30 בדצמבר, 2012

כשיש פטיש ביד

יש לנו נטייה להשתמש יתר על המידה בכלים שברשותינו. כל אחד וכליו הוא. רופאים משתמשים יתר על המידה בבדיקות. אופים משתמשים יתר על המידה בגלוטן (עד כדי כך שמזקקים אותו). רובנו משתמשים יתר על  המידה בסוכר, בקפאין, במסכים, וכן במכשירים שונים שמספקים לנו תחליף לקשר אנושי.

אני בעד הנקה. מאד מאד בעד הנקה. תכננתי ודמיינתי להיניק את בני לפחות עד גיל שלוש.
כשהיה בן שנה ושמונה חודשים התחילו אצלי כאבים בהנקה. יצרתי קשר עם יועצת הנקה IBCLC, ובעידודה ובעזרתה ניסינו כל מיני שיטות למנוע את הכאב או לפחות להקל עליו. בין השאר, בעזרתה גם הפחתתי את ההנקות לשתיים עד ארבע ביום. אבל הכאב לא עבר. כאב לי פחות פעמים ביום אבל עדיין כאב לי.

אני ובני הסתגלנו למצב החדש במהרה. אני למדתי להשתמש בעוד כלים של תקשורת אתו מלבד הנקה, ובמקביל יכולתי להבחין בשינוי שעבר – הוא התחיל לדבר במילים שלמות ולא בהברות בודדות כמו שדיבר עד כה. כך עוד אנשים יכלו להבין אותו ולא רק אני, כמו שהיה קודם לכן.
המשכנו במצב הזה עוד זמן מה, והייתי מרוצה מהשינוי. באופן רגיל הסתפקנו בהנקה אחת לפני כל שינה, ולפעמים כשמתעוררים, ועוד אחת לפנות בוקר. אבל בכל פעם שנסענו מהבית חזרנו לסורנו והיו יותר הנקות.
המצב הזה עורר בי אי-נחת. כאילו שאר הכלים אינם עומדים במבחן התוצאה, כי כשבאמת קשה אני מוותרת ונכנעת ומרשה שיכאב לי יותר.

וכך, כשבני הגיע לגיל שנתיים ושלושה חודשים גמלתי אותו מהנקה.
במהלך הימים האחרונים של ההנקה הבנתי שהיא מאפשרת לי לא להיות נוכחת בקשר שלי איתו. על אף שהפחתתי את ההנקות, נשארתי בבית ושמרתי על תנאים אידאלים להמשך ההנקה כבר לא רציתי לראות אותו בשום רגע. ואני לא מתכוונת שהזנחתי אותו מבחינה פיזית – הייתי אתו, בישלתי לו אוכל, החלפתי לו בגדים, אבל כבר לא רציתי לראות אותו. רק טיפלתי בו.

זו היתה תובנה שהיה לי קשה להסתכל לה בעיניים. היה לי קשה להחליט לסיים את ההנקה. ידעתי בראש שעדיף לילד אמא מאשר ציצי, אבל ההנקה היתה חלק מהזהות שלי. ידעתי גם שבשביל לגמול מהנקה אני אצטרך לחזור להיות נוכחת בבת אחת ובכל הכוח, ולא נעים להודות – גם המחשבה הזו היתה לי קשה.
ובכן, גבירותי ורבותי – מדובר במקרה קלאסי של שימוש יתר בהנקה.

אני לא צריכה לספר לכם על היתרונות שיש בהנקת פעוט. אני יודעת שהם קיימים וזה נהדר, והלוואי שאת הילד הבא שלי אניק עד גיל שלוש ויותר.

אבל אני עשיתי שימוש יתר בהנקה. השתמשתי בה כמגן חיצוני, כדי לא להיות. וזה כבר יותר גרוע מדחייה אמיתית – כמו להעמיד פנים שאני מקשיבה. הרבה יותר מכבד לומר – אני לא יכולה להקשיב עכשיו ולדחות את האדם ממול באמת, מאשר להעמיד פנים. הרבה יותר קל להעמיד פנים. כך הנקתי בלי להיות, וכדי לא להיות.

אומרים – עדיף אמא לא מיניקה ולא עצבנית מאשר אמא מיניקה ועצבנית. אני לא מסכימה. בשביל לא להיות עצבנית צריך ללמוד לא להיות עצבנית. זה לא מספיק להפסיק להיניק. אני לא חושבת שעכשיו, משהפסקתי להיניק נפתרה אצלי הבעיה שלפעמים אני לא רוצה לראות את הילד שלי. להפך. הבעיה נחשפה ועכשיו אני יכולה לגשת אליה מפוכחת ולראות מה עושים. אני סמוכה ובטוחה שעוד יקרו מצבים כאלה, בהם אני רק ארצה להתנתק מהכל. אהיה ולא אהיה.
מה עושים? לא יודעת! יש לי לימודים לעשות.

אני רוצה לעשות הפרדה בין הבעיה עצמה ובין האמצעי שאִפשר לי לכסותה. אני חלילה לא ממליצה לאף אם להפסיק להיניק, ואף חושבת שבנסיבות אחרות גם אני הייתי ממשיכה. ואומר גם זאת – לפי השקפת עולמי, עדיף להשתמש שימוש יתר בהנקה מאשר באקמול למשל.

