סימני התעללות בזוגיות

[אנונימי]

מומלץ מאוד לקרוא גם את הדפים הבאים, המכילים דיונים קשורים וחשובים:
מלים הורגות יומן קריאה
איך לזהות גבר אוהב

תמיכה לקראת לידה בודדה
עזרה בזוגיות בעייתית

מספרי טלפון של סיוע בשעת מצוקה:
ל.א. – לחימה באלימות נגד נשים 1800-353-300 24 שעות
קו חרום ארצי לאלימות במשפחה 1-800-22-0000
ויצ"ו - קו חרום לנשים מוכות 1-800-39-39-04
מרכז למשפחה - אלימות במשפחה במשפחות דתיות, שייך ליד שרה.026444566

שי"ל - שירות יעוץ לאזרח. סוזן סוזן: יש להם טלפונים של עורכי דין שנותנים יעוץ ראשוני בחינם. את יכולה לגשת ולברר האם העו"ד הספציפי הזה מבין בעינייני אלימות במשפחה, אלימות נפשית וכו' ולשכור את שירותיו. לפי מה שהבנתי, עורכי הדין ששי"ל ממליצים עליהם הם עורכי דין שיש להם ניסיון עם טיפוסים כאלו.

(הערה:
מפאת כובדו, חולק הדף המקורי לשני חלקים.
החלק הראשון כאן. בשל כובדו, אנא הימנעו מהוספת הודעות חדשות.
המשך הדף עבר לאתר השיתוף והתמיכה החדש. מוזמנות ומוזמנים להקליק על הקישור שיתוף:סימני התעללות בזוגיות ולהמשיך את השיחה שם.)

[בשמת_א*]

בעקבות די הרבה דפים שהעלו בעיות מהסוג הזה, הרגשתי צורך עז להביא תרגום של שני דפים מתוך האתר של ד"ר איירין, שהפניתי אליה בכמה וכמה דפים פה. כל הזכויות שמורות לד"ר איירין, פשוט יש הרבה אנשים שקשה להם לקרוא באנגלית.
כמו כן, פה ושם התאמתי את התוכן לעברית (-: במקומות שהרגשתי, שלא צריך לתרגם אלא להשתדל לחשוב, מה קורה בעברית. מובן שאשמח להערות בונות, מנוסחות בעדינות ובנימוס

לפני הכל, יש בעיית תרגום עם המלה ABUSE. כן, התעללות היא תרגום אחד. אבל לפעמים זה חזק מדי ולפעמים לא התרגום הנכון.
כשאומרים "התעללות" אנחנו חושבים על קשירת הקורבן בחבלים ומעיכת סיגריות בוערות עליה, או חיתוך בסכינים לצד כוויות במגהץ לוהט.
פה מדובר יותר בסילוף של המציאות. לתעתועי מציאות. איך הצד השני גורם לך להטיל ספק בתפיסה שלך של המציאות, ואז את מטילה ספק בשפיותך, את יוצאת מפוקוס. המשהו המתעתע הזה, זה מערער לגמרי. יש פה מניפולציה לשליטה שאפילו מי שעושה אותה לא מודע למה שהוא עושה.

יש משמעות לעובדה שנותנים לזה שם. שיש לזה שם. ABUSE. ששמים את האצבע על משהו - כי בשביל מי שחי בתוך זה, הדבר הכי נורא זה התעתוע. עושים לך משהו ואתה לא מבין מה. אתה נחלש ונחלש ולא מבין ממה. זה שקוף בשבילך. אתה רגיל לזה. רע לך ואתה הולך ונחלש ואתה לא מבין מה קורה. וככל שאתה נחלש יותר אתה מסוגל פחות להגן על עצמך.
מישהו מרעיל אותך. כל הזמן. ואתה אוכל את זה ונושם את זה ולא רואה את הרעל. אתה לא יכול לראות כי תיכנתו אותך כל חייך לא לראות. כי גדלת על זה וזה טבעי לך כמו צלחת עם פירה.

אז למעשה, מדובר באשכול של התנהגויות שבעברית עשויות ליפול תחת המלים הבאות:
התעללות
השפלה
דיכוי
שליטה
שתלטנות
אלימות
ניצול לרעה
פגיעה
הרעלה
ועוד.

בואו נחשוב מחוץ לקופסא. לא נלך לתרגם מילולית. נחשוב פונקציונאלית, תיפקודית. מה המלה שתעביר הכי חזק את הדבר שמתרחש כאן, שהוא בעת ובעונה אחת גם חמור וגם נסתר?

רעל.
מערכת יחסים מרעילה.
זוגיות מרעילה.
בן זוג מרעיל.
הרעלה מילולית.
המממ.

אז בתרגום, אני אשתמש בכמה מלים מכאן. תחשבו גם על המלים. על המשמעות שלהן בעברית.

קודם כל הדיסקליימר של Dr. Irene בעצמה:
כל החומר שתמצאו בדף הזה מיועד למטרות לימודיות בלבד, ואי אפשר לראות בו תחליף לטיפול כלשהו או עצה טיפולית כלשהי.

האתר של ד"ר איירין מומלץ כולו בחום: http://drirene.com

אני מתחילה בדף הזה

הוספתי מיספור לסעיפים של ד"ר איירין, כי מצאתי תועלת גדולה במתן כלי מעשי שיכול לשרת כל אחת שרוצה לתאר את המצב אצלה, שהיא תוכל לסמן לעצמה את המספרים שחלים על הזוגיות שלה, ולעשות רשימה נפרדת של מה שלא חל עליה ולא רלבנטי לחיים שלה.
כמו כן, אפשר לבדוק את זה על כמה אנשים ולהשוות את המספרים שיצאו: על ההורים, האחים, החברים, בן הזוג, וכמובן - מה שהטובים בינינו יעשו מייד - כל אחד מאיתנו יבדוק כמה מהדברים האלה הוא עושה לאחרים...
והנה התרגום:

סימנים להתעללות מילולית ורגשית:

האם את שואלת את עצמך אם יכול להיות שאת בקשר מתעלל? תשאלי את עצמך את השאלות הבאות. אם ענית "כן" על יותר ממספר שאלות, אולי תרצי להמשיך לחקור בעניין.

(אני כותבת הכל כאילו מדובר בבן-זוג, אבל באנגלית זה כמובן דו-מיני. בשמת):
האם בן-הזוג שלך:

1. מתעלם מהרגשות שלך?
2. מתנהג בחוסר כבוד כלפייך? (לא מכבד אותך)
3. לועג לך או מעליב אותך ואז אומר לך ש"זה רק בצחוק", או שאין לך חוש הומור?
4. עושה צחוק מהאמונות שלך, מהדת שלך, מהגזע/העדה, המורשת או המעמד שלך?
5. מונע ממך אישור, הערכה או חיבה?
6. "ברוגז" באמצעות שתיקה?
7. הולך ממך בלי לענות לך?
8. מבקר אותך, קורא לך בשמות גנאי (או באופן מפורש: מקלל אותך), צועק עלייך?
9. משפיל אותך בבית או בציבור?
10. מגלגל עיניים כשאת מדברת?
11. מערים קשיים על היחסים שלך עם חברייך ו/או משפחתך?
12. מכריח אותך לבוא לאירועים חברתיים (או להחזיק פאסון) גם אם את לא מרגישה טוב?
13. נראה כאילו הוא מקפיד לוודא שמה שאַת באמת רוצה, זה בדיוק מה ש לא תקבלי?
14. אומר לך שאת יותר מדי רגישה?
15. פוגע בך במיוחד כשאת חלשה?
16. נראה כאילו המריבות מכניסות בו מרץ, בעוד שאותך הן מעייפות?
17. יש לו שינויים בלתי צפויים במצב הרוח, ממצב רוח טוב לרע בלי שום סיבה נראית לעין?
18. נראה נהדר כלפי העולם ואנשים "מבחוץ" מחבבים אותו מאוד?
19. "מסובב" את המלים שלך, איכשהו משתמש במלים שאמרת, נגדך?
20. מנסה לשלוט בהחלטות, בכסף, אפילו בבגדים שאת לובשת או בתספורת שלך?
21. מתלונן על היחס הרע שלך אליו?
22. מאיים לעזוב, או מאיים לזרוק אותך מהבית?
23. אומר דברים שגורמים לך להרגשה טובה, אבל עושה דברים שגורמים לך להרגשה רעה?
24. אי פעם נטש אותך איפה שהוא? (השאיר אותך באיזה חור והסתלק, לא בא לאסוף אותך אף שקבעתם)
25. אי פעם איים לפגוע בך או במשפחתך?
26. אי פעם הכה או דחף אותך, אפילו "לא בכוונה"?
27. נדמה שהוא מתחיל לחרחר ריב דווקא כשנראה שאתם מתקרבים זה לזה?
28. מתעלל במשהו שאת אוהבת: בבעל חיים, בילד, בחפץ?
29. מחמיא לך מספיק בשביל שתהיי מאושרת, אבל מבקר אותך מספיק בשביל שתהיי חסרת בטחון?
30. מבטיח שלעולם לא יפגע בך שוב?
31. כל הזמן חושד בך שאת בוגדת בו?
32. מתפעל אותך בעזרת שקרים וסתירות בדבריו?
33. הורס רהיטים, תוקע אגרופים בקירות, שובר כלי בית?
34. נוהג כמו מטורף?
35. מתנהג בצורה ילדותית ואנוכית, ומאשים אותך שאת מתנהגת בצורה ילדותית ואנוכית?
36. מטיל ספק ומפקפק בכל פעולה ומניע שלך, איכשהו תמיד מטיל ספק ביכולת שלך או בכישורים שלך?
37. משסע אותך בדברך; שומע אבל לא באמת מקשיב?

(זה מה שקוראים בעברית: לדבר אל הקיר? או בגירסא אחרת: לדבר אל הלמפה?)

1. גורם לך להרגיש שאת לא יכולה אף פעם לצאת בסדר? לא משנה מה תעשי, הוא יבקר אותך? (בעברית זה כמו במשל על האבא, הבן והחמור: לא משנה מה הם עשו, ביקרו אותם ואמרו שצריך לעשות משהו אחר ממה שהם עשו)
2. משתמש בסמים? צורך אלכוהול? המצב יותר גרוע כשהוא משתמש?
3. מעורר אותך לחמת זעם, וזו "ההוכחה" שאת האשמה?
4. מנסה לשכנע אותך שהוא (היא) "צודק" בזמן שאת "טועה"?
5. לעתים קרובות אומר דברים, שאחר כך הוא מכחיש, או מאשים אותך שלא הבנת אותו?
6. מתייחס אלייך כמו לאובייקט מיני, או כאילו שאת אמורה לספק לו סקס לא משנה איך את מרגישה?

המצב שלך קריטי אם הדברים הבאים רלבנטיים לך:

1. את מבטאת את דיעותייך פחות ופחות בחופשיות.
2. את מוצאת את עצמך הולכת על ביצים, נזהרת וחושבת פעמיים מתי ואיך להגיד לו דברים?
3. את מצפה ומייחלת להופעתו של צד יותר רך ויותר פגיע בבן זוגך.
4. את מוצאת את עצמך ממציאה תירוצים להתנהגות של בן זוגך?
5. את מרגישה לא בטוחה רגשית?
6. את מרגישה שזה איכשהו לא בסדר לדבר עם אחרים על היחסים שלכם.
7. את מקווה שהדברים ישתנו... במיוחד בעזרת אהבתך והבנתך.

(באדום:)

1. את מוצאת את עצמך מטילה ספק בזכרונך או בתפיסת המציאות שלך.
2. את מטילה ספק בשיקול הדעת שלך.
3. את מטילה ספק בכישורים שלך/ביכולת שלך.
4. את מרגישה פגיעה וחסרת ביטחון.
5. את נעשית יותר ויותר מדוכאת.
6. את מרגישה יותר ויותר לכודה וחסרת אונים.
7. את מפחדת מבן הזוג שלך, עכשיו או כבר זמן מה.
8. בן הזוג שלך פגע בך פיזית, אפילו פעם אחת.

