רשימות בנושא התפתחות אישית

28 באוגוסט, 2013
8 תגובות

שנה טובה

עכשו כבר אמצע אלול
ימים של סליחות והזדמנות
להתבונן אחורה, על השנה שחלפה,
מה הביאה עימה;
אלו אתגרים, הזדמנויות,
תהומות ומקפצות –

בשנה הזו אני מרגישה שגדלתי והתבגרתי לאין שיעור.

המשך »

29 בנובמבר, 2012
8 תגובות

זהירות, סכנת התחפרות

אנחנו נוסעים לתומנו בדרך סלולה, ואז פתאום בלי אזהרה מוקדמת, מגיעים לקטע של בוץ. הוא תופס אותנו באמצע הנסיעה המהירה, ולמרות שאנחנו רוצים להמשיך בדרך, אנחנו שוקעים בו. מתחפרים. נתקעים. טעויות הן כמו בוץ טובעני. אנחנו "נתקעים" בהן. טעויות שלנו או טעויות של אחרים, זה לא משנה.

אנחנו רוצים להמשיך הלאה אבל לא מצליחים. לא מצליחים להודות שטעינו. או שכן מצליחים להודות, אבל אז לא מצליחים לסלוח לעצמנו על הטעות ונתפסים להלקאה עצמית. שלא לדבר על לסלוח למישהו אחר על הטעות שלו. לחלקנו טעויות של מישהו אחר הן בוץ טובעני אפילו עוד יותר.

המשך »

14 באוקטובר, 2012
10 תגובות

על טעויות והתקדמות

יש טעויות עסקיות שלי שאני גאה בהן. הן מסמלות לי את האקטיביות שלי. את זה שלא פחדתי, שלא נסוגתי, שלא היססתי יותר מדי. שפעלתי. שניסיתי. חלקן היו יקרות כספית, חלקן סתם מרגיזות. לפעמים אפילו טעיתי את אותה הטעות מספר פעמים. אבל אני מעדיפה לפעול, מאשר רק לפחד מטעויות. בניתי אתר 5 פעמים לפני שהגעתי לאתר הנוכחי שלי, שאני אוהבת. שילמתי הרבה כסף לאנשים שלא הצליחו לבצע את המשימה. והטעות שלי היתה שלא בדקתי מספיק, שהתפשרתי, לפעמים פעלתי מהר מדי. אבל איזה יופי שלא נעצרתי.

המשך »

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 6 בספטמבר, 2012
אין עדיין תגובות

כאב התרחבות הגבולות

זהו חוק טבע בסיסי שבשביל להתפתח אנחנו חייבים להרחיב את הגבולות של עצמנו, ושזה כואב, אבל הכרחי כדי להתחזק – בין אם מדובר בהרמת משקולות, התמודדות עם בעיות, או כל סוג אחר של כוח. הטבע העניק לנו את הכאב כאמצעי לסמן שאנחנו מתקרבים לגבולות שלנו או שעברנו אותם. ויחד עם זאת, הטבע של תהליך ההתחזקות דורש מאיתנו להרחיב את הגבולות שלנו. התחזקות היא ההסתגלות של הגוף והנפש למפגש עם הגבולות האישיים, מפגש הכרוך בכאב. במלים אחרות, גם כאב וגם חוזק הם תוצאה של המפגש עם הגבולות האישיים.

ריי דליו (דרך אהרון שוורץ)

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 30 באוגוסט, 2012
תגובה אחת

מעבר למגבלות הגוף

כשהגוף נפגע, אנו נוטים לחשוב שהכל פגוע אצלנו. אבל לי חשוב מאוד להוכיח לעצמי שגופי הוא רק חלק ממני. אנחנו גדולים בהרבה מסך כל האיברים שלנו…אף אחד לא שווה פחות בגלל מצבו הגופני הירוד. למען האמת, אני מרגיש עכשיו שלם עם עצמי אפילו יותר משהייתי קודם, משום שהצלחתי להתעלות מעבר לרבות מהמגבלות הפסיכולוגיות והרגשיות שסבלתי מהן לפני שהמחלה התפתחה בגופי.

מתוך: מחשבות על החיים – מורי שוורץ.
(פרופ' מורי שוורץ התפרסם בזכות התמודדותו יוצאת הדופן עם מחלת ניוון שרירים חשוכת מרפא שבה לקה בגיל מתקדם).

24 ביולי, 2012
5 תגובות

המסע לשירותים בחוף השני

זו הייתה שעת צהריים בשבת.
היה חם מאוד, והחוף היה מלא אנשים.
אני לא אוהבת ללכת בחום, ולא אוהבת מקומות צפופים, לכן ממש לא התחשק לי לצאת למסע הזה – מרחק של כעשר דקות הליכה, אבל הייתי חייבת.
חבשתי כובע, התעטפתי בבד כדי לא להישרף מהשמש, ויצאתי לדרך.
הלכתי והלכתי והלכתי, ובזמן שהלכתי ריכזתי את מאמציי בנסיון להתנתק מהכל – מהחום, מהרעש, מהמוני האדם שדיברו וצחקו ואכלו והשתכשכו, מהמצופים והאבטיחים ושקיות הבמבה ודליי הפלסטיק.
רציתי רק להגיע כבר ולחזור הביתה – אל החוף "שלנו" (שהיה הרבה פחות צפוף), אל שלוות הצהריים בצל הסככה שתובּלה מדי פעם בטבילה במים הקרירים.

