16 במרץ, 2011

המחקר שלא יערך לעולם

במהלך עשרות השנים האחרונות נערכו אלפי מחקרים בתחום החיסונים. עשרות מיליארדים של דולרים הושקעו ע"י חברות תרופות, אוניברסיטאות, מכוני מחקר וגופים ממשלתיים במחקרים ביולוגיים, אימונולוגים, וירולוגייים, אפידמיולוגים, ביו-כימיים, ועוד, ועוד…

יש להניח שניתן ללמוד דבר-מה מכל מחקר שבוצע בתחום החיסונים אבל, כמו בתחומים אחרים, ניתן ללמוד הרבה-הרבה יותר דווקא מהמחקרים שלא בוצעו: מחקר שפורסם מוסיף (במקרה הטוב) כמה גרגירי חול לערימת הידע הקולקטיבי על חיסונים, אך לעומתו, מחקר שראוי היה שיערך אך מעולם לא בוצע, מספק לנו קרן לייזר החותכת היישר אל לב המאפליה של תעשית החיסונים.

מחקר אחד כזה הוא השוואת בריאותם הכוללת של ילדים מחוסנים מול זו של ילדים שאינם מחוסנים.

מי שעושה את צעדיו הראשונים בשביליו הפתלתלים של עולם החיסונים וודאי מרים גבותיו בתמיהה: האם זה המחקר שעבורו טרחת וכתבת את ההקדמה הזו? וודאי שנערך מחקר כזה! אין ספק שבוצע מחקר כזה!

אז זהו, שלא. מעולם לא נערך מחקר כזה. לא בישראל, לא בארה"ב ולא בשום מקום אחר בעולם המערבי.

כבר יותר מ-60 שנה שכולנו גדלים לתוך מסר המחלחל למוחנו מאלף מקורות שונים, השכם וערב: החיסונים מצילים אלפי ילדים ממוות ומתחלואה קשה… לא לחסן ילד זה אקט של הזנחה פושעת… ילדים מחוסנים בריאים יותר וחזקים יותר… וכו'.

וכל אותו הזמן אין אפילו בדל של ראיה מדעית מוצקה לכך שהחיסונים "מספקים את הסחורה", קרי שבריאותם של ילדים מחוסנים אכן טובה יותר מזו של הלא-מחוסנים. אין הוכחה לכך מסיבה אחת פשוטה: המחקר הזה מעולם לא נערך.

זה לא נראה לכם מוזר, שמעולם לא נערך מחקר המשווה ומסכם את שיעור האסתמה בקרב ילדים מחוסנים ולא-מחוסנים, כמו גם שיעור דלקות האוזניים, דלקת ריאות, אלרגיות, בעיות במערכת העיכול, שיעור האוטיזם, הפרעות קשב וריכוז, היפר-אקטיביות, וכו'? וכל זאת, כמובן, נוסף להשוואת שיעור התחלואה במחלות כנגדם מחסנים.

בואו ונבחן את הענין בפרספקטיבה של נושא מרכזי אחר בתחום בריאות הציבור: עישון סיגריות.

דמיינו שלפני כמה עשרות שנים, מעלים מספר חוקרים את הטענה שעישון סיגריות פוגע בבריאות. על פי החוקרים, מעשנים כבדים נמצאים בסיכון גבוה לסרטן ריאות, מחלות ריאות, מחלות לב, סרטן בפה, סרטן בשלפוחית השתן ועוד שלל מחלות ובעיות.

יצרניות הסיגריות ורשויות הבריאות (זכרו, זהו תסריט דימיוני), מכחישות בתוקף את דברי החוקרים. אליהן מצטרפים איגודי הרופאים וחוקרים מובילים בתחום הסרטן, וכולם יחד טוענים במקהלה שאין כל ראיות מדעיות לכך שעישון סיגריות מזיק לבריאות.

עם זאת, לנוכח החשש הרווח בציבור מחליטות רשויות הבריאות, בעידודן הפעיל של חברות התרופות, לממן שורה של מחקרים בתחום עישון הטבק והשפעותיו על בריאות המעשנים. הרשויות מכנסות מסיבת עיתונאים ודובריהן מצהירים שלא ינוחו ולא ישקטו עד שיבררו את הנושא עד תומו.