אם את מרגישה שמערכת היחסים שלך אולי מרעילה מילולית או רגשית, דברי עם אנשים שאת בוטחת בהם. דברי עם אנשי דת, פני למעון לנשים מוכות הקרוב אלייך. תקראי בנושא. דברי עם אנשי מקצוע. אל תאפשרי להתעללות מילולית ורגשית להדרדר לאלימות פיזית!

[בשמת_א*]

דף חשוב אחר עוסק בהתנהגויות/ביטויים של שליטה

זוהי רשימה של התנהגויות לתשומת לב, הן עבור הקורבן והן עבור המדכא.

השליטה הגברית פועלת באמצעות הרס פיזי, מילולי או רגשי של האינטגריטי (הכוונה כאן למכלול של עצמיות וכבוד עצמי) של האשה - הגבר, כדי לשלוט באשה, מחריב את השלמות הפיזית והרגשית שלה בצורה פיזית, מילולית או רגשית, כדי שהיא תפחד להיות מי שהיא, תעצור ותחסום את עצמה באמצעות שליטה עצמית, וכך תאפשר לגבר לשלוט בה.
התנהגות של שליטה רגשית מיושמת באמצעות התעללות מילולית, שפת גוף, ומניעה/שלילה של דברים. התנהגויות אלה הן "הדרכים שבהן מתנהג המתעלל לבת זוגו".

ההתעללות עוסקת תמיד ב שליטה. בין אם ההתעללות מילולית, רגשית או פיזית, העניין הוא תמיד לשלוט בבת הזוג, באופן נסתר או בגלוי. תבדקי את עצמך מול ההתנהגויות או המלים השתלטניות האלה:

שליטה בזמן שלה:
האביוזר שולט בזמן של בת זוגו בכך שהוא גורם לה לחכות. הוא יגיד לה שהוא מוכן לדבר, אבל ימשיך לעשות משהו אחר בזמן שבת זוגו ממתינה לו. הוא יגיד לה שהוא כבר הולך לישון, ואז יגרום לה לחכות. אם היא מתלוננת שהוא מכריח אותה לחכות, הוא יאשים אותה ש"אין לה סבלנות", "גם אני תמיד מחכה לך", "מה את מצפה, שאני אפסיק הכל באמצע!" - וכך הוא מאשים אותה בזה ש הוא גרם לה לחכות לו. זה שכיח מאוד כשקוראים למתעלל לארוחה, לפעילות משפחתית, או כשכולם כבר מוכנים ליציאה.
אם בת הזוג עושה משהו בזמן שהיא ממתינה לו, המתעלל יטען בכעס ש היא מאלצת אותו לחכות לה.
דרך נסתרת לשלוט בזמן של בת הזוג היא להשאיר לה את רוב, או אפילו את כל העבודה, ואז להתלונן על כל דבר שהיא עושה למען עצמה, או על מה שהיא לא מספיקה לעשות.
דוגמאות אחרות הן דחיינות בעבודה שהוא הבטיח לעשות (במיוחד משהו שהיא סומכת עליו), "לצפות רק בעוד תוכנית אחת", או "רק עוד משחק מחשב אחד" (שנמשך ונמשך ונמשך), סירוב לתת תשובה פשוטה וישירה על שאלה קונקרטית וישירה (אתה תעשה את זה? "אנחנו פשוט נצטרך לחכות ולראות, יכול להיות, אולי, מה את חושבת, לא ידעתי שאני אמור... תחשבי בעצמך!). המרעיל עשוי גם לשלוט בזמן של בת זוגו באמצעות טכניקות "הצגה של הגזמה". אם היא אומרת לו שהיא לא מרוצה מאירוע מסוים, הוא יכחיש שהאירוע קרה, יבטל את רגשותיה, או יאשים אותה שהיא רוצה לריב. הוא גם יכול לטעון ש"זו את שגורמת לבעיה בגלל שאת מעלה את הנושא", או "אף אחד אחר לא שם לב", או "כולם עושים את זה, אז למה לא אני", להטות את השיחה לנושא אחר, להתנגד ולשלול כל מלה שלה, "לחסום", "לשכוח", להכריח אותה להסביר, לגרום לה לחזור על דבריה מפני שהמתעלל לא הקשיב בדיוק או לא שם לב, וגם "תוכיחי!" גם הן דרכים נפוצות לשלוט בזמן ובאנרגיה של בת הזוג.
נדיר מאוד שהמתעלל יהיה מוכן לדון או לקיים משא ומתן על התוכניות שלו - כי פירוש הדבר יהיה ויתור על השליטה. שיטת שליטה זו היא כפולה: גם לשלוט בזמן שלה בדרך כלשהי, כל דרך שהיא, ואז להאשים אותה בזה.

לשלוט במשאבים החומריים שלה:
המתעלל עלול לשלוט באחד או בכל המשאבים החומריים של בת זוגו ע"י מניעת מידע או מניעת עבודה שהבטיח, בין היתר כי "שכחתי", "אני לא יודע איך עושים את זה", או "לא ידעתי שאני צריך". עוד התנהגות נפוצה של המתעלל היא למנוע כסף נחוץ, ואז להגביר את ההתעללות בכך שיכריח אותה לפעול לבדה, לבקש, להתחנן, או להסתדר בלי. ואז הוא מתחיל להאשים אותה במניעת הכסף, בכך שפעלה לבדה, או שביקשה, התחננה או שהיא "מנסה לעשות מעצמה קדושה מעונה" (המממ. ביטוי עברי? לא מצליחה להיזכר במה מאשימים בעברית. מעמידה פנים שהיא גיבורה? מנסה לעשות מעצמה מסכנה? "רק רוצה שירחמו עלייך"?)"עושה הצגה שייראו כמה שאת מסכנה" בלעג.
במקרים קשים יותר, המתעלל ימנע מאשתו כסף שחיוני להישרדות שלה ולהישרדות המשפחה שלו (בין אם זה הסכום המובטח לאוכל, או כל המשכורת שלו). אין לו בעיה "להוציא את הכסף שלו" או עם מה שהשליטה והאנוכיות שלו גורמים למשפחה שלו, שאו שנאלצים להתקיים בלי דברים חיוניים או עובדים קשה כדי לשרוד כדי ש הוא יוכל להרגיש בשליטה וחופשי!

לשלוט באמצעות שפת הגוף והתנועות:
המרעיל משתמש בשפת גוף כדי לשלוט בבת זוגו, ממש כמו שהוא משתמש במלים. המלים והתנועות הולכות ביחד, לעתים קרובות. אפשר לראות את זה בתור שימוש בגופו כדי לשלוט בבת זוגו. להלן כמה דרכים פוגעות ומאיימות שנועדו לשליטה, שהן צורות של מניעה ושל כעס מרעיל:
פרצוף חמוץ
לשעוט החוצה
סירוב לדבר
ללכת משם (לצאת מהחדר, לצאת מהבית, להסתלק)
לסרב לתת לה משהו
להכות או לבעוט במשהו
לסרב ליצור קשר-עין
נהיגה מטורפת
הצגת שעמום - ידיים שלובות על החזה, עיניים עצומות, הראש מורכן, אנחות עמוקות
למנוע חיבה או לעצור הבעת חיבה באמצע
הבעת גועל או בוז - לגלגל עיניים, אנחות עמוקות, קולות גועל
עמידה יהירה ועיוות היציבה בצורה מאיימת

שליטה באמצעות הגדרת המציאות שלה:
צורת שליטה זו מהווה דיכוי מאוד גדול. כשהוא אומר לבת הזוג מהי המציאות, הוא משחק את אלוהים, הוא מבטל את המציאות של בת הזוג בכך שהוא מגדיר את המציאות - שהיא למעשה שקר. כמה דוגמאות: זה לא מה שאמרת, או, זה לא מה שאמרתי, או זה לא מה שעשית, או, זה לא מה שעשיתי, או, זה לא מה שקרה. זה לא מה שראית. זה לא מה שהרגשת. לא בגלל זה עשית את זה. אני מכיר אותך יותר משאת מכירה את עצמך!

שליטה על ידי הטלת האחריות עליה:
בכך שהוא אומר לבת זוגו שהיא האחראית והגורמת להתנהגות שלו, המרעיל מנסה להתחמק מכל אחריות להתנהגותו. במלים אחרות, הוא מתחמק מלקיחת אחריות על ידי האשמה.
בין הדוגמאות:
עשיתי את זה כי את...
לא הזכרת לי
את פשוט לא רואה מה שאני רואה
פשוט תראי לי איך...
אם את תעשי את זה, אז גם אני!

שליטה באמצעות ייחוס מעמד:
להשפיל אותה, במיוחד על מה שהיא עושה הכי טוב. לשבח אותה, להגיד מלים מעריצות או להודות לה על דברים טריביאליים במקום על הדברים הגדולים שהיא עושה, דבר שמגמד את הכשרונות שלה, הזמן והכוחות שלה, ובאותו זמן רומז שהיא מתאימה רק לעשות דברים חסרי חשיבות או משפילים. הקטגוריה הזאת כוללת גם הצהרות כגון: בדיוק! את אשה! (בשאט נפש) מה גורם לך לחשוב שתצליחי לעשות את זה? אני המנהיג, אני הבוס. את לא עד כדי כך טיפשה! אולי תחשבי קצת?! זה ממש פשוט!

שליטה באמצעות הקטנת בת הזוג:
זלזול
לעג או לגלוג
בדיחות מעליבות
חיקוי של בת הזוג
התנשאות
טון דיבור לעגני, ציני, מלא בוז ולעג
התעלמות, "אני לא שומע אותך", "אני לא מקשיב לך"
המנעות מקשר עין, פנייה ממנה הצידה
מצפה שבת הזוג תדבר איתו בזמן שהוא צופה בטלביזיה, קורא או משחק במחשב
מלים כמו "אז?", "נווווו", "אז מה!", "לי זה לא חשוב", "מה איכפת לי", "כלום".
דיבור בצורה מיוחדת שנועדה בכוונה לבלבל ולהוליך שולל את בת הזוג
עלבונות
השמעת קולות בלתי הולמים
הבעות פנים בלתי הולמות - גלגול עיניים, אנחות כבדות, העוויות מכוערות
להתחיל לומר משהו ואז להגיד, "לא חשוב", או "כלום", או "תעזבי".
להאשים אותה בזה שהיא "שתלטנית", או "חייבת להגיד את המלה האחרונה!"

התנהגויות שתלטניות כמו אלה שתוארו לעיל משמשות בידי המרעיל כדי להשיג תחושה של כוח ושליטה כל פעם שהפחד והכאב המודחקים שיש לו בחייו מתחילים "לזלוג החוצה" - כשהוא מבוהל מזה שהוא לא בשליטה, כשהוא מבוהל "להרגיש", כשהוא מבוהל מזה שהיא תעזוב. יש לך אומץ לראות את עצמך כפי שאחרים רואים אותך? כפי שאשתך וילדיך רואים אותך? יש לך אומץ להיות כן עם עצמך? אם ראית או שמעת את עצמך בפיסקאות שלעיל, רוץ, אל תלך להשיג עזרה.

מומלצים הצעדים הבאים:

תקרא כל מה שאתה יכול על התעללות מילולית - כמה פעמים. תקשיב לבת הזוג שלך בראש פתוח ומקבל ותרגיש את הכאב שלך בלי להסתגר בכעס או בבריחה.
תעשה רשימה של כל הדברים המרעילים שעשית אי פעם - תבקש מבת הזוג שלך לעבור על הרשימה.
תבקש מבת הזוג שלך להזכיר לך, כל פעם שאתה אומר או עושה משהו מרעיל או מדכא.
תתחיל להתוודע להשפעות של ההתעללות המילולית על בת הזוג - תקרא את הסיפורים של הנשים שעברו את זה, על הכאב, העינוי, הספק, הפחד, איבוד הכוחות והערך העצמי.
הצטרף לקבוצת גברים (קבוצת תמיכה לגברים שאלימים במשפחה) כדי שיעזרו לך לעקור מהשורש את ההתנהגויות השתלטניות, הכעס והכאב.
תפסיק לשלוט.
תתחיל להרגיש את הכאב שלך.

אתה חייב לרצות להשתנות יותר משאתה רוצה לשלוט. אף אחד לא יכול להכריח אותך להשתנות. אבל לא היית רוצה לדעת מהם יחסים אמיתיים עם בת הזוג שלך ועם ילדיך? לא היית רוצה להשתחרר מהכאב בחייך? זה שווה את המאמץ!

