רשימות בנושא בחירה

26 ביוני, 2012
7 תגובות

פסיכולוגיה בשירות הפוליטיקה

במאמר מעניין בהארץ כותבת אווה אילוז על מקומה של הפסיכולוגיה בפוליטיקה, על השימוש שנעשה בפסיכולוגיה כדי לאפשר לאנשים להתמודד עם הדיכוי שלהם ולא לצאת נגדו. באמצעות הפסיכולוגיה אנשים לומדים שהכעס שלהם לא נובע מנסיבות החיים אלא מגישתם לחיים ולומדים להפחית אותו.

המשך »

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 24 באפריל, 2012
אין עדיין תגובות

מעגל העבודה

רבים מאיתנו עובדים קשה מכפי שאנחנו רוצים, בעבודות שאיננו אוהבים. למה? ברור! כדי להרשות לעצמנו להתקיים בצורה בה אנחנו לא מעוניינים לחיות.

— ברדפורד אנג'אייר

20 בדצמבר, 2011
6 תגובות

האימהות כעבודה רוחנית – על "מורי-תינוקי" וקבלת עול האימהות

הקדמה: במאמר זה מדובר על תקופת האימהות הראשונית, התובענית והאינטנסיבית כול כך. הוא רק שני מתוך סדרת מאמרים העוסקים בשלבים שונים בהתפתחות נשית (כשהמאמר הבא למשל כבר עוסק בתהליך האינדיבידואציה והגשמה עצמית). כמו כן, אף על פי שישנו שימוש במושגים אלטרנטיביים לעולם הרוח, לכול מושג יש בסיס גם בפסיכולוגיה הקלאסית הפרוידיאנית וממשיכיה, כמו וויניקוט למשל, המדבר רבות על יחסי אם ותינוק ועל החשיבות העצומה של נוכחות האם ופניותה הרגשית בתקופה זו.

אימהות בריאה תלויה לא רק בנוכחות הפיזית שלך. זה באמת נפלא שהחלטת להתמסר לטיפול בתינוק שלך, אך אם את רוצה לחוות את האימהות כמסע צמיחה ולא לטבוע בגל התובענות האדירה שהיא מביאה איתה – עלייך באמת להיות שם. לכן כול כך חשוב, דווקא בתקופת האימהות הראשונית (וכמובן תמיד) לאפשר לעצמך דברים המעניקים לך כוח ומטעינים אותך, אפילו  גם מספר דקות ביום להתכווננות, כמו האזנה לשיר אהוב, או כמה דקות לעצמך נטו -לכתוב, לנשום עמוק, או כול דבר אחר שיכול להזין את הנשמה, כי בעבודת האימהות המודעת את צריכה להתעורר באמת, לבחור בכול בוקר מחדש להיות בנוכחות ואף להתבטל – לבטל את הצרכים שלך אל מול הצרכים הראשוניים והתובעניים של יצור קטן התלוי רק בך, כשם שאדם דתי ומאמין מתבטל אל מול מצוותיו וממלא אותן באמונה שלמה גם אם לא קל. זו עבודה ובחירה יומיומית. כן, גם להיות אימא נדרשת אמונה.

המשך »

20 בפברואר, 2011
4 תגובות

בחזרה לעתיד

לפני כשלוש עשרה וחצי שנים נולדה בתי השנייה. הבת הגדולה הייתה אז בת שנתיים.

כתבתי כאן מכתב ליאנה זיניגרד כפי שהייתה בשנת 1996.

…נמוגה הזחיחות שלאחר הלידה, התפזרו כל העוזרים, בן-זוגך הקל ראש והפליג לעבודה והנה לאחר יומיים-שלושה את מוצאת את עצמך עם הרך הנולד באמצע בית מבולגן, ליד ערימת כביסה מלוכלכת, מקרר ריק וכיור מלא כלים. את נאלצת לצפות בנוף עצוב זה ללא כל יכולת לתקנו ולו במקצת. ונוסף על הכל, ישנו עוד יצור חי בביתך האפל – ילדך הבכור שדורש לא פחות תשומת לב מאשר התינוק. לפעמים לצריך להאכילו, לרחצו, להוציא אותו החוצה, לחבקו ולספר לו סיפור.