במהלך השנים הבאות מתפרסמים עשרות מחקרים המראים שעישון טבק אינו מזיק לבריאות: חמישה מחקרים, ממדינות שונות, המשווים בין אלו שעישנו קופסה ליום מול אלו שעישנו שתי קופסאות ליום, שלושה מחקרים המשווים בין מעשני מקטרת לסוגיה ובין מעשני סיגריות, מחקר המשווה בין מעשני מרלבורו ומעשני לאקי-סטרייק, מחקר המראה שלניקוטין רק קשר רופף לסרטן ריאות, מחקרים המראים שכמות הניקוטין אליה נחשף המעשן קטנה מריכוז גזי הפליטה של מכוניות בעיר ממוצעת, ומחקרים המראים שלא חלה עליה בסוגי הסרטן השונים עם העליה בעישון, וכו'.

בעקבות פרסום המחקרים ממהרות הרשויות להכריז ש"הנושא סגור", ושהוכח בצורה ברורה וחותכת שלחששות הציבור אין כל בסיס מדעי. הציבור ברובו משתכנע, אבל ישנה קבוצה קטנה של מתנגדים שמצביעה על כך שלמרות מאות מיליוני הדולרים שהושקעו במחקרים, הרי הרשויות "שכחו" לבצע את המחקר שהוא אולי המתבקש מכולם:

השוואת בריאותם של מעשנים אל מול בריאותם של הלא-מעשנים.

נשמע מטורף, לא?

האם מישהו היה קונה את הקביעה שסיגריות אינן מזיקות לבריאות למרות שהמחקר האלמנטרי ביותר היכול לספק הוכחה לנזק שהן גורמות – מעולם לא בוצע?

אכן, זה לגמרי בלתי סביר.

אבל זה בדיוק מה שקורה בתחום החיסונים. מחקר המשווה את בריאותם הכוללת של ילדים מחוסנים מול בריאותם של ילדים לא-מחוסנים מעולם לא בוצע. אני חוזר: מעולם לא בוצע.

מה אנו אמורים להסיק מכך שמעולם לא בוצע מחקר כה חשוב, כה אלמנטרי, מחקר שהוא פשוט לביצוע וכה מתבקש? קוראים יקרים, אנא עיצרו לרגע ונסו לחשוב בעצמכם מדוע לא נמצא המימון למחקר זה במשך יותר מ-60 שנה?

בואו ונבחן כמה תשובות אפשריות:

1. — (אין תשובה): זוהי ההתיחסות המקובלת של הרשויות לנושא – אי-התיחסות. חפשו כמה שתחפשו – כנראה שלא תמצאו כל ציטוט רלוונטי מפי גורם רשמי ברשויות הבריאות. עדיף לא להחריד שדים מרבצם.

2. המחקר מסובך ביותר לביצוע כיוון שקשה לאתר ילדים שאינם מחוסנים: זו הטענה הנפוצה בקרב תועמלני החיסונים, כשהם עם הגב לקיר (קרי, אינם מצליחים לחמוק מעיסוק בנושא). טענה משוללת-יסוד, שלא לומר, שקרית במודע. אין כל קושי טכני לאתר בישראל (ועוד יותר מכך בארה"ב) כמה אלפי ילדים לא-מחוסנים לצורך מחקר. ההערכת המינימלית מדברת על אחוז אחד מכלל הילדים באוכלוסיה שאינו מחוסן כלל (כ-1,500 ילדים בשנתון בישראל, וכ-40,000 בארה"ב).

3. המחקר אינו אתי: טענה מעט דימיונית המניחה שלצורך מחקר כזה צריך לא לחסן ילדים באופן אקטיבי ובכך "לשלול מהם את יתרונות החיסונים". כפי שנכתב למעלה, אין צורך ב"שלילת חיסונים" מתינוקות לצורך המחקר. ישנם מספיק תינוקות שהוריהם בוחרים שלא לחסנם כלל.

4. אין צורך לחקור – הטענה כבר הוכחה: על פי טענה זו, הרי כבר עשרות מחקרים הוכיחו שבריאותם של ילדים מחוסנים טובה הרבה יותר ועל כן אין צורך בקיום המחקר הספציפי הזה.

