רשימות בנושא מסעות

מאמרי מערכת לסיכום נושא 31 ביולי, 2012
7 תגובות

ארבעה מסעות קטנים

1. נרניה. היער האפור

אני מקשיבה לאמיר, שקורא לילדים מתוך הספר "הנסיך כספיאן" מסדרת ספרי נרניה, ופתאום מתעוררת בי בפראות תשוקת הנדודים. להיות הרחק מכאן. האם זה בגלל תיאור היער? חורבות הארמון? ההרפתקה שעומדת להתחיל? או אולי זה סתם הנוף, שונה כל כך, רחוק כל כך מהחום הנורא הזה של יולי, חום הקיץ שאפילו עוד לא הגיע לשיאו?

המשך »

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 25 ביולי, 2012
אין עדיין תגובות

מטרת המסע

טוב שיש מטרה סופית למסע, אבל בסוף מה שחשוב זה המסע עצמו.

— אורסולה לה גווין (באנגלית זה נשמע טוב יותר)

24 ביולי, 2012
5 תגובות

המסע לשירותים בחוף השני

זו הייתה שעת צהריים בשבת.
היה חם מאוד, והחוף היה מלא אנשים.
אני לא אוהבת ללכת בחום, ולא אוהבת מקומות צפופים, לכן ממש לא התחשק לי לצאת למסע הזה – מרחק של כעשר דקות הליכה, אבל הייתי חייבת.
חבשתי כובע, התעטפתי בבד כדי לא להישרף מהשמש, ויצאתי לדרך.
הלכתי והלכתי והלכתי, ובזמן שהלכתי ריכזתי את מאמציי בנסיון להתנתק מהכל – מהחום, מהרעש, מהמוני האדם שדיברו וצחקו ואכלו והשתכשכו, מהמצופים והאבטיחים ושקיות הבמבה ודליי הפלסטיק.
רציתי רק להגיע כבר ולחזור הביתה – אל החוף "שלנו" (שהיה הרבה פחות צפוף), אל שלוות הצהריים בצל הסככה שתובּלה מדי פעם בטבילה במים הקרירים.

המשך »

17 ביולי, 2012
4 תגובות

לומדים הליכה מחדש

זוהי רשימה שהתפרסמה במקור בבלוג סלואו

אחרי שבפרק הקודם כיבינו את הטלוויזיה והתנתקנו מהכבלים, אנחנו צריכים עכשיו לנסות להבין מה אנחנו עושים עם כל הזמן שהתפנה לנו בחיים (בממוצע שלוש שעות וארבעים וארבע דקות בכל יום) ולפיכך הפרקים הקרובים יעסקו בדרכים בהן ניתן למלא את החלל הרגשי והפער הרוחני שנוצרו כעת משהפסקנו לצפות בשידורים חוזרים של סיינפלד וחברים, והפרק הראשון מוקדש לאחת הפעילויות הפשוטות ביותר והמתגמלות ביותר שגילינו אי שם בגיל תשעה חודשים עד שנה וקצת, ובמהלך החיים איבדה מעט מקסמה – ההליכה.

המשך »

15 ביולי, 2012
8 תגובות

קריאה היא מסע

ווייד דייוויס מספר איך נסע עם יליד אוסטרלי ושמע ממנו את הסיפורים המסורתיים של שבטו. הסיפורים היו מעניינים, אבל היליד סיפר אותם מוזר: הוא דיבר במהירות וקטע תיאורים רק כדי לעבור להמשך הסיפור, שגם הוא נקטע בתורו כדי לעבור לחלק הבא. עד שמתישהו דייוויס הבין מה קורה: בן לווייתו לא סיפר סיפור שידע בעל פה, אלא קרא את הסיפור בנוף שעברו — היו סלעים שסימנו דמויות, פיתולי דרך שהביאו לפיתולים בעלילה, צמחים שארגו יחד כמה קווי סיפור שונים. הסיפור היה כתוב בקצב הליכה, והנסיעה בג׳יפ אילצה את היליד להתאים את קצב הסיפור לקצב ההתקדמות בנוף – כמו הקראה מטלפרומפטר מקולקל.

