איך אנחנו באים לחיים? ואיך אנחנו באים למוות? בבית? בלי התערבות רפואית?
איזה חוויות יש של פחד מוות? ואיזה של פחד חיים? איך אנחנו מעבירים את הפחדים האלה לילדינו?
איזה מקום בחיינו יש למתים? איזה מקום לחיינו יש במוות? מה מאיתנו יחיה כשנמות?
מה אנחנו מוכנים לעשות כדי לחיות? מה אנחנו עושים לילדינו כדי שיחיו?

לקראת הלילה החשוך בשנה, שיאו של חג האורים, אנחנו מזמינות אתכם לכתוב לנו על החיים ועל המוות.

איפה טעינו?
עכשיו, אחרי הסליחות, אפשר לחזור ולהתבונן בטעויות – אלה שעשינו ואלה שעוד נעשה. אנחנו מזמינות אתכם לכתוב לנו על הטעויות בחיינו ובסביבתנו:
איזה טעויות זכורות לכם במיוחד? מה הטעות הנוראה ביותר שעשיתם ומה המוצלחת ביותר?
איך נכון להגיב לטעויות של אחרים? מה לגבי טעויות של ילדים?
איזה תפקיד תופס בחיינו הפחד לטעות?
ואם טעינו, איך עושים תיקון?

איזה מסעות עשיתם? לאן הגעתם? איך זה השפיע עליכם?
איזה מסעות אתם מתכננים? מה אתם מצפים לחוות בהם?
באיזה מסע אתם עכשיו בחייכם? מה הצעד הבא?

אנחנו מזמינות אתכם לכתוב לנו על מסעות מחייכם, מחיי הקרובים לכם, או כאלה שרק קראתם עליהם והשפיעו עליכם.

מה העבודה שלך?
עד כמה העבודה מגדירה אותנו, ועד כמה היא רק משהו שאנחנו עושים כדי להתפרנס?
מה בין עבודה לעבדות?
למה צריך לעשות "עבודה עצמית" ואיך עובדים על עצמנו? ולמה כשאחרים עובדים עלינו זה כרוך בשקר?
את מה אנחנו עובדים? עבודות הבית, עבודת האדמה, עבודת האל, עבודת קודש – איך העבודה קשורה לאמונה וערכים?

נשמח אם תשלחו לנו רשימות ותספרו על ואת מה אתם עובדים, מהי עבודה בשבילכם, וכל עיבוד אחר של נושא העבודה!

בשעה שמילים אלו נכתבות, עננים כבדים, אפורים ופרומי שוליים מטפסים ללא הרף מן המערב.
גשם יורד מזה שלושה ימים. החלה העונה הגשומה. נדמה שאין נושא הולם יותר לגליון זה מאשר מים.

ללא מים לא יתכנו חיים.
אבל איזה חיים יש עם מים?
כיצד אנו אוגרים ומנצלים מים? מה ניתן לעשות עם מים?
מהי השפעתם הגשמית והרוחנית של המים?
מהו תפקידם של מים במניעה וריפוי מחלות, בטהרת הגוף ובתחזוקתו השוטפת? מה מקומם של המים בטקסים מקודשים?
מה אנו מייחסים וכיצד אנו מתייחסים למים?
כיצד המים משפיעים על מי שאנחנו, בגוף ובנפש?

המים נמצאים בכל – אנו מזמינים אתכם לחלוק עמנו חוכמה ותובנות, תחושות, רגשות, רגעי השראה וידע אודות מים.

האם מוזיקה היא משהו שמבצעים? משהו ששומעים? או שיש בה משהו מעבר להופעה ולקהל?
למה משמשת אותנו המוזיקה? מתי אנחנו שרים, ולמי?
מה מקורה ההיסטורי של המוזיקה? איך המוזיקה מופיעה בחיים המסורתיים? האם גם לחיות יש מוזיקה?
האם מוזיקה הכרחית לכל דת וגישה רוחנית? האם היא מקרבת אותנו לשמים או מורידה אותנו לקרקע?
מה בין כללי ההרמוניה המוגדרים ובין ההמיה הספונטנית שיוצאת מהלב? איך אפשר לפתח את הביטוי המוזיקלי שלנו, של ילדינו? מה זה כשרון מוזיקלי? מה לגבי הביטוי המוזיקלי של אלה שלא נחנו בו?