אם חשבתם על תשובה שונה, אשמח אם תוסיפו אותה כתגובה למאמר. אני לא הצלחתי לחשוב על שום תשובה אפשרית נוספת, למעט… למעט התשובה ההגיונית והמתבקשת:

רשויות הבריאות, מתוך מדיניות מכוונת ומודעת, אינן מעוניינות בעריכת מחקר המשווה בריאותם של ילדים מחוסנים לבריאותם של ילדים לא-מחוסנים.

האם ניתן ללמוד משהו מהמדיניות התמוהה הזו של רשויות הבריאות? האם ניתן להפיק ממנה תובנות ברורות ומעשיות שיקלו עלינו לנווט את דרכנו בסבך של ג'ונגל המידע והדעות הסותרות האופף את תוכנית החיסונים?

אני טוען שכן. כשמהרהרים בכך מעט, מצטיירת תמונה ברורה העולה מההחלטה לא לערוך את מחקר המחוסנים מול הלא-מחוסנים:

בריאותם של ילדים שאינם מחוסנים טובה הרבה יותר מזו של ילדים מחוסנים.

כן, קראתם נכון: ילדים לא-מחוסנים בריאים יותר!

כיצד הגעתי למסקנה הזו? על דרך השלילה.

נושא החיסונים הינו שנוי במחלוקת כבר עשרות שנים, ובמיוחד ב-15 השנה האחרונות. הגורמים האינטרסנטיים המעורבים בקלחת הזו עושים מאמצים אדירים על-מנת לשכנע את הציבור לחסן ולהתחסן, ומה יותר משכנע מאשר מחקר מדעי המראה שבריאותם של ילדים מחוסנים טובה יותר? הרי מחקר כזה ישמש כלי יעיל במיוחד "במיגור התעמולה של מתנגדי החיסונים ההזויים והבלתי-אחראיים" כפי שטוענים תומכי החיסונים.

לנוכח מאות ואלפי המחקרים שמימנו רשויות הבריאות וחברות התרופות במשך השנים, מחקרים שמיצו כל זוית חיובית אפשרית של התועלת בחיסונים, האם עלינו להאמין שדווקא על המחקר האלמנטרי של מחוסנים מול לא-מחוסנים "דילגו" בטעות?

צריך אדם להיות תמים במיוחד בכדי לקבל את הטענה הזו. ומכאן, המסקנה המתבקשת היא שהעושים במלאכה יודעים היטב מה יהיו תוצאותיו של מחקר כזה, ועל כן, יעשו כל שביכולתם בכדי שהמחקר לעולם לא יערך. יתר על כן, תוצאות מחקר כזה יהיו כה ברורות לטובת הלא-מחוסנים, ששום תעלול סטטיסטי לא יוכל להפוך אותן.

…ועל כן מחקר כזה מעולם לא נערך.


זוהי גירסה מקוצרת של רשימה מאתר חיסונים בע"מ

12 תגובות   (רסס)

  1. מאת שגית רי:

    מעניין מאד, תודה!

    כמה מחשבות שעלו לי:

    כשהורים לא מחסנים את ילדיהם מתוך תפישת חיים 'טבעית', הם בדרך כלל גם מספקים לילדיהם אורח חיים 'בריא' יותר – פחות מזון תעשייתי, פחות תרופות, פחות זיהום..גורם שמחזק את האפשרות שתוצאות המחקר יהיו שילדים לא מחוסנים בריאים יותר…

    שכנראה אם היה סיכוי שמחקר כזה יראה שילדים מחוסנים בריאים יותר מלא מחוסנים או אפילו שאין הבדל בין ילדים מחוסנים ללא מחוסנים, היו בטח כבר עושים אותו.

    שאולי כן עשו מחקר כזה אבל גנזו את התוצאות שלו.

    שבטח יש עוד המון המון מחקרים כאלה, בתחומים שונים, שהיו צריכים להעשות ולא נעשו, משיקולים של טובת בעלי המניות והכוח..

  2. מאת זוהר:

    זה ועוד מחקרים רבים שלא יערכו… אבל יש עוד אפשרות שאותה לא העלית זה שכיום זה לא רלוונטי לערוך מחקר כזה. הרי אם ילדים לא מחוסנים בריאים יותר ממחוסנים, אולי זה מפני שרוב האוכלוסיה מחוסנת ובזכות זה מגיפות אדירות שהמיתו המונים כבר לא קיימות.כן רלוונטי להסתכל מה קורה בשבטים פרימיטיביים- אז זה יהיה נכון לבדוק את בריאות ילדיהם ואחוזי התמותה לעומת ילדים מחוסנים מהמערב- ואת זה לא עורכים כי אולי התשובה ברורה מאליה.
    ועכשיו, לגבי בריאותם הטובה יותר של הלא מחוסנים- זה לא בטוח- הרי זה תלוי בהמון פרמטרים- והראשון מביניהם הוא הנקה, אח"כ תזונה לאורך השנים הראשונות ובכלל, גנטיקה, סביבה מזוהמת יותר/פחות ועוד.

