רשימות בנושא הוראה

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 21 ביוני, 2012
2 תגובות

מקצב של תוף אחר

כשמישהו לא עומד בקצב ההתקדמות של עמיתיו, אולי זה בגלל שהוא שומע מִקצב של תוף אחר. הניחו לו לצעוד לפי המנגינה שבאזניו, שונה או רחוקה ככל שתהיה.

— הנרי דוד תורו

29 באפריל, 2012
3 תגובות

שוטפת כלים

אני עומדת לצידה
היא שוטפת כלים
בעיני עוקבת אחר כל תנועה שלה
מביטה
רק מביטה
עוקבת אחר תנועת הידיים על הכלים
על בועות הסבון נערמות כהר קשתות נוצץ
ומתפצפצות ברגע
עם זרם המים השוטפים…
מוקסמת
מכמה יופי בשטיפת כלים
ומביטה
רק מביטה
המשך »

6 בספטמבר, 2011
4 תגובות

הורים מלמדים? חדר משלה (חלק ב)

הרשימה הקודמת עסקה בהגדרת המושג "חדר" בתור אחד התנאים ההכרחיים ללמידה.
כאן אתמקד במושג החדר בהקשר של החינוך הביתי החופשי.

מרחב
מכורח ההרגל הבית ספרי נהוג לשים לילד סייגים רבים ולמלא בתוכן את כל מרחב הזמן שלו כדי שיעסוק בלמידה בשנות הילדות. החינוך הבית ספרי מתמקד ב"קירות". חינוך ביתי חופשי לעומתו מתמקד ביצירת מרחב מתוך האמונה שהקירות ממילא מתגלמים בכורח המציאות.

המשך »

5 ביולי, 2011
9 תגובות

אייקידו, חיבור גוף-אני

שורה של נעליים מסודרות בקפידה. שורה שגדלה ומתפתחת כלמידה של הקבוע במרכז הדוגמא. למידה של הציר במרכזו של המעגל. בתחילת דרכה של הקבוצה הגיעו התלמידים, חלצו את נעליהם בערבוביה ועלו על המזרן. המורה תמיד הניח את נעליו באותו האופן, באותו המיקום בקצה מזרן, עלה על המזרן. התיישב על ברכיו, גב כף הרגל במגע עם המזרן. המתין, זקוף. קד קידה. נעמד בתנועה בריאה, ניגש למרכז המזרון. קד קידה לחזית אולם האימונים. קד קידה לתלמידים והאימון התחיל. אט אט עם האימונים, השבועות והשנים, הסתדרה לה מתוך הערבוביה קבוצת נעליים מסודרת בקפידה בצמוד למזרון. תלמידים ותלמידות. מתיישבים על הברכיים והעקבים, גב כף הרגל במגע עם המזרן. ממתינים בזקיפות, קדים קידה ומתיישבים באותו האופן בשורה מסודרת. העקרון נלמד מתוך הדוגמא.

המשך »

22 בפברואר, 2011
11 תגובות

הורים מלמדים? הצלחה

פעם, בעת שיעור מוסיקה בו אני הייתי אמורה להיות המורה והיה מי שתפקידו להיות התלמיד, הצעתי לתלמיד תרגיל כלשהו שלעניות דעתי ומיטב ניסיוני היה אמור לעזור בקושי מסוים שנתקל בו. הצעתי את הצעתי בלשון עדינה ובנימה רכה, ובכל זאת פניו של תלמידי הצעיר נפלו. ראיתי את העינים נעלמות אל תוך ארובותיהן, את שפתיו נדחקות כלפי מטה, גופו התקשח והשמחה נמוגה מפניו. התכוונתי כבר להפליג בשבח רעיונותי ולהגן עליהם בחום "הרי אם היית יודע לבד, לא היית בא הנה, לכאן אתה בא כדי ללמוד דברים שאתה לא יודע". ידי היתה מונפת לעקוד את תלמידי על מזבח שיעור הנגינה, כשפתאום נראה אלי מלאך: "אל תשלחי ידך אל הנער" וקול מתוק עלה מתוכי ואמר: "אתה יודע, אתה בכלל לא צריך להצליח בתרגיל הזה, רק לעשות אותו."

באותו הרגע הכל השתנה. הוא חזר לעמידתו הזקופה, ארגן את הכלי לנגינה ועשה את התרגיל. ולמרבה הפלא אף הצליח, בקלות רבה לעשות את מה שהתבקש ממנו.

