יונת שרון

אמא לארבעה ילדים, גרה בסוף העולם שמאלה, מתכנתת בזמנה הפנוי.

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 5 בפברואר, 2013
אין עדיין תגובות

המוות מובנה בחיים

בן אדם הוא מוצר מתכלה. אנחנו אמורים לכלות.

— סטיבן הארוד ביונר

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 29 בינואר, 2013
תגובה אחת

החיים מוצאים דרך

תולדות האבולוציה מראים שהחיים חומקים מבעד לכל המחסומים. החיים פורצים לחופשי. החיים מתרחבים לשטחים חדשים. בכאב, אולי אפילו בצורה מסוכנת. אבל – החיים מוצאים דרך.

— מייקל קרייטון, פארק היורה

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 15 בינואר, 2013
תגובה אחת

נקודת מבט על החיים

הדרך לראות כמה החיים יפים, היא להתבונן מנקודת המבט של המוות.

— אורסולה לה גווין

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 9 בינואר, 2013
תגובה אחת

הצלת החיים או האדם

אני חושש שהמושג המופשט "חיים" יקודש, ויחליף בהדרגה את הרעיון של "אדם" שעליו מבוססים ההומאניזם וזכויות האדם. "חיים" אפשר לנהל, למקסם, ולמדוד באופן שלא יעלה על הדעת כאשר מדובר על "אדם". ההמרה של אדם אל ״חיים״ היא ניתוח קטלני.

— איוואן איליץ', Brave New Biocracy

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 2 בינואר, 2013
אין עדיין תגובות

על החיים ועל המוות בריפוי

אפשר לרפא לחיים, ואפשר לרפא למוות.

— ד"ר כריסטיאן נורתרופ

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 20 בדצמבר, 2012
2 תגובות

גבולות לרפואה

הרופאים באסכולה של היפוקרטס הושבעו להשיב את האיזון — או "הבריאות" — לגופם של החולים, אבל נאסר עליהם להשתמש באמנותם כנגד המוות. היה עליהם לקבל את סמכותו של הטבע לבטל את חוזה הריפוי שבין החולה לרופאו.

כשהסימנים העידו שהחולה בחבלי גסיסה, "המסדרון שבין החיים למוות", נדרש הרופא לפרוש ממיטת החולה שהפכה עתה לערש דווי. גם חבלי הלידה — ההתעוררות לחיים ברחם — וגם חבלי המוות — המאבק האישי למות — הגדירו את הגבולות של התחום המותר לעיסוק ברפואה.

בימינו, הגבולות האלה נמחקו. במאה ה-20 הרופאים נתפסים כממונים על בחירת הדרך של כל אדם אשר, בגלל שהוכנס למעמד של חולה, איבד את סמכותו על עצמו.

כיום מלמדים את הרופאים שהם אחראים על החיים החל מההפריה ועד לקציר האברים. הם הפכו למנהלים מקצועיים עבור החברה, לא של החולים אלא של החיים מהזרע ועד לגוויה. הרופאים הפכו לבירוקרטים של מערכת ניהול החיים מהרחם לקבר.

— איוואן איליץ', Brave New Biocracy

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 16 בדצמבר, 2012
אין עדיין תגובות

מידת חיים

מה שאני מכנים "חיים" זה תכונה שקיימת במידה זו או אחרת בכל חלק מהמרחב: לבנה, סלע, אחו, נחל, ציור, בית, פרח, אדם, יער, עיר. יותר מזה: המפתח לתפיסה זו הוא שבכל חלק במרחב – בכל אזור רציף של המרחב, קטן או גדול – יש מידה כלשהי של חיים, מידת חיים מוגדרת היטב, קיימת אובייקטיבית, ומדידה. (…)
חומר/מרחב הוא בעל מידה גדולה או קטנה יותר של חיים בהתאם למבנה ולארגון שלו. (…) לכל חומר/מרחב יש מידה מסוימת של "עצמי", והעצמי הזה (…) קיים בכל חומר/מרחב, כולל מה שאנחנו חושבים שהוא חומר דומם.

— כריסטופר אלכסנדר, טבע הסדר

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 5 בדצמבר, 2012
2 תגובות

המוות נסתר

בחברה שלנו קשה לקבל את המוות כי אנחנו לא רגילים אליו. למרות שהוא קורה כל הזמן, לא יוצא לנו לראות אותו.

— אליזבת קובלר רוס

רעיונות לפתיחת נושא חדש לדיון 2 בדצמבר, 2012
תגובה אחת

חיים ומוות

איך אנחנו באים לחיים? ואיך אנחנו באים למוות? בבית? בלי התערבות רפואית?
איזה חוויות יש של פחד מוות? ואיזה של פחד חיים? איך אנחנו מעבירים את הפחדים האלה לילדינו?
איזה מקום בחיינו יש למתים? איזה מקום לחיינו יש במוות? מה מאיתנו יחיה כשנמות?
מה אנחנו מוכנים לעשות כדי לחיות? מה אנחנו עושים לילדינו כדי שיחיו?

לקראת הלילה החשוך בשנה, שיאו של חג האורים, אנחנו מזמינות אתכם לכתוב לנו על החיים ועל המוות.

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 12 בנובמבר, 2012
תגובה אחת

למידה בניסוי וטעיה

משחקי דמיון הם דרך ללמוד באמצעות ניסוי וטעיה איך להתמודד עם המציאות.

— לורנס פרנק