    היה מעניין לקרוא..

  3. מאת אמא:

    זה מוזר ומעניין, כי יכול להיות קל מאוד לבעלי אינטרס להטות מחקר כזה. פשוט עושים את המחקר על ילדים לא מחוסנים מאוכלוסיות חלשות (בדואים, עובדים זרים וכד') במקום על הילדים שלנו.
    אז באמת מוזר שלא עשו את זה.

  4. מאת תמר:

    אולי אני לא מבינה נכון, כי לא למדתי את הנושא, אבל אם האם לא נעשה מחקר שמוכיח שכמות המחלות והתמותה פחתה מאז שהחלו לחסן? כי אם כן, אז יוצא שבעצם כן ערכו מחקר שהשווה בין בריאותם של ילדים לא מחוסנים (לפני עידן החיסונים) לילדים כן מחוסנים (מאז שהתחילו לחסן ואילך), ויצא שילדים שלא חוסנו חלו יותר ומתו יותר.
    או שמא מה שאתם אומרים זה שבכלל אין מחקר שמראה שיש פחות מחלות מסוכנות ומוות אצל ילדים מאז תחילת עידן החיסונים?

  5. מאת vaccine.explorer:

    לשגית -
    נראה לי שלא כ"כ קשה למצוא ילדים מחוסנים שינקו במשך שנה, נגיד, הרי יש הרבה מאוד מחוסנים. הנקה היא בוודאי גורם חשוב בבריאות התינוק, ועל כן, לו אני הייתי עורך את המחקר הייתי מכניס את ההנקה כפרמטר שצריך להיות דומה בשתי הקבוצות. כאמור, לא נראה לי בעיה.
    מסכים לשאר ההנחות שלך.

    לזוהר -
    ראשית, החיסונים לא הצילו אותנו "ממגפות אדירות". ראה בהמשך.
    אם ילדים לא-מחוסנים נמצאים בבריאות טובה יותר זה אומר שלחיסונים, לצד תועלת מסוימת יש גם נזקים רציניים ביותר. במצב זה, בהחלט ניתן לשקול להפחית את מספר החיסונים שניתנים, לרווח אותם, וכו' – לשנות את המצב הקיים, ולראות האם הפחתת החיסונים תביא לשיפור במצב הבריאות של הילדים.
    צריך גם לזכור שמחסנים בערך כנגד 10 מחלות ויש עוד איזה 200 אחרות שילדים חולים בהן. מה אם יגלו שהחיסונים מחלישים את הילדים ועל כן ילדים מחוסנים חולים יותר במחלות להן אין חיסונים כמו דלקת אוזניים, וירוסי קיבה, וכו'?
    עוד כדאי לזכור שרוב החיסונים הם כנגד מחלות שכבר לא כ"כ רלוונטיות (למשל פוליו או דיפטריה) או מחלות קלות עם סיבוכים נדירים לילדים (למשל רוטה-וירוס, חזרת, אבע' רוח, ועוד). לעומת זאת, יש עליה עצומה במצבים כרוניים קשים כמו אוטיזם, אסתמה, ADD, ADHD. מה אם המחקר יגלה שאצל הלא-מחוסנים יש הרבה פחות מאלו?

    לאמא -
    צריך לכתוב במחקר מי הם הילדים שהשתתפו ואיך נבחרו. אם החוקרים יקחו ילדים "חלשים", הרי הטיוח יהיה ברור ושכרם יצא בהפסדם.
    בשנים האחרונות (ובכלל) יצאו הרבה מחקרים מאוד מפוקפקים בתמיכה בחיסונים. אכן, זה מעניין שדווקא מחקר כזה לא יצא. לדעתי, כיוון שלא ניתן להטות את תוצאותיו – ההבדל כ"כ גדול. יש תקדים לענין הזה, אם זה מעניין אותך.