המשך »

27 בינואר, 2011
9 תגובות

מוזיקה היא אומנות של תשומת-לב – ראיון זוגי עם אורלי נחמן-נתנאל ועודד נתנאל

אורלי ועודד הם אנשים של מוזיקה. מוזיקה היא עבורם הרבה יותר מעיסוק, תחביב וכישרון גם יחד. מוזיקה עבורם היא מהות פנימית ויעוד בעולם. את אורלי ועודד הכרתי לפני כשש שנים במפגש בפארק הירדן. הם שבו בדיוק לארץ משהות של 5 שנים בניו-יורק, והצטרפו לקהילת באופן-טבעי. מאז זרמו אינספור צלילים משפע כלי הנגינה שהם מביאים איתם בכל שנה אל הפארק ובכלל. באופן רשמי אורלי היא פסנתרנית ומורה למוזיקה, ובעבר הלא רחוק היא הופיעה בלהקת נשים מופלאה שנקראה "בלה דונה". עודד הוא כנר מחונן ומורה לכינור, ושניהם מפליאים גם לנגן בגיטרה, לשיר, להלחין, לעבד, ולחיות מוזיקה. יחד הם מגדלים את שלושת ילדיהם (9, 7, 4) בחינוך-ביתי.

המשך »

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 26 בינואר, 2011
אין עדיין תגובות

הוראה כמדע

(מתוך הספר בלמידה מתמדת מאת ג'ון הולט)

סיוע לילדים בלמידה על העולם וחקירתו יכול להיחשב כענף של מדעי הטבע, כמו ניסיון לגדל צמח נדיר או חיה בלתי ידועה, או ניסיון לבסס תקשורת עם דולפינים או לווייתנים. נדרש כאן דבר שיש רק למעט מורים (להבדיל ממדענים גדולים): היכולת להתבונן היטב ובדייקנות, עם תשומת לב לפרטים, ולדווח בדייקנות רבה על מה שרואים.

המשך »

13 בינואר, 2011
2 תגובות

הורים מלמדים? אמונה

רבות עסקתי בעבר בלמידה. ההתבוננות בתהליכי הלמידה של ילדי ותוך כדי כך התגלו והתבהרו לי תהליכי הלמידה שלי. ההתבוננות בילדי ובי עצמי, תרמה רבות להבנתי את תהליך הלמידה. אבל במשך השנים מעט עסקתי במלמדים.

כיצד קורה הדבר הזה?
איך אנחנו בתור הורים, בני אדם שחיים לצד ילדינו מלמדים אותם?
אם אנחנו באמת מלמדים אותם?
האם הם באמת לומדים את מה שאנחנו מלמדים?
איך אפשר להגדיר את התפקיד הזה שהוא כל כך חמקמק ומשתנה מילד לילד ואפילו מיום ליום?

המשך »

28 באוקטובר, 2010
8 תגובות

חשבון שלמדתי מהילדים

אצלנו בבית לא לומדים חשבון.

אצלנו בבית כל הזמן עושים חשבון.

אני לא יכולה להצביע על משהו שאנחנו עושים וגורם לילדים שלנו להסתכל על דברים דרך פריזמה מתמטית. אני רואה אותם משתמשים בפריזמה זו לפעמים, ויכולה רק לשער שהיא לקוחה מארגז הפריזמות שלנו. או שלא. אין לי שום בטחון שפריזמה זו חסומה בפני ילדים אחרים. את רובם אני לא מכירה מקרוב.

אם לעזוב לרגע את המטאפורה הססגונית (אתם מדמינים איתי את הקשת שנראית דרך הפריזמה המתמטית שיש לנו בארגז?) אני לא יכולה להציע להורים ערמה של עצות/כללים/כלים שיגרמו למישהו לשחק עם מספרים. אני כן יכולה להראות שלל מצבים בהם הילדים שלי התבוננו במשהו, ומה שיצא להם מהפה והופנה אלי היה מספרים.

המשך »

26 באוקטובר, 2010
4 תגובות

לא הדרך, גם לא הפתרון

כל השנים חשבתי שהיפה במתמטיקה הוא שתמיד יש פתרון אחד נכון ומושלם ויש דרכים רבות להגיע אליו. היום הגעתי למסקנה שגם הפתרון לא חשוב – היופי במתמטיקה הוא שיש דרכים רבות לפתרונות רבים – וכולם נכונים.

לעיתים יכול להיות שיש פתרון אחד שיותר "נכון" או שמסתדר יותר "טוב" עם גורמים אחרים, אבל הוא לא גורע מנכונותם של הפתרונות האחרים. אני לא מדבר על מתמטיקה גבוהה או מספרים מרוכבים, אני מדבר על 13+21, למשל. הפתרון 34 נכון (כנראה) אך האם 33 או 35 אינן תשובות נכונות?

המשך »