[בשמת_א*]

מה שהפתיע אותי בסוף הדף השני היה, הפנייה הישירה למתעלל עצמו. ציפיתי לקרוא שם משהו כמו "אם את מזהה את בן זוגך בפירוט הנ"ל, הנה מה שאת יכולה לעשות...".

[תבשיל_קדרה*]

כל הכבוד על התרגום!
מצוין שאפשר לדלג ככה מעל רף הקריאה באנגלית בשביל להגיע למידע הזה!

[אחת*]

תודה בשמת

[עין_הסערה*]

תודה! חומר מעורר מחשבה.

[מיכל_שץ*]

_כל הכבוד על התרגום!
מצוין שאפשר לדלג ככה מעל רף הקריאה באנגלית בשביל להגיע למידע הזה!_

[במבי_ק*]

כל הכבוד על התרגום!

[מתחילה_להבין*]

וואו, בשמת, כל הכבוד לך! תודה רבה רבה רבה!! קודם כל, קראתי וגיליתי שוב כמה אני במצב קריטי, שנית, מדובר בדפים שאיכשהו לא הגעתי אליהם, אז שוב תודה.

[בשמת_א*]

(-:

[מבקר_סדרתי*]

מדהים איך ההתמודדות של מתחילה להבין? העלתה באתר התמודדויות מסוגי התעללות אחרים, כמו בנשים יולדות, בחריגים וכדומה. הכל קשור.
לא רק. זו הבשלה של תהליך ארוך שהחל עוד מימי כותבים מתעללים באתר.

[מתחילה_להבין*]

זו הבשלה של תהליך ארוך שהחל עוד מימי כותבים מתעללים באתר.
נכון. אני התחלתי את הדף שלי בעקבות בן זוג מתעלל מילולית ו - אבא סבבה אמא קרציה
ובכלל לא חשבתי שהדף שלי יהיה כזה. אפילו לא ציפיתי לתגובות....

[בשמת_א*]

לדעתי כדאי לשנות את שם הדף כך שאפשר יהיה ללמוד מהדף גם על סימני התעללות בקשרים שאינם בזוגיות
תודה, שרון, אבל אני מעדיפה שאת ההתאמות הנדרשות יעשו בדף אחר. המידע שהבאתי הוא תרגום, ולכן אינו מותאם במקור למצבים אחרים, גם אם אפשר בקלות להסיק.

_מדהים איך ההתמודדות של מתחילה להבין
אה, לא, היא דווקא חוליה אחרונה בשרשרת.

[בשמת_א*]

הוספתי דיסקליימר והבהרות בראשית הדף.

[תות_ית*]

בשמת, כרגיל את השראה. תודה.
בסעיף 37 ראיתי שכתבת משסע אותך בדבריו, וחשבתי שאת מתכוונת ללשסות, ממובן להשתיק ואת זה לדעתי כותבים: משסה.
לשסע זה לקרוע בבשר...
אני כותבת בלי לבדוק לעומק, ככה רק מתוך ידיעותיי הצנועות.
נפלא לפגוש בך.
ושוב תודה.

[דגנית_ב*]

שיסוי - הסתה, גירוי, פיתוי לתקיפה (לשסות את הכלבים בפורץ)
שסוע - קריעה, ביקוע. בהשאלה: הפסקת דברי מישהו, הפרעת שיחה

[בן_עמי*]

בס"ד[
מאחלת לכולכן הרבה כוח
ושייגמר בשלום בית אמיתי.
אמן.

[תות_ית*]

דגנית תודה.

[מי_מה*]

בשמת, תודה על הדף הזה!
תודה גדולה על מלאכת התרגום השקדנית.
כל כך שמחה שאני כבר לא שם והדף הזה היווה עוד צעד ב לראות כמה עמוק בבוץ הייתי ומתוך כך לזכור לא לחזור לשם לעולם.

[בשמת_א*]

כל כך שמחה שאני כבר לא שם והדף הזה היווה עוד צעד ב לראות כמה עמוק בבוץ הייתי ומתוך כך לזכור לא לחזור לשם לעולם

[סגו_לה*]

כל הכבוד על פתיחת הדף,הלוואי שאף אחת לא תזדקק לו.

[עולם_ומלואו*]

בשמת, כל הכבוד.

כל כך שמחה שאני כבר לא שם והדף הזה היווה עוד צעד ב לראות כמה עמוק בבוץ הייתי ומתוך כך לזכור לא לחזור לשם לעולם

[בשמת_א*]

סגו לה, הלוואי. אבל תרגמתי את הדף כי אני יודעת בוודאות שברגע זה ממש יש לפחות 5 נשים שקוראות באתר ונזקקות לו. אלה חמש שאני יכולה לציין בשמן או בניק שלהן. אז תארי לעצמך כמה יש שקוראות ולא כותבות? או שלא כותבות שזה רלבנטי להן?

[מהות_של_אהבה*]

וואו, בשמת, כל הכבוד לך!
דף כל כך חשוב!

[סוקומה_וויקי*]

באמת כל הכבוד.

אגב, רוב הדברים הללו רלוונטים לכל קשר מתעלל. לא רק זוגיות.

[סגו_לה*]

סגו לה, הלוואי אני יודעת...לכן אני מתפללת שלא תהיינה עוד נשים כאלו
(ושולחת חיבוק ואהבה ליקרות שעדיין שם)

[טלי_ופיצקה*]

תודה לך בשמת. זה מאוד חשוב.

[בשמת_א*]

כאשר את הקורבן להתעללות, מי יכול לעזור לך בנתיב לגלות כמה את נהדרת וכמה את חשובה?

לפעמים לקורבן להתעללות יש מחשבות על נקמה.
אבל, כל התעסקות בנקמה היא התעסקות שמרוכזת במתעלל/ת. זו שוב אותה גברת בשינוי אדרת: להתרכז בו, פירושו שוב למחוק את עצמך. אם קודם, כקורבן, היית עסוקה בהשבעת רצונו ובריצוי שלו כל הזמן - גם מחשבות על נקמה ממשיכות לתת למתעלל את השליטה בחיים שלך.
מה שאת צריכה לעשות הוא להחזיר לעצמך את השליטה בחייך. רק לעצמך. לא לאף אחד אחר. רק את חשובה.

חשוב לפיכך ללמוד לזהות מתי את בורחת מעצמך, ובמקום לטפל בעצמך את מזניחה את עצמך ומתרכזת באחרים.
את החשובה.
לא האחרים. מפלצות או טובי לב, הם לא העיקר בחייך. את העיקר בחייך.
זה שיעור חשוב לקורבן התעללות.
תשאלי את עצמך: (או תשאל את עצמך, אם אתה קורבן)
מי את?
מה את רוצה?
מה גורם לך אושר?
מה גורם לך שמחה?
איך היית רוצה לחיות?
מהם הדברים שאת אוהבת לעשות?
מי האנשים שגורמים לך אושר?
איזה פעילויות גורמות לך אושר?

אגב פעילויות, תנסי בזמן הקרוב ללכת הרבה באיזורים עם טבע, ולהתבונן בתשומת לב בטבע - לשים לב לעצים, לציפורים, לפרחים, הרבה מאוד הליכה על האדמה (תנסי להרגיש ממש על מה את הולכת) והרבה מאוד התבוננות ביופי הטבעי והתפעלות מצמחים וחיות.
זה עוזר להתנקות מהבעיה הזאת, של מחיקת עצמך והתרכזות באנשים אחרים, במיוחד במרעילים שביניהם.

[אנונימי]

בשמת, כרגיל את השראה. תודה.
כל הסעיפים מתארים את ההורים שלי. אחד לאחד. אמא שלי לא מוכנה לקבל עזרה. הצעתי לה כמה פעמים, כולל ללכת שתינו יחדיו. אני חושבת שהיא איבדה כבר כל צלם אנוש. מה עושים? למי לפנות? איך משכנעים אדם לטפל בעצמו? כבר למדתי לקבל את המצב כפי שהוא אבל הדף הזה טלטל אותי עכשיו לגמרי.

[בשמת_א*]

מה יקרה אם תעתיקי למסמך וורד ותדפיסי לה? (תשמיטי את השם שלי, תסדרי ככה שיהיה רק המידע וגם הקישורים לאתר של ד"ר איירין)
אולי אם היא תקרא את זה שחור על גבי לבן, משהו ידבר אליה.
אבל בגדול אין אפשרות להכריח מישהו לשנות את מצבו. את יכולה להתייעץ עם מומחים בטיפול באלימות ולשאול על התערבות. אבל אני לא מכירה )-:

[זאבה_גדולה*]

אני גדלתי ככה. סעיף סעיף.
אני מפקפקת בכל מה שטוב בי, בכישוריי, באמונותי
כבר שנים לא בבית הורי יותר
אבל לא רק הם, כל, כמעט כל המשפחה המורחבת הקרובה הייתה ככה, לעגנית ואלימה
תודה על הדף הזה,
יש משהו בלקרוא את עצמך, בהקשר של משהו כאן לא בסדר..
כאילו אלה הנורמות שגדלתי איתן, או קי, זה צרם לי כל חיי
אבל זה מה שנותר הכי חזק, מהילדות, מהמשפחה, פשוט פוסט טראומתי.
אמא שלי פעם פשוט נטשה אותי ואמרה לאבא שלי לנסוע,
רק בגלל שלא הייתי לבושה לטעמה ולא הסכמתי להחליף (לקרוא ולחזור ולא להאמין...)
והוא נסע, הם כולם נסעו, גם האחים הקטנים שלי שהיו באוטו
והשאירו אותי
מעלה כאב .

[עשב_השדה*]

שלום לכם, רציתי לומר שאנחנו לא לבד,
אנחנו חלק משינוי תרבותי עמוק
ממרום גילי ונסיוני יכולה לספר שיש דרך החוצה מהכלא האישי שלנו
כמו שהציעו כאן ,זו עבודה רבה ומרתקת
זהוי של דפוסים שמכתיבים לנו רגש ,ערך עצמי,דרכי תגובה,
אבחנה באיזה מהדפוסים האלה בחרנו (בדרך כלל אין שם בחירה)
ובחירה מחדש, בחירה בחיים.
הייתי שם,שלמנו מחירים ,
למדתי את רצוני האוטונומי, האוטנתי.
למדתי לפתוח את הלב,לסגור את הפרצים שבגדרותי שהזמינו וסיבכו אותי במערכת יחסים חולה
כשגדלים מזה, מסרבים לפעול מחוסר מרעב ואפילו מבדידות
מבינים שזו איננה אהבה


עד כדי כך ששנים רבות אחרי שנפרדנו ונבניתי וגדלתי
ה אקס שלי רואה בי אדם שיש ללמוד ממנו
מזהה את הדפוסים שלפתו אותנו אז
ואני רואה בו קרבן ולאו דווקא מקרבן
כאילו היינו שחקנים במחזה עם טקסט ידוע מראש ובאותו זמן חבוי מעינינו העוורות אז
יש מחזות אחרים
יש טקסטים אחרים
ואם אין טקסט כזה במאגר האישי שלנו היום אנחנו יכולים ליצור אותו וזה תענוג גדול ושמחה רבה

[אהבת_עולם*]

עשב השדה, כתבת כל-כך יפה !

זאבה גדולה, עצוב לשמוע....

[עשב_השדה*]

לא עצוב
אלא שעורים שכולם מקבלים במינונים שונים
זוהי הזדמנות להתפתחות
כמו כל מחלה
ואני לגמרי מתכוונת לזה היום
זה לא אומר שכשהייתי לכודה שם לא סבלתי
אבל הסבל אינו פקטור עיקרי כאן
הלמידה הבחירה בחיים וההזדמנות להעביר את האפשרות הזו הלאה הם העיקר כאן
אז כבר לא עצוב
אפילו שמח להיות יוצר את חייך
בכל מקרה תודה על האמפטיה

[עשב_השדה*]

רק עכשיו הבנתי שהאמפטיה היא ל זאבה גדולה
סתם נדחפתי לא נורא

[אהבת_עולם*]

עשב השדה - לא אמרתי לך שזה עצוב אלא ל-זאבה גדולה. חיזרי וקיראי....

