הכרות עם כוחות המרפא של הצמחים הנמצאים סביבנו 22 באוקטובר, 2010

מתנת האקליפטוס בפארק הירדן

בפארק הירדן האחרון שהיה גשום ומופלא, הופיעו אחרי הגשם המון זבובים קטנים. ניחא זבובים, אני, מה אכפת לי. אבל הם עקצו. אוהו. עקיצות כואבות, והם הציקו בעיקר ברגליים, וזה היה מגרד.

מתוך הסבל נזכרתי שסבתא פעם אמרה לי, שאם יתושים וזבובים וחרקים מציקים לי, אז לשתות תה מקליפות אקליפטוס ואז העמידות לחרקים מגיעה במפנים.

למזלנו, פארק הירדן מלא אקליפטוסים, למרות שבשנה הבאה יהיו שם משמעותית פחות (פחות 577 אקליפטוסים, אבל מי סופר? – אני). חיש מהר אספתי קליפות אדמדמות, ישר מהקרקע. פירקתי אותן לחתיכות והוספתי לתה הבוקר.

נזכרתי שקליפות אקליפטוס בחליטה כזו גם יעילות להקלה על כאבי בטן ועוויתות (וירוס פארק הירדן, כל שנה יש) וגם טובות לשפעת ולחום. נפלא. עכשיו צריך לספר לכולם, כי הלא הקהילה היושבת באוהלים בוודאי תשמח להעזר בטבע לרפואה. כתבתי על הדלת (ישנה דלת עם טושים מחיקים לידה, המשמשת כלוח ההודעות המרכזי. שם) – הרצאה וסיור צמחי מרפא בתשע בבוקר.

מבחינתי זו היתה הזדמנות לספר על קליפות האקליפטוס והחליטה המופלאה, על עץ הדומים והדרך לאכול אותם (בשלים ומיובשים חלקית מהאדמה), על הסכנה בהרדוף הנחלים ועל דרך הרפואה הטבעית היומיומית שלי – אני לא אוספת לי חומרים יבשים למרפא, אלא לומדת להכיר את הסביבה שלי ולהשתמש במה שיש.

כך, בפארק הירדן אפשר להשתמש בעלי זית מיובשים, כתושים, בכדי לטפל באפטות בפה (כי יש עצי זית) ואילו ביער בית קשת אפשר להשתמש בעלי אלת המסטיק טריים או מיובשים, בדיוק לאותה מטרה. ואילו בחיפה צריך למצוא שטח עזובה עם טיון דביק, כי את העלים שלו מגרגרים בחליטה קרה לאותה מטרה וגם לדלקות גרון.

הסיור היה די קצר, כי הייתי בדרך החוצה (האוהל כבר קופל והחופשה שלי הסתיימה) אבל הספקתי לדבר על כל מה שרציתי והרגשתי שכולם התנסו והרוויחו עוד ידע, למרות שהיה אפשר להמשיך עוד.

רק כשחזרתי לכפר תבור הבנתי שלא נשארו כאן אקליפטוסים. המועצה היקרה (תרתי משמע) גזמה את כולם לגמרי ואני בספק אם יתאוששו. מצד שני, חליטת נפית כפופה יעילה גם היא למיגון הגוף מפני עקיצות חרקים. וגם מליסה.

אז מותר לי לשנות את דעתי. אם אראה קליפות אקליפטוס אצרור לי מעט לחליטה. כמו שסבתא היתה אומרת "על כל צרה שלא תבוא".


מרשם לחליטת קליפות אקליפטוס:

  • 20-30 ס"מ קליפה אדמדמה יבשה או לחה של אקליפטוס. כדאי להריח ולחוש שיש לה מעט ארומה. מהקרקע. קילוף העץ פוגע בו.
  • קומקום מלא מים

אופן ההכנה:

  • מפוררים מעט את הקליפות, מכניסים לקומקום עם המים. יש למלא יותר מהדרוש לשתיה ולבשל על אש קטנה עד שהמים משנים צבע לחום אדמדם.
  • שותים, ניתן להמתיק כמה שרוצים ובמה שרוצים.
  • ממשיכים ללגום מהמשקה כל היום ואפשר להוסיף עוד מים ולחזור על הבישול עד שהמים נעשים שקופים.

אפשר להוסיף צמחי תה אחרים ונוספים לפי התשוקות והחשקים.


לבריאות!

עינבל

7 תגובות   (רסס)

  1. מאת עינבל ויסמן:

    אגב, יש לבשל את הקליפות בסיר עם מכסה.
    וגם ריח שמן האקליפטוסדוחה חרקים רבים.

  2. מאת עינבל ויסמן:

    ואחרון חביב. אני מחכה לתגובות:-) לרשימה.

  3. מאת חגית נובק:

    עינבל, כתבת מקסים, מעבר לעובדה שהערת והארת את עיניי. הרעיון הסבתאי שלך, לפיו הטיפול בעקיצות העור מגיע מבפנים, מדבר אלי עד מאוד. אצלנו בחצר צומחים כמה אקליפטוסים אדירי מימדים, והקרקע מלאה בקליפותיהם. כמה טוב להכיר בנדיבות האינסופית של הסביבה הטבעית והקרובה. אם יחסרו לך קליפות אקליפטוס, את מוזמנת אלינו. המון תודה. היה ממש כיף להפגש ולשוחח בפארק.

  4. מאת עינבל ויסמן:

    חגית, תודתי הכנה לתגובתך.

  5. מאת שגית רי:

    תודה רבה!
    ושאלה: האם ניתן להשתמש לאורך זמן? למשל, כל הקיץ לשתות תה אקליפטוס?

  6. מאת גלית:

    ענבל – תודה על המתכון. אנחנו שותים מאתמול, בינתיים עוד לא הפסיקו לעקוץ אותנו אבל גם לא הקפדתי על ההרתחות החוזרות (זה היה קצת לא ברור למי שפספס את הסיור). ממחר אקפיד! שוב תודה! בואי לבקר, יש פה שפע צמחים לחקור…

  7. מאת אורית:

    האם ידוע למשהו שמו זבוב גדול מימדים השוכן בקרבת עצי האקליפטוסים ועקיצתו גורמת לאלרגיה כואבת של נפיחות ואדמומית לאורך ימים רבים.
    ואולי להוסיף פרטים על עקיצתו?

הוספת תגובה

(מומלץ להיכנס או )