המשך »

10 במאי, 2012
4 תגובות

שיטת "העבודה" ואני

באחד מדפי באופן, טבע רועי שרון את המונח "הסבר מעלית". נדמה לי שהיה שם נסיון למצוא "הסבר מעלית" לחינוך ביתי. כלומר, לתרגם רעיון מורכב, אישי, משמעותי, למשפט או שניים, שיעזרו למקשיב להבין את משנתנו הסדורה. הבעיה בהסבר מעלית לשיטת "העבודה" (או לכל דבר אחר כמעט), היא שאין דרך להעביר ככה את כל הקסם, את הניצוצות, את האופן שבו היא יכולה לשנות לאנשים את החיים.

אני זוכרת שקראתי את הדף של שיטת "העבודה" באתר באופן טבעי. זה לא אמר לי כלום. לחברים שלי, אני לרוב מדגימה. "תנו לי איזו מחשבה מלחיצה", אני מבקשת מהם. ואז אנחנו יושבים וחוקרים אותה לפי שיטת העבודה. אני אוהבת את הברק שנדלק להם בעיניים אחר כך. "וואלה", הם אומרים. "זה עובד".

המשך »

22 באפריל, 2012
20 תגובות

להיפטר מהעול

רגע לפני יומולדת ארבעים, הלא הוא "גיל התבונה המפורסם," אני מוצאת את עצמי שואלת שאלות שנשאלו תמיד ועדיין לא נענו, ושאלות חדשות שצצו פתאום עקב מצבים חדשים ומפתיעים.

הצומת "הכפויה" אליה הגעתי מורכבת מכמה רחובות, חלקם סואנים יותר, חלקן ממש סמטאות. די חשוכות.

רחוב סואן אחד הוא "הפיטורין" – המחלקה האוניברסיטאית בה אני מרצה מן המניין כבר כמה שנים צומצמה כמעט לחלוטין. אך האמת תיאמר שבשנתיים האחרונות מאסתי בתהליך הקורפורטיזציה שהאקדמיה עוברת בין כה. הפחד הפולני מנע ממני להתפטר, אך לבי ייחל בעוצמות כה גדולות למשהו חדש ושונה, שזה קרה.

וזה ממש לא מפחיד, להיפך.

המשך »

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 28 במרץ, 2012
אין עדיין תגובות

הידע המשחרר

חירות, שחרור, זאת חייבת להיות מטרתו של האדם. להיות חופשי, להשתחרר מן העבדות. אל הדבר הזה חייב אדם לחתור כשמצבו נעשה מודע לו אפילו במקצת. אין מזומן לו שום דבר, ושם דבר אינו אפשרי, כל עוד הוא עבד מבחינה פנימית ומבחינה חיצונית. אך אין הוא יכול לחדול להיות עבד מבחינה חיצונית, כל עוד הוא עבד מבחינה פנימית. אי לכך, על מנת להיעשות בן חורין, חייב אדם להגיע לחירות פנימית.

הסיבה הראשונה לעבדותו הפנימית של האדם היא בורותו, ומעל לכל, בורותו לגבי עצמו. ללא ידיעת עצמו, ללא הבנה של עבודת המכונה שלו ותפקודיה, אין האדם יכול להיות חופשי ואין בידו לשלוט בעצמו והוא ישאר תמיד עבד וכלי משחק בידי הכוחות הפועלים עליו.

זו הסיבה שבכל התורות העתיקות הייתה התביעה הראשונה, בראשיתה של הדרך לשחרור: "דע את עצמך"

— ג.א. גורודייף

27 במרץ, 2012
4 תגובות

הגיגים על ידיעה

אחד הדיונים הזכורים לי לטוב מאוד באתר באופן טבעי מלפני איזה שש שנים היה בנושא עץ הדעת. עץ הדעת סקרן אותי מאוד: למה הדעת לכאורה נאסרה על אדם וחווה, ולמה הם נטלו אותה לעצמם למרות האיסור, ומה הם בעצם הפסידו בזה? מדוע השיפוטיות היא נגזרת הכרחית של עץ הדעת, מה יקרה כשנגיע לעץ החיים, ומה צריך לקרות כדי שנגיע לשם? אז אמנם לא כל השאלות נענו, והתשובות שעלו שם היו לפעמים רק בחלקן מרגיעות או מספקות, אבל היה תענוג לשאול ונוצר שם מומנטום חזק של חשיבה וחקירה.

בינתיים נהייתה לנו אינפלציה מטורפת של כל הידע הזה. אולי בכלל התחום הזה הוא בדרך לרוויה, אולי אפשר כבר להפסיק לדעת קצת?

המשך »