המשך »

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 11 ביולי, 2012
תגובה אחת

לא נחדל מחיפושינו

לא נחדל מחיפושינו
עד שבסוף המסע
נגיע לנקודת ההתחלה
ונדע את המקום לראשונה.

— ת.ס. אליוט

10 ביולי, 2012
3 תגובות

מסע החוצה וחזרה

פעם חשבתי שאני לא מספיק רציני
מה יחשבו עליי אנשים תהיתי לעצמי
אז התחלתי לזייף רצינות
הפסקתי לעשות צחוק מכל שטות
המתנתי לפני כל החלטה
כאילו שבכובד ראש נעשתה
בסוף נהייתי רציני
ועכשיו אני רוצה לחזור לעצמי

רשימות שפורסמו בעלון המודפס בשנים 1995-2006 8 ביולי, 2012
8 תגובות

חלום ליל קיץ

(מתוך גיליון 46, מאי 2003)

אנחנו נוסעים במכונית לחיפה, לבדיקה. נוסעים לאט לאט. אני בשמירת הריון, והבחילות הורגות אותי. אז נוסעים לאט. בכביש החוף אנחנו עוברים על פני כמה זוגות אופניים. אני מתבוננת איך הם נהדפים מהרוח שעושות המכוניות האחרות שעוברות לידם לפנינו. אני חושבת על עשן האגזוזים שהם נושמים. אנחנו עוברים לידם לאט, אפשר לראות את הרוכבים ואת שבריריותם של האופניים בצידי הכביש. אני מתחילה לחשוב איך היה נראה הכביש, איך היתה נראית רכיבה על אופניים בכביש הזה, בלי המכוניות.

נגיד יש משבר עולמי, לא מגיע דלק לישראל בכלל. אין דלק. אי אפשר לנסוע במכוניות. הכבישים ריקים ממכוניות. אנשים צריכים למצוא דרכים אחרות לנוע ממקום למקום בארץ.
והנה מגיע המפגש השנתי של "באופן טבעי" בפארק הירדן. איך נגיע למפגש?

המשך »

ספרים, סרטים, ומוזיקה שאהבנו 5 ביולי, 2012
7 תגובות

אהרון והעיפרון הסגול

אהרון והעיפרון הסגול מאת קרוקט ג'ונסון, תרגום: רנה שני.

ספר ילדים. ספר מתנה. ספר מסע. ספר גילוי. ספר הבנה.

לא היה שום ירח בשמיים, ולאהרון היה צורך בירח

זה הטקסט. בתמונה אהרון מצייר ירח, אבל לאורך כל הספר לא מוזכרת המילה "מצייר". אם בכלל, אז אהרון "עושה". ככה זה. אתה יוצר את המציאות של עצמך. ואם אתה זקוק לירח – עשה לך אחד.

<החשיבה המזרחית בנויה על ההנחה שהדרמה המתחוללת בעולם החיצוני היא שיקוף של הדרמה המתחוללת בעולמנו הפנימי. צורת מחשבה זו היא "פרימיטיבית" בעינינו, משום שהיא נותנת מקום מרכזי לכוחות דמיון ואינטואיציה אשר אינם נחשבים בעינינו כלים ראויים להתמודדות ריאלית עם החיים. אדמיאל קוסמן>

המשך »

3 ביולי, 2012
10 תגובות

מסע של אהבה

(זהו סיפור דמיוני, שאינו מבוסס על מקרה אמיתי, שלא קרה מעולם, וברור שאין קשר כלשהו בין הכותבת לבין המיילדת הדמיונית)

"אהבה היא מסע לקצה הגבול של עצמנו." –אלן אובראר

עפ"י הגדרה מיילדותית – הריון בסיכון. גם צלקת ברחם, גם נשאית GBS ועכשיו- גם ירידת מים ממושכת.
עפ"י קריטריונים רפואיים – מה פתאום בבית?
עפ"י מיכל – פחחחחח……

ובכל זאת, היא רוצה כבר ללדת. וזה לא קורה. זה לא קורה כי אין צירים משמעותיים שיובילו ללידה.

המשך »