אבל - אני חושבת שיש מקום להסתכל על הדברים משני כיוונים.
בשלב שזה עדיין כואב - אפשר לומר שזה עצוב.
יחד עם זה - אפשר כבר גם לראות את השיעור שבזה.

לאט לאט, זה נהיה פחות עצוב והצמיחה שבזה מתבהרת יותר.

אם אני אומרת 'עצוב' כאמפתיה לרגש של מי שחָווה את זה - אני לא חושבת שזה אומר שאני לא רואה גם את הצמיחה הגלומה שם, או שהאדם שמולי, בעקבות דבריי, יתחפר רק בכאב וישכח לצמוח.
מותר גם להיעצב ולהתאבל - עד שמסיימים. זה גם חלק מהצמיחה.

[אהבת_עולם*]

ועכשיו ראיתי שהוספת הודעה...

[עשב_השדה*]

אני חושבת שזה מאד חשוב כאן בבאופן דף כזה
חינוך בייתי אומר שאנחנו חושפים את ילדינו לכל מה שאנחנו מביאים אל הבית והמשפחה
ע
אם זה עובד נכון ויש חברות אמיתי ורצון משותף ליצור את חיינו מבחירה
אם אנחנו באמת יכולים ליצור ביחד תנאים של צמיחה
אז חינוך ביתי הוא אופציה טובה
אבל אם הבית לכוד בדפוסי התעללות מה אז?....

[עשב_השדה*]

אני איתך אהבת עולם
כן מסכימה יש מקום לאמפטיה עם הכאב כל עוד לא מחלישים את הדואב
איזו שאלה
אם הלב פתוח הוא בבדאי ירגיש גם כאב
אחרת איך ירגיש בכלל

[בשמת_א*]

_אמא שלי פעם פשוט נטשה אותי ואמרה לאבא שלי לנסוע,
רק בגלל שלא הייתי לבושה לטעמה ולא הסכמתי להחליף (לקרוא ולחזור ולא להאמין...)_
קראתי וחזרתי.
אבל אני מאמינה לך

[זאבה_גדולה*]

תודה
אני חשה את ההקשבה לאנרגיה שעליה המילים שלי מתמצקות כאן על גבי המסך.
גם בתוך הספירלה הגדולה של שינוי תרבותי עמוק
גם בתוך המשיכה הגדולה להתפתחות וצמיחה
יש כאב.
מה זה גם?!
האימהות שלי העלתה את הכל באופן שלא ניתן לדחות את המפגש עם החומרים האלה שבתוכי.
האהובות שלי נפגשו עם חומרי הנפש שלי כל תקופת שהייתן ברחמי,
אני בטוחה שהן יודעות עלי ה כ ל. (עדיין קטנות ממש)
ממש.
השיר של אתי אנקרי מתנגן לי עכשיו:
"תינוקת קטנטונת בעריסת חושים ואמא ילדונת קורעת שורשים"...
אין לי מושג איך יש לי כוחות ואיך אני מתפקדת.
לפעמים יש לי כמה יממות של רעל וארס שעוד יוצאים ממני
סליחה.

[אהבת_עולם*]

זאבה, אני ממש מבינה את הכאב.
וגם מעריכה את הכוחות.

[תמרוש_רוש]

בשמת

כמה הערות:
בקשר ל- ABUSE - בעיני, המילה העברית שקולעת להמון מצבים שמתוארים פה (יותר מ"התעללות") היא ניצול.
הוא מנצל אותך, את רגשותייך, את חולשותייך, את כוחותייך (אין בדף המקורי סעיף בסגנון "אומר שאת חזקה וחכמה, ולכן צריכה לעזור לו ולהבין אותו בכל מצב"? או "מסרב ללכת לטיפול או לקבל עזרה מקצועית, ותובע שאת תטפלי בו כי את היחידה שיכולה, שמבינה, שיודעת"? טכניקה מתוחכמת של "להעצים כדי להחליש". העלאה לצורך ירידה)
הוא מנצל כל סיטואציה יומיומית כדי להיות בשליטה, להשיג כוח. הוא מנצל את כל המשאבים שלך שהוא מצליח לשים עליהם יד.

בדף השני, בסעיף
הצגת שעמום - ידיים שלובות על החזה, עיניים עצומות, הראש מורכן, אנחות עמוקות.
בלי לקרוא את המקור, אני הייתי מנסחת אחרת, מוסיפה אפשרויות... נניח:
הצגת שעמום - ידיים שלובות על החזה, עיניים עצומות וראש מורכן, או מבט שפונה הצידה ממך, או משתקע בספר / עיתון כשאת מדברת, או מתחיל לעשות דבר הדורש ריכוז בדיוק כשאת מתחילה לדבר......
איכשהו המקור נראה לי ספציפי מדי, מצמצם מדי, ומחטיא את המטרה. ואיכשהו איכשהו ומשום מה, התיאור של עיניים עצומות וידיים שלובות נשמע לי אופייני לתרבות אחרת (אולי התרבות האנגלוסכסית), יותר מאשר לתרבות ישראלית.

|Y||Y|

[אלטר_אגו*]

הצגת שעמום - ידיים שלובות על החזה, עיניים עצומות וראש מורכן, או מבט שפונה הצידה ממך, או משתקע בספר / עיתון כשאת מדברת, או מתחיל לעשות דבר הדורש ריכוז בדיוק כשאת מתחילה לדבר......
צופה בטלויזיה כדי להעביר את הזמן עד שתגמרי לדבר... (לא יכולתי להתאפק)

[בשמת_א*]

_בלי לקרוא את המקור, אני הייתי מנסחת אחרת, מוסיפה אפשרויות... נניח:
הצגת שעמום - ידיים שלובות על החזה, עיניים עצומות וראש מורכן, או מבט שפונה הצידה ממך, או משתקע בספר / עיתון כשאת מדברת, או מתחיל לעשות דבר הדורש ריכוז בדיוק כשאת מתחילה לדבר......
איכשהו המקור נראה לי ספציפי מדי, מצמצם מדי, ומחטיא את המטרה. ואיכשהו איכשהו ומשום מה, התיאור של עיניים עצומות וידיים שלובות נשמע לי אופייני לתרבות אחרת (אולי התרבות האנגלוסכסית), יותר מאשר לתרבות ישראלית._
אז א. אני מסכימה איתך לגבי התיאור של ידיים שלובות על החזה ועיניים עצומות וראש מורכן.
גם אני חשדתי שזה מתאים לתרבות אחרת. אני לא מכירה את זה. מצד שני, זה לא שאני מומחית להתעללות או משהו, ולכן לקחתי בחשבון שאולי אני פשוט לא מכירה את זה אבל זה כן קיים.

הקטעים מד"ר איירין הם בכל אופן תרגום ואני לא מרגישה בנוח למחוק משהו שיש במקור.
זה מעולה לפתוח דיון לגבי התרגום – מה נראה לנו רלבנטי לתרבות הישראלית, איזה סימנים של שיעמום כהתעללות אפשר למצוא פה. אבל לא לתקן את ד"ר איירין, אלא לדון במה שהיא מעלה.

לגבי: מפנה את המבט, עיתון/ספר, מתחיל לעשות דבר הדורש ריכוז - לדעתי קיים שם פשוט בסעיפים אחרים. לכל התנהגות יש סעיף משלה, לא פירוט של כל הדרכים להתעלם ממך כשאת מדברת. גם יש הבדל בין הפגנת שיעמום לבין הסתלקות (בגוף, במבט, בקשב) כדרך להמנע מלשמוע אותך. פה מדובר רק על "הפגנת שיעמום כדרך לסתום לך את הפה". יכול להיות שבכלל אין בתרבות הישראלית "הפגנת שיעמום" כדרך כזאת, אלא מפגינים דברים אחרים.

בעיני, המילה העברית שקולעת להמון מצבים שמתוארים פה (יותר מ"התעללות") היא ניצול.
בעיני לא. כמתרגמת מקצועית וותיקה, חשבתי על זה הרבה, ורשמתי "ניצול" רק כאחת האפשרויות, לא כאפשרות היחידה.

הדף שפתחתי הוא תרגום של משהו מאוד ספציפי.
זה מצויין מבחינתי להוסיף עוד דברים עליו, אבל לא הייתי רוצה לתקן את התרגום עצמו אם הכוונה לא לתרגום טוב יותר אלא לתוספות או השוואות לגבי דבריה של ד"ר איירין עצמה.

זה גם מצויין מבחינתי שאנשים קוראים את הדף ומבינים ממנו שהם מזהים מתעללים בהורים, חברות, אחים וכדומה - ועדיין, אני רוצה שזו תהיה תוספת של תובנות על הדף, ולא שהדף יהפוך למשהו אחר. אולי מתובנות-התוספת יצמחו דפים אחרים, שהרי אין גבול לתובנות ואפשר גם להרחיק לכת איתן, ועדיין, אלה ענפים שמסתעפים מהגזע של הדף הזה.

צופה בטלויזיה כדי להעביר את הזמן עד שתגמרי לדבר...
זה לא "כדי להעביר את הזמן", את יודעת.
זו פעולה אקטיבית ומעליבה של סירוב להקשיב, סירוב לייחס לך ערך, סירוב לייחס למלים שלך ערך, סירוב להתייחס לרגשות שלך, הודעה ברורה כלפייך שאת לא שווה ולא חשובה ולא איכפת לו ממך.
ומה שמדהים יותר הוא, כאשר "את" (לצורך העניין, כל "את" או "אתה" שקוראים וזה רלבנטי להם) מסכימה להמשיך לדבר בתנאים האלה!

[בשמת_א*]

_בדף הראשון, סעיף 38:
גורם לך להרגיש שאת לא יכולה לנצח?
אני לא אוהבת את המילה "לנצח" בהקשר הזה. מה דעתך על:
גורם לך להרגיש שאת לא יכולה / שאין לך סיכוי לצאת בסדר. לא משנה מה תעשי, הוא יבקר אותך_
כן, איך את עולה גם על הדברים שהטרידו אותי?
מצד שני, מדובר כאן בהחלט ב"ניצחון" או "הפסד" מהזוית של המרעיל.
זה הוא שרואה את החיים כניצחון או הפסד. צריך להבין את זה.
וגם זה הביטוי you can't win וכן you can never win. זה מקיף יותר. בקיצור, יש פה עוד לחשוב.

[מונו_לוגית*]

לא הייתי מאמינה על עצמי אלמלא באמת הייתי שם. בן הזוג שלי לשעבר לא דילג על שום סעיף כמעט.

