדר.
אני שוב חוזרת ומדגישה:

ההגדרה של בית מסודר ונעים תלויה במשתמש

כל אחד מגדיר את ה"מסודר ונעים" שלו. לא נראה לי שהפנמת את העיקרון הזה. את כל הזמן מתווכחת על עיקרון אוניברסלי בזמן שאני לא מדברת על עיקרון אוניברסלי אפילו לרגע אחד.

כמובן שספרים לא "זורקים" לפח אלא מברכים בהם מישהו אחר שיאהב אותם.
וכן, גם אצלי להוציא ספרים מהבית היה טאבו. אפילו לא חשבתי על זה. ובכן, זה חלק מהגדילה: היכולת להבין שגם ספרים שאף אחד לא רוצה ולא אוהב (כי עובדה שהם זנוחים על המדף כבר 25 שנה ועדיין אין לי שום כוונה לקרוא אותם, או שקראתי אותם פעם לפני 20 שנה ומאז הם רק תופסים מקום בבית), לא צריכים להיות בבית. נקודה.
אני מסרתי המון ספרים דרך אתר "אגורה".
וזה בסדר שאת לא יכולה להבין. יש דברים שלוקח זמן להבין. ולא מתחילים "להעיף" ממה שהכי קשה לך (עד בלתי נתפס) אלא רק ממה שהכי קל לך. לא לאט חדוות הפינוי נדבקת בך ואת מתחילה להרגיש את ההקלה והאושר שבשיחרור דברים מיותרים מביתך, את מתחילה לנשום עם כל סנטימטר מעוקב שמתפנה, ואת רוצה עוד ועוד אוויר לנשימה, וככה את מפסיקה לפחד כל כך מלשחרר דברים לדרכם, לברך מישהו אחר שיאהב אותם.
את מבינה שהחפצים לא באמת נעלבים מזה שנפרדת מהם.
זה לא כמו לגמור עם בחור, כאילו "זה לא אתה, זו אני" או "אנחנו פשוט לא מתאימים" וכל זה, ואחר כך את הולכת הביתה ומרגישה הקלה סוף סוף אבל גם המון צער ובאסה. זה חפץ. בניגוד למה שחינכו אותי בילדותי, באמת לחפצים דוממים אין רגשות...

שיחות על פליי ליידי סדר ואירגון

על ידי אישה_במסע* » 29 דצמבר 2012, 15:43

בשמת, יש סדר שנראה מסודר. דברים על מדפים. ניירות בערמה אחת. שולחן שיש עליו ספר אחד.
ויש באלאגן מסודר. נניח, על הרצפה שלושה תיקים, בגדים בערמה על כיסא, על השולחן שלושה ספרים, ועוד ערמה של ניירות.

בעצם, לא הסברתי טוב. סדר זה כשיש היגיון. באלאגן מסודר זה כשיש אסוציאציות. כשמי שהדברים שייכים לו יכול למצוא אותם בקלות, אבל כל אדם אחר לא יצליח למצוא אותם.
ההיגיון של באלאגן הו אהיגיון השימושיות. למשל, שלושת התיקים שהזכרתי הם מהחדר שלי. התיק שלי שנקרע ואני צריכה לתפור, התיק שאני אשתמש בו אם אני אחליט שתיק שנקרע פעמיים הוא לא אמין, והתיק (שכבר לא נמצא שם, אבל היה שם עד הבוקר) שאיתו אני אלך בבוקר להתקלח.
אני יכולה בקלות להבין איך למישהו זה עושה רעש בעיניים, אבל אני לא קוראת לזה באלאגן.

ובשמת, איפשהו, בין רשימת הדברים המיותרים שכדאי לזרוק, שלה הסכמתי, ראיתי את ההמלצה לזרוק ספרים. וזה משהו שהוא ממש טאבו במשפחה שלי. איך אפשר לזרוק ספרים?
(בהנחה שאני יודעת שבספרייה לא צריכים אותם, ואני יודעת, ואין לי מכרים שצריכים אותם ואנייכולה להביא להם אותם)

חזרה למעלה