רשימות בנושא גינון

10 בינואר, 2012
4 תגובות

גינה חסכונית במים – תשתית האדמה והקומפוסט

אם נעשה בגוגל חיפוש תחת הכותרת "גינה חסכונית במים" נמצא מאמרים רבים אשר יתארו את עיקרי הרעיונות המנחים: התקנת מחשב השקיה, פריסת צנרת טפטוף מדויקת והשקיה במרווחי זמן רחוקים, בחירת צמחיה חסכונית במים, חיפוי קרקע ברסק עץ, צמצום או חיסול המדשאות. כל אלו טובים ויפים אך קודמת להן היא התשתית:

אדמה עמוקה ועשירה בקומפוסט.

המשך »

הכרות עם כוחות המרפא של הצמחים הנמצאים סביבנו 5 ביוני, 2011
4 תגובות

להיות חרקים – שיעור בהאבקה

… רפרפנו בין עשרות הפרחים הפתוחים, אספנו אבקה מהמאבקים על המכחול וליטפנו עם המכחול המואבק את הצלקות של הפרחים השכנים …

המשך »
25 בינואר, 2011
5 תגובות

יום הולדת לאילן או "ללדת עץ"

איך נולד אילן?

הפעם לא לגמרי "באופן טבעי", אלא במעבדת חיינו.

המשך »

20 בינואר, 2011
אין עדיין תגובות

עץ השדה

עוד יומיים ט"ו בשבט.
אז הלכתי ורכשתי שישה עצים, אפילו ששלומית אמרה כי התקבלו הוראות לטעת עץ אחד בשל החיסכון במים.
אז מה, אני משקה במים מושבים, הרשיתי לעצמי להתפרע.
לט"ו בשבט מגיע הכבוד הראוי.
אני אוהבת עצים. תמיד הייתי פרקטית. ומה יותר פרקטי מעץ פרי?
רציתי עץ גויאבה. אבל לא היה במשתלה. השכנים ניצלו מהריח.
את מקום עץ הגויאבה תפסו שני עצי זית, שני עצי תאנה ותפוח אחד.
שיעלו ויצליחו ושלא נרעב.
ט"ו בשבט מזכיר לנו את הדברים החשובים בחיים.
פשטות ועבודת האדמה.
כבוד לטבע.
שיעור בענוה, היכן היינו ללא שורשים ופירות?
לכו לטעת, לטפס על עצים, לחבק,
ותשמרו עליהם, כי בדיוק כמונו, הם הולכים ומתכלים.
חג נטיעות שמח.

מאמרי מערכת לסיכום נושא 30 בדצמבר, 2010
תגובה אחת

לעובדה ולשומרה

סבא משה זכרונו לברכה, תמיד עבד בגינה. גם כשכבר היה מבוגר מאד, המשיך לגזום את הורדים בגינות החברים בקיבוץ. היה עובר מגינה לגינה עם המזמרה שנראתה כאילו היא מאז ומתמיד, לובש את בגדי העבודה שלו, חובש את כובעו, ומעל הנעליים, רגליו מלופפות במין בד שעד היום איני יודעת לשם מה נועד. היה עומד ומתבונן, מביט מכאן ומכאן ובעדינות גוזם כל ענף וענף.

את התמונה הזאת אני משחזרת עכשיו בראשי כשסבא כבר לא בין החיים. היא נחרתה בזכרוני על כל פרטיה, אבל רק היום, אחרי שחברה הדריכה אותי בסבך אומנות הגיזום, אני מצליחה להבין מה הוא עשה.

המשך »

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 29 בדצמבר, 2010
תגובה אחת

מקום אצל העץ

(מתוך הספר A Pattern Language‏ מאת כריסטופר אלכסנדר, דפוס 171)

כאשר שותלים עצים או גוזמים אותם בלי לתת את הדעת למקומות המיוחדים שהם יוצרים, הם נהיים חשובים כמתים עבור האנשים שזקוקים להם.

[…] בדרך כלל, העצים שנוטעים בערים ובפרברים בימינו לא עונים על הצורך האנושי בעצים. הם לא מספקים תחושת יופי ושלווה, כי מציבים אותם ובונים סביבם בלי לתת את הדעת למקומות שהם יוצרים.

העצים שאנשים אוהבים הם אלה שיוצרים מקומות עם משמעות חברתית: מקום לנוח, מקום לעבור דרכו, מקום לחלום עליו, ומקום לצייר. לעצים יש יכולת ליצור מגוון סוגים של חלל חברתי:

המשך »

28 בדצמבר, 2010
3 תגובות

גינות קהילתיות, או הלהיט הירוק התורן

לאנשי הסביבה, כמו לאחרים, יש אופנות, אג'נדות, ויכוחים מהותיים וכמובן פרויקטים צודקים וירוקים שעצם קיומם יגרום לשינוי מעמיק בתפיסת "הלא ירוקים" את הטבע והסביבה וחשיבותם, והיא היא שתביא מזור לעולם.

לא בצחוק, ברצינות, יש כאלה. אני יודעת, אני אחת מהם.

המשך »

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 26 בדצמבר, 2010
3 תגובות

גינת פרא

(מתוך הספר A Pattern Language‏ מאת כריסטופר אלכסנדר, דפוס 172)

גינה שצומחת בהתאם לטבעה שלה אינה איזור פרא, אבל גם אינה יצירה מלאכותית.

גנים רבים נראים ייצוגיים ומלאכותיים. ערוגות הפרחים מסודרות כמו היו מפות שולחן או תמונות מצוירות. הדשאים מכוסחים כמו היו פרוות פלסטיק אחידה. השבילים נקיים כמו אספלט חדש מבריק. הריהוט חדש ונקי, טרי מהחנות.

לגנים כאלה חסרות התכונות שגורמות לגן לקום לחיים – תחושת הטבע, מבוית אבל עדיין פראי, מטופח מספיק כדי להשתלב עם הבניינים סביבו והאנשים שעוברים בו. האיזון בין פראות לטיפוח הגיע לשיא בגנים האנגליים העתיקים.

המשך »

22 בדצמבר, 2010
2 תגובות

"אדמה דואגת למי שדואג לה"

(הכותרת היא ציטוט מפי חסן אלהיב, טובה זנגריה.)

אני אוהבת את הגינה שלי. אהבה כזו שהיא מן לחישה נעימה בלב. הרומן שלנו נמשך כבר יותר משמונה שנים וכל פעם אני אוהבת אותה מחדש.

אתם בטח מתארים לעצמכם גינה מפוארת, עצי פרי עמוסים קלמנטינות מבשילות או משירים עלים צהבהבים בסתיו, שאם ירחם עלינו ה' תכף הוא כבר חורף גשום, אמן אמן אמן.

טוב, זו לא הגינה שלי.

המשך »

19 בדצמבר, 2010
4 תגובות

חיפוי הגינה בעיתונים

לפני שעברנו לבית החדש, חשבתי לעצמי אני צריכה “לבנות” גינה עם ערוגות מוגבהות, בגלל שזו גינה חדשה, שטוחה, עם אדמה שהבאנו במשאית (כדי למלא את המסלעה, השטח שלנו מאוד משופע). זה נראה פרויקט כל כך קשה, שלא ידעתי מאיפה להתחיל.

הבעיה הייתה שכבר היה טיפה מאוחר לגינת קיץ, ושגם הייתי מוגבלת ביוכלת שלי להרים קונסטרוקציות ולשנע חומרים.

בסוף השתמשתי במה שהיה לי הרבה ממנו – עיתונים.

המשך »