ילדים רוצים וזקוקים וראויים וזכאים לקבל, ברגע שהם רוצים בכך, הזדמנות לעשות עבודה מועילה. זהו פשע למנוע מילד שרוצה לעשות עבודה מועילה, או מאדם בכל גיל, את ההזדמנות לעשות אותה. ההבחנה, או אפילו הסתירה, שאנחנו מכניסים בין לימודים לעבודה היא שרירותית, לא מציאותית, ולא בריאה.
— ג'ון הולט, The Underachieving School
בת ה-13 שלי וגם אני כל כך מתוסכלות מזה שאין שום עבודה שהיא יכולה לעשות באופן חוקי חוץ מבייביסיטר שהיא לא רוצה, ויש דווקא כאלה שהיא ממש רוצה (מוכרת בחנות ספרים למשל) ובעיקר היא רוצה להרוויח כסף ואין לה שום דרך! ולנו אין דרך לספק את כל רצונותיה מבחינה כספית. בקיצור – חוק שכביכול הומצא כדי לעזור אלוהים יודע למי, בעצם פוגע.
היא תמיד יכולה לחרוז שרשראות, לסרוג, לאפות…. ולמכור מפרי יצירתה. שטיפת מכוניות וכיסוח דשא אצל שכנים…. רק צריך להיות יציתיים.
דרך אגב התשלום לא חייב להיות בכסף אלא בתמורות שונות. זה פחות בעייתי לפעמים.
למשל חליבה תמורת חלב וגבינות.
עזרה בחנות יד שניה תמורת משהו שהיא חפצה בו מהחנות.
בתנו בת ה11 יוצרת מפימו עגילים שרשראות וסיכות ומוכרת לחברותיה.
אבל אני חושבת שג'ון הולט התכוון למשהו עמוק יותר. אני חושבת שעבודה זה לאו דווקא משהו בתמורה כספית.
עבודה זה עבודות בית, עזרה בגינה, בישול, שמירה על אחים… גם אני חושבת שעבודה מועילה היא למידה. ועבודה מעילה היא כל דבר שיש בו יצרניות או תועלת לעצמך או לסביבה. זה לאו דווקא קשור לכסף. התמורה היא הרבה פעמים הערכה של הזולת והערכה עצמית ורכישת כישורים.
תודה על הרעיונות, רובם לא ממש מתאימים לה, וגם האופציות לאיפה ולמי למכור די מוגבלות, אבל אולי משהו מזה ידבר אליה ואולי תנסה להיות יצירתית ולחשוב בעצמה על משהו. עדיין אני חושבת שמגבלת הגיל לעבודה בשכר היא קצת בעייתית.
אצלה העניין הוא בהחלט להרוויח כסף.. היא עוזרת בבית בעת הצורך, אבל אני לא מגדירה את זה כעבודה בתמורה כספית.
בתגובה ללילך ש: אני בהחלט מבינה את התסכול, שכן מצד אחד אנו רוצים שילדינו יילמדו להעריך עבודה, כסף וכו', יחד עם זאת ועם הכרות עם כתביו ודומיו, אני לא חושבת שמה שהיה לג'ון הולט בראש שבתור "עבודה מועילה" זה עבודה שמכניסה כסף.
כדאי לקרוא את הבלוג של גלית ראב"ד: "יומן כתיבה: עבודה" בשביל להבין.
זאת ועוד: אם נלך ע"פ אסכולת וולדורף ודומיה, הרי מה ששם נחשב לעבודה מועילה הינו תרתי משמע, עבודה ממשפחת "מלאכות החיים" – בישול, סריגה, נגרות, ניקיון, תפירה, גידול ירקות וכדומה.
ממלאכות אלה, השיעורים שילדים לומדים הינם אינסופיים כמעט: המלאכה עצמה (ךדוגמא אפיה), משהו אקדמי הנסמך על זה (מאפיה ילד לומד מתמטיקה למשל, כמויות, חלוקה, תוספת וכדומה), וערכים עליונים כמו סבלנות (אפיה לוקחת זמן), הערכה לתוצר עקב זה שהתהליך הינו ארוך ולא תמיד קל, כבוד למי שעושה זאת על בסיס יומיומי. אצל קטנטנים בל נשכח את הכייף הממשי והפשוט של ללוש, להתלכלך, לערבב וכו.
אלו הן עבודות מועילות שזכותו של הילד לקחת חלק בהן במקום לבזבז זמנו בלימוד האלף בית בגיל שלוש….או חשבון פשוט בגיל שלוש….
ואכן יומו של הילד בגן הינו "יום עבודה" לכל דבר, אם הגן הינו גן שמבין את זכותו הבסיסית של הילד לעבודת כפיים, יצירה ותהליך.