עם תחילתה של שנה חדשה אתם מוזמנים לכתוב לנו על מוזיקה. שתפו אותנו בחוויות אישיות, בדעות, רעיונות, והגיגים, ואפשרו לעצמכם לנצל את הטכנולוגיה המתפתחת של העת הזו ולהוסיף לרשימות גם קישורים למוזיקה אמיתית. כזו ששומעים באוזניים, ומרגישים בלב…

שתהיה לכולנו שנה נפלאה, שנה שבה נזכה לשמוע בתוכנו ולהשמיע לעולם את המוזיקה הפרטית והחד-פעמית שבלב כל אחד ואחת מאיתנו. שנה טובה!

יש תקופות בחיינו שברגל אחת אנחנו ניצבים בעבר, אולם הרגל השניה כבר נשלחת אל העתיד. כך קורה לפעוט בין השנתיים במעבר מתינוק לפעוט, כך קורה לנערה בת השלוש-עשרה שעוד רגע קט הופכת לאישה צעירה אבל ברגע אחד עוד קופצת על חבל כילדה.

יש מעברים הקשורים לגילו של האדם, ויש מעברים הקשורים לשינוי מעמדו – מרווקה לאישה נשואה, מאב לסב.

יש מעברים הנחגגים בטקסים מסורתיים קבל עם ועדה – חתונה, וישנן תקופות מעבר שאדם חווה אותן בינו לבינו – משבר גיל הארבעים.

יש מעברים שאנחנו גאים להכריז עליהם ברבים – הפכתי לאם, ויש כאלה שאנחנו מעדיפים להסתיר – נגמרה לי הווסת.

יש תקופות בהן אנחנו צועדים בשמחה מעבר לעתיד – הופ גדלתי בשנה, ויש שמעברים שמביאים עמם כאב שלא נגמר – הלכה לעולמה.

יש תקופות מעבר שאחריהן לא נחזור להיות מי שהיינו – השתנה קולו של הנער, ויש מעברים הנסתרים אפילו מעינינו – מה, אני זקנה? אני בכלל לא מרגישה כך! רק פסי הכסף בשער יסגירו את גילי למי שעומד מולי.

מוזמנים למסע חקירה וגילוי של תקופות מעבר נגלות ונסתרות, משמחות וכואבות, אוניברסליות ואישיות במיוחד.

בעולם טכנולוגי שעל דיגלו חרוטים עקרונות הנוחות והפינוק, התרגלנו לחשוב על פעילות גופנית במונחים של חוגי אחר-הצהריים, או השקעה ממוקדת בספורט שתכליתה שמירה על הכושר והגיזרה. אבל אם נבקש להרחיב את היריעה, ולשהות לרגע קצר במחיצת צמד המילים החינני הזה, ניאלץ להודות ש"פעילות גופנית" מתרחשת בנו כל העת. מתנועתן הקלה של העפעפיים בהפקחן עם בוקר, ועד לצניחתו של הגוף הלאה על גבי המיטה עם ערב, ואולי אף לאורך חשכת הלילה כולו. פעילות גופנית הינה לא אחרת מאשר החיים עצמם מנקודת מבטו של הגוף…

בימים עברו היה הגוף האנושי פעיל מאוד בכל עת ובכל מקום. הפעילות הגופנית היתה הדרך בה קיימו בני האדם את חיי היומיום. החל מן התנועה ממקום למקום שהתרחשה בכוח שרירי הרגליים, דרך גידול איסוף והכנת המזון, ועד הכנת המלבושים ובניית קורת-הגג. מכלול החיים כולו היה רצף מתמשך של פעילות גופנית. עם התפתחות התרבות האנושית על מכלול גווניה, התפתחו והשתכללו גם שפע של דרכים שבהן הפעילות הגופנית אינה רק אמצעי לקיים את החיים, אלא מטרה בפני עצמה. מיוגה ועד שחייה, מריקודי עם ועד קפוארה, מפלדנקרייז ועד פאולה – אינספור שיטות ודרכים שכל תכליתן: "פעילות גופנית". על כל אלה, ועל עוד הרבה יותר אתם מוזמנים לכתוב לנו בגליון הקרוב.