על ידי הדר* » 08 יוני 2017, 18:12
היי,
לא ככ טובה במחשבים בכלל, ובכתיבה על מקלדת בפרט, אני מקלידה אטית, והמח שלי רץ מאד מהר... אז ממש על קצה המזלג, החלטתי לכתוב, בעיקר כי אני כבר חשה מחנק... לפני 4 וחצי חודשים, נולד בני הבכור- הדבר הכי מדהים שקרה לי בחיים- בקצרה אספר שאני מנסה לגדל אותו קרוב ככל שביכולתי לרצף האנושי (מנשא, לינה, הנקה ואינטואיציה כמה שניתן...). הבעיה היא, שמאז שאני בבית, א5ני בודדה מאד... גם כי אני יצור מאד חברתי, וגם כי קשה לאדם יחיד להיות שבט שלם עבור ילד. מה גם, שעולות בי המון שאלות בישום של הורות כזו בעולם המודרני. כבר שנים ידעתי שזו הדרך בה ארצה לצעוד ביחד עם בן זוגי וילדיי, אבל בפועל יש גם הרבה תהיות ולבטים- ואין עם מי להיוועץ... חוץ מזה שרב הסובבים רואים בי כעוף מוזר, ואפילו עוברי אורח מוצאים לנכון להעיר לי "הוא עטוף מדיי" "לא נושם" "לא טוב לו על הידיים כל הזמן" וכו וכו...
בקיצור- זה באמת טיפה בים מכל מה שגועש בתוכי-
בעיקר קצת בודדה, ומאד רוצה לאפשר לילד שלי לגדול, כפי שאני מאמינה שהייתי רוצה אני לגדול...
הוספתי גם שם
היי,
לא ככ טובה במחשבים בכלל, ובכתיבה על מקלדת בפרט, אני מקלידה אטית, והמח שלי רץ מאד מהר... אז ממש על קצה המזלג, החלטתי לכתוב, בעיקר כי אני כבר חשה מחנק... לפני 4 וחצי חודשים, נולד בני הבכור- הדבר הכי מדהים שקרה לי בחיים- בקצרה אספר שאני מנסה לגדל אותו קרוב ככל שביכולתי לרצף האנושי (מנשא, לינה, הנקה ואינטואיציה כמה שניתן...). הבעיה היא, שמאז שאני בבית, א5ני בודדה מאד... גם כי אני יצור מאד חברתי, וגם כי קשה לאדם יחיד להיות שבט שלם עבור ילד. מה גם, שעולות בי המון שאלות בישום של הורות כזו בעולם המודרני. כבר שנים ידעתי שזו הדרך בה ארצה לצעוד ביחד עם בן זוגי וילדיי, אבל בפועל יש גם הרבה תהיות ולבטים- ואין עם מי להיוועץ... חוץ מזה שרב הסובבים רואים בי כעוף מוזר, ואפילו עוברי אורח מוצאים לנכון להעיר לי "הוא עטוף מדיי" "לא נושם" "לא טוב לו על הידיים כל הזמן" וכו וכו...
בקיצור- זה באמת טיפה בים מכל מה שגועש בתוכי-
בעיקר קצת בודדה, ומאד רוצה לאפשר לילד שלי לגדול, כפי שאני מאמינה שהייתי רוצה אני לגדול...
הוספתי גם שם