ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 21 באוגוסט, 2012

גבולות התרבות

"בין האנשים בתרבותך, מי רוצה להרוס את העולם?"
"מי רוצה להרוס את העולם? עד כמה שידוע לי, אף אחד לא רוצה להרוס את העולם."
"אבל אתם הורסים אותו, כולכם. כל אחד מכם תורם מדי יום להרס העולם."
"כן, זה נכון."
"למה אינכם מפסיקים?"
משכתי בכתפי. "למען האמת איננו יודעים איך."
"אתם כלואים במערכת תרבותית שפחות או יותר מאלצת אתכם להמשיך להרוס את העולם כדי להתקיים."
"כן, כך זה נראה."
"כלומר, אתם כלואים – והפכתם את העולם עצמו לשבוי בידיכם. (…) אתה עצמך כלוא באופן אישי, לא?"
"איך?"
"(…) בשנות ה-60 אנשים צעירים רבים חשו כלואים. הם ניסו להיחלץ מהכלא באופן תמים ובלתי מאורגן, אך נכשלו בסופו של דבר, כיוון שלא היו מסוגלים למצוא את סורגי הכלא. אם אינך יכול לגלות מה מחזיק אותך בפנים, הרצון לצאת מתמסמס ומאבד את תכליתו."
(…)
"איך זה קשור להצלת העולם?"
"העולם לא ישרוד זמן רב כשבוי בידי האנושות. זה מצריך הסבר?"
"לא. לפחות לא לי."
"אני חושב שרבים מביניכם היו שמחים לשחרר את העולם מכלאו."
"אני מסכים."
"מה מונע מהם לעשות זאת?"
"אני לא יודע."
"זה מה שמונע מהם: הם אינם מסוגלים למצוא את סורגי הכלא."

— דניאל קווין, "ישמעאל"

תגובה אחת   (רסס)

  1. ענת שן הגיב:

    בהקשר הזה רוצה להמליץ על הספר "קיצור תולדות האנושות" של יובל נח הררי, על הסיפורים שהאנושות מספרת לעצמה וחיה לפיהם.

    מסופר בספר למשל, על חוקי חמורבי מסביבות שנת 1776 לפני הספירה שמצביעים ומבוססים על "סדר קוסמי" שבו יש שלושה סוגי בני אדם:
    אנשים נעלים, אנשים נחותים ועבדים.
    ולכן גם דינים ועונשים שונים על הפרת החוקים לכל סוג:

    לעומת זאת ב-1776 לספירה – הוצהרה הצהרת העצמאות האמריקאית שבה נכתב שכל בני האדם שווים.
    לא צריך מיקרוסקופ בשביל להבחין שבקפיטליזם כפי שהוא כיום – עדיין נשארו פחות או יותר אותם שלושה סוגים של בני אדם כמו בימי חמורבי,
    (עמודים 112-114 )
    ספר מרתק ופוקח עיניים.
    חלקים נכבדים מהספר מוצגים גם ביוטיוב בצורת הרצאות באוניברסיטה שמגיש הפרופסור הצעיר עצמו.

הוספת תגובה

(מומלץ התחבר או )