• מקטין אותי, לועג לאיך שאני נראת, למקצוע שלי, לחברים שלי
• מעורר אותך לחמת זעם, וזו "ההוכחה" שאת האשמה? (אם זה לא היה נכון לא היית מתעצבנת)
• מדבר בטון מונוטוני וכשאני מרימה את הקול אומר לי להרגע
• לחילופין צורח עלי באוטו, מקלל בטירוף
• משפיל אותי (עד כדי דרישה שאזחל על האדמה בשביל להתנצל בפניו. תודה לאל - שם עצרתי)
• רב איתי עד אור הבוקר, לא נותן לי ללכת לישון (הוא לא עובד, אני צריכה לקום לעבודה) לא מוכן לעצור את הויכוח. הריב נגמר רק כשהוא נרגע ורק אז אפשר ללכת לישון. אם אני אומרת שאני עייפה, הוא אומר שצריך לדבר, ולמה העייפות שלי חשובה יותר??
• מתחקר אותי שוב ושוב על ארועים שהיו או לא היו לי עם גברים אחרים (לפני שהכרנו)
• מתלווה אלי לפגישות עם המשפחה
• מאיים עלי אם לא אבוא אליו/ לא אשאר איתו
• נראה כאילו המריבות מכניסות בו מרץ, בעוד שאותך הן מעייפות?
• יש לו שינויים בלתי צפויים במצב הרוח, ממצב רוח טוב לרע בלי שום סיבה נראית לעין? (והסיבה הפחות נראת לעין - כשאני רגועה)
• נראה נהדר כלפי העולם ואנשים "מבחוץ" מחבבים אותו מאוד? (יש לי מלא חברים, כולם אוהבים אותי, רק את לא מעריכה אותי)
• "מסובב" את המלים שלך, איכשהו משתמש במלים שאמרת, נגדך?
• כל הזמן חשד בי. שבגדתי בו, שדיברתי עליו, שסיפרתי משהו למישהו. תיחקר אותי על כל שיחה שהיתה לי עם חברות.
• מתקשר אלי לעבודה ולא מוכן לנתק. שיחות של שעה ויותר. זה דחוף. אי אפשר לעשות את זה אח"כ.
• חשדן בצורה אובססיבית. לא מוסר לי פרטים שקשורים אליו או למשפחתו
• מחפש בכל דבר שאני אומרת איזה אינטרס סמוי (מבחינתו אין אפשרות שאני אומרת את האמת שלי/ את מה שאני מרגישה)
• מתפעל אותך בעזרת שקרים וסתירות בדבריו? - אבל תמיד כאלו שימצא איזה הסבר מפותל בדיעבד
• נוהג כמו מטורף?
• משתמש בסמים? צורך אלכוהול? המצב יותר גרוע כשהוא משתמש? ואח"כ אומר שהמצב רוח שלו זה "דאון" של הסמים
• תמיד מטיל ספק ביכולת שלך או בכישורים שלך? ומפאר ומהלל את שלו
• שובר לי כלי בית "במקרה" (יוצא שאני פסיכית שחושדת בו על כלום)
• ממלמל בשקט ולא ברור כך שאני ספק אבין ספק לא אבין מה שנאמר
• לא מסוגל ולא מאפשר שום אמירה ביקורתית
• משסע אותך בדברך; שומע אבל לא באמת מקשיב? נואם ונואם ונואם.
• נוזף בי שאני מלכלכת/ מבלגנת עד כדי כך שאני ממש צריכה להיזהר אפילו כשאני מתיישבת על הספה (אלוהים, כמעט שכחתי את זה)
• מטיל ספק בשיקול הדעת שלי, בזכרון שלי (לא אמרתי את זה, ידעתי שתגידי את זה- זה שטויות)
• דורש ממני לשים את רצונותיו לפני אלו שלי. (אני - אבוא רק אח"כ, אני עייפה. הוא - אני רוצה לראות אותך עכשיו! למה הרצון שלך חשוב יותר משלי?? - שנים שלא היתה לי תשובה טובה לזה)
• לא מכה, אבל מחזיק אותי פיזית, שלא אקום ואלך באמצע ריב
• מתחיל עם בחורות על ידי ואח"כ אומר לי שאני סתם "עושה סצנה"

כן, האמנתי שאני אציל אותו. שאו-טו-טו הוא יתחיל לבטוח בי. שאני אפשיר את חומת הקרח שלו.. הרגשתי בעלת ערך שהוא בחר בי (פחחחחחחחח).
כל פעם (והיו הרבה, לפעמים יום אחר יום) כשרציתי לקום וללכת (פיזית) הוא לא נתן לי. כשיכולתי כבר ללכת הייתי מותשת מדי וזה תמיד היה במצב רגיעה, כמובן..
הייתי רועדת כל יום לפני הכניסה לבית שלו. זה לא גרם לי להסתובב וללכת משם. הייתי נלחמת בעצמי לא להרדם מולו. גם כשלא הייתי בחוסר שינה הגוף שלי פשוט ניסה לכבות את עצמו. הוא לא נתן לי להרדם. אמרתי לו שאין בו טיפת חמלה. הוא צחק. ידעתי שתגידי את זה.
לא רק שנזהרתי בדברי, נזהרתי גם בצעדי (ממש).
היה נראה לי פתאום שעד אז לא תפסתי בכלל איך מתנהל העולם. הוא התעקש שהעולם הוא ג'ונגל. אני אף פעם לפני כן לא הרגשתי ככה. האמנתי לו.
העניין הוא שאהבתי אותו, או ככה לפחות אמרתי לעצמי. ובאמת הרגשתי שזכיתי בו ולא הצלחתי לוותר על זה, כך שגם כשהצלחתי להפרד ממנו הוא עוד חזר אלי, שוב ושוב.
נפרדתי ממנו בסוף בזכות חברה טובה - שיום אחד נחתה אצלי מחו"ל. אני פשוט שפכתי הכל והיא הסבירה לי את העניין הזה של ABUSE.
אמרתי לה שאני אוהבת אותו. היא אמרה לי שזה יעבור לי. זה באמת עבר.

תודה על ההקשבה. סליחה על האורך.
הייתי צריכה להוציא את זה כבר מזמן, קבל עם ועדה. ולו רק בשביל להפסיק להתנהג כאילו לי יש מה להסתיר.

[בשמת_א*]

בן הזוג שלי לשעבר.

מלת המפתח כאן: לשעבר!
כל הכבוד לך, מונו לוגית. אני שמחה שהדף עוזר לך לאשר לעצמך את המציאות!

[זאבה_גדולה*]

מתוך הסימנים,
אני עושה את הדברים האלה לפעמים.
יש לי דימוי כזה שלי בתור מתעללת- ממשיכה
שכל נביעה יקרה וקסומה של אישי המדהים והאהוב, אני ממהרת בפאניקה לחסום
אם היא לא קשורה אלי, או ללעשות כסף משמעותי לתא המשפחתי
אני לא מפרגנת
לא כמו שהוא לי.
כן, אני צריכה עזרה.
לפעמים יש ימים שמרגיש לי כאילו יש לי בגוף מיליון כדורים גדולים ומקפצים שרוצים לצאת החוצה
והלפעמים הזה נהיה בתדירות יותר ויותר גדולה.
אני יודעת שיש בי צד פוגע. כואב כואב כואב מאד. צריך להגיד את זה. מה יקרה אחרי שאלחץ הוסף לדף

[יוטי_לונדון*]

אני צריכה עזרה
אז קחי עזרה, באמת. למענך בעיקר וגם למען המשפחה שלך.

אני מאחלת לך מכל הלב שיהיה לך טוב .

[אהבת_עולם*]

הייתי צריכה להוציא את זה כבר מזמן, קבל עם ועדה. ולו רק בשביל להפסיק להתנהג כאילו לי יש מה להסתיר.
מונו לוגית, אני מאוד מעריכה את זה שכתבת. ואת האומץ להיחשף.
הרבה מאיתנו מוּעדים ליפול לבורות האלה, בלי בכלל לשים לב. ולוקח זמן לראות את זה.
אז חשוב לדעת שזו לא בושה ! ואם אנחנו במקום של חולשה, או היינו שם - זו לא בושה ! מותר. זה אנושי.
ולהפך - דווקא טוב ורצוי לשתף, אם יש מי שמקשיב באמת...
היה לי עצוב כשקראתי, אבל איזה יופי באמת שזה כבר בלשון עבר ! ואיזה יופי שאת היום במודעות לעניין הזה...

[אהבת_עולם*]

אני יודעת שיש בי צד פוגע. כואב כואב כואב מאד.

זאבה גדולה, שתדעי, שאם את רואה את הצד הזה (ואני בטוחה שזה רק צד אחד) - אז את במקום אחר לגמרי.
האנשים שמתוארים בראש הדף - אלה אנשים שלא רואים מה הם עושים ולא רוצים לראות.
אז אם לצד הצדדים הנפלאים שלך יש בך גם את הצד הכאוב שמתוך כך פוגע - כן, יש מקום להתבונן בזה, ולעשות תהליך.
אבל אנא אל תעמיסי על עצמך את האשמה של 'אני כזאת'. את לא כזאת !
זה מאוד ראוי להערכה שאת מעזה להתבונן בזה - ואפילו לשתף כאן.
את נפלאה, ואת תצליחי !

[מיכל_שץ*]

_זה מאוד ראוי להערכה שאת מעזה להתבונן בזה - ואפילו לשתף כאן.
את נפלאה, ואת תצליחי !_

[נחל_לבן*]

טוב,
אני מקוה שזה המקום המתאים למה שאני רוצה להגיד.
ואני מקדימה ואומרת עכשיו, באותיות בולטות, אני לא מכירה ואין לי מושג מיהו אותו ארז לב-ארי. אני מדברת כאן אך ורק על איך שאני מבינה את שירו "מה אעשה". מצטערת מראש אם אני פוגעת במישהו או במשהו

כבר כמה זמן שהשיר מה אעשה של ארז לב-ארי מתנגן ברדיו. הלחן של השיר נעים ונוגה ונדבק. אני מוצאת את עצמי מזמזמת אותו. ומתעצבנת מאד מאד.
חשוב לי להגיד את זה כאן, כי לפעמים אנחנו "לא רואים" את המסר הבעייתי (בעיניי) של משהו, כשהוא מוגש בנעימות.
אני מוצאת שהמילים של השיר הזה מתארות מערכת יחסים בעייתית מאד מאד, עם פוטנציאל לאלימות ואם חברה שלי היתה באה ואומרת לי שבן-זוגה מדבר אליה ככה, הייתי מציעה לה להתרחק ממנו ומהר.

המילים אומרות: "מה אעשה, אם תלכי לי, אם תברחי לי...מה אעשה עם כל הכעס הזה...שמור לי עליה ותשמור גם עלי, שלא אשתגע"
כלומר, ו לפי הבנתי מדובר פה על בחור שמזהיר (לא פחות מזה, בעיניי) את זוגתו שלא תברח ממנו (למה שהיא תברח?) כי הוא לא ידע מה לעשות עם כל הכעס וכדאי שאלוהים (ככה אני מבינה את זה) ישמור עליה וגם עליו (שוב, ממה?)
אלים מאד בעיניי ומעצבן אותי שמשמיעים אותו כלכך הרבה ושהוא כזה נוגה וקליט.

זהו. אמרתי.

[יעלי_לה]

מה אעשה עם כל הכעס הזה
לא, זה "מה אעשה עם כל ה{{}}פחד הזה".
לי השיר בכלל לא נשמע ככה,
בחור שמזהיר (לא פחות מזה, בעיניי) את זוגתו שלא תברח ממנו (למה שהיא תברח?) כי הוא לא ידע מה לעשות עם כל הכעס וכדאי שאלוהים (ככה אני מבינה את זה) ישמור עליה וגם עליו (שוב, ממה?)
בכלל לא נשמע כמו אזהרה! בעיניי, הוא פוחד שהיא תעזוב אותו (למה שהיא תעזוב? וואללה, קורה שאשה עוזבת), לא יודע מה לעשות עם הפחד הזה, ומבקש מאלוהים לשמור עליהם ועל הזוגיות שלהם, שלא יריבו ושלא תהיה סיבה לעזוב.
ממש לא אלים בעיניי.
כל הדיסק הוא על אהבה וזוגיות, זוגיות שיש בה הרבה אהבה והרבה קשיים.

גילוי נאות: אני מכירה את אשתו ואותו.

[נחל_לבן*]

במילים שבקישור שמצאתי מופיעה השורה "מה אעשה עם כל הכעס הזה.." ובעיניי, גם אם המילה היא 'פחד', עדיין, השיר מתאר מין תלות בעיתית כזו..שוב, בעיניי ובלי שאכיר את היוצר ואשתו.
והוא לא מבקש מאלוהים לשמור על הזוגיות שלהם אלא עליה כי אין לו כלום בלעדיה (משפט תלותי ומשפיט ממדרגה ראשונה, בעיניי) וגם עליו, שלא ישתגע.
מצטערת, אותי השיר הזה מלחיץ. מצטערת אם אני עושה עוול לשיר שנכתב בכוונה אחרת לגמרי...זה הפירוש האישי שלי וככה, כמו שאומר הגריין "כמו דיבור שיוצא לחלל האויר וכל מי ששומע רשאי לעשות בו כרצונו.." (תוך שמירה על זכויות יוצרים, כמובן..)

(התנצלות אישית, יעלי לה, אם פגעתי)

[יעלי_לה]

כלל לא אם כי מודה שצרם לי לקרוא.

האמת שאחר כך גיגלתי וראיתי ששתי השורות קיימות בשיר (גם עם פחד וגם עם כעס), ובמחשבה שנייה אני מבינה שהשיר באמת יכול להישמע ככה. במיוחד במנותק משאר המכלול של הדיסק.