בדיעבד כשאני מסתכלת על השנתיים האחרונות אני מבינה שזו לא פעם ראשונה שאני משתמשת שימוש יתר בהנקה.
כשבני היה קטן יותר, יכולנו להעביר שעות רבות מהיום בבית. יכולנו לעשות את זה בגלל שהשתמשתי בהנקה יותר מדי.
הנקה זה לא בשביל להעביר את הזמן עד שאבא חוזר מהעבודה.
הנקה זה לא במקום להיות בחוץ.
הנקה זה לא במקום לפגוש עוד אנשים.
הנקה זה לא במקום תנועה.
הנקה זה לא במקום מוסיקה.
הנקה זה לא במקום תקשורת.
הנקה זה לא במקום לראות את הילד.
הנקה זה לא במקום משחק.

בעיני זו אחריות של האמא לדאוג לייצר ולמצוא עוד כלים, ולא להוביל למצב בו כל דבר ועניין נפתר על ידי הנקה. כי אתם בוודאי לא חושבים שאני בעד לא להיניק תינוק שמבקש לינוק.

בחברה שלנו, באופן שבו אנחנו חיים – כשאמא ותינוק מבודדים מחברת אנשים אחרים, מבוגרים וילדים, כשיציאה מהבית מחייבת התארגנות מורכבת, כששהיה עם תינוק במקרים רבים מנתקת את האמא מעשיה משמעותית לה עצמה, קל ליפול לתוך מצב של שימוש יתר בהנקה (ובעוד כלים נוספים). למען האמת, נסיבות חיינו ממש מזמינות את זה.

מאחלת לעצמי לזכור את זה בהנקה הבאה.

 

12 תגובות   (רסס)

  1. לילך_ש הגיב:

    כל כך נכון, יפה ומפוכח.

  2. אינה בל הגיב:

    נגה מופלאה ההתבוננות שלך בעצמך. הכנות והאומץ לראות ולמלל דברים כהוויתם.

  3. לילך הגיב:

    תודה.
    בתור יועצת הנקה ואמא שלעיתים ניצלה לרעה הנקה:-) – מסכימה עם כל מילה.

    הנקה היא לא פתרון קסם שמעלים את הכל. אלא תווך דרכו אנו מוזמנים לגדול וללמוד.
    בקיצור – כל מילה

  4. סוניה_זרחי הגיב:

    נגה
    התרגשתי לקרוא את מה שכתבת,
    מהיכולת להגיע להבנה שהגעת, האומץ לעשות שינוי, הנכונות להמשיך וללמוד, ובמיוחד הכנות והאומץ לכתוב ולשתף אותנו.
    לי לקח הרבה שנים לראות להבין ולהסכים, שאני לא רואה את הילד שלי, לא נוכחת ובורחת לכל מיני "שימושים" (למשל, לעשות עוד ילד).
    גם אני רוצה להמשיך ללמוד ולעשות.
    תודה על הבהירות והשימחה.
    סוניה

  5. תמי גלילי הגיב:

    תודה על השיתוף האמיץ והכן. הוא יעזור גם להורים וילדים אחרים.

  6. אילה הגיב:

    את מקסימה!
    כ"כ נכון…

  7. אפרת גרין הגיב:

    תודה נגה. תודה על השיתוף והכנות, על הצלילות והבהירות שבה כתבת דברים כל כך פשוטים ונכונים שכל כך לא ברור מאליו שניתן לחשוף. עצם החשיפה היא המתנה , היא זו שמוציאה את הכל אל האור ומאפשרת את השינוי שאת מבקשת לעשות. אני כל כך שמחה בשבילך שאת שמה לב לזה ובשבילי ששיתפת. בשבילי זו תזכורת וזרקור גם בתחומים אחרים כל כך יומיומיים בחיים. חיבוק.

  8. אמא נמרה הגיב:

    אמרו כבר לפני ואני חוזרת –
    כל כך יפה ונכון, ותודה שתיארת במילים משהו שגם הרגשתי לפעמים ולא ידעתי להסביר אותו לעצמי.

  9. נגה שפרון הגיב:

    תודה רבה על התגובות הטובות.
    לקח לי הרבה זמן לחצוב מעצמי את הרשימה הזו.
    איזה כיף שאפשר לספר פה הכל!

  10. זוהר הגיב:

    הי נגה , תודה על המאמר..
    אני מניקה עכשיו שניים קטנים ומתוקים…התחברתי למה שכתבת מכל מיני זויות בעיקר מההתבוננות על עצמי האם אני מציעה ציצי כפתרון לכל דבר?..
    אמנם הם באמת קטנטנים אבל עדיין- דורש הרבה תשומת לב לזהות מה באמת הצורך

  11. עינבל ויסמן הגיב:

    נגה, מדוייקת להפליא.
    אני שכבר לא אניק את ילדיי לוקחת את התובנה שלך הלאה.
    מהם הכלים שעוצרים אותי מלתקשר טוב יותר עם ילדיי?
    אילו כלים עוצרים תקשורת בין מבוגרים?
    בין אנשים?

    אני לגמרי מסכימה עם הרשימה המעולה שחצבת ממעמקי ליבך. הנקת פעוטות עולה לפעמים לגמרי על העצבים (LOL) ויפה שמצאת את הדרך שלך להיות יותר כאן ועכשיו ויותר אמא (להיות ציצי זה מרגש אבל להיות את זה מושלם). כמובן שהתובנה הזו מרגישה לי נכונה כשהתינוק ינק בשנתו הראשונה וכשמדובר על הנקת פעוט.
    שנת 2013 טובה לך. אנא המשיכי לכתוב!

  12. יהלה הגיב:

    נגה תודה, כתבת דברים כל כך נוגעים לחיי ששכחתי לסגור את הפה…..

הוספת תגובה

(מומלץ התחבר או )