המשך »

2 בדצמבר, 2010
10 תגובות

דרך חדשה – פרק חמישי ואחרון (לעת עתה)

יום שני 4.10.10

בוקר. מעין חזרה לישון, והילדים כולם הלכו ליומם. זה היום השני ללימודים אחרי שכל החגים הסתיימו. אתמול גם התחיל המפגש השנתי בפארק הירדן (כבר שמונה שנים שהמפגש הזה הוא החופשה השנתית שלנו). איזה סלט.

המשך »

9 בנובמבר, 2010
108 תגובות

כשהריון מסתיים בטרם עת

בחלוף הזמן, ובעקבות עוד נשים שפנו אלי, התחיל להצטבר אצלי מידע על הפלות שמתרחשות ללא התערבות רפואית. המידע הזה לא מבוסס מחקרית, אלא נאסף על-ידי נשים שלא נרתעות מההקשבה לגוף, שלא מהססות לבחור בדרך שונה מהמומלצת על-ידי הרופא, שמוכנות לקחת אחריות על גופן ולחוות את ההפלה כחלק מהחיים.

המשך »
ציטוטים מהמחנך הדגול יאנוש קורצ'ק 11 באפריל, 2010
תגובה אחת

רשימה מהגטו

בשנת 1988, בנסיבות מסתוריות שטרם התבררו די צורכן, נמסר לאגודת קורצ'אק בישראל באמצעות מתווך אוסף מקיף ולא מסודר של חומר ארכיוני מתקופת חייו האחרונה של "הדוקטור הזקן". מקור החומר בארכיון של "בית היתומים". הקטע הבא לקוח מתוך המסמכים הללו.

קולו של משה – קול הארץ המובטחת

האם היא קיימת? האם היא ישנה באמת? – קיימת אי שם בעולם?

יֶשנה או איננה?

אני רוצה לדעת מה חירות ומה זה עבדות.

האם הרצון שלי קיים באמת, ובאמת יש לי רצון חופשי? – האם אני אדם חופשי או עבד?

המשך »

25 במרץ, 2010
2 תגובות

מקורבן לבן חורין

בזהירות, מבקש הכותב לגעת בקורבן, ולהציע לו, לקורבן, דרך אחרת להתבונן על חייו.

דרך בה הוא עצמו, אינו מקבל את גזירת היותו הקורבן.

למרות שאפשר שאינו יכול להרים את ראשו עדיין.

למרות שעדיין אמונותיו שאינו יכול להרים את ראשו מהדהדות אמת.

בכל זאת, להתבונן מחדש על מציאות חייו; לגלות היכן הוא משתף פעולה עם המציאות האכזרית; היכן שיתוף הפעולה הזה הוא מתוך חוסר ברירה באמת.

המשך »
19 במרץ, 2010
3 תגובות

פסח – הרהורים על חופש, עבדות וחירות

ט"ו בשבט חלף עבר לו וכבר מתחילה הספירה לאחור.

עוד חודשיים פסח, וכל יום שחולף סף הלחץ בגרון ובגוף הולך ומתגבר הולך ומתעצם… ואני שומעת את אמא שלי מדווחת כמה כבר עשתה ומה ניקתה ומתחילה להתעורר בי התנגדות גדולה.

נזכרת בדברי הרב המודרני ההוא שפסק רק לאחרונה "אבק אינו חמץ" ומחליטה לעצור.

עוצרת, נושמת ומזהה – ככה אני לא מוכנה. אני לא רוצה להיות קורבן פסח. אני לא רוצה להקריב את ילדיי על מזבח הפסח ובטח שלא את הזוגיות והבריאות הנפשית שלי. מה עושים?

המשך »

1 במרץ, 2010
5 תגובות

דיאלוג עם גופי – מהדורת 2010

אני רוצה לספר על הדיאלוג אותו אני מנהל עם גופי…

אני רוצה לטעון כאן כי גופנו משדר לנו את צרכיו בכל שעות היום, וככל שנהיה בדיאלוג עם בקשות הגוף שלנו ונמלא את רצונו, הרגשת אושר ושלמות תמלא אותנו. השידורים של הגוף הן ההרגשות שלנו בבטן, בראש, בגב ובשאר אברי הגוף.

זה מתחיל בתזונה. בשנים האחרונות, שיניתי את התזונה שלי מספר פעמים, ובכל פעם, בחנתי את הרגשת הגוף שלי, ולפי תגובתו, התאמתי את התזונה שלי.

המשך »