(שם המחברת שמור במערכת)

מי את?
אני אישה, אני אמא.
ומה את עושה?
אני מגדלת את ילדי בבית.
וממה את חיה?
יש לי עסק עצמאי שמאפשר לי להיות בבית ולהתפרנס בצורה שמספיקה למשפחתנו.

לאחרונה אני מרגישה שאנשים מבחוץ מצפים ממני לעשות דברים אחרים, דברים יותר "יעילים".
עם משכורת קבועה בסוף החודש, עם אופציית קידום, ולא דברים "מגניבים" שבפי אחרים מכונים "עבודות סטודנטים".
משכורת קבועה זה בהחלט דבר שלא הייתי מתנגדת לו.
אבל קידום? קידום לאן קידום ממה? אני מתלבשת כל בוקר בהנאה ובשמחה יודעת שאני מקדמת את בני ביתי.

לקום כל בוקר מוקדם, לשלוח ילדים למסגרות בלחץ, לעבוד המון שעות מחוץ לבית – בשביל מה??
בשביל פנסיה? בשביל לראות עולם? בשביל לקבל הערכה מהחברה שאני שווה?
ואולי אני עצלנית ואלי אני התקבעתי ונהיה לי נוח להיות בבית ולכן אני ממשיכה את זה?

בעולם של ימינו העבודה מגדירה את האנשים.
מה את עושה – אני מורה/ מהנדס/ איש מחשבים/ מזכירה וכו'.
ואני תוהה – העבודה זו פרנסה או חלק ממבנה האישיות שלנו?

לגדל בבית ילדים זה משהו מוזר, שונה, שמתאים רק ליחידי סגולה. בעבר זה התאים לכולם, רק מיעוט הנשים עבד ופרנס את המשפחה, הרוב ישבו בבית.
והיום, היום אני עוף מוזר.
והמחשבות החיצוניות מערערות לי את הבטחון.
והתחלתי לחשוב על שנה הבאה ועל העתיד ואני מרגישה מבולבלת ותוהה האם העבודה זה משהו בלתי נפרד מהאישיות שלי וללא בטחון כלכלי פנסיה וקידום אינני שווה דבר או שאני שווה פחות מאחרים?
כרגע אני בשלב מהחשבות.
מקווה שהלב ילחש לי את התשובה האמיתית והנכונה ביותר לי ולבני ביתי.

נושאים: אמהות, עבודה