    לתמר -
    אדרבא, הנתונים הטובים ביותר שיש לנו (לארה"ב, למעשה) מראים שלחיסונים היתה תרומה שולית למדי בהפחתת נטל התמותה מהמחלות הזיהומיות. עלון "באופן טבעי" כבר עלה על הענין הזה:
    http://www.beofen-tv.co.il/alon/2010/03/vaccines-and-infectious-diseases/

  6. מאת יונת שרון:

    ד״ר מרקולה כותב שלמרות שבמערב לא נערך מחקר כזה, יש נתונים דווקא מאפריקה:
    http://blogs.mercola.com/sites/articles/archive/2011/03/24/disturbing-data-about-vaccinated-children.aspx
    (והם לא לטובת החיסונים)

  7. מאת מיכל:

    אני רק אמא שמסתכלת מסביב, משווה בין הילד הפרטי שלי שאינו מחוסן לבין ילדי השכנות המחוסנים.
    הוא בן שבע, המחלות שלו הן בעיקר סביב עודף נזלת בחורף וגם זה מעט מאוד. מסביב אני שומעת על אסטמה, דלקות אוזנים, כל מיני צרות שונות ומשונות. אנטביוטיקה הוא לקח אולי פעם אחת בימי חייו.
    מתוך ההשוואה הפשוטה הזו עולה, כי הילד שלי שאינו מחוסן, לוקה במעט מחלות לעומת הילדים המחוסנים. ברור לי לגמרי שיחד עם זאת, יש גורמים נוספים שקשורים בסגנון החיים של המשפחה (שאינו "מיין סטרים" )שעשויים להשפיע על ההבדלים הללו.

  8. מאת מנדי:

    האמת שיש המון בעיות עם עיצוב של מחקר כזה ומליון סיבות שלא מנית למה אין צורך ואי אפשר לבצע מחקר רציני מהסוג הזה.

    1. חיסון אינו מיועד לילדים – חיסון מיועד לאוכלוסיה כולה, כשהתחילו לחסן חיסנו גם מבוגרים אבל הרגע שחיסנת את כל מי שחיי כרגע מספיק לחסן רק את החדשים שמצטרפים לאוכלוסיה היינו הילדים. ולכן ההשואה האובייקטיבית צריכה להיות בין אוכלוסיות מחוסנות לאוכלוסיות לא מחוסנות. או למשל אוכלוסיה כלשהיא בתקופות שקדמו לחיסונים ואחרי. ומחקרים כאלה יש בשפע. בעיקר למשל בנוגע לילדים, תמותה מתחת גיל 5 היא אחד המדדים הכי חשובים בהערכת התפתחות אנושית במדעי הגיאוגרפיה.

    2. אין מספיק ילדים לא מחוסנים – זה נכון שניסית לתקוף את התשובה הזו, אך לא הבנת את המצב לאושרו. יש מספיק ילדים לא מחוסנים אבל אין מספיק ילדים לא מחוסנים שמקרי התחלואה מתועדים אצלם באותו האופן כמו אצל הילדים המחוסנים. כיוון שאנשים שבוחרים בצורה מודעת לא לחסן את ילדיהם הם גם הצרכנים העיקריים של רפואות אלטרנטיביות. מה שאומר שכשהילדים שלהם חולים הם יקחו אותם קודם לקרופא סיני\הומאופט או במקרה הטוב לנטורופט ואז מקרי התחלואה שלהם מתועדים בצורה הרבה יותר נמוכה מאשר המחוסנים שהוריהם הקונבנציונאלים לוקחים אותם למרפאה הרגילה של קופ"ח וכו'.

    3. גורמים שונים לתחלואה – מאותה הסיבה שמניתי קודם, יותר מסביר להניח ואני בטוח שגם אתה תסכים, שהורים מודעים כמו אלה שבוחרים לא לחסן גם ייתנו לילדיהם תזונה טבעית ובריאה, ואולי אפילו מגורים באיזור כפרי ולא מזוהם. יחסכו מהם לחצים מיותרים וימנעו מהם רעלים כמו קולה ובמבה. כשמדובר באחוז מהאוכלוסיה שבוחר לעשות צעד כמו לא לחסן אפשר להבין שהאחוז הזה גם חיי לייפסטייל אחר שהוא בעצמו מפחית תחלואה. משמע שכדי לבצע מחקר אובייקטיבי כן יהיה צורך ליצור קובצת השואה אובייקטיבית שתחייה באותם התנאים כמו הילדים המחוסנים.