עם זאת, לא נכון בעיניי לקשור כל הבעה של רגשות קשים או 'לא נכונים' למצב של חולי ביחסים. חשוב לזהות ולהכיר ולהיות מודעים ליחסים מתעללים, אבל אני בהחלט רואה בעיה בנטייה להגזים עם זה. מודה, כשנפתחו פה כל הדפים האלה בבת אחת התחלתי לראות התעללויות בכל מקום גם במקומות שלא היתה.

ובלי קשר, אני חושבת שגם שיר שמתאר קשר בעייתי ואפילו חולה עדיין יכול להיות שיר יפה ומהנה.
למשל, take]every step you take 20110051[/po].html של פוליס,
כשאני שומעת אותו אני לגמרי נהנית וגם לגמרי מודעת לעיוות שהמלים שלו מייצגות.

[נחל_לבן*]

למשל, every step you take של פוליס,
טוב, הנה עוד שיר שעכשיו כבר לא ישמע לי אותו דבר...אולי בגלל שהפעם האחרונה ששמעתי אותו היתה כשעוד חשבתי שלהתייסר באהבה זה רומנטי
כן, אני קצת נתפסת פה על השיר הזה. זה באמת, בסה"כ, שיר על רגשות.

[בשמת_א*]

וכמובן - מה שהטובים בינינו יעשו מייד - כל אחד מאיתנו יבדוק כמה מהדברים האלה הוא עושה לאחרים...
על רגל אחת, בראשי פרקים בלבד:

יש סכנה בדפים האלה של ד"ר איירין, שיקרא אותם מתעלל (או שתקרא אותם מתעללת) ויחשוב שדווקא הוא הקורבן, ובת הזוג היא-היא המתעללת (לצורך הנוחיות, אני מייחסת זכר-נקבה לתפקידים הנפוצים, אבל יש מספיק מתעללות! כמה מהן אני אפילו מכירה אישית). למען האמת, אפשר כמעט לכתוב פה כלל אצבע:

• כל מתעלל שיקרא את הדפים האלה יאשים מייד את זוגתו שהיא מתעללת, ויראה בעצמו קורבן. כי חלק מדפוסי ההתנהגות של המתעלל הם - להסיר מעצמו אחריות ולהאשים אחרים שהם "מעוללים לו עוול"...
• כל קורבן שיקרא את הדפים האלה יאשים מייד את עצמו שהוא מתעלל. או לפחות יקרא הלוך ושוב ויתמלא רגשי אשמה ודאגות ויסמן את כל הסעיפים שהוא "אשם" בהם והתנהג בצורה מרעילה כלפי זוגתו.

נדירים עד מאוד המתעללים שיזהו את עצמם ברשימות הנ"ל.
אופייני לקורבנות שהם קודם כל חושבים שאולי הם מתעללים.
לכן הקורבן הממוצע ייטה לחפש קודם כל "מה עשיתי רע".
והמתעלל המצוי ייטה למצוא קודם כל "מה עשו לי רע".

אז שימו לב!
הדף הזה לא מהווה איבחון, בטח לא איבחון ממצה. הוא עוזר לתמוך באלה שכבר יודעים איפה הם, ויודעים להבחין ביושר לב. ולוקחים אחריות על הצד שלהם, כי גם הקורבן אחראי לקורבנות שלו - לא במובן שהוא אשם, אלא במובן שהוא היה עיוור ואילולא היה לכוד בדפוסי קורבנות, לא היה בוחר לו את המתעללת לבת זוג מלכתחילה.

לכל מי שרואה משהו מעצמו או מבן/בת זוגו בדף הזה, מומלץ לקרוא את כל הדפים באתר של ד"ר איירין, ובמיוחד את הדפים שבהם היא מסבירה יותר בפירוט כיצד להבחין אם את/ה מתעלל או קורבן, ועד כמה קשה לאבחן את זה. היא אפילו מתארת מקרה טיפולי שהיה אצלה, שבו רק אחרי ששני הצדדים "עשו עבודה" התברר מי באמת היה המתעלל ומי הקורבן! מפתיע והפוך ממה שנראה בהתחלה. כלומר: זה בכלל לא פשוט. באמת.
במיוחד שגם הקורבן לעתים קרובות התנהג בחוסר כבוד ובאלימות, מתוך חוסר אונים וחוסר שליטה, אבל בכל זאת, התנהגויות אלימות ומרעילות.

לכן - אזהרה. זה לא דף איבחון, זה דף לעורר חשד. זה דף לחזק ולתמוך. זה לא דף שתומך בהאשמות או בהתעללות.
מי שקורא וחושב שהשני מתעלל בו - זו סיבה לעשות עבודה בזוגיות. זה לא הכשר לפגיעה בזולת, להאשמות, לביקורת או לכל התנהגות מרעילה אחרת! אם תצאו מהדף הזה ותלכו להתעלל במישהו כתגובה, אתם כנראה לא הקורבן ביחסים.

[בשמת_א*]

הודעה טכנית:
סוף סוף ערכתי את הדף בעקבות הדיונים, ומחקתי את כל מה שקשור להערות עריכה לטובת דף קריא. שם הדף נשאר על כנו, לדעתי הוא הפתרון הטוב מכל מה שהוצע. ב"סימני" יש כבר גם זיהוי וגם דפוסים, "התעללות" היא הנושא, "בזוגיות" זה העניין של הדפים שתורגמו, ולא מונע הרחבה של הדיון למקומות אחרים שבהם דפוסים דומים.
תודה רבה לכל מי שתרמו לשיפור הדף!

[נחל_לבן*]

@} תודה בשמת, על ההשקעה.

[אחת*]

בשמת...
את משהו, את!

[אישה_עם_מטאטא*]

תודה בשמת על הדף. קראתי בתקופה האחרונה באתר של ד"ר איירין. זה העלה לי זכרונות כואבים, וגם גילויים חדשים וכואבים לא פחות על העבר ועל עצמי עכשיו.
גיליתי שאני codependent. רק שלמדתי להרגיש, ועכשיו יש בי כל כך הרבה כעס וכאב שמתפרץ החוצה ואני לא יודעת מה לעשות.
ואני עדיין codependent.
יש לזה מילה או מונח בעברית? תלות הדדית כפייתית? נשמע ארוך ואין שם שום דבר הדדי במצב הזה. תלות כפייתית?

יש שני ספרים בעברית שעוסקים בהתעללות רגשית ומילולית.
"מילים הורגות" - אני קוראת אותו עכשיו
ו"הטרדה נפשית"

מישהו מכיר עוד ספרים בנושא בעברית? למשל בנושא שליטה בכעסים, אסרטיביות, ואיך לומדים להיות לא בתלות הדדית כפייתית?

[בשמת_א*]

יש לזה מילה או מונח בעברית?
אני פשוט אומרת "תלותיות" כי זה העניין, לא חשוב הדקויות פה... S-:

"מילים הורגות" - אני קוראת אותו עכשיו.
אה, גם אני רוצה לקרוא אותו.

[אישה_עם_מטאטא*]

_"מילים הורגות" - אני קוראת אותו עכשיו
אה, גם אני רוצה לקרוא אותו._

אם תרצי, אוכל להשאיל לך אותו כשאסיים.
רק שאני קוראת די לאט. זה יכול לקחת תקופה.

[בשמת_א*]

_אם תרצי, אוכל להשאיל לך אותו כשאסיים.
רק שאני קוראת די לאט. זה יכול לקחת תקופה_
(-:
בכיף! (ובינתיים אעשה מנוי בספריה ואברר אם יש להם הספר הזה...)

[ב_עילום*]

מישהו מכיר עוד ספרים בנושא בעברית?

נשים שאוהבות יותר מדי רובין נורווד

מתוך ההקדמה:
"כאשר האהבה מתבטאת בכאב וסבל זה סימן שאנו אוהבות יותר מדי, כשאנו סולחות לו על מצבי הרוח הגרועים שלו, על הפגנות העצבנות שלו, על חוסר האיכפתיות שלו או הזלזול שהוא מפגין כלפינו, ורואות אותם כבעיות הנובעות מילדותו האומללה, כשאנו מנסות להפוך למטפלות שלו- אנו אוהבות יותר מדי"

ספר מצויין על דפוס התמכרות לקשרים שטומנים בחובם סבל דרמה והרבה כאב . ודרכים להתרת הדפוס.

חוץ מזה- בשמת- תודה לך על הדף הזה.

[אמא_ותיקה*]

אני קוראת את הדף הזה ומזהה בו דפוס שהכרתי מצוין בבעלי לשעבר. הייתי צעירה, הוא היה מבוגר ממני בכמה שנים, הייתי מאוהבת והערצתי אותו. לא האמנתי למזלי הטוב שהוא רצה להתחתן איתי. ואפשר לומר שכל חיינו המשותפים התנהלו לפי התאור לעיל. כמה בכי שלי, התעלמות שלו, האשמות שלו שהכל אשמתי, התעלמות שלו ממני, כמה כאב לב, כמה האשמות עצמיות. כמה נסיונות "להיות בסדר". לא ידעתי שזה דפוס. חשבתי שזה משהו ייחודי לו. שלא השתדלתי מספיק לרצות אותו.
ולמזלי האדיר - אחרי כמה שנים יחד נפרדנו. לא היו לנו ילדים. היה לי קשה, חשבתי שכבר אשאר לבד שארית חיי, אם כי הייתי עדיין צעירה מאד.
כעבור זמן קצר הכרתי את בעלי הנוכחי. אהובי, החבר הטוב ביותר שלי. אבי חמשת ילדי. אנחנו יחד מעל 25 שנה. אני אוהבת אותו כמו בהתחלה אם לא יותר. כל יום יחד הוא אושר. מעיזה לומר שאנחנו חיים את החלום.

ובן זוגי לשעבר התחתן גם הוא. ותהיתי זמן רב אם אשתו השניה תצליח לחיות איתו טוב יותר ממני. ולפני כשנה היא לפתע יצרה איתי קשר. הם מתגרשים, לאחר קרוב ל 25 שנה. כל השנים האלה התעלל בה בדיוק כמו שכתוב למעלה - כל הסעיפים. כמו שהתעלל בי בשנים שהיינו יחד. היא הרגישה צורך לדבר איתי כדי להבין טוב יותר, כדבריה. מסתבר שכל השנים התעלל בה, אך נולדו הילדים, והם נשארו יחד. היא קיוותה כל הזמן שתצליח לשנות אותו, לחדור את השריון שלו, להמיס את הקור. והוא כל הזמן האשים אותה בכך שהיא לא בסדר, שהכל אשמתה, בדיוק כמו בתאורים לעיל. ועכשיו סוף סוף מצאה את הכוח להפרד ממנו. והיא בת 50. את שנותיה הטובות ביותר העבירה בפחד, בנסיון אינסופי לרצות אותו. לא למדה מקצוע - כי הוא היה חשוב יותר, העיסוק שלו היה חשוב יותר, היא היתה "האשה הקטנה בבית", כך שכיום בקושי יש לה ממה להתפרנס. את הכספים שהרוויח סגר בנפרד, ועכשיו היא נלחמת איתו על זה.

זה לא קורה הרבה שאדם רואה את החיים שהיו יכולים להיות לו, שניצל מהם. הפגישה שלי עם אשתו של בן זוגי לשעבר היתה מטלטלת. שנים חשבתי שפשוט לא התאמנו, ושאשתו השניה בודאי נהנית מהדברים הטובים שבו, שגרמו לי להתאהב בו מלכתכילה (חכם, רחב אופקים, בעל קסם אישי). ועתה אני מבינה שזאת האישיות שלו - אי אפשר לחיות איתו. הוא לא נותן.

אני כותבת את כל זה כדי לומר לנשים החיות בצילו של בן זוג מתעלל - זה לא את, זה הוא (כפי שאמתי לאשתו של בן זוגי לשעבר). זה הוא. מצאו כוח ללכת, להפרד. החיים יפים, ויכולים להיות עוד יותר יפים. לא חייבים להשאר עם בן זוג מתעלל. יש אנשים נפלאים, אוהבים, מכבדים.

