6 בינואר, 2011

עקרת בית

עקרת בית. כשמבקשים למלא את משבצת ה"עיסוק", אני תמיד מהססת. הכי פשוט, הכי הגיוני, הכי מהיר לרשום "עקרת בית".

לא מסוגלת.

היד שלי פשוט מסרבת. מהססת, נתקעת. מה לכתוב? עקרת בית? למה? אני כל כך הרבה יותר מאחת שהבית מעקר מתוכה את כל חדוות החיים, היצירתיות.

למה זה כל כך קשה לי, מרגיז אותי, נראה לי לא הוגן?

למה תמיד אני מוצאת משהו אחר, שונה ומשונה, למלא את המשבצת?

מורה (לילדי), עוסקת בגינון אקולוגי, אחראית על הגינות הקהילתיות, אשת סביבה, חינוך סביבתי, מעבירה סדנאות, חקלאית. אף פעם לא עקרת בית.

רק לא זה.

עקרת בית בחינוך התרבותי שלי היא אישה שאין לה שאיפות או מטרות או תחביבים. שכל כולה מוקדשת לביתה ולבני-ביתה. מוזנחת ומזניחה את רגשותיה ורצונותיה לטובת אחרים.

עקרת בית היא עבורי הגדרה לא רק מעקרת, אלא מסרסת ממש.

כאילו מרגע שאמלא את המשבצת בהגדרה הזו אני עצמי גוזרת כליון על כל מאוויי, ודנה את עצמי לשיממון אין סופי של כביסה ובישול ארוחות חמות ונקיון אחרי בני הבית.

אני תוהה אם העניין הזה הוא איזה סיבוך נפשי יוצא דופן המתרכז באישיותי המופרעת, אשר טופח במשך שנים של חינוך למצוינות ותחרותיות. שנים של להיות הטוב ביותר, לעשות את הטוב ביותר, למצוא מקצוע מכניס ומעניין, לעשות דברים מקוריים, הממלאים את הגוף והנפש שמחה ומעוררים בסובבים תשואות סוערות.

האם זו האכזבה שהיא תוצאת האילוף הזה?

אני מתכננת כבר לפעם הבאה שאצטרך למלא את משבצת העיסוק.

אני מחפשת מקצוע מכניס, מעניין, מעורר הערצה והשראה, המשאיר לי בדיוק את הזמן הנאות לטפל היטב בילדי ובן זוגי, ובו בזמן למלא את שאיפותי המקצועיות, הרגשיות והתרבותיות. וכמובן שישאיר לי מספיק זמן פנוי לפתח עוד חלומות, ועוד קצת שאיפות שיגרמו לי להרגיש לא נח עם המשבצת הזאת.

אז מה,
אני עקרת בית?

11 תגובות   (רסס)

  1. מאת ורד לב:

    מה דעתך על כך שאת "גם" עקרת בית. בין שלל עיסוקייך הרבים והמגוונים.
    אצלי זה איכשהו מתחלק לימים, או למקטעים.
    ברגע זה, כשאני כותבת לך, אני בהחלט עקרת בית- עסוקה בכביסה, בכלים, בארגון ארוחת הצהריים, בהנקה, בסידור ארונות.
    מי יודע מה אהיה אחה"צ? אולי יועצת הנקה? אולי חברת הסעות? אולי מפעילת ילדים? אולי קוראת ספר?

  2. מאת עינבל ויסמן:

    עקרת בית בא מהמילה עיקר. את עיקר הבית, הבית סובב סביבך.

  3. מאת yifat gat:

    i agree
    akeret bait doesnt suit our generation
    we are capable of having a professional career outside of homeschooling our kids
    the only mystery remains how
    i guess the answer is made of many small changing answers
    but akeret bait- i dont think its a profession

  4. מאת רסיסים_של_אור:

    מזדהה כל-כך ולאחרונה מרגישה שבעצם אני צריכה לכתוב במשבצת הזו משהו בסגנון מנכ"לית של חברת פיתוח …

  5. מאת תמי גלילי:

    כתבת מקסים. מזדהה איתך לגמרי.

  6. מאת ניצן_אמ:

    אני בתהליך של גידול גאווה גדולה מכך שאני מנהלת משק בית (אופס. התכוונתי לכך שאני עושה ניהול. לא במובן של "בוטיק הפיתה" או "מעצבת שיער" :-) ) ביד רמה ובהצלחה מסחררת.
    נקיון הוא אמנות ויש בה ידע ויופי, אימון ומיומנות. בארון מסודר יש אהבה, תשומת לב לפרטים, אינטימיות. בניהול החשבונות יש אתגרים מחשבתיים ושוב – אימון.
    נכון, אפשר להיות עקרת בית ממורמרת ולהיות במקצוע שנוא. אני בוחרת להקים לתחייה אמנות עתיקת יומין של מטריארך כל יכולה, ולהצטיין בה.

