התמר נמנה על שבעת המינים – "ארץ חיטה ושעורה, וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש". והדבש הלא הוא הסילאן המוכר כיום – דבש התמרים.
שנו חז"ל: "מה תמרה זו אין בה פסלת, אלא תמריה לאכילה, לולביה להלל, חריות לסכוך, סיבים לחבלים, סנסנים לכברה, שפעת קורות להקרות בהם את הבית" (בראשית רבה מ"א).
כל חלקי התמר שימושיים, וכיום עיקר השימוש הוא הפרי עצמו. ואף עליו נאמר:
"תמרים – שחרית וערבית יפות; במנחה – רעות; בצהרים – אין כמותן. ומבטלות שלשה דברים: מחשבה רעה, וחולי מעיים ותחתוניות" (בבלי, כתובות י', ע"ב).
כן, אני יודעת. הרמתם גבה. מה לתחתוניות ולתמרים. נכון שזה מוזר שחז"ל הכירו תחתוניות? ואולי מה שמוזר הוא שלקחו מילה קיימת באגדות חז"ל ושייכו אותה לפד דקיק וסינטטי לתחתוני נשים?
תחתוניות היא המילה העברית היפה ל…טחורים. ואכילת תמרים מרככת את ה"יציאות" ומשחררת עצירות. וחוץ מזה, תמרים (אורגנים, בלי כל הגופרית הרעילה) אכן מאיצים ריפוי של מערכת העיכול, חוליי מעיים, ואף מגמישים את העור.
ובל נשכח את המחשבה הטובה. החיפוש התמידי שלי אחרי משהו מתוק לשים בפה כשאני קצת מצוברחת, עיפה, מחפשת את עצמי. בניגוד לשוקולד, כבודו במקומו מונח במגירת המקרר, תמר משביע ומספק את הצורך בלי להשאיר "טעם של עוד" נצחי. הנה, חז"ל כבר אמרו:
"תמרי משתנן משבען, משלשלין מאשרן ולא מפנקן" (בבלי, גיטין ע', ע"א)
תמרים לריפוי – משביע, בעיות מעיים בין שלשול ובין עצירות, מעודדים וגורמים אושר, וניתן לאכול מהן לא כפינוק אלא כמזון מרפא.
ובשילוב עם אגוז מלך או שקד הטמון כמטמון במקום החרצן, מתקבל פרלין טבעי מזין ובריא.
בברכת שנה דבש תמרים
עינבל ויסמן
טוב לדעת במיוחד שהבטן שלי עושה צרות בשבוע האחרון.
באופן כללי אני מאוד אוהבת תמרים.
נחמד שאת כותבת גם פה!