    4. הלא מחוסנים מוגנים ע"י המחוסנים – כבר נטען כאן קודם ולא נראה שענית בצורה רצינית, או שאינך מכיר את הנתונים או את הביולוגיה. אחוז אחד של לא מחוסנים באוכלוסיה שמחוסנת כבר שנים והמחלות האלה נעלמו ממנה פשוט מוגן ע"י המחוסנים. המחלה גוועת לאחר שהיא לא מצליחה להתפתח ולהחזיק במספיק נשאים. כך למשל כשחיסנו במבצע התגייסות נגד הבעבועות השחורות היה צורך לחסן באסטרטגיה של חיסון טבעתי סביב הכפרים ואז האוכלוסיה שבמרכז הטבעת הייתה מוגנת. כדאי לקרוא על זה יותר זה ממש מעניין.

    מעבר ל4 הסיבות האלה ששלפתי עכשיו מהמותן אפשר למצוא עוד הרבה. ומעבר לכך אני מסכים שמבט מעבר לפרדיגמה על מחקרים שלא בוצעו יכול ללמד הרבה על הפרדיגמה, אבל אני חושב שבמקרה שהצעת המבט שלך מלמד בעיקר על חוסר הכירות עם הפרדיגמה.

  9. מאת vaccine.explorer:

    למנדי -

    אם לא ניתן לבצע מחקר כזה מהו הצידוק לתוכנית החיסונים? כיצד ניתן לתמוך בהוספת עוד ועוד חיסונים כשאין שום דרך אמינה לדעת האם החיסונים משפרים את מצבם הבריאותי של הילדים או מחמירים אותו?

    לעצם הטיעונים שהעלית, הנה תשובותי:

    1. לפי טענתך אנחנו מחסנים את הילדים ע"מ להגן על האוכלוסיה כולה. ומה אם בכך אנחנו פוגעים בבריאות ילדינו? האם המחיר שווה? האם אנו מקריבים את ילדינו על מזבח "בריאות הציבור"?
    אבל, בכל מקרה, שימי לב שהטענה התומכת בחיסונים אומרת שהם משפרים את _בריאות הילדים_, וזהו הצידוק העיקרי להם. מחקר ילדים מחוסנים מול לא-מחוסנים יכול לתת תשובה (שכ"כ חסרה) בנקודה זו.
    לאחר שנדע את התשובה לשאלה זו נוכל להמשיך ולבחון מה עשויה להיות השפעת החיסונים על בריאות האוכלוסיה כולה.
    עד אז, יש חשש גדול שאנחנו מקריבים את בריאות ילדינו על מזבח הממון של חברות התרופות (ומצידוקים שונים ומשונים).

    2. אין מספיק ילדים לא מחוסנים כיוון שההסטוריה הרפואית שלהם לא מתועדת מספיק?
    הממ.. טענה קצת מוזרה.
    לרופאים אלטרנטיביים אין תיעוד? אין להם מחשב במשרד? אין תיק רפואי למטופל?
    ומה עם ההורים – לא ניתן לראיין אותם לגבי בעיות הבריאות של הילד?
    אנא זיכרי שהמחקר המדובר מתעניין במיוחד בבעיות כרוניות או מחלות חמורות להן סביר להניח שיש תיעוד רפואי אצל כולם.
    בכל מקרה, הקביעה שלך ש"אין מספיק" ילדים לא-מחוסנים מתאימים וכו' היא לגמרי ספקולטיבית. אשמח אם תראי לי מחקר המראה שאין מספיק ילדים בשביל מחקר "מחוסנים מול לא-מחוסנים".

    3. גורמים שונים לתחלואה.
    אני לא ממש מבין את הטיעון שלך… את שמעת על מגפת האוטיזם? שמעת על כך ש-1 מכל 100 ילדים בערך מאובחן כאוטיסט? שמעת על כך ש-1 מכל 4-6 ילדים מאובחן עם הפרעות קשב וריכוז?
    על מחקר האוטיזם נשפכים מאות מיליוני דולרים בשנה, ללא כל תוצאות באשר למציאת הגורמים לאוטיזם.
    והנה את טוענת שאין טעם לערוך מחקר שאולי יראה לנו שיש "תרופה" לאוטיזם והפרעות קשב וריכוז: חיים בלי קולה ובמבה.
    לי נראה שהורים רבים ישמחו לשמוע שהם יכולים לגדל ילד בריא ללא אוטיזם, ללא אסטמה, ללא הפרעות קשב וריכוז ע"י כך שימנעו ממנו קולה, במבה, ואולי, גם… חיסונים.