[בשמת_א*]

אמא ותיקה, כתבת מאוד יפה ומרגש

[אישה_עם_מטאטא*]

ספר מצויין על דפוס התמכרות לקשרים שטומנים בחובם סבל דרמה והרבה כאב . ודרכים להתרת הדפוס.
נשמע לי ספר בשבילי
תודה

[ב_עילום*]

אמא ותיקה, כתבת מאוד יפה ומרגש.

[אלטר_אגו*]

אמא ותיקה, כתבת מאוד יפה ומרגש.

[פלוני_אלמונית*]

יש לי מישהו קרוב שנמצא בזוגיות מתעללת שכזאת. יש לי רצון לנהל איתו שיחה ולהראות לו את המצב. יש למישהי רעיון איך עורכים שיחה כזו, מה נכון להדגיש, לאן כדי להפנות אותו במידה ותהיה לו נכונות לעשות מעשה?
תודה

[,פלונית*]

חוסר השקט הנפשי שלו ברור כשעת מיתעמתת עם המחשבות שלו
אך בימקום להרגיש קורבנית הית צריכה להראות לו כמה את אוהבת אותו ומסירה דאגה מליבו
אך שאין רגש לא יהיה גשר
ושיש קשר יהיה רק שקר שיוביל להגשמת הפחדים שלו על ידך
אברא כדברא
אני אברא רק אם אדבר
בלתי נימנע לאחר שאלוהים אמר לחווה לא לאכל מהתפוח והיא אכלה
ברור לי שלחברתיך ברטטים נמוכים אין זוגיות
ואם ניתן לתקן את זוגיותך תקני בהצלחה

[פלוני_אלמונית*]

וואוו. כל הכבוד על ההשקעה והאכפתיות!

(דברתיה קוממי ממחשב אחר)

[בשמת_א*]

סעיף 36 במלים אחרות:

אחת ההתנהגויות הנפוצות בקרב "מתעללים" (abusers) היא, ייחוס כוונות שליליות.
כל פעולה שלך, המתעלל יפרש אותה כאילו היו לך כוונות רעות.
למשל, יצאתם לטיול נחמד? הוא הולך לו חופשי, ואת עם התינוק במנשא והתיק על הגב? מתישהו נעשה לך כבד ואת מתחילה ללכת לאט יותר?
הוא מתעצבן עלייך ומאשים אותך שאת הולכת לאט. כאילו זה משהו שאת עושה בכוונה נגדו.

המתעלל, באוטומט, נוטה לייחס לקורבן כוונות שליליות.
(הכוונה במלה "באוטומט" היא: זה משהו שלא נעשה מתוך מודעות, זה משהו שנעשה כל הזמן, זה משהו שנעשה בלי להרגיש, זה פילטר שדרכו רואים ומפרשים את העולם אבל ללא מודעות לעובדה שיש גם אפשרות לראות אחרת).

לעומת זאת, השריטה של הקורבן היא, שהוא נוטה לייחס כוונות חיוביות

למה הכוונה במלים "נוטה לייחס כוונות חיוביות", ולמה זו בעיה?
זו כמובן לא בעיה בתקשורת עם אנשים רגילים. להיפך, במקרה כזה, זה ייתרון, ונעים לתקשר עם אדם כזה.
אבל זו בעייה בכל מערכת יחסים עם אדם מרעיל.
כי למרות שפע של הוכחות מאוד ברורות לכוונות שליליות, הקורבן מתקשה עד מאוד לראות כוונות שליליות.
נראה, שהסיבה היא, שהקורבן אינה אדם שיש לה כוונות שליליות, היא אדם שמנסה להיטיב, ולכן קשה לה מאוד לראות כוונות רעות אצל הזולת.

כך הקורבן מפספס את הזיהוי של מה שעושים לו. "לא, זה היה במקרה", "הוא לא התכוון, זה פשוט יצא ככה", "טוב הוא לא ידע ש..." (משום מה, האביוזר "לא ידע" משהו שהאדם הסביר כן היה יודע, אבל הקורבן יעשה שפע הנחות, ויספק שלל תירוצים למתעלל).
מרגע שהקורבן השתכנע שפלוני או אלמוני הוא "חברה שלי" או "אוהב אותי", הוא ימשיך להיות שבוי בקונצפציה הזאת. גם שנים על שנים. צריך יותר מפטיש 5 קילו על הראש כדי להבהיר לקורבן, שמה שעשו לו ברגע זה לא ייתכן שנבע מכוונות חיוביות.

תשמע, אם הבן אדם ניסה לדרוס אותך - זה לא היה מכוונות חיוביות!

מה שקורה לקורבן הוא דיסוננס קוגניטיבי. ובלבול.
"הוא בעלי האוהב, איך יכול להיות שהוא יתייחס אלי ככה?" תוהה הקורבן, ומנסה למצוא את הסיבה להתנהגות הפוגעת.
היא תחפש מתחת לאדמה את התשובה לשאלה "למה?!", או תוותר על מציאת התשובה מתוך בלבול. בשני המקרים, אין תשובה. לכן, הקורבן בדרך כלל תגיד לעצמה, שהיא בטח טעתה, הוא לא התכוון, זה רק נראה ככה, זו רק הפרשנות שלי שזה היה פוגעני, בעצם קרה שם משהו אחר. אני לא מבינה אותו, אבל בטוח הוא לא התכוון לפגוע בי.
אבל הפגם לא נמצא בחוסר היכולת להבין את התנהגות האחר. הפגם נמצא בחוסר היכולת של הקורבן ליטול קורה מבין עיניו ולהבין ש"בעלי האוהב" פשוט לא אוהב.

הפגם הוא בשאלה.
"הוא בעלי האוהב, איך יכול להיות שהוא יתייחס אלי ככה?"
לא זו השאלה.
צריך להעמיד את הדברים כך:
"הוא התייחס אלי רע מאוד. מה זה אומר עליו ועל יחסו אלי?"

כאשר הקורבן נתקלת בהתנהגות פוגעת, ושואלת "למה?!", הבעיה היא בדרך כלל שיש תשובה אחת שכלל אינה עולה בדעתה.
הסיבה שהתשובה המתבקשת אינה עולה בדעתה, היא מפני שהיא מייחסת כוונות חיוביות.
זו הנקודה העיוורת.
היא מניחה מראש, שהפוגע אוהב אותה.
ואז, היא לא מבינה למה הוא פוגע בה כל כך.

מה שצריך לזכור הוא, שהאהבה איננה הרגש שהאדם אומר לך שהוא מרגיש, ואפילו לא הרגש שאותו אדם חושב שנמצא אצלו בלב.
האהבה היא המאמץ להיטיב עם האהוב. הרצון לעשות לו טוב.
האהבה נמדדת במעשים של אהבה.
אם מתייחסים אלייך באהבה - במלים עדינות, במחוות שמיועדות לגרום לך אושר, עוזרים לך, תומכים בך, מחבקים אותך ואומרים לך דברים מתוקים - זה מעיד על כך שאוהבים אותך.

אם מתייחסים אלייך הפוך - במלים גסות, במחוות שמיועדות לגרום לך סבל וכאב, מסרבים לעזור לך, מסרבים לתמוך בך, לא מחבקים אותך (אם כי אולי רוצים לשכב איתך, וזה דבר אחר לגמרי, לפעמים הפוך לחלוטין מחיבוק), ואומרים לך דברים מרים - זה מעיד על כך שלא אוהבים אותך.

החוכמה היא להסתכל קודם כל, ותמיד, על הפעולות.
ללא קדם-הנחות. לא לבוא קודם עם הקונצפציה, ואז לנסות להתאים אליה את המציאות.
כל יום ויום צריך לבדוק, האם הקונצפציה מתאימה למציאות.

לכן, אדם שמייחס לך כוונות שליליות חלק גדול מהזמן (חשוב להבדיל, זה יכול לפעמים לקרות לכל אחד, חד פעמי. פה מדובר על התנהגות שיגרתית ושכיחה) - יש לו כוונות שליליות נגדך.
ומי שמייחס לך כוונות שליליות אפילו פעם אחת - כדאי לעצור, ולבדוק את הנחות היסוד שלו לפני שממשיכים להאמין באהבתו או בחברותו.
ייתכן שזה היה חד פעמי ואכן לא מעיד על דבר.
אבל ייתכן שזה הסימן בשבילך להטיל ספק במה שהאמנת קודם.

[בשמת_א*]

ושוב אזהרה, כמו שכתבתי כבר קודם:

יש סבירות גבוהה, שאם abuser יקרא את מה שכתבתי, הוא מייד ייזכר באנשים שלדעתו ייחסו לו כוונות שליליות על לא עוול בכפו, ויתמלא בהאשמות.
אז שימו לב מה הרגש שממלא אתכם כשאתם קוראים את התיאור הזה.

אם הנטייה שלכם היא להאשים, יש סבירות גבוהה שאתם לא הקורבן.
עם זאת, אם אתם קורבן שנמצא בתהליכי מודעות, תידלק לכם נורת "אהה!" ותבינו אירועים שבהם ייחסו לכם כוונות שליליות, ותבינו עד כמה התייחסו אליכם רע.
הקטע שכתבתי מיועד יותר מכל לחדד את התובנה של הקורבן, שעלולה להיות לה נטייה להגזים בייחוס כוונות חיוביות. כלומר, שהיא ממשיכה ומייחסת כוונות חיוביות בלי קשר למציאות. ושחשוב לעשות בדיקת מציאות מדי פעם.
בשביל זה צריך, כמובן, ללמוד לכבד את עצמך במידה כזאת, שלא ייראה לך סביר ונורמלי שיתייחסו אלייך רע.

את בן-אדם - את ראויה לאהבה ולהתייחסות מכבדת!
אתה אנושי - אתה ראוי לכבוד אנושי בסיסי!

[נשואה*]

כמה דברים מצאתי עלי כמתעללת. אמאל'ה. וזה עוד לאחר 4 שנים של טיפול עם הישגים נאים....אני הולכת לתלות את הרשימה על המקרר ולעבוד עליה חזק:
ברוגז באמצעות שתיקה
מערימה קשיים על הקשר שלי עם חלק מהמשפחה וחלק מהחברים
שינויים לא צפויים במצב הרוח
מסובבת את המילים שלו,איכשהו משתמשת במילים שלו נגדי

אני מטילה ספק בשיקול הדעת שלי
אני מרגישה פגיעה וחסרת בטחון
אני מטילה ספק בכישורים/יכולת שלי
פרצוף חמוץ
סירוב לדבר
לסרב ליצור קשר עין

לייחס לקורבן כוונות שליליות

[גיסה_אוהבת*]

אוי, אוי...
הדף הזה כל פעם מחדש מעורר בי כעס גדול
שאין לי מושג מה לעשות איתו.
אני מדברת על הזוגיות של גיסתי (אחות בעלי)
שאני אוהבת אותה מאד מאד.
היא כל כולה טוב, סבלנות והכלה.
והמ@##$&!! שאיתו היא חיה פשוט מתעלל בה
באופן סמוי כמו שמתואר פה.
אוף.
כואב לי הלב.
אני חשה שידי כבולות משום שהיא לא רואה את זה. מפחדת לראות אולי.
יש להם 5 ילדים (הקטן בן 3).
היא תמיד מגוננת עליו ומוצאת צידוקים להתנהגות שלו
ובכלל - מעדיפה לא לדבר עליו.
זה מין טאבו כזה. גם אחיה (בעלי) ואחיותיה והוריהם רואים את זה
ולא סובלים את הטיפוס הזה
אבל אין שום דרך לפקוח את עיניה.
הבטן שלי מתחילה לכאוב כשאני חושבת על הזוגיות שלהם ועל מה היא עוברת. )-: )-:

[בשמת_א*]

קודם כל גם לך, גיסה אוהבת.
את לא יכולה להראות לה. אין אפשרות להראות כלום לאשה במצב כזה.

את כן יכולה לחזק אותה.
תנסי לחשוב עליה:
מה היא אוהבת? מה יחזק אותה?
מה מחליש אותה - האם אפשר לתמוך במקומות שמחלישים אותה?