  7. מאת עשב_השדה:

    כתבת מקסים,וגם אני מזדהה מאד,
    בשבילי לומר שעקרת הבית היא עיקר הבית מרגיש כמו מניפולציה,
    לא עיקר אלה באמת עקרה,ויש דברים בגו.למה להתכחש לעובדות הסטוריות, הרי להיות עקרת בית היה על פני דורות כמו להיות בתחתית , בקצה שרשרת המזון האנושית,ובהכחשה עצמית של המתנות שקיבלת ולא יכולת לממש(מלבד מתת האמהות והנשיות כמובן)ויש בנו עוד יכולות,
    ונשים לא סתם התקוממו, (פמיניזם – לא מילה גסה, אני מקווה), כמו בשיר של ג'ון לנון
    woman is the niger of the world
    בכדי להקים לתחייה אמנות עתיקת יומין של מטריארכית כל יכולה ולהצטיין בה, צריך אולי חברה מטריארכלית,
    ולא בטוח שזה מה שהאדם צריך עכשיו, אם כי לא יזיק לעולם מעגל של מנהיגות,שישנה את סדרי העדיפויות הקיים,אבל גם זה וגם עקרת בית קצת יותר מידי לא……

  8. מאת ציל_צול:

    כתבת נהדר.
    על אף שאין זהו לב העניין, מסבה את תשומת לבך שהתחלת ממילוי משבצת, כלומר, הרמה ההצהרתית שפונה החוצה. זהו המקום שבו את כבר לא משוחחת עם עצמך אלא שולחת מסר לעולם. המשבצת הזו מוכרת לך כציפייה לראות ממה את מרוויחה כסף, אבל אין שום חובה להיכנע לדרישה הזו. במידה רבה אפשר להחשיב זאת כחוצפה (הרי באותה מידה יכלו לשאול כמה את מרוויחה) ולבחור למלא אותה כרצונך.
    מ"חיה בשמחה" ועד "חקלאית" דרך "מגננת קהילתית". פשוט לבחור בעיסוק שלך כפי שאת רואה אותו ושמחה בו ולהצהיר עליו.
    לא חייבים להרוויח כסף באופן קבוע וסדיר מפעילות מסוימת כדי שמשהו בחיים ייחשב לעיסוק שלנו.

  9. מאת גינט:

    פרטת בדיוק מושלם על כל מיתר ומיתר על כינור אי שביעות הרצון של נשים הבוחרות בבית ובילדים על פני סיפוק מקצועי וכלכלי.לא בטעות השמטתי את הסיפוק האישי כי לא ייתכן שאין כל סיפוק בגידול הגורים המתוקים שלנו ויצירת אווירה חמה ומגוננת בביתנו.הלא גם אנחנו נהנותנומאותו בית שאנחנו מאשימות בכך שהוא כובל ומשעבד אותנו?האם מישהו באמת יכול להכריח אותנו לעשות משהו שאנחנו לא רוצות?המונח באנגלית הוא home maker ואין בזה שום בושה אם את רוצה לדעת בדיוק מה המשפחה שלך אוכלת ובאיזו סביבה היא נמצאת.האמת המכוערת היא שנשים בהיותן בנות אדם לא יכולות לקבל את הכל ,להיות קנדוליסה רייס עקרת בית (לא הצלחתי לחשוב על עקרת בית מפורסמת) בעת ובעונה אחת.ולמען האמת אם זה היה אפשרי זה בוודאי היה מתיש ולא היית נהנית מזה בין כה.הפתרון שלי:הילדים זקוקים לך פחות ופחות ככל שהם גדלים לא יקרה לך שום דבר אם תקחי פסק זמן מהמרוץ עד שיגדלו קצת הכל פשוט מאוד אם אי אפשר לעשות הכל אז לעשות ״תורות״ תסיימי עם ההנקות והחיתלים ותתפני לעצמך והכי חשוב את תתקעי במקום שלא טוב לך בו ומעל לכל אל תשכחי להנות מכל רגע במקום שבו את נמצאת עכשיו כי הכל בר חלוף

    השועלים: מיכאל אלוני דקור
    ערוץ yes
    לקראת צילומי הפרק בו הוא נשלח לבדיקת דם ומתאהב באחות, מיכאל אלוני …
    זמן: 01:22   צפיות: 13,764  

  10. מאת אמנון_ותמר:

    לעינבל-תודה תודה תודה. זה זמן מה שאני תוהה מה הקטע עם הביטוי הזה וכל מה שיכולתי לראות זה שורש ע.ק.ר.
    הארת את עיני, ואת צודקת כל כך.

  11. מאת yifat gat:

    i apologize for not having a Hebrew keyboard

    i think we as woman, carry the responsibility towards ourselves (and the self example towards our kids)
    in three fields:
    home-making
    professional career
    private life

    i do not think that doing good in homemaking gives us a `ptor` at career or at taking care at ourselves

    giving birth is not an oparation to eliminate professional espirations
    education or dreams

    (or physical well-being or fashion taste for that matter)

    i think kids do grow up
    and after the youngest is walking
    we cant continue hiding behind our kids
    many of us enter the world of motherhood unsure of ourselves or our professional way

    making a family is a good hiding place but not for ever

    there is no problem in choosing to do more in one field in a certain period of time
    or even try and fail
    but its a bad advise i think, to imagine only homemaking counts

    it doesnt

הוספת תגובה

(מומלץ להיכנס או )