    במחשבה שניה, הטיעון שלך די ציני.

    4. אני מציע לך לקרוא קצת יותר על האבעבועות השחורות והחיסון. תגלי שהסיפור על החיסון שהציל אותנו מהמחלה הנוראית הוא לא יותר מאשר מיתוס שמשרת בעלי אינטרסים (וכך היה תמיד). חפשי בגוגל Dr Hadwen Smallpox
    לגבי המחלות "הנוראיות" ועל כך שהחיסונים הצילו אותנו מהם – ראי תשובתי למעלה בה צרפתי לינק למאמר המפריך את הקביעה שהחיסונים אחראים להורדת הנטל של המחלות הזיהומיות.
    המחלות כנגדן מחסנים _הרבה פחות_ מסוכנות היום (וכך זה מאז שנות ה-50) מהמחלות להן לרפואה אין תשובה: אסתמה, סכרת נעורים, אוטיזם, הפרעות קשב וריכוז, אלרגיות, ועוד, שכולן עלו בצורה אסטרונומית במקביל לעליה בכמות החיסונים שמקבל תינוק.

    לסיום, מה דעתך להשקיע את אותה כמות הזמן שהקדשת לכתיבת התגובה למעלה, והפעם ע"מ לכתוב תגובה שמדגימה מדוע כדאי, נחוץ, אפשרי והכרחי לערוך מחקר המשווה בריאותם של ילדים מחוסנים מול לא-מחוסנים?

  10. מאת גילה:

    1. ממחקר פרטי: הילדים שלי חולים מעט מאוד, לא נזקקו לאנטיביוטיקה, ללא מחלות כרוניות וזה למרות שחוסנו את כל סדרת החיסונים. אולי כי ינקו עד גיל שנה וחצי שנתיים ואולי בלי קשר-
    גם כן הוכחה למשהו, להסתכל על הילד שלך גם אם בעיניים הכי אובייקטיביות לא נותן שום אינפורמציה לגבי יעילות החיסונים. וכל עוד יש לך מזל והילדים שלך בריאים, אפשר אם זה עושה לך טוב גם לתפוח לעצמך על השכם כאילו זה בזכותך.
    2. יש מחקרים שמראים כי לאחר ירידה משמעותית באחוזי הילדים שהתחסנו באוכלוסיה לאחר מחקר (שהוכח דרך אגב אחר כך כי היה מוטה ובלתי תקף), שהראה קשר בין חיסון ה MMR לאוטיזם, היו מקרים רבים בהרבה של המחלה ומקרים רבים בהרבה של סיבוכים קשים מאוד מהמחלה- כדאי לקרוא וללמוד את הנושא לפני שאומרים- הילד שלי בריא כי הוא לא מחוסן,
    דרך אגב, לא היתה שום ירידה בשכיחות האוטיזם באותה התקופה.
    3. אוכלוסיה שלא מתחסנת אך נמצאת בתוך אוכלוסיה שרובה הגדול מחוסן- סיכוייה להתקל במחלה נמוכים, זה נקרא פרזיטיות חיסונית.
    לעומת זאת כאשר ישנה ירידה באחוזי החיסון, ולא צריך ירידה מאוד גדולה, נאמר רק 85% מהאוכלוסיה מחוסן, כמו שקורה לעיתים באוכלוסיה החרדית, לאו דווקא מתוך אידיאולוגיה, רואים התפרצויות של מחלות, שאף אם נחשבות "קלות", הסבוכים שלהם, ואני רואה אותם יום יום בטיפול נמרץ ובעוד מקומות, קשים ביותר., שווה ללמוד על המחלות וסיבוכיהם ואולי להבין למה הוחלט על חיסונים כאלה ולא אחרים.
    4. אינטרסים כלכלליים כמו הפחתה בימי אישפוז, הפחתה באישפוזים בטיפול נמרץ וכו', אינם דווקא לרעת המטופל אלא עומדים בחפיפה לאינטרסים של הפרט.
    5. באופן כללי: אני מאוד בעד טבעי, הנקה ארוכה, תזונה בריאה, הקפדה על פעליות גופנית, פחות שעות מסך וכו', אבל: בריאותם של ילדי השבטים שחיים בטבע, לא בהכרח טובה יותר ובכלל קצת מוזר להשוות כל הזמן למקומות שלא תמיד רלוונטים ובשם כך לזרוק את כל הדברים שקדמו את בריאות האוכלוסיה וילדיינו עם השנים, כמו שנאמר לשפוך את המים עם התינוק….
    6. אני מצטערת אם נשמע תוקפני אבל בורות ופנאטיות הם שני דברים מפחידים ומזיקים בהרבה תחומים כמו גם בתחום הרפואה ודרך אגב אני מאוד אוהבת את אתר באופן טבעי ולוקחת משם כל כך הרבה.