למשל, אני אזרוק רשימה סתמית של דברים שיכולים לעזור באופן כללי, שאולי אחד מהם יקלע, או יהיה אפשרי לך לבצע, או ירגיש לך מתאים לגביה, או יעורר את ההשראה שלך לזהות משהו אחר שיהיה טוב:

• לפנק אותה באוכל (יש לה 5 ילדים? היא אולי מותשת וכוחותיה מתכלים פשוט בעבודות הבית הכי בסיסיות, ואולי יהיה לה כיף לקבל סיר של אוכל טעים ומזין לה ולילדים? מצד שני יש כאלה שממש לא זקוקות לזה וזה עלול גם להחליש אותן, רק את יכולה לדעת).
• לפנק אותה בעיסוי פנים מתנה או טיפול שיאצו (מאשה) או שיעור יוגה בבית או טיפול ב"עוצמת הרכות" - משהו עדין, מחזק, לא מעורר רתיעה, לא דורש התפשטות או חשיפה, כולל התנדבות להיות בייביסיטר לילדים (הרעיון בא לי מזה שנתתי את זה לחברה שלי כמתנת יומולדת: נתתי לה עיסוי מתנה שכלל את זה שאני אבוא איתה לשם ואשמור על התינוק היונק שלה במנשא כדי שהיא תוכל לקבל את העיסוי... )
• לקחת אותה ואת הילדים - בלי בן הזוג (זה ניתן לביצוע בבוקר יום חול, כשהוא עובד) - לטיול קטן בטבע. לא צריך משהו יוצא דופן: חוף ים, מקום נעים עם עצים שאפשר לנשום בו. ושם, במקום הנעים, ליזום פעילויות כמו לנשום נשימות עמוקות מהאוויר, להתבונן בנוף ולראות בו דברים - להתבונן החוצה.
• עוד פעילות חשובה: לקחת אותה להליכה. לא צריך להיות ארוך. רבע שעה גם טוב. בחוץ. רצוי במקומות עם טבע. להפנות תשומת לב לעצים, ציפורים, פרחים, עננים.

לעשות איתה דברים שמחזקים אצלה את התובנה ש"היא ראויה לפינוק ולאהבה". שהיא ראויה לזה שיתייחסו אליה טוב, נעים, בעדינות.
אם היא תתחיל להאמין שמגיע לה שיתייחסו אליה יפה, יתחיל שינוי.
לא לדבר עליו בכלל.
להשפיע עליה אהבה, רוך וחום, ופינוק.
להמעיט בפינוק חומרי (לא חפצים), להרבות בפינוק של תשומת לב, ושל הנאה וכיף.
בהצלחה

[תמרוש_רוש]

כל מה שבשמת אמרה, ועוד משהו קטן:
אני לא זוכרת אם זה כתוב פה בדף, אבל נדמה לי שאחד מסימני ההתעללות זה מנגנון (או מנגנונים) שבו המתעלל מרחיק ומבודד את המעולל ממקורות הכוח שלו, ומאנשים תומכים ואוהבים. אם באמצעות מיליון ואחד מטלות שצריך לסיים לפני שיוצאים מהבית, או הגבלות על שיחות טלפון, או שלילת ניידות (אוטו, רישיון נהיגה, הפחדות מפני פיגועים או תאונות דרכים), או קידוש ה"פרטיות" הזוגית ומתיחת ביקורת על "שיחות רכילות", או כל דבר אחר בסגנון.

ומה שאת יכולה לעשות זה לא לוותר. גם אם היא לא מתקשרת - לטלפן אליה. גם אם היא לא באה - לבוא אליה. היא מחויבת מדי לעבודות בית? לבוא אליה ולשטוף אתה כלים. אם היא לא רוצה לדבר על בעלה - לשוחח אתה על דברים אחרים. להמשיך לנהוג אתה באינטימיות וגילוי לב, כמו עם חברה קרובה, גם אם היא נמנעת מזה. הכל בעדינות, הכל באופן תומך ככל האפשר.

ו: להקשיב.
פשוט לשבת ולהקשיב לה. היא לא רוצה לדבר? אז להקשיב לשתיקה שלה. להחזיק לה את היד, להתבונן בה, ולהקשיב בכל הפוקוס והריכוז ותשומת הלב שאת יכולה לגייס (וזה לא קל . יותר קשה ממדיטציה). אנשים שלא מדברים, ואנשים שלא מקשיבים להם, זקוקים להקשבה עוד יותר מאלה שמסוגלים לצעוק.

ודבר אחרון: למצוא את מקורות העוצמה שלה ולעבוד אתם. מה עניין אותה לפני הנישואים? תחביבים, חלומות, שאיפות? אילו נושאים היו קרובים ללבה מאוד? לדבר אתה על הדברים האלה, לדובב, להתייעץ אתה בתור "המומחית שלנו לענייני XXX", לשלוח לה אימיילים מעניינים בנושא, או ספר, או משהו...

@}(())@}(())@}

[כלנית_החוף*]

אני מנסה להביא למודעות משהו שבעיני נסתר מהעין. אם אישה אחת מדהימה לא היתה זורקת לעברי את המונח "אישיות גבולית" לפני כמה שנים לא הייתי יודעת שקיים דבר כזה, ולא הייתי הולכת לבדוק את האפשרות הזו כשנתקלתי במשהו שמזכיר את זה פנים אל פנים.

הטיפול הוא על ידי פסיכיאטרים מומחים. בדרך כלל, הם מסרבים לקבל טיפול וזורקים את הבעיה על הסביבה. אם הם הולכים לטיפול, גם אז סיכויי ההצלחה לא גדולים וזו התמודדות ארוכה של מי שבוחר להיות בסביבה.

כשנתקלים בכזה דבר יש כמה אפשרויות

1. לקום וללכת.
2. לשים גבולות. להבהיר לצד השני , תוך כדי שמוכנים לשאת בתוצאות (ריבים עלבונות וכו) איש מקצוע אולי יוכל להדריך באיך לשים גבולות, אני אנסה אולי בפוסט מאוחר יותר

שימו לב אני לא פסיכולוג מקצועי ולא פסיכיאטר. מה שכתוב כאן אינו יעוץ ואינו תחליף ליעוץ מקצועי ואינו בסיס לאבחנה מקצועית של בעיה נפשית כזו או אחרת.

הקטע הבא הוא תרגום חופשי מתוך ספר שנקרא "Stop Walking on Eggshells
Taking Your Life Back When Someone You Care About Has Borderline Personality Disorder
" מאת Paul Mason ו Randy Kreger קטעים גדולים מהספר ניתן למצוא ברשת ב google books ומי שירצה כבר ידע איפה לקנות את הספר.


התרגום הוא בלשון נקבה. היפכו כרצונכם.

האם מישהו שקרוב אליך גורם לך להרבה כאב?

האם את מוצאת את עצמך מסתירה את מה שאת מרגישה או את המחשבות שלך, כי את פוחדת מהתגובה של הצד השני או שאת מנסה למנועה את המריבה שתוצת או העלבונות שתאלצי לתספוג?

האם מאשימים אותך בכל מה שלא טוב היחסים? האם את במוקד של ביקורת מתמדת לגבי כל מה שלא טוב ביחסים ובכלל, גם כשאין בכך כל היגיון? האם את מרגישה שכל מה שתאמרי ישמש נגדך?

האם את במרכז של "סערות כעס" - פרצי כעס קיצוניים, אלימים ולא הגיוניים שמופיעים בפתאומיות ומצד שני, תקופות שהצד השני מתנהג באופן נורמאלי לגמרי ואוהב? האם אף אחד לא מאמין לך כשאת מספרת מה קורה?

האם את מרגישה שמפעילים עלייך מניפולציות רגשיות? מנסים לשלוט בך, מגזימים מאוד בתגובות ואפילו משקרים לך? האם את מרגישה שסוחטים אתך רגשית?

האם את מרגישה שהבנאדם שאכפת לך כל כך ממנו, רואה אותך יום אחד כמו מלכה ויום אחד את לא שווה כלום? יום אחד את החברה היחידה שלו בעולם ויום אחר את האוייב הכי גרוע שלו? שחור או לבן בלי שום גווני אפור באמצע. והכי לא מובן, איך שאת נראית לו כרגע, לא תלוי בשומדבר שאת עושה ? הדעה שלו עלייך משתנה בשנייה אחת, בלי שום סיבה הגיונית נראית לעין?

האם את פוחדת או נמנעת מלבקש דברים במערכת היחסים מכיוון שיגידו לך שאת מבקשת יותר מדי ומשהו לא בסיידר איתך? האם מסבירים לך שמה שאת צריכה לא באמת חשוב?

האם הצד השני תמיד סותר את נקודת המבט שלך או ממעיט בחשיבותה?

האם את מרגישה שהציפיות ממך כל הזמן משתנות כך שאת אף פעם לא יכולה באמת להצליח לעשות משהו לשביעות רצונו של הצד השני?

האם מאשימים אותך באמירת דברים שמעולם לא אמרת ובעשיית דברים שמעולם לא עשית? האם את מרגישה לא מובנת חלק גדול מהזמן וכשאת מנסה להסביר את עצמך הצד השני פשוט לא מאמין לך?

האם דוחים ומקטינים אותך כל הזמן ואז כשאת מנסה לעזוב את מערכת היחסים מנסים למנוע את העזיבה בכל דרך אפשרית, החל מהצהרות אהבה, הבטחות לשינוי, סחטנות רגשית ועד איומיום?

האם את לא יכולה לתכנן שום פעילות חברתית כי מצבי הרוח של הצד השני כל כך הפכפכים אימפולסיביים ובלתי צפויים? האם את מוצאת את עצמך מתרצת את ההתנהגות שלהם או מנסה לשכנע את עצמך שהכל בסיידר?

האם את שואלת את עצמך כרגע "לא היה לי שמץ של מושג שיש עוד אנשים בעולם שעוברים את זה"?

אם מרבית הסעיפים הללו נשמעים לך מוכרים, החדשות הטובות בשבילך הן שסביר להניח שאת לא משתגעת. סביר להניח, שזו גם לא אשמתך, ושאת לא לבד. זה הזמן לבדוק האם מישהו בסביבתך הקרובה ושאכיפת לך מאוד ממנו, מתנהג כלפייך באופן שעשוי למאפיין הפרעת אישיות גבולית. אגב זה יכול להיות כל אחד בסביבתך, בן זוג, ילד, הורה, מנהל, חבר, ועוד ועוד.

ושוב - הפוסט הזה אינו בשום אופן וצורה כלי איבחון או כל דבר דומה. איבחון נעשה בידי המומחים המתאימים. הפוסט הזה הוא חומר למחשבה והגברת מודעות.

[אהבת_עולם*]

הודעה שהועברה מהדף בן זוג מתעלל מילולית:

[תמרוש_רוש]

יש איזושהי כתובת של מרכז תמיכה לאלימות במשפחה, קו חם או משהו דומה? אם כן, אנא אנא אנא שימו את הפרטים בתחילת הדף.
תודה.

[תמרוש_רוש]

<הפניתי לפה מישהי, אז אני מרגישה צורך דחוף ובהול שהפרטים האלה - אם מרכז תמיכה כזה קיים בכלל - יהיו בראש הדף. ולי עצמי אין מושג...>

[פלוני_אלמונית*]

הפניתי לפה מישהי.
אפשר למצוא באינטרנט את הפרטים

[תמרוש_רוש]

הנה כמה מקורות תמיכה:
משרד הרווחה
מסלן - מרכז סיוע לנשים, נגב
מי שיודעת עוד מוזמנת להוסיף

[פלונית*]

מכירה אשה כזו היכרות רחוקה. במעט הפעמים שיצא לי להיות איתה ועם בן זוגה- זה היה נורא: תשתקי, את לא מבינה שום דבר, את לא קובעת שום דבר- וזה בזמן שהיא רק "חמודי", מותק". אני מתכווצת בעצמי למשמע הדברים.
אני מבינה שאי אפשר להראות לה מה קורה לה, ואני גם לא במקום של להציע עזרה כמו שבשמת תיארה פה עבור גיסה של אחת הכותבות.
ובכל זאת- מה: סתם לעמוד מנגד? אני חוששת אפילו לרמוז לה. מי אני לעומתו עבורה? עוד עלול להחריף את מצבה.

[תמרוש_רוש]

להיות טובה ואוהבת ומכבדת אתה.