  11. מאת vaccine.explorer:

    גילה,
    כבר חשבתי לענות לנקודות שהעלית, על אף שלא התיחסת לשאלה העיקרית שמעלה המאמר שכתבתי: מדוע אין מחקר המשווה בריאותם של ילדים מחוסנים ללא מחוסנים, למרות שנשפכו מאות מיליונים של דולרים (ואולי יותר) על מחקרים בתחום החיסונים.
    (אז מדוע באמת לא התיחסת לנקודה הזו?)

    …אבל אז, הגעתי למשפט הזה:
    "אני מצטערת אם נשמע תוקפני אבל בורות ופנאטיות הם שני דברים מפחידים ומזיקים בהרבה תחומים".
    "בורות ופנאטיות", גילה?
    צר לי לומר שהבורות היא אצלך, ובגדול. הנה משפט נוסף שכתבת:
    "יש מחקרים שמראים כי לאחר ירידה משמעותית באחוזי הילדים שהתחסנו באוכלוסיה לאחר מחקר (שהוכח דרך אגב אחר כך כי היה מוטה ובלתי תקף), …"
    המחקר שאת מתיחסת אליו הוא מחקר הלנסט 1998 של ד"ר אנדרו וויקפילד ועוד 12 מחברים.
    המחקר הזה, מבחינה מדעית, הוא מחקר מעולה וחשוב, ולמרות ניסיונות רבים של בעלי ענין, מעולם לא הצליחו למצוא איזשהו פגם מקצועי/מדעי בו.
    המחקר הזה תקף היום, כפי שהיה תקף ביום פרסומו.

    היות וקראתי כבר מאות שעות על מה שמכונה "פרשת וויקפילד" אוכל למסור לך עוד הרבה אינפורמציה שאת כנראה אינך מודעת לה הנוגעת לרדיפה האינקוויזציונית של חוקר משכמו ומעלה שכל חטאו היה שהעז לקרוא תגר על הפרה הקדושה ששמה "חיסונים".
    כמה שעות קראת את, גילה, על פרשת וויקפילד?

    גילה, צר לי להגיד לך אבל הנאורות כבר אינה נמצאת בצד של המחסנים (ואולי מעולם לא היתה). ההורים שאינם מחסנים היום אינם החרדים, אלא דווקא הורים משכילים שלמדו את נושא החיסונים.
    אני ממליץ לך לקרוא מאמר שכתבתי ע"מ להתעדכן.

    מי הם ההורים שלא מחסנים?
    http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/01/blog-post_10.html

    בתור מי שהיא חלק מממסד הבריאות, רצוי מאוד שתלמדי לעומק את נושא החיסונים לפני שאת מביעה את דעתך.

  12. מאת יונת שרון:

    הנה מתפרסם סקר בדיוק כזה: בריאות ילדים לא מחוסנים בגרמניה לעומת האוכלוסיה הכללית.
    http://www.emetaheret.org.il/2013/01/12/ילדים-מחוסנים-חולים-יותר-מילדים-לא-מחו/

    לפי הסקר הזה, לא רק שילדים מחוסנים סובלים יותר מאסתמה, אלרגיות, מחלות אוטו-אימוניות, ובעיות קשב. נוסף על כך אצל המחוסנים יש שכיחות גדולה יותר של הרפס, אפילפסיה, ועקמת. אני לא בטוחה איך לעכל את הנתונים האלה.

הוספת תגובה

(